תזכיר חוק יסוד

א. שם חוק היסוד המוצע

  חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 5).

ב. עיקרי חוק היסוד המוצע והצורך בו

1. כללי

תזכיר החוק מבקש לתקן את חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)  (להלן - חוק היסוד הוראת שעה) ולקבוע הוראת שעה הקובעת כי תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 יהיה תקציב דו שנתי שיכלול את הוצאות הממשלה לכל אחת מהשנים האמורות (להלן - תיקון חוק היסוד). יחד עם זאת, לפי תזכיר החוק, יראו בכל אחת משנים אלה שנת תקציב נפרדת במקרים מיוחדים שייקבעו בתיקון חוק היסוד.

 

בנוסף כתוצאה מהליך הפקת לקחים שהתבצע במשרד האוצר ביחס לעמידה במסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק במהלך תקציב דו שנתי, ובפרט הכשלים שנתגלו בתקציב הדו - שנתי לשנים 2011 – 2012, מוצע לקבוע מנגנון התכנסות שבמסגרתו סמוך לתחילת שנת 2018  תחליט הממשלה ותגיש לכנסת תחזית מעודכנת, שתכלול את סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לשנת 2018 (תחזית הוצאות) והגירעון הכולל הצפוי לשנת 2018. ככל שקיים פער בין התחזיות האמורות לסכום הוצאה הממשלתית שאושרה לשנת 2018 או לסכום הגירעון המותר לשנת 2018, בהתאמה, תאשר הממשלה תכנית הכוללת צעדים שנועדו לאזן את ההפרשים האמורים האמורים (להלן - תכנית מאזנת) אשר פרטים לעניינה ולעניין הפעולות שייכללו בה ייקבעו בחוק. בהמשך לכך אף תאשר הממשלה את ביצועה של התכנית במלואה ותודיע לכנסת על ביצוע התוכנית במלואה. אם לא תודיע הממשלה לכנסת עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) על ביצוע התוכנית המאזנת במלואה, ינהגו בשנת הכספים 2018 כאילו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה והממשלה תפעל בשנת 2018 במתכונת של תקציב המשכי בהתאם לסעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה  תוך שבמקביל תוגש הצעת חוק תקציב חדש לשנת 2018 בלוח הזמנים הקבוע בהצעת חוק היסוד. לפי המוצע, אם לא יאושר התקציב החדש בלוח הזמנים האמור, ייראו בכך כאילו החליטה הכנסת על פיזורה, בדומה לתוצאה של אי-קבלת חוק תקציב רגיל לפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת. כל עוד לא אושר חוק תקציב תמשיך לפעול הממשלה במתכונת של תקציב המשכי.

וזהו הרקע לתזכיר חוק היסוד המוצע:

חוק היסוד הוראת השעה אשר פורסם ביום י"ג בניסן תשס"ט (7 באפריל 2009) נחקק על רקע נסיבות חריגות ומיוחדות אשר כללו התמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי ועם חוסר ודאות פיסקאלית שנבע מכך שתקציב המדינה לשנת 2009 טרם התקבל בכנסת עקב המצב הפוליטי ששרר באותה תקופה.

בהמשך לחוק היסוד הוראת השעה נחקק, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק כ"ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 שבמסגרתו נקבעו הוראות התאמה שונות, המתחייבות ממעבר לתקציב דו-שנתי. לאחר חקיקת חוקים אלה, אישרה הכנסת תקציב דו-שנתי לשנים 2009 ו-2010.

בעקבות יישום חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010 עלתה האפשרות לקבוע את התקציב הדו-שנתי כהסדר קבע. אלא שבשל החששות שהועלו בנוגע ליישום התקציב הדו-שנתי, ובעיקר בשל חששות הנובעים מהצורך לגבש תחזיות לשם בניית התקציב, לתקופה של שנתיים, הוחלט בשלב ראשון להאריך את תוקפו של חוק היסוד הוראת שעה לתקופה של שנתיים נוספות, כך שיחול גם על התקציב לשנים 2011 ו-2012 בלבד. הארכת התוקף כאמור נעשתה במסגרת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון), שפורסם ביום י"ח בתמוז התש"ע (30 ביוני 2010) (להלן - תיקון מס' 1) ובעקבותיו התקבל חוק התקציב לשנים 2011 ו-2012 כתקציב דו-שנתי.

לעניין זה יצוין כי לבית המשפט העליון הוגשה עתירה נגד הארכת תוקפו של חוק היסוד הוראת השעה במסגרת תיקון מס' 1. בית המשפט העליון דחה פה אחד את העתירה, בהרכב מורחב של 7 שופטים. ראו בג"ץ 4908/10 בר-און ואח' נ' כנסת ישראל (פסק הדין ניתן ביום  7.4.2011, פורסם בפ"ד סד(3) 275).

