תזכיר חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו-2016

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו-2016.

מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

הצעת חוק זו מיישמת את החלטת הממשלה 747 מיום 22 בנובמבר 2015 שעניינה הפעלת קרן הסיוע ללומדי תורה (קהל"ת) והגדלת התקציב של קרן הסיוע לסטודנטים.

ההסדר המוצע בהצעת חוק זו נועד להפעיל מערך סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים וזאת מתוך הכרה בכך שלימודי התורה מהווים ערך מרכזי עבור העם היהודי.

ב. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

תקציב הסיוע הניתן ללומדי תורה מכוח חוק זה לא יעלה על 100 מיליון ש"ח לשנה.

  ג.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יחוקק חוק חדש.

 

ד. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים התשע"ו-2016

 

 

דברי הסבר

כללי:

החל משנת 1982 ניתן סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים בהתאם לעמידה במספר תנאי סף. תחילה, נוסף לחוק התקציב השנתי סעיף תקציבי שכותרתו "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כולל". עד לסוף שנת 2010, עת ניתן פסק הדין בג"ץ 4124/00 יקותאלי ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.6.2010) (להלן: "בג"ץ יקותיאלי"), נותר סעיף זה במתכונת כמעט זהה, למעט סכום ההקצבה השנתי. מכוח סעיף תקציבי זה שולמה גמלה לאברכי כוללים מעוטי יכולת. גמלה זו ניתנה במטרה לתמוך באברכים נזקקים, תוך הכרה ערכית של המדינה בקיומם של לימודים תורניים במסגרת כוללים, ובתוך כך בחשיבות שימור עולם הלימוד ואוכלוסיית הלומדים.

במסגרת פסק הדין בעניין יקותאלי קבע בית המשפט כי הסעיף התקציבי אינו יכול להיוותר על כנו, שכן גמלת הבטחת ההכנסה המשולמת מכוחו מפירה את חובת השוויון ביחס לחלוקת כספי מדינה. ארבעה חודשים לאחר שניתנה החלטה זו, החליטה הממשלה על הקמת הוועדה בנושא הסדר קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים, בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי (להלן: "ועדת גבאי"). הוועדה הונחתה לבצע את ההתאמות הנדרשות בנושא סיוע תקציבי לאברכים, בעקבות בג"ץ יקותיאלי. בתום עבודתה הציגה הוועדה את המלצותיה, המביאות לידי ביטוי, כלשונה "את עניינה של הממשלה לתמוך בעולם לימוד התורה, ולצד זאת, לתמרץ השתלבות המגזר החרדי בתעסוקה, ולהבטיח את הפחתת אי השוויון של אברכי הכולל אל מול אוכלוסיות לומדים אחרות, עליו הצביע בית המשפט העליון".

ביום 19 בדצמבר 2010 עוגנו המלצות ועדת גבאי, בשינויים קלים, בהחלטת ממשלה מספר 2614. סמוך לאחר קבלת החלטת הממשלה עתרה התאחדות הסטודנטים בישראל כנגד ההסדר הקבוע בהחלטה בבג"ץ 616/11 התאחדות הסטודנטים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', ניתן ביום 25.5.2014 (להלן: "בג"ץ התאחדות הסטודנטים").

בית המשפט פסל את ההסדר הקבוע בהחלטת הממשלה האמורה מן הטעם שההסדר אינו משרת את התכלית שעמדה ביסודו- עידוד השתלבותו של הציבור החרדי במעגל העבודה, וקבע כי הסיוע הכספי לאברכי כולל יופסק החל מינואר 2015.  

בעקבות החלטת בית המשפט בוטל ההסדר הקבוע בהחלטת הממשלה, כך שאברכי כולל נזקקים לא מקבלים סיוע כספי מהמדינה החל מינואר 2015.

ביום 5 באוגוסט 2015 התקבלה בממשלה החלטה 396 שעניינה סיוע לאברכים. בהחלטה זה הוטל על שר האוצר, בתיאום עם שר החינוך, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושרת המשפטים, לקדם הצעת חוק שתיתן סיוע כספי לאברכים, בשים לב לקביעות בית המשפט בבג"ץ יקותיאלי ובבג"ץ התאחדות הסטודנטים.

