תזכיר חוק בנק ישראל (תיקון)(הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ו-2016

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק בנק ישראל (תיקון)(הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ו-2016

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

יציבות פיננסית הכרחית לשם השגת צמיחה בת-קיימא ורמה גבוהה של השקעות ותעסוקה.

בעקבות המשבר הפיננסי העולמי משנת 2008 גברה בעולם ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים בפני עצמו או של כל רכיב במערכת הפיננסית בנפרד, וכי נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה לרוחבה, ולהגיב עליהם מבעוד מועד. לשם כך נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הרשויות שלהן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית. ההתמקדות בסיכונים המערכתיים המתפתחים במערכת הפיננסית והצורך בתיאום ועבודה משותפת של הרשויות כאמור עומדות במרכז ההמלצות של הגופים הבינלאומיים השונים לנושא שהוא בליבת הרפורמות שבתחום היציבות הפיננסית.

קרן המטבע הבינלאומית, במסגרת תוכניתה להערכת היציבות הפיננסית במדינות החברות בה ((Financial  Stability Assessment Program, ממליצה מאז שנת 2012 ליצור בישראל תשתית פורמלית ומוסדרת להבטחת היציבות הפיננסית המערכתית, שבמסגרתה ימוסדו התאום, חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין כל רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר (להלן – המייצבים). כן ממליצה קרן המטבע כי תשתית זאת תהא בהובלת הבנק המרכזי, הן על רקע נסיונו וסמכויותיו הקיימות בתחום היציבות הפיננסית, והן על מנת לבסס את אמון הציבור בהיותן של ההחלטות עצמאיות משיקולים פוליטיים.

על מנת לחזק את עמידותה של המערכת הפיננסית בישראל בפני זעזועים ולמתן את השפעתם של הזעזועים בה על הפעילות הכלכלית, מוצע להקים ועדה ליציבות פיננסית, שבראשה יעמוד נגיד בנק ישראל, ואשר במסגרתה יבוצעו תיאום ושיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות והמייצבים. מוצע כי הקמת הוועדה ליציבות פיננסית תעשה במסגרת תיקון לחוק בנק ישראל, התש"ע - 2010, הן על רקע המטרה שהוגדרה לבנק ישראל, בסעיף 3 לחוק, לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, והן על רקע התפקיד המוביל שיש לבנק המרכזי בוועדה. 

 

 

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע להקים ועדה ליציבות פיננסית, שמטרותיה לתאם בין רשויות הפיקוח הפיננסיות – הפיקוח על הבנקים, אגף הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במשרד האוצר, הפיקוח על מערכות תשלומים ורשות ניירות ערך, וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר, ולהביא לשיתוף פעולה ביניהם, לשם תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. מוצע לקבוע שתפקידיה של הוועדה יהיו: לקדם חילופי מידע בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, וכן בינן לבין המייצבים כדי להגדיר, לנתח, לזהות, להעריך ולנטר סיכונים מערכתיים; ליזום בדיקות של רשויות הפיקוח הפיננסיות לגבי סיכונים וחשיפות לשם זיהוי סיכונים מערכתיים והערכתם; לקדם תיאום ושיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, וכן בינן לבין המייצבים, בניתוח, הערכה, פיתוח והפעלה של כלים ושיטות למניעה של סיכונים מערכתיים והפחתתם; להתריע כאשר מצאה כי יש בסיכון מערכתי כדי להוות סיכון מערכתי משמעותי; להמליץ על צעדים למניעה או להפחתה של סיכונים מערכתיים משמעותיים; לעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתרעות ואחר יישום ההמלצות; לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר כאשר מצאה כי קיים חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה ושעלול להיווצר צורך בשימוש בכספי הציבור לטיפול בכך; וכן לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר כאשר מצאה כי חשש כאמור הוסר.

