תזכיר חוק
א. שם החוק המוצע
ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו
פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן - הפקודה), מסדירה את רישוי השימוש בגלים אלקטרומגנטיים בטווח התדרים שמשמשים תקשורת אלחוטית, רדיו, ומכשירים וציוד אלחוטיים[1]. מגוון השימושים הרחב כולל כיום, בין היתר, שידורי רדיו וטלוויזיה, טלפוניה סלולרית, מכשירי קשר אלחוטיים, מערכות תקשורת אלחוטיות, שימוש בתדרי WIFI, מערכות תקשורת וניווט לווייניות, מכ"מים. מגוון שימושים אלה נעשים הן בידי גורמים אזרחיים והן בידי כוחות הביטחון. עם הקדמה הטכנולוגית, מתווספים לטווח התדרים האמור שימושים חדשים, למשל טעינה חשמלית ללא תיל. בנוסף, רכיבים אלחוטיים מצויים כיום גם במכשירים ובציוד שאינו אלחוטי במהותו, כגון מצלמות, רחפנים, מחשבים, מכוניות, וכיוצא בזה.
ספקטרום התדרים מטבעו הוא משאב מוגבל, על מנת למנוע הפרעות אלחוטיות הדדיות והבטחת ניצול יעיל ואופטימלי של משאב זה לרווחת הציבור וכל הגורמים המשתמשים, נדרש שינוהל בידי המדינה.
מסיבות אלה נקבעו בפקודה ובתקנות מכוחה, הוראות המסדירות את הסמכות להקצות תדרים ולהועידם, הוראות בדבר חובת רישוי למכשיר אלחוטי ולמי שמחזיק, משתמש או סוחר במכשירים אלחוטיים, וחובת תשלום אגרה בעד הועדה של תדרים והקצאתם ובעד מתן רישיון כאמור.
מקורה של הפקודה בחקיקה מנדטורית. מטרתה של הצעת החוק להתאים את נוסח הפקודה למקובל בחקיקה עדכנית במספר נושאים ולהלן יפורטו עיקר השינויים המוצעים:
1. אכיפה מנהלית וסמכויות פיקוח מנהליות
כיום, הפרה של הוראות הפקודה, התקנות והרישיונות לפיה, ובכלל זה שימוש לא מורשה בתדר רדיו ובמכשיר אלחוטי, היא עבירה פלילית. מוצע לתקן את הפקודה כך שניתן יהיה לאכוף הפרה של הוראותיה גם במישור המנהלי, באמצעות סמכות להטיל עיצומים כספיים על גורם מפר.
בצד הסמכות להטיל עיצומים כספיים, מוצע לעגן בפקודה סמכויות פיקוח מנהליות, הנדרשות לשם פיקוח על קיום הוראות הפקודה ולשם אכיפתן, ובכלל כך סמכות כניסה למקום, סמכות דרישת מידע ומסמכים, סמכות לביצוע בדיקות ומדידות, סמכות תפיסה מנהלית, וסמכות מתן הוראות.
2. הועדת תדרים והקצאתם
מוצע בהצעת החוק לעגן בחקיקה ראשית את סמכותה של ועדת התדרים להועיד תדרים ולהקצותם, וכן לעגן את סמכויותיה של הוועדה העליונה, והכל בהתאם להחלטות ממשלה בנושאים אלה – החלטת הממשלה מס' 4228 מיום 9.11.2008, והחלטת הממשלה מס' 152 מיום 13.5.2013.3.
3. רישוי
בעוד שכיום חובת הרישוי קבועה בפקודה, הרי שההוראות הפרטניות הנוגעות לרישוי קבועות תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות הטלגרף האלחוטי). כך למשל, התקנות קובעות חובת רישוי לציוד אלחוטי והתנאים למתן רישיון כאמור, וקובעות סוגים שונים של רישיונות ובהם רישיון לסחר וייבוא של ציוד אלחוטי, רישיון לתחנת עסק, רישיון לתחנת לוויין, רישיון לרשת תחנות חד-מגמיות, ומתן תעודות למפעילי תחנות קשר בכלי טיס ובכלי שיט, לחובבי רדיו, וכד'.
מוצע בהצעת החוק הסדר ראשוני מפורט לעניין רישוי של ציוד אלחוטי ושל מי שמעוניין להחזיק, להפעיל או לסחור בציוד כזה, ובכלל כך תנאים למתן הרישיון, סמכות שר התקשורת לקבוע הוראות בו, והוראות המסדירות חידוש, ביטול או התלייה של רישיון, וזאת בדומה למקובל בדברי חקיקה עדכנית.
4. תחולת הפקודה
הפקודה קובעת כברירת מחדל חובת רישוי לעניין שימוש בתדר רדיו. לצד חובה זו, הפקודה מסמיכה את הממשלה לקבוע בצו כי הוראות הפקודה או חלקן לא יחולו על מכשירים מסוגים מסוימים.
מוצע בהצעת החוק לעגן ולפרט את סמכותו של שר התקשורת לעניין זה, ולקבוע סמכות נלווית למנהל להודיע על תקנים שלגביהם מתקיים הפטור שקבע השר. בנוסף, מוצע בהצעת החוק להעניק לשר התקשורת סמכות לקבוע בצו כי הוראות הפקודה או חלקן יחולו גם על מכשירים שאינם ציוד אלחוטי המשמש לתקשורת, אך השימוש בהם כרוך ביצירת גלים אלקטרומגנטיים שמפריעים לשימוש בתדרי רדיו - מכשירים לטעינת אנרגיה שלא בעזרת תיל או מכשירים להעברת אותות תקשורת באמצעות תיל.
5. הסדרים נוספים
מוצע לקבוע בפקודה הסדרים נוספים, ובכלל כך לקבוע כי שר התקשורת הוא השר שלו נתונה האחריות על הפקודה ולפיה, לקבוע סמכות להורות על הפסקה של סחר במכשירים אלחוטיים מסוכנים וכן סמכות להורות על פרסום הודעה לציבור בעניין זה, להוסיף הגדרות, ולקבוע הסדר ייעודי לעניין סמכויות פיקוח בכל הנוגע למערכת הביטחון.
ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב- 1972.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה
אין השפעה.
ה. השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי של המשרד
לא צפויה השפעה של החוק המוצע על ההיבט המנהלי של המשרד.
ו. הערכת הנטל הרגולטורי (RIA)
מצ"ב דוח הערכת הנטל הרגולטורי של החוק המוצע.
ז. להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר
הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש] (תיקון מס' ...), התשע"ו-2016
|
|
|
פרק א': תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי |
||||||
|
הוספת כותרת לפרק א' |
1. |
לפני סעיף 1 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש] התשל"ב-1972[2] (להלן- החוק העיקרי) יבוא: "פרק א': הגדרות". |
||||||
|
תיקון סעיף 1 |
2. |
בסעיף 1 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) לפני ההגדרה "טלגרף אלחוטי" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""אמצעי שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך)[3]; |
|||||
|
|
|
|
"בעל שליטה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך; |
|||||
|
|
|
(2) בהגדרה "טלגרף אלחוטי", במקום "ידיעות או תקשורות אחרות על ידי אותות חשמל" יבוא "ידיעות, מסרי תקשורת או אותות אחרים, על ידי שימוש בגלים אלקטרומגנטיים לרבות אותות חשמל"; |
||||||
|
|
|
(3) אחרי ההגדרה "הועדת תדרים" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""החזקה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך; |
|||||
|
|
|
|
"ועדת התדרים"- הוועדה להועדת תדרים והקצאת תדרים כמשמעותה בסעיף 5ד ושמונתה לפי סעיף 5ה; |
|||||
|
|
|
|
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982[4];". |
|||||
|
|
|
(4) בהגדרה "כוחות הביטחון", במקום "לחוק הבזק, תשמ"ב-1982;", יבוא "לחוק התקשורת;". |
||||||
|
|
|
(5) אחרי ההגדרה "כוחות הביטחון" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""מכשיר אלחוטי" - מכשיר לטלגרף אלחוטי, לרבות כל מכשיר, מערכת, מנגנון, מתקן, ציוד או אביזר שנועד מעצם טיבו לעשות שימוש בתדר רדיו או שיש בו רכיב אלחוטי שנועד לעשות שימוש כאמור;". |
|||||
|
|
|
(6) אחרי ההגדרה "מכשיר עזר לתעופה" יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""המנהל" - מנהל האגף במשרד התקשורת הממונה על ניהול תדרי רדיו; |
|||||
|
|
|
|
"השר" - שר התקשורת;". |
|||||
|
הוספת כותרת לפרק ב' |
3. |
אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא "פרק ב': שימוש בתדרי רדיו ובמכשירים אלחוטיים- הועדה, הקצאה ורישוי". |
||||||
|
תיקון סעיף 3 |
4. |
בסעיף 3 לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
(1) |
במקום הכותרת יבוא: "תחולת הפקודה"; |
|||||
|
|
|
(2) |
האמור בסעיף יסומן ב-(א) ובמקום המילים "החלות על ההתקנה וההפעלה של מכשירים לטלגרף אלחוטי יחולו גם על ההתקנה וההפעלה של" יבוא "החלות על מכשירים אלחוטיים יחולו גם על"; |
|||||
|
|
|
(3) |
אחרי סעיף קטן (א), יבוא - |
|||||
|
|
|
|
|
"השר רשאי לקבוע בצו כי הוראות הפקודה, כולן או חלקן, יחולו גם על מכשירים להעברת אותות תקשורת באמצעות תיל, אם הפעלתם גורמת להפרעה בשימוש התקין בתדרי רדיו.". |
||||
|
תיקון סעיף 4 |
5. |
במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא- |
||||||
|
|
|
|
"4. (א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 5ד לעניין הועדת תדרים והקצאתם, מכשיר אלחוטי המופעל בידי כוחות הביטחון או הנמצא בפיקוחם אינו חייב ברישוי או בתשלום אגרה. |
|||||
|
|
|
|
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 5ד לעניין הועדת תדרים והקצאתם השר רשאי לקבוע בצו כי הוראות פקודה זו לא יחולו על מכשיר מסוים (בסעיף זה- פטור) אם נוכח שאין מקום להסדרה שלו לפי הוראות הפקודה, ורשאי הוא לקבוע בצו תנאים שתנאי לפטור הוא התקיימותם במכשיר, ובכלל כך ייעוד לשימוש מסוים, טווח תדרים, הספק, דרישות של מפרט טכני או תקן מסוים; קבע השר כי אחד מהתנאים לפטור כאמור הוא כי המכשיר עומד בהוראות של מפרט טכני או תקן מסוים המקובל במדינות המפותחות, רשאי המנהל להודיע על מפרט טכני או תקן נוסף המקובל במדינות המפותחות שאם המכשיר עומד בהוראותיו יחול עליו אותו הפטור כאמור, ובלבד שמתקיימים בו גם התנאים האחרים שקבע השר. |
|||||
|
|
|
|
(ג) המנהל יפרסם הודעה לפי סעיף קטן (ב) ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.". |
|||||
|
תיקון סעיף 5 |
6. |
בסעיף 5 לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(א) (1) החזקה, הפעלה, התקנה, סחר, הפצה ויבוא של מכשירים אלחוטיים טעונות רישיון. |
|||||
|
|
|
|
(2) לא יעשה אדם פעולות המפורטות בפסקה (1) ללא רישיון לפי סעיף זה, ובכלל כך לא יקים אדם ולא יקיים תחנת טלגרף אלחוטי, ולא יתקין ולא יפעיל ולא יקיים מכשיר לטלגרף אלחוטי, בכל מקום בישראל או בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל, אלא לפי רישיון שקיבל לפי סעיף זה ובהתאם להוראות לפי הפקודה.". |
|||||
|
|
|
(3) בסעיף (א1)- |
||||||
|
|
|
|
(א) בכל מקום במקום "שר התקשורת" יבוא "השר"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בהגדרה "ציוד קצה רט"ן", במקום "חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982" יבוא "חוק התקשורת". |
|||||
|
|
|
(4) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה פרטים אודות הפעולות כאמור בסעיף קטן (א) והמכשירים האלחוטיים הנוגעים בדבר;"; |
|||||
|
|
|
(5) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב1) בעל רישיון לא יבצע את הפעולות שהותרו לו ברישיון אלא אם מתקיימים אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) יש בידיו את האישור לסוג המכשיר האלחוטי מושא הפעולות האמורות, אם נדרש; |
||||
|
|
|
|
|
(2) הוא שילם אגרה בהתאם לתקנות שקבע השר לפי סעיף 13. |
||||
|
|
|
|
(ב2) השר רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון או לחידושו וכן לקבוע תנאים כאמור לסוג מסוים של רישיון, בין השאר, כדי למנוע הפרעות למכשירים אלחוטיים ועל מנת לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו, ובכלל זה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
(1) כי מבקש הרישיון מסר למנהל מסמכים ומידע הדרושים לו לצורך קבלת החלטה בבקשה למתן רישיון, כמפורט בתקנות; |
|||
|
|
|
|
|
|
(2) כי מבקש הרישיון, ואם הוא תאגיד - גם בעל שליטה ונושא משרה בו, לא הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי; ולעניין בעל שליטה שהוא תאגיד, יראו ביחיד השולט בתאגיד כבעל שליטה; השר לא יקבע תנאי לעניין זה אלא אם כן סבר כי בשל אופייה של הפעילות המוסדרת ברישיון ראוי להביא בחשבון את עברו הפלילי של אדם הנוטל בה חלק, כדי למנוע פגיעה בביטחון הציבור או בריאותו, בביטחון המדינה, או כדי למנוע הפרעות למכשירים אלחוטיים, ועל מנת לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו; |
|||
|
|
|
|
|
|
(3) הוראות בדבר העדר מניעה ביטחונית למתן רישיון; |
|||
|
|
|
|
|
|
(4) הוראות בדבר חובת התאגדות ואופן התאגדותו של מבקש הרישיון; |
|||
|
|
|
|
|
|
(5) הוראות בדבר חובת התאגדות בישראל, ולעניין מבקש רישיון שהוא יחיד - דרישת תושבות קבע בישראל או אזרחות ישראלית וכן הוראות בדבר חובת ניהול עסקיו של בעל הרישיון בישראל; |
|||
|
|
|
|
|
|
(6) הגבלות ותנאים לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון; |
|||
|
|
|
|
|
|
(7) הוראות בדבר העסקת כוח אדם מקצועי ומיומן בבעל רישיון; |
|||
|
|
|
|
|
|
(8) הוראות בדבר מתן ערבות והדרכים למימושה. |
|||
|
|
|
|
(ב3) השר רשאי לקבוע ברישיון תנאים והגבלות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של רישיונות או בעלי רישיונות, ובכלל זה בעניינים אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) הגבלות על החזקה ועל העברה של אמצעי שליטה בבעל רישיון; |
||||
|
|
|
|
|
(2) תנאים והגבלות לעניין אופן ביצוע הפעולות המותרות על פי הרישיון; |
||||
|
|
|
|
|
(3) הוראות בדבר דרישות טכניות שעל המכשיר האלחוטי מושא הרישיון לעמוד בהן, לרבות מפרט טכני או תקן מסוים; |
||||
|
|
|
|
|
(4) הוראות ותנאים בעניינים הנדסיים ותחזוקה של המכשיר האלחוטי מושא הרישיון; |
||||
|
|
|
|
|
(5) תנאים והוראות לעניין ניטור של מכשיר אלחוטי שיבצע בעל הרישיון לשם מדידת הספק השידור במוצא המשדר והוראות בדבר הדרך והמועד למסירת נתוני הניטור למנהל; השר יקבע תנאים והוראות לעניין זה רק אם מצא כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות שימוש בסמכותו זו; |
||||
|
|
|
|
|
(6) הוראות בדבר מתן ערבות והדרכים למימושה; |
||||
|
|
|
|
|
(7) הגבלות ותנאים לעניין סחר במכשירים אלחוטיים; |
||||
|
|
|
|
|
(8) הוראות בדבר חובות דיווח על פעילותו של בעל הרישיון, לרבות דיווח על נתונים הנוגעים לפעילותו העסקית ופעולות שביצע במכשירים אלחוטיים, וכן דיווח על זהותם ופעילותם של בעלי השליטה בבעל הרישיון ונושאי משרה בו ועל רכישה או העברה של אמצעי שליטה כאמור בפסקה (1); |
||||
|
|
|
|
|
(9) תנאים ודרישות לעניין רישום מלאי של מכשירים אלחוטיים מושא הרישיון, שמירת מסמכים הנוגעים למקורם של המכשירים, עמידתם של המכשירים בהוראות שנקבעו לפי הפקודה לרבות מפרט טכני או תקן מסוים, וכן מסמכים הנוגעים לפעולות סחר שבוצעו בהם; |
||||
|
|
|
|
|
(10) בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב2). |
||||
|
|
|
|
(ב4) התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב2) יתקיימו בבעל הרישיון בכל תקופת הרישיון, בשינויים המחויבים. |
|||||
|
|
|
|
(ב5) רישיון יינתן לתקופה קצובה בהתאם לתקנות לפי סעיף 13. |
|||||
|
|
|
|
(ב6) רישיון לפי פרק זה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. |
|||||
|
|
|
|
(ב7) השר רשאי בכל עת לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, לפי העניין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) בעל הרישיון ביקש את ביטול רישיונו; |
||||
|
|
|
|
|
(2) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; |
||||
|
|
|
|
|
(3) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון לפי פרק זה; |
||||
|
|
|
|
|
(4) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו או הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון; |
||||
|
|
|
|
|
(5) בעל הרישיון החליט על פירוקו מרצון או שבית משפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו, ואם הוא יחיד – הוכרז פושט רגל; |
||||
|
|
|
|
|
(6) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרישיון. |
||||
|
|
|
(6) בסעיף קטן (ג) במקום "דעתה של הממשלה" יבוא "דעתו של השר", ובמקום "שתראה הממשלה לנכון" יבוא "שיראה השר לנכון"; |
||||||
|
תיקון סעיף 5ג |
7. |
בסעיף 5ג לחוק העיקרי, במקום "שר התקשורת" יבוא "השר". |
||||||
|
תיקון סעיף 5ד |
8. |
בסעיף 5ד לחוק העיקרי- |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א), במקום "מאת הגוף שהממשלה הסמיכה כאמור בסעיף קטן (ג)", יבוא "לפי סעיף זה"; |
||||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א), יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(א1) ועדת התדרים רשאית להועיד תדרי רדיו ולהקצותם; בהועדת תדרים והקצאתם וכן בשינוי של תנאי הועדה והקצאה או בביטולן, יכול שיובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים המפורטים בסעיף 4(ב) לחוק התקשורת, בשינויים המחויבים. |
|||||
|
|
|
|
