תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע:

 

תזכיר חוק למניעת הסתננות (תיקוני חקיקה והוראת שעה) (תיקון מספר ...) התשע"ו -2016

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו:

 

החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014 (ס"ח התשע"ה, עמ' 84) (להלן – תיקון התשע"ה) קבע מספר תיקונים עקיפים בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים). בין השאר, נקבעו בתיקון האמור, הוראות בחוק עובדים זרים בעניין חובת מעסיקו של עובד זר שהוא מסתנן, להפקיד מידי חודש סכומים לקרן או לחשבון בנק שיפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, סכום השווה ל-36% משכרו של המסתנן (להלן: הפיקדון) והוראות בדבר אופן מסירת הסכומים שהופרשו כאמור, על פירותיהם ולאחר ניכויים מותרים, לידי המסתנן בעת יציאתו מישראל.

 

החוק המוצע בא לקבוע מספר הבהרות ותיקונים בהוראות שנוספו בתיקון התשע"ה, בעיקר בעניין אופן המיסוי של הפיקדון למסתננים, העברת כספי פיקדון של מסתנן זכאי שנפטר, וכן לעניין תחילת הסעיפים שנוספו בתיקון התשע"ה.

 

בנוסף, מוצע לתקן את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, על מנת להבהיר כי סמכות הרישוי והפיקוח לגבי קבלני כוח אדם למסתננים לפי אותו חוק, הוא בידי שר הכלכלה והתעשייה, וכן על מנת להבהיר כי קבלת שירותי כוח אדם מקבלן כוח אדם ללא רישיון או היתר, מהווה עבירה פלילית.

 

ג. עיקרי החוק המוצע:

 

תיקוני חקיקה עקיפים-

תיקון עקיף לחוק עובדים זרים, לצורך הרחבת הגדרת "מסתנן", לתיקון הוראות המיסוי לעניין פיקדון למסתנן, לתיקון ההוראות בדבר תשלום כספי פיקדון לאחר פטירת עובד זר שהוא מסתנן, וכן לעניין מועד תחילת חובת תשלום הפיקדון החלה על מעסיקי מסתננים.  

 

תיקון עקיף לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, על מנת להבהיר כי קבלן כוח אדם המעסיק מסתננים חייב ברישוי על ידי משרד הכלכלה והתעשייה בהתאם לחוק האמור, מוצע להשוות את סמכות שר הפנים להארכת היתר מיוחד לקבלן כוח אדם  לסמכותו של שר הכלכלה והתעשייה לגבי הארכת רישיון, ולהבהיר כי קבלת שירותי כוח אדם מקבלן כוח אדם ללא היתר מהווה עבירה פלילית.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקנו סעיפים 4ו- 9  לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה- 2014.

יתוקנו סעיפים 10(א), 10ב(א) ו- 20(ד) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו- 1996. 

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

אין.

 

ו.  השפעת החוק על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי:

אין.

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן נוסח החוק המוצע:

הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'......), התשע"ו-2016

 

דברי הסבר

 

כללי

החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014 (ס"ח התשע"ה, עמ' 84) (להלן – תיקון התשע"ה)  קבע מספר תיקונים עקיפים בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים). בין השאר, נקבעו בתיקון האמור, הוראות בחוק עובדים זרים בעניין חובת מעסיקו של עובד זר שהוא מסתנן, להפקיד מידי חודש סכומים לקרן או לחשבון בנק שיפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, סכום השווה ל-36% משכרו של המסתנן (להלן: הפיקדון) והוראות בדבר אופן מסירת הסכומים שהופרשו כאמור, על פירותיהם ולאחר ניכויים מותרים, לידי המסתנן בעת יציאתו מישראל.

החוק המוצע בא לקבוע מספר הבהרות ותיקונים בהוראות שנוספו בתיקון התשע"ה, בעיקר בעניין אופן המיסוי של הפיקדון למסתננים, העברת כספי פיקדון של מסתנן זכאי שנפטר, וכן לעניין תחילת הסעיפים שנוספו בתיקון התשע"ה. בנוסף לכך, החוק המוצע בא להבהיר את הסמכות בכל הקשור לרישוי ולפיקוח על העסקת מסתננים על ידי קבלני כוח אדם.

