תזכיר חוק איסוף בדיקה עיבוד אחסון והפצה של דם ומרכיביו - נוסח לפרסום.docx תזכיר חוק איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכיביו, התשע"ו-2016

תזכיר חוק

 

 א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכיביו, התשע"ו-2016

  ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

בהצעת חוק איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכביו, התשע"ו-2016, מוצע להסדיר את היבטי האיכות והבטיחות של הליכי האיסוף, הבדיקה, העיבוד, האחסון וההפצה של דם ומרכיביו המיועדים לעירוי ו/או לייצור, וכן את פעילותם של בנקי הדם העוסקים בפעילויות האמורות, וזאת על מנת להבטיח את בריאות הציבור וכי הדם /מרכיביו המנופקים  למטופלים  או להמשך ייצור בטוחים ובאיכות מתאימה.

להלן עיקרי הצעת החוק:

א. קביעת חובת רישוי של בנק דם כללי ובנק דם של בית חולים, והוראות ביחס למרכיבי כוח האדם והתשתיות הנדרשות בכל אחד מהם.

ב.  קביעת הוראות ביחס למערכת איכות של בנקי דם, ותנאי אחסון, הובלה והפצה של מרכיבי דם.

ג. הקמת מערכת למעקב אחר דם ומרכיביו, דיווחים על אירועים חריגים ותופעות לוואי חמורות, וזאת על מנת שיהיה ניתן לאתר בזמן אמת ובמהירות מנות בהן בעיות איכות ובטיחות, ולהסירם מן השוק, כמו גם חריגה מנהלי עבודה , אבחון מגמות, הטמעת פעולות מתקנות ומונעות וכד'.

ד.  הוראות ביחס לקריטריונים לקבלת תרומות של דם או מרכיביו ובדיקות שיש לבצע במנות דם.

ה.  הוראות ביחס להעברת דם או מרכיב דם למוסדות רפואיים, וכן ביחס ליבוא או יצוא של דם ומרכיביו.

ו.  הוראות עונשין וסמכויות פיקוח ובקרה.

  ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

כמובהר בדברי ההסבר להלן, אין בהצעת חוק זו כדי להשפיע על הסדרת הנושא של דם טבורי או על הסדרת הנושא של  תאי אב המטופואיתיים.

כמו כן , מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה, דם או מרכיב דם שיובא, נאסף, עובד, נבדק, אוחסן או הופץ  למטרת עירוי לפני יום התחילה יראו אותו כדם או מרכיב דם העומד בהוראות חוק זה.

  ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

במקביל להפצת התזכיר, מבוצעת הערכה כלכלית מסודרת של ההשלכות התקציביות של השינויים בבסיס הצעת החוק.

 ה.  השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי של המשרד

טיוטת הצעת חוק הועברה לבחינה של האגף לתמחור ותקצוב של משרד הבריאות על מנת לתמחר את עלויות התאמת פעילות בנקי הדם והמשרד לדרישות החקיקה, הן ברמת בתי החולים והן ברמת מטה המשרד. הליך זה טרם הושלם.

 

  ו.  להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר:

תזכיר חוק איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכיביו, התשע"ו-2016

 

 

 

 

 

פרק א': מטרה

מטרה

1.   

מטרת חוק זה להסדיר את היבטי הבטיחות האיכות של  איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכיביו, ופעילותם של בנקי דם, על מנת להבטיח רמה גבוהה של בטיחות ואיכות מנות הדם או מרכיבי דם המיועדים למתן עירוי דם או לייצור של מוצרי דם,  ולהגנה על בריאות הציבור.

 

 

פרק ב': הגדרות

הגדרות

2.   

בחוק זה -

 

 

"אירוע חריג חמור" – אירוע, הקשור באיסוף, בדיקה, אחסון או הפצה של דם או מרכיב דם, שאינו רצוי או צפוי,  אשר עלול להתקיים לגביו אחד מאלה:

 

 

 

(1) מוות;

 

 

 

(2) מצב מסכן חיים;

 

 

 

(3) נכות, מוגבלות קשה או ממושכת או תחלואה קשה או ממושכת;

 

 

 

(4) מצב רפואי אשר מצריך אשפוז או מצריך הארכת אשפוז קיים;

 

 

 

(5) מום מולד או פגיעה בהריון כתוצאה מעירוי דם, מרכיב דם או מוצר דם בתקופת הריון.

 

 

 

(6) אירוע רפואי משמעותי אחר אשר עלול לסכן את המטופל או שמצריך התערבות רפואית למניעת המצבים המנויים לעיל;

 

 

"אישור יצרן", "אישור יבואן" -  –מי שקיבל אישור מאת המנהל לעסק לייצור או לייבוא תכשירים, לפי העניין, בהתאם להוראות שנקבעו לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981;

 

 

"בית חולים" – בית חולים המחזיק באישור הקמה כמשמעותו בסעיף 24א לפקודת בריאות העם 1940[1];

 

 

"בנק דם" – בנק דם כללי או בנק דם של בתי חולים;

 

 

"בנק דם כללי" - מוסד העוסק בפעילות של איסוף ובדיקה  של דם או מרכיב דם, ללא קשר למטרה לשלמה נאסף או נבדק, או עוסק בפעילות של עיבוד, אחסון או הפצה  של דם או מרכיב דם למטרות של מתן עירוי דם, ולמעט בנק דם של בית חולים;

 

 

"בנק דם של בית חולים" -  יחידה בבית חולים העוסקת באחסון או הפצה של דם או מרכיביו, או מבצעת בדיקות התאמה של דם כאמור לצורך השימוש בו באותו בית חולים, לרבות בשירותי העירוי של בית החולים

 

 

 

 

 

"דם", "דם מלא" – דם שנאסף מאדם בין למטרות עירוי ובין להמשך ייצור;

 

 

"המשרד" – משרד הבריאות

 

 

"הפצה" –העברה של דם או מרכיב דם לבנק דם כללי אחר,  לבנק דם של בית חולים או ליצרן של מוצר דם למעט ניפוק של דם או מרכיב דם לצורך עירוי;

 

 

"השר" – שר הבריאות;

 

 

"מנהל" – מנהל משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לעניין זה;

 

 

"מעקב אחר דם ומרכיביו (Haemovigilance)"- מכלול הפעולות הנוגעות למעקב שיטתי אחר  תופעות לוואי, או אירועים חריגים, חמורים או בלתי צפויים  בתורמים ובמטופלים, וכן הנוגעות למעקב אפידמיולוגי אחר תורמים;

 

 

"מרכיב דם" – רכיב בדם המופרד מתוך דם מלא בשיטות שונות (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות דם, פלסמה);

 

 

"עירוי עצמי" – עירוי דם בו יש זהות בין תורם הדם ובין מקבל העירוי  ובו נעשה שימוש בדם או מרכיב דם שנאסף מראש;

 

 

"שירותי עירוי של בית חולים" -  שירותים המסופקים על ידי בית חולים לצורך מתן עירוי דם ומרכיביו;

 

 

"שחרור לשימוש של דם או מרכיב דם" – תהליך המאפשר שחרור של דם או  מרכיב דם  ממצב הסגר באמצעות שימוש בהליךאו נוהל המבטיח כי דם או מרכיב הדם עומד בדרישות השחרור שנקבעו לו;

 

 

"תופעת לוואי חמורה" – תופעה לא רצויה בתורם או במטופל הקשורה באיסוף, בדיקה, אחסון או הפצה של דם מלא או מרכיב דם אשר התקיים לגביה אחד מאלה:

 

 

 

(1) גרמה למוות;

 

 

 

(2) מסכנת חיים;

 

 

 

(3) גרמה לנכות, למוגבלות קשה או ממושכת או לתחלואה קשה או ממושכת;

 

 

 

(4) גרמה למצב רפואי אשר הצריך אשפוז או הצריך הארכת אשפוז קיים;

 

 

 

(5) גרמה למום מולד או לפגיעה בהריון כתוצאה מעירוי דם, מרכיב דם או מוצר דם בתקופת הריון.

 

 

 

(6) גרמה לאירועים רפואיים משמעותיים אחרים אשר עלולים לסכן את המטופל או שמצריכים התערבות רפואית למניעת המצבים המנויים לעיל;

 

 

פרק ג': רישוי בנק דם כללי

רישיון לבנק דם כללי

3.   

לא יעסוק אדם בפעילויות אלה אלא אם הוא מחזיק ברישיון לבנק דם כללי שניתן לו על ידי המנהל למטרות אלה, למעט בעל אישור יצרן  העוסק ביבוא של דם או מרכיב דם, או אחסון של דם כאמור:

 

 

 

(א)  איסוף או  בדיקה של דם או מרכיב דם, או יבוא דם כאמור, למטרה של מתן עירוי דם או המשך ייצור;

 

 

 

(ב) עיבוד דם או מרכיב דם, אחסונו או הפצתו  למטרות של מתן עירוי דם.