(א2) סמכות ההקצאה בהתאם לתנאי ההועדה, לרבות שינוי תנאי הקצאה או ביטולה, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתופעל- |
|||||
|
|
|
|
|
(1) בהתייחס להקצאות פרטניות בתחומים של תדרי רדיו שלא הועדו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון, או בתדרי רדיו שלא הוקצו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון באמצעות מכשיר ייעודי, - בידי יושב ראש ועדת התדרים; |
||||
|
|
|
|
|
(2) בהתייחס להקצאות פרטניות בתחומים של תדרי רדיו שהועדו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון, או שהוקצו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של אחד מכוחות הביטחון באמצעות מכשיר ייעודי לו - בידי חבר ועדת התדרים מכוחות הביטחון הנוגעים בדבר או בידי יושב ראש ועדת התדרים לעניין מי מכוחות הביטחון שאינם מיוצגים בוועדת התדרים."; |
||||
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "אך לא יחולו", תימחק; |
|||||
|
|
|
|
(4) סעיף קטן (ג)- בטל. |
|||||
|
הוספת סעיפים 5ה עד 5י |
9. |
אחרי סעיף 5ד יבוא- |
||||||
|
|
|
"ועדת התדרים |
5ה. |
(א) השר ימנה ועדה להועדת תדרים והקצאת תדרים, בת שמונה חברים, והם: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) יושב ראש הוועדה, שהוא המנהל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) חבר ועדה שהוא נציג משרד התקשורת העובד באגף הממונה על ניהול תדרי רדיו, שימונה לפי המלצת השר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שני חברי ועדה, אשר ימונו לפי המלצת שר הביטחון והם נושאי תפקיד בכיר באגף התקשוב בצבא ההגנה לישראל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) חבר ועדה, אשר ימונה לפי המלצת השר לביטחון פנים והוא נושא תפקיד בכיר במשטרת ישראל בתחום התקשוב, הקשר והאלקטרוניקה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) חבר ועדה, אשר ימונה לפי המלצת שר התחבורה והבטיחות בדרכים והוא נושא תפקיד בכיר ברשות התעופה האזרחית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) חבר ועדה אשר ימונה לפי המלצת ראש שירות הביטחון הכללי והוא נושא תפקיד בכיר בשירות הביטחון הכללי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) חבר ועדה אשר ימונה לפי המלצת שר האוצר והוא נושא תפקיד בכיר באגף הממונה על התקציבים במשרד האוצר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) במקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף. |
||
|
|
|
תפקידי ועדת התדרים |
5ו. |
(א) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 5ד, ועדת התדרים תהיה מופקדת על הועדת תדרים והקצאת תדרים; הוועדה תבצע את תפקידיה בשים לב לאלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) צרכי המגזר האזרחי וכוחות הביטחון בדבר שימוש בתדרי רדיו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ניצול יעיל של תדרי רדיו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) מניעת הפרעות לפעילות התקינה של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הוראות החוקה, האמנה ותקנות הרדיו של איגוד הבזק הבינלאומי, וכן כל הסכם בינלאומי אחר בנושא תדרי רדיו שישראל צד לו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) תיאום הפעילות של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין, בעת רגיעה ובעת חירום. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) החלטות ועדת התדרים יועברו לעיונם של חברי הוועדה העליונה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) ועדת התדרים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה. |
||
|
|
|
דיון חוזר |
5ז. |
(א) מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים רשאי לבקש ממנה לקיים דיון חוזר בהחלטה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בקשה לדיון חוזר תוגש תוך שלושה שבועות מיום שנמסרה ההחלטה לחבר הוועדה. |
||
|
|
|
הוועדה העליונה |
5ח. |
השר ימנה ועדה עליונה להועדת תדרים והקצאת תדרים, בת חמישה חברים (בסעיף זה- "הוועדה העליונה"), והם: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המנהל הכללי של משרד התקשורת והוא יהיה יושב ראש הוועדה העליונה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המנהל הכללי של משרד הביטחון, או נציגו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, או נציגו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) המנהל הכללי של משרד האוצר, או נציגו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, או נציגו; |
|
|
|
|
תפקידי הוועדה העליונה וסדרי עבודתה |
5ט. |
(א) תפקידי הוועדה העליונה הם: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הכרעה בהשגה המוגשת כנגד החלטה של ועדת התדרים כאמור בסעיף 5י; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הכרעה בכל נושא אחר שנדון בוועדת התדרים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוועדה רשאית, בהחלטה שהתקבלה פה אחד, לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) החלטות הוועדה העליונה יועברו לעיונם של חברי ועדת התדרים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הוועדה העליונה תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה. |
||
|
|
|
השגה |
5י. |
(א) חבר ועדת התדרים רשאי להשיג על החלטת הוועדה בפני הוועדה העליונה כאמור בסעיף 5ט(1). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השגה תוגש תוך שלושה שבועות מיום שנמסרה ההחלטה לחבר הוועדה." |
||
|
תיקון סעיף 12
|
10. |
בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום "גוף פיקוח" יבוא "מפקח, כמשמעותו בפרק ג'", והמילים "לענין זה, "גוף פיקוח" – הגוף האחראי במשרד התקשורת על פיקוח אלחוטי" – יימחקו. |
||||||
|
תיקון סעיף 13 |
11. |
בסעיף 13 לחוק העיקרי, במקום הרישה, יבוא "השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה ובכלל כך תקנות-"; |
||||||
|
הוספת סעיפים 15 עד 42 |
12. |
אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי, יבוא- |
||||||
|
|
|
"הפסקת פעולות סחר
|
15. |
(א) המנהל רשאי להורות למי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים, בהודעה בכתב, על הפסקה זמנית של סחר במכשירים מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים מסוימים להמשך הסחר (בסעיף זה - הפסקה זמנית), אם היה לו יסוד סביר להניח כי המכשירים מסוכנים לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לביטחון המדינה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) המנהל יודיע על החלטתו הסופית לעניין המשך הסחר במכשירים האלחוטיים האמורים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 30 ימים מיום הוראתו על ההפסקה הזמנית כאמור בסעיף קטן (א), ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות או משלימות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-15 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) המנהל לא יקבל החלטות לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתן למי שרואה עצמו נפגע הזדמנות לטעון את טענותיו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) סבר המנהל כי קיים חשש מידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לביטחון המדינה, רשאי הוא ליתן לעוסק הוראה לפי סעיף קטן (א) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) החלטת המנהל לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת. |
||
|
|
|
סמכות לדרוש מידע |
16. |
השר, המנהל או מי שהשר הסמיך לכך אשר מתקיים בו התנאי האמור בסעיף 37(ב)(1), רשאים לדרוש ממבקש רישיון לפי פקודה זו ומבעל רישיון וממי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים למסור להם מידע הדרוש לשר לשם הפעלת סמכויותיו וביצוע תפקידיו לפי פקודה זו, במועד ובמתכונת כפי שיורו; בסעיף זה, "רישיון" - לרבות אישור ותעודה. |
||||
|
|
|
פרק ג': אכיפה מנהלית וסמכויות פיקוח |
||||||
|
|
|
סימן א': הטלת עיצום כספי |
||||||
|
|
|
הגדרות |
17. |
בפרק זה- |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"אמצעי אכיפה מנהלית" – עיצום כספי או התראה מנהלית"; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"בעל רישיון" - מי שקיבל רישיון לפי הוראות הפקודה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961[5]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"רישיון" - לרבות אישור ותעודה; |
||
|
|
|
עיצום כספי |
18. |
(א) הפר בעל רישיון או מי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים דרך עיסוקו הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 20,000 שקלים חדשים: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לא דיווח או לא הגיש דוח, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(א1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לא קיים חובת רישום לעניין מלאי לעניין ציוד קצה רט"ן, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(א1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הפר תנאי ברישיון לעניין אופן ביצוע הפעולות המותרות על פיו, בניגוד להוראות סעיף 5(ב3)(2); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הפר הוראות או תנאים ברישיון בעניינים הנדסיים ותחזוקה, בניגוד להוראות סעיף 5(ב3)(4); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) הפר תנאי ברישיון לעניין הגשת דיווחים, בניגוד להוראות סעיף 5(ב3)(8); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) הפר תנאי ברישיון לעניין רישום מלאי של מכשירים אלחוטיים או שמירת מסמכים הנוגעים למקורם של המכשירים ולעמידתם בהוראות לפי הפקודה, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(ב3)(9); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) לא דיווח בניגוד להוראות לפי סעיף 13; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) לא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי סעיף 16; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(9) לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בניגוד להוראות סעיף 38(2) לעניין עמידתם של מכשירים אלחוטיים במפרט טכני או בתקן מסוים, או בתנאים אחרים הקבועים לפי הוראות הפקודה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(10) לא קיים הוראה מהוראות המפקח, לעניין איסור החזקה, הפעלה או שיווק של מכשירים אלחוטיים, בניגוד להוראות סעיף 40. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הפר בעל רישיון או מי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים דרך עיסוקו הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 70,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 140,000 שקלים חדשים: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) החזיק, הפעיל, התקין, סחר, הפיץ או ייבא, כדרך עיסוק, במכשירים אלחוטיים ללא רישיון בניגוד להוראות סעיף 5(א)(1), או שלא על פי תנאי הרישיון בניגוד להוראות סעיף 5(ב3); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הקים או קיים תחנת טלגרף אלחוטי, התקין, הפעיל או קיים מכשיר לטלגרף אלחוטי ללא רישיון, או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(2); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הפר הוראת רישיון לעניין החזקה או העברה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(ב3)(1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הפר תנאי ברישיון לעניין ניטור של מכשיר אלחוטי, בניגוד להוראות לפי סעיף 5(ב3)(5); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) השתמש בתדר רדיו שלא לפי הקצאה או בניגוד לתנאיה, בניגוד להוראות סעיף 5ד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) לא קיים את הוראת המנהל להפסקה זמנית של סחר במכשירים אלחוטיים בניגוד להוראות סעיף 15. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי סעיף 5(ב3) או לפי סעיפים 5 ו- 13, המפורטת בטור א' בטבלה שבתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור ב' לצידה, לפי העניין. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לשנות בצו את התוספת לרבות הסכומים המצוינים בטור ב' שבה ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויה בטור א' של התוספת, לא יעלה על 70,000 שקלים חדשים ואם המפר הוא תאגיד- 140,000 שקלים חדשים. |
||
|
|
|
הפרה בנסיבות מחמירות |
19. |
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, בנסיבות מחמירות, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שניים מהסכום הקבוע בסעיף 18 או בתוספת לעניין אותה הפרה; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - הפרה שלנוכח התמשכותה, עוצמתה, או היקפה עלולה לגרום להפרעה אלחוטית משמעותית לתדרי רדיו שהוקצו למערכת הביטחון או לשימושי תעופה אזרחית, או שיש בה כדי לסכן את ביטחון הציבור. |
||||
|
|
|
הודעה על כוונת חיוב |
20. |
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו כאמור בסעיף 18 (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף או לפי סעיף 19, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, לפי הוראות סעיף 21; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל נסיבות מחמירות לפי הוראות סעיף 19; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 22, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור. |
|
|
|
|
זכות טיעון |
21. |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 20, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים. |
||||
|
|
|
החלטת המנהל ודרישת תשלום |
22. |
(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 21, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 24. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 21 בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
||
|
|
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת |
23. |
(א) בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו כאמור בסעיף 18, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי, או שבשלה הורשע. |
||
|
|
|
סכומים מופחתים |
24. |
(א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שייקבע. |
||
|
|
|
סכום מעודכן של העיצום הכספי |
25. |
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף 22(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 18 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). |
||
|
|
|
המועד לתשלום העיצום הכספי |
26. |
המפר ישלם את העיצום כספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22. |
||||
|
|
|
הפרשי הצמדה וריבית |
27. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו. |
||||
|
|
|
גבייה |
28. |
(א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)[6]. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא המפר לפי הוראות סעיף 5(ב)(2) או סעיף 5(ב3), כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור. |
||
|
|
|
סימן ב': התראה מנהלית |
||||||
|
|
|
התראה מנהלית |
29. |
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 18, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהתראה מנהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 31, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 30. |
||
|
|
|
בקשה לביטול התראה מנהלית
|
30. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 29, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. |
||
|
|
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה |
31. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 23(א); דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של המפר לטעון כאמור בסעיף 21 לעניין סכום העיצום הכספי ולעניין הימשכות ההפרה, ויחולו הוראות סעיפים 21 ו-22, בשינויים המחויבים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 23(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 20 בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, ויחולו הוראות סעיפים 21 ו-22, בשינויים המחויבים. |
||
|
|
|
סימן ג': שונות |
||||||
|
|
|
נקיטת אמצעי אכיפה מנהלית בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר |
32. |
בשל מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 18 או בתוספת ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יינקט יותר מאמצעי אכיפה מנהלית אחד. |
||||
|
|
|
ערעור |
|
|
33. |
(א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. |
||
|
|
|
פרסום |
34. |
(א) נקט המנהל אמצעי אכיפה מנהלית לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה לנקוט אמצעי אכיפה מנהלית: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) דבר נקיטת אמצעי האכיפה המנהלית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מהות ההפרה שבשלה ננקט אמצעי האכיפה המנהלית ונסיבות ההפרה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אם הוטל עיצום כספי - סכומו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוגש ערעור על החלטת המנהל כאמור בסעיף 33, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[7], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין נקיטת אמצעי אכיפה מנהלית כלפי תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
||
|
|
|
שמירת אחריות פלילית |
35. |
(א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מנהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 18, המהווה עבירה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נקט המנהל אמצעי אכיפה מנהלית כלפי מפר בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל אמצעי אכיפה מנהלית לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו. |
||
|
|
|
סימן ד': פיקוח |
||||||
|
|
|
הגדרות |
36. |
בסימן זה- |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"מפקח" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 37. |
||
|
|
|
מינוי מפקחים |
37. |
(א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. |
|
|
|
|
סמכויות מפקחים |
38. |
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו, רשאי מפקח - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לדרוש מבעל רישיון לפי פקודה זו למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי פקודה זו או להקל את ביצוען, לרבות לעניין עמידתו של מכשיר אלחוטי במפרט טכני או תקן מסוים, בתנאים שנקבעו לפי הוראות הפקודה, ובהוראות הדין, ולעניין סחר במכשירים אלחוטיים; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[8]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) דרישה כאמור בפסקה (2) לעיל יכולה שתופנה לכל אדם הנוגע בדבר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) להיכנס בכל עת סבירה למקום עסק של בעל רישיון או מי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים או למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש יסוד סביר להניח כי הוא מקור להפרעה אלחוטית, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) לערוך בדיקות או מדידות של מכשיר אלחוטי ושל תנאי השימוש בתדר רדיו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) |
(א) ליטול דגימות של מכשיר אלחוטי לשם בדיקתו במעבדה; דגימה של מכשיר אלחוטי שניטלה לפי פסקה זו תישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטלה ממנו הדגימה או לבעליו של המכשיר (בפסקה זו – בעל מכשיר אלחוטי) כי באפשרותו לקחת בחזרה את המכשיר ממקום כפי שיודיע לו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יהיה חייב להשיב מכשיר אלחוטי לידי בעל מכשיר אלחוטי, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המכשיר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג). המפקח יודיע על החלטתו לפי פסקת משנה זו בהודעה מנומקת בכתב. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בעל מכשיר אלחוטי הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר האלחוטי בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על החלטת המפקח לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההחלטה. |
|
|
|
זיהוי מפקחים |
39. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|
|
|
|
מתן הוראות |
40. |
(א) מפקח רשאי להורות לכל אדם על איסור החזקתו, הפעלתו או שיווקו של מכשיר אלחוטי, אם נוכח כי המכשיר מוחזק ללא רישיון כנדרש לפי הוראות הפקודה או כי נעשה בו שימוש שלא כדין או שלא בהתאם להוראות לפי הפקודה, או אם מצא כי המכשיר אינו עומד בתנאי הרישיון או בהוראות לפי סעיפים 4 או 5(א1) וכן רשאי הוא לתת הוראות לעניין פעולות שעליו לנקוט ביחס למכשיר אלחוטי שיובא לארץ שלא כדין ובכלל כך הוצאת המכשיר מחוץ לישראל. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לא יפעיל אדם מכשיר אלחוטי ולא יעבירו לחזקתו של אחר, אם הורה לו המפקח לחדול מהפעלת המכשיר כאמור בסעיף קטן (א). |
||
|
|
|
תפיסה |
41. |
(א) התעורר חשד כי הפעלה של מכשיר אלחוטי עשויה לסכן את ביטחון הציבור, או נעשתה פנייה מצד כוחות הביטחון למנהל בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה עקב קיומה של הפרעה אלחוטית למכשיר אלחוטי או למערכות אחרות אשר משמשות את כוחות הביטחון בתדרים אשר הוקצו להם, רשאי מפקח להורות על איסור הפעלתו של המכשיר האלחוטי, ורשאי הוא לתפסו. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) המפקח לא ייתן הוראה ולא יתפוס מכשיר אלחוטי לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לאדם העלול להיפגע ממתן ההוראה או מהתפיסה, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו; ואולם אם סבר המפקח כי השהיית מתן ההוראה או התפיסה, לפי העניין, להביא להפרעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לתת הוראה או לתפוס את המכשיר לאלתר, ובלבד שייתן לאדם העלול להיפגע כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) נתפס מכשיר אלחוטי לפי הוראות סעיף קטן (א), יחזירו המפקח לבעליו בתוך 60 ימים, ובלבד שהבעלים נתן למפקח התחייבות בכתב שיפעיל את המכשיר האלחוטי לפי רישיון כנדרש ובהתאם לתנאיו, ולעניין מכשיר אשר החזקתו אסורה - ובלבד שהבעלים נתן למפקח התחייבות בכתב שיוציא את המכשיר האלחוטי מגבולות הארץ בתוך תקופה שיקבע המפקח, ושימסור למפקח אסמכתא להוכחת הייצוא; סבר המפקח כי בנסיבות העניין אין להחזיר את המכשיר האלחוטי שנתפס לבעליו, או שסרב הבעלים לתת התחייבות כאמור בסעיף קטן זה, יפנה המפקח אל בית המשפט שיורה מה לעשות בתפוס על מנת למנוע פגיעה כאמור בסעיף קטן (א). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) היה יסוד סביר לחשש כי הפעלה של מכשיר אלחוטי ללא רישיון או בניגוד לתנאיו גורמת להפרעה של ממש לרשת בזק ציבורית כהגדרתה בחוק התקשורת או תגרום להפרעה של ממש למכשיר אלחוטי אחר הפועל כדין, רשאי המפקח לפנות לבית המשפט על מנת שיורה מה לעשות במכשיר כדי למנוע הפרעה כאמור בסעיף זה לרבות תפיסתו. |
||
|
|
|
פיקוח במערכת הביטחון |
42. |
(א) הוראות פרק זה לא יחולו לגבי מכשיר אלחוטי המוחזק או מיוצר בגופי מערכת הביטחון או מופעל על ידם. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר הממונה, בהסכמת השר, יורה בנוהל על אופן יישום הפיקוח על הוראות פקודה זו בגוף ביטחוני. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לעניין סעיף זה - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"גוף ביטחוני" – אחד הגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השר הממונה" – כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011[9] (להלן – חוק הגנת הסביבה); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מערכת הביטחון" – כהגדרתה בחוק הגנת הסביבה. |
|
|
|
|
תוספת (סעיף 18)" |
||||||
|
|
|
פרק ד': תיקון עקיף |
||||||
|
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים |
13. |
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000[10], בתוספת הראשונה, בסופה יבוא- |
||||||
|
|
|
|
"(52) החלטה לפי סעיף 38(6) או סעיף 41 לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972;". |
|||||
דברי הסבר
כללי
פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) מסדירה את השימוש במשאב הציבורי של הספקטרום האלקטרומגנטי בישראל, ואת דרכי ניהולו בידי המדינה, לרבות הועדה של תדרי רדיו, הקצאתם ורישוים.
תחום התדרים (הספקטרום האלקטרומגנטי) המוקצה לשימוש תקשורת אלחוטית משרת מגוון רחב של צרכים. כך למשל שימוש בתדרים לשירותי טלפוניה סלולרית, להפצה אלחוטית של שידורי טלוויזיה ורדיו, לתקשורת לוויינית, להפעלה של מערכות קשר צבאיות, לחובבי רדיו, לתקשורת של כלי טיס וכלי שיט, ועוד.
תחום תדרי הרדיו הוא משאב במחסור, ועל כן יש חשיבות רבה לניהול מתוכנן במטרה להבטיח שימוש יעיל במשאב זה, ולמניעת הפרעות אלחוטיות. חשיבות זו גוברת נוכח ביקוש הולך וגדל לתדרים עבור שימושים אזרחיים מגוונים ובראשם אספקה של שירותי תקשורת מתקדמים, ועבור צרכיה השונים של מערכת הביטחון. ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי הוא באמצעות אסדרה של השימוש בתדרי רדיו לצורכי תקשורת, ואסדרה של ציוד אלחוטי. בהתאמה, הפקודה קובעת כי ניתן לעשות שימוש בתדרי רדיו אך ורק בהתאם להועדה של התדר והקצאתו בידי הגורם המוסמך לכך, וכן היא קובעת חובת רישוי להחזקה, הקמה והפעלה של מכשיר אלחוטי, או בלשון הפקודה: "מכשיר לטלגרף אלחוטי". בעד רישוי ובעד הועדת תדרים והקצאתם משולמות אגרות, הקבועות בתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות הטלגרף האלחוטי).
בשונה מהחקיקה העדכנית אין בפקודה סמכויות שמאפשרות אכיפה מנהלית בדרך של הטלת עיצום כספי או קביעת התראה מנהלית על מי שמפר את הוראותיה. כלי האכיפה היחידים הקבועים כיום בפקודה הם סנקציות פליליות, ובעיקרם מאסר או קנס פלילי.
על מנת לייעל את האכיפה מוצע אפוא לקבוע בפקודה מנגנוני אכיפה ופיקוח מנהליים על קיום הוראות הפקודה, שיהיו נתונים בידי משרד התקשורת, ובכלל כך מינוי מפקחים והקניית סמכויות פיקוח עבורם, וקביעת סמכות להטיל עיצומים כספיים או לקבוע התראה מנהלית מקום בו מתגלות הפרות של הוראות הפקודה.
כמו כן מוצע לעגן בפקודה הסדר מפורט לעניין רישוי, לרבות התנאים למתן רישיון ותנאים שייקבעו ברישיון, הדרכים לבקש רישיון, סמכויות לביטול, התלייה והגבלה של הרישיון, וחובות נוספות שחלות על בעל רישיון, כגון תשלום אגרה, ורישוי נפרד לציוד אלחוטי.
בנוסף, מוצע בהצעת החוק לעגן את הסמכות להועיד תדרים ולהקצותם הנתונה כיום בידי ועדת התדרים. סמכויות הוועדה עוגנו במפורש בהחלטת הממשלה מס' 4228 מיום 9.11.2008, ובהחלטת הממשלה מס' 152 מיום 13.5.2013. בנוסף מוצע לקבוע הוראות מפורטות לעניין סמכויותיה של ועדת התדרים ונהלי העבודה הנהוגים בה, וכן לעגן את סמכויותיה של ועדת התדרים העליונה, כפי שמפורט בתיקון המוצע.
לסעיפים 1 ו-2
מוצע להוסיף את פרק א' שיעסוק בהגדרות בהן נעשה שימוש בפקודה.
מוצע להוסיף את ההגדרות "אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו-"החזקה" אשר נדרשות לשם קביעת הוראות בעניינים הנוגעים לרישוי, וזאת בדרך של הפניה להגדרות אלה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. כן מוצע להוסיף הגדרות של "ועדת התדרים" ו-"חוק התקשורת".
מוצע להוסיף את ההגדרה "מכשיר אלחוטי". כיום הפקודה וחקיקת המשנה מכוחה נוקטות במספר מונחים שונים כדי לתאר מכשירים וציוד שהוראות הפקודה חלות לגביהם, וביניהם "תחנת טלגרף אלחוטי", "מכשיר לטלגרף אלחוטי", "תחנת קשר", "ציוד קצה רט"ן". מוצע להוסיף את ההגדרה "מכשיר אלחוטי" שתקבע מונח אחיד וברור לכל אותם מונחים בהם הפקודה עושה שימוש. מוצע שההגדרה "מכשיר אלחוטי" תתייחס גם לכל מכשיר אחר שיש בו רכיב אלחוטי שנועד לתקשורת ומשכך הוראות הפקודה חלות לגביו.
מוצע לתקן את ההגדרה "טלגרף אלחוטי" באופן שיבהיר כי זו שיטת תקשורת אשר כוללת לא רק קליטה ושידור של מסרי תקשורת, אלא גם קליטה ושידור של אותות על ידי שימוש בגלים אלקטרומגנטיים לרבות אותות חשמל. תיקון זה להגדרה מבהיר כי הוראות הפקודה חלות גם על מכשיר אלחוטי אשר משמש לתכליות מגוונות, כגון מכ"ם או מגלה מתכות.
לסעיף 3
מוצע לאגד את סעיפים 2 – 16 לפקודה תחת פרק אחד, פרק ב', שעניינו "שימוש בתדרי רדיו ובמכשירים אלחוטיים - הועדה, הקצאה ורישוי". הפרק המוצע עוסק באסדרת השימוש בתדרי רדיו ובמכשירים אלחוטיים ובכלל כך קובע את החובה לקבל רישיון עבור שימוש במכשיר אלחוטי והחזקתו, וכן קובעת כי אדם רשאי לעשות שימוש בתדר רדיו מסוים רק לאחר שתחום התדרים הנוגע בדבר הועד למטרה המבוקשת ולאחר שהתדר האמור הוקצה לאותו אדם בידי הגורם המוסמך, כלומר ועדת התדרים.
בנוסף מוצעות בפרק זה הוראות הנוגעות לסמכויות הנדרשות לשם מילוי תפקידיהם של השר והמנהל על פי פרק זה, כגון הסמכות לדרוש מידע, וסמכות להורות על הפסקה של סחר במכשירים אלחוטיים הנחשדים כמסוכנים.
לסעיף 4
עם התפתחות הטכנולוגיה פותחו מכשירים לניצול גלים אלקטרומגנטיים שלא בעזרת תיל והשימוש בהם נעשה רווח, לדוגמה- מטענים אלחוטיים למכשירי טלפון סלולריים. סעיף 3 לפקודה קובע כי הוראות הפקודה בנוגע להתקנה של מכשירים לטלגרף אלחוטי והפעלתם יחולו גם על ההתקנה של מכשירים לניצול גלים אלקטרומגנטיים להעברת אנרגיה שלא בעזרת תיל ולהפעלתם. כלומר, חלק מהוראות הפקודה חלות גם על מכשיר שמשדר או קולט אנרגיה באופן אלחוטי גם אם אינו משמש בהכרח להעברת תקשורת.
מוצע לקבוע שהאמור בסעיף יסומן כסעיף קטן (א), ולתקן את הסעיף כך שכלל הוראות הפקודה יחולו ביחס למכשירים האמורים בסעיף ולא רק הוראות החלות על התקנה והפעלה כפי שקבוע כיום.
הרחבת תחולת הפקודה באופן האמור תאפשר למשרד התקשורת להסדיר גם היבטי רישוי, ייבוא וסחר של המכשירים האמורים, באופן שימנע הפרעות למכשירים אלחוטיים.
מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב) ולקבוע בו כי לשר התקשורת תהיה סמכות לקבוע בצו כי הוראות הפקודה, כולן או חלקן, יחולו גם על מכשירים להעברת אותות תקשורת באמצעות תיל, אם הפעלתם גורמת להפרעה בשימוש התקין בתדרי רדיו. בכך תוקנה לשר התקשורת סמכות, לדוגמה, לקבוע כי החזקה, הפעלה או סחר בציוד כאמור יהיו מותרים רק בכפוף לקבלת רישיון או אישור מהגורם במשרד התקשורת שממונה על רישוי ציוד אלחוטי.
לסעיף 5
סעיף 4 לפקודה קובע סייגים לתחולת הפקודה, לעניין מכשיר המופעל בידי כוחות הביטחון, ולעניין מכשיר מסוג אחר שציינה הממשלה בצו.
מוצע לתקן את הסעיף ולפרט את הפטורים הבאים:
לסעיף קטן (א)
מוצע להבהיר את היקף הסייג הקיים לתחולת הפקודה לפיו מכשירים אלחוטיים המופעלים בידי כוחות הביטחון פטורים מחובת רישוי ומתשלום אגרה, אך אינו גורע מהחובה לפעול לפי סעיף 5ד שעוסק בהועדת תדרים והקצאתם.
לסעיף קטן (ב)
מוצע כי הסמכות המוקנית כיום לממשלה - ונתונה בידי שר התקשורת - לקבוע כי הוראות הפקודה לא יחולו על מכשירים מסוימים, תוקנה לשר התקשורת ומוצע לפרט היבטים שונים לעניין סמכות זו: אם נוכח שר התקשורת כי אין מקום להסדרה של מכשיר מסוג מסוים לפי הוראות הפקודה, רשאי הוא לקבוע פטור בצו למכשיר זה. כן מוצע שהשר יהיה רשאי לקבוע תנאים לפטור כאמור ובכלל זה ייעוד לשימוש מסוים, טווח תדרים, הספק, ודרישות של מפרט טכני או תקן מסוים העומד בתנאים האמורים. בנוסף, על מנת לאפשר למנהל גמישות בהרחבת הפטור גם למכשיר הפועל בתקנים ומפרטים חדשים, מוצע כי במקרים בהם קבע שר התקשורת פטור בתנאים מסוימים ובתקן או במפרט מסוים, יהיה רשאי המנהל להודיע על תקן או מפרט נוסף אשר עומד באותם התנאים שקבע השר.
לסעיף קטן (ג)
על מנת שהודעת המנהל לעניין התקן והמפרט הנוסף שחל לגביו פטור תובא לידיעת כלל הציבור, מוצע כי המנהל יפרסם את ההודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
לסעיף 6
מוצע לתקן את סעיף 5(א) לפקודה כך שהסמכות להעניק רישיונות לפי סעיף זה המוקנית כיום לממשלה - ונתונה בידי שר התקשורת - תוקנה במפורש לשר התקשורת, האחראי על ביצוע הוראות הפקודה ותקנות הטלגרף האלחוטי שנקבעו לפי סעיף 13.
בהקשר זה מוצע לקבוע בסעיף 5 הוראות פרטניות הנוגעות לרישוי, כמקובל בחקיקה עדכנית, כדלקמן:
לסעיף קטן (ב)
מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) ולהבהיר את הדרך שבה יש להגיש בקשה לרישיון.
לסעיף קטן (ב1)
מוצע לעגן בפקודה את החובה המוטלת על בעל רישיון לשלם אגרה בסכום שקבע השר בתקנות לפי סעיף 13 לפקודה, וכן לעגן בה את חובתו של בעל הרישיון לקבל את האישורים הנדרשים לסוג המכשיר האלחוטי מושא הרישיון כתנאי לביצוע הפעולות המותרות ברישיון. חובות אלה קבועות כיום בתקנות הטלגרף האלחוטי, ומוצע לקבוע אותן בחוק לצד יתר ההוראות החלות על בעלי רישיונות.
לסעיף קטן (ב2)
מוצע להסמיך את השר לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון או לחידושו וכן לקבוע תנאים כאמור לסוג מסוים של רישיון, בין השאר, כדי למנוע הפרעות למכשירים אלחוטיים ועל מנת לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו, ובכלל זה תנאים בנושאים אלה: מסירת מידע ומסמכים; דרישה להעדר הרשעה פלילית; הגבלות ותנאים לעניין העברת אמצעי שליטה בבעל רישיון; תנאי בדבר העדר מניעה ביטחונית למתן רישיון; הוראות בדבר חובת התאגדות של מבקש הרישיון; הוראות בדבר דרישת תושבות או התאגדות בישראל; הוראות בדבר העסקת כוח אדם מיומן ומקצועי; והוראות בדבר מתן ערבות והדרכים למימושה. נוכח מגוון הרישיונות הקיים מכוח הפקודה, מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע תנאים שונים למתן רישיון בהתאם לסוג הרישיון ואופי הפעולות המותרות בו.
לסעיף קטן (ב3)
מוצע להסמיך את השר לקבוע ברישיון תנאים והגבלות ובכלל זה בנושאים אלה: הגבלות על החזקה ועל העברה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון; תנאים והגבלות לעניין אופן ביצוע הפעולות המותרות על פי הרישיון; הוראות ותנאים בעניינים הנדסיים ותחזוקה של המכשיר האלחוטי מושא הרישיון; תנאים ודרישות לעניין רישום מלאי של מכשירים אלחוטיים ושמירת מסמכים שונים בנוגע למכשירים כמפורט בסעיף; תנאים והוראות בדבר ניטור של מכשיר אלחוטי שיבצע בעל הרישיון לשם מדידת הספק השידור במוצא המשדר וכן הוראות בדבר מסירת נתוני הניטור למנהל; הוראות בדבר מתן ערבות רישיון והדרכים למימושה; הגבלות ותנאים לעניין סחר במכשירים אלחוטיים; הוראות בדבר חובות דיווח בנושאים שונים ובהם פעילותו של בעל הרישיון; הוראות בדבר דרישות טכניות שעל הציוד האלחוטי לעמוד בהן לרבות מפרט טכני או תקן מסוים, וכן בכל עניין מהעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב2) המוצע. הסמכות לקבוע הוראות בכל הנושאים שפורטו נדרשת על מנת שניתן יהיה להבטיח ניצול יעיל ואופטימלי של משאב תדרי הרדיו ולבחון במידת הצורך עמידה בהוראות הפקודה ובהוראות לפיה. בדומה לאמור לעניין סעיף קטן (ב2) המוצע, מוצע כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של רישיונות.
מוצע כי השר יקבע תנאים והוראות ברישיון לעניין ניטור רק אם מצא כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות שימוש בסמכותו זו, למשל כאשר לא ניתן להשיג את מטרת הניטור באמצעות שימוש בסמכויות אחרות, או כאשר טובת הציבור מחייבת זאת.
לסעיף קטן (ב4)
מוצע להבהיר שעל התנאים למתן רישיון שיקבע השר לפי סעיף קטן (ב2) המוצע להתקיים בכל תקופת הרישיון.
לסעיף קטן (ב5)
תקנות הטלגרף האלחוטי קובעות כיום את תקופת תוקפם של סוגי הרישיונות השונים. מוצע לעגן בפקודה את הגבלת תוקף הרישיון לתקופה קצובה.
לסעיף קטן (ב6)
מוצע לקבוע כי רישיון אינו ניתן להעברה, שעבוד או עיקול. איסור בדבר העברת הרישיון קבוע כיום בתקנות הטלגרף האלחוטי.
לסעיף קטן (ב7)
כמקובל בחקיקה עדכנית, מוצע לקבוע כי השר רשאי לבטל, להגביל או להתלות רישיון בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף.
לסעיף קטן (ג)
מוצע לתקן את סעיף קטן (ג) כך שהסמכויות המוקנות בו לממשלה ונתונות כיום בידי שר התקשורת, יוענקו לשר התקשורת, בדומה ליתר הסמכויות בפקודה שמוצע להעניק לו.
לסעיף 7
מוצע לתקן את סעיף 5ג כך שבמקום "שר התקשורת" יבוא "השר", כפי שמוצע להגדירו בסעיף ההגדרות.
לסעיפים 8 ו-9
כללי
סעיף 5ד(ג) לפקודה בנוסחו כיום קובע כי הועדת תדרים והקצאתם תיעשה בידי גוף שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכי כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת, יהיה הגוף מי שהממשלה הסמיכה לפני 1 באוקטובר 1993. עד לסוף שנת 2008 המועצה לקשר ולאלקטרוניקה הייתה הגוף שהוסמך להועדת תדרים ולהקצאתם, בהחלטות ממשלה מס' 181 מיום 23 בינואר 1955 ומס' 842 מיום 30 ביולי 1972.
עיקר פעילותה של המועצה לקשר ולאלקטרוניקה התבצע באמצעות ועדת התדרים, שהייתה הגוף האחראי להועדה ולהקצאה של תדרי רדיו בישראל, ובאמצעות המועצה המצומצמת (שנקראה לעיתים "ועדת התדרים העליונה" או "ועדת הערר"). המועצה המצומצמת שימשה, בין היתר, כערכאת ערעור על החלטות ועדת התדרים.
ביום 9 בנובמבר 2008 התקבלה החלטת ממשלה מספר 4228 אשר עיגנה את סמכותה של ועדת התדרים להועיד תדרים ולהקצותם ושינתה את הרכבן של ועדת התדרים ושל הוועדה העליונה. ביום 13 במאי 2013 התקבלה החלטת ממשלה מספר 152 (להלן- החלטת ממשלה מס' 152) אשר שינתה את הרכב ועדת התדרים, וכן קבעה כי סמכות ועדת התדרים תעוגן בפקודה. לשם יישום החלטה זו, מוצע לעגן בפקודה את הסמכויות הנוגעות לפעילותן של ועדת התדרים וועדת התדרים העליונה ואת דרכי מינוין, את הרכבן ואת חלוקת התפקידים בין הוועדות, וזאת בהתבסס על החלטות הממשלה האמורות. הצעה זו אף תואמת את המלצות מבקר המדינה בדוח מבקר המדינה מס' 63ג' – היבטים בניהול תדרים אלקטרומגנטיים.
לסעיף 8
לסעיפים קטנים (א) ו-(א1)
מוצע לקבוע בסעיף קטן (א1) את סמכות ועדת התדרים להועיד תדרים ולהקצותם ולתקן את סעיף קטן (א) בהתאמה.
ניצול יעיל של משאב תדרי הרדיו יאפשר מיצוי פוטנציאל התועלת המשקית והקדמה הטכנולוגית לטובת הציבור. לפיכך, כחלק מניהול משאב תדרי הרדיו והבטחת השימוש היעיל בו, מעת לעת יש צורך לשנות הקצאה או לצמצם את היקפה. לכן, מוצע ליתן ביטוי לסמכותה של ועדת התדרים ולעגנה מפורשות, או של נציג מנציגיה המפעיל את סמכות ההקצאה לפי סעיף 5ד(א2) המוצע, לשנות או לצמצם הקצאה של תדרי רדיו, מטעמים שונים לרבות מהשיקולים המפורטים בסעיף 4(ב) לחוק התקשורת, בשינויים המחויבים: מדיניות הממשלה בתחום הבזק; שיקולים שבטובת הציבור; התאמתו של מבקש הרישיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רישיון; ותרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו. שיקולים אלה יכול שיובאו בחשבון גם בעת הועדה תדרים והקצאתם.
הצעה זהה לתיקון סעיף זה נכללה בהצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו– 2014) התשע"ג – 2013, שאושרה בקריאה ראשונה ביוני 2013 אך לא הושלמה לכדי חקיקה.
לסעיף קטן (א2)
מוצע לקבוע בדומה לפרקטיקה הנהוגה בוועדת התדרים לעניין הקצאת תדרים, כי תינתן לחברי הוועדה השונים סמכות הקצאה כמפורט להלן:
(א) יושב ראש ועדת התדרים יהיה רשאי להקצות באופן פרטני תדרים שהוועדה הועידה לשימושים ולשירותים שונים, למעט לעניין תדרי רדיו שהועדו או שהוקצו באופן בלעדי לכוחות הביטחון לשימוש באמצעות מכשיר ייעודי.
(ב) כל אחד מחברי הוועדה שהם נציגים של כוחות הביטחון, יהיה רשאי להקצות באופן פרטני תדרים שהוועדה הועידה באופן בלעדי לשימוש של מי מבין כוחות הביטחון או שהוועדה הקצתה באופן בלעדי לשימוש אותו גורם באמצעות מכשיר ייעודי, כמפורט בסעיף. בהעדר חבר מייצג בוועדה של מי מכוחות הביטחון שהועדו או שהוקצו לו תדרים לשימוש באמצעות מכשיר ייעודי כאמור, יוסמך יושב ראש הוועדה לבצע את ההקצאות.
בהתאמה מוצע למחוק את הסיפה של סעיף קטן (ב) ואת סעיף קטן (ג).
וזה נוסחו של סעיף קטן (ג) שמוצע לבטלו:
"(ג) הועדת תדרים והקצאתם תיעשה בידי הגוף שהממשלה הסמיכה לענין זה; כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת, יהיה הגוף מי שהממשלה הסמיכה לפני יום ט"ז בתשרי תשנ"ד (1 באוקטובר 1993).".
לסעיף 9
לסעיף 5ה המוצע (ועדת התדרים) -
מוצע להוסיף את סעיף 5ה שעניינו ועדת התדרים, אשר יעגן את סמכות שר התקשורת למנות את ועדת התדרים. בוועדה יהיו שמונה חברים בעלי תפקיד בכיר שהם נציגים של הגופים המנויים בסעיף: יושב ראש הוועדה שהוא סמנכ"ל בכיר לניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת ("המנהל" כהגדרתו המוצעת) וחבר נוסף נציג משרד תקשורת; שני נציגים מטעם אגף התקשוב בצה"ל אשר ימונו לפי המלצת שר הביטחון; נציג משטרת ישראל אשר ימונה לפי המלצת השר לביטחון פנים; נציג מנהל התעופה האזרחית אשר ימונה לפי המלצת שר התחבורה והבטיחות בדרכים; נציג שירות הביטחון הכללי אשר ימונה לפי המלצת ראש שירות הביטחון הכללי ונציג משרד האוצר אשר ימונה לפי המלצת שר האוצר. הרכב הוועדה המוצע תואם את ההרכב הקבוע בהחלטות הממשלה שהוזכרו לעיל, ומשקף צרכים ושיקולים שונים הרלוונטיים להליך של הועדת תדרים והקצאתם וכן את המומחיות הנדרשת לצורך כך. כמו כן, ההרכב מאזן בין צרכי השימוש של גורמים אזרחיים וביטחוניים שונים.
בנוסף, נוכח מספרם הזוגי של חברי הוועדה, מוצע כי במקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול כפול, כקבוע בהחלטת ממשלה מס' 152.
לסעיף 5ו המוצע (תפקידי ועדת התדרים) -
מוצע להוסיף את סעיף 5ו, ולעגן בו את תפקידיה של ועדת התדרים כגוף המופקד על הועדה של תדרים והקצאתם, בין השאר בשים לב לשיקולים הקבועים בסעיף זה: צרכי המגזר האזרחי וכוחות הביטחון בדבר שימוש בתדרי רדיו; ניצול יעיל של תדרי רדיו; מניעת הפרעות לפעילות התקינה של מערכות טלגרף אלחוטי הפועלות כדין; הוראות החוקה, האמנה ותקנות הרדיו של איגוד הבזק הבינלאומי, וכן כל הסכם בינלאומי אחר בנושא תדרי רדיו שישראל צד לו; תיאום הפעילות של מערכות טלגרף אלחוטי הפועלות כדין, בעת רגיעה ובעת חירום. בנוסף מוצע כי ועדת התדרים תעביר את החלטותיה לעיון חברי הוועדה העליונה, וכי הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה.
לסעיף 5ז המוצע (דיון חוזר) -
מוצע כי מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים יהיה רשאי לבקש ממנה לקיים דיון חוזר בהחלטה. מוצע כי ניתן יהיה לבקש דיון חוזר בתוך שלושה שבועות מיום מסירת ההחלטה.
לסעיף 5ח המוצע (מינוי הוועדה העליונה) -
מוצע להוסיף את סעיף 5ח שענייננו מינוי ועדת התדרים העליונה והרכבה. מוצע כי בוועדה יהיו 5 חברים אשר ימונו בידי שר התקשורת והם יהיו נציגים של הגופים המנויים בסעיף, בהרכב הבא: יושב ראש הוועדה שהוא מנכ"ל משרד התקשורת; מנכ"ל משרד הביטחון או נציג מטעמו; מנכ"ל המשרד לביטחון פנים או נציג מטעמו; מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו ומנכ"ל משרד האוצר או נציג מטעמו.
לסעיף 5ט המוצע (תפקידי הוועדה העליונה וסדרי עבודתה) -
מוצע להוסיף את סעיף 5ט אשר מפרט את תפקידי הוועדה העליונה והם: (א) הכרעה בהשגה של חבר ועדת התדרים כנגד החלטה של הוועדה. (ב) הכרעה בכל נושא אחר שנדון בפני ועדת התדרים והובא בפני הוועדה.
כמו כן מוצע לקבוע הוראות נוספות לעניין אצילת סמכויות לחברי הוועדה, העברת החלטות הוועדה העליונה לעיון חברי ועדת התדרים, וכי הוועדה העליונה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה.
לסעיף 5י המוצע (השגה) -
מוצע כי חבר ועדת התדרים יהיה רשאי להשיג על החלטה של הוועדה בפני הוועדה העליונה. מוצע כי ניתן יהיה להגיש השגה בתוך שלושה שבועות מיום מסירת ההחלטה לחברי הוועדה.
לסעיף 10
עניינו של סעיף 12 לפקודה בסמכות חיפוש של שוטר כאשר יש חשש כי הפעלה של מכשיר לטלגרף אלחוטי עשויה לגרום לשיבוש או להפרעה בתחום תדרים המיועד לקשר עם כלי טיס או לפעולת מכשיר עזר לתעופה או כדי לסכן חיי אדם. מאחר שסעיף 12 מתייחס כיום ל"גוף פיקוח", מוצע להתאימו לסימן ג' בפרק ג' המוצע בנוגע לסמכויות מפקחים.