לאחר זאת, ביום ח' בניסן התשע"ג (19 במרס 2013) חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדת)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2) (להלן – תיקון מס' 2), שעיקרו דחיית המועד האחרון להגשת הצעת חוק התקציב לשנת 2013 ודחיית היום הקובע לעניין התפזרות הכנסת בשל אי קבלת חוק התקציב לשנת 2013. להצעת החוק הממשלתית שעמדה ביסוד תיקון מס' 2 (ראו ה"ח - ממשלה התשע"ג, עמ' 256) קדם תזכיר חוק שנועד להחיל את ההסדר שבהוראת השעה הקובע תקציב דו שנתי גם על השנים 2013 ו-2014. אולם לעת אישור הצעת החוק בידי הממשלה הוחלט להגביל את ההצעה לסוגית המועדים, כמפורט לעיל, ושלא לתקן באותו שלב את חוק היסוד בכל הנוגע לתקציב הדו שנתי. בזמן שחלף מאז חקיקת תיקון מס' 2 לחוק היסוד נבחנה בשנית סוגית התקציב הדו שנתי. נמצא כי בנסיבות המיוחדות שהיו באותה עת, נכון יהיה כי לגבי שנות התקציב 2013 ו-2014 ייחקק חוק תקציב דו שנתי וזאת כהוראת שעה מיוחדת. על רקע זה חוקקה הכנסת (ביום י"א בסיוון התשע"ג - 20 במאי 2013) את חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 ולשנת 2013 (הוראות מיוחדת)(הוראת שעה)(תיקון מס' 3), אשר האריך את הוראת השעה כך שתחול גם על התקציב לשנים 2013 ו-2014.

 

ביום כ"ב בתמוז התשע"ה (9 ביולי 2015) פורסם חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), אשר האריך את הוראת השעה כך שתחול גם על התקציב לשנים 2015 ו-2016, זאת בעקבות הבחירות לכנסת ה-20 שהתקיימו ביום 17 במרס 2015 (לאחר שהממשלה היוצאת לא גיבשה הסכמות שיאפשרו את אישור תקציב המדינה לשנת 2015 בכנסת) וכינונה של הממשלה ה-34 בשלב מאוחר של השנה.

 

לצד היתרונות הגלומים בשיטת תקציב דו שנתי, הכוללים, יצירת פרופורציות הגיוניות יותר בין שלבי התכנון התקציב לביצועו, יצירת וודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה הגדלת היציבות הפוליטית, פינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית ועוד, טומנת בחובה שיטת התיקצוב הדו שנתי חסרונות פוטנציאליים, ובעיקר הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית התקציב, הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות.

אשר על כן ולצד ההצעה לפיה יהיה  תקציב המדינה לשנים 2017 -2018 תוך  יישום ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם כינון הממשלה ה- 34,  מוצע לקבוע מנגנון התכנסות שנועד לתת מענה לחסרונות שצויינו לעיל.

 

מנגנון חדש זה, שלא נכלל בתקציבים הדו-שנתיים הקודמים, מוצע בהתחשב בניסיון המועט שהצטבר בתקציב דו שנתי מלא (למשך 24 חודשים), והחשש מהתבדרות פיסקאלית שנובע מהקשיים בבניית תקציב לפרק זמן ממושך. המנגנון המוצע יחייב את עדכון התחזיות שעל בסיסן התקבל חוק התקציב הדו שנתי. עם  יישומו של חוק היסוד המוצע, ניתן יהיה לבחון את השפעתו של מנגנון  ההתכנסות האמור ואת יכולתו למנוע את ההתבדרות הפיסקאלית כאמור. כמו כן, וגם זאת בשונה מהתקציבים הדו-שנתיים הקודמים, מנגנון זה יאפשר פיקוח פרלמנטרי משופר לגבי הצעדים הנדרשים במעבר בין השנים 2017 ל- 2018.

 

כאמור, אחד הקשיים המרכזיים בגיבוש תקציב דו שנתי הוא הקושי להכין תחזיות לתקופה של יותר משנתיים וחצי. הכנת תקציב דו שנתי דורשת הכנת תחזיות לכ-32 חודשים לעומת תקציב חד שנתי שבמסגרתו מתבצעות תחזיות לכ-20 חודשים. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי.

