פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 - בוטל1

(1) להורות על התוויה נאותה של צרורות מכילי מזון;

(2) להגדיר, לפי הצורך, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לפרט תקנים הנדרשים ביחס למזון כאמור ולקבוע איזה חסר ברכיב מן הרכיבים הרגילים של חומר, ואיזו תוספת של דבר זר בחומר או איזה שיעור של מים בו, יהיו לענין פקודה זו ראיה לכך שאין החומר אמיתי או שהוא מזיק לבריאות;

(2א) לקבוע הוראות בדבר סימון הימצאות גלוטן במזון;

(3) לקבוע נהלים לנטילת דוגמאות מזון ולהורות על בדיקתם;

(4) להורות על גביית תשלום שהתקנות מתירות הטלתו לענין התקנות או לענין השירותים הניתנים לפיהן;

(5) להחיל לגבי הענינים שניתן לקבעם בתקנות הוראות חיקוק אחר הדנות בענינים דומים, בשינויים ובהתאמות המחוייבים.

(1) להשיג, בדרך שנקבעה בתקנות, כל דוגמת מזון;

(2) להיכנס לחצרים שמוכרים בהם מזון כדי להשיג דוגמאות לאנליזה או כדי לברר אם מפירים שם פקודה זו או תקנות שלפיה;

(3) להשיג - אך ורק לבקשת הקונה או הנשגר, או בהסכמתם - כל דוגמת מזון במקום שמוסרים אותו ובמהלך המסירה לידיהם.

(1) כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(1), אם הוא חושד כי היא נמכרה לו בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה;

(2) כל דוגמת מזון שהשיג בתוקף סמכותו שבסעיף 4(3), אם הוא חושד כי היא נמכרה לו בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שלפיה.

(ב) מזון כאמור יחד עם מזון דומה לו שבאותו משלוח, ניתן לעכב בשמירת אגף המכס ומע"מ, לפי שיקול דעתו של המנהל או של מנהל המכס ומע"מ, עד שיושלמו הבדיקה או האנליזה הדרושות; ובלבד שהבדיקה או האנליזה תבוצע בהקדם האפשרי.

(ג) הראו בדיקה או אנליזה כאמור שהמזון זוייף או שניתן לו תיאור כוזב, או שהוא מזון אסור, או שאינו תואם בדרך אחרת את הוראות פקודה זו או תקנות שלפיה, רשאי שופט בית משפט שלום, לפי צו חתום ביד המנהל או רופא ממשלתי המופקד על לשכת בריאות מחוזית, לצוות כי המזון וכל מזון דומה לו שנכלל באותו משלוח -

(1) יחולט וכן רשאי לצוות כי יושמד;

(2) יוחזר לנמל המוצא של המשלוח;

(3) יותר ליבוא לאחר התווייתו מחדש להנחת דעתו של המנהל;

(4) יטופל או ייעשה בו בדרך אחרת, כפי שיורה המנהל.

(ד) נתגלה מתוך בדיקה או אנליזה כאמור כי מזון כלשהו עלול להזיק לבריאותו של אדם, או שאינו ראוי למאכל אדם, מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, רשאי רופא ממשלתי לפסול את המזון ולצוות להשמידו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל אדם; הודעה על כך תישלח לבעל המזון לפני ביצועו של הצו או לאחריו לפי ראות עיניו של הרופא.

"מוצר בשר מעובד" - מוצר המיוצר מבשר מצונן או מבשר קפוא שעבר טיפול ;

(ב) הוסיף אדם מים או חומר מכל סוג שהוא לבשר מיושן, לבשר מיושן קפוא, לבשר מצונן או לבשר קפוא, לא ישווק, לא יימכר ולא יסומן הבשר האמור, אלא כמוצר בשר מעובד, לפי הוראות סעיף זה.

(ג) לא ישווק אדם, לא ימכור, לא יסמן, לא יחסין ולא ייבא בשר כבשר מיושן, אלא אם כן הוא בשר מיושן.

(ד) לא ישווק אדם, לא ימכור, לא יסמן, לא יחסין ולא ייבא בשר כבשר מיושן קפוא, אלא אם כן הוא בשר מיושן קפוא.