לסעיף 11
סעיף 13 לפקודה קובע את סמכותו של שר התקשורת להתקין תקנות לפי הפקודה. מוצע לתקן את סעיף 13 ולהתאימו להגדרות המוצעות וכן לקבוע כי השר כהגדרתו המוצעת יהיה הממונה על ביצוע הפקודה.
לסעיף 12
כללי
כאמור בחלק הכללי להצעת החוק, אחת התכליות העיקריות של תיקון מוצע זה היא קביעת מנגנוני פיקוח ואכיפה מנהליים על קיום הוראות הפקודה. כמפורט להלן, סעיף 12 המוצע מוסיף לפקודה שורה של סעיפים המקנים למנהל סמכויות בנושאים הבאים: מתן הוראות, דרישת מידע, נקיטת אמצעי אכיפה מנהליים (הטלת עיצום כספי והמצאת התראה מנהלית). כמו כן מוצע להוסיף הוראות שעניינן מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח.
לסעיף 15 המוצע (הפסקת פעולות סחר) -
מוצע להקנות למנהל סמכות להורות למי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים, על הפסקה זמנית של סחר במכשיר אלחוטי מסוג מסוים, או לקבוע תנאים להמשך סחר במכשיר מסוג מסוים, והכל אם יש חשש שאותו מכשיר מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור (סעיף קטן (א)). מתן הוראות בהתאם לסעיף זה כפוף למתן זכות טיעון לגורם שעוסק בסחר באותו מכשיר, ואולם, מקום בו קיים חשש מידי לשלומו לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לביטחון המדינה, רשאי המנהל ליתן הוראה כאמור אף מבלי שנתן לעוסק בסחר במכשיר האלחוטי הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שתינתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן (סעיפים קטנים (ג)ו-(ד)).
מוצע כי המנהל יודיע על החלטתו הסופית לעניין המשך הסחר במכשירים האלחוטיים האמור בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 30 ימים מיום הוראתו על ההפסקה הזמנית, וזאת על מנת לצמצם את מידת הפגיעה בפעילתו של מי שסוחר במכשיר אלחוטי מהסוג המסוים. כן מוצע כי המנהל יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-15 ימים נוספים לשם ביצוע בדיקות נוספות או משלימות במכשירים, וזאת מטעמים שיירשמו (סעיף קטן (ב)).
הוראות דומות קבועות בדברי חקיקה שונים, כגון סעיף 10א בחוק התקנים, התשי"ג – 1953.
לסעיף 16 (סמכות לדרוש מידע)-
מוצע להסמיך במפורש את שר התקשורת, את המנהל, וכל עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך - בכפוף לעמידתו בתנאים, לדרוש ממבקש רישיון לפי פקודה זו, מבעל רישיון וממי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים, למסור להם כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי הפקודה, וזאת במועד ובמתכונת כפי שיורו.
לפרק ג' לפקודה
מוצע להוסיף את פרק ג' לפקודה שכותרתו תהיה "אכיפה מנהלית וסמכויות פיקוח" ובמסגרתו להוסיף לפקודה את הסעיפים הנוגעים להטלת עיצום כספי, המצאת התראה מנהלית, מינוי מפקחים וקביעת סמכויות הפיקוח שיוקנו להם. בהמשך לאמור, מוצע להוסיף את כותרת סימן א'- "הטלת עיצום כספי".
אחד התיקונים העיקריים בהצעת חוק זו הוא אימוץ מודל של אכיפה מנהלית במסגרת פרק ג' המוצע. מודל האכיפה המנהלית המוצע כולל שני כלי אכיפה: עיצום כספי (סימן א' לפרק המוצע) והתראה מנהלית (סימן ב' לפרק המוצע). כיום, מרבית ההפרות של ההוראות לפי הפקודה הן עבירות פליליות. כעת מוצע ליתן סמכות למנהל לעשות שימוש גם בכלי האכיפה המנהלית. כך, האכיפה הפלילית תמוקד בעבירות שהן ההפרות החמורות יותר של הפקודה, שלגביהן מוצדק לנהל הליך פלילי המתייג את המפר באופן שלילי, ואילו יתר ההפרות ייאכפו בדרך של אכיפה מנהלית תוך שמירה על הרתעה של הכלל. מטרתה של האכיפה המנהלית היא כפיית ציות להוראות הדין, מניעה ישירה של ההפרה והרתעה של הפרט באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי לביצוע ההפרה. יתרונה של האכיפה המנהלית לעומת האכיפה הפלילית, ובמיוחד מנגנון העיצום הכספי, הוא שמדובר במנגנון גמיש המאפשר לרגולטור תגובה מהירה יותר.
מוצע כי סמכויות האכיפה המנהליות יופעלו ביחס לגורמים מפוקחים שהם בעלי רישיון מכוח הפקודה או מי שסוחר כדרך עיסוקו במכשירים אלחוטיים וקיבל פטור מרישיון על פי צו.
לסעיף 17 המוצע (הגדרות) -
מוצע להוסיף לפרק ג' את ההגדרות: "אמצעי אכיפה מנהלית" – שהוא עיצום כספי או התראה מנהלית; "בעל רישיון", "הפרשי הצמדה וריבית", ו-"רישיון".
לסעיף 18 המוצע (עיצום כספי)-
כאמור, העיצום הכספי הוא אמצעי אכיפה רגולטורי שמטרתו העיקרית היא כפיית קיום הוראות החוק והחזרת המפוקח למשטר ציות. יעילותו של ההליך המנהלי עשויים לשמש גורם מרתיע ולהביא להפחתת מקרי ההפרות. מוצע, אפוא, להסמיך את מנהל אגף ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, להטיל עיצום כספי על אדם אשר הפר את ההוראות המפורטות בסעיף 18 המוצע, כפי שיפורטו להלן.
מוצע כי במקרה של הפרה של אחת מהחובות המנויות בסעיף 18 המוצע, למנהל תהא הסמכות להטיל עיצום כספי לאחר ששלח הודעה על כוונתו לעשות כן וקיים את ההליך הכרוך בכך (כאמור בסעיף 20 המוצע).
מוצע לקבוע מדרג של הפרות, שאפשר להטיל בשלהן סכומים שונים של עיצום כספי, וזאת בהתאם לאופי הנורמה שהופרה, חומרת ההפרה והיקף השפעתה על הציבור ועל האינטרסים המוגנים באמצעות הפקודה. מוצע להסמיך את המנהל להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות הפקודה, הוראות הקבועות בתקנות ובצווים, והוראות ברישיונות שנקבעו מכוח הפקודה.
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע כי בשל הפרת ההוראות המפורטות בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להטיל על מפר עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים אם הוא תאגיד, ו-10,000 שקלים חדשים אם הוא יחיד.
לפסקה 1:
מוצע כי אי מסירת דיווח אשר מי שסוחר בציוד קצה רט"ן נדרש למוסרו למנהל בהתאם להוראות שנקבעו בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012 מכוח סעיף 5(א1), תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 2:
מוצע כי אי קיום חובת רישום מלאי אשר מי שסוחר בציוד קצה רט"ן נדרש לה בהתאם להוראות שנקבעו בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012 מכוח סעיף 5(א1) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 3:
מוצע כי אי עמידה בתנאים והגבלות שברישיון לעניין אופן ביצוע הפעולות המותרות על פיו, בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 5(ב3)(2) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 4:
מוצע כי אי קיום תנאים או הוראות בעניינים הנדסיים ותחזוקה, שנקבעו ברישיון לפי סעיף 5(ב3)(4), תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 5:
מוצע כי אי מסירת דיווח אשר אדם נדרש למוסרו בהתאם להוראות שנקבעו ברישיון לפי סעיף 5(ב3)(8) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 6:
מוצע כי אי קיום חובת רישום מלאי של מכשירים אלחוטיים או חובת שמירת מסמכים בהתאם להוראות שנקבעו ברישיון לפי סעיף 5(ב3)(9) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 7:
מוצע כי אי מסירת דיווח הנדרש לפי התקנות שנקבעו מכוח סעיף 13 לפקודה, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 8:
מוצע כי אי מסירת מידע שאדם נדרש למסור לפי הוראות השר, המנהל או מי שהשר הסמיכו לכך מכוח סעיף 16 המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 9:
מוצע כי אי מסירת מידע, ידיעה או מסמך שאדם נדרש למוסרו בהתאם להוראות מפקח מכוח סעיף 38(2) המוצע, לעניין עמידתו של מכשיר אלחוטי במפרט, בתקן או בתנאים הקבועים לפי הוראות הפקודה, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 10:
מוצע כי אי מילוי הוראות שנתן מפקח מכוח סמכותו לפי סעיף 40 המוצע, בעניין איסור החזקה, איסור הפעלה או איסור שיווק של מכשיר אלחוטי, או אי מילוי הוראות לעניין פעולות שיש לנקוט ביחס למכשיר אלחוטי שיובא לארץ שלא כדין- יהיו עילה להטלת עיצום כספי.
לסעיף קטן (ב)
מוצע לקבוע כי בשל הפרת הוראות הפקודה המפורטות בסעיף קטן (ב) רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 140,000 שקלים חדשים אם הוא תאגיד, ו-70,000 שקלים חדשים אם הוא יחיד. סוגי ההפרות הקבועות בסעיף קטן זה מתייחסות להפרות מהותיות וחמורות יחסית, כגון פעולה ללא רישיון או שימוש בתדר ללא הקצאה.
לפסקה 1:
מכשיר אלחוטי אשר יובא לארץ שלא כדין או מופעל שלא כדין עלול לגרום להפרעות אלחוטיות משמעותיות לגורמים אשר עושים שימוש בתדרי רדיו שהוקצו להם כדין, ובכלל כך כוחות הביטחון, חברות תקשורת, חובבי רדיו, ועוד. מוצע אפוא כי אם אדם התקין, הפעיל, ייבא, הפיץ או סחר כדרך עיסוק במכשירים אלחוטיים ללא רישיון – בניגוד להוראות סעיף 5(א)(1), או תוך הפרה של התנאים שנקבעו ברישיון לעניין זה לפי סעיף 5(ב3), יהא המנהל רשאי להטיל עליו עיצום כספי.
לפסקה 2:
מוצע כי הקמה או קיום של תחנת טלגרף אלחוטי, וכן התקנה, הפעלה, או קיום של מכשיר לטלגרף אלחוטי ללא רישיון בניגוד להוראות סעיף 5(א)(2), יהיו עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 3:
מוצע כי הפרת הוראות לעניין החזקה או העברה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון שנקבעו ברישיון מכוח סעיף 5(ב3)(1) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 4:
מוצע כי הפרת הוראות לעניין חובת ניטור של מכשיר אלחוטי שנקבעו ברישיון מכוח סעיף 5(ב3)(5) המוצע, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לפסקה 5:
שימוש בתדר רדיו לצורכי שידורים או לצורך מתן שירותי תקשורת מבלי שהתדר הוקצה למי שעושה בו שימוש, או בניגוד לתנאי ההקצאה, הוא הפרה של סעיף 5ד לפקודה. זוהי הפרה חמורה יחסית, אשר מלבד שימוש ללא היתר במשאב ציבורי מוגבל ואי תשלום אגרה בעד שימוש כאמור, אף עלולה להפריע למי שעושה שימוש בתדר שהוקצה לו כדין, ולפיכך מוצע כי הפרה זו תהא עילה להטלת עיצום כספי.
מפר כאמור יכול להיות מי שעושה שימוש פיראטי בתדר ומי שמפעיל תחנת רדיו באופן פיראטי כאמור, חברת תקשורת אשר עושה שימוש בתדר שלא הוקצה לה, או שלא בהתאם לתנאי ההקצאה.
לפסקה 6:
מוצע כי הפרת הוראה שנתן המנהל מכוח סעיף 15 המוצע, לפיה יש להפסיק לסחור במכשירים אלחוטיים מסוג מסוים בשל מסוכנותם, תהא עילה להטלת עיצום כספי.
לסעיף קטן (ג)
נוסף על ההפרות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מוצע לקבוע מנגנון גמיש לקביעת הפרות נוספות, בתוספת לפקודה, באופן שלא יחייב תיקון חקיקה ראשית. גמישות זו נדרשת בשל כך שבתיקון מוצע זה לפקודה, מוקנות לשר סמכויות נרחבות לקבוע הוראות בנושאים שונים ברישיונות (מכוח סעיף 5(ב3) המוצע) ובתקנות (מכוח סעיפים 5 ו-13), שלא כולם מפורטים ברשימת ההפרות שמוצע לקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ושלא ניתן לפרטם בשלב זה משום שטרם נקבעו. לפיכך מוצע לקבוע תוספת לפקודה, שאותה ניתן יהיה לתקן ולקבוע בה בשעת הצורך הפרות נוספות, ככל שהשר יקבע ברישיונות או בתקנות הוראות בנושאים שלא מפורטים כיום ברשימת ההפרות.
מוצע כי על הפרה הקבועה בתוספת לפקודה, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הקבוע בתוספת.
לסעיף קטן (ד)
מוצע לקבוע כי השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תהיה הסמכות לשנות את התוספת ובכלל כך לקבוע הפרות נוספות על אלה המפורטות בסעיף 18, ובלבד שסכום העיצום הכספי המרבי שניתן יהיה לקבוע בתוספת לא יעלה על סכום של 140,000 שקלים חדשים אם המפר הוא תאגיד, ו-70,000 שקלים חדשים אם הוא יחיד.
לסעיף 19 המוצע (הפרה בנסיבות מחמירות) -
מוצע לקבוע כי אם ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, המנהל יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בשיעור של פי שניים מהסכום המקורי שניתן להטיל על המפר בשל אותה הפרה.
הפרה בנסיבות מחמירות היא הפרה שלנוכח התמשכותה, עוצמתה, או היקפה עלולה לגרום להפרעה אלחוטית משמעותית לתדרי רדיו שהוקצו למערכת הביטחון או לשימושי תעופה אזרחית, או שיש בה כדי לסכן את ביטחון הציבור. היקף ההפרה יכול להתייחס הן למספר של מכשירים אלחוטיים אשר יובא או הופעל שלא כדין, הן לעוצמה של הספק השידור, והן להיבטים אחרים של ההפרה.
לסעיף 20 המוצע (הודעה על כוונת חיוב) -
מוצע לקבוע כי אם יש למנהל יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה כאמור בסעיף 18 המוצע, או בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 19 המוצע, ימסור המנהל למפר הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי (להלן - הודעה על כוונת חיוב).
המנהל יציין בהודעה על כוונת חיוב את המעשה או המחדל המהווים את ההפרה (בהקשר זה יפרט המנהל את התשתית הראייתית המנהלית להפרה ואת נסיבותיה), את סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, את זכותו של המפר לטעון את טענותיו בדבר כוונת המנהל להטיל עיצום כספי, את הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי במקרה של נסיבות מחמירות, וכן את הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי במקרה של הפרה נמשכת או חוזרת ואת המועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת.
לסעיף 21 המוצע (זכות טיעון) -
מוצע להעניק למי שבכוונת המנהל להטיל עליו עיצום כספי זכות לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה, כפי שיורה המנהל. זכות הטיעון תעמוד למפר למשך 30 ימים מיום מסירת הודעה על כוונת חיוב, ולבקשת המפר רשאי המנהל להאריך תקופה זו לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים.
לסעיף 22 המוצע (החלטת המנהל ודרישת תשלום) -
מוצע לקבוע כי לאחר שהמנהל שקל את טענותיו של המפר, יגבש את החלטתו באופן סופי לעניין הטלת העיצום הכספי. בכלל כך, רשאי המנהל לשקול אם להפחית את גובה העיצום בהתאם להוראות סעיף 24 המוצע. אם החליט המנהל להטיל על המפר עיצום כספי, ישלח למפר דרישת תשלום לגבי סכום העיצום הכספי המעודכן לפי החלטתו הסופית, ואת הנימוקים להחלטתו (להלן - דרישת תשלום). אם החליט המנהל שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור למפר הודעה על כך בכתב.
עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו בחר המפר שלא לממש את זכותו לטעון את טענותיו עד תום התקופה שנקבעה לכך, תיחשב ההודעה על כוונת חיוב ששלח לו המנהל, כהחלטה סופית וכדרישת תשלום.
לסעיף 23 המוצע (הפרה נמשכת והפרה חוזרת) -
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע כי במקרה שבו ההפרה נמשכת, ייווסף לסכום העיצום הכספי המקורי שניתן להטיל על ביצוע אותה הפרה, סכום נוסף בשיעור של 2% מהסכום המקורי עבור כל יום שבו המפר ממשיך בביצוע ההפרה. ביצוע הפרה לאורך זמן יגרור הטלת עיצום כספי מוגבר, שהוא פועל יוצא של משך התקופה שבה בוצעה ההפרה.
לסעיף קטן (ב)
כמו כן מוצע לקבוע כי במקרה של הפרה חוזרת, שהיא הפרה שבוצעה בתוך שנתיים מביצוע הפרה קודמת
שבשלה הוטל עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר, ייווסף על סכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטילו בשלה, אילו בוצעה לראשונה, סכום נוסף השווה לסכום העיצום הקבוע לאותה הפרה.
לסעיף 24 המוצע (סכומים מופחתים) -
מוצע לקבוע כי שר התקשורת, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המנהל להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מן הסכומים הקבועים בסעיף 18 המוצע או בתוספת לפקודה, כגון: מידת שיתוף הפעולה של המפר בגילוי ההפרה והפסקתה, פעולות שביצע ביוזמתו למניעת הישנות ההפרה או היותה של ההפרה הפרה ראשונה. כמו כן מוצע להבהיר כי אין בסמכותו של המנהל להטיל עיצום כספי בסכום נמוך כאמור, אלא לפי ההוראות שייקבעו כאמור לפי הוראות סעיף קטן (ב) כנוסחו המוצע.
לסעיף 25 המוצע (סכום מעודכן של העיצום הכספי) -
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע כי העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום. במקרה שבו בחר המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל ונמסרה לו דרישת תשלום לפי סעיף 22(ב)(1) המוצע, יהיה סכום העיצום הכספי הסכום המעודכן במועד המסירה כאמור; כאשר בחר המפר שלא לטעון את טענותיו לפני המנהל, יראו לפי הוראות סעיף 22 המוצע את ההודעה על כוונת החיוב כדרישת תשלום, וסכום העיצום הכספי יהיה הסכום המעודכן במועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגש ערעור כאמור בסעיף 33 המוצע, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי או שהמנהל הסכים לכך, יהיה סכום העיצום הכספי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
לסעיף קטן (ב)
מוצע לקבוע מנגנון שנתי לעדכון סכומי העיצום הכספי בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לסעיף קטן (ג)
מוצע לקבוע כי המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים, על מנת ליידע את הציבור אודות הסכומים הקבועים בפקודה.
לסעיף 26 המוצע (המועד לתשלום העיצום הכספי) -
מוצע לקבוע כי מפר יחויב בתשלום העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22 המוצע. בהתאם להוראות סעיף 22 המוצע, אם מפר לא טען את טענותיו לאחר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, בתקופה שנקבעה לכך, יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
לסעיף 27 המוצע (הפרשי הצמדה וריבית) -
מוצע לקבוע כי על תקופת פיגור בתשלום העיצום הכספי ייווספו על סכום העיצום הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית).
לסעיף 28 המוצע (גבייה) -
מוצע לקבוע כי על גבייתו של עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) וכי הוא ייגבה לאוצר המדינה. כן מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לגבות עיצום כספי שלא שולם בדרך של מימוש הערבויות שהמציא מפר שהוא בעל רישיון. בנוסף, מוצע כי המנהל יהיה רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו נעשית בדרך של מימוש ערבויות.
לסימן ב' בפרק ג' המוצע (התראה מנהלית) - כללי
התראה מנהלית היא כלי מנהלי אשר מאפשר לרשות להסתפק בהמצאה של התראה מנהלית ולא להטיל עיצום כספי במקום שגילתה הפרה, וזאת בהתקיים נסיבות ושיקולים שיש בהם כדי להצדיק זאת. כלי זה מאפשר לרשות גמישות ושיקול דעת מסוימים לעניין הפעלת סמכויות האכיפה שברשותה.
לסעיף 29 המוצע (התראה מנהלית) -
מוצע לקבוע כי אם היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה שניתן להטיל בשלה עיצום כספי לפי סעיף 18 המוצע וכי התקיימו נסיבות המנויות בנהלים שקבע המנהל באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא רשאי במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב, להמציא לו התראה מנהלית.
בהתראה יפרט המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר שעליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה, יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין. בהתראה יציין המנהל גם את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה.
לסעיף 30 המוצע (בקשה לביטול התראה מנהלית) -
מוצע כי מפר שנמסרה לו התראה מנהלית, יהיה רשאי לפנות למנהל בתוך 30 ימים בבקשה לבטל את ההתראה מהטעם שהמפר לא ביצע את ההפרה או כי המעשה שביצע המפר אינו מהווה הפרה; המנהל רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה. החלטת המנהל תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
לסעיף 31 המוצע (הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה) -
מוצע כי אם נמסרה למפר התראה והוא המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו התראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. מוצע כי במקרה של הפרה נמשכת לאחר התראה מנהלית, תהא למפר זכות לטעון כנגד סכום העיצום הכספי והימשכות ההפרה, ויחולו הוראות סעיפים 21 ו-22 בשינויים המחויבים. כמו כן, אם נמסרה למפר התראה והוא חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו התראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כהפרה חוזרת והמנהל ימסור לו הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 23 המוצע. למפר תהא הזכות לטעון לעניין ההפרה והכוונה להטיל עיצום כספי, בהתאם להוראות סעיף 21, והמנהל יקבל החלטה סופית בהתאם להוראות סעיף 22.
לסעיף 32 המוצע (נקיטת אמצעי אכיפה מנהלית בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר) -
מוצע לקבוע כי על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי הפקודה שאפשר להטיל בשלה עיצום כספי לפי סימן א' המוצע, וכן הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק אחר שאפשר להטיל בשלה עיצום כספי, לא יינקט יותר מאמצעי אכיפה מנהלית אחד. זאת כדי למנוע כפל סנקציה לפי חוקים שונים בשל התנהגות אחת.
לסעיף 33 המוצע (ערעור) -
מוצע לקבוע כי על החלטה של המנהל לפי פרק ג' ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום תוך 30 ימים. כן מוצע כי לא תהיה בהגשת ערעור לבית משפט השלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. כן מוצע לקבוע כי אם בית המשפט יורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או חלק ממנו למפר, יוחזר הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
לסעיף 34 המוצע (פרסום) -
כדי להבטיח שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של המנהל בקבלת ההחלטה לעניין עיצום כספי או התראה מנהלית מוצע לחייב את המנהל לפרסם את החלטותיו בדבר נקיטת אמצעי אכיפה מנהלית לפי פרק ג' באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
על פי המוצע יפרסם המנהל, נוסף על דבר נקיטת אמצעי האכיפה (עיצום כספי או התראה מנהלית, לפי העניין), פרטים בדבר מהות ההפרה שבשלה ננקט אמצעי אכיפה מנהלית ונסיבותיה, סכום העיצום הכספי – אם הוטל, ואם הופחת הסכום - הנסיבות שבשלהן הופחת ושיעור ההפחתה, פרטים על אודות המפר ואם הוא תאגיד - גם את שמו של המפר, ואם הוגש ערעור לבית משפט השלום - דבר הגשתו ותוצאותיו.
ככלל, מסיבות של הגנת הפרטיות, לא יכלול הפרסום שמות של מפרים שהם יחידים, אלא אם כן סבר המנהל כי הדבר נחוץ כדי להזהיר את הציבור מפני מפר כאמור. כמו כן מוצע לקבוע כי המנהל יימנע מפרסום פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, וכן כי הוא רשאי שלא לפרסם פרטים שהם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק האמור, כגון מידע שהוא סוד מסחרי מוצע להגביל את תקופת הפרסום לפי הסעיף המוצע לתקופה של 4 שנים - אם ננקט אמצעי אכיפה מנהלית ביחס לתאגיד, ולתקופה של שנתיים אם ננקט ביחס למפר שהוא יחיד. בהמשך לכך מוצע להסמיך את שר התקשורת לקבוע דרכים נוספות לפרסום כאמור.
לסעיף 35 המוצע (שמירת אחריות פלילית) -
מוצע לקבוע כי נקיטת אמצעי אכיפה לא יגרע מהאחריות הפלילית של אדם בשל ההפרה, אם אותה הפרה מהווה גם עבירה. עם זאת, כדי למנוע כפל אכיפה, אם נשלחה למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגד המפר כתב אישום בגין אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
כמו כן מוצע כי מפר שהוגש נגדו כתב אישום בשל הפרה מן ההפרות המנויות בסעיף 18 המוצע, לא יינקט נגדו אמצעי אכיפה מנהלית בשל אותה הפרה. אם הוגש כתב אישום נגד מפר שהוטל עליו עיצום כספי, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) המוצע, כלומר, לאחר שהתגלו עובדות חדשות שהצדיקו הגשת כתב אישום על אף הטלת העיצום, והמפר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
לסימן ד' בפרק ג' המוצע (פיקוח) - כללי
מוצע לעגן את סמכויות הפיקוח בחקיקה ראשית כמקובל בחקיקה עדכנית ובכלל כך את אופן מינוי המפקחים ואת סמכויותיהם. בנוסף, מוצע לעגן בפקודה את הסמכויות של המפקחים לתפוס מכשיר אלחוטי בנסיבות מסוימות, ולתת הוראות בדבר איסור החזקה או הפעלה של מכשיר אלחוטי.
לסעיף 36 המוצע (הגדרות) -
מוצע להגדיר מפקח, כמי שמונה בהתאם להוראות סעיף 37 המוצע.
לסעיף 37 המוצע (מינוי מפקחים) -
לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי הפקודה, מוצע לקבוע הוראות המסדירות את דרך המינוי של מפקחים מקרב עובדי משרד התקשורת. המפקחים יידרשו לעמוד בתנאי כשירות שונים, ובהם העדר עבר פלילי, בתנאי כשירות נוספים אם קבע השר תקשורת וכן יעברו הכשרה מתאימה שעליה הורה השר.
לסעיף 38 המוצע (סמכויות מפקחים) -
מוצע לתת בידי מפקח שהוסמך כאמור סמכויות פיקוח שתכליתן להבטיח את קיום הוראות הפקודה, ושל התקנות, הצווים והרישיונות שנקבעו וניתנו מכוחה. בכלל כך מוצע לתת למפקח סמכות לדרוש מכל אדם להזדהות לפניו, סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים, וסמכות לערוך בדיקות ומדידות של מכשיר אלחוטי ושל תנאי שימוש בתדר רדיו. כמו כן, מוצע להקנות למפקח סמכות כניסה למקום עסק של בעל רישיון, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיכול להוות מקור להפרעה אלחוטית אם מופעל ממנו מכשיר אלחוטי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהוא מקור להפרעה אלחוטית, ובלבד שאותו מקום אינו משמש למגורים בלבד. כניסה למקום המשמש למגורים בלבד תיעשה רק על פי צו של בית משפט.
בנוסף, מוצע לתת למפקח סמכות ליטול דגימות של מכשיר אלחוטי לשם ביצוע בדיקות במעבדה. בתום תקופה של 90 ימים יודיע המפקח לבעליו של המכשיר או ממי שנלקחה ממנו הדגימה כי באפשרותו לקחת בחזרה את המכשיר, אלא אם המכשיר אינו עומד בהוראות הדין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו אינו מאפשר שימוש למטרה בו נוצר. במקרים אלה רשאי המפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת. בעלים של מכשיר אלחוטי רשאי להשיג לפני המנהל על החלטת מפקח שלא להשיב את המכשיר לידיו, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההחלטה.
לסעיף 39 המוצע (זיהוי מפקחים) -
מוצע לקבוע, כמקובל בחקיקה עדכנית, כי מפקח יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק ג' כנוסחו המוצע רק כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן כשיש בידו תעודה החתומה בידי שר התקשורת המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. יש חשיבות לכך שמסגרת סמכויותיו של מפקח תהיה גלויה לכל אדם שהמפקח מפעיל כלפיו סמכויות מכוח החוק.
לסעיף 40 המוצע (מתן הוראות) -
מוצע לקבוע כי למפקח תהיה סמכות להורות לכל אדם על איסור החזקה, הפעלה או שיווק של מכשיר אלחוטי שנמצא כי הוא מוחזק או מופעל שלא כדין, או כי אינו עומד בהוראות ובתנאים שנקבעו לפי הפקודה. כן מוצע כי מפקח יהיה רשאי לתת הוראות לעניין פעולות שעל אדם לנקוט ביחס למכשיר אלחוטי שיובא לארץ שלא כדין ובכלל כך הוצאת המכשיר מחוץ לישראל. מטרת הסעיף להבטיח כי לא ייעשה שימוש במכשיר אלחוטי שאינו עומד בדרישות הדין ולפיכך עלול לגרום להפרעות אלחוטיות למשתמשים אחרים שפועלים כדין, לרבות כוחות הביטחון, חברות תקשורת, תחנות רדיו, ועוד.
לסעיף 41 המוצע (תפיסה) -
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע כי למפקח סמכות לאסור על הפעלה של מכשיר אלחוטי וכן סמכות לתפוס אותו, אם התעורר חשד כי הפעלה של המכשיר עלולה לסכן את ביטחון הציבור, או אם נעשתה פנייה מצד כוחות הביטחון למנהל בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה עקב הפרעה אלחוטית למכשיר או למערכות אשר משמשים את כוחות הביטחון. סכנה לביטחון הציבור כאמור עלולה להיות גם הפעלה של מכשיר אלחוטי אשר עושה שימוש בתדרים שמוקצים לשימוש תעופה.
לסעיף קטן (ב)
מוצע לקבוע כי מפקח לא יעשה שימוש בסמכות לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לאדם שעלול להיפגע מההוראה או מהתפיסה, לפי העניין, הזדמנות להשמיע טענותיו. אם תפס המפקח את המכשיר לאלתר בשל חשש כי השהייה תביא להפרעה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן המפקח הזדמנות להשמיע טענות כאמור בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. המנגנון המוצע נועד לאזן בין החשש לפגיעה בזכויותיו של הפרט, לבין הצורך להגן על האינטרס הציבורי.
לסעיף קטן (ג)
מוצע לקבוע כי המפקח יחזיר מכשיר אלחוטי שנתפס מכוח סעיף קטן (א) לבעליו תוך 60 ימים, ובלבד שנתן למפקח התחייבות בכתב להפעיל את המכשיר האלחוטי לפי רישיון כנדרש ובהתאם לתנאיו, ואם מדובר במכשיר אלחוטי שאחזקתו אסורה על פי דין – לאחר שהבעלים התחייב להוציא את המכשיר מגבולות הארץ בתוך התקופה שקבע המפקח. מוצע כי אם המפקח סבור שאין מקום בנסיבות העניין להחזיר את המכשיר האלחוטי לבעליו או שהבעלים סרב לתת התחייבות, יפנה המפקח לבית המשפט שיורה לו מה לעשות בתפוס כדי למנוע פגיעה כאמור בסעיף קטן (א).
לסעיף קטן (ד)
מוצע לקבוע כי המפקח רשאי לפנות לבית המשפט אם יש לו יסוד סביר לחשש שהפעלה של מכשיר אלחוטי היא ללא רישיון או בניגוד לתנאיו גורמת להפרעה של ממש לרשת בזק ציבורית, כלומר לרשת תקשורת של חברה בעלת רישיון כללי מכוח חוק התקשורת, או למכשיר אלחוטי אחר הפועל כדין. בית המשפט יורה מה לעשות עם המכשיר האלחוטי מושא החשש על מנת למנוע הפרעה, ורשאי הוא להורות על תפיסתו. סמכות זו נועדה לתת מענה למקרים בהם מתגלה כי מכשיר אלחוטי יוצר או יובא לארץ שלא כדין, או בניגוד לתנאים שנקבעו בהוראות לפי הפקודה, וכי הפעלתו גורמת להפרעה אלחוטית למי שעושה שימוש בתדר רדיו אשר הוקצה לו לפי הוראות הפקודה, או למכשיר אלחוטי האחר הפועל כדין. הפרעה אלחוטית כאמור עלולה לגרום לשיבוש במתן שירותי תקשורת, ובכך להסב נזק משמעותי הן לחברות תקשורת, והן לציבור המנויים המקבל מהן שירותים, באזור שיש בו הפרעה אלחוטית.
