תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016
פרק _': פיצויי הפקעה
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 באוגוסט 2016, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 ביום 11 בספטמבר 2016.
א. שם החוק המוצע:
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פרק _': פיצויי הפקעה.
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע
בהתאם להוראות הדין, בנוסף לפיצויים עבור הפקעת הזכויות עצמן (להלן - פיצויי קרן), בעלים של זכויות בנכס שהופקע בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן - הפקודה) רשאי לבחור בין מספר מסלולים חלופיים לחישוב פיצויים בשל הפירות שהיה מפיק מהנכס ממועד רכישת הקרקע ועד למועד בו שולמו פיצויי ההפקעה עבור הזכויות בקרקע (להלן - פיצויי פירות). בעל נכס כאמור, רשאי לבחור, בין היתר, בין פיצויים לפי סעיף 13(1) לפקודה לבין פיצויים בשיעור הצמדה וריבית על פיצויי הקרן לפי הוראות החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן - החוק המתקן).
במשך עשרות שנים, רוב בעלי הזכויות בחרו שלא לתבוע פיצויים לפי סעיף 13(1) לפקודה וזאת בשל חוסר האטרקטיביות של סכום הפיצויים שניתן לפי מסלול זה בהשוואה ליתר המסלולים, בהתאם לאופן שבו יישמה המדינה את הוראות הדין.
ביום 4 ביולי 2012 התקבל בבית המשפט העליון פסק הדין בעניין ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (להלן - הלכת הייטנר). בהלכת הייטנר נקבע לראשונה באופן מפורש כי חישוב הפיצויים יבוצע כאחוז משוויה המשתנה של הקרקע מדי שנה החל ממועד תפיסת החזקה בקרקע ועד למועד תשלום פיצויי הקרן. פסק הדין שונה מהאופן שבו פירשה המדינה את הוראות החוק עד אותו מועד, ולפיה יש לבצע את התשלום, לפי דמי שכירות שניתן היה לקבל בפועל עבור השימוש במקרקעין המופקעים. בפסק הדין לא נקבעו הוראות מעבר ביחס לתביעות תלויות ועמדות או תביעות שיוגשו לאחר פסק הדין ביחס להפקעות שנעשו בעבר.
הפיצויים שישולמו לפי הלכת הייטנר עשויים לעלות באופן משמעותי על סכום הפיצויים שהיה מחושב לפי סעיף 13 לפקודה או לפי המסלולים החלופיים לחישוב פיצויי הפירות, עובר לקבלת ההלכה, בערכים הגבוהים ב- 300% עד 1000%. כך למשל, הפיצויים ששולמו ביחס למקרקעין הספציפיים שנדונו בהלכת הייטנר היו גבוהים ב- 700% מסכום הפיצויים אותם הציעה המדינה לשלם באותו מקרה, בהתאם לחלופה של הצמדה וריבית לפי החוק המתקן, וגבוהים באלפי אחוזים מסכום הפיצוי שהציעה המדינה לפי סעיף 13 לפקודה.
נכון להיום, הוגשו לבית המשפט למעלה מ-1,200 תביעות חדשות לפיצויי הפקעה, וכן כ-600 דרישות תשלום נוספות הוגשו לרשות מקרקעי ישראל, שהיקפן הכספי המשוער לפי הערכות רשות מקרקעי ישראל עומד על למעלה מ- 4,500,000,000 ש"ח.
לשם התמודדות עם הנטל התקציבי הניכר שנוצר עם קבלת הלכת הייטנר, מוצע לתקן את הוראת המעבר שבתיקון מס' 3 כך שחלופת הפיצויים שקבועה בסעיף 13 תבוטל באופן רטרואקטיבי גם לגבי קרקעות שלגביהן פורסמו הודעות לפי סעיף 5 לפקודה לפני מועד תחילתו של תיקון מס' 3. כמו כן, בשל היקף התביעות העצום שהוגש, מוצע להחיל את התיקון האמור גם לגבי הליכים תלויים ועומדים לקבלת פיצויים לפי הפקודה.
במקביל לביטול חלופת הפיצויים שלפי סעיף 13 לפקודה מוצע לתקן את חלופת הפיצויים בהתאם לחוק המתקן, כך שהחל מיום 1 בינואר 1992, יתווספו לסכום הפיצויים הצמדה וריבית מלאים. התיקון המוצע מגדיל את סכום הפיצוי הניתן לפי מסלול זה, שכן בהתאם לחוק המתקן, כנוסחו כיום, עד לשנת 2010, יחולו שיעורי ריבית והצמדה חלקיים בלבד על סכום הפיצויים, ורק החל משנת 2010 יחולו שיעורי ריבית והצמדה מלאים.
נוכח התיקון המוצע ותחולתו על תביעות תלויות ועומדות, מוצע לקבוע כי מי שהגיש תביעה לפיצויי הפקעה, ועניינו תלוי ועומד, יוכל לתקן את כתבי בית-הדין בשל הוראות התיקון המוצע, ככל שירצה בכך.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
החוק המוצע יוביל להפחתה משמעותית של היקף הפיצויים שישולמו על ידי המדינה או מי מטעמה ובכך ימנע פגיעה ניכרת בתקציב המדינה.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)(מס' 3),התש"ע-2010;
תיקון חוק דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964.
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע: