תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע:

 

תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו:

 

הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן- הוועדה) מונתה בידי שר האוצר מר משה כחלון ונגידת בנק ישראל גב' קרנית פלוג ביום 3 ביוני 2015. הוועדה פרסמה טיוטת המלצות ב- 14 בדצמבר 2015, וביום 6 ליולי 2016 פרסמה את המלצותיה.

בכתב המינוי התבקשה הוועדה להמליץ על הצעדים הנדרשים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחומי השירותים הבנקאיים ושירותים פיננסיים נוספים. בפרט, התבקשה הוועדה להמליץ בדבר הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים ועל צעדים משלימים נדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור.

הוועדה שקדה על משימתה זו במשך כשנה. הוועדה בחנה ניירות עמדה רבים מהציבור שבהם ניתן ביטוי רחב למגוון של עמדות וגופים, וקיימה עשרות ישיבות, בתוכם, מספר שימועים בעל-פה של אנשי מקצוע, אקדמיה ומומחים רבים.

לעמדת הוועדה, המערכת הבנקאית, שהיא השחקן המרכזי באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים בישראל, מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ-94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ-95% מכלל האשראי הבנקאי במשק. שתי הקבוצות הבנקאיות המובילות במערכת הבנקאית דומות בגודלן ומחזיקות במצרף של כ-60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית (שלא לדיור) (להלן - המגזר הקמעונאי); שלוש קבוצות בנקאיות נוספות מחזיקות בכ-37%; והיתר מוחזק באמצעות קבוצות בנקאיות קטנות אחרות. מבנה ריכוזי זה של המערכת נשמר באופן יציב במהלך כמעט שני העשורים האחרונים. למבנה ריכוזי זה נלווים חסמי כניסה גבוהים וחסמי מעבר.

לנוכח זאת, במהלך השנים האחרונות בוצעו בישראל מספר רפורמות שנועדו ליצור תנאים לכניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות ובכך להפחית את רמת הריכוזיות בשוק זה, וכן להגביר את התחרות על השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה בחנה את תוצאותיהן של רפורמות אלו והגיעה למסקנה כי הן הצליחו לתרום להגברת התחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים לעסקים גדולים בלבד. זאת בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים אשר בשנים האחרונות מהווים גורם תחרותי למערכת הבנקאית ומקור אשראי תחליפי ומבוסס לעסקים הגדולים בישראל. עם זאת, התחרות שהתפתחה בשוק האשראי לעסקים גדולים לא חלחלה למגזר הקמעונאי. מהעובדות שנפרסו במהלך דיוני הוועדה עולה כי נכון לסוף שנת 2015 רובו המוחלט של האשראי למגזר הקמעונאי - כ-94% - מקורו במערכת הבנקאית, ובכללה חברות כרטיסי האשראי אשר מעניקות אשראי באמצעות כרטיסי חיוב. חברות אלה מצויות, כולן, בבעלות בנקאית ורובן בבעלות שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות.

הוועדה מצאה, כי במצב דברים זה, בהיעדר תחרות חוץ-בנקאית על לקוחות המגזר הקמעונאי ובשל היעדר תחליפי אשראי ברמה נאותה, המגזר הקמעונאי "שבוי" ברובו בידי המערכת הבנקאית וסובל מ'כוח שוק' עודף. עוד מצאה הוועדה כי היצע האשראי למגזר הקמעונאי בישראל יחסית לתמ"ג נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD; והרווחיות ומרווחי הריבית[1] למגזר זה גבוהים ביחס למגזרים האחרים במשק. כך שלמעשה שיעור ההכנסה הגבוה של הבנקים במגזר הקמעונאי נובע, בין היתר, מהיעדר איום תחרותי חוץ-בנקאי ומהפעלת כוח שוק עודף על המגזר הבנקאי.

נוכח כל אלו, הגיעה הוועדה למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי ולנוכח העובדה כי ניסיונות קודמים לא הביאו לשינוי המצב במגזר הקמעונאי, אין מנוס מנקיטת שורה של צעדים מבניים שתכליתם לבסס איום חוץ בנקאי על המערכת הבנקאית (בין היתר באמצעות הפרדת הבנקים הגדולים מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם) ובמקביל ליצור תנאים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית. צעד זה נועד לאפשר, בטווח הזמן הקרוב, כניסת שחקנים תחרותיים ובני קיימא שיהוו 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית, שיגבירו ויחוללו תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים למגזר הקמעונאי. בד בבד, המליצה הוועדה על שורה של צעדים משלימים אשר תכליתם לאפשר כניסה עתידית של שחקנים חדשים, שתהליך כניסתם לתחום של מתן שירותים בנקאיים ופיננסיים, ארוך וקשה, ושוודאותו פחותה.

במהלך עבודת הוועדה נבחנו חלופות שונות למימוש תכליות אלה. במסגרת טיוטת ההמלצות שפרסמה הוועדה צויינו המלצות שונות שביניהם ניתן למנות את אלה: קביעה של איסור גורף, לדעת חלק מחברי הוועדה, על תאגיד בנקאי בינוני וגדול להחזיק בתאגיד שעוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סולק כרטיסי חיוב; לגבי תאגיד בנקאי גדול, המליצה הוועדה להורות על הפרדת השליטה בחברות כרטיסי האשראי שבבעלות התאגידים בתוך שנתיים ויתרת האחזקות בתוך שנה נוספת; וקביעת איסור גורף על תאגיד בנקאי גדול להנפיק כרטיסי אשראי למשך ארבע שנים.

