להלן נוסח התזכיר המוצע

הגדרות

1.

בחוק זה -

(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה[1], (להלן – הפקודה), זולת אם יש בו הוראה מפורשת אחרת;

(2)  "אמצעי שליטה" – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;

(3) "בעלות" – לרבות חכירת גוף;

(4) "הכנסה אחרת" - הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה;

(5) "הפעלה" – הובלה ימית של טובין בכלי שיט זכאי, לרבות העמסתם עליו בנמל המוצא במדינה אחת ופריקתם ממנו בנמל היעד במדינה אחרת, או באותה המדינה אם אינה ישראל, אך למעט העמסה ופריקה כאמור בידי מי שעיקר פעילותו אינה הובלת הטובין מנמל המוצא לנמל היעד;

(6) "חברה ותיקה" – חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה ושהיתה תושבת ישראל לפני תחילתו של חוק זה, או חברה כאמור שחלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה;

(7) "חברת אניה"- חברה שכל נכסיה, במישרין או בעקיפין, הם זכויות בכלי שיט זכאי; ולענין זה לא יראו כנכסיה של החברה – מזומנים, מניות, איגרות חוב, ניירות ערך אחרים, ומטלטלין, שאינם משמשים לחברה לייצור הכנסתה, או שהם משמשים לייצור הכנסתה אולם לדעת המנהל הם טפלים למטרות העיקריות של החברה.

(8) "חברה זכאית" – חברה תושבת ישראל, שהתקיימו בה כל התנאים הבאים (להלן  "התנאים המזכים"):

(א)  עיקר פעילותה היא פעילות מזכה;

(ב) השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, והתקיימו בה  כל אלה:

(1) מקום המשרד הראשי של החברה הוא בישראל;

(2) יושב ראש הדירקטוריון בחברה ויותר ממחצית חברי הדירקטוריון בה הם תושבי ישראל;

(3) קבלת ההחלטות על ידי הדירקטוריון של החברה נעשית בישראל;

(4) המנהל הכללי של החברה  הוא תושב ישראל;

(ג)  הניהול התפעולי של החברה נעשה בישראל;

(ד) לפחות 80% מהכנסתה, שאינה תמורה ממכירת נכס, היא הכנסה מפעילות מזכה. לענין זה, תחושב הכנסה מריבית והפרשי הצמדה כסכום שבו עולה ההכנסה מריבית והפרשי הצמדה על  הוצאות ריבית והפרשי הצמדה.

(ה) לפחות 25% מתפוסת כלי השיט הזכאים שקבוצת החברות מפעילה הם בכלי שיט זכאים שבבעלות חברה זכאית שבקבוצת החברות או בשליטתה;

לענין זה, יראו חברה כאילו התקיים בה האמור בפסקה זו גם בתקופה שבין מכירת כלי שיט אחד או הפחתת השליטה בו, לפי הענין, לבין רכישת כלי שיט אחר או הגדלת השליטה בו, לפי הענין, ובלבד שהתקופה האמורה היא בת 90 ימים או פחות, ויום לפני מכירת כלי השיט האחד או הפחתת השליטה בו, לפי הענין, ויום לאחר רכישת כלי השיט האחר או הגדלת השליטה בו, לפי הענין, התקיים בה האמור בפסקה זו;

לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005[2] (להלן – חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה));

(ו) החברה מנהלת חשבונות נפרדים לגבי הכנסותיה והוצאותיה מפעילות מזכה ולגבי הכנסותיה והוצאותיה האחרות ומגישה חשבון רווח והפסד נפרד לפי סעיף 131 (ב)(1) לפקודה לגבי הכנסתה החייבת מפעילות מזכה ולגבי הכנסתה החייבת האחרת, בנוסף לכל דו"ח שעליה להגיש על פי כל דין;

(ז)  החברה מגישה דין וחשבון בהתאם לסעיף 131(ג) לפקודה מותאם לצרכי מס לפי חוק זה וכן דין וחשבון כאמור מותאם לצרכי מס כאילו אינה חברה זכאית;

(ח) אם החברה היא חברה בקבוצת חברות, מתקיימים כל התנאים המזכים בכל חברה אחרת בקבוצת החברות שהיא חברה תושבת ישראל שיש לה הכנסה מהפעלה, והחברה האחרת האמורה היא חברה זכאית.

