תזכיר חוק

 א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010) (תיקון מס' 15) (תקציב דו-שנתי לשנים 2017 ו-2018), התשע"ו-2016

  ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו

כללי

פרק כ"ח לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010, התשס"ט - 2009 (להלן - חוק ההתייעלות) נחקק בהמשך לחוק–יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו–2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (להלן - חוק היסוד), ובמסגרתו נקבעו הוראות התאמה שונות המתחייבות ממעבר לתקציב דו–שנתי.

חוק היסוד קבע כי תקציב המדינה לשנים 2009 ו–2010 יהיה תקציב דו–שנתי שיפרט את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לכל אחת מהשנים האמורות וייקבע בחוק אחד - חוק התקציב הדו–שנתי. כמו כן, קבע חוק היסוד כי לעניין כל דין, יראו בשנים 2009 ו–2010 כשנת תקציב אחת, ובחוק התקציב הדו–שנתי כחוק תקציב שנתי של כל אחת מהשנים האמורות, בכפוף להוראות מיוחדות שנקבעו בו.

בשנת 2010 תוקן חוק היסוד ונקבע כי גם תקציב המדינה לשנים 2011 ו– 2012 יהיה תקציב דו שנתי שיפרט את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לכל אחת מהשנים 2011 ו- 2012 וייקבע בחוק התקציב הדו-שנתי  (ר' חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו- 2010 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון)).

פרק כ"ח לחוק ההתייעלות קובע, בהמשך לחוק היסוד, הוראות שונות לגבי אופן הניהול בפועל של התקציב הדו–שנתי ועורך כמה התאמות פרטניות של הוראות בחוקים שונים המתייחסות לחוק תקציב שנתי רגיל, למצב של חוק תקציב דו–שנתי.

במקביל לתיקון חוק היסוד כאמור, תוקן גם חוק ההתייעלות ונקבעו הוראות לגבי אופן הניהול בפועל של התקציב הדו-שנתי וכן נערכו מספר התאמות פרטניות של הוראות בחוקים נוספים המתייחסות לחוק תקציב שנתי רגיל, למצב של חוק תקציב דו-שנתי. כמו כן נקבעו הוראות מיוחדות באשר לעניינים שלגביהם לא יראו בשנים 2011 ו- 2012 כשנת תקציב אחת, או שלא יראו בחוק התקציב הדו-שנתי כחוק תקציב שנתי של כל אחת מהשנים האמורות (ר' חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010 (תיקון מס' 4), התש"ע – 2010). כך גם לעניין התקציב הדו שנתי לשנים 2013-2014 (ר' חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010 (תיקון מס' 12), התשע"ג-2013).

בחוק–יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 4), שאושר  בקריאה שנייה ושלישית ביום 7 ביולי 2015 (להלן - תיקון חוק היסוד), תוקן חוק היסוד בדומה לתיקון משנת 2010 ולתיקון משנת 2013 ונקבע בו כי תקציב המדינה לשנים 2015 ו– 2016 יהיה תקציב דו שנתי שיפרט את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לכל אחת מהשנים האמורות וייקבע בחוק התקציב הדו-שנתי. בהתאמה, תוקן גם חוק ההתייעלות.

לנוכח ההחלטה כי תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 יהיה במתכונת של תקציב דו שנתי, מופץ תזכיר זה לצד תזכיר חוק–יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 5), שמסגרתו מוצע, כי תקציב המדינה לשנים 2017 ו–2018 יהיה תקציב דו–שנתי שיפרט את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לכל אחת מהשנים האמורות וייקבע בחוק אחד - חוק התקציב הדו–שנתי,  כך שההוראות לגבי אופן הניהול בפועל של התקציב הדו-שנתי, ההתאמות פרטניות של הוראות בחוקים נוספים לענין תקציב דו-שנתי וכן הדיווחים לכנסת בנוגע לתקציב דו-שנתי, יותאמו ויחולו גם לעניין תקציב דו-שנתי לשנים  2017 ו – 2018.