בהמשך להחלטת ממשלה מספר 396, התקבלה בממשלה ביום 22 בנובמבר 2015 החלטה מספר 747 שעניינה הפעלת קרן הסיוע ללומדי תורה (קהל"ת) והגדלת התקציב של קרן הסיוע לסטודנטים. במטרה לתמוך בלומדי תורה נזקקים מתוך הכרה בתרומתו של עולם לימוד התורה ושימור העם היהודי, הוחלט על הקמת מערך סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים. בהחלטה נקבעו תנאי הסף לקבלת הסיוע הכלכלי וכן משך הסיוע וגובה הסיוע החודשי המקסימלי שישתלם ללומד תורה. במקביל להפעלת מערך הסיוע ללומדי תורה הוקצו בהחלטת הממשלה כספים נוספים לטובת קרן הסיוע לסטודנטים. כספים תוספתיים אלו נועדו להעמיק את הסיוע הכלכלי הניתן לסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה באופן שיוכלו להקדיש את זמן ומרצם ללימודים אקדמאים. הגדלת תקציב קרן הסיוע לסטודנטים תאפשר מתן סיוע כלכלי, ברמה זהה לסיוע שניתן ללומדי תורה, לכ- 4,000 סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי הות"ת. כמו כן, נקבע בהחלטה כי תקציב קרן הסיוע לסטודנטים יותאם כך שיהיה גבוה ב-21%, לכל הפחות, מתקציב הסיוע ללומדי תורה וככל שהאחרון יגדל, יגדל גם הראשון, כך שהיחס האמור יישמר. האמור לעיל נועד להבטיח את השוויון המהותי בין קבוצות הלומדים, ולהעניק סיוע כלכלי ללומדים נזקקים בשתי הקבוצות.

 

התכלית העומדת בבסיס החלטת ממשלה מספר 747 ובבסיס הצעת החוק האמורה, בשונה מהתכלית שעמדה ביסוד ההסדר הקודם, הינה מתן סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים.    

לסעיף 1

מוצע לקבוע כי מטרת החוק היא לסייע כלכלית ללומדי תורה נזקקים על מנת לאפשר להם להתרכז בלימודי התורה, וזאת מתוך הכרה של מדינת ישראל בחשיבות לימוד עולם התורה.

לסעיף 2

מוצע לקבוע הגדרות למונחים הרלוונטיים, ובין היתר את הגדרת "לומד תורה" לעניין הזכאות לפי חוק זה, אשר אומצה מהחלטת ממשלה מספר 747. מוצע לקבוע כי "לומד תורה" יהיה בעל אזרחות ישראלית או תושב ישראל, אשר לומד בכולל יום שלם, או בשני חצאי יום בשני כוללים שונים, בהיקף שעות בהתאם למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורנים-לימוד ופעולות, וזאת ככל שאינו מצוי בדחיית שירות בהתאם לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"א-1986 (להלן-חוק שירות ביטחון). ככל שלומד התורה מצוי בדחיית שירות בהתאם לחוק שירות ביטחון, עליו ללמוד בכולל בהיקף שלא יפחת מ-40 שעות שבועיות.

לסעיף 3

מוצע לקבוע את תנאי הזכאות לקבלת סיוע כלכלי, כך שאלה יתמקדו בלומדי התורה הנזקקים ביותר. בהתאם לכך, התנאים המוצעים מתייחסים לתא המשפחתי של לומד התורה, שכן נוכח המאפיינים הייחודיים של עולם לומדי התורה, בו הגבר לומד תורה והאישה היא המפרנסת, יש לראותם כיחידה אחת, ולבחון את ההכנסות והנכסים של כל התא המשפחתי.