(ה) לא ישווק אדם, לא ימכור, לא יסמן, לא יחסין ולא ייבא בשר כבשר טרי או כבשר מצונן, אלא אם כן הוא בשר טרי או בשר מצונן.

(ו) לא ישווק אדם, לא ימכור, לא יסמן, לא יחסין ולא ייבא בשר כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר קפוא.

(ז) מוצר בשר מעובד לא יכיל חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות פסקה (ט)(1).

(ח) לא ישווק אדם ולא ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים "מוצר בשר מעובד" או "מוצר המכיל בשר"; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר סימון מוצר בשר מעובד כמוצר בשר מעובד או כמוצר המכיל בשר.

(ט) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע בתקנות את כל אלה:

(1) סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד;

(2) אופן סימון שיעור המים שמוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום מכיל, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;

(3) אופן סימון מוצר בשר מעובד, לרבות מוצר המכיל בשר, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, בשר מצונן ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.

(י) תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד, כפי שקבע השר.

(יא) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

(1) חומר או רכיב בלתי מזיקים לבריאות הוספו למזון בהיותם נדרשים לייצורו או להכנתו של המזון כמצרך מסחרי הניתן להובלה או לצריכה, והדבר לא נעשה במרמה לשם הגדלה של הנפח, המשקל או המידה של המזון או לשם הסוואת איכותו הנחותה;

(2) המזון הוא נושא לפטנט תקף והוא מסופק כפי שנדרש במיפרט של הפטנט;

(3) המזון עורב באופן בלתי נמנע בחומר זר במהלך ההכנה או האיסוף.

(ב) לא ימנע אדם ולא ינסה למנוע ממפקח למלא כראוי את תפקידו לפי פקודה זו, על ידי מתנה, שוחד, הבטחה או פיתוי אחר.

(ב) הליכים לפי סעיף זה ניתן לנקוט בבית המשפט שבתחום סמכותו מצוי המקום שבו נמכר המזון או ניטלה ממנו דוגמה או בבית המשפט שבתחום סמכותו מצוי המקום שבו ניתנה תעודת האחריות.

(ב) על אף האמור בכל דין, מי שלגבי ענין מעניני פקודה זו מזייף אישור או כתב אחר המתחזה להיות תעודת אחריות או מפיץ אותם בידיעה שהם מזוייפים, דינו - מאסר שנתיים.

(ב) התעודה לא תהא קבילה בבית המשפט אלא אם ממצאיה נמסרו לנאשם, כפי שקבע שר הבריאות בתקנות, תוך עשרים ואחד ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.

(1) רכש את המזון הנדון במשקל, איכות, חומר ומהות כפי שביקש ממנו הקונה ובצירוף תעודת אחריות לענין זה; ואולם תעודת אחריות לא תשמש הגנה בכל הליך לפי פקודה זו אם המזון שלגביו ננקט ההליך הינו חלב;

(2) לא היה לו יסוד להניח, בזמן שמכר את המזון, כי המזון אינו כאמור בפסקה (1);

(3) הוא מכר את המזון באותו מצב שבו רכש אותו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהא על הנאשם לשלם את הוצאות התביעה, זולת אם נתן הודעה מספקת לתובע כי הוא עתיד להסתמך על הגנה של תעודת אחריות.

(ב) מי שטוענים כי נתן תעודת אחריות כאמור, זכאי להופיע בדיון ולהעיד, ובית המשפט רשאי, אם מצא זאת לנכון, לדחות את הדיון כדי לאפשר לו להעיד.

(ג) תעודת אחריות שניתנה מחוץ לישראל לא תשמש הגנה באישום לפי פקודה זו, אלא אם הנאשם הוכיח כי נקט צעדים סבירים לוודא את נכונות האמרות או התיאור שבה וכי האמין בכך.

(ד) כשהנאשם הוא עובדו של האדם שרכש את המזון בהתאם לתעודת אחריות, הוא יהא זכאי, בכפוף להוראות סעיף זה, להסתמך על סעיף 27 כדרך שהגנה כאמור היתה עומדת למעבידו אילו הועמד לדין, בתנאי שיוכיח גם שלא היה לו יסוד להניח כי המזון היה שונה ממה שביקש הקונה.

(ב) כל המצרכים שחולטו לפי צו בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יושמדו או יטופלו או ייעשה בהם בדרך אחרת כפי שיורה המנהל.