מוצע כי יושב ראש הוועדה יהיה נגיד בנק ישראל וכי סגן יושב הראש יהיה המנהל הכללי של משרד האוצר. יתר חברי הוועדה יהיו המשנה לנגיד, המפקח על הבנקים, החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, המפקח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במשרד האוצר, הממונה בבנק ישראל על הפיקוח על מערכות התשלומים, יושב ראש רשות ניירות ערך ונציג שמינה הנגיד מבין עובדי בנק ישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מספר 430 מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006) ישמש כמשקיף בוועדה. כמו כן, ועל  מנת לאפשר לוועדה למלא את תפקידיה ביעילות ובעיתוי הנדרש, מוצע לקבוע מנגנון קבלת החלטות המשוחרר מלחצים פוליטיים והמאפשר קבלתן גם כאשר קיימות אי הסכמות בין חבריה המייצגים רשויות שתפקידיהן עלולים מדי פעם לסתור זה את זה. מוצע כי החלטות הוועדה יתקבלו ברוב רגיל, וכי במקרה של שוויון קולות יוקנה לנגיד קול מכריע.

על מנת להשיג את מטרותיה ולמלא את תפקידיה, יש להבטיח כי, על אף הוראות הסודיות החלות על מידע שבידי רשויות הפיקוח הפיננסיות, לרבות בפקודת הבנקאות, 1941 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981, יעבירו רשויות הפיקוח הפיננסיות לוועדה את מלוא המידע הרלוונטי הנדרש לה לביצוע תפקידיה, בין לפי דרישת הוועדה ובין אם לא הועברה דרישה כאמור. מוצע, לכן, להטיל על כל אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות חובה למסור לוועדה את כל המידע הנדרש ואף להסמיך את הוועדה לדרוש מידע נוסף הנחוץ לה, והכל תוך שמירה על סודיות המידע כנדרש.

כדי להגביר את שיתוף הפעולה בתחום היציבות הפיננסית, מוצע לתקן את פקודת הבנקאות, 1941, את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981, את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005, את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה – 2005, את חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, את חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ואת חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014 כך שהתפקיד של תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה יתווסף לתפקידים הקיימים של רשויות הפיקוח הפיננסיות האחראיות על יציבותם של התאגידים הבנקאיים והגופים הפיננסיים האחרים.

 

ד.  השפעה על תקציב המדינה והיבטים מינהליים

לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב במדינה.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על חוקים קיימים

יתוקן חוק בנק ישראל, התש"ע – 2010;

תתוקן פקודת הבנקאות, 1941;

יתוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981;

יתוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005;

יתוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה – 2005;

יתוקן חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

יתוקן חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

יתוקן חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

יתוקן חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014.

 

ו.  מצורף נוסח החוק המוצע.

 

 

תזכיר חוק מטעם בנק ישראל ומשרד האוצר:

הצעת חוק בנק ישראל (תיקון)(הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ו-2016

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי:

יציבות פיננסית הכרחית לשם השגת צמיחה בת-קיימא ורמה גבוהה של השקעות ותעסוקה.

בעקבות המשבר הפיננסי העולמי מ-2008 גברה בעולם ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים בפני עצמו או של כל רכיב במערכת הפיננסית בנפרד, וכי נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה לרוחבה, ולהגיב עליהם מבעוד מועד. לשם כך נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הרשויות שלהן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית. ההתמקדות בסיכונים המערכתיים המתפתחים במערכת הפיננסית והצורך בתיאום ועבודה משותפת של הרשויות כאמור עומדות במרכז ההמלצות של הגופים הבינלאומיים השונים לנושא שהוא בליבת הרפורמות שבתחום היציבות הפיננסית.

קרן המטבע הבינלאומית, במסגרת תוכניתה להערכת היציבות הפיננסית במדינות החברות בה ((Financial  Stability Assessment Program, ממליצה מאז שנת 2012 ליצור בישראל תשתית פורמלית ומוסדרת להבטחת היציבות הפיננסית המערכתית, במסגרתה ימוסדו התאום, חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר (להלן – המייצבים). כן ממליצה קרן המטבע כי תשתית זאת תהא בהובלת הבנק המרכזי, הן על רקע נסיונו וסמכויותיו הקיימות בתחום היציבות הפיננסית, והן על מנת לבסס את אמון הציבור בהיותן של ההחלטות עצמאיות משיקולים פוליטיים.

