תזכיר חוק מטעם הממשלה:

א. שם החוק המוצע:

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון–חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ו-2016.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

             

סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב- 2002[1] (להלן- החוק) קבע כהוראת שעה, כי למשך חמש שנים, החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו- 11 לחוק, לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, כהגדרתו בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996[2]. הוראת השעה הוארכה פעמים אחדות, בחודש יוני 2008 הוארכה תקופתה של הוראת השעה בארבע שנים נוספות (קרי, עד ליום 4.7.12), במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון מס' 4), התשס"ח-2008[3] . בחודש יולי 2012 הוארכה הוראת השעה בשלוש שנים נוספות, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון מס' 6), התשע"ה -2015)[4], ובחודש יוני 2015  הוארכה  הוראת השעה ב- 18 חודשים נוספים, (קרי, עד ליום 4.1.17).

יצוין כי לאחר ההארכה השנייה של הוראת השעה, בהתאם להודעת הממשלה, פורסם בחודש פברואר 2013 חלק ב' של דוח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010 (להלן-דוח טירקל), אשר המליץ לקבוע כי חקירות של שירות הביטחון הכללי יתועדו בתיעוד חזותי. צוות בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, אשר שמינתה הממשלה לבחינה והיישום מסקנות והמלצות  טירקל, (להלן- צוות צ'חנובר) בחן לעומק במסגרת דיוניו גם את נושא החזותי של חקירות ביטחון. בפני הצוות הוצגו הקשיים הנוגעים לתיעוד זה והם נדונו על ידו. בחודש ספטמבר 2015 הגיש צוות צ'חנובר לממשלה דוח בו סוקר את ההמלצות המנויות בדוח וועדת טירקל, לרבות המלצות הנוגעות לתיעוד חזותי של חקירות ביטחון.

הצוות המליץ כי על מנת שלא לפגוע פגיעה ממשית באיכות החקירה וביכולת לחקור עבירות ביטחוניות, ובכך לפגוע ביכולת הסיכול של איומי טרור, חובת התיעוד לא תחול על חקירה של חשוד בעבירות ביטחון. הצוות המליץ כי כחלופה לתיעוד חזותי מלא של חקירות של שירות הביטחון, יתבצע פיקוח ובקרה אקראי בזמן אמת על חקירות שב"כ. מוצע לשלב חלופה זו בחוק, כפי שיפורט להלן.

בהקשר זה יודגש, כי חקירות שמבצעת המשטרה בעבירות בטחון הן ככלל חקירות השלובות בחקירות הסיכול והמודיעין של שירות הביטחון הכללי. שילוב המאמץ החקירתי יכול להתבטא, בין היתר, במקום החקירה, מסגרת הזמן והמידע המועבר בזמן אמת בין גורמי החקירה השונים, וזאת כדי להשיג תוצרי חקירה טובים יותר הן לסיכול פעולות טרור עתידיות והן בפן הפלילי.

לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף 17 לחוק ולקבוע כי החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו- 11 לחוק, לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, כהוראה קבועה.

יובהר כי החל מ-1 בינואר 2010, בהתאם למנגנון התחולה ההדרגתית שנקבע בסעיף 16 לחוק, החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי, חלה על כל העבירות שעונשן מאסר 10 שנים ומעלה.

לפיכך, הטעמים אשר יפורטו להלן, להצדקת ההחרגה הקבועה של עבירות הביטחון מרשימת העבירות המחייבות תיעוד קולי או חזותי, רלוונטיים הן לחקירות שירות הביטחון הכללי, שממילא החוק אינו חל לגביהן, ובאותה מידה גם לחקירות משטרה בעבירות אלה.

הוראת השעה, לפיה לא תחול החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או קולי על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, נחקקה בשעתו לאחר שנמצא כי בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית, בה ההתמודדות הנה מול ארגוני טרור קיצוניים ומאורגנים, תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן ממשי באיכות החקירה וביכולת חקירת עבירות ביטחוניות ובכך לפגוע באופן ממשי ביכולת הסיכול של איומי טרור.