(ט)      החברה הגישה בקשה בטופס שקבע המנהל, כי הוראות חוק זה יחולו עליה, בהודעה שמסרה לפקיד השומה תוך 120 ימים מיום התאגדותה או מיום שהיתה לתושבת ישראל, לפי העניין;

(י)   החברה שילמה לרשות לחינוך והכשרה ימיים בע"מ, אגרה כאמור בסעיף 10;

(9)         "חברה חדשה" – חברה שאינה חברה  ותיקה.

(10)      "חכירת גוף" – הסכם חכירה של כלי שיט, שלפיו חוכר כלי השיט אחראי על ציוות כלי השיט ועל תפעולו של גוף כלי השיט, מערכותיו ומתקניו;

(11)     "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960 [3] (להלן – חוק הספנות (כלי שיט)).

(12)    "כלי שיט זכאי" – כל אחד מאלה:

(א)  כלי שיט, בעל תפוסה של 100 טון או יותר, המשמש להובלת טובין בסחר בינלאומי, שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא כלי שיט ישראלי החייב ברישום במרשם הישראלי;

(2) הוא כלי שיט זר החייב ברישום בפנקס הרישום;

(3) הוא כלי שיט זר החכור על ידי חברה זכאית;

והכל בלבד שכלי השיט אינו אחד מאלה:

(1) כלי שיט המופעל במסגרת ספנות חופית כהגדרתה בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005 [4] (להלן – חוק ספנות חופית);

(2) כלי שיט המשמש לגרירה, להצלה או לפעולות עזרה ימיות אחרות;

(3) כלי שיט המשמש לדיג או כמפעל לעיבוד דגים;

(4) כלי שיט המשמש להובלת נוסעים;

(5) כלי שיט המשמש למיתקן ימי כהגדרתו בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח-2008 [5];

(ב) כלי שיט שעיקר פעילותו הינה הובלת מטענים או אנשים, לצורך הקמת מתקן ימי המשמש להפקה של נפט או של גז, או לחיפושם, באזור הימי כהגדרתו בחוק ספנות חופית, או לצורך תחזוקתו של מתקן כאמור;

(13)   "כלי שיט זר" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה));

(14)    "כלי שיט ישראלי" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);

(15)   "מרשם ישראלי" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);

(16)   "ניהול תפעולי" – כל אלה:

(א)  ניהול כוח אדם, הן כוח אדם ביבשה והן כוח אדם בכלי השיט, למעט ציוות כלי שיט שהחברה מחכירה בחכירת גוף ולמעט ציוות כלי שיט שהיא חוכרת בחכירה שאינה חכירת גוף;

(ב) קביעת הוראות לגבי תפעול כלי השיט, מערכותיו ומתקניו למעט קביעת הוראות בכלי שיט שהחברה מחכירה בחכירת גוף ולמעט קביעת הוראות לגבי כלי שיט שהיא חוכרת בחכירה שאינה חכירת גוף;

(ג)  אישור קווי הפלגה לכלי שיט זכאי, למעט אישור קווי הפלגה בכלי שיט שהחברה מחכירה;

(17)    "נכס מס תפוסה" - כל אחד מאלה:

(א)  נכס בר פחת המשמש לייצור הכנסה מפעילות מזכה בתקופת הזכאות, למעט מקרקעין;

(ב) מניה בחברת אניה;

(18)   "פנקס הרישום" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה);

(19)   "פעילות מזכה" – הפעלה של כלי שיט זכאי, או החכרה של כלי שיט זכאי, שאינו מכולה, בחכירה שאינה חכירת גוף;

(20)    "קבוצת חברות" - כל אחת מאלה:

(א)  שתי חברות שאחת מהן מחזיקה ב-50% או יותר מאמצעי השליטה באחרת;

(ב) שתי חברות או יותר, ש-50% או יותר מאמצעי השליטה בכל אחת מהן מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אותו אדם (להלן – המחזיק) וכן המחזיק, אם הוא חברה;

שיעור ההחזקה במישרין או בעקיפין בחברה, יהיה הגבוה מבין אלה:

(1)