בהתאם לתיקון המוצע, מוצע להקים ועדה ליציבות פיננסית שמטרתה לתאם בין רשויות הפיקוח הפיננסיות - הפיקוח על הבנקים, אגף הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במשרד האוצר, הפיקוח על מערכות תשלומים והרשות לניירות ערך - וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר, ולהביא לשיתוף פעולה ביניהם, לשם תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. תפקידיה של הוועדה לקדם את חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח ובינן לבין המייצבים כדי שיהיה בפניהם מידע מלא לצורך זיהוי, הערכה וניטור של סיכונים מערכתיים, לרבות בכל הנוגע לתחיקה, הוראות, ביקורות, חובות דיווח ואמצעי אכיפה, וכן כדי ליצור מיתאם (הרמוניזציה) בכללי הפיקוח על מוסדות שונים ושווקים שונים, לרבות פיתוח והפעלה של כלים ושיטות למניעת סיכונים מערכתיים והפעלתם.

       לוועדה יוקנו סמכויות להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר מזוהה סיכון מערכתי שקיים שיש בו חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה ולהמליץ על צעדים להפחתתו. הוועדה אינה מוסמכת להורות לרשויות הפיקוח הפיננסיות כיצד לפעול ואין בתפקידים המיועדים לה כדי לפגוע בעצמאותן ובסמכויותיהן. עם זאת, על מנת לתמרץ את הגורם אליו מופנית ההמלצה ליישמה, מוצע להחיל מנגנון של "אמץ או הסבר" ולפיו תחול חובה על אותו גורם של מתן הסבר לוועדה אם הוא בוחר שלא ליישם ההמלצה.

תפקידי הוועדה ליציבות פיננסית הם במישור המניעתי, היינו ניטור והערכה של הסיכונים המערכתיים בעת שגרה על מנת לחזק את העמידות של המערכת הפיננסית בפני זעזועים ולמתן את ההשפעה של התממשות סיכון פיננסי מערכתי על המשק. ניהולו של משבר פיננסי, אם וככל שהוא מתרחש, היינו התיאום בין הגורמים השונים והקביעה מי אחראי, על מה ומתי, אינו מתפקידי הוועדה.

 

לסעיף 1        תיקון סעיף 1 בחוק – מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בחוק את "הוועדה ליציבות פיננסית", שהיא הוועדה שמוצע להקימה למטרה ולשם מילוי התפקידים בפרק יא1 המוצע.

 

לסעיף 2    הוספת פרק יא1      מוצע להוסיף לחוק פרק נפרד, אשר יורכב מסעיפים 57א עד 57ט המוצעים, ואשר יסדיר את הקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית, מטרותיה, תפקידיה, סדרי עבודתה וסמכויותיה.

 

הוספת סעיף 57א         לאור התיקון המוצע לחוק, מוצע לקבוע הגדרות למונחים הבאים:

 

"מייצב" – מוצע לאמץ הגדרה לאלה שבידם מומחיות וכלים במצב בו נדרשת התערבות כספית בהיקפים מהותיים לצורך בלימת משבר פיננסי ומזעור השפעותיו. במסגרת ההגדרה נכללים משרד האוצר - שלמדיניות הנקבעת על ידו יש השלכות מקרו כלכליות, שבידיו כלים שניתן לעשות בהם שימוש להבטחת היציבות הפיננסית והיותו זה שנושא בנטל הפיסקלי של משבר פיננסי, וכן בנק ישראל - על רקע תפקידיו השונים, ובכלל זה הפיקוח על מערכות התשלומים, מומחיותו בתחום המדיניות המוניטרית, מדיניות מקרו כלכלית ויציבות פיננסית וכן היותו מלווה של מוצא אחרון לתאגידים הבנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים.