 

סעיף 1

פסקה (1)

לפסקת משנה (א)

סעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, כנוסחו המובא בסעיף 4(6) לתיקון התשע"ה, מגדיר "מסתנן" לעניין חובת תשלום פיקדון (הקבועה בסעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים כנוסחו בסעיף 4(8) לאותו תיקון), כמסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות, שהוא גם בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל. במטרה להחיל את חובת תשלום הפיקדון על מעסיקיהם של כלל המסתננים, ולא רק על מעסיקי מסתננים שברשותם רישיון לפי חוק הכניסה לישראל, מוצע למחוק את הסיפא מהגדרת "מסתנן" שבסעיף 1י2 האמור.

לפסקת משנה (ב)

סעיף קטן (ה) של סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 4(7) לתיקון התשע"ה, קובע הוראות לעניין מיסוי כספי הפיקדון. לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור, יראו את סכומי הפיקדון כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו (ולא במועד ההפקדה). לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן, שיעור המס שיוטל על כספי הפיקדון בעת משיכתם בידי העובד הזר יהיה 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם. מוצע להוסיף לסיפא של פסקה (2) האמורה, הבהרה לפיה חובת ניכוי המס במקור תחול בעת תשלום הכספים לידי העובד הזר, וזאת בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה.

פסקה (3) בסעיף 1יא(ה) לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 4(7) לתיקון התשע"ה קובעת הוראות לעניין מיסוי הפיקדון של עובד זר שהוא מסתנן, כדלקמן:

"(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות אלה:

(א) מחלק העובד שהופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1, וכן מ-20% מחלק המעסיק שהופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי הסעיף האמור, ינכה המעסיק מס במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה ובשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה האמורה;

(ב)  על יתרת חלק המעסיק שהופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2)".

מוצע להחליף את פסקה (3) האמורה ולהבהיר כי על כל שכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד כהגדרתו בסעיף 1יא1(א) לחוק עובדים זרים (כנוסחו בתיקון התשע"ה), תחול חובת ניכוי במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ובשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה האמורה. כך שהמעסיק יתחשב ב'חלק העובד'  כהכנסה של העובד לעניין חישוב המס שהוא ינכה מהשכר, אך זאת מבלי שהפרשת המס על ההכנסה תקטין את הסכום שיופקד בפיקדון שיעמוד על 20% מהשכר הקובע של העובד.  

כן מוצע לקבוע, לגבי חלק המעסיק, כי גם במקרה זה יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ה), שלפיהן המיסוי יהיה בשיעור של 15%, בעת משיכת הכספים בידי העובד הזר.

לשם פשטות מנגנון המס מוצע לקבוע כי בעת משיכת הכספים מהפיקדון על ידי העובד, יחול מיסוי נוסף על ריבית או רווח הון שהצטברו בפיקדון בהתאם לאמור בפסקה 1יא(ה)(2), כלומר, שיוטל מס על כל הרווחים שנצברו אשר מקורם בפיקדון בעת משיכתם בידי המסתנן, בשיעור של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.

לפסקת משנה (ג)

סעיפים 1-2

מוצע לתקן את סעיף 1יא1(א) לחוק עובדים זרים כנוסחו בסעיף 4(8) לתיקון התשע"ה, הקובע את חובת הפקדת הפיקדון בעד עובדים זרים שהם מסתננים ואת דרך חישוב סכומי הפיקדון, ולהבהיר כי הפקדת חלק העובד, בקרן או בחשבון הבנק, בידי המעסיק, תיעשה רק לאחר שהמעסיק ניכה מס במקור משכר עבודתו של המסתנן, בהתאם להוראות סעיף 1יא(ה)(3) לחוק עובדים זרים כתיקונו המוצע (ראו דברי הסבר לפסקת משנה (ב)).