(א)  היה שיעור ההחזקה בכל אחת מהחברות שבשרשרת החברות המחזיקות בחברה מסוימת בעקיפין 50% או יותר – יחושב שיעור ההחזקה בה בהתאם לשיעור ההחזקה במישרין;

(ב) פחת שיעור ההחזקה באחת החברות שבשרשרת החברות המחזיקות בה בעקיפין מ-50% – תחשב ההחזקה בה בעקיפין באמצעות אותה שרשרת חברות כהחזקה בשיעור אפס;

(2)

(א)  שיעור ההחזקה יחושב על ידי הכפלת שיעור ההחזקה בכל אחת מהחברות שבשרשרת החברות המוחזקות במישרין או בעקיפין;

(ב) החישוב האמור בפסקת משנה (א) לא יובא בחשבון לעניין שיעור ההחזקה במישרין או בעקיפין בחברה או בשרשרת החברות שבה היא מחזיקה, אם החברה מוחזקת על ידי גורם מחוץ לקבוצה;

לעניין זה -

"גורם מחוץ לקבוצה" – בעל שליטה שאינו בקבוצת החברות, ששיעור ההחזקה שלו בחברה, לבדו או יחד עם אחר, במישרין או בעקיפין, הוא 50% או יותר, בהתאם לאמור בפסקת משנה (א), ובשיעור נמוך מ-50% לפי פסקה (1);

"יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, ואולם יקראו כאילו במקום "חבר בני האדם" בא "החברה".

(21)   "קו הפלגה" – מסלול ימי שנקבע להעברת טובין, בהתאם ללוח זמנים שנקבע על ידי החברה הזכאית;

(22) "שרשרת חברות" – שתי חברות או יותר המחזיקות, במישרין או בעקיפין, האחת בשניה.

(23)  "תפוסה" – התפוסה המירבית נטו של כלי שיט כהגדרתה בתקנות הספנות (כלי שיט)(מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ"ג-1983[6];

(24)   "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי הענין:

(א)  לגבי חברה חדשה – התקופה שמיום התאגדותה או מיום שהיתה לתושבת ישראל, לפי העניין, ועד לתום שנת המס שבה הודיעה על בקשתה לחדול מלהיות חברה זכאית, כאמור בסעיף 8;

(ב) לגבי חברה ותיקה – התקופה שתחילתה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) אם מסרה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14(1)(א), או התקופה שתחילתה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), או ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), לפי הענין, אם מסרה החברה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14 (1)(ב) או (ג), לפי הענין, ועד לתום שנת המס שבה הודיעה החברה על בקשתה שלא להיות חברה זכאית כאמור בסעיף 8;

חישוב הכנסה חייבת מפעילות מזכה

2.

על אף האמור בפקודה, חישוב ההכנסה החייבת מפעילות מזכה של חברה זכאית בתקופת הזכאות, יהיה כלהלן:

(1) סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה ליום אחד לכלי שיט זכאי אחד יהיה כלהלן:

(א)  על כל 100 טון או חלקם מתפוסת כלי השיט הזכאי עד 1,000 הטון הראשונים – 5 שקלים חדשים;

(ב) על כל 100 טון או חלקם מתפוסת כלי השיט הזכאי מעל 1,000  טון ועד 10,000 טון – 4 שקלים חדשים;

(ג)  על כל 100 טון או חלקם מתפוסת כלי השיט הזכאי מעל 10,000 טון ועד 25,000 טון – 2 שקלים חדשים;

(ד) על כל 100 טון נוספים – 1 שקל חדש;

(2)       ב-1 בינואר של כל שנת מס יתואמו הסכומים שבסעיף קטן (1), שהיו ב-1 בינואר של שנת המס הקודמת, לפי שיעור עלית המדד בשנת המס הקודמת. סכום שתואם כאמור יעוגל לאגורה הקרובה; המנהל יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים ששונו כאמור;

(3)       סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה לכלי שיט זכאי אחד בשנת המס הוא הסכום המתקבל מהמכפלה של ההכנסה החייבת מפעילות מזכה ליום אחד של כלי השיט הזכאי לפי סעיף קטן (1) בימי הפעילות שלו;