בעקבות הליך השימוע שנערך לציבור לאחר פרסום טיוטת ההמלצות ודיונים שקיימה הוועדה, הגיעה הוועדה למסקנה שניתן להשיג את התכליות המפורטות לעיל בכלים מידתיים יותר, כמפורט להלן:

· חלף החלה של איסור גורף על תאגיד בנקאי גדול להנפיק כרטיסי אשראי למשך ארבע שנים – רשאי יהיה התאגיד להנפיק כרטיסי אשראי במספר תנאים. תנאים אלה יאפשרו, מחד גיסא למנפיקים נוספים (לרבות חברות כרטיסי האשראי המופרדות) להציע כרטיסי חיוב ללקוחות התאגיד הבנקאי ומאידך גיסא יאפשרו ללקוח שמעוניין בכך להמשיך ולקבל אשראי מאותו תאגיד בנקאי. התנאים כוללים, בין היתר, הוראות אלה: מתן זכות קדימה לגורמים חוץ בנקאיים בשיווק כרטיסי חיוב; הגבלת היקף האשראי שתאגיד בנקאי גדול יורשה להנפיק ללקוחותיו; ותפעול הנפקה של כרטיס חיוב יתבצע על ידי תאגיד ישראלי שיהיה מוגבל בתפעול הנפקה של עד 40% מכלל כרטיסי החיוב שהנפיק התאגיד.

· חלף האיסור על כלל התאגידים הבנקאיים הגדולים והבינוניים להחזיק בתאגיד שעוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סולק כרטיסי חיוב, כפי שהמליצו חלק מחברי הוועדה - להחיל איסור כאמור רק על תאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד עולה על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית. במקביל המליצה הוועדה, כי לאחר ארבע שנים מיום התחילה של התזכיר המוצע, תיבחן בשנית האפשרות להטיל איסור כאמור גם על תאגידים בנקאיים שסך הנכסים המאזניים שלהם על בסיס מאוחד נמוך מ-20% ושלא יפחת מ-10%. הטלת איסור כאמור, ייבחן, בין היתר, לנוכח התפתחות התחרות בשווקי האשראי למגזר הקמעונאי בישראל.

 

בשל הקשר ההדוק שבין המלצות הוועדה והחשיבות ביישום ההמלצות כמכלול אחד מופץ עתה תזכיר אחד המיישם את ההמלצות. מטרותיו של התזכיר הם להסיר חסמים שקיימים כיום במערכת הבנקאית, להביא ליצירת שחקנים שיוכלו להתחרות במערכת הבנקאית הקיימת ולחולל תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים למגזר הקמעונאי. מימוש מטרות אלה צפוי להביא ליצירת שוק בנקאות יעיל יותר, לצמצם עלויות למשק, לפשט את התחרות עבור הצרכן הישראלי ולגוון את מקורות האשראי והשירותים הפיננסיים המוצעים לצרכן, באופן שיוכל להפחית את עלויותיו.

 

ג. עיקרי החוק המוצע:

 

עיקר 1 – איסור על תאגיד בנקאי גדול לתפעל הנפקת כרטיסי חיוב, לסלוק כרטיסי חיוב ולהחזיק בתאגיד המתפעל הנפקה או סולק כאמור (סעיף 2(ב) לתזכיר המוצע)

מוצע להטיל איסור על תאגיד בנקאי גדול - אשר סך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד עולה על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית - לעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ובסליקה, לשלוט או להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק בתפעול הנפקה או סליקה כאמור.

איסור זה נועד להפריד את הבעלות של התאגידים הבנקאיים הגדולים בחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם ועל ידי כך לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית, בכך שיגבירו ויחוללו תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים למגזר הקמעונאי ולאפשר תחרות על הלקוחות בהנפקת כרטיסי חיוב, תחרות שנמנעה עד כה בשל הבעלות הבנקאית בחברות כרטיסי האשראי. יתרונם המובהק של חברות כרטיסי האשראי הקיימות, שיופרדו מהתאגידים הבנקאיים הגדולים, הן בכך שהן כבר מצויות בשוק, בקיאות במתן אשראי למגזר הקמעונאי, בעלות מוניטין והיכרות עם הציבור, מבוססות ובנות-קיימא שברשותן מידע הנחוץ לראשית צעדיהם. בהינתן נתוני פתיחה אלו, חברות כרטיסי האשראי עשויות להיות מתחרות פוטנציאליות ומחוללות תחרות בשוק האשראי הקמעונאי.

בנוסף איסור זה נועד לאפשר הקמה של גופים חדשים שיתנו שירותים בתחומים אלה, ללא איום בכוח ההפצה של הבנקים הגדולים, ויאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות ולגופים חדשים שיקומו להתחרות על בסיס לקוחות רחב ומקור הכנסה משמעותי.