 

"המערכת הפיננסית" – המערכת הפיננסית מורכבת ממערך המוסדות הפיננסים - הכולל את התאגידים הבנקאיים, המשקיעים המוסדיים (חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות) וגופים פיננסיים אחרים (מנהלי תיקים, חתמים, יועצים, נותני שירותים פיננסיים וכד'), מהשווקים הפיננסיים – שוקי הכספים, מטבע החוץ, המניות, אגרות החוב והנגזרים, ממערך התשלומים והסליקה ומקשרי הגומלין בין הסוגים השונים של המוסדות הפיננסיים ובינם לבין השווקים הפיננסיים.

 

"סיכון מערכתי" – סיכון לשיבוש באספקת שירותים פיננסיים, הנגרם מפגם בחלק מהמערכת הפיננסית או מכולה, למשל העדר נגישות לשירותים פיננסיים מסויימים או עליה חדה של עלות השירותים הפיננסיים, ושעלול לגרום להשלכות שליליות משמעותיות על המשק. 

 

"סיכון מערכתי משמעותי" - סיכון מערכתי שיש בו חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה.

 

"רשות פיקוח פיננסית" – בשונה מהגדרת "רשות פיקוח" שבסעיף 1 לחוק, מוצע לאמץ לצורך פרק יא'1 הגדרה של רשות פיקוח פיננסית, הכוללת את רשויות הפיקוח שלהן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית, כלומר את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, האחראי על יציבותה של מערכת הבנקאות; את אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, האחראי על יציבותם של הגופים המוסדיים; את הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במשרד האוצר, האחראי על ניהולם התקין של נותני שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים; את הפיקוח על מערכות התשלומים, האחראי על יציבותם של מערכות התשלומים במשק; ואת רשות ניירות ערך, המופקדת על תפקודו התקין של שוק ניירות ערך.    

 

הוספת סעיף 57ב                   

לסעיף קטן (א)             מוצע להקים וועדה ליציבות פיננסית, אשר תורכב מעשרה חברים – הנגיד, המשנה לנגיד וחבר נוסף שימונה על ידי הנגיד מבין עובדי בנק ישראל, המנהל הכללי של משרד האוצר והחשב הכללי במשרד האוצר, וכן את העומד בראש כל אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות. הרכב הוועדה מבוסס על המומחיות ותחום האחריות של כל אחד מבעלי התפקידים האמורים ונועד להבטיח כי הערכת הסיכונים המערכתיים מבוססת על מידע מקיף אודות ההתפתחויות במערכת הפיננסית וההשלכות של זעזועים בה.

 

לסעיף קטן (ב)             במסגרת התפקיד המוביל המוקנה לבנק המרכזי בוועדה ליציבות פיננסית, מוצע כי בראש הוועדה יעמוד הנגיד וכי המנהל הכללי של משרד האוצר ישמש כסגן יושב הראש.

 

לסעיף קטן (ג)              מוצע למנות כמשקיף לוועדה את ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מספר 430 מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006).

הוספת סעיף 57ג          נוכח שכלולם של השווקים הפיננסיים, הזיקה ההדוקה ביניהם, קשרי הגומלין בין הסוגים השונים של המוסדות הפיננסיים ובינם לבין השווקים הפיננסים, התהליכים הדינמיים המתנהלים בתוך המערכת הפיננסית וההשלכות הבו-זמניות של זעזועים חיצוניים על חלקיה השונים, הרי שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים אשר להם תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית. מטרתה של הוועדה ליציבות פיננסית להוות תשתית פורמלית ומוסדרת, שבמסגרתה יבוצעו התאום, חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין כל רשויות הפיקוח הפיננסיות וכן בינן לבין המייצבים, לשם זיהוי, מניעה והפחתה של סיכונים מערכתיים.