לענין זה, "ימי פעילות" – 365 ימים ואולם –

(א)  אם נרכש כלי השיט הזכאי על ידי החברה הזכאית בשנת המס או שנחכר על ידה בשנת המס – מספר הימים מהיום שבו כלי השיט הזכאי הגיע לידי החברה ועד לתום שנת המס;

(ב) אם נמכר כלי השיט הזכאי על ידי החברה הזכאית בשנת המס או שהופסקה חכירתו על ידה בשנת המס או שהחכירה אותו לאחר בחכירת גוף בשנת המס (להלן – כלי שיט זכאי נמסר) – מספר הימים שמתחילת שנת המס ועד ליום שבו כלי השיט הזכאי נמסר כאמור על ידי החברה;

(ג)  אם כלי שיט זכאי הגיע לידי החברה הזכאית כאמור בפסקת משנה (א) בשנת המס ואותו כלי שיט זכאי נמסר על ידה כאמור בפסקת משנה (ב) באותה שנת מס – מספר הימים מהיום שבו הגיע כלי השיט הזכאי לידי החברה ועד ליום שבו כלי השיט הזכאי נמסר על ידה;

(ד) לא היתה פעילות מזכה בכלי השיט הזכאי במשך תשעים ימים רצופים או יותר – יופחתו ימים אלה מימי הפעילות;

(4)       ההכנסה החייבת של החברה הזכאית מפעילות מזכה בשנת המס היא הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החייבת מפעילות מזכה לכלי שיט זכאי לפי סעיף קטן (3) של כלל כלי השיט הזכאים של החברה. לענין זה – יראו כלי שיט זכאי שבבעלות חברת אניה, כאילו היה כלי שיט זכאי בבעלות החברה הזכאית המחזיקה בחברת האניה, והכל בהתאם לשיעור ההחזקה של החברה הזכאית בחברת האניה;

(5)       על הכנסה חייבת מפעילות מזכה לא ינתן ניכוי, קיזוז זיכוי או פטור כלשהם;

(6)       יראו את החברה הזכאית כאילו הותר לה פחת, ניכוי בשל פחת או הפחתה, לפי כל דין, בשל כל נכס מס תפוסה.

(7)      הכנסה חייבת של חברה זכאית מפעילות מזכה לכלי שיט זכאי שהובאה בחשבון לצורך חישוב ההכנסה החייבת של החברה הזכאית מפעילות מזכה בשנת המס לפי סעיף קטן (4), לא תובא בחשבון לפי הסעיף האמור בחישוב ההכנסה החייבת של חברה זכאית אחרת שבאותה קבוצת חברות, ובלבד שהכנסתן של החברות דווחה בדו"ח מאוחד לפי חוק עידוד התעשיה, לגבי כל אחת משנות המס שבתקופת הזכאות.

רווח הון ממכירת נכס מס תפוסה או נכס שהיה נכס מס תפוסה

3.

על אף האמור בפקודה, במכירת נכס מס תפוסה, או נכס שהיה נכס מס תפוסה, יחולו הוראות אלה:

(1) היה הנכס נכס מס תפוסה מיום הרכישה שלו על ידי החברה הזכאית ועד ליום מכירתו על ידה (להלן – תקופת החזקת הנכס), יהיה רווח ההון ממכירתו פטור ממס;

(2)    היה הנכס נכס מס תפוסה בחלק מתקופת החזקת הנכס, יהיה חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מס תפוסה פטור ממס ויתרת רווח ההון הריאלי תחוייב במס לפי הוראות חלק ה' לפקודה;

לענין זה, "חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מס תפוסה" – רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שבה היה הנכס נכס מס תפוסה בידי החברה לבין תקופת החזקת הנכס על ידה;

"יתרת רווח ההון הריאלי" – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מס תפוסה, או הסכום המצטבר של הוצאות הפחת שהחברה היתה זכאית להן לפי כל דין בתקופה שבה הנכס לא היה נכס מס תפוסה, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על רווח ההון הריאלי במכירת הנכס;

(3)    על אף האמור בסעיפים קטנים (1) או (2), לפי הענין, לא יחול פטור ממס רווח הון במכירת נכס מס תפוסה, או נכס שהיה נכס מס תפוסה, לפי הענין, בהתקיים אחד מאלה:

(א)  במכירת הנכס התקיימו כל אלה:

(1) המכירה היתה חמש שנים או פחות מיום תחילת תקופת הזכאות;

(2) התפוסה הממוצעת של קבוצת החברות בשנה שקדמה ליום מכירת הנכס היתה פחות מ-80% מהתפוסה של קבוצת החברות ביום הראשון לתקופת הזכאות;

(3) המוכר לא רכש בתוך שנים עשר חודשים נכס מס תפוסה לחילוף נכס מס התפוסה שנמכר;

(ב) רואים את הנכס כנמכר בהתאם להוראות סעיף 100א לפקודה;

לעניין זה –

"התפוסה הממוצעת של קבוצת החברות בשנה שקדמה ליום מכירת הנכס"-  סכום המכפלות של התפוסה של כל אחד מכלי השיט הזכאים שהיו בבעלות חברה בקבוצת החברות במספר הימים שבהם כלי השיט הזכאי היה בבעלות חברה בקבוצת החברות, והכל כשהוא מחולק במספר הימים בשנה שקדמה ליום מכירת הנכס;

"מספר הימים שבהם כלי השיט הזכאי היה בבעלות חברה בקבוצת החברות"-

מספר הימים שמיום רכישת כלי השיט הזכאי או מיום תחילת תקופת הזכאות או מהיום שקדם ב-365 ימים ליום המכירה, הכל לפי המאוחר, ועד ליום המכירה של כלי השיט הזכאי או ליום המכירה של נכס מס התפוסה שנמכר כאמור, לפי המוקדם;

"שנה שקדמה ליום מכירת הנכס" – 365 ימים לפני יום המכירה או יום תחילת תקופת הזכאות, לפי המאוחר מביניהם, ועד ליום שקדם ליום המכירה;

"התפוסה של קבוצת החברות ביום הראשון לתקופת הזכאות"- תפוסת כלל כלי השיט הזכאים שבבעלות כלל החברות  שבקבוצת החברות, ביום הראשון לתקופת הזכאות;

(4)   במכירת נכס מס תפוסה שקיימת לגביו יתרת רווח הון ריאלי לפי סעיף קטן (2), או שרווח ההון במכירתו חייב במס לפי סעיף קטן (3) (להלן – הנכס המקורי), יקוזז הפסד שניתן לקיזוז לפי הוראות סעיפים 28, 29 או 92 לפקודה, לפי הענין, שהיה לחברה הזכאית לפני תקופת הזכאות כנגד יתרת רווח ההון הריאלי או כנגד רווח ההון הריאלי, לפי הענין, (להלן – קיזוז ההפסד). נותרה יתרה לאחר קיזוז ההפסד והחברה רכשה נכס מחליף, רשאית החברה לבקש שיראו את מועד הפקת יתרת רווח ההון כאמור (להלן – הרווח הנדחה)  במועד מכירת הנכס המחליף, או במועד מכירת נכס מחליף אחר באותה שרשרת החלפות שלא נרכש נכס לחילופו (להלן – הנכס המחליף האחר). ביקשה החברה כאמור, יחויב במס הרווח הנדחה בצירוף הפרשי הצמדה, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודה, מיום מכירת הנכס המקורי ועד ליום מכירת הנכס המחליף או הנכס המחליף האחר, לפי הענין.

לעניין זה -

"נכס מחליף" – נכס שנרכש תוך תקופה של שנים עשר חודשים לאחר יום המכירה של הנכס מקורי, או של ארבעה חודשים לפניו, לחילוף הנכס המקורי,  במחיר העולה על יתרת המחיר המקורי של הנכס שנמכר.

"שרשרת החלפות" – הנכס המחליף וכל נכס לחילופו או שהחליף נכס לחילופו.

(5) על אף האמור בסעיף קטן (4), חדלה החברה להיות תושבת ישראל, יחויב במס הרווח הנדחה בצירוף הפרשי הצמדה, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודה, מיום מכירת הנכס המקורי ועד ליום שלפני היום שבו חדלה להיות תושבת ישראל.