סעיפים 3 ו-4

סעיף 1יא6 לחוק עובדים זרים כנוסחו בסעיף 4 (8) לתיקון התשע"ה, קובע כי במקרה של פטירת עובד זר שהוא מסתנן בטרם עזב את ישראל, ונמצא כי הוא היה זכאי לכספי הפיקדון אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, הפיקדון ישולם לחשבון בנק המנוהל על שמו, בהתאם לפירטי חשבון הבנק שהמסתנן מסר לממונה באמצעות תצהיר. כן במקרה שהמסתנן לא מסר פירטי חשבון בנק כאמור, הפיקדון ישולם לידי מי שהוכח שהוא בן זוגו, ואם אין בן זוג, אזי לידי מי שהוכח כי הוא ילדו, ואם לא הוכח כי לעובד הזר בן זוג או ילד, יועברו כספי הפיקדון למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר להחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר ואושרה כדין בישראל.

בפועל, נמצא כי לאחר פטירתו של אדם, חשבון הבנק על שמו בדרך כלל ייחסם בידי הבנק, ולכן הוראה זו אינה ברת ביצוע. אי לכך, מוצע לתקן את פסקאות (א) – (ג) בסעיף 1יא6 לחוק עובדים זרים כנוסחו בתיקון התשע"ה, על מנת לקבוע כי במקרה של פטירת עובד זר שהוא מסתנן בנסבות כמפורט בפיסקה (א), כספי הפיקדון יועברו למי שהוכח שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג, למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג או ילד, למי שהוכח שהוא הורהו, ורק בהעדר קרובי משפחה כאמור, ישולמו הסכומים בהתאם להחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת כאמור.

כן לאור השינויים המוצעים המפורטים לעיל, סעיף 1יא7 מתייתר, ועל כן מוצע למחוק אותו.

וזה נוסחו של סעיף 1יא7­­­­­­ לתיקון התשע"ה שמוצע לבטלו:

­­" עובד זר שהוא מסתנן ימסור לממונה פרטים מלאים לגבי חשבון בנק המתנהל על שמו לצורך קבלת כספי הפיקדון לפי סעיפים 1יא5 ו-1יא6 באמצעות תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏[5], או בתצהיר שניתן בפני גורם מוסמך מחוץ לישראל בהתאם לסעיף 30 לפקודה האמורה."

פסקה (2)

לאור העובדה שלאחרונה נבחר זוכה במכרז לבחירת גוף שינהל את חשבונות הפיקדון של עובדים זרים לפי פרק ד' לחוק עובדים זרים, מוצע לתקן את סעיף 9(א) לתיקון התשע"ה ולקבוע שתחילתו של פרק ד' האמור, כנוסחו בסעיף 4 לתיקון התשע"ה (וכתיקונו בסעיף 1(1) להצעת חוק זו), תהיה ב– 1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מהמועד שבו הוקמה קרן או קיים חשבון בנק להפקדת הפיקדון ושעליו הודיע שר האוצר בצו, בהסכמת שר הפנים. בהתאם, מוצע לבטל את סעיף 9(ב) לתיקון התשע"ה המקנה לשר האוצר סמכות לדחות, כאמור באותו סעיף, את מועד התחילה האמור.

התקופה המוצעת נועדה לאפשר היערכות לתפעול המנגנון לקליטה וניהול של פיקדונות בעד מספר גדול מאוד של עובדים זרים ומסתננים, שנקבע כאמור בפרק ד' לחוק עובדים זרים.

וזה נוסחו של סעיף 9(ב) לתיקון התשע"ה שמוצע לבטלו:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את מועד התחילה של סעיף 4; ניתן צו לדחייה כאמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, להודיע בצו על המועד שבו הוקמה קרן או קיים חשבון בנק כאמור בסעיף 1יא(ב) או (ב1) לחוק עובדים זרים, ותחילתו של חוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, תהיה ב-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים ממועד פרסום צו כאמור."