לנוכח האמור, מוצע לקבוע כי על מנת לקבל סיוע כלכלי צריכים להתקיים לגבי לומד התורה התנאים הבאים: בחזקתו שלושה ילדים קטינים לפחות (עד גיל 18); אין לו, לבת זוגתו או לילדיו הקטינים, בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לקבלת סיוע כלכלי, דירה, למעט דירת מגורים, או קרקע שערכה עולה על 36,000 שקלים חדשים; במועד הגשת הבקשה אין ללומד התורה, לבת זוגתו או לילדיו הקטינים עסק, לרבות שותפות בעסק או מניות בחברה, או בעלות על רכב, למעט קטנוע עד 50 סמ"ק, ולרבות מי שנוהג ברכב מנהג בעלים, אף אם אינו רשום כבעליו; לומד התורה עומד במבחן ההכנסה המשותפת שנקבע לו ולבת זוגו, או שהוא ובת זוגו אינם עובדים

מבחן ההכנסה מורה כי הכנסה אשר מזכה בקבלת הסיוע הכלכלי הינה הכנסה משותפת של לומד התורה ובת זוגו שאינה עולה על 1,200 שקלים חדשים לחודש, או שאינה עולה על 14,400 שקלים חדשים בשנה. במידה וההכנסה המשותפת השנתית עוברת את הסכום של 14,400 שקלים חדשים, תיבחן הזכאות באופן חודשי, כך שלומד התורה יקבל את הסיוע הכלכלי עבור החודשים בהם ההכנסה המשותפת לא עלתה על 1,200 שקלים חדשים בלבד. במידה וההכנסה המשותפת השנתית של לומד התורה עולה על 30,000 שקלים חדשים, לא יהיה זכאי לומד התורה לסיוע כלכלי.

לסעיף 4

מוצע לקבוע כי הגשת הבקשות לסיוע כלכלי תתבצע אחת לשנה, באופן שייקבע על ידי משרד החינוך.

לסעיף 5

מוצע לקבוע את גובה הסיוע שישתלם ללומד תורה זכאי. סכום הסיוע החודשי ישתנה בהתאם למגבלת התקציב השנתי, בחלוקה למספר הזכאים בכל חודש, והוא לא יעלה על 1,040 שקלים חדשים בחודש ללומד תורה. סעיף זה נועד לשמור על המסגרת התקציבית שקבעה הממשלה בחוק התקציב בכל שנת כספים. כך, במצב בו יפנו לומדי תורה רבים לקבלת סיוע כלכלי לפי חוק זה, יפחת הסכום אותו יקבל כל לומד תורה, בהתאם למספר הזכאים לקבלת סיוע.

לסעיף 6

מוצע לקבוע כי תקופת הסיוע הכלכלי המרבית תעמוד על חמש שנים. תקופה זו תימנה החל מיום אישור זכאותו של לומד התורה לראשונה. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם חלה הפסקה או הפסקות בקבלת הסיוע הכלכלי שמשכן הכולל עולה על שנה, לא יהיה זכאי לומד התורה להמשך קבלת הסיוע וזאת אף אם התקופה המרבית לקבלת הסיוע כאמור טרם הסתיימה.

לסעיף 7

מוצע לקבוע כי במקרה שבו השתלמו ללומד התורה תשלומים שלא כדין, משרד החינוך יקזז אותם מסכומים עתידיים המגיעים ללומד התורה מכוח חוק זה.

לסעיף 8

מוצע כי תחילתו של חוק זה תהיה ביום פרסומו, והוא יחול על סיוע כלכלי המשתלם מיום תחילתו.

 

לסעיף 9

בהתאם למוצע בסעיף 6 לעיל, הסיוע הכלכלי ללומד תורה שעומד בתנאי הזכאות יינתן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. בחישוב תקופת הסיוע תימנה גם התקופה שבה קיבל לומד התורה מלגת לימודים מכוח החלטת ממשלה מספר 2614 שעיגנה את המלצות ועדת גבאי. כך למשל, אם האברך קיבל סיוע לפי הסדר ועדת גבאי במשך שלוש שנים, הרי שלפי ההסדר הנוכחי הוא יהיה זכאי לשנתיים נוספות בלבד, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות.

כמו כן, בחישוב תקופת הזכאות תבוא תימנה גם התקופה שבה קיבל לומד התורה סיוע כלכלי מכוח החלטת ממשלה 747.

 

לסעיף 10

מוצע כי השר הממונה על חוק זה יהיה שר החינוך, וכי תקנות לפי החוק יותקנו באישור שר האוצר.