(6) על אף האמור בסעיף זה, תחויב החברה במס בשל רווח הון שהיה לה ושהיה פטור ממס רווח הון לפי סעיף זה, בהתקיים  שני התנאים הבאים:

(1) החברה חדלה להיות תושבת ישראל;

(2) לא חלפו 10 שנים מיום המכירה של הנכס שבשלו נוצר רווח ההון ושהיה פטור ממס כאמור.

מועד החיוב במס כאמור יהא ביום שלפני היום שבו חדלה להיות תושבת ישראל.

(7) במכירת מניה בחברת אניה, יראו את יום הרכישה של המניה כיום רכישתה או כיום רכישת כלי השיט הזכאי, לפי המאוחר מביניהם;

חלוקת דיבידנד

4.

חולק דיבידנד על ידי חברה זכאית או חברה שהיתה חברה זכאית, יחולו הוראות אלה:

(1) יראו את הדיבידנד כאילו שולם תחילה מהכנסה שאינה רווח הון הפטור ממס לפי סעיף 3, אלא אם כן ביקשה החברה אחרת;

(2) על אף האמור בסעיף 3, חברה המחלקת דיבידנד, מתוך חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מס תפוסה, בתקופה של 10 שנים מיום המכירה של הנכס שבשלו נוצר רווח ההון ושהיה פטור ממס לפי הסעיף האמור, וכלל התפוסה של קבוצת החברות ביום חלוקת הדיבידנד היה פחות מ-80% מכלל התפוסה של קבוצת החברות ביום הראשון לתקופת הזכאות כאמור בסעיף 3(3), יראו את החברה כאילו במועד חלוקת הדיבידנד כאמור נצמח לה רווח הון בסכום הדיבידנד שחולק, החייב במס לפי חלק ה' לפקודה.

לענין זה – "כלל התפוסה של קבוצת החברות ביום חלוקת הדיבידנד" – צירוף התפוסה של כלל כלי השיט הזכאים שבבעלות קבוצת החברות ביום חלוקת הדיבידנד;

קיזוז הפסדים

5.

על אף האמור בסעיפים 28, 29 ו-92 לפקודה, על קיזוז הפסד של חברה זכאית יחולו הוראות אלה:

(1) הפסד שהיה לחברה זכאית מפעילות מזכה לא יקוזז כנגד כל הכנסה שהיא.

(2) הפסד שהיה לחברה זכאית לפי סעיף 28 לפקודה ושאילו היה רווח היה הכנסה אחרת, יקוזז רק כנגד הכנסה אחרת של החברה, הכל בהתאם להוראות הפקודה;

(3) הפסד הון שהיה לחברה זכאית במכירת נכס שאינו נכס מס תפוסה ולא היה נכס מס תפוסה ושאילו היה רווח הון היתה החברה מתחייבת במס במכירתו, יקוזז כנגד רווח הון במכירת נכס שאינו נכס מס תפוסה ולא היה נכס מס תפוסה או כנגד רווח ההון שחויב במס לפי הוראות סעיפים 3 או 4, הכל בהתאם להוראות הפקודה;

(4) היה לחברה זכאית הפסד הון במכירת נכס מס תפוסה או נכס שהיה נכס מס תפוסה, לא יותר ההפסד בקיזוז, ואולם חלק הפסד ההון בתקופה שבה הנכס לא היה נכס מס תפוסה יקוזז כנגד רווח הון במכירת נכס שאינו נכס מס תפוסה ולא היה נכס מס תפוסה או כנגד רווח הון שחוייב במס לפי הוראות סעיפים 3 או 4, הכל בהתאם להוראות הפקודה;

לענין זה, "חלק הפסד ההון בתקופה שבה הנכס לא היה נכס מס תפוסה" – הסכום המתקבל מהכפלת הפסד ההון במכירת הנכס ביחס שבין התקופה שבה לא היה הנכס נכס מס תפוסה בידי החברה הזכאית לבין תקופת החזקת הנכס, כמשמעותה בסעיף 3(1);

(5) סכום שלא ניתן לקזזו בתקופת הזכאות, כולו או מקצתו, כאמור בסעיפים קטנים (2), (3) ו-(4), יקוזז לאחר תום תקופת הזכאות, הכל בהתאם להוראות הפקודה.

הכנסה חייבת מפעילות מזכה והכנסה אחרת בשל אותה עיסקה

6.