 

סעיף 2

פיסקה 1

מוצע להבהיר מהי חובת הרישוי החלה על קבלן כוח האדם המעסיק מסתננים, במטרה למנוע ניסיונות להוזיל את עלות העסקת מסתננים בדרך של העסקתם באמצעות קבלני כוח אדם בלתי מורשים. לשם כך מוצע לתקן את סעיף 10(א)(1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק קבלני כוח אדם), ולקבוע בו במפורש כי סמכות שר הפנים למתן היתר מיוחד לקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, לפי סעיף 10(א) לחוק קבלני כוח אדם, לא תחול לעניין עובדים זרים שהם מסתננים, כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים כתיקונו המוצע בסעיף 1(1)(א) להצעת החוק. כך, קבלני כוח אדם המעסיקים מסתננים כאמור יעסיקו אותם לפי הוראות סעיף 3 לחוק קבלני כוח אדם, כלומר – ברישוי בידי משרד הכלכלה - וזאת מאחר שלפי מדיניות הממשלה בנוגע להעסקת מסתננים שהמדינה הודיעה כי לא תבוצע אכיפה לגבי העסקתם, ניתן להעסיקם גם שלא בענפי התעסוקה שבהם מותרת העסקת עובדים זרים אחרים, וגם אצל מי שאינם בעלי היתרים לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, כך שהם יועסקו יחד עם עובדים ישראלים על ידי קבלני כוח אדם או קבלני שירות שלהם רישיון שאותו קיבלו מידי שר הכלכלה.

סעיף 10(א)(4) לחוק קבלני כוח אדם קובע כי בעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות אותו פרק בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים, ובלבד, בין היתר, שהוראות סעיף 2(ג) לחוק בעניין הסמכות לחדש  רישיון לתקופות של שנתיים בכל פעם, לא יחולו לגבי היתר, אשר  יחודש לתקופות של שנה אחת בלבד בכל פעם.

על מנת להשוות את הסמכות של שר הפנים לחדש היתר הניתן לקבלן כוח אדם לסמכות המקבילה של שר הכלכלה והתעשייה לעניין חידוש רישיון של קבלן כוח אדם, מוצע למחוק את הסייג האמור.

 

פיסקה 2

בנוסף, מוצע לתקן את סעיפים 10ב(א) לחוק קבלני כוח אדם כך שאחרי המילים "בעל רישיון" יבוא "או היתר מיוחד", על מנת להבהיר כי האיסור לקבל שירותי כוח אדם מקבלן כוח אדם שאינו בעל רישיון, חל גם כאשר קבלן כוח אדם נותן שירותי כוח אדם ללא היתר מיוחד. אמנם סעיף 10(א)(4) קובע כי "על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים...", אך מאחר וסעיף 10ב(א) חל לגבי מי שמקבל שירותים, ועל מנת למנוע כל ספק, מוצע להבהיר כי גם קבלת שירותים כאמור ממי שאינו בעל היתר מיוחד, אסורה.

וזה נוסחו של סעיף 10ב(א) לחוק קבלני כוח אדם שמוצע לשנותו:

"(א) לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם או קבלן השירות, לפי העניין, הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו."

 

פיסקה 3

במקביל לתיקון סעיף 10ב(א), מוצע לתקן את סעיף 20(ד)  לחוק קבלני כוח אדם,  על מנת להבהיר כי קבלת שירותי כוח אדם מקבלן כוח אדם שאינו בעל היתר מיוחד שניתן על ידי שר הפנים לפי החוק האמור, הינה עבירה לפי אותו סעיף. לצורך כך, מוצע להוסיף בסעיף 20(ד) לחוק האמור, פעמיים, לאחר המילים "שאין לו רישיון" את המילים "או היתר מיוחד". אמנם סעיף10(א)(4) מחיל את ההוראות הנוגעות לרישיון גם לגבי היתר (ראו דברי הסבר לפסקה 2 שלעיל), אך מאחר שמדובר בעבירה פלילית, ועל מנת למנוע כל ספק, מוצע להבהיר כי גם קבלת שירותים כאמור ממי שאינו בעל היתר מיוחד, אסורה.

וזה נוסחו של סעיף 20(ד) לחוק קבלני כוח אדם שמוצע לשנותו:

"(ד)            מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם או עם קבלן שירות שאין לו רישיון, בניגוד להוראות סעיף 10ב, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם קיבל שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או שירות מקבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין בעבור כל עובד שהועסק אצלו במסגרת שירות כוח האדם או השירות כאמור."