הגשת בקשה לרישיון בנק דם כללי

 

4.   

(א)  בקשה לקבלת רישיון לבנק דם כללי או לחידושו תוגש למנהל בצירוף המסמכים הבאים:

 

 

 

(1) מידע כללי -

 

 

 

 

(א)  שמו של בנק הדם, כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;

 

 

 

 

(ב) שמו, הכשרתו ופרטי ההתקשרות של מנהל מקצועי של בנק הדם המיועד, כמשמעו בסעיף  7;

 

 

 

 

(ג)  רשימת בנקי הדם של בתי החולים, בעלי אישור יצרן או גופים אחרים להם יספק בנק הדם הכללי מנות דם מלא או מרכיבי דם;

 

 

 

(2) תיאור של מערכת האיכות כמפורט בפרק ה', לרבות פרטים אלה: 

 

 

 

 

(א)  תרשים זרימה של עבודת בנק הדם ושל סגל בנק הדם וכן תיאור המבנה הארגוני של בנק הדם, חלוקת התפקידים, הסמכויות וחובות הדיווח בין העובדים;

 

 

 

 

(ב) רשימת נהלים בנק הדם בתחום שמירה על הגיינה;

 

 

 

 

(ג)  מסמכים המעידים על התאמת המבנה והתשתיות הקיימות לפעילות של בנק דם כללי (site master file);

 

 

 

 

(ד) רשימת נהלי  העבודה האחידים (SOP) בבנק הדם העוסקים בעבודת בנק הדם לגבי גיוס ושימור תורם דם או מרכיב דם, עיבוד ובדיקה של מנות דם, אחסון והפצה של מנות דם, החזרה משרשרת ההפצה (recall) ודיווחים על אירועים חריגים חמורים ותופעות לוואי חמורות;

 

 

(ב) שוכנע המנהל כי מבקש הרישיון עומד בדרישות חוק זה,  וכי אין חשש כי פעילותו של בנק הדם הכללי עלולה לפגוע בקבלת  תרומות דם מן הציבור או כי לבנק הדם פעילות מסחרית העלולה לפגוע בנגישות הציבור למנות דם או מרכיבי דם או באיכותם, ייתן לו הרישיון ויפרט בו הפעולות אותם רשאי בנק הדם הכללי לבצע וכן יפרט התנאים שנקבעו לביצוען;

 

 

(ג)  תוקפו של הרישיון יהיה לתקופה של עד חמש שנים;

 

 

(ד) בקשה לחידוש רישיון בנק דם כללי יכול שתוגש ללא הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף קטן (א) אם הוגשה הצהרה בכתב של המנהל המקצועי של בנק הדם הכללי כי המסמכים והפרטים שהוגשו בבקשה המקורית משקפים נכונה את המצב הקיים בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון.

 

 

(ה) המנהל יבצע ביקורות תקופתיות בבנק הדם הכללי באופן שוטף שלא יפחת מאחת לשלוש שנים או בעקבות אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה שדווחה לו, לפי הצורך.

שינוי בפעילות בנק דם כללי

5.  

לא יבצע בעל רישיון לבנק דם כללי שינוי מהותי בפעילות בנק הדם שיש לו השלכה על בטיחות או איכות מנות הדם, אלא אם קיבל לכך אישור מאת המנהל.

ביטול רישיון בנק דם כללי

6.  

(א)  ראה המנהל כי בנק הדם כללי אינו עומד בדרישות חוק זה, רשאי לבטל רישיון לבנק דם כללי, באופן קבוע או זמני;

 

 

(ב) בטרם יבטל  המנהל רישיון בנק דם כללי, תינתן למנהל המקצועי של בנק הדם הכללי הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו; ואולם אם ראה המנהל כי השהיית ביטול הרישיון מזיקה או עלולה להזיק לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטלו לאלתר, ובלבד שתינתן זכות שימוע לפי סעיף קטן זה בהזדמנות הראשונה לאחר מכן;

 

 

(ג)  בוטל רישיון בנק דם כללי יעדכן המנהל בדבר את בנקי הדם של בתי החולים, בעלי אישור יצרן או גופים אחרים להם מספק בנק הדם הכללי מנות דם מלא או מרכיבי דם;

מינוי מנהל בנק דם כללי

7.  

(א)  בבנק דם כללי ימונה מנהל מקצועי לבנק דם כללי  (Responsible Person) אשר יבצע התפקידים הבאים:

 

 

 

(1) יבטיח כי כל מנת דם או מרכיב דם יאספו, ייבדקו, יעובדו יאוחסנו ויופצו בהתאם להוראות תקנות אלה;

 

 

 

(2) יעביר למנהל מידע ונתונים הנדרשים לצורך מתן רישיון בנק דם כללי;

 

 

 

(3) ימלא התפקידים הקבועים בחוק זה בנוגע להגשת דוחות, להכשרה המתאימה של כוח האדם בבנק הדם הכללי, למערכת האיכות של בנק הדם הכללי, למערכת התיעוד ושמירת המידע, למערכת המעקב אחר מנות הדם ולחובת ההודעה על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה;

 

 

(ב) בנק דם כללי ימנה ממלא מקום למנהל המקצועי לבנק הדם כללי כאמור בסעיף קטן (א) אשר ימלא תפקיד זה במקרה של היעדרות ממושכת של המנהל המקצועי, ויעמוד בתנאי ההכשרה כאמור בסעיף 8;

 

 

(ג)  לצורך מילוי תפקידו יכול המנהל המקצועי בנק הדם הכללי להיעזר בעובד בעל הכשרה וניסיון מתאימים;

 

 

(ד) בנק דם כללי יעביר למנהל את פרטי מנהל מקצועי של בנק הדם הכללי, ובכללם את שמו, קורות חייו ופרטי ההתקשרות עמו, וכן יעביר למנהל את פרטי העובדים העוסקים במילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ג) ; המנהל יאשר את מינויו של מנהל מקצועי של בנק הדם בכתב; שינוי במינוי מנהל מקצועי של בנק הדם או בהעסקת עובדים כאמור בסעיף קטן (ג) ידווח למנהל באופן מידי.

דרישות הכשרה למנהל מקצועי של בנק דם

8.  

לא ימונה מנהל מקצועי כאמור אלא אם עמד בדרישות הכשרה אלה:

 

 

 

(א)  הוא בעל רישיון לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז – 1976[2]  ובעל תואר מומחה בתחום ההמטולוגיה שקבע השר לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים כאמור;

 

 

 

(ב) הוא בעל ניסיון מעשי רלוונטי של שנתיים, לאחר סיום לימודיו, בעבודה בבנק דם;

הגשת דו"ח שנתי בבנק דם כללי

9.  

המנהל המקצועי של בנק דם כללי, יגיש למנהל בתחילת כל שנה אזרחית דו"ח שנתי על פעילות בנק הדם הכללי, כמפורט בתוספת השניה לדירקטיבה האירופאית 2002/98/EC   לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm.

 

 

פרק ד': בנק דם של בית חולים

תנאים להפעלת בנק דם של בית חולים

10.  

(א)  לא יפעיל בית חולים בנק דם ולא יעסוק בית חולים בפעולות אלה אלא אם הוא עומד בהוראות חוק זה ובאישור ההקמה לבית החולים צוין כי הוא רשאי להפעיל בנק דם של בית חולים:

 

 

 

(1) אחסון דם או מרכיביו;

 

 

 

(2) הפצה של דם או מרכיביו;

 

 

 

(3) ביצוע בדיקות התאמה של דם או מרכיביו לצורך השימוש בו באותו בית חולים או במסגרת שירותי העירוי של בית החולים.

 

 

(ב) לא ייתן המנהל אישור הקמה לבית חולים כמשמעו בס' 24א לפקודת בריאות העם ובו הרשאה להפעלת בנק דם של בית חולים, אלא אם שוכנע המנהל כי בנק דם של בית חולים עומד בהוראות כאמור בסעיף 11.

חובות בנק דם של בית חולים

 

11.  

בנק דם של בית חולים ינהל מערכת איכות וכן יעמוד בהוראות סעיפים 16-13 לחוק זה,  ינהל מערכת למעקב אחר דם או מרכיב דם (Traceability), ידווח על אירועים חריגים (Haemovigilance), ישמור על תנאי הפצה נאותים, יקיים מערכת לתיעוד מסמכים, והכל כאמור בפרק ו' לחוק זה וכן ישמור על סודיות המסמכים כאמור בסעיף 30 לחוק זה ויהיו בו כוח האדם בעל הכשרה מתאימה לביצוע תפקידו;

 

 

פרק ה': מערכת איכות בבנק דם

הקמת מערכת איכות

12.  