עוד מוצע להקנות לשר האוצר סמכות לקבוע כי איסור כאמור יחול גם על תאגיד בנקאי שמחזיק שיעור נמוך מעשרים אחוזים, ובלבד שלא יפחת מעשרה אחוזים. יצוין כי הוראה זו תיקבע כהוראת שעה, החל מתום ארבע שנים מיום התחילה של התזכיר המוצע, ומטרתה לאפשר לשר האוצר לבחון את התפתחות התחרות בשוק האשראי בישראל. ככל שתחרות כזו לא התפתחה בצורה מספקת - להרחיב את האיסור האמור.

 

עיקר 2 – הגנות ינוקא לשחקנים חדשים (סעיפים 3(ג) ו-6 לתזכיר המוצע)

מוצע לקבוע בהוראת שעה מוגבלת בזמן, הוראות שונות שתכליתן לאפשר לשחקנים החדשים שיקומו – וביניהם חברות כרטיסי האשראי המופרדות - להתבסס ולהתחרות בתאגידים הבנקאיים הקיימים, כמפורט להלן:

1. מוצע כי עד למועד שבו יופרדו חברות כרטיסי האשראי, תאגיד בנקאי גדול לא יהא רשאי לשנות את תנאי כרטיסי האשראי של לקוחותיו, ובכלל זאת לא יקצר את תוקפם. זאת על מנת למנוע פעילות יזומה של תאגיד בנקאי גדול, בתקופה שעד למועד שבו יופרדו חברות כרטיסי האשראי, שתפגע בתחרות בשוק הבנקאות.

2. מוצע לאסור על תאגיד בנקאי להגביל את החברה שמתפעלת הנפקה את כרטיסי האשראי ללקוחותיו מלהשתמש במידע המצוי בידה כתוצאה מהתפעול. זאת, בין היתר, על מנת לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות לעשות שימוש במידע שקיים בידיהן הנובע מתפעול הנפקה ומהסליקה.

3. מוצע לקבוע כי ממועד ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי ולתקופה של ארבע שנים, האיסור לתפעל הנפקה ולסלוק כרטיסי חיוב וכן האיסור להחזיק תאגיד שמתפעל הנפקה וסולק כרטיסי חיוב, יוטל על כל תאגיד בנקאי, למעט תאגיד בנקאי שאינו גדול שהחזיק בחברה שמתפעלת או סולקת כרטיסי אשראי ערב יום התחילה, וכן על גוף מוסדי גדול ותאגיד ריאלי משמעותי. זאת על מנת לאפשר כניסה של שחקנים חדשים ועצמאיים שיתחרו בתאגידים בנקאיים ולמנוע מצב שבו תאגידים אלו ירכשו את חברות כרטיסי האשראי המופרדות.

4. מוצע לקבוע כי ממועד ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי ולתקופה של חמש שנים יוטלו על תאגיד בנקאי גדול מגבלות בהנפקת כרטיסי חיוב שעיקרם: הגבלת פרק הזמן שבו מותר לתאגיד בנקאי גדול להציע ללקוחותיו כרטיס חיוב; הגבלת היקף האשראי שתאגיד בנקאי גדול יורשה להנפיק ללקוחותיו; ותפעול הנפקה של כרטיס חיוב יתבצע על ידי תאגיד ישראלי שיהיה מוגבל בתפעול הנפקה של עד 40% מכלל כרטיסי החיוב שהנפיק התאגיד. זאת על מנת למנוע מצב שבו תאגיד בנקאי גדול – שלו יתרונות מובנים על פני השחקנים החדשים – משמר, הלכה למעשה, את כלל לקוחותיו ומונע את התפתחות התחרות ולמנוע תלות יתר של חברת כרטיסי אשראי בבנק גדול אחד, תלות העלולה לצנן את התחרות.

 

עיקר 3 – שינוי מבנה הבעלות בתאגיד המפעיל ממשק בין מנפיקים לסולקים (סעיפים 2(ג) עד 2(ו) לתזכיר המוצע)

השרשרת הקיימת לביצוע עסקה בכרטיסי חיוב כוללת מספר גורמים. הוועדה מצאה כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הוא התשתית המקשרת בין מנפיקים של כרטיסי חיוב לסולקים של כרטיסים, או מעבדים מטעמם, לצורך אישור עסקאות בכרטיסי חיוב וסליקתם (להלן – המתג). המתג היחיד בישראל מוחזק על ידי תאגיד פרטי אחד שבבעלות ארבעת הבנקים הגדולים. תאגיד זה קיבל רישיון מנגיד בנק ישראל כחברת שירותים משותפת, כמשמעותה בסעיף 23 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – התאגיד). לאור מרכזיות פעולת המתג בשרשרת ביצוע עסקת חיוב, קיומו של מתג אחד בלבד ובשים לב לתכליות המונחות, כאמור, בבסיס התזכיר, מוצע לקבוע הוראות שונות הנוגעות למבנה ההחזקות בתאגיד. הוראות אלו נועדו למנוע מצב שבו רק חלק מהגופים הרלוונטיים שזקוקים לשירותי התאגיד מחזיקים אמצעי שליטה בתאגיד ובאמצעות שליטתם הבלעדית עלולים להציב חסמים בפני מתחריהם ולפגוע בתחרות. לפי המוצע, כל גוף פיננסי שנזקק לשירותי המתג יוכל להחזיק בתאגיד, וזאת בשיעור שלא יעלה על 10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד. עוד מוצע, כי החזקת אמצעי שליטה מעל לשיעור זה לא תקנה למחזיקים זכויות מעבר לזכויות בשיעור המותר. בנוסף מוצע להעניק לנגיד סמכות לקבוע את מחיר ותנאי מכירת אמצעי השליטה, וזאת אם לא הושגה הסכמה בין המוכר לקונה בעניינים אלו והנגיד נוכח לדעת כי המוכר דרש תנאים שאינם סבירים.

