תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016
פרק _': תכנון ובנייה
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 11 באוגוסט 2016, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 ביום 11 בספטמבר 2016.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פרק _': תכנון ובנייה
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו ועיקרי החוק המוצע
בשנים 2001 עד 2008 חלה ירידה משמעותית בהיקף התחלות הבנייה, ותכנון יחידות הדיור בישראל. בשל כך, ובשל ירידה בשיעור הריבית וסיבות נוספות, עלו מחירי הדיור בשנים 2008-2016.
כחלק מהצעדים שנוקטת ממשלת ישראל להתמודדות עם משבר הדיור, מוצעים מספר תיקוני חקיקה שמיועדים ליעל את ההליכים התכנוניים והרגולטוריים הכרוכים בהגדלת היצע הדיור.
עיקר 1 - תקופת כהונת חבר במועצה הארצית ובוועדה המחוזית
בהתאם למנגנון הקבוע נכון להיום, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (להלן – הוועדה המחוזית), מתמנות אחת לחמש שנים. בפועל הרכב חברי המועצה והוועדה משתנה מעת לעת, כפועל יוצא של אילוצים במשרדי הממשלה והגופים השונים הממנים למועצה או לוועדות את נציגיהם. בשל הוראות החוק, שקובעות תאריך אחיד לחידוש המינוי של כל החברים, לעיתים חבר מועצה או ועדה שהוסמך לתפקידו זמן קצר לפני תום מינוי המועצה או הוועדה המחוזית, נדרש לחדש את המינוי של אותו חבר.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי מינוי כל חבר במועצה או הוועדה ייקבע לתקופה של חמש שנים, ולא מינויה של המועצה או הוועדה המחוזית עצמן. מנגנון דומה לזה המוצע, קיים גם לגבי הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות וכן בדברי חקיקה נוספים שמכוחם מכהנת מועצה, כדוגמת מועצת מקרקעי ישראל לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960.
עוד מוצע לקבוע הוראות לגבי מינוי חברי ועדה לתקופת כהונה נוספת.
עיקר 2 - שכלול המנגנון לבחינת הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתכניות
קושי מרכזי במימוש תכניות הוא מצב שבו התניות שנקבעו בתכנית על ידי מוסדות התכנון הופכות ללא עדכניות בשל חלוף הזמן ובשל מציאת פתרונות חלופיים.
כך למשל, תכניות שכוללות הוראה בדבר חיבור למתקן לטיהור שפכים, הופכות לעיתים ללא עדכניות וזאת מאחר שבחלוף הזמן הוחלט על הקמה של מתקן לטיהור שפכים אחר אשר יכול לקלוט את השפכים מהתכנית בצורה יעילה יותר.
בשל האמור, מוצע לתקן את סעיף 145(ג1) לחוק התכנון והבנייה,התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) כך שוועדה מחוזית תהיה רשאית לתקן את כלל התנאים הקבועים בתכנית.
כמו כן, מוצע לקבוע, כי ככל שהוועדה המחוזית לא החליטה בבקשה שהוגשה לה לעניין תיקון תנאי בתכנית בתוך 45 ימים, תועבר הבקשה, לפי בקשת מגיש הבקשה לדיון בוועדת המשנה של המועצה הארצית, שהוקמה לפי סעיף 6(ד) לחוק (להלן - ועדת המשנה) אשר תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים.
עיקר 3 - הליך מהיר לאישור תכניות מתאר ארציות מפורטות
במסגרת פעילות מוסדות התכנון הארציים מקודמות מעת לעת תכניות מתאר ארציות מפורטות, אשר מפרטות תכניות מתאר ארציות שאושרו בעבר בממשלה. הדבר נפוץ במיוחד בתכנון תשתיות הנגזרות מהוראותיהן של תכניות מתאר ארציות לתשתיות.
על מנת לקצר באופן משמעותי את לוחות הזמנים לאישור תכניות מפורטות, ולחסוך את הצורך בקיום דיון בממשלה גם בתכניות המפרטות תכניות מתאר ארציות שאושרו בעבר, מוצע לקבוע בחוק כי אם המועצה הארצית או הוועדה לתשתיות לאומיות, יגישו לאישור הממשלה תכנית ארצית שהיא פירוט של תכנית מתאר ארצית קודמת (תכנית מתאר ארצית או תכנית לתשתית לאומית), שסימנה עבור תשתית ארצית שטח או קבעה רצועה עבורה, ואם אין בתכנית הארצית כדי לשנות ממנה או לסתור תכנית מתאר ארצית אחרת. יראו תכנית כאמור כמאושרת על-ידי הממשלה, אם בתוך 7 ימים לא תהיה דרישה מצד שר משרי הממשלה להביא את אותה התכנית לדיון בממשלה.