בנק דם כללי יקים וישמר מערכת של אבטחת איכות לבנק דם בהתאם לסטנדרטים ולדרישות המפורטות בתוספת לדירקטיבה האירופאית 2005/62/EC לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm.

כוח אדם

13.  

בעלי תפקידים הקשורים  באופן ישיר בפעילות של איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם או מרכיב דם יהיו בעלי הכשרה מתאימה לביצוע תפקידם; בנק הדם יקיים הכשרה והדרכה תקופתיים המתאימים לעבודתם.

תיעוד

14.  

(א)  בנק דם יקים וישמר מערכת שיטתית לתיעוד המסמכים המצויים אצלו ובכלל זה מסמכים הנוגעים לנהלי עבודה של בנק הדם, הכשרה והדרכת עובדים, ודיווחים שנמסרו לפי חוק זה;

 

 

(ב) המסמכים המתועדים יעמדו לפיקוח המנהל בכל עת;

 

 

(ג)  מסמכים בהם מידע ותוצאות בדיקות  לפי סעיפים 9 ו29(ב)  יישמרו לתקופה שלא תפחת מחמש עשרה שנים;

תנאי אחסון  של דם מלא או מרכיב דם

15.  

בנק דם לא יאחסן דם מלא או מרכיב דם אלא בהתאם להוראות ולכללים  הנוגעים לתנאי האחסון של דם כאמור שנקבעו בסעיף 1 לתוספת הרביעית של הדירקטיבה האירופאית 2004/33/ec   , לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm

תנאי הובלה והפצה של דם מלא או מרכיב דם

16.  

אחסון, הובלה או הפצה של דם מלא או מרכיב דם לא יעשה אלא בתנאים המבטיחים כי איכות הדם או רכיב הדם או בטיחותו לא ייפגמו ובהתאם לדרישות המפורטות בתוספת הרביעית לדירקטיבה האירופאית 2004/33/EC  לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm;

 

 

פרק ו': מעקב אחר דם ומרכיביו ודיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה

מעקב אחר דם ומרכיביו (Traceability)

17.  

בנק דם יקים מערכת למעקב שיטתי על מנת להבטיח כי ניתן יהיה לאתר באופן מלא דם או מרכיב דם שנאסף, נבדק, עובד, אוחסן, שוחרר להפצה, או הופץ, מן התורם עד למטופל או למקבל הדם לפי העניין, ולהפך;

זיהוי של כל תורם דם או מנת דם ותיווי מנת הדם

18.  

(א)  לצורך ביצוע הוראת סעיף 17, על בנק דם לוודא כי כל תורם דם, וכן כל מנת דם או מרכיב דם  שנתרם או שיוצר, יסומן באופן המאפשר זיהוי ייחודי של התורם או של המנה, זאת ללא התייחסות למטרת התרומה או למתקנים השונים אליהן תועבר.

 

 

(ב) מנת דם או מרכיב דם שנתרם או יוצר תהיה מסומנת בכל עת בתווית ובה פרטים הנוגעים למאפייני המנה ובכלל זה נפח המנה, משקלה, סוג הדם ותכולת המנה;

 

 

(ג)  סימון ותווי מנת הדם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יהיו בהתאם לדרישות המפורטות בתוספת השלישית בדירקטיבה האירופאית 2002/98/EC לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm;

תיעוד העברה של מנות הדם או מרכיב דם

19.  

בנק דם יקים מערכת תיעוד אשר בה תצויין כל מנת דם או מרכיב דם שהתקבלה אצלו, ולמי נמסרה, בין אם ניתנה למטופל, הועברה לאחסון או לשימוש במתקן אחר, נדחתה והושמדה, או הוחזרה לבנק הדם ממנו התקבלה;

סימון בנק דם

20.  

לכל בנק דם כללי יהיה סימון ייחודי אשר יאפשר לקשר בינו ובין מנת  דם שנאספה, נבדקה או הוכנה על ידיו.

שמירת מידע הנוגע למעקב אחר מנת דם

21.  

בנק דם ישמור את המידע הנוגע למעקב אחר מנת דם או מרכיב דם, כמצוין בנספח הראשון לדירקטיבה האירופאית 2005/61/ec, לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm,  לתקופה שלא תפחת משלושים שנה וזאת על מנת להבטיח עקיבות מלאה;

דיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה

22.  

(א)  בנק הדם ידווח למנהל על כל אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה שהגיע לידיעתו, ויש חשש כי הוא נוגע לדם מלא או מרכיב דם שנאסף, נבדק, עובד, אוחסן, שוחרר להפצה או הופץ על ידיו, באופן מיידי;

 

 

(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהתאם למתכונת המפורטת בחלק הראשון והחלק השלישי  של התוספת השניה או בהתאם למתכונת המפורטת בחלק הראשון והשני לתוספת השלישית של הדירקטיבה האירופאית 2005/61/EC  , לפי  העניין, לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm:

דיווח שנתי על אירועים חריגים חמורים ותופעות לוואי חמורות

23.  

בנק דם יעביר למנהל אחת לשנה דיווח שנתי על אירועים חריגים חמורים או תופעות לוואי חמורות שהגיעו לידיעתו באותה שנה בהתאם למתכונת המפורטת בחלק הרביעי לתוספת השנייה, או לחלק השלישי לתוספת השלישית לדירקטיבה האירופאית האמורה בסעיף 22(ב), לפי העניין.

החזרה משרשרת ההפצה של דם או מרכיב דם הקשור באירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה

24.  

בנק הדם יקים וישמר מערכת יעילה ומהימנה אשר תאפשר החזרה מיידית משרשרת ההפצה של מנות דם או מרכיבי דם שעלולות להיות קשורות באירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה שהגיע לידיעתו.

פעולות המנהל לגבי אירוע חריג חמור ותופעת לוואי חמורה

25.  

(א)  המנהל יקים מערכת למעקב אחר דם ומרכיביו (hemovigilance) להבטחת בטיחות ואיכות מנות הדם או מרכיבי דם המיועדים למתן עירוי דם או לייצור של מוצרי דם.

 

 

(ב) המנהל יקבל לידיו את הדיווחים כאמור בסעיפים 22 ו-23 ורשאי הוא לבצע את הפעולות הבאות, בהתאם לנסיבות המקרה ועל פי שיקול דעתו המקצועי:

 

 

 

(1) ירכז מידע על אירועים חריגים ותופעות  חריגות שדווחו;

 

 

 

(2) יפקח ויבדוק כי הדוחות האמורים מוגשים באופן מלא, בהיר ושוטף במועדים הקבועים ויוודא כי הדוחות מכילים את כלל המידע הנדרש;

 

 

 

(3) הגיע לידיעת המנהל מידע על חשד לתופעת לוואי חמורה או לאירוע חריג חמור, רשאי המנהל לחקור את המידע או להעביר את המידע כאמור לבדיקה וחקירה של גוף אחר כפי שימצא לנכון, וכן לנקוט כל פעולה הנדרשת להבטחת בריאות הציבור; כמו כן יוודא המנהל כי המידע כאמור הגיע גם לידיעת בנק דם של בית חולים שמרכיב הדם או מנת הדם נשוא החקירה אוחסנה או ניתנה על ידיו;

 

 

 

(4) יודיע, באמצעות בנק הדם הכללי או בכל דרך אחרת, לציבור הרופאים והמטפלים על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה, אם סבר כי הדבר נדרש לצורך שיפור הטיפול במטופלים;

 

 

 

(5) יגביר את מודעותם של רופאים ואנשי צוות רפואי ומטופלים באשר לאפשרויות הדיווח על אירועים חריגים ותופעות לוואי חריגות  וחשיבות הדיווח לבריאות הציבור, באמצעות פעולות הסברה יזומות.

 

 

(ג)  דיווחים שהועברו למנהל יפורסמו לציבור או יועברו לצד שלישי, לפי שיקול דעתו של המנהל, תוך השמטת הפרטים המזהים של המטופל והפרטים המזהים של הגורם המדווח והגורם המטפל, אלא אם סבר המנהל כי פרסומם או העברתם לאחר באופן מזוהה מלא או חלקית דרוש לבריאות הציבור או אם ניתנה הוראה אחרת בדין;

 

 

פרק ז': קבלת תרומות של דם או מרכיב דם

מסירת מידע לתורם דם

 

26.  