 

כך למשל, שנת התקציב 2012 הסתיימה בגירעון חריף של כ-39 מיליארד ש"ח לעומת תחזית גירעון של כ-18 מיליארד ש"ח בתקציב המקורי (חריגה של יותר מ-100%). הפער האמור מקורו בעיקר בכך שההכנסות ממסים היו נמוכות במידה ניכרת מההכנסות שנחזו באמצע שנת 2010, שעמדו בבסיס התקציב הדו שנתי לשנים 2011- 2012.

 

במאי 2012, מספר חודשים אל תוך המחצית השנייה של תקופת התקציב הדו שנתי לשנים 2011 -2012, הגיש משרד האוצר לוועדה המשותפת לוועדת כספים ולוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את מסקנות הביניים מיישום התקציב הדו שנתי ועקרונות לקביעת תקציב המדינה כתקציב דו שנתי. כחלק מהפקת הלקחים ובמסגרת ההמלצות המתייחסות לעקרונות שיטת תקציב דו שנתי ונוכח ההבנה כי תקציב דו שנתי במתכונת של תקציב 2011- 2012 אינו מספק מענה הולם לאי וודאות האופפת עריכת תחזיות למשך זמן ממושך , הוצע כי במקרה של תקציב דו שנתי, יש לאמץ מנגנון התאמות לתקציב השנה השנייה של התקציב שעיקריו הם:

 

· עד לתחילת חודש נובמבר של שנת התקציב הראשונה תביא הממשלה בפני ועדת הכספים של הכנסת נתונים מאקרו-כלכליים, הכוללים תחזית מאקרו כלכלית לשנת התקציב השנייה, תחזית ההכנסות לשנת התקציב השנייה המעודכנת לאותו מועד, צפי הגידול בסך ההוצאה לשנה השנייה מעבר לתקציב המקורי של השנה השנייה והיערכות הממשלה להתאמות לתקציב השנה השנייה לעמידה בכללים הפיסקאלים (עמידה בתקרת הגירעון ובמגבלת הגידול בהוצאה כפי שנקבעו בחוק המסגרות הפיסקאליות).

· ככל שתקציב המדינה לשנת התקציב השנייה אינו עומד בכללים הפיסקאלים יבוצע תיקון בתקציב השנה השנייה לשם עמידה בכלל הפיסקאלים באופן של שינוי הכללים הפיסקאלים, שינוי צד ההכנסות או הפחתת גגות התקציב. לא אושרו השינויים עד סוף חודש פברואר של השנה השנייה –תפוזר הכנסת.

 

ביולי 2014 הגיש מבקר המדינה דוח ביקורת לעניין הכנת תקציב 2011 ו-2012 ועמידה ביעד הגירעון. במסגרת הדוח נבדק אופן קביעת תחזית ההכנסות לצורך הכנת התקציב לשנים האמורות והטיפול בגירעון שהסתמן כבר בשנת 2011 לשנת 2012, זאת לנוכח הגירעון התקציבי החמור שהיה בסוף שנת 2012 והפער שבין הגירעון בפועל לתחזית הגירעון. במסגרת הדוח האמור צוין כי נוכח הקשיים האמורים ולנוכח אי הוודאות הרבה הכרוכה בתחזית הכנסות לשנתיים, אם יוחלט לאמץ תקציב דו שנתי יש "לגבש כללים שיסדירו את עדכון המדיניות הפיסקלית, לרבות את עדכון התקציב בעקבות סטייה ניכרת מהתחזית לפני שנת התקציב השנייה".

 

מאז התקציב הדו שנתי הראשון שאושר בשנת 2009, ועד לשנת 2016, פעלה הממשלה במסגרת תקציב דו שנתי. בהתאם למוצע, גם התקציב לשנים 2017-2018 יהיה תקציב דו שנתי, ובדומה לתקציב הדו שנתי לשנים 2011-2012, יהיה זה תקציב דו שנתי מלא. במצב זה, שבו תחזית ההכנסות הממשלה נעשית לתקופה של שנתיים וחצי ולא לשנה וחצי במקרה של תקציב חד שנתי, ובהתאם להמלצות מבקר המדינה בעניין ובהמשך לעבודה הפנים משרדית שנעשתה, מוצע להסדיר מנגנון שבמסגרתו יתבצע עדכון תחזיות במועד סמוך לתחילת שנת התקציב השנייה, ומנגנון התאמות במקרה שבו, בעקבות עדכון תחזית ההכנסות, נוצר פער מהגירעון הצפוי לאותה שנה. המנגנון החדש המוצע יבטיח כי פערים שייווצרו בין תחזית גירעון מעודכנת לשנת 2018 לתחזית הגירעון שעמדה בבסיס גיבוש התקציב יחייבו ביצוע צעדי התכנסות עוד בטרם החלה שנת התקציב השנייה וכך תמנע התבדרות פיסקאלית כפי שנצפתה בתקציב 2011 – 2012 ותקטן הסבירות כי תקציב 2019 ילווה בצעדי התאמה משמעותיים, בדומה לאלו שננקטו בשנות התקציב 2013 - 2014.