יצוין שלאור העובדה שהליכי אישורה של תכנית לתשתית לאומית הם זהים להליכי אישורה של תכנית מתאר ארצית (אלא אם נקבע אחרת בחוק), אזי הליכי האישור המיוחדים המוצעים, יחולו גם על תכנית לתשתית לאומית שמתקיימים בה התנאים הקבועים בחוק המוצע.
עיקר 4 - קביעת הוראות מפורטות בתכנית כוללנית
תכנית מתאר כוללנית נועדה ליצור תמונה רחבה וכללית של פיתוח הישוב, ולפיכך בהתאם להוראות הדין היא אינה רשאית לקבוע הוראות מפורטות למגרשים בודדים ולא ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה. על מנת להוציא היתרי בניה יש צורך בשלב נוסף, ארוך למדי, של הכנה ואישור של תכניות מפורטות.
יחד עם זאת, כחלק מאותה תכנית רחבה וכוללת, התכנית הכוללנית מתווה, לעיתים קרובות, מקצה מגרשים למבני ציבור ודרכים חדשות. בנושאים אלה, עצם קביעת הייעוד וגבולותיו מהווים תכנון מפורט, ומשכך מתייתר שלב הכנת תכנית מפורטת על מנת לקבוע את גבולות המגרש. לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף 62א(ג) לחוק כך שבתכנית כוללנית ניתן יהיה לכלול הוראות מפורטות, כמשמען בסעיף 145(ז) לחוק, במקרים שבהם המגרשים המיועדים לצרכי ציבור או שפיתוחם מהווה תנאי הכרחי לפיתוח מגרשים המיועדים למגורים.
עיקר 5 - ייצוג הולם לעובדי מדינה קרב האוכלוסייה הערבית במועצת מקרקעי ישראל
במסגרת בג"ץ 8318/10 האגודה לזכויות האזרח נגד המדינה (להלן - העתירה) התבקשה המדינה לנמק, בין היתר, מדוע לא מונו למועצת מקרקעי ישראל (להלן - המועצה) חברים שהם עובדי מדינה בני האוכלוסייה הערבית בשיעור שיבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה זו. במסגרת הדיון בעתירה הצהירה המדינה על קידום תיקון חקיקה שיסדיר מינוי עובד מדינה כאמור למועצה.
לאור האמור, מוצע, שככל שלא יכהן עובד מדינה מקרב האוכלוסייה הערבית כחבר במועצת מקרקעי ישראל, תמנה הממשלה, חבר נוסף במועצת מקרקעי ישראל עובד מדינה מקרב האוכלוסייה הערבית שהוא נציג השרה לשוויון חברתי (להלן- מנגנון המינוי). תקופת כהונתו של אותו חבר נוסף תהיה בת 4 שנים.
כמו כן, לשם שמירת עקרון הייצוג ההולם לאורך זמן, מוצע שבסיום תקופה כהונת החבר כאמור, וככל שלא מכהן במועצה חבר אחר מקרב האוכלוסייה הערבית כנציג השרים האחרים המנויים בהרכב המועצה לפי סעיף 4א לחוק רשות מקרקעי ישראל, יחול מנגנון המינוי פעם נוספת.
עיקר 6- תיקון הגדרת "תשתיות לאומיות" שבחוק
בעקבות התגליות בתחום הנפט מוצע לתקן את הגדרת "תשתיות לאומיות" שבחוק, כך שהיא תחול גם לגבי מתקנים ופעולות הדרושים לחיפוש נפט, פיתוח והפקת נפט בשדה נפט, כמשמעם בחוק הנפט, התשי"ב- 1952. בהתאם לתיקון, תכניות הנוגעות למתקנים כאמור יידונו בוועדה לתשתיות לאומיות, שהיא הוועדה המתאימה לדיון זה. יובהר כי מטרת תיקון זה היא לייעל הליכים המתנהלים במסגרת החוק, ולא לגרוע מהליכים המתנהלים במסגרת סעיף 47 לחוק הנפט ותקנות הנפט (הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה), תשע"ב-2012.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
הצעת החוק מובילה לייעול תהליכי תכנון המנוהלים במוסדות התכנון.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;
תיקון חוק התכנון והבנייה,התשכ"ה-1965.