בנק דם כללי יוודא כי טרם קבלת תרומה של דם או מרכיב דם יימסרו לתורם מידע  בדבר הפרטים הבאים, בשפה המובנת לו:

 

 

 

(1) מטרת לקיחת הדם וחשיבות התרומה עבור מטופלים;

 

 

 

(2) הליך לקיחת הדם או מרכיבי הדם והסיכונים הכרוכים בו;

 

 

 

(3) החשיבות והצורך בבדיקת  התורם ובדיקת מצבו הרפואי וההיסטוריה הרפואית שלו, וכן בדיקת תרומות הדם המתקבלות;

 

 

 

(4) החשיבות שלא לתרום דם או מרכיב דם אם יש בכך כדי לסכן את בריאות התורם;

 

 

 

(5) מידע בדבר האפשרויות לדחיית  תורם הדם והחשיבות שלא לתרום דם שעלול להציב סיכון בפני מטופלים;

 

 

 

(6) מתן הסכמה מדעת ומידע בדבר אפשרות התורם לחזור בו מן ההסכמה לתרומת דם;

 

 

 

(7) שמירה על סודיות רפואית ועל מידע אישי, ומידע על כך כי המידע האישי יישמר בבנק הדם;

 

 

 

(8) החשיבות של מתן הודעה לבנק הדם, גם לאחר תרומת הדם, על כל מידע שיכול להוביל לכך כי דם שנתרם אינו מתאים למתן עירוי;

 

 

 

(9) חובת בנק הדם להעביר לתורם, באמצעים המתאימים,  מידע  בעל חשיבות לבריאות התורם שהגיע לידיו.

 

 

 

(10) מידע בנוגע לנעשה בתרומת דם עצמית שאינה נדרשת עוד על ידי התורם;

 

 

 

(11) מידע בנוגע להשמדה של מנות דם שנדחו בשל תוצאות חיוביות של בדיקות להימצאות מזהמים או מסיבות אחרות הנוגעות לבטיחות או איכות המנה;

 

 

 

(12) אפשרות התורם לשאול שאלות נוספות או לבקש מידע נוסף בכל שלב של הליך תרומת הדם.

פעולות שיש לבצע טרם קבלת תרומה

27.  

(א)  לא יקח בנק דם כללי תרומה של דם או מרכיב דם אלא אם טרם לקיחתה מסר התורם את המידע כמפורט להלן ונתן הסכמתו מדעת לתרומת הדם:

 

 

 

(1) פרטים אישיים הנדרשים לצורך זיהוי מדוייק של התורם וכן פרטי ההתקשרות עימו;

 

 

 

(2) מידע הנוגע למצבו הרפואי בהתאם לשאלון ערוך מראש, שניתן במסגרת ראיון של התורם על ידי עובד בנק הדם הכללי. השאלון יכלול כלל המידע הרפואי והאישי הנדרש לצורך זיהוי גורמי סיכון על מנת להבטיח כי תרומת הדם לא עלולה לסכן את בריאות המטופלים או את בריאות התורם;

 

 

 

(3) חתימת התורם על השאלון, לצד חתימת הגורם המתשאל המאשרת כי התורם קיבל המידע הלרוונטי כאמור בסעיף 26 שניתנה לו הזדמנות לשאול שאלות או לבקש מידע נוסף, כי הוא נתן הסכמתו מדעת למתן תרומת הדם וכן לשמירת המידע בבנק הדם, וכי הוא מאשר כי המידע שנמסר על ידיו הוא נכון למיטב ידיעתו.

 

 

(ב) תשאול תורם ובדיקתו ייעשה על ידי איש צוות רפואי שעבר הכשרה במתכונת שאישר המנהל;

כללים לקבלת תרומת דם

28.  

(א)  בנק דם כללי יפעל בהתאם לכללים ולקריטריונים לקבלת מנת דם מתורם כפי שנקבעו בנספח השלישי של הדירקטיבה האירופאית  2004/33/EC  , לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm;

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לשנות כלל או קריטריון לקבלת מנת דם או מרכיב בדם  מתורם, הקבוע כאמור בסעיף קטן (א) באופן זמני או קבוע, אם מצא כי אי שינויו עלול לפגוע בקבלת  תרומות דם בישראל, לצורך הגנה על בריאות הציבור, או לצורך מתן מענה דחוף בשעת חירום; על שינוי כלל או קריטריון על ידי המנהל תישלח הודעה לבנקי דם כללי ובנקי דם של בית חולים וכן תפורסם הודעה באתר האינטרנט של המשרד. 

בדיקה של תרומת דם מלא או רכיב דם

 

29.  

(א)  בנק דם כללי יבטיח כי כל תרומת דם מלא או מרכיב דם שהתקבלה תיבדק  בתנאים נאותים ובאמצעות ציוד רפואי  או מעבדתי מתאים.   

 

 

(ב) בנק דם כללי לא יאשר לשימוש  דם או מרכיב דם אלא אם נבדק בבדיקות כאמור בתוספת הרביעית לדירקטיבה האירופאית 2002/98/ec לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm, וכן אם תוצאות בדיקתו עמדו בערכים שנקבעו בתוספת החמישית  של הדירקטיבה האירופאית  2004/33/EC , לרבות תיקונים שנעשו בה מזמן לזמן, המפורסמת באתר האינטרנט של האיחוד האירופי: http://eur-lex.europa.eu/en/index.htm;

 

 

(ג)  רשאי המנהל להורות לבנק דם כללי לבצע, בנוסף לבדיקות כאמור בסעיף קטן (ב) בדיקות נוספות שיפורטו, לגבי חלק ממנות הדם או כולן, באופן זמני או קבוע, אם מצא כי ביצוען דרוש לצורך הגנה על בריאות הציבור והבטחת בטיחות המטופל בישראל; על הוראה כאמור על ידי המנהל תישלח הודעה לבנקי דם כללי ובנקי דם של בית חולים וכן תפורסם הודעה באתר האינטרנט של המשרד;

הבטחת סודיות המידע

30.  

(א)  כל מידע שנאסף בהתאם לחוק זה אשר לצד שלישי יש גישה אליו יישמר בעילום שם, ובאופן שלא יאפשר זיהוי התורם;

 

 

(ב) בנק דם כללי יקבע נהלים מפורטים לאבטחת המידע כאמור וכן להגנה על המידע מפני שינוי, הוספה או מחיקת תוכנו;

 

 

פרק ח': העברה של דם או מרכיב דם, יבוא או יצוא של דם כאמור

העברת דם או מרכיב דם למוסדות רפואיים

31.  

לא יעביר בנק דם של בית חולים או בנק דם כללי דם או מרכיב דם לצורך עירוי אלא לגוף רפואי הרשאי על פי דין לבצע טיפולים המצריכים שימוש בדם או מרכיב דם;

יבוא או יצוא של  דם

32.  

(א)  בנק דם כללי רשאי, באישור המנהל, לייבא או לייצא דם או מרכיב דם, לצורך עירוי אם הוא דם נדיר הנדרש לצרכים קליניים, לצורך שעת חירום או לצורך ייצור של תכשיר;

 

 

(ב) בעל אישור יצרן או בעל אישור יבואן רשאי, באישור המנהל,  לייבא דם או מרכיב דם לצורך ייצור של תכשיר על ידיו, או לצורך ביצוע ניסוי רפואי בבני אדם במוצר המכיל דם או מרכיב דם;

 

 

(ג)  לא ייבא בנק דם כללי, בעל אישור יצרן או בעל אישור יבואן דם או מרכיב דם אלא אם הוא עומד בכל הדרישות הקבועות בחוק זה הנוגעות לבטיחותו או איכותו של דם או מרכיב דם;

 

 

(ד) לא יקבל בנק דם כללי, בעל אישור יצרן או בעל אישור יבואן דם או  מרכיב דם מגורם שאינו מקיים מערכת למעקב אחר דם או מרכיב דם או שאינו מנהל מערכת לדיווח על אירועים חריגים שוות ערך לדרישות הוראות פרק ו' לחוק זה.

אי תחולת הוראות הפרק על יבוא או יצוא דם שאינו משמש בבני אדם או המשך ייצור

33.  

אין בהוראות פרק זה כדי להסדיר יבוא , יצוא  או העברה של דם או מרכיב דם, שאינם מיועדים לשימוש בבני אדם או לצורך המשך ייצורו של תכשיר.

 

 

פרק ט': עונשין וסמכויות פיקוח

מינוי מפקחים

34.  

(א)  השר ימנה מבין עובדי משרדו מפקחים שימלאו את התפקידים שניתנו להם לפי חוק זה.