לסעיף 42 המוצע (פיקוח במערכת הביטחון) -
מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין הפעלת הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי הפקודה במקום המוחזק בידי גוף המנוי בהגדרה המוצעת למונח "מערכת הביטחון" (להלן - גוף ביטחוני). מוצע כי הפיקוח כאמור יבוצע בהתאם לנוהל שיקבע השר הממונה על הגוף הביטחוני, בהתייעצות עם שר התקשורת, זאת בשל ייחודם של גופים אלה. בנוהל כאמור יורה השר הממונה על אופן הפיקוח על יישום ההוראות לפי הפקודה בגופים ביטחוניים, ובכלל זה על אופן הפעלת סמכויות הפיקוח והגורם שלו יהיו נתונות סמכויות אלה.
המנגנון המוצע נועד לאזן בין הצורך להבטיח את אכיפת הוראות הפקודה בגופים ביטחוניים, לבין השמירה על אינטרסים ביטחוניים.
לסעיף 13
מוצע להוסיף לפקודה תוספת בהתאם לסעיף 18 המוצע, בה ניתן יהיה לקבוע הפרות של הוראות שונות בתקנות הטלגרף האלחוטי או הוראות ברישיון, שבעל רישיון עשוי לבצע.
כאמור בדברי ההסבר לסעיף 18 המוצע, שר התקשורת יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות בצו את התוספת ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו, לא יעלה על 140,000 שקלים חדשים.
לסעיף 14
בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מפורטות החלטות של רשויות מנהליות שונות, שניתן לעתור כנגדן בפני בית משפט לעניינים מנהליים. מוצע להוסיף לתוספת כי החלטות של מפקחים לעניין נטילת דגימות של מכשירים אלחוטיים או תפיסה שלהם, לפי סעיף 38(6) המוצע או לפי סעיף 41 המוצע, בהתאמה, יידונו בפני בית משפט לעניינים מנהליים, שלו המומחיות והניסיון המתאימים לדון בעתירות מסוג זה.
1 ביוני 2016
כד באייר תשע"ו
דוח הערכת השפעה לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי
[נוסח חדש], תשל"ב-1972
ערכה: יפעת סיטרואן, מנהלת תחום מדיניות רגולציה, משרד התקשורת
תוכן עניינים
חלק א - הגדרת התכלית והצורך בהתערבות
2. חלופה 1- הגדלת יחידת האכיפה של המשרד, והגברת האכיפה במישור הפלילי
3. חלופה 2 - קביעת כלי אכיפה מנהליים: עיצומים כספיים, התראות מנהליות
חלק ג - השוואה בין חלופות ובחירה
פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן - הפקודה), מסדירה את רישוי השימוש בגלים אלקטרומגנטיים בטווח התדרים שמשמשים תקשורת אלחוטית, רדיו, ומכשירים וציוד אלחוטיים. מגוון השימושים הרחב כולל כיום, בין היתר, שידורי רדיו וטלוויזיה, טלפוניה סלולרית, מכשירי קשר אלחוטיים, מערכות תקשורת אלחוטיות, שימושים שונים בתדרי WIFI, מערכות תקשורת וניווט לווייניות, ומכ"מים. מגוון שימושים אלה נעשים הן בידי גורמים אזרחיים והן בידי כוחות הביטחון. עם הקדמה הטכנולוגית, מתווספים לטווח התדרים האמור שימושים חדשים, למשל טעינה חשמלית ללא תיל. בנוסף, רכיבים אלחוטיים מצויים כיום גם במכשירים ובציוד שאינו אלחוטי במהותו, כגון מצלמות, רחפנים, מחשבים, מכוניות, וכיוצא בזה.
ספקטרום התדרים מטבעו הוא משאב מוגבל, על מנת למנוע הפרעות אלחוטיות הדדיות והבטחת ניצול יעיל ואופטימלי של משאב זה לרווחת הציבור וכל הגורמים המשתמשים, נדרש שינוהל בידי המדינה.
מסיבות אלה נקבעו בפקודה ובתקנות מכוחה, הוראות המסדירות את הסמכות להקצות תדרים ולהועידם, הוראות בדבר חובת רישוי למכשיר אלחוטי ולמי שמחזיק, משתמש או סוחר במכשירים אלחוטיים, וחובת תשלום אגרה בעד הועדה של תדרים והקצאתם ובעד מתן רישיון כאמור.
יודגש כי החידושים המהותיים בהצעת החוק הן הוספת כלי אכיפה מנהליים, ולכן הערכת השפעת הרגולציה התמקדה בשינויים אלו והוחלט לבצע RIA צרה.
1.1. המצב החקיקתי הקיים
1.1.1. הפרה מהווה עבירה פלילית
בשונה מהחקיקה המקובלת כיום בישראל אין בפקודה סמכויות שמאפשרות אכיפה מנהלית בדרך של הטלת עיצום כספי או קביעת התראה מנהלית על מי שמפר את הוראותיה. הפרה של הוראות הפקודה העיקריות היא עבירה פלילית, וכך למשל במקרה של הפרה של אחת מההוראות החלות על תחנת טלגרף אלחוטי, או על החזקה וההפעלה של מכשירים לטלגרף אלחוטי דינו של המפר, מאסר שנה או קנס פלילי של 140,000 ₪. והמפעיל מכשיר טלגרף אלחוטי ללא רישיון דינו מאסר בין 3 ל-5 שנים.
1.1.2. סמכויות הפיקוח נקבעו בתקנות
כיום קבועות סמכויות פיקוח בתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) התשמ"ז-1987. התקנות מסדירות, בין היתר, את היכולת לפקח על קיומם של תנאי רישיון, ולשם כך רשאי מי שהוסמך לכך להיכנס, בכל עת סבירה, לחצרים שבהם מצויה תחנת קשר, לערוך ביקורת במתקני התחנה הנמצאים בחצרים כאמור, לעיין במסמכים הנוגעים לתחנה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להבטחת הפיקוח על הוראות הדין.
1.2. תהליך הפיקוח כיום
1.2.1. במשרד התקשורת קיימת מחלקה ייעודית באגף בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים אשר תפקידה לפקח על השימוש בתדרים ובמכשירים אלחוטיים בהתאם לקבוע בפקודה ולמנוע הפרעות אלחוטיות או בעיות תקשורת שונות (להלן- יחידת הפיקוח האלחוטי). פעילות היחידה מבוצעת הן כפעילות יזומה, המתוכננת מראש במסגרת תוכנית העבודה השנתית והן כפעילות שוטפת אשר נותנת מענה לפונים למשרד שנתקלים בהפרעות אלחוטיות ובעיות תקשורת שונות.
כמו כן, יחידת הפיקוח האלחוטי מבצעת בעדיפות ראשונה הדוחה כל פעילות שבתכנון ובכל שעות היממה, פעילות המחייבת ניטור הפרעות אלחוטיות המסכנות חיי אדם.
ביקורות יזומות מבוצעות הן לבעלי רישיונות מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי ובעלי רישיונות סחר רלוונטיים והן במקומות בהם עולה חשש לפעילות סחר בלתי מורשית במכשירים אלחוטיים המבוצעת ללא רישיון כנדרש.
בשנת 2015 טופלו ונסגרו בסך הכול 445 תיקי פיקוח אלחוטי מתוכם 72 תיקים משנים קודמות. כ-65% מתיקי הפיקוח שטופלו בשנת 2015 נסגרו בעקבות ביקור אחד, ובכ-35% מתיקי הפיקוח נדרשה פעילות של מעבר לביקור אחד. כ-17% מהתיקים שטופלו במהלך שנת 2015 הוגדרו כטיפול בהפרעות אלחוטיות המסכנות חיי אדם, כלומר הפרעות לתעופה אזרחית וצבאית והפרעות לצה"ל כוחות הביטחון.
כ-59% מהתיקים שטופלו בשנת 2015 היו עקב דיווחים ליחידת הפיקוח האלחוטי על הפרעות למערכות תקשורת, וכ-41% מהתיקים שטופלו היו מקרים של ביקורות יזומות.
ברוב המקרים יחידת הפיקוח מצליחה לפתור את הבעיות שהתגלו, אך אין ביכולתה להבטיח כי הפרעה אלחוטית זאת לא תחזור על עצמה. יכולת ההרתעה של יחידת הפיקוח האלחוטי מוגבלת בשל העדר כלי אכיפה וסמכויות מתאימות, כגון סמכות להטיל קנס או עיצום כספי או סמכות תפיסה. כלי האכיפה העומד לרשות המשרד הלכה למעשה הוא היעזרות במשטרה וסמכויות הנתונות לשוטרים, כאשר בפועל נדרשת עבודה יסודית לרבות עזרה מהמשטרה על מנת לאכוף בכלים אלו. ולכן רק במקרי קיצון, היחידה מצליחה לקבל את עזרת המשטרה ולהשתמש בכלי האכיפה הפלילית. ביתר המקרים יחידת הפיקוח פונה לגורם המפר ומסבירה לו כי מלבד גרימת הפרעה אלחוטית הוא מפר את הוראות הפקודה ומבצע עבירה פלילית. ברוב המקרים פנייה זאת מספיקה על מנת לשים קץ להפרעה אלחוטית אך לא תמיד. כמו כן, אין מניעה כי אותו גורם יבצע את ההפרעה בשנית. (גם אם הטיפול הסתיים בהצלחה). ומכאן שכיום, יכולת ההרתעה של יחידת הפיקוח האלחוטי אינה מספקת. יתרה מזאת, שיטת פעולה זו מונעת הפרעות אלחוטיות אך לא נותנת מענה לעצם ההפרה הרגולטורית, דהיינו שימוש בתדר, והחזקה או שימוש במכשיר אלחוטי ללא רישיון כנדרש.
1.3. החקיקה המוצעת:
1.3.1. כחלק מהתאמת הפקודה למקובל בחקיקה עדכנית, עודכנו הנושאים הבאים:
· הועדת תדרים והקצאתם
מוצע לעגן בחקיקה ראשית את סמכותה של ועדת התדרים להועיד תדרים ולהקצותם, וכן לעגן את סמכויותיה של הוועדה העליונה, והכל בהתאם להחלטות ממשלה בנושאים אלה – החלטת הממשלה מס' 4228 מיום 9.11.2008, והחלטת הממשלה מס' 152 מיום 13.5.2013.3.
לעניין זה, תזכיר החוק נועד לעגן בחקיקה ראשית את הדין הנוהג ואת הסמכויות הנתונות בידי ועדות התדרים ואין בו שינוי מהותי מן הנוהג הקיים כיום.
· רישוי
בעוד שכיום חובת הרישוי קבועה בפקודה, הרי שההוראות הפרטניות הנוגעות לרישוי קבועות בתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות הטלגרף האלחוטי). כך למשל, התקנות קובעות חובת רישוי למכשירים אלחוטיים ואת התנאים למתן רישיון כאמור, וקובעות סוגים שונים של רישיונות ובהם רישיון לסחר וייבוא של מכשירים אלחוטיים, רישיון לתחנת עסק, רישיון לתחנת לוויין, רישיון לרשת תחנות חד-מגמיות, ומתן תעודות למפעילי תחנות קשר בכלי טיס ובכלי שיט, לחובבי רדיו, וכד'.
לעניין זה, תזכיר החוק נועד להרחיב בפקודה ולפרט את המצב המשפטי הקיים כיום ואין בו שינוי מהותי מן ההסדרים הנוהגים כיום ביחס לחובת הרישוי הקיימת זה מכבר בפקודה ובתקנות הטלגרף האלחוטי. לאחר השלמת הליך החקיקה, משרד התקשורת יבחן לאורו את תיקון תקנות הטלגרף האלחוטי והרישיונות לפיהן. המתכונת העתידית של אסדרת תחום הרישוי בתקנות טרם גובשה, ועל כן יבוצע הליך RIA ביחס לאסדרה זו כחלק מהליך תיקון התקנות העתידי, ככל שהדבר יידרש.
1.3.2. אכיפה מנהלית וסמכויות פיקוח מנהליות
מוצע לתקן את הפקודה כך שניתן יהיה לאכוף הפרה של הוראותיה גם במישור המנהלי, באמצעות סמכות להטיל עיצומים כספיים על גורם מפר. על מנת לייעל את האכיפה מוצע אפוא לקבוע בפקודה מנגנוני אכיפה ופיקוח מנהליים על קיום הוראות הפקודה, שיהיו נתונים בידי משרד התקשורת, ובכלל כך מינוי מפקחים והקניית סמכויות פיקוח עבורם, וקביעת סמכות להטיל עיצומים כספיים או לקבוע התראה מנהלית מקום בו מתגלות הפרות של הוראות הפקודה.
בצד הסמכות להטיל עיצומים כספיים, מוצע לעגן בפקודה סמכויות פיקוח מנהליות, הנדרשות לשם פיקוח על קיום הוראות הפקודה ולשם אכיפתן, ובכלל כך סמכות כניסה למקום, סמכות דרישת מידע ומסמכים, סמכות לביצוע בדיקות ומדידות, וכן להוסיף סמכויות חדשות כגון סמכות תפיסה מנהלית, וסמכות מתן הוראות. יש לציין כי עיקר הסמכויות כבר קיימות היום בתקנות בטלגרף האלחוטי ובשל חשיבות הנושא מוצע לעגן בחקיקה ראשית.
1.3.3. שינוי תחולת הפקודה כפי שיפורט בסעיף 2.3.
ישנן מספר בעיות שנוצרו במצב הקיים:
2.1. מקורה של הפקודה בחקיקה מנדטורית והיא אינה מנוסחת כפי שמקובל כיום בדברי חקיקה עכשוויים. ולכן משרד התקשורת מצא לנכון להתאים את נוסח הפקודה למקובל בחקיקה עדכנית במספר נושאים.
2.2. כיום, הפרה של הוראות הפקודה, התקנות והרישיונות לפיה, ובכלל זה שימוש לא מורשה בתדר רדיו ובמכשיר אלחוטי, היא עבירה פלילית, שבצידה סנקציות פליליות של מאסר או קנס. מהניסיון שנצבר במשרד בהסדרת תחום הטלגרף האלחוטי לאורך השנים, נמצא שישנם מקרים וסוגי התנהגויות שבהם המישור הפלילי אינו המישור מתאים לאכיפה של הוראות הפקודה ועל כן אינו מגשים את תכליתו, שהיא אכיפה של קיום הוראות הפקודה, הרתעה ועידוד ציות מצד הגורמים המפוקחים, והכל כפי שיפורט להלן:
· כלי האכיפה הפלילית מעלה קשיים בהיבט של מידתיות הסנקציה ביחס להפרה, מאחר שגם במקרה של הפרה שאין בה כדי להצדיק נקיטת הליך פלילי כנגד מי שביצע אותה, מוגדרת אותה הפרה כעבירה ובידי משרד התקשורת ישנו רק כלי אכיפה פלילי כנגד מבצע ההפרה.
· ההליך הפלילי מטבעו הוא הליך מורכב המצריך משאבים רבים הן מהמשרד והן מרשויות נוספות המעורבות בו ומטיל נטל ראייתי גבוה לצורך הוכחת ביצוע עבירה פלילית. ועוד, בכל הנוגע לגורם מבצע ההפרה, גם כאשר אותו גורם לא ביצע התנהגות שהיא "פלילית" במהותה, הוא יישא בכתם של הרשעה פלילית.
· כיום, מגוון המכשירים האלחוטים הולך וגדל והצורך בפיקוח מתרחב, ועל מנת ליצור תשתית רגולטורית מתאימה לשוק מתפתח ודינאמי יש להוסיף את כלי האכיפה המנהליים. כלים אלו יאפשרו למשרד לתת הקלות ביבוא ורישוי. יש לציין, כי המשרד שוקד בימים אלו על סדרת הקלות רגולטוריות המחייבות כלי אכיפה מנהלית.