 

הוספת סעיף 57ד         לשם השגת המטרה שבסעיף 57ג, מוצע כי תפקידיה של הוועדה ליציבות פיננסית יכללו, בין היתר, קידום חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין המייצבים כדי שיהיה בפניהם מידע מלא לצורך זיהוי, הערכה וניטור של סיכונים מערכתיים וכדי ליצור מיתאם בכללי הפיקוח על מוסדות שונים ושווקים שונים, לרבות בניתוח, הערכה ופיתוח כלים ושיטות לאבחון מוקדם של איומים על היציבות, למניעת פגיעה ביציבות ולתגובה במקרים של זעזועים. הוראות מפורטות יותר לגבי איסוף וחילופי מידע כלולות בסעיף 57ו המוצע.

 

אין בתפקידי הוועדה וסמכויותיה כדי לגרוע מהסמכויות של כל רשות פיקוח פיננסית ושל מייצב, וכל אחד מהם מוסמך להחליט באופן עצמאי על נקיטת צעדים בתחום שבאחריותו. עם זאת, מוצע שלוועדה יוקנה תפקיד להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות, כולן או חלקן, כאשר הוועדה סוברת כי יש בסיכון מערכתי חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה, ולהמליץ על צעדים למניעה או להפחתה של הסיכון. מוצע כי על הוועדה יהא לעקוב אחר הפעולות שינקטו בעקבות התרעה שניתנה על ידה ואחר יישום המלצותיה. הוראות מפורטות יותר לגבי התרעות והמלצות הוועדה כלולות בסעיף 57ז המוצע.

 

תפקיד נוסף שמוצע להקנות לוועדה ליציבות פיננסית הוא לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר, כאשר הוועדה סוברת שקיים חשש ממשי ליציבות הפיננסית אשר יחייב שימוש בכספי הציבור כדי לטפל במשבר שייוצר או במזעור נזקיו. ניהולו של משבר פיננסי, אם וככל שהוא מתרחש, דהיינו התיאום בין הגורמים השונים והקביעה מי אחראי על מה ומתי, אינו מתפקידי הוועדה.

על הוועדה יהא לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר גם כאשר הוועדה סוברת שחשש כאמור הוסר.

 

הוספת סעיף 57ה        

לסעיף קטן (א)             מוצע לקבוע כי הסמכות לכנס את הוועדה ליציבות פיננסית תהיה בידי הנגיד וכי הוא יכנסה לפחות ארבע פעמים בשנה, וכן יכנס ישיבה מיוחדת לבקשת כל חבר של הוועדה.

 

לסעיף קטן (ב)             מוצע לא להסתפק ברוב של חברי הוועדה ליציבות פיננסית כדי לקיים מנין חוקי, אלא לקבוע כי הרוב צריך לכלול את יושב הראש. עם זאת, בהעדרו של יושב הראש מישיבה ייכלל סגן יושב הראש במנין החוקי הנדרש בה. ואולם במקרה זה, לא יהיה לסגן יושב הראש את הקול הנוסף המוקנה לנגיד במקרה של קולות שקולים, כאמור בסעיף קטן (ג) המוצע, אלא קול אחד.

 

לסעיף קטן (ג)              על מנת לאפשר לוועדה למלא את תפקידיה ביעילות ובעיתוי הנדרש, מוצע לקבוע מנגנון קבלת החלטות המשוחרר מלחצים פוליטיים והמאפשר קבלתן גם כאשר קיימות אי הסכמות בין חבריה המייצגים רשויות שתפקידיהן עלולים מדי פעם לסתור זה את זה. מוצע כי החלטות הוועדה יתקבלו ברוב רגיל, וכי במקרה של שוויון קולות יוקנה לנגיד קול מכריע. למשקיף בוועדה לא תהיה זכות הצבעה.

 

לסעיף קטן (ה)             היערכות מוקדמת, עוד טרם מתפתח כשל מהותי, חיונית למניעת פגיעה ביציבות הפיננסית. הואיל וגילוי פומבי אודות היערכות כאמור עלול לסכל את המטרה ואף להביא לתוצאה הפוכה מתכליתה ולהחמיר את המצב, מוצע שדיוני הוועדה ליציבות פיננסית יהיו סודיים.