 

על רקע הפירוט לעיל , מוצע לתקן את חוק היסוד הוראת השעה כך שתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 ייקבע כתקציב דו שנתי כהוראת שעה, כמפורט להלן.

2. לסעיף 1

מוצע לתקן את שם חוק היסוד הוראת השעה כך שיהיה תואם לשנות התקציב הרלבנטיות לתיקון (עד שנת 2018 ולא רק עד 2016)

3. לסעיף 2

לפסקה (1) - מוצע לתקן את כותרת השוליים של סעיף 1 לחוק היסוד הוראת השעה כדי שתתייחס גם לחוק התקציב לשנים 2017 ו-2018.

 

לפסקה (2) - סעיף 3(א)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה קובע כי התקציב יהיה לשנה אחת. מוצע לקבוע כי תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 יהיה תקציב דו-שנתי שיכלול את הוצאות הממשלה לכל אחת מהשנים האמורות. עוד מוצע לקבוע בסעיף 1(א)(4ג) המוצע כי תכנית התקציב הרב-שנתית שתניח הממשלה על שולחן הכנסת לגבי השנים 2017 ו-2018 תכלול את הצעת חוק התקציב הדו-שנתי וכן את תכנית התקציב לשנת 2019 וכי בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2018 הממשלה תניח על שולחן ועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב לשנת 2020. הצעת חוק התקציב לשנים 2019 ו-2020, שתגיש הממשלה לכנסת, תתבסס על תכנית התקציב האמורה לכל אחת מאותן שנים. כמו כן, מוצע לקבוע כי בחוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2017 ו-2018 ייקבע סעיף תקציב התאמות לשנת 2018, אשר הפרטים לגביו, לרבות השימוש בו ובהקצאתו ייקבעו בחוק.

 

לפסקה (3) - בהתאם לסעיף 3ב(א) לחוק-יסוד: משק המדינה, אם לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כורך בתוכו תקציב ביחס לשתי שנות הכספים 2017 ו-2018, וכדי להבהיר כי הסכום שאותו תהא הממשלה רשאית להוציא במקרה שבו לא יתקבל חוק התקציב, נגזר מתקציב השנה השנייה מתוך שתי השנים האמורות, מוצע לקבוע כי באשר לשנת 2019 יראו, לעניין סעיף 3ב(א) האמור, את חלק התקציב הדו-שנתי המתייחס להוצאות הממשלה המתוכננות לשנת 2018, כתקציב השנתי הקודם.

 

לפסקה (4) - בהתאם לסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, "הצעת חוק תקציבית" היא הצעה אשר מתקיימים בה מספר תנאים, לרבות היותה הצעה אשר בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 6,100,000 מיליוני שקלים חדשים או יותר בשנת תקציב כלשהי. "הסתייגות תקציבית" היא הסתייגות להצעת חוק אשר מתקיימים בה מספר תנאים, לרבות היותה הסתייגות אשר בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 6,100,000 שקלים חדשים או יותר בשנת תקציב כלשהי. מאחר שחוק התקציב הדו-שנתי כורך בתוכו תקציב ביחס לשתי שנות הכספים 2017 ו-2018, וכדי שלא יתפרש כאילו העלות התקציבית לעניין הנושאים האמורים נבדקת לגבי שתי השנים האמורות יחד, מוצע להבהיר כי לעניינים האמורים יראו בכל אחת מהשנים 2017 ו–2018 כשנות תקציב נפרדות. 

4. לסעיף 3

מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק היסוד הוראת השעה ולכלול בו הוראת התאמה כללית לעניין כל דין, שלפיה יראו בשנים 2017 ו–2018 כשנת תקציב אחת, ובחוק התקציב הדו-שנתי כחוק תקציב שנתי של כל אחת מהשנים האמורות. עם זאת, מוצע לאפשר קביעת התאמות פרטניות מיוחדות בחוק, מקום שבו יימצא כי יש צורך לקבוע הסדר פרטני או שונה מהוראת ההתאמה הכללית המוצעת.