 

 

(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר , לשמש מפקח;

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה השר ;

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

סמכויות פיקוח

35.  

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -

 

 

 

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

 

 

 

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995[3];

 

 

 

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש לו יסוד סביר להניח שאוספים, בודקים, מעבדים, מאחסנים, מפיצים, מבצעים עירויים של  דם או מרכיב דם  או שמועסק בו אדם שחלות עליו הוראות החוק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

 

 

 

(4) לערוך מדידות או ליטול דגימות של דם או מרכיבי דם  וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

איסור איסוף, עיבוד, אחסון או הפצה של דם או מרכיב דם, ותפיסה

36.  

(א)  התעורר חשד כי דם או מרכיב דם  עלול להזיק לבריאות הציבור, רשאי מפקח להורות על איסור איסוף, עיבוד, בדיקה, אחסון, או הפצה ורשאי הוא לתופסו; לעניין סעיף קטן זה, יראו דם או מרכיב דם שלא נאסף, עובד, נבדק, אוחסן או הופץ על ידי בנק דם כללי או בנק דם של בית חולים כדם או מרכיב דם שלגביו מתקיים החשד לפי סעיף קטן זה.

 

 

(ב) המפקח לא יורה על איסור איסוף, עיבוד, בדיקה, אחסון או הפצה של דם או מרכיב דם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לגורם האוסף, המעבד, הבודק, המאחסן או המפיץ של הדם או מרכיב הדם, לפי העניין, העלול להיפגע ממתן ההוראה, הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו; ואולם אם מצא המפקח כי השהיית מתן ההוראה כאמור עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לגורם העלול להיפגע כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.

 

 

(ג)  על דם או מרכיב דם שנתפס לפי פרק זה יחולו הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969[4].

השמדה של דם או מרכיב דם המזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור

37.  

(א)  תפס מפקח דם או מרכיב דם בהתאם להוראות סעיף 35(א) ושוכנע, לאחר שנתן למי שממנו נתפס הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), כי הדם או מרכיב הדם שנתפס כאמור מזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור, רשאי הוא להורות על השמדתו.

 

 

(ב) המפקח לא יורה על השמדת דם או מרכיב דם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למי שממנו נתפס הזדמנות לטעון טענותיו בתוך מועד שיורה לו ושלא יקדם לתום 14 ימים מיום התפיסה.

 

 

(ג)  החליט מפקח להורות על השמדת דם או מרכיב דם לפי הוראות סעיף זה, ימסור למי שממנו נתפס הודעה על ההחלטה, וישמידו במועד שלא יקדם לתום 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אלא אם קיבל הסכמתו של מקבל ההודעה להשמדת הדם או מרכיב הדם במועד מוקדם יותר.

חובת הזדהות

38.  

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בהתקיים שניים אלה:

 

 

 

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

 

 

 

(2) יש בידיו תעודה החתומה בידי השר,  המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

סמכות המנהל לדרישת מסמכים

39.  

המנהל או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לכך, ושמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 34(ב), רשאי לדרוש ממבקש היתר, רישום או אישור לפי חוק זה או מבעל היתר, רישום או אישור כאמור, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות המנהל  לפי חוק זו.

הוראות מיוחדות לעניין מערכת הביטחון

40.  

(א)  לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי פרק זה לגבי מקום המוחזק בידי מערכת הביטחון.

 

 

(ב) השר הממונה יורה בנוהל על אופן הפיקוח על יישום ההוראות לפי פקודה זו במערכת הביטחון, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות הקבועות בפרק זה והגורם המוסמך להפעילן; כן יורה השר הממונה בנוהל על אופן העברת דיווחים על תופעות לוואי חמורות או אירועים חריגים חמורים, כאמור בפרק ו' לחוק זה, לידי המנהל;

 

 

(ג)  גוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון" ידווח למנהל  על כל אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה כאמור בפרק ו' לחוק זה;

 

 

(ד) בסעיף זה –

 

 

 

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

 

 

 

 

(2) צבא הגנה לישראל;

 

 

 

 

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

 

 

 

 

(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[5], ששר הביטחון הודיע עליהם לשר הבריאות;

 

 

 

 

(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

 

 

 

"השר הממונה" – כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

(1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון;

 

 

 

 

(2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה;

 

 

 

 

(3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים.

ביצוע ביקורות על ידי המנהל בבנק דם כללי או בבנק דם של בית חולים

41.  

(א)  המנהל יבצע ביקורת תקופתית, לפי תכנית ניהול סיכונים, בבנק דם כללי או בבנק דם של בית חולים לבדיקת ביצוען של הוראות תקנות אלו, ורשאי הוא לבצע ביקורת  פתע או ביקורת מתוכננת; במהלך ביצוע ביקורת כאמור, רשאי המנהל ליטול מבנק הדם דוגמאות לצורך בדיקתן, וכן לעיין במסמכים ובנהלים של בנק הדם;

 

 

(ב) קיבל המנהל דיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה הקשורה במנת דם של בנק דם, יפעל לביצוע ביקורת בבנק דם זה, בהתאם לשיקול דעתו;

עונשין

42.  

(א)  מנהל בנק דם כללי, או מנהל בנק דם של בית חולים שלא דיווח למנהל על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה שהגיעה לידיעתו ויש חשש כי הוא נוגע לדם מלא או מרכיב דם שנאסף, נבדק, עובד, אוחסן, שוחרר להפצה או הופץ על ידי בנק הדם שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 22, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[6] (להלן - חוק העונשין):

 

 

(ב) אלה דינם מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[7] (להלן - חוק העונשין):

 

 

 

(1) עסק בפעילות של יבוא דם או מרכיב דם או של איסוף או בדיקה של דם כאמור ללא קשר למטרה שלשמה נאסף או נבדק או עסק בפעילות של עיבוד דם או מרכיב דם, אחסונו או הפצתו למטרות של מתן עירוי דם והוא אינו בנק דם כללי, בעל אישור יצרן או בעל אישור יבואן, בניגוד להוראות סעיף 3;

 

 

 

(2) בעל רישיון לבנק דם כללי שביצע שינוי מהותי בפעילות בנק הדם בלא שקיבל לכך אישור מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 5;

 

 

 

(3) עסק בפעילות של אחסון דם או מרכיב דם, הפצה של דם או מרכיב דם או ביצוע בדיקות התאמה של דם או רכיביו לצורך השימוש בו באותו בית חולים או במסגרת שירותי העירוי של בית חולים והוא לא מחזיק באישור הקמה לבית חולים כמשמעו בסעיף 24א לפקודת בריאות העם, או אם באישור ההקמה לא מצוין כי הוא רשאי להפעיל בנק דם של בית חולים, בניגוד להוראות סעיף 10(א);

 

 

 

(4) בנק דם כללי, בעל אישור יצרן או בעל אישור יבואן שייבא או ייצא דם או מרכיב דם בלא שקיבל לכך את אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 32.

 

 

(ג)  העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן שהמעשה או המחדל המהווה את העבירה גורם לפגיעה ממשית בבריאות הציבור או יוצר סיכון ממשי לפגיעה כאמור, דינו - מאסר כאמור באותו סעיף קטן או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הסעיף הקטן האמור.

 

 

(ד) הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

 

 

(ה) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע באותם סעיפים קטנים.

אחריות נושא משרה בתאגיד

43.  

(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 42 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה לפי סעיף 42(א) עד (ד).

 

 

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 42 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

 

(ג)  בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

ביצוע ותקנות

44.  

השר, ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בדבר -  

 

 

 

(1) הגשת בקשות לפי חוק זה, נתינתם וחידושם, והאגרות שישולמו בשל כך;

 

 

 

(2) הטיפול בדם או מרכיב דם, ייצורם, ייבואם, ייצואם, איסופם, בדיקתם, אריזתם, המסחר בהם, ניפוקם, העברתם, החסנתם והחזקתם;

 

 

 

(3) ביצוע מעקב אחר דם או מרכיב דם וכן הוראות בדבר מסירת דיווחים, הודעות או נקיטת פעולות בשל תופעות לוואי חמורות או אירועים חריגים חמורים הקשורים בדם או מרכיב דם;

 

 

 

(4) קבלת תרומת דם או מרכיב דם, לרבות בדבר מתן תגמול לתורמים.

תחילה

45.  

תחילתו של חוק זה ביום 01.01.2017 ואולם תחילתם של סעיפים קטנים 18(ב) ו-18(ג)  תהיה ביום 01.01.2022.

תחולה

46.  

(א)  חוק זה לא יחול על דם טבורי כהגדרתו בחוק דם טבורי, התשס"ז – 2007[8].