 

עיקר 4 – הוראות נוספות להגברת התחרות (סעיף 3 לתזכיר המוצע)

מוצע לקבוע הוראות נוספות שתכליתן להגביר את התחרות בשוק אספקת השירותים הבנקאיים והפיננסיים, כמפורט להלן: 

1. מוצע כי תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי ההתקשרות של לקוח שמעוניין לצרוך שירותים פיננסיים ממתחרה, אלא אם קיימת הצדקה סבירה לכך;

2. מוצע כי, בהסכמת הלקוח, תאגיד המתפעל הנפקת כרטיסי החיוב של תאגיד בנקאי יהיה רשאי לעשות שימוש במידע שהגיע לידיו במסגרת תפעול הנפקה או סליקה וכי התאגיד הבנקאי לא יהא רשאי לאסור עליו את השימוש כאמור;

3. מוצע כי לבקשת לקוח, תאגיד בנקאי יידרש למסור לגוף פיננסי אחר את יתרת חשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי, באופן יומי.

4. מוצע כי תאגיד בנקאי יידרש להציג בפני לקוחותיו את כרטיסי החיוב ותנאיהם של כלל המנפיקים שביקשו מהתאגיד הבנקאי לעשות כן.

5. מוצע כי מנפיק יידרש למסור לתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו של הלקוח הודעה על ביצוע עסקה שבוצעה באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק ללקוח ופרטיה, וכי התאגיד הבנקאי יידרש להציג מידע זה בחשבון האישי של הלקוח; עוד מוצע כי לקוח יהיה רשאי לבקש כי המידע האמור לא יועבר לתאגיד הבנקאי.

עיקר 5 – הקמת ועדת יישום (סעיף 6(ד) לתזכיר המוצע)

מוצע להקים ועדת יישום שבראשה יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר ויהיו חברים בה, בין היתר, הרגולטורים הפיננסיים הרלוונטיים. תפקידי ועדת היישום יהיו לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק הבנקאות ולהמליץ על צעדים נדרשים להגברתה; לבחון את הצורך בהקמת מתג חדש; לבחון מתן המלצה לשר האוצר להרחיב את האיסור על תאגידים בנקאיים נוספים לעסוק בתפעול הנפקה ובסליקה, לשלוט או להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק בתפעול הנפקה או בסליקה; ולבחון את הצורך להאריך את הוראת השעה העוסקת, בין היתר, במגבלות הנפקה החלות על תאגידים בנקאיים גדולים, בשים לב להתפתחות התחרות בשוק הבנקאות. מוצע כי ועדת היישום תגיש לממשלה ולכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

 

ההסדרה המוצעת תחוקק בחוק חדש: חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016, ובמסגרתו יתוקנו גם חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 וחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, ועל היבטים מינהליים נוספים:

 

לא צפויה השפעה על תקציב המדינה ועל התקנים במשרדי הממשלה.

 

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

 

 

פרק א': מטרת החוק

 

מטרה

1.   

מטרתו של חוק זה להביא להגברת התחרות בשירותי הבנקאות הקמעונאיים בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו של שוק הבנקאות, להגברת רווחת ציבור הלקוחות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות.

 

 

 

פרק ב': תיקונים עקיפים

 

תיקון חוק הבנקאות (רישוי)

2.   

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 -

 

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 -

 

 

(א)   

בסעיף 10, אחרי פסקה (11ד) יבוא:

 

 

 

 

"(11ה) מכירת שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שעיקרם משמשים גם את הבנק, באישור המפקח;

 

 

 

 

(11ו) השכרת מקרקעין לצרכי מחשוב ותפעול, ובלבד שעיקר המקרקעין משמשים את הבנק, באישור המפקח;"

 

 

 

(ב)  

אחרי סעיף 11א יבוא:

 

 

 

 

"11ב

(א)  על אף הוראות סעיפים 10 ו-11, תאגיד בנקאי אשר סך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד עולה על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית בישראל על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים על התאגיד לפי דין (להלן – תאגיד בנקאי גדול) לא יעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב, לא יעסוק בסליקה, לא ישלוט ולא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה או בסליקה כאמור.

 

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי גדול יהיה רשאי לתפעל הנפקה של כרטיסי חיוב באמצעות אחר.

 

 

 

 

 

(ג)  שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין סעיף זה שיעור הנמוך מעשרים אחוזים, ובלבד שלא יפחת מעשרה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין היתר, מצב התחרות בשוק הבנקאות."