 

הוספת סעיף 57ו         

לסעיפים קטנים (א) ו- (ב)       על מנת להשיג את מטרותיה ולמלא את תפקידיה, יש להבטיח כי, על אף הוראות הסודיות החלות על מידע שבידי רשויות הפיקוח הפיננסיות, לרבות בפקודת הבנקאות, 1941 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981, יעבירו רשויות הפיקוח הפיננסיות לוועדה את מלוא המידע הרלוונטי המידע הנדרש לה לביצוע תפקידיה, בין לפי דרישת הוועדה ובין אם לא הועברה דרישה כאמור. מוצע, לכן, להטיל על כל אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות חובה למסור לוועדה את כל המידע הנדרש ואף להסמיך את הוועדה לדרוש מידע נוסף הנחוץ לה, והכל תוך שמירה על סודיות המידע כנדרש. מוצע כי ככלל, המידע שיועבר לוועדה יהיה מידע מצרפי שאינו מאפשר זיהוי של גוף פיננסי מסוים או אדם מסוים. עם זאת, הוועדה רשאית לדרוש כי יועבר לה מידע פרטני כאמור מרשות פיקוח פיננסית במקרים בהם סוברת הוועדה שיש למידע זה חשיבות מערכתית והוא נחוץ במצב השוק הקיים אותה עת, וזאת לאחר ששקלה את עמדתה של אותה רשות פיקוח בעניין זה. מוצע להבהיר כי כאשר נדרש מידע פרטני כאמור, אין ליידע את  הגוף הפיננסי או האדם שאליו מתייחס המידע על העברת המידע.

 

לסעיפים קטנים (ג) ו- (ד)        סעיף 80(א) לחוק מטיל חובת סודיות על כל מידע שהתקבל לפי החוק, ובכלל זה מידע שקיבל חבר או משקיף בוועדה ליציבות פיננסית. מוצע כי בנוסף לחובת הסודיות כאמור, יקבע במפורש כי חברי הוועדה יהיו רשאים לעשות שימוש במידע שהגיע אליהם מתוקף ובמסגרת חברותם בוועדה רק לצורך ביצוע תפקידם כחברי הוועדה ולמילוי המטרה והתפקידים של הוועדה המפורטים בסעיפים 57ג ו- 57ד.  עם זאת, ככל שלרשות הפיקוח הפיננסית או המייצב מכוחם מכהן בוועדה מי מחבריה קיימת סמכות על פי דין לדרוש מרשות פיקוח פיננסית כלשהי את המידע שנמסר במסגרת הוועדה ליציבות פיננסית, כדוגמת הסמכות של הבנק הקבועה בסעיף 39 לחוק, יהא רשאי חבר הוועדה לעשות שימוש במידע שקיבל מאותה רשות פיקוח במסגרת הוועדה גם לצורך מילוי המטרות והתפקידים האחרים של הגוף מכוחו הוא מכהן כחבר הוועדה.

 

הוספת סעיף 57ז            כפי שעולה מתפקידי הוועדה המפורטים בסעיף 57ד המוצע, הרי שלוועדה אין סמכות להורות על נקיטת צעדים למניעה או להפחתה של סיכונים מערכתיים. האפקטיביות של החלטות הוועדה באה לידי ביטוי בהתרעות ובהמלצות שבסמכותה להוציא ובמעקב שלה אחר הצעדים הננקטים בעקבות התרעותיה וביישום המלצותיה. התרעות והמלצות של הוועדה יכול שיהיו כלליות או בעלות אופי מסוים ויכול שיופנו לכל רשויות הפיקוח הפיננסיות או למי מהן. בנוסף אם לצורך מניעה או הפחתה של סיכון מערכתי דרוש תיקון חקיקה, למשל לצורך הקנייה או הרחבה של סמכויות פיקוח ואסדרה, מוצע כי הוועדה תפנה את המלצתה גם לשר שתיקון החקיקה נמצא בתחום אחריותו.