נצמחה או הופקה לחברה זכאית בשל אותה עיסקה הכנסה מפעילות מזכה והכנסה אחרת, או שהוציאה חברה זכאית בשל אותה עיסקה הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה והוצאה בייצור הכנסה אחרת,  תמציא החברה לפקיד השומה, לפי דרישתו, את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לעיסקה האמורה, לרבות את דרך קביעת ההכנסה מהפעילות המזכה בשל העיסקה ואת דרך קביעת ההכנסה האחרת בשל אותה עיסקה, או את דרך קביעת ההוצאה בייצור ההכנסה מהפעילות המזכה ואת דרך קביעת ההוצאה בשל ההכנסה האחרת, לפי הענין;

מחירי העברה

7.

(א)  נעשתה עיסקה בין חברה זכאית שממנה הופקה או נצמחה לה הכנסה מפעילות מזכה, או שהיתה לה הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה בשל עיסקה, עם אדם אחר שיש לה אתו יחסים מיוחדים, כהגדרתם בסעיף 85א לפקודה, ומאותה עיסקה היתה לאדם האחר הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה או הוצאה בייצור הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה, יחולו על העיסקה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחוייבים, אף אם אין מדובר בעיסקה בינלאומית, ואולם את ההגדרה "יחסים מיוחדים" שבסעיף האמור יקראו כאילו אחרי המלה "קרובו," בא "יחסים שבין החברה הזכאית לבין מי שהחכיר לה כלי שיט זכאי בחכירת גוף,", ואת ההגדרה "שליטה" שבסעיף האמור יקראו כאילו במקום "50%" בא "10%";

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

חברה שביקשה לחדול מלהיות חברה זכאית

8.

חברה זכאית רשאית לבקש מפקיד השומה לחדול מלהיות חברה זכאית בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הגישה בקשה כאמור ויחולו הוראות אלה:

(1) חברה חדשה תוכל להגיש בקשה החל בשנת המס העשירית שלאחר תום שנת המס שבה התאגדה או שבה היתה לתושבת ישראל, לפי הענין;

(2) חברה ותיקה תוכל להגיש בקשה כאמור החל בשנת המס 2026, אם מסרה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14(1)(א), או החל בשנת המס 2027 או 2028, אם מסרה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14(1)(ב), או (ג), לפי הענין.

חדלות חברה להיות חברה זכאית

9.

התקיימו בחברה זכאית אחד מהתנאים המפסיקים או יותר, תחדל החברה להיות חברה זכאית ויחולו הוראות אלה:

(1) התקיימו בחברה זכאית אחד מהתנאים המפסיקים או יותר בתקופה הקבועה, יחולו הוראות אלה:

(א)  הכנסתה החייבת בכל שנת מס בתקופה הקבועה תחושב כאילו היתה חברה זכאית או בהתאם להוראות הפקודה, לפי הגבוה מביניהם, ובכל מקום בחוק זה במקום "תקופת הזכאות" יקראו כאילו נאמר "התקופה הקבועה".

(ב) החברה תשלם תשלום לפי סעיף 10 לגבי כל תקופת הזכאות ויחולו עליה הוראות סעיף 10.

לענין זה,

"התקופה הקבועה" – אחת מאלה, לפי הענין:

(א)  לגבי חברה חדשה – מיום התאגדותה או מיום שהיתה לתושבת ישראל, לפי הענין, ועד תום שנת המס העשירית שלאחר שנת המס שבה התאגדה או שבה היתה לתושבת ישראל, לפי הענין;

(ב) לגבי חברה ותיקה – מתחילת שנת המס 2017 ועד לתום שנת המס  2026, אם מסרה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14(1)(א) או מתחילת שנת המס 2018 או 2019 ועד לתום שנת המס 2027 או 2028, לפי הענין, אם מסרה הודעה לפקיד השומה בהתאם לסעיף 14(1)(ב) או (ג), לפי הענין.