עיקרי החוק:

סעיף 1   פסקאות (1) ו-(2)

מוצע לערוך התאמות נדרשות בכותרת פרק כ"ח לחוק ההתייעלות וכן בהגדרות שבסעיף 178 לחוק האמור.

 

פסקה (3)     

פסקת משנה (א)            חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) קובע כי הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכומים הנקובים כהוצאה וכהוצאה מותנית בהכנסה בחוק התקציב השנתי לאותה השנה, וכי היא רשאית להתחייב בשנת כספים פלונית בגבולות הסכומים הנקובים כהרשאה להתחייב בתכניות שבחוק התקציב השנתי לאותה שנה. כמו כן קובע חוק יסודות התקציב כי הממשלה רשאית למלא בשנת כספים פלונית את מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב השנתי.

מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כולל תקציב ביחס לשתי שנות כספים וכדי שלא יתפרש כאילו ההרשאה להוציא כספים או להתחייב או למלא משרות בשנה מסוימת היא בגובה התקציב לשתי השנים יחד, מוצע לתקן את סעיף 179 לחוק ההתייעלות ולקבוע בו כי ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח האדם בכל אחת מהשנים 2017 ו–2018 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב באותו סעיף תקציב ביחס לאותה שנה. 

פסקת משנה (ב)            חוק יסודות התקציב קובע כי סכומי ההוצאה, סכומי הוצאה המותנית בהכנסה, סכומי ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח האדם שבחוק תקציב שנתי יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות. מוצע לקבוע ביחס לסעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית שבחוק התקציב הדו-שנתי, כי הסכום והמספר שבכל אחד מהם יתייחס בנפרד לשנת הכספים 2017 ובנפרד לשנת הכספים 2018. משמעות הקביעה האמורה, הלכה למעשה, היא שחוק התקציב הדו-שנתי יכלול כל סעיף תקציב פעמיים: פעם אחת עם סכום הנקוב בסעיף ביחס לשנת הכספים 2017 ופעם שנייה עם סכום הנקוב באותו סעיף ביחס לשנת הכספים 2018. בכך תיושם ההוראה המוצעת בתיקון לחוק היסוד שלפיה התקציב הדו-שנתי יפרט את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות "לכל אחת מהשנים האמורות" (סעיף 1 לתיקון לחוק היסוד). מכיוון שחוק התקציב הדו-שנתי יכלול סעיפי תקציב המתייחסים לשנים שונות, מוצע לקבוע כי יראו כל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית שבחוק התקציב הדו-שנתי (המתייחס לכל אחת מהשנים 2017 ו- 2018), כסעיף תקציב, כתחום פעולה וכתכנית לכל דבר ועניין, לאותה שנת כספים.

פסקת משנה (ג)             מוצע לקבוע כי ככל שהדין קובע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2017 ו-2018.

 

פסקת משנה (ד)            מוצע לקבוע כי לפי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב "הכנסת", רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2017 ו– 2018, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, והכל בכפוף לכך שלא נוצרת חריגה ממגבלת ההוצאה הקבועה בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המסגרת הפיסקאלית) שנקבעה לכל שנה. בנוסף, מוצע לקבוע שאין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת. בשונה מסכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, הרי שמספרי שיא כוח אדם מתייחסים למצבת כוח האדם בשירות המדינה בכל רגע נתון. בתקציב דו-שנתי העברת משרות משנת כספים אחת לאחרת, לו הייתה מותרת, הייתה גוררת שינוי במצבת כוח האדם הכוללת בכל אחת מהשנים ומחייבת פיטורי עובדים כנגד הענקת כתבי מינוי לעובדים חדשים, בהתאמה. 