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף זה, "כרטיס חיוב" ו"סליקה" – כהגדרתם בסעיף 36ט; "תפעול הנפקה" - כל הפעולות בקשר עם הנפקת כרטיס חיוב, למעט התקשרות עם לקוח לשם הנפקת כרטיס חיוב, התחייבות למתן אשראי בקשר עם הפעילות בכרטיס החיוב וקביעת עמלות בגין כרטיס החיוב.

 

 

 

(ג)   

בסעיף 23, במקום "לתאגידים בנקאיים" יבוא "לגופים פיננסיים" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "גוף פיננסי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981".

 

 

 

(ד)  

אחרי סעיף 34א יבוא:

 

 

 

 

"החזקה בתאגיד המפעיל הממשק התחברות בין מנפיק לסולק

34ב

(א)  לא ישלוט ולא יחזיק גוף שאינו גוף פיננסי באמצעי שליטה בתאגיד המפעיל ממשק התחברות בין מנפיק לסולק שערב יום התחילה הוכרז כמערכת מבוקרת (בסעיפים 34ב ו-34ג – התאגיד).

 

 

 

 

 

 

 

(ב) לא יחזיק גוף פיננסי יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה בתאגיד.

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  החזקת אמצעי שליטה מעל לשיעור המותר לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – שיעור החזקה עודפת), לא תקנה זכויות כלשהן מעבר לזכויות שמקנה החזקה בשיעור המותר לפי סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

 

 

 

(ד) ביקש גוף פיננסי לרכוש אמצעי שליטה בתאגיד, מגוף פיננסי המחזיק בשיעור החזקה עודפת בתאגיד, ימכור הגוף הפיננסי את אמצעי השליטה מעל לשיעור ההחזקה העודפת שהוא מחזיק.

 

 

 

 

 

 

 

(ה) הנגיד יקבע לגוף הפיננסי המחזיק אמצעי שליטה מעל לשיעור ההחזקה העודפת, את מחיר מכירת אמצעי השליטה לפי סעיף קטן (ד) ואת תנאי המכירה, בהתקיים שניים אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) לא הושגה בין הגופים הפיננסיים הסכמה בדבר המחיר ותנאי המכירה, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) הנגיד נוכח לדעת כי הגוף הפיננסי המחזיק אמצעי שליטה מעל לשיעור ההחזקה העודפת, דרש תנאים שאינם סבירים, למכירה כאמור.

 

 

 

 

 

 

 

(ו) בסעיף זה, "גוף פיננסי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981; "יום התחילה" - יום פרסומו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016; "מערכת מבוקרת" - כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008.

 

 

 

 

דירקטוריון של התאגיד מפעיל הממשק

 

34ג

(א)  עלה שיעור ההחזקה של תאגידים בנקאיים באמצעי שליטה בתאגיד על שיעור ההחזקה של גופים פיננסיים שאינם תאגידים בנקאיים באמצעי שליטה באותו תאגיד, ימונו, שליש לפחות מבין הדירקטורים של התאגיד, בהמלצת הוועדה למינוי דירקטורים.

 

 

 

 

 

 

 

(ב) לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 11ה לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים, ובכל מקום בסעיף האמור, במקום "תאגיד בנקאי" יבוא "התאגיד"."

 

 

 

(ה)   

בסעיף 49(ב), אחרי "31" יבוא "34ב, 34ג".

 

 

 

(ו)   

בסעיף 50ב, אחרי "31(א)" יבוא "34ב, 34ג".

 

תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)

3.   

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 -

 

 

 

(א)   

בסעיף 1, אחרי הגדרה "הועדה המייעצת" יבוא:

 

 

 

 

 

"גוף פיננסי" – אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(1) גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

 

 

 

 

 

 

(2) סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

 

 

 

 

 

(3) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר בנקאי;

 

 

 

 

 

 

(4) החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

 

 

 

 

 

 

(5) בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

 

 

 

 

 

(6) מי שקיבל רישיון לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

 

 

 

 

 

 

(7) מפעיל אתר אינטרנט המיועד למתן הלוואות ולקבלתן, אם מפעיל האתר אינו נותן ההלוואה או מקבלה;

 

 

 

 

 

 

(8) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בצו."

 

 

 

(ב) בסעיף 7א(א) במקום "בסעיף זה" יבוא "בסעיפים 7א-7ו".

 

 

 

(ג)   

אחרי סעיף 7א יבוא:

 

 

 

"איסור שינוי לרעה והפליה

7ב

תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה תנאי התקשרות בהסכם התקשרות מול לקוח בשל כך שהלקוח מעוניין לצרוך שירותים פיננסיים מגוף פיננסי אחר, אלא אם קיימת הצדקה סבירה לכך.

 

 

 

גישה למידע

7ג

(א)  תאגיד בנקאי לא ישלול ולא יגביל, במעשה או במחדל, גוף פיננסי המתפעל עבורו הנפקה מלהנפיק כרטיס אשראי ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא ימנע ממנו לעשות שימוש במידע שהגיע לידי הגוף הפיננסי כדין ובהסכמת הלקוח במסגרת תפעול הנפקה, לצורך מתן אשראי ללקוחותיו; לעניין זה "תפעול הנפקה" – כהגדרתו בסעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי).