"התנאים המפסיקים" – כל אחד מאלה:

(א)  חדלו להתקיים בחברה אחד מהתנאים המזכים או יותר;

(ב) החברה הורשעה בעבירה לפי סעיפים 217 או 220 לפקודה, בפסק דין שאינו ניתן לערעור;

(ג)  בשומה שאינה ניתנת עוד להשגה או לערעור נקבע שהחברה ביצעה עיסקה שחלות עליה הוראות סעיף 86 לפקודה שמפחיתה את סכום המס המשתלם על ידה או שעלולה להפחית אותו בשל קיומם של אחד או יותר מאלה:

(1) סיווג הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה כהכנסה מפעילות מזכה או סיווג הכנסה מפעילות מזכה כהכנסה אחרת;

(2) סיווג הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה כהוצאה בייצור הכנסה אחרת או סיווג הוצאה בייצור הכנסה האחרת כהוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה;

(3) סיווג נכס שאינו נכס מס תפוסה כנכס מס תפוסה או סיווג נכס מס תפוסה כנכס שאינו מס תפוסה.

(ד) בבעלות החברה כלי שיט זכאי, החייב ברישום במרשם הישראלי או בפנקס הרישום, לפי הענין, ולא נרשם כאמור.

(2) התקיימו בחברה זכאית אחד מהתנאים המפסיקים או יותר לאחר התקופה הקבועה, יחולו הוראות אלה:

(א)   החברה תחדל להיות חברה זכאית בשנה העוקבת לשנה שבה התקיימו התנאים המפסיקים כאמור;

(ב) הכנסתה החייבת בשנה שבה התקיימו בה התנאים המפסיקים כאמור, תחושב כאילו היתה חברה זכאית או בהתאם להוראות הפקודה, לפי הגבוה מביניהם.

(ג)  החברה תשלם תשלום לפי סעיף 10 לגבי כל התקופה שבה היתה חברה זכאית ויחולו עליה הוראות סעיף 10.

(3)       כל הוראה שבכל חיקוק המגבילה את הזמן לעריכת שומה לא תחול על שומה לפי סעיף זה.

תשלום לרשות לחינוך והכשרה ימיים

10.

(א)  חברה זכאית תשלם לרשות לחינוך והכשרה ימיים בע"מ עד ה-1 בפברואר בכל שנה, סכום שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על כל כלי שיט זכאי שהיה בבעלותה או בשליטתה בשנת המס הקודמת. לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה);

(ב) אגרה לפי סעיף קטן (א) לא תוכר כהוצאה בייצור הכנסה.

תיקון סעיף 4א לפקודה

11.

בסעיף 4א לפקודה, בסעיף קטן (א), לאחר פיסקת משנה (4) יבוא:

"(4א) לגבי הכנסה מהפעלת כלי שיט או כלי טיס בתעבורה בינלאומית – המקום שבו מופעלים השליטה והניהול על עסקי כלי השיט או כלי הטיס, לפי הענין;
(4א1) לגבי הכנסה שהופקה  בכלי שיט או בכלי טיס –  המקום שבו מופעלים השליטה והניהול על עסקי כלי השיט או כלי הטיס, לפי הענין."

סמכות להתקין תקנות

12.

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה

13.

תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

הוראות מעבר

14.

על חברה ותיקה יחולו ההוראות הבאות:

(1) על אף האמור בפסקה (ט) להגדרה "חברה זכאית", החברה הגישה לפקיד השומה  אחת מן הבקשות הבאות:

(א)   בקשה שתוגש עד ליום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) כי הוראות חוק זה יחולו עליה החל מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017);

(ב)    בקשה שתוגש עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) כי הוראות חוק זה יחולו עליה החל מיום יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) .

(ג)   בקשה שתוגש עד ליום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) על בקשתה כי הוראות חוק זה יחולו עליה החל מיום כ"ד  התשע"ט  (1 בינואר 2019).

(2)

(א) היה לחברה הפסד לפי סעיפים 28, 29 או 92 לפקודה לפני שהיתה לחברה זכאית, לא תוכל לקזזו כנגד כל הכנסה בתקופת הזכאות, למעט קיזוז כנגד הכנסה אחרת או כנגד רווח הון שחויב במס לפי סעיפים 3 או 4, לפי הענין, בהתאם לקבוע בסעיפים 3 או 5, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות הפקודה;

(ב) סכום שלא ניתן לקזזו כולו או חלקו כאמור בפסקה (א), יקוזז לאחר תום תקופת הזכאות, הכל בהתאם להוראות הפקודה.