פסקאות משנה (ה) ו -(ו)            סעיף 13 לחוק יסודות התקציב קובע הוראות לעניין שימוש בעודפי תקציב משנה קודמת. נדרשת התאמה של הוראות אלה ביחס לתקציב הדו-שנתי, הן להסדרת העברת עודפים בין שתי השנים בתוך חוק התקציב הדו-שנתי, והן לקביעת הבסיס לחישוב העודפים ביחס לשנת 2019. לפיכך מוצע לקבוע כי לעניין סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, אם ייוותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת כספים 2017, יהיה השימוש באותו סכום מותר בשנת הכספים 2018, רק בהתאם להוראות הסעיף האמור. כמו כן מוצע לקבוע כי כל סכום שהשימוש בו יותר לפי הוראות סעיף 13 כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2018.

עוד מוצע לקבוע הוראה דומה ביחס לעודפים שנצברו בשנת הכספים 2018 כך שרק סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת כספים 2018, יהיה השימוש בו מותר בשנת הכספים 2019, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב.

 

פסקת משנה (ז) בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל הלוואות בסכום שלא יעלה בשנת כספים פלונית על הסכום שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.  מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כולל תקציב ביחס לשתי שנות כספים וכדי שלא יתפרש כאילו הסכום שנקבע לפי סעיף 48 כאמור, נקבע לאותה מטרה לשתי שנות כספים יחד, מוצע לקבוע כי לכל אחת מהשנים 2017 ו-2018, יראו את הסכום האמור כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

 

פסקה (4)

מוצע לקבוע, כי הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים, בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים את הצעות הממשלה לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2018, כמשמעותו בחוק היסוד, ולשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2018, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2017 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד. לעניין זה, מוצע להבהיר כי הכוונה ל"שינויים" כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב. יחד עם זאת, ככל שייווצר הפרש הוצאות או הפרש גירעון כאמור בפיסקה (5) לחוק זה, לא ניתן יהיה לעשות שימוש, במהלך שנת 2018, בתקציב ההתאמות לשנת 2018 עד גובה ההפרש שנוצר, וההפרשים האמורים יופחתו בהתאם.

 

פסקה (5)     

חוק היסוד קובע כי עד ליום כ"ו בחשוון התשע"ח (15 בנובמבר 2017) תגיש הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, דין וחשבון לכנסת, כפי שייקבע בחוק. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי הדין וחשבון האמור יכלול את כל אלה: סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לשנת 2018, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי (תחזית ההוצאות); סכום ההוצאה הממשלתית, לפי הקבוע בחלק התקציב הדו-שנתי לשנים 2017 ו-2018, המתייחס לשנת 2018, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי (סכום ההוצאה הממשלתית שאושרה); תחזית הכנסות המדינה הצפויות לשנת 2018; תחזית הגירעון הכולל הצפוי בתקציב המדינה בלא מתן אשראי לשנת 2018 (תחזית הגירעון); סכום הגירעון המותר לשנת 2018 המחושב לפי מכפלת מגבלת הגירעון המותר בתוצר המקומי הגולמי הצפוי לשנת 2018 (סכום הגירעון המותר); תחזית הצמיחה הצפויה של התוצר המקומי הגולמי לשנת 2018; ההפרש בין תחזית ההוצאות לבין ההוצאה הממשלתית שאושרה, אם התקיים הפרש כאמור; ההפרש בין תחזית הגירעון לסכום הגירעון המותר, אם התקיים הפרש כאמור (להלן ביחד - הפרשים). עוד נקבע בחוק היסוד כי ככל שיתקיימו הפרשים כאמור תאשר הממשלה תכנית שכוללת פעולות איזון לצורך איזון ההפרשים שנוצרו (וזאת לאחר שימוש, בין היתר, בתקציב ההתאמות לשנת 2018) (להלן – תכנית מאזנת). פעולות האיזון עשויות לכלול תיקון חקיקה, לרבות שינוי תוואי הגירעון, תיקון או ביטול תקנות, הוראות מינהל, לרבות הפחתה בבסיסי התקציב של משרדי הממשלה באופן שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בסכומים אלו, והתחייבויות אחרות של הממשלה, וכל פעולה אחרת שנועדה לצמצם את ההפרשים, ובלבד שיש בסך כל פעולות האיזון כדי לאזן את ההפרשים האמורים. ככל שהתכנית המאזנת תכלול תיקוני חקיקה הדורשים את אישור הכנסת, יוגשו לכנסת ההצעות לתיקון, עד ליום 15 בנובמבר, שהוא כאמור היום האחרון להגשת הדין וחשבון האמור. לעניין זה, רשאית הממשלה לתקן את התכנית המאזנת בכל שלב ולכלול בה צעדים חלופיים שיש בהם כדי לאזן את ההפרשים, ככל שישנם. על התכנית המאזנת לכלול, בסופו של יום, את כל פעולות האיזון שננקטו לצורך איזון ההפרשים. לאחר שאושרו כלל הפעולות המאזנות הכלולות בתכנית המאזנת תאשר הממשלה את ביצוע התכנית המאזנת ותמסור על כך הודעה לכנסת.