 

 

 

 

 

(ב) הנגיד רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן קבלת הסכמת הלקוח לפי סעיף זה.

 

 

 

העברת מידע אודות יתרת חשבון

7ד

(א)  ביקש לקוח מתאגיד בנקאי כי יתרת חשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי (בסעיף זה - המידע) תימסר לגוף פיננסי באופן יומי, ימסור התאגיד הבנקאי את המידע לאותו גוף.

 

 

 

 

 

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מועדי העברת המידע לפי סעיף זה ואופן העברתו.

 

 

 

חובת הצגה של כרטיסי אשראי במועד הנפקה

7ה

פנה לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להנפיק עבורו כרטיס אשראי או פנה תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להנפיק עבורו כרטיס אשראי, יציג בפניו התאגיד הבנקאי את כרטיסי האשראי ותנאיהם של כל המנפיקים שפנו אל התאגיד בבקשה שיציג בפני לקוחותיו את כרטיסי האשראי שמנפיקים; המפקח על הבנקים יקבע הוראות לעניין סוגי המנפיקים שאת כרטיסיהם ותנאיהם על התאגיד הבנקאי להציג ללקוחותיו ואת אופן ההצגה; בסעיף זה "כרטיס אשראי" – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

 

 

 

הצגת פעולות של לקוח שרכש באמצעות כרטיס חיוב

7ו

(א)  ביצע לקוח רכישה באמצעות כרטיס חיוב שהנפיק לו מנפיק (בסעיף זה – עסקה) והתשלום של הלקוח למנפיק בעד העסקה הוא בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי, ימסור המנפיק לתאגיד הבנקאי הודעה על ביצוע העסקה ופרטיה (בסעיף זה – המידע).

 

 

 

 

 

(ב) קיבל תאגיד בנקאי הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יציג התאגיד הבנקאי את העסקה ופרטיה בחשבון האישי של הלקוח.

 

 

 

 

 

(ג)  תאגיד בנקאי לא יעשה שימוש במידע שהגיע לידיו לפי סעיף קטן (א), אלא לצורך הצגתו בחשבון האישי של הלקוח.

 

 

 

 

 

(ד) ביקש לקוח ממנפיק שלא להעביר מידע לתאגיד בנקאי, לא יעביר המנפיק את המידע לתאגיד הבנקאי, למעט הפרטים הנדרשים לתאגיד הבנקאי לצורך חיוב חשבונו של הלקוח.

 

 

 

 

 

(ה) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרטי המידע שימסור מנפיק לתאגיד בנקאי, מועדי מסירת המידע לתאגיד, מועדי הצגת המידע ללקוח וכן הוראות לעניין אופן הצגת המידע ללקוח."

 

 

 

(ד)  

בסעיף 10(1), במקום "7א" יבוא "7א-7ו".

 

 

 

(ה)   

אחרי סעיף 11א(ב)(1) יבוא:

 

 

 

 

"(1א) הפר הוראה מהוראות סעיפים 7א-7ו."

 

 

 

פרק ג': תחילה, הוראות מעבר והוראות שעה

 

הגדרות

4.   

בפרק זה -

 

 

 

 

"חברת כרטיסי אשראי" – תאגיד עזר אשר ערב יום התחילה הנפיק כרטיס חיוב או סלק תשלומים שנעשו באמצעותו;

 

 

 

 

"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

 

 

 

 

"חוק הבנקאות (שירות ללקוח)" - חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981;

 

 

 

 

"חוק כרטיסי חיוב" - חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;

 

 

 

 

"יום התחילה" – יום פרסומו של חוק זה;

 

 

 

 

"כרטיס אשראי", "כרטיס חיוב" ו- "לקוח" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב;

 

 

 

 

"מועד הפרדה" - המועד שבו תאגיד בנקאי גדול הפסיק לשלוט בחברת כרטיסי אשראי;

 

 

 

 

"מנפיק" - כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב;

 

 

 

 

"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט בחוק הבנקאות (רישוי);

 

 

 

 

"תאגיד בנקאי גדול" - תאגיד בנקאי אשר סך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד עולה על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית; 

 

 

 

 

"תאגיד עזר" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

 

 

 

 

"תפעול הנפקה" - כל הפעולות בקשר עם הנפקת כרטיס חיוב, למעט התקשרות עם הלקוח לשם הנפקת כרטיס חיוב, התחייבות למתן אשראי בקשר עם הפעילות בכרטיס החיוב וקביעת עמלות בגין כרטיס החיוב.

 

הוראת מעבר

 

5.   

(א)  על אף האמור בסעיף 7ג לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(ג) לחוק זה, חברת כרטיסי אשראי שנשלטה ערב יום התחילה על ידי תאגיד בנקאי גדול והחזיקה כדין מידע שהגיעה לידיה, לפני יום התחילה, במסגרת תפעול הנפקה וסליקה של כרטיסי חיוב, תהיה רשאית להשתמש במידע האמור לצורך מתן אשראי והנפקת כרטיסי חיוב ללקוחותיה.