 

 

(ב) חוק זה לא יחול על איסוף, בדיקה, אחסון, עיבוד או הפצה של תאי אב המאטופויתיים (Blood Stem Cells); בסעיף זה "תאי אב המאטופויתיים" – "תאים המסוגלים לייצר את כל סוגי תאי הדם בגוף האדם".

הוראת מעבר

47.  

דם או מרכיב דם שיובא, נאסף, עובד, נבדק, אוחסן או הופץ  למטרת עירוי לפני יום התחילה יראו אותו כדם או מרכיב דם העומד בהוראות חוק זה.

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי

בהצעת חוק איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכביו, התשע"ו-2016, מוצע להסדיר את היבטי האיכות והבטיחות של הליכי האיסוף, הבדיקה, העיבוד, האחסון וההפצה של דם ומרכיביו המיועדים לעירוי או לייצור, וכן את פעילותם של בנקי הדם העוסקים בפעילויות האמורות, וזאת על מנת להבטיח את בריאות הציבור וכי הדם /מרכיביו המנופקים  למטופלים  או להמשך ייצור בטוחים ובאיכות מתאימה.

הצעת החוק היא פרי עבודה של ועדת היגוי שהוקמה לצורך זה, וכללה נציגים של מד"א ובנקי דם בבתי החולים הציבוריים, וכן גורמים מקצועיים רלוונטיים מתוך אגפי המשרד. המלצות הועדה הועברו לאישורו של ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל דאז, אשר אימץ ההמלצות ואישר את פרסום טיוטת החוק כתזכיר. לעמדת הוועדה, יש ליישר קו עם הדרישות האירופאיות, הן מבחינה מקצועית, והן מתוך כוונה ליצור הרמוניזציה של הרגולציה. בהתאם, על פי ההסדר המוצע, יאומצו הוראות הדירקטיבות האירופיות בנושא זה ויותאמו לתנאים במדינת ישראל.

יוער, כי כיום נושא איסוף, בדיקה, עיבוד ,אחסון והפצה של דם ומרכיביו, וכן ניפוקם למטופלים מבוסס על נהלים של מינהל רפואה במשרד הבריאות, המתעדכנים מעת לעת, אשר עוסקים בנושא פעילות בנקי הדם בבתי החולים.

 

להלן עיקרי הצעת החוק:

א. קביעת חובת רישוי של בנק דם כללי ובנק דם של בית חולים, והוראות ביחס למרכיבי כוח האדם והתשתיות הנדרשות בכל אחד מהם.

ב.  קביעת הוראות ביחס למערכת איכות של בנקי דם, ותנאי אחסון, הובלה והפצה של מרכיבי דם.

ג. הקמת מערכת למעקב אחר דם ומרכיביו, דיווחים על אירועים חריגים ותופעות לוואי חמורות, וזאת על מנת שיהיה ניתן לאתר בזמן אמת ובמהירות מנות בהן בעיות איכות ובטיחות, ולהסירם מן השוק, כמו גם חריגה מנהלי עבודה , אבחון מגמות, הטמעת פעולות מתקנות ומונעות וכד'.

ד.  הוראות ביחס לקריטריונים לקבלת תרומות של דם או מרכיביו ובדיקות שיש לבצע במנות דם.

ה.  הוראות ביחס להעברת דם או מרכיב דם למוסדות רפואיים, וכן ביחס ליבוא או יצוא של דם ומרכיביו.

ו.  הוראות עונשין וסמכויות פיקוח ובקרה.

 

פרק א' – סעיף 1

מוצע להגדיר את מטרת החוק, ולקבוע כי מטרתו הינה להסדיר את היבטי הבטיחות והאיכות של  איסוף, בדיקה, עיבוד, אחסון והפצה של דם ומרכיביו, ופעילותם של בנקי דם, על מנת להבטיח רמה גבוהה של בטיחות ואיכות מנות הדם או מרכיבי דם המיועדים למתן עירוי דם או לייצור של מוצרי דם, ולהגנה על בריאות הציבור.

יובהר, כי ב"עירוי דם" הכוונה לשימוש באותה פונקציה בה משמש הדם/מרכיביו בתורם ובמקבל הדם ללא מניפולציה משמעותית. עוד יובהר, כי "בדיקה" משמעה רק כשהיא קשורה לאיסוף, במובן זה שהיא נעשית מיד לאחר האיסוף של הדם. אין הכוונה להכליל בדיקות מעבדתיות אחרות שלא קשורות באופן אינהרנטי לאיסוף, לרבות מחקריות.

 

פרק ב' – סעיף 2

פרק זה עוסק  בהגדרה למונחים שונים שנעשה בהם שימוש בחוק זה.

            במסגרת החוק, קיימת הבחנה בין שני סוגי בנקי דם – בנק דם כללי או בנק דם של בתי חולים. בהתאם, מוצע לקבוע הגדרה לכל אחד מסוגי בנקי הדם האמורים, וכמו גם לקבוע כי "בנק דם" הינו  בנק דם כללי או בנק דם של בתי חולים. באשר לסוגי בנקי הדם השונים, מוצע לקבוע כי "בנק דם כללי" הינו מוסד העוסק בפעילות של איסוף ובדיקה של דם או מרכיב דם, ללא קשר למטרה לשלמה נאסף או נבדק, או עוסק בפעילות של עיבוד, אחסון או הפצה של דם או מרכיב דם למטרות של מתן עירוי דם, ולמעט בנק דם של בית חולים; וכי "בנק דם של בית חולים" הינו  יחידה בבית חולים העוסקת באחסון או הפצה של דם או מרכיביו, או מבצעת בדיקות התאמה של דם כאמור לצורך השימוש בו באותו בית חולים, לרבות בשירותי העירוי של בית החולים.

      עוד מוצע, כי לשם הבהירות, תיקבע הגדרה ל"דם" ו"דם מלא" וכן ל"מרכיב דם". על פי המוצע, ייקבע כי "דם", "דם מלא" הינו דם שנאסף מאדם בין למטרות עירוי ובין להמשך ייצור. וכן, כי "מרכיב דם" הינו  רכיב בדם המופרד מתוך דם מלא בשיטות שונות (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות דם, פלסמה). כמו כן, בדרך זו יעוגן כי החוק חל לגבי דם ומרכיביו המיועדים לעירוי.

           עוד מוצע לקבוע, מהו "אירוע חריג חמור" ו"תופעת לוואי חמורה". לגבי אירועים ותופעות כאמור, מוצע לקבוע, במסגרת החקיקה המוצעת, הוראות לעניין דיווח למנהל וכמו גם לקבוע הוראות בדבר אופן הטיפול הנדרש, על-ידי הגורמים הרלוונטיים השונים, במקרים של אירוע או תופעה כאמור.

המונחים הנוספים המוגדרים בסעיף זה, על פי סדרם, הם אלה: "אישור יצרן" ו"אישור יבואן", "בית חולים", "המשרד" (משרד הבריאות), "הפצה", "השר" (שר הבריאות), "מנהל" (מנהל משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לעניין זה), "מעקב אחר דם ומרכיביו (Haemovigilance)", "עירוי עצמי", "שירותי עירוי של בית חולים", וכן "שחרור לשימוש של דם או מרכיב דם".

 

פרק ג' – פרק זה דן ברישוי בנק דם כללי, כהגדרתו בסעיף 2 כמפורט לעיל.

סעיף 3 – מוצע לקבוע חובת רישוי לצורך עיסוק בפעילויות של איסוף או בדיקה של דם או מרכיביו, או יבוא דם כאמור, למטרה של מתן עירוי דם או המשך ייצור, וכן לעיבוד דם או מרכיביו, אחסונו או הפצתו למטרות של עירוי דם. עוד מוצע, כי בעל אישור יצרן העוסק ביבוא של דם או מרכבי דם, או אחסון של דם כאמו, לא יידרש לרישיון לבנק דם כללי לצורך עיסוק בפעילויות האמורות.

סעיף 4 – מסדיר את הנושא של הגשת בקשה לקבלת רישיון בנק דם כללי, ובמסגרת זו קובע את המסמכים שיש לצרף לבקשה (סעיף קטן (א)), את השיקולים שישקול המנהל בבחינת הבקשה, לצד בחינת עמידת מבקש הבקשה בדרישות החוק (סעיף קטן (ב)), את תקופת תוקפו של הרישיון (חמש שנים, כאמור בסעיף קטן (ג)), את אופן הגשתה של בקשה לחידוש רישיון (סעיף קטן (ד)) וכן כי המנהל יבצע בדיקות תקופתיות בבנק הדם הכללי.