 

פסקה (6)     

סעיף 40א לחוק יסודות התקציב קובע כי הממשלה תכין תכנית תקציב תלת-שנתית, על פי הצעת שר האוצר, שתונח על שולחן הכנסת בכל שנה יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי. לעניין זה מוצע לקבוע יראו בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018 כשנת תקציב, כך שעבור כל שנה מהשנים הללו תוגש תוכנית תלת שנתית, תכנית אחת תונח יחד עם הצעת חוק התקציב הדו שנתי לשנים 2017 ו-2018, ותכלול את השנים 2018-2020. בהקשר זה יוער כי התכנית לשנת 2018 תיושם בשים לב לכך שמדובר בשנה שלגביה אושר חוק תקציב. תכנית נוספת תונח לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת 2018 ותכלול את השנים 2019-2021.

 

פסקה (7)

לשם שמירה על מתווה גידול התקציב השנתי בהתאם לחוק המסגרת הפיסקאלית, יש לקבוע בנפרד את שיעור הגידול בהוצאה לעניין כל אחת מהשנים שבתקציב הדו-שנתי.

 

לפיכך מוצע לתקן את סעיף 180 לחוק ההתייעלות ולקבוע בו כי סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2017 לא יעלה בשיעור העולה על השיעור הקבוע בחוק המסגרת הפיסקאלית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב לשנת 2016 וכי סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018 לא יעלה בשיעור העולה על השיעור הקבוע בחוק המסגרת הפיסקאלית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב כאמור לשנת 2017. ללא התיקון המוצע, לפי האמור בסעיף 6א לחוק המסגרת הפיסקאלית, מתחייב גידול בשיעור הקבוע בחוק המסגרת הפיסקאלית בלבד לכלל התקציב הדו-שנתי, אל מול התקציב המקורי לשנת 2016.

 

פסקה (8) 

סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958, קובע כי סכום הערבויות התקפות שמדינת ישראל מעניקה לפי החוק לא יעלה בכל עת על עשרה אחוזים מסכום תקציב המדינה לאותה שנת כספים, למעט תקציב פיתוח. מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כולל תקציב ביחס לשתי שנות כספים וכדי שלא יתפרש כאילו סכום הערבויות התקפות המרבי המותר בכל עת הוא עשרה אחוזים מסך התקציב לשתי השנים, מוצע לתקן את סעיף 181 לחוק ההתייעלות ולהבהיר בו כי יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2017 ו-2018, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים, כלומר שסכום הערבויות התקפות המרבי האמור יחושב ביחס לכל שנת כספים בנפרד.