 

 

 

(ב) ביקש לקוח מתאגיד בנקאי גדול שחברת כרטיסי אשראי לא תעשה שימוש במידע אודותיו כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך התאגיד הבנקאי לחברת כרטיסי האשראי והיא לא תהיה רשאית לעשות שימוש במידע האמור; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן קבלת בקשת הלקוח לפי סעיף זה.

 

הוראת שעה

6.   

(א)  בתקופה שמיום התחילה ועד למועד ההפרדה, תאגיד בנקאי גדול -

 

 

 

 

(1) לא יקצר את תוקף כרטיס האשראי שהנפיק ללקוחותיו.

 

 

 

 

(2) לא ישנה את מסגרת האשראי ללקוחותיו, אלא בשל שינוי מהותי הנובע ממצבו הכלכלי של הלקוח; המפקח על הבנקים יקבע הוראות לעניין הנסיבות שבהן מצבו הכלכלי של הלקוח מצדיק את שינוי מסגרת האשראי כאמור.

 

 

 

(ב)  

בתקופה שממועד ההפרדה ועד חמש שנים ממועד זה -

 

 

 

 

(1) תאגיד בנקאי גדול לא ישנה את תנאי ההנפקה של כרטיס אשראי שהנפיק ללקוחותיו ערב יום התחילה (בסעיף זה – כרטיס אשראי קיים), ולא ינפיק ללקוחותיו כרטיס אשראי, אלא אם התקיימו אלה -

 

 

 

 

 

(א)  התאגיד הבנקאי הגדול לא פנה ללקוח בעניין שינוי תנאי ההנפקה של כרטיס האשראי הקיים או בעניין הנפקה של כרטיס אשראי בתקופה שלפני 45 ימים מיום תום תוקפו של כרטיס האשראי הקיים;

 

 

 

 

 

(ב) הלקוח נתן הסכמה מפורשת לשינוי תנאי ההנפקה של כרטיס האשראי הקיים או להנפקת כרטיס אשראי; המפקח על הבנקים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה;

 

 

 

 

 

(ג)  תפעול הנפקת כרטיס האשראי מתבצעים על ידי חברה שרשומה כתאגיד בישראל (בסעיף זה - חברת תפעול ההנפקה);

 

 

 

 

 

(ד) התמורה שתתקבל אצל התאגיד הבנקאי, לפי הסכם ההתקשרות שבינו לבין חברת תפעול ההנפקה (בסעיף זה – הנפקה משותפת), לא עולה על שיעור מסך ההכנסות בגין ההנפקה המשותפת שקבע המפקח על הבנקים; לעניין זה, "סך ההכנסות" – דמי כרטיס, דמי הנפקה, דמי הפצה, עמלה צולבת, עמלות תפעוליות או אחרות והכנסות אחרות הנובעות ישירות מפעילות ההנפקה המשותפת.

 

 

 

 

 

(ה) חברת תפעול ההנפקה אינה מתפעלת יותר מארבעים אחוזים מסך כרטיסי האשראי המונפקים ללקוחות התאגיד הבנקאי הגדול.

 

 

 

 

 

(ו) סך היקף האשראי שהנפיק התאגיד הבנקאי הגדול ללקוחותיו בכרטיסי אשראי בשנה קלנדרית אינו עולה על חמישים אחוזים מהיקף האשראי שהנפיק התאגיד הבנקאי הגדול ללקוחותיו בשנת 2015.  

 

 

 

 

(2) תאגיד בנקאי גדול רשאי להנפיק ללקוח כרטיס חיוב מיידי ובלבד שחיוב חשבונו של הלקוח לא יביא למשיכת יתר; לעניין זה, "כרטיס חיוב מיידי" – לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכס מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח;  "משיכת יתר" - יתרה שלילית בחשבון עובר ושב; "נכס" – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב.

 

 

 

 

(3) תאגיד העוסק בתפעול הנפקה לא יסרב סירוב בלתי סביר לתפעל כרטיס חיוב של מנפיק.

 

 

 

(ג)  בתקופה של ארבע שנים מיום התחילה, האמור בסעיף 36יא1 לחוק הבנקאות (רישוי) יסומן כ"(א)" ואחריו יבוא:

 

 

 

 

"(ב)

תאגיד בנקאי שאינו תאגיד בנקאי גדול, גוף מוסדי גדול ותאגיד ריאלי משמעותי לא יעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב, לא יעסוק בסליקה, לא ישלוט ולא יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה או בסליקה כאמור; על אף האמור, תאגיד בנקאי שאינו תאגיד בנקאי גדול, גוף מוסדי גדול ותאגיד ריאלי משמעותי יהיה רשאי לתפעל הנפקה של כרטיסי חיוב באמצעות אחר.

 

 

 

 

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), תאגידים בנקאיים שאינם תאגידים בנקאיים גדולים שערב יום התחילה החזיקו ביחד באמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה או בסליקה, יהיו רשאים להמשיך ולהחזיק כאמור באותו תאגיד.