ההתמודדות עם פעולות טרור היא בעלת מאפיינים הייחודיים לפעילות זו. כך למשל, חלק ניכר מהנחקרים בעבירות ביטחון הם חברים בארגוני טרור מסודרים, בעלי היסטוריה ארגונית ומכוונים אידיאולוגית להשגת מטרה פוליטית.

פעמים רבות נחקרים בעבירות ביטחון עוברים פעולות הכנה מאורגנת על ידי ארגון הטרור, המכוון אותם להתמודד עם פעולות החקירה ותחבולותיה. יכולותיהם ה'מודיעיניות' של ארגוני הטרור הולכות ומשתכללות ככל שגדלה כמות המידע והתיעוד אליהם הם נחשפים. תיעוד חזותי וקולי של חקירות ביטחוניות עשוי לסייע לאותם ארגונים להפיק לקחים באופן מידי מהמתרחש בחקירה, ובכך לחזק את היערכותם לקראת חקירות נוספות, ולגרום לסיכול פעולות חקירה עתידיות.

נוסף על כך, תיעוד חקירות בעבירות ביטחון עשוי להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע, בשל החשש כי שיתוף הפעולה עם הרשות החוקרת יתגלה לחבריהם ולארגון הטרור באופן גלוי וברור באמצעות התיעוד החזותי או הקולי, אשר יועבר כחומר חקירה.

לטעמים אלה מצטרף אינטרס השמירה על חיסיון מקורות המידע, שיטות הפעולה וזהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי, סודיות המעוגנת בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.[5]

במהלך הליכי הארכת תוקפה של הוראת השעה נמצא כי בהתחשב במאפיינים המיוחדים של חקירת עבירות אלה, הוראה כאמור הינה חיונית ביותר לגורמי אכיפת החוק לצורך חקירת עבירות טרור וסיכולן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין.

מאחר שהמצב הביטחוני שהביא לחקיקת הסעיף עומד בעינו ולא נראה שינוי בעתיד הקרוב, ומאחר שהסיכונים העומדים בבסיס הצורך בתיקון זה לא הצטמצמו מאז התיקון האחרון, ולהערכת הגורמים המקצועיים גם לא צפויים להצטמצם בעתיד הנראה לעין, ואף צפויים לגבור נוכח יכולותיהם המשתפרות של ארגוני הטרור, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת חוק קבועה.

לצד הפיכת הוראת הפטור להוראה קבועה, ולנוכח המפורט לעיל, מוצע כי החלופה האמורה לתיעוד חזותי מלא של חקירות של שב"כ, בדמות פיקוח ובקרה אקראיים בזמן אמת על חקירות של שירות הביטחון הכללי, תחול גם על חקירות שמבצעת המשטרה בעבירות ביטחון, זאת בשל היותן של חקירות המשטרה בעבירות ביטחון שלובות בחקירות של שירות הביטחון הכללי בעבירות אלה.

           

ג.     עיקרי החוק המוצע

 

הפיכת הוראת השעה הפוטרת את המשטרה מהחובה לתעד חקירת חשוד בעבירות ביטחון בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו- 11 לחוק, להוראה קבועה, ולצידה קביעה כי אופן הפיקוח על חקירות אלה ייקבע בנהלים פנימיים של משטרת ישראל.

 

ד. השפעת החוק על תקציב המדינה והשפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

להוראות החוק, כשלעצמן, לא תהיה השפעה תקציבית.

 

 

ה.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן סעיף 17 לחוק באופן שהוראת השעה תהפוך לסעיף קבוע בחוק ובה יקבע כי פיקוח על חקירות ביטחון יבוצע כפי שיקבע בנהלים פנימיים של המשטרה.

 

    ו. להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון הפנים

 

 

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ו-2016

 

 

 

 

-4641216