 

פסקה (9)

סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, קובע, בין השאר, כי שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף על סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השנייה והשלישית לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגרוע ממנו. ככל שצו כאמור קובע גריעה והוספה של שירותים ותרופות בשיעור העולה בשנת תקציב אחת על 1% מעלות הסל לאותה שנה, טעון הצו אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

 

מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כורך בתוכו תקציב ביחס לשתי שנות כספים וכדי שלא יתפרש כאילו גריעה ותוספת שירותים וכן עלות הסל נבדקות לגבי שתי השנים יחד, מוצע לתקן את סעיף 183 לחוק ההתייעלות ולהבהיר בו כי לעניין זה יראו כל אחת מהשנים 2017 ו-2018 כשנת תקציב נפרדת.

 

סעיף 2

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – חוק ההתייעלות), תיקן את חוק יסודות התקציב כך שנקבע, כי בדומה להליך הנוגע לתכנית רב שנתית בהתאם לסעיף 3א לחוק יסוד: משק המדינה, החל משנת הכספים 2017, הממשלה תכין תכנית תלת שנתית, על פי הצעת שר האוצר, אשר תונח על שולחן הכנסת בכל שנה יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי. התכנית האמורה תכלול, בין היתר, את סכום ההוצאה המשלתית שאושרה לאותה שנה ותחזית ההוצאות לאותה שנה. ככל שתחזית ההוצאות בעת הכנת התכנית התלת שנתית עולה על סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנה מסוימת, יש להפעיל במקביל את הצעדים הנדרשים להתאמת תחזית ההוצאות לסכום ההוצאה הממשלתית המותרת באופן של הקטנת סכום ההוצאה הממשלתית באותה שנה. על מנת לאפשר מרחב פיסקאלי להגדלת ההתחייבויות של הממשלה ביחס לשנים העוקבות לשנת התקציב, לצד ההתכנסות המתחייבת בשל מגבלת ההוצאה הנקובה בתכנית התלת שנתית, נקבע כי סכום ההוצאה הממשלתית המותרת שייקבע בתכנית האמורה יעמוד על שיעור נמוך ממגבלת ההוצאה המותרת לאותה שנת תקציב (99% בשנת הכספים שלאחר שנת התקציב ו-98% בשתי שנות הכספים שלאחריה; להלן – מגבלת ההוצאה הבסיסית). התכנית האמורה נועדה להבטיח התכנסות למגבלת ההוצאה גם ביחס לשנים שלאחרי שנת התקציב שעבורה יש תקציב מאושר. יחד עם זאת, מאחר ובעת הליך הכנת התקציב לשנים 2015-106 היה ידוע כי בשנים הקרובות צפויה חריגה ממגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון, וכדי למתן את הצורך בביצוע צעדי התאמה בהיקף ניכר באותם שנים, נקבע כי לגבי התכנית התלת שנתית לשנים 2017 עד 2019 סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לאותן שנים יעלה על מגבלת ההוצאה הבסיסית לאותן שנים (כאשר לגבי 2019 תהיה התכנסות למגבלת ההוצאה הבסיסית, ולא לשיעור נמוך יותר כפי שנקבע לגבי השנים שלאחר מכן כמפורט לעיל). בהתאם לכך נקבע כי סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2018 יעמוד על 100.5% ממגבלת ההוצאה הבסיסית.

מאחר שחוק התקציב הדו שנתי יכלול את התקציב לשנת 2018 שלגביו, בהתאם לחוק המסגרת הפיסקאלית, ממילא תהיה התכנסות למגבלת הוצאה הבסיסית, מוצע לתקן את חוק ההתייעלות ולקבוע כי סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2018, כפי שיופיע בתכנית התלת שנתית, יעמוד על מגבלת ההוצאה הבסיסית לאותה שנה.

 

  ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט-2009.

  ד. השפעת החוק על תקציב המדינה

אין

 ה.  השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

אין.

  ו.  נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010) (תיקון מס' 15) (תקציב דו-שנתי לשנים 2017 ו-2018), התשע"ו-2016