 

 

 

 

(ד)

בסעיף זה -  

 

 

 

 

 

 

(1) "גוף מוסדי גדול" – מבטח או חברה מנהלת (בהגדרה זו – גוף מוסדי) שהיקף הנכסים המנוהלים על ידו עולה על 100 מיליארד שקלים חדשים וכן תאגיד השולט בגופים מוסדיים שסך הנכסים המנוהלים על ידם עולה על 100 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה, "נכסים מנוהלים" – לגבי מבטח – הנכסים המוחזקים על ידו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה, לגבי חברה מנהלת – נכסי קופות הגמל שבניהולה;

 

 

 

 

 

 

(2) "תאגיד ריאלי משמעותי" – כהגדרתו בסעיף 35ב."

 

 

 

(ד)  

בתקופה שמיום התחילה ועד שש שנים ממועד זה -

 

 

 

 

(1)  

מוקמת בזה ועדת יישום ואלה חבריה:

 

 

 

 

 

(א)   

המנהל הכללי של משרד האוצר, והוא יהיה היושב ראש;

 

 

 

 

 

(ב)  

הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

 

 

 

 

 

(ג)   

הממונה על ההגבלים העסקיים;

 

 

 

 

 

(ד)  

המפקח על הבנקים;

 

 

 

 

 

(ה)   

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;

 

 

 

 

 

(ו)   

מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל.

 

 

 

 

(2)  

תפקידי ועדת היישום הם:

 

 

 

 

 

(א)   

לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק הבנקאות ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק הבנקאות;

 

 

 

 

 

(ב)  

להמליץ על צעדים להגברת התחרות בשוק הבנקאות, לרבות  הרגולציה שמוצע להחיל על חברות כרטיסי האשראי;

 

 

 

 

 

(ג)   

לבחון את הצורך במתג אשראי נוסף;

 

 

 

 

 

(ד)  

לבחון מתן המלצה לשר האוצר להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 11ב(ג) לחוק הבנקאות (רישוי);

 

 

 

 

 

(ה)   

לבחון מתן המלצה לשר האוצר להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 7 ולהאריך את הוראת השעה, בשים לב להתפתחות התחרות בשוק הבנקאות.

 

 

 

 

(3)  

ועדת היישום תפעל בשים לב למאפיינים הבאים:

 

 

 

 

 

(א)   

התפתחות התחרות בשוק האשראי בישראל;

 

 

 

 

 

(ב)  

היקפי האשראי שניתנו בשוק האשראי בישראל קודם תחילתו של חוק זה ביחס להיקפי האשראי שניתנו לאחר תחילתו;

 

 

 

 

 

(ג)   

מחיר האשראי ללקוחות המערכת הפיננסית;

 

 

 

 

 

(ד)  

שמירה על היציבות הפיננסית.

 

 

 

 

(4)  

ועדת היישום תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

 

 

 

 

(5)  

ועדת היישום רשאית לדרוש מרשויות פיקוח פיננסיות את כל המידע הדרוש לה לשם השגת מטרותיה וביצוע תפקידיה; דרשה ועדת היישום כאמור, ימסרו רשויות הפיקוח את המידע, על אף הקבוע לפי כל דין; לעניין זה, "רשות פיקוח פיננסית" – כל אחד מאלה, לגבי המפוקחים על ידו: (1) חטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; (2) אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; (3) הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל; (4) רשות ניירות ערך; (5) הרשות להגבלים עסקיים.

 

 

 

 

(6)  

ועדת היישום תגיש לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה.

 

הארכת זמנים

7.   

שר האוצר, רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה.

 

ביצוע

8.   

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

 

תחילה

 

9.   

(א)  תחילתו של חוק זה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

 

 

 

 

(1) תחילתן של סעיפים11ב(א) ו-11ב(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(ב) לחוק זה - שלוש שנים מיום התחילה; ולגבי תאגיד בנקאי גדול שמכר לפחות שישים אחוזים ממניותיו בחברת כרטיסי אשראי ובלבד שלפחות עשרים וחמישה אחוזים ממניותיו הונפקו לציבור - ארבע שנים מיום התחילה.

 

 

 

 

(2) תחילתו של סעיף 11ב(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 2(ב) לחוק זה - ארבע שנים מיום התחילה ועד ארבע שנים ממועד זה; הפחית שר האוצר את השיעור האמור בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), רשאי הוא ליתן הוראות לעניין אופן ההחלה ומועדי ההחלה של הוראות חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016, על תאגיד בנקאי שבשל ההפחתה ייחשב כתאגיד בנקאי גדול.

 

 

 

 

(3) תחילתן של סעיפים 34ב ו-34ג לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחם בסעיף 2(ד) לחוק זה – שמונה עשרה חודשים מיום התחילה.

 

 

 

 

(4) תחילתו של סעיף 7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כנוסחו בסעיף 3(ג) לחוק זה, לגבי התקשרות של תאגיד בנקאי עם גוף פיננסי שהחלה לפני יום התחילה - שישה חודשים מיום התחילה.

 

 

 

 

(5) תחילתן של סעיפים 7ד, 7ה ו-7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כנוסחם בסעיף 3(ג) לחוק זה - שישה חודשים מיום התחילה.

 

 

 

 

 


[1] מרווח ריבית הוא הפער שבין מחיר גיוס ההון של הגוף הפיננסי לבין גובה הריבית שהגוף הפיננסי גובה בעד העמדת ההון ללקוח.