5. לסעיף 4

בהתאם למנגנון המוצע בסעיף זה (סעיף 6 שמוצע להוסיפו בחוק היסוד הוראת השעה), עד ליום כ"ו בחשוון התשע"ח (15 בנובמבר 2017), תגיש הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, דין וחשבון לכנסת שיכלול פרטים שייקבעו בחוק, לרבות פרטים אלה: ההפרש בין סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לשנת 2018 נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי (תחזית ההוצאות), לבין ההוצאה הממשלתית שאושרה בתקציב לשנת 2018, אם התקיים הפרש כאמור, ואת ההפרש בין תחזית הגירעון הכולל הצפוי בתקציב המדינה בלא מתן אשראי לשנת 2018 (תחזית הגירעון) לבין סכום הגירעון המותר לשנת 2018 המחושב לפי מכפלת מגבלת הגירעון המותר בתוצר המקומי הגולמי הצפוי לשנת 2018, אם התקיים הפרש כאמור (להלן ביחד - הפרשים). קודם להגשת הדין וחשבון יביא שר האוצר את הנתונים האמורים בפני הממשלה לצורך אישורם (ראה סעיף קטן (א) בסעיף 6 שמוצע להוסיפו בחוק היסוד הוראת השעה).

 

מוצע (בסעיף קטן (ב) בסעיף 6 האמור) כי ככל שקבעה הממשלה שמתקיימים הפרשים, לא ניתן יהיה לעשות שימוש בתקציב ההתאמות לשנת 2018 וכן ניתן יהיה להפחית מההפרשים האמורים סכומים שהופחתו בבסיס תקציבי משרדי הממשלה השונים, לשנת 2018, עליהם הורתה הממשלה ואשר לא ניתן יהיה לעשות שימוש גם בהם.

 

בהתאם למוצע (בסעיף קטן (ג) שבסעיף 6האמור), אם החליטה הממשלה כי לא היה בהפחתת הסכומים האמורים מסך ההפרשים כדי לאזנם תאשר  היא תכנית מאזנת . הממשלה תגיש לכנסת את התכנית המאזנת שאישרה, ובכלל כך את הפעולות הכלולות בה. הממשלה אף תהא רשאית לתקן את התכנית המאזנת ולכלול בה צעדים חלופיים שיש בהם כדי לאזן את ההפרשים, ככל שישנם. על התכנית המאזנת לכלול, בסופו של יום, את כל פעולות האיזון שננקטו לצורך איזון ההפרשים.

 

היה ובוצעו  כלל הפעולות  הכלולות בתכנית המאזנת , תאשר הממשלה את ביצוע התכנית המאזנת ותניח על שולחן הכנסת הודעה  על אישור כאמור (סעיף קטן (ד) בסעיף 6 האמור). לא הניחה  הממשלה על שולחן הכנסת הודעה על החלטתה על אישור ביצועה של  התכנית המאזנת  עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017),  ינהגו בשנת הכספים 2018 כאילו לא נתקבל לגביה חוק התקציב והממשלה תפעל בשנת 2018 במתכונת של תקציב המשכי בהתאם לסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, שהבסיס לו יהיה התקציב בשנת הכספים 2017. תוך שבמקביל יהא על הממשלה להגיש  בנסיבות אלה, בהן לא היא לא הניחה עד ליום 31 בדצמבר 2017 הודעה כאמור, להניח על שולחן הכנסת עד ליום ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018) הצעת חוק תקציב לשנת 2018. לא נתקבלה הצעת חוק התקציב שהוגשה כאמור, עד ליום י"ג בניסן התשע"ח (29 במרס 2018) יחולו הוראות סעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת כאילו לא נתקבל חוק התקציב כאמור שם תוך שיראו ביום שלאחר ה-29 במרץ 2018 כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה (סעיף קטן (ה) המוצע בסעיף 6 האמור). כל עוד לא אושר חוק תקציב תמשיך לפעול הממשלה במתכונת של תקציב המשכי.

 

ג. השפעת חוק היסוד המוצע על החוק הקיים

 חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) יתוקן באופן שמתאים את ההוראות הקבועות בסעיפים 3(א)(2), 3(ב)(1) ו-3א לחוק יסוד: משק המדינה לתקציב דו שנתי לשנים 2017 ו-2018 ומוסיף את סעיף 6 שעניינו מנגנון התכנסות לשנת 2018.

 

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה פיסקאלית על תקציב המדינה. מוצע לקבוע כי תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014 יהיה תקציב דו שנתי שיכלול את הוצאות הממשלה לכל אחת מהשנים האמורות. יחד עם זאת יראו בכל אחת משנים אלה שנת תקציב נפרדת במקרים מיוחדים שייקבעו בחוק.

 

ה. להלן נוסח חוק היסוד המוצע:

ראה בעמוד הבא

 

 

 

       תזכיר חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 5)