על מנת לתמרץ את נמען ההמלצה ליישמה, אף שאין חובה לכך, מוצע לאמץ מנגנון של "אמץ או הסבר", שבמסגרתו יהא על הנמען להודיע לוועדה, במהלך תקופה שתקבע הוועדה, אם אימץ את ההמלצה וכיצד, ואם לא אימץ אותה, יהא עליו להסביר לוועדה מדוע מצא לנכון שלא לאמצה.

כחריג לכלל המוצע בסעיף 57ה(ג) לפיו החלטות הוועדה יתקבלו ברוב רגיל, מוצע כי החלטה של הוועדה לפרסם לציבור התרעה או המלצה שניתנה על ידה, תתקבל ברוב מיוחד של שמונים אחוזים מהמשתתפים בהצבעה. בנוסף מוצע כי טרם קבלת החלטה כאמור יהא על הוועדה לשמוע את עמדת הגורם אליו מופנית ההתרעה או ההמלצה וכי אם יוחלט על פרסום לציבור, יכלול הפרסום את עמדתו.

 

הוספת סעיף 57ח           מוצע כי רשויות הפיקוח הפיננסיות והמייצבים יעמידו לרשות הוועדה עובדים, אשר יסייעו להכנת דיוניה, בין היתר על ידי ביצוע עבודת מטה מקדימה, לרבות ריכוז חומר הרקע לדיוני הוועדה, גיבוש סקירות, דוחות והערכות מצב; גיבוש הצעות לדיון ולהחלטה, בתיאום עם רשויות הפיקוח והמייצבים ובמעקב אחר יישום המלצותיה.

כן מוצע כי בנק ישראל יעמיד לוועדה שרותי מזכירות ותמיכה מינהלית.

 

לסעיף 3     תיקון סעיף 28 בחוק              סעיף 28(א) לחוק קובע כי חבר מקרב הציבור בוועדה המוניטרית ובמועצה המינהלית ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים. מינוי חבר מקרב הציבור נעשה על ידי הממשלה על פי המלצת הוועדה לאיתור מועמדים (כאמור בסעיף 34 לחוק) ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים (כאמור בסעיף 35 לחוק). עקב מורכבותו של הליך המינוי ועל מנת למנוע מצב בו מסתיימת תקופת כהונה של חבר מקרב הציבור מבלי שהוארכה כהונתו או שמונה אחר במקומו באופן העלול למנוע מהבנק למלא את תפקידיו, מוצע להוסיף כי עם תום תקופת כהונתו של חבר מקרב הציבור, הוא ימשיך לכהן כל עוד לא מונה חבר אחר במקומו.

 

לסעיף 4     תיקון סעיף 72 בחוק              סעיף 72 לחוק קובע כי הפרת חובת הסודיות בניגוד לקבוע בסעיף 80 לחוק מהווה עבירה שעונשה מאסר שנה. מוצע לקבוע כי גם הפרת חובת הסודיות בניגוד לקבוע בסעיפים קטנים (ג) ו- (ד) של סעיף 57ו המוצע תהווה עבירה כאמור.

 

לסעיפים 6 עד 13         תיקון פקודת הבנקאות, 1941 (להלן - פקודת הבנקאות), תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)), תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)), תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה – 2005 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק השקעות משותפות בנאמנות), תיקון חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך), תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות) ותיקון חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014 (להלן – חוק הסדרת פעילות חברות דירוג אשראי)      ההתמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי של 2008 המחישה את תפקידה של כל אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות בתמיכה ביציבות הפיננסית ובהבטחתה. כדי להגביר את שיתוף הפעולה בתחום היציבות הפיננסית, מוצע להוסיף לרשויות הפיקוח האחראיות על יציבותם של התאגידים הבנקאיים והגופים הפיננסיים האחרים את המטרה של תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. לשם כך מוצע לתקן את סעיף 5ג(1) לפקודת הבנקאות, את סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), את סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), את סעיפים 31(ב)(1) ו-31יח(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), את סעיף 97(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, את סעיף 44כ(ב) לחוק ניירות ערך, את סעיף 28(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ואת סעיף 21(ב) לחוק הסדרת פעילות חברות דירוג אשראי.