סעיף 5 – על פי המוצע, שינוי מהותי בפעילות בנק הדם, שיש לו השלכה על בטיחות או איכות מנות הדם, יהיה טעון אישור של המנהל.

סעיף 6 – מוצע לקבוע הוראות לעניין ביטול רישיון בנק דם כללי. במסגרת זו, ייקבע בסעיף קטן (א), כי המנהל יהיה רשאי לבטל רישיון, באופן קבוע או זמני, אם ראה שבנק הדם הכללי לא עומד בדרישות החוק. עוד מוצע לקבוע כי תינתן למנהל המקצועי של בנק הדם הכללי זכות טעון, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), וכן כי המנהל יעדכן גורמים מסוימים, כאמור בסעיף קטן (ג), על דבר ביטול הרישיון.

סעיף 7 – מוצע לקבוע כי בבנק דם כללי ימונה מנהל מקצועי, אשר ימלא תפקידים במפורט בסעיף קטן (א). כמו כן, ימונה ממלא מקום למנהל המקצועי (סעיף קטן (ב)) ולמנהל המקצועי תהא אפשרות להיעזר בעובד בעל הכשרה וניסיון מתאימים, לצורך מילוי תפקידו (סעיף קטן (ג)). עוד מוצע, כי המנהל יאשר את מינוי של המנהל המקצועי, וכי הוא יעודכן באופן שוטף על זהות המנהל המקצועי והעובדים בו הוא נעזר, ועל כל שינוי בזהות מי מהם.

סעיף 8 – מוצע לקבוע דרישות הכשרה כתנאי למינוי מנהל מקצועי של בנק דם כללי.

סעיף 9 – כחלק מתפקידיו של המנהל המקצועי, יידרש הוא להגיש למנהל דו"ח שנתי על פעילות בנק הדם, כמפורט בסעיף האמור.

 

פרק ד' – פרק זה דן בבנקי דם של בתי חולים, כהגדרתו בסעיף 2 כמפורט לעיל.

סעיף 10 – מוצע לקבוע תנאים להפעלת בנק דם של בית חולים, כאשר על פי סעיף קטן (א) המוצע, לא יפעיל בית חולים בנק דם ולא יעסוק בית חולים באחסון דם או מרכביו, הפצה של דם או מרכיביו, או בביצוע בדיקות התאמה של דם או מרכביו לצורך השימוש בו באותו בית חולים או במסגרת שירותי העירוי של בית החולים, אלא אם הוא עומד בהוראות חוק זה, והכל בתנאי שבאישור ההקמה לבית החולים צוין כי הוא רשאי להפעיל בנק דם של בית חולים.

      על פי סעיף קטן (ב), אישור הקמה לבית חולים כמשמעו בסעיף 24א לפקודת בריאות העם, הכולל הרשאה להפעלת בנק דם של בית חולים, יותנה בעמידה בהוראות סעיף 11 לחוק.

      סעיף 11 – מוצע לעגן את החובות שבנק דם של בית חולים יידרש לקיים, ובכלל זה ניהול מערכת איכות ומערכת מעקב, דיווח על אירועים חריגים, עמידה בהוראות סעיפים 16-13 לחוק (סעיפים לעניין קיום ושמירת מערכת איכות בבנק דם – כוח אדם, תיעוד, תנאי אחסון של דם מלא או מרכיב דם וכן תנאי הובלה והפצה של דם מלא או מרכיב דם) ועוד. יודגש, כי לעניין בנק דם של בית חולים, החובה לקיים מערכת איכות, תעוגן בסעיף 11 זה.

 

פרק ה' – פרק זה דן בקיומה ושמירתה של מערכת אבטחת איכות לבנק הדם.

סעיף 12 – מוצע לקבוע כי חובה על בנק דם כללי לקיים ולשמור מערכת של אבטחת איכות לבנק הדם, בהתאם לסטנדרטים ולדרישות המפורטות בתוספת לדירקטיבה האירופאית, כמפורט בסעיף זה.

סעיף 13 – מוצע לקבוע כי על בעלי תפקידים מסוימים (כמפורט בסעיף) להחזיק בהכשרה מתאימה ולעבור הכשרות והדרכות תקופתיות בהתאם לתפקידם.

סעיף 14 – מוצע לקבוע חובת תיעוד ושמירת מסמכים לתקופה שלא תפחת מחמש עשרה שנים, כאשר המסמכים המתועדים יעמדו לפיקוח המנהל בכל עת.

סעיף 15 – מוצע לקבוע כי על אחסון, דם מלא או מרכיב דם, על-ידי בנק דם, להיות בהתאם להוראות ולכללים הרלוונטיים בדירקטיבה האירופאית, כמפורט בסעיף זה.

סעיף 16 - מוצע לקבוע כי על אחסון, הובלה או הפצה של דם מלא או מרכיב דם, להיות בהתאם להוראות ולכללים הרלוונטיים בדירקטיבה האירופאית, כמפורט בסעיף זה.

 

פרק ו' – קובע הוראות לעניין מעקב אחר דם ומרכיביו ודיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה.

סעיף 17 – מוצע כי בנק דם יידרש לקיים מערכת למעקב שיטתי בכדי להבטיח כי ניתן יהיה לאתר באופן מלא דם או מרכיב דם, שנאסף, נבדק, עובד, אוחסן, שוחרר להפצה או הופץ, מן התורם עד למטופל או למקבל הדם, לפי העניין, ולהיפך.

סעיף 18 – לצורך ביצוע הוראות סעיף 17, מוצע לקבוע הוראות לעניין סימון ותיווי מנת דם או מרכיב דם, שיאפשר לזהות את תורם הדם.

סעיף 19 – בכדי לאפשר מעקב את מנות הדם ומרכיב דם, תיקבע הוראה לעניין תיעוד העברה של מנות הדם או מרכיב דם.

סעיף 20 – מוצע כי לכל בנק דם כללי יהיה סימון ייחודי שיאפשר לקשר בינו ובין מנת הדם.

            סעיף 21 – בנוסף, מוצע לקבוע כי בנק דם ישמור את המידע הנוגע למעקב, בהתאם להוראות ולכללים הרלוונטיים בדירקטיבה האירופאית, כמפורט בסעיף זה, וזאת לתקופה שלא תפחת משלושים שנה ועל מנת להבטיח עקיבות מלאה.

סעיפים 22 עד 26 – מוצע לקבוע הוראות לעניין דיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה. במסגרת זו, תיקבע חובת דיווח שתחול על בנק דם לפיה, יהיה עליו לדווח באופן מיידע על כל אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה, וזאת לצד חובת דיווח שנתי על אירועים חריגים חמורים או תופעות לוואי חמורות, והכל בהתאם להוראות ולכללים הרלוונטיים בדירקטיבה האירופאית, וכמפורט בסעיפים 22 ו-23.

בנוסף, בסעיף 24, מוצע לקבוע כי על בנק דם יהיה לקיים ולשמר מערכת שתאפשר החזרה מיידית משרשרת ההפצה של דם או מרכיב דם הקשור לאירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה.

זאת ועוד, מוצע לקבוע הוראות לעניין פעולות המנהל בקשר לטיפול באירועים חריגים חמורים ותופעות לוואי חמורות. במסגרת זו, מוצע לקבוע כי על המנהל לקיים מערכת למעקב אחר דם ומרכיביו, להבטחת בטיחות ואיכות מנות הדם או מרכיבי דם המיועדים לעירוי דם או לייצור של מוצרי דם (סעיף קטן (א)), וכן לקבוע הוראות לעניין אופן הטיפול בדיווחים המגיעים לידיו בקשר לאירועים ותופעות לוואי כאמור (סעיף קטן (ב) ולעניין פרסום הדיווחים לציבור או העברתם לצד שלישי (סעיף קטן (ג)).

 

פרק ז' – פרק זה עוסק בהסדרת אופן קבלת תרומות של דם או מרכיב דם. הוראות פרק זה, למעט סעיף 30(א) העוסק בהבטחת סודיות המידע, דן בבנק דם כללי בלבד.

סעיף 26 – מוצע לקבוע הוראות לעניין מסירת מידע לתורם דם, ובמסגרת זו לפרט את המידע שעל בנק דם כללי לוודא כי נמסר לתורם, טרם קבלת תרומת הדם או מרכיב הדם.

סעיף 27 – מוצע לקבוע אילו פעולות יש לבצע טרם קבלת תרומה. עניינן של הפעולות במידע שעל התורם למסור ובמתן הסכמה מדעת של התורם לתרומת הדם.