2.3. שינוי תחולת הפקודה מהסיבות שיפורטו להלן:
· כיום קיימת סמכות לפטור מכשירים אלחוטיים מהוראות הפקודה רק לשר ועל מנת להקל בתהליכי מתן פטורים על תקנים ומכשירים נוספים המשרד מבקש לקבוע סמכות נלווית למנהל להודיע על תקנים נוספים שלגביהם מתקיים הפטור שקבע השר. הדבר עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלה מס' 2118 מיום 22 לאוקטובר 2014 שעניינה טיוב רגולציה קיימת.
· כיום הפקודה חלה רק על מכשירים אלחוטיים ומכשירים שעושים שימוש בתדרים אלחוטיים, אך מאחר וחלו שינויים טכנולוגים רבים בשנים האחרונות גם מכשירים שאינם אלחוטיים המשמשים לתקשורת, אך השימוש בהם כרוך ביצירת גלים אלקטרומגנטיים אשר עלולים להפריע לשימוש בתדרי רדיו. כמו: מכשירים לטעינת אנרגיה שלא בעזרת תיל או מכשירים להעברת אותות תקשורת באמצעות תיל. ולכן רצוי להרחיב את תחולת הפקודה גם לגבי מכשירים אלו אשר השימוש בהם עלול לגרום להפרעות אלחוטיות. יש לציין כי גם כיום יבואנים של מכשירים אלה נדרשים לקבל אישור מאת משרד התקשורת בהתאם לקבוע בצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014, ולכן ההסמכה המוצעת אינה משנה את המצב הקיים בפועל באופן מהותי.
המטרות העיקריות של ההסדרה:
· הקניית סמכויות אכיפה וסמכויות פיקוח מנהליות כדי למנוע הפרעות בתדרים האלחוטיים, נוכח חשש להפרעה לכוחות הביטחון במקרה שאזרחים יעלו על תדרים של צה"ל או לבעיות בקשרי תעופה. הפרעות אלו עלולות לגרום למצב של סכנת חיים, לפגיעה ברשתות של חברות תקשורת, והפרעות אלחוטיות אחרות. בנוסף ישנם הפרות שאינן מהוות סכנה לגופי הביטחון והתעופה אך עלולות לפגוע במתחרים אחרים.
· התאמת הפקודה למצב הטכנולוגי הקיים כיום. בין היתר, על ידי הקניית סמכות לשר התקשורת להרחיב את הפקודה למכשירי תקשורת לא אלחוטיים שעלולים ליצור הפרעות אלחוטיות, והקניית סמכות למנהל[11] לתת פטורים נוספים למכשירים אלחוטיים שאין בהם כדי ליצור הפרעות.
· קביעת הסמכות להטיל עיצומים כספיים תאפשר בהמשך ליישם את החלטת הממשלה מס' 2318, לצורך הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא מיום 11 לדצמבר 2014.
כמפורט לעיל, הערכת ההשפעה של הרגולציה החדשה מבוצעת ביחס להוראות המוצעות לעניין אכיפה מנהלית בלבד. בטרם גובשו הוראות התיקון המוצע, נשקלו החלופות הבאות, כמפורט להלן:
הותרת המצב החוקי על כנו, דהיינו לא לתקן את הפקודה לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה מנהליות.
תועלות- חלופה זו אינה מגלמת תועלות כלשהן, היות ומצב זה מאפשר לרגולטור לאכוף רק בכלי אכיפה פלילית. ולכן יוצר כלי אכיפה לא מידתי אשר קשה לרגולטור להשתמש בו, ולכן הוא יופעל בעיקר במקרי קיצון.
עומסים/עלויות- עלול לייצור עומסים כבדים על המפרים במקרה שאכן נמצאה הפרה פלילית והצליחו להוכיח זאת.
אכיפה- אכיפה במישור הפלילי כרוכה בהשקעת משאבים רבה מצד המשרד וכל גורמי האכיפה הפלילית, לרבות משטרה, ופרקליטות ובית משפט ככל שהדברים מגיעים לידי כך. היות ולשם הוכחת עבירה פלילית צריך ראיות מספקות וקשה למשרד לאסוף אותן בהעדר סמכויות חקירה פליליות מתאימות. מצב זה פוגע ביכולת ההרתעה של המשרד.
אינטרסים ציבוריים- עלולה להיות פגיעה משמעותית באינטרסים הציבורים, היות שאי אכיפה עלול להוביל לאי ציות להוראות הדין, ועלול להביא לשיעור ציות נמוך, הפרות רבות, והפרעות אלחוטיות ובמקרים מסוימים עלולות להיות הפרעות אלחוטיות לכוחות הביטחון, לתעופה, ולמערכות תקשורת חשובות.
תועלות- ככל שיחידת הפיקוח תגדל ויצליחו לאכוף את הוראות הדין במישור הפלילי, יכולת הרתעה של יחידת הפיקוח תגדל. ויהיו פחות הפרות ופחות הפרעות אלחוטיות.
עומסים/עלויות- עלול לייצור עומסים כבדים במקרה שאכן נמצאה עבירה פלילית והצליחו להוכיח זאת. הרשעה תסתיים ב"כתם" פלילי ואף עלולה להסתיים במאסר.
אכיפה- יש צורך לגייס כוח אדם מקצועי ולהגדיל את יחידת הפיקוח האלחוטי. יצריך התגייסות של המשטרה והסטת משאבים מנושאים אחרים שבטיפולה. לחילופין יש להקנות לפקחי המשרד סמכויות פליליות ולגייס חוקרים פליליים כפי שיש לרגולטורים אחרים, מהלך שיצריך גיוס משמעותי של כוח אדם מיומן. ולכן חלופה זאת צפויה להטיל על המדינה עלויות כספיות משמעויות ותצריך השקעת משאבים.
אינטרסים ציבוריים- החשש מפני הפרעות אלחוטיות יקטן במידה ויכולת האכיפה הפלילית תגדל, אך עדיין אין התאמה בין חומרת העבירה לדרך האכיפה. ולכן עלולה להיות פגיעה לא מידתית במי שיפר את הוראות הפקודה.
מוצע להוסיף פרק נוסף לפקודה - "אכיפה מנהלית וסמכויות פיקוח" ובמסגרתו להוסיף לפקודה את הסעיפים הנוגעים להטלת עיצום כספי, המצאת התראה מנהלית, מינוי מפקחים וקביעת סמכויות הפיקוח שיוקנו להם.
מודל האכיפה המנהלית המוצע כולל שני כלי אכיפה: עיצום כספי והתראה מנהלית. באופן זה תהיה סמכות למנהל לעשות שימוש גם בכלי האכיפה המנהלית. כך, האכיפה הפלילית תמוקד בעבירות שהן ההפרות החמורות יותר של הפקודה, שלגביהן מוצדק לנהל הליך פלילי המתייג את המפר באופן שלילי, ואילו יתר ההפרות ייאכפו בדרך של אכיפה מנהלית תוך שמירה על הרתעה של הכלל.
תועלות- הוספת כלי אכיפה מנהליים מטרתה לאפשר אכיפה יעילה ומידתית באמצעים מתונים מאמצעי האכיפה הפלילית הקיימים כיום בפקודה, ללא סטיגמה של הרשעה פלילית.
עומסים/עלויות- העומס הוא רק לגבי גורם אשר ייתפס מפר את הוראות הדין ויוטל עליו עיצום כספי ולכן ישא בעלויות הכרוכות בתשלום העיצום הכספי.
אכיפה- גם במקרה זה יש צורך לגייס כוח אדם נוסף על מנת שיחידת הפיקוח תהיה אפקטיבית יותר ותאפשר מעבר לרגולציה של סחר במכשירים אלחוטיים המבוססת על תצהירים כחלופה לרישוי. הרחבת סמכויות האכיפה ומתן כלי אכיפה מנהלית יקלו באופן משמעותי על האכיפה של הוראות הפקודה, וייתכן שתאפשר למשרד בעתיד להסיט משאבים המוקצים כיום לרישוי לתכליות אחרות.
אינטרסים ציבוריים- צפויות להיות פחות הפרעות אלחוטיות במידה ויכולות האכיפה של המשרד תגדל באופן שיגביר הרתעה ויקדם ציות מצד הציבור והגורמים המפוקחים, כמו כן, הדבר יאפשר לבחון הקלות נוספות בתחומי הייבוא והרישוי.
חלופה 0 של התרת המצב הקיים אינה ישימה, היות אינה נותנת מענה לקשיים הקיימים, ואינה עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה אשר תנאי ליישומן הוא כי למשרד התקשורת יוקנו כלי אכיפה מנהליים יעילים ומידתיים.
חלופה 1- לדעת המשרד, קיימים קשיים רבים בשימוש בכלי האכיפה הפליליים שקבועים בפקודה, ולכן אין מקום להרחיב את השימוש בכלי אכיפה אלה וכי אין בהם כדי לתת מענה הולם לאכיפה של הוראות רבות בפקודה.
חלופה 2 – מטרתה של האכיפה המנהלית היא כפיית ציות להוראות הדין, מניעה ישירה של ההפרה והרתעה של הפרט באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי לביצוע ההפרה. יתרונה של האכיפה המנהלית לעומת האכיפה הפלילית, ובמיוחד מנגנון העיצום הכספי, הוא שמדובר במנגנון גמיש המאפשר לרגולטור תגובה מהירה. מוצע כי סמכויות האכיפה המנהליות יופעלו ביחס לגורמים מפוקחים שהם בעלי רישיון מכוח הפקודה או מי שסוחר כדרך עיסוקו במכשירים אלחוטיים וקיבל פטור מרישיון על פי צו.
יעילותו של ההליך המנהלי צפויה לשמש גורם מרתיע ולהביא להפחתת מקרי ההפרות. מוצע, אפוא, להסמיך את מנהל אגף ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, להטיל עיצום כספי על אדם אשר הפר את ההוראות המפורטות בסעיף 18 המוצע.
לפיכך מוצע כי במקרה של הפרה למנהל תהא הסמכות להטיל עיצום כספי לאחר ששלח הודעה על כוונתו לעשות כן וקיים את ההליך הכרוך בכך הכולל מתן זכות טיעון לגורם המפר. מוצע לקבוע מדרג של הפרות, שבגינן אפשר להטיל סכומים שונים של עיצום כספי, וזאת בהתאם לאופי הנורמה שהופרה, חומרת ההפרה והיקף השפעתה על הציבור ועל האינטרסים המוגנים באמצעות הפקודה. מוצע להסמיך את המנהל להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות הפקודה, הוראות הקבועות בתקנות ובצווים, והוראות ברישיונות שנקבעו מכוח הפקודה
כלי אכיפה מנהליים הם כלים שעומדים לרשותה של הרשות המנהלית והם נוחים ויעילים לשימוש בהשוואה לחלופות האחרות. ביחס לציבור הרחב ולגורמים המפוקחים, הרי שמדובר בכלי שפגיעתו פחותה ביחס לאכיפה פלילית, על כל המשתמש מכך, לרבות סטיגמה פלילית, רישום פלילי, וכיוצא בזה. המשאבים הנדרשים מצד גורם מפוקח על מנת להתמודד מול כלי אכיפה מנהלית פחותים, וצפויים לקחת זמן קצר משמעותית מאשר ניהול הליך פלילי. גם לרשות המנהלית יתרונות ברורים, אשר מאפשרים לה להתנהל באופן מיטבי בבואה לקבוע וליישם מדיניות אכיפה של הוראות הדין לפי סדרי העדיפויות שנקבעו לכך, תוך הקצאת משאבים פחותה וקיצור לוחות זמנים.
בנוסף, המשרד סבור כי נכון יהיה לאכוף גם את התיקונים המוצעים בפקודה לעניין סמכות הרישוי באמצעות כלי אכיפה מנהליים, ולא במישור הפלילי. הדבר עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה המוזכרות לעיל לעניין טיוב רגולציה קיימת והגברת התחרות בייבוא, שלפיהן יהיה צורך בביצוע בחינה מחודשת של הוראות האסדרה בתחום, וכן קביעה של כלי אכיפה מנהליים יעילים (עיצומים כספיים).
יש לציין כי כלי האכיפה המנהלית כבר קיימים בחוקים רבים, לרבות בחוק התקשורת, ולכן הוספת כלי האכיפה המנהליים לפקודה, נותנת למשרד כלי אכיפה יעילים בתחום נוסף שתחת פעילותו.
יתרה מזאת, הוספת כלי האכיפה המנהליים צפויה להוסיף ליכולת הפיקוח וההרתעה של משרד התקשורת והיא תנאי הכרחי למתן הקלות ברגולציה. יצירת כלים אלה עוגנה בעקרונות RIA שבהחלטה 2118 וכן בהחלטה 2318 לענין הקלות ביבוא, כתנאי למתן הקלות בייבוא וברישוי.
סכומי העיצומים הכספיים המוצעים
מדיניות הפיקוח והאכיפה המנהלית נקבעת בשיתוף משרד המשפטים, כאשר במסגרת גיבוש הצעת החוק משרד התקשורת בחן מספר חלופות ביחס לגובה העיצומים הכספיים שיוטלו.
משרד התקשורת בחן את הנושא תוך השוואה לסכומים הקבועים בחוקים שונים שבאחריות שר התקשורת כגון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחוק הדואר, התשמ"ו – 1986, ובחוקים אחרים שניתן להטיל לפיהם עיצומים כספיים.
בסופו של דבר, נבחרה חלופה מקלה הקובעת סכומים נמוכים יחסית לעיצומים הכספיים שניתן להטיל על גורם מפר. גובה העיצום הכספי שיוטל בפועל ייקבע בהתאם לתקנות הפחתה של סכומי העיצומים הכספיים, כך שהסכומים הקבועים בהצעת החוק מהווים את הסכום המרבי שניתן להטיל. כמו כן, בחלופה המוצעת ישנה אבחנה בין יחיד לבין תאגיד – אשר הסכום המרבי שניתן להטיל עליו הוא כפול. הסכומים המוצעים הם פחותים גם ביחס לגובה הקנסות הפליליים אשר ניתן להטיל כיום לפי הפקודה על מי שביצע הפרה שהיא עבירה פלילית.
חלופה זו משרתת את האינטרס הציבורי באופן מיטבי: היא מבטיחה ציות מוגבר להוראות הדין תוך שימוש בכלי מידתי ומתון יחסית, מבטיחה ודאות רגולטורית לגורמים המפוקחים ובעלי הרשיונות, וכן שומרת על האינטרסים של הציבור הרחב. יתרה מזאת וכאמור לעיל, חלופה זו תאפשר להקל ברגולציה החלה בנושא בהתאם להחלטות הממשלה, ולהגברת התחרות בתחום, דבר שיסייע הן לגורמים המפוקחים ויועיל לציבור בכללותו.
טיוטת התזכיר פורסמה ביום 15.3.2016 באתר קשרי ממשל וכן באתר האינטרנט של משרד התקשורת. התקבלו תגובות שונות מהציבור, ובהן הערות ספורות למנגנונים המוצעים לעניין אכיפה מנהלית (עיצומים כספיים והתראה מנהלית). הציבור לא התייחס לסכומי המוצעים לעיצומים הכספיים.
בנוסף טיוטת התזכיר נשלחה ללשכות המסחר ואיגוד התעשיינים- לא נתקבלו תגובות משמעותיות מארגונים אלה.
[1] עד 3,000 ג'יגה הרץ, לפי כללי ה-ITU: The International Telecommunication Union.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25, עמ' 505; התשע"א, עמ' 143.
[3] ס"ח התשכ"ח, עמ' 541; התשע"ה, עמ' 181.
[4] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"ד, 813.
[5] ס"ח התשכ"א, עמ' 192; התשס"א, 206.
[6] חא"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399.
[7] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226; התשע"ח, 105.
[8] ס"ח התשנ"ח, עמ' 366; התשע"ב, 514.
[9] ס"ח התשע"א, עמ' 738; התשע"ד, 394.
[10] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"ה, 284.
[11] סמנכ"ל ניהול ספקטרום ורישוי תדרים