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
|
|
|
פרק _': תכנון ובנייה |
|||
|
תיקון חוק התכנון והבניה |
1. |
בחוק התכנון והבניה,התשכ"ה-1965 [1]- |
|||
|
|
|
(1) בסעיף 1, בהגדרה "תשתיות לאומיות", אחרי "תחנת כח" יבוא "מתקנים ופעולות הדרושים לחיפוש נפט, לפיתוח ולהפקת נפט משדה נפט, כמשמעם בחוק הנפט, התשי"ב- 1952"; |
|||
|
|
|
(2) בסעיף 2(ד), במקום האמור בו יבוא "תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהא חמש שנים"; |
|||
|
|
|
(3) בסעיף 6(ד)- |
|||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1), אחרי "סעיף 109א(ב)(2)" יבוא "או סעיף 145(ג4)"; |
||
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (1)(ב) יבוא : |
||
|
|
|
|
|
"(ג) בבקשה שהועברה לפי סעיף 145(ג4) אשר נוגעת בתנאים שנקבעו לעניין מתקני מים ושפכים, שר הבריאות או נציגו, החבר במועצה הארצית לתכנון ולבניה לפי סעיף 2(ב)." |
|
|
|
|
(4) בסעיף 9(א), במקום האמור בו יבוא "תקופת כהונתו של חבר בוועדה המחוזית תהא 5 שנים; חבר הוועדה יכול לשוב ולהתמנות כחבר בוועדה לתקופות כהונה נוספות."; |
|||
|
|
|
(5) אחרי סעיף 53 יבוא: |
|||
|
|
|
|
"53א |
הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית מתאר ארצית, שמתקיימים בה כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת על ידי הממשלה בחלוף שבעה ימים ממועד שהוגשה לה, זולת אם ביקש חבר ממשלה בתוך המועד האמור להביא את התכנית לדיון בממשלה. |
|
|
|
|
|
|
|
(1) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית ארצית, שסומן עבורה שטח או נקבעה עבורה רצועה בתכנית מתאר ארצית קודמת; |
|
|
|
|
|
|
(2) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית; |
|
|
|
|
|
|
(3) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. |
|
|
|
(6) |
בסעיף 76ג - |
||
|
|
|
|
|
(א) בפסקה (9), אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), על תכנית תשתית לאומית שהיא תכנית מפורטת כהגדרתה בסעיף 53א(א) יחולו הוראות סעיף 53א, בשינויים המחויבים ומיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הוועדה לתשתיות בדבר אישורה של התכנית לתשתית לאומית."; |
|
|
|
|
|
(ב) בפסקה (10), בסופה יבוא "או שהייתה התכנית, תכנית מפורטת כמשמעותה בפסקה (10)". |
|
|
|
|
|
(7) 4 |
בסעיף 62א, בפסקה (ג)(5), בסופה יבוא "למעט מגרשים המיועדים לצרכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב),או למתקני תשתית מקומיים או מגרשים שפיתוחם מהווה תנאי הכרחי לפיתוח מגרשים המיועדים למגורים"; |
|
|
|
|
|
(8) |
בסעיף 145 - |
|
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ג1), המילים " לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות" - יימחקו; |
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (ג3) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
" (ג4) לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה שהוגשה לו לפי סעיף קטן (ג1) בתוך תקופה של 45 ימים, יעביר מזכיר מוסד התכנון האמור, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן 6(ד); ועדת המשנה תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהמועד שבו הועברה אליה הבקשה;" |
|
תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל |
2. |
בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960[2] - |
|||
|
|
|
|
(1) בסעיף 4א, אחרי סעיף קטן (א5) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(א6) לא מינתה הממשלה כנציג השרים המנויים בסעיף 4א(א), מקרב עובדי משרדם, חבר במועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, תמנה הממשלה חבר מועצה נוסף על אלו המנויים בסעיף 4א(א) כנציג השר לשוויון חברתי, מקרב עובדי משרדו הנמנים על האוכלוסייה הערבית; בסעיף זה – "האוכלוסייה הערבית" – לרבות הדרוזית והצ'רקסית." |
|
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף 4ה יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(ה1) על אף האמור בסעיפים קטנים 4ב(ב) ו-4ה(א), נסתיימה לפי הוראות סעיף 4ב(א), תקופת כהונתו של חבר המועצה שנתמנה כנציג השרה לשוויון חברתי כאמור בסעיף 4א(א6), או חדל חבר מועצה כאמור מלכהן לפי הוראות סעיף 4ד או 4ה, ובמועד הסיום או החדילה לא מכהן במועצה חבר מקרב האוכלוסייה הערבית כנציג השרים המנויים בסעיף 4א(א), יחולו הוראות סעיף (א6) בחלוף 60 יום מהמועד האמור." |
|
|
תחילה |
3. |
תחילתו של סעיף 2 בתום 60 ימים ממועד פרסומו של חוק זה. |
|||
|
|
|
|
|||