            סעיפים 28 ו-29 – עניינם בכללים לקבלת תרומת דם ובבדיקה של תרומת דם, כאשר על פי המוצע, הללו צריכים להתבצע בהתאם להוראות ולכללים הרלוונטיים בדירקטיבה האירופאית, וכמפורט בסעיפים 28 ו-29. כמו כן, על פי המוצע, מנהל יהיה רשאי להורות על שינוי בכלל או קריטריון לקבלת מנת דם או מרכיב דם מתורם, וכן על ביצוע בדיקות נוספות, בנסיבות המפורטות בכל אחד מהסעיפים הרלוונטיים, לפי העניין.

            סעיף 30 – מוצע לקבוע הוראות לעניין הבטחת סודיות המידע, וזאת מתוך מודעות לרגישות המידע. במסגרת זו, מוצע לקבוע כי כל מידע שנאסף בהתאם לחוק זה אשר לצד שלישי יש גישה אליו, יישמר בעילום שם ובאופן  שלא יאפשר זיהוי התורם. חובה זו תחול, שלא כמו יתר הוראות הפרק, גם על בנק דם של בית חולים; כמו כן, מוצע לחייב בנק דם כללי לקבוע נהלים מפורטים לאבטחת המידע ולהגנה על המידע מפני שינוי, הוספה או מחיקת תוכנו.

 

פרק ח' – הפרק מסדיר את ההעברה של דם או מרכיב דם, ואת היבוא והייצוא של דם כאמור.

סעיף 31 – דן בהעברת דם או מרכיב דם למוסדות רפואיים. על פיו, בנק דם  לא יעביר דם או מרכיב דם, לצורך עירוי, אלא לגוף רפואי הרשאי, על פי דין, לבצע טיפולים המצריכים שימוש בדם או מרכיב דם.

      סעיף 32 – דן ביבוא וייצוא של דם. בהוראות סעיף זה, ישנה הבחנה בין גורמים שונים הרשאים לייבא ולייצא דם וכמו גם בין צרכים שונים לשמם נעשה היבוא או הייצוא. כחלק מכך, קבועים תנאים לייבוא ולייצוא, ובכלל זה כי על מקבל הדם או מרכיב הדם לוודא כי הגורם ממנו הוא מקבל דם כאמור, מקיים מערכת למעקב אחר הדם ומערכת לדיווח על אירועים חריגים, שוות ערך לדרישות פרק ו' לחוק זה.

      סעיף 33 –אין בהוראות פרק זה כדי להסדיר יבוא , יצוא  או העברה של דם או מרכיב דם, שאינם מיועדים לשימוש בבני אדם או לצורך המשך ייצורו של תכשיר.

 

פרק ט' – פרק זה קובע הוראות לעניין האכיפה והיישום של החוק, ולצורך כך מוצע במסגרתו לקבוע הוראות עונשיות וכמו גם מעגן סמכויות פיקוח.

            סעיפים 34 עד 39 – מוצע לקבוע מספר הוראות לעניין סמכויות הפיקוח. כך, מוצע לקבוע הוראות לעניין מינוי מפקחים (סעיף 34), לעגן את סמכויות הפיקוח בהם יחזיקו מפקחים שימונו מכוח חוק זה (סעיף 35), הוראות ספציפיות לעניין הסמכות להורות על איסור איסוף, עיבוד אחסון או הפצה של דם או מרכיב דם, ותפיסת דם או מרכיב דם ולעניין סמכות להורות על השמדה של דם או מרכיב דם, והכל אם הדם או מרכיב הדם מזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור, ובכפוף למתן זכות טיעון לגורם הרלוונטי, וליתר הוראות סעיפים 36 ו-37. כמו כן, מוצע, כי תיקבע חובת הזדהות של המפקח (סעיף 38). זאת ועוד, מוצע לקבוע כי בסמכות המנהל או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לכך ושמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 34(ב) (לעניין מינוי מפקחים), לדרוש מן הגורמים המפורטים בסעיף, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות המנהל לפי פרק זה (סעיף 39).

            סעיף 40 – מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שימוש המפקח בסמכויותיו לפי פרק זה, במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון.

            סעיף 41 – מוצע לקבוע כי המנהל יבצע ביקורות תקופתיות בבנקי דם, ובכלל זה יהיה רשאי לבצע ביקורות פתע.

            סעיף 42 – מוצע לקבוע סעיף עונשין. על פי המוצע בסעיף קטן (א), אי דיווח על אירוע חריג חמור או תופעת לוואי חמורה, כמפורט בסעיף זה, בניגוד להוראות סעיף 22, יהווה עבירה עונשית. לצד זאת, על פי סעיף קטן (ב), ייקבעו הוראות נוספות שהפרתן תהווה עבירה משמעתית – כאשר הסנקציה לצידן חמורה יותר: עיסוק בפעילויות מסוימות שלא בהתאם למטרה לשמה נאסף או נבדק, או אחסון או הפצה למטרת מתן עירוי דם על-ידי מי שאינו רשאי לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 3, ביצוע שינוי מהותי ללא אישור מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 5, עיסוק בפעילויות מסוימות ללא אישור הקמה של בית חולים, בניגוד להוראות סעיף 10(א), וכן ייבוא או ייצוא דם או מרכיב דם ללא אישור מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 32.

על פי סעיף קטן (ג), העובר כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן שהמעשה או המחדל המהווה את העבירה גורם לפגיעה ממשית בבריאות הציבור או יוצר סיכון ממשי לפגיעה כאמור, דינו - מאסר כאמור באותו סעיף קטן או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הסעיף הקטן האמור.

על פי סעיף קטן (ד), הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

זאת ועוד, על פי סעיף קטן (ה), נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע באותם סעיפים קטנים.

סעיף 43 – מוצע לקבוע את אחריותו של נושא משרה בתאגיד. על פי סעיף זה, על נושא משרה בתאגיד, כהגדרתו בסעיף קטן (ג), לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו – דינו הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה לפי סעיף 42(א) עד (ד). על פי סעיף קטן (ב) המוצע, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו, ועליו הנטל להוכיח אחרת.

יצוין, כי הוראה מעין זו, משולבת בדברי חקיקה חדשים שונים ומגוונים, ובכלל זה בחקיקה בתחום של הגנת הסביבה.

סעיף 44 – מוצע לקבוע כי שר הבריאות יהיה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בעניינים שונים, כאמור בסעיף זה.

סעיף 45 – על פי המוצע, תחילתו של חוק זה ביום 01.01.2017 ואולם תחילתם של סעיפים קטנים 18(ב) ו-18(ג), שעניינם סימון ותיווי של מנות דם ומרכיבי דם, תהיה ביום 01.01.2022.

הסייג לעניין סעיפים 18(ב) ו-18(ג) כאמור, נעשה בכדי ליתן פרק זמן מספק להתארגנות הנדרשת לצורך יישום הסדרים אלה.

סעיף 46 – מוצע לקבוע הוראה לפיה, חוק זה לא יחול על דם טבורי כהגדרתו בחוק דם טבורי, התשס"ז-2007. סעיף זה נועד למנוע קיומה של פרשנות לפיה דם טבורי הינו דם לעניין חוק זה. הנושא של דם טבורי מוסדר בחוק כבר כיום, ואין כוונה לשנות מן הדין החל לגביו אגב חקיקת החוק המוצע.

עוד מוצע לקבוע כי חוק זה לא יחול על איסוף, בדיקה, אחסון, עיבוד או הפצה של תאי אב המאטופויתיים (Blood Stem Cells); בסעיף זה "תאי אב המאטופויתיים" – "תאים המסוגלים לייצר את כל סוגי תאי הדם בגוף האדם." ויובהר, כי הגדרה זו כוללת גם איסוף מח עצם, כך שגם נושא זה מוחרג מן החקיקה המוצעת.

סעיף 47 – מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה, דם או מרכיב דם שיובא, נאסף, עובד, נבדק, אוחסן או הופץ למטרת עירוי לפני יום התחילה יראו אותו כדם או מרכיב דם העומד בהוראות חוק זה.

 

  ז. הערכת השפעות רגולציה (RIA)

לאור המדיניות לעניין החלת הליכי טיוב הרגולציה, רגולציה זו פטורה מעריכת RIA. זאת בשל החרגת השירותים החברתיים מתהליכי הטיוב במסגרת החלטת ממשלה מס' 2034, של הממשלה ה-33: "מדיניות הממשלה בנושא אופן אספקת שירותים חברתיים".



[1] ע"ר 1940, עמ' 191

[2] דיני מדינת ישראל 30, עמ' 594

[3] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

[4] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284.

[5] ס"ח התשנ"ח, עמ' 348.

[6] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[7] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[8] ס"ח התשס"ז עמ' 120