תזכיר חוק

א.         שם החוק המוצע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' ___) (החלת הוראות על מוסדות על תיכוניים והוראות לעניין חניית מוגבלים בניידות), התשע"ו-2016.

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

1.         החלת הוראות בדבר נגישות מקום ושירות ציבורי על מוסדות על תיכוניים -

במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס"ה-2005 (להלן – תיקון מס' 2) נוסף לחוק "פרק ה'1: מקום ציבורי ושירות ציבורי" אשר מחייב מקומות ציבוריים ובהם רשויות ציבוריות וגורמים פרטיים כאחד להנגשה פיזית (סימן ג' לפרק ה'1 (מקום ציבורי – נגישות)) ולהנגשת השירות הניתן בהם (סימן ד' לפרק האמור (שירות ציבורי- נגישות)). התקנת תקנות לפי סימנים אלו הינה באחריות שר המשפטים.

סימן ז' חלק א' בפרק ה'1 הנ"ל עוסק בהנגשת מוסדות על-תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידם. סימן זה מוחרג מתחולת ההוראות הכלליות הקבועות בסימנים ג' וד' הנ"ל ומסור לאחריותם של שרי הכלכלה והחינוך, אשר נדרשים להתקין תקנות ספציפיות לעניין התאמות הנגישות במוסדות שתחת סמכותם.

משכך לא חלים על מוסדות אלו ההסדרים שנקבעו מכח סעיף 19ט שעניינן התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים וההסדרים שנקבעו מכח סעיף 19יב שעניינן התאמות נגישות לשירות ציבורי. כעת מוצע לתקן החוק בשני היבטים בקשר למוסדות:

א.  לקבוע כי אותן הוראות החלות על כל מקום ציבורי שהוא בניין קיים יחולו על מוסדות על תיכוניים. משמעות הדבר היא כי השרים הרלבנטיים יוסמכו להתקין תקנות ייחודיות למוסדות שבאחריותם רק לגבי נגישות לשירותי השכלה.

ב.  סעיף 19יב אשר מסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות לעניין התאמות נגישות לשירות ציבורי קובע כי השר רשאי להתקין תקנות גם בדבר פטור מלא או חלקי מהתאמות נגישות או דרישות מופחתות לגביהן אם ביצוע ההתאמות יהווה נטל כלכלי כבד מדי. הסעיף מסמיך את השר לקבוע פטור מטעמי "נטל כלכלי כבד" רק לגבי מי שאינו רשות ציבורית. רשות ציבורית מוגדרת בסעיף 19א לחוק והיא כוללת גופים ציבוריים מסוימים (משרדי הממשלה, הכנסת, צה"ל, משטרת ישראל והרשויות המקומיות, תאגידים שהוקמו בחוק, את ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית) וכן נותני שירות בריאות ממלכתי, מוסדות חינוך רשמי ומוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות. נראה כי ההצדקה למתן פטור כאמור חלה גם לגבי אותם מוסדות השכלה על תיכונית אשר לא נכנסים להגדרה "רשות ציבורית". לפיכך מוצע לתקן את סעיף 19יב ולקבוע שתקנות שיותקנו בהתאם לסעיף זה לעניין פטורים מביצוע התאמות נגישות לשירות יחולו גם על מוסדות על תיכונים שאינם רשות ציבורית. משמעות הדבר היא שמוסדות שאינם שייכים למדינה ואינם מקבלים תקצוב מהמדינה בשיעור של 30% או יותר מתקציבם השנתי, יוכלו להיות פטורים מהתאמות נגישות מסוימות בהתאם לאמות המידה שיקבעו בתקנות. יובהר כי לגבי מוסדות על תיכוניים המנויים בסעיפים 19כז(3) ו-(5), ובהם מוסדות על תיכוניים להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, יוסיף לחול ההסדר הקבוע בסעיף 19כט1 לפיו רשאי הנציב לפטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם קבע כי ההתאמה מטילה נטל כבד מדי.

2.         קביעת סמכות לשר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות בדבר פטור מלא או חלקי מתשלום עבור חניה של מוגבל בניידות –

כיום, מוסדר נושא החניה של אנשים עם מוגבלות בניידות בסעיף 4ב לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, הקובע כך: "מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה".

בשנים שחלפו מאז נחקק החוק, התגלעו שורה של בעיות ביישום הסעיף שבאו לידי ביטוי בין היתר במסגרת מספר הליכי תובענה ייצוגית שהוגשו מכוח הסעיף הקיים, ובהן: השאלה מהי "גישה נגישה יחידה" שקיומה מחייב את ההתאמה, השאלה מיהו אדם עם מוגבלות הזכאי לחניה כאמור בסעיף, ומה משמעות המלים "ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה" – קרי, האם ניתן להתנות את החניה בכך שאדם אכן עושה שימוש במקום הציבורי, והאם ניתן להגביל את זמן החניה שהמפעיל או המחזיק נושא בעלותה (סקירת הליכים חלקית מצויה ב- ת"צ (חי') 11010-04-12  רנד בלוך נ' צמנטכל ניהול נכסים בע"מ, מיום 29.5.2013).

נוכח הצורך להבהיר את הוראות החוק ולצמצם את הקשיים ביישומו, וכן לשם העברת ההסדר לאכסניה החקיקתית המתאימה – חקיקת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מוצע כעת להסמיך באופן מפורש את שרת המשפטים לקבוע הוראות לעניין חניית אנשים עם מוגבלות בניידות במקום שניתן בו שירות ציבורי.

תיקון זה יאפשר לשרת המשפטים להתקין תקנות בעניין פטור מתשלום עבור חניה לאדם עם מוגבלות בניידות באופן שיבטא איזון ראוי בין זכותו של אדם עם מוגבלות בניידות, שעבורו השימוש ברכב חיוני להגשמת חיים עצמאיים, מלאים ושווים, לבין זכותו הקניינית של מי שמפעיל או מחזיק מקום ציבורי לעשות שימוש בחניה כרצונו. עם התקנת תקנות כאמור יבוטל ההסדר הישן המעוגן בסעיף 4ב לחוק חניה לנכים.

העברת ההסדר לגדרי חקיקת השוויון תאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לאכוף את ההוראות שיקבעו לעניין זה, וכן תאפשר למי שנפגע מאי קיום ההוראה להגיש תביעה אישית בה ניתן לבקש סעד של פיצוי ללא הוכחת נזק עד לגובה של 50,000 ש"ח וכן להגיש תובענה ייצוגית (בכפוף לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006).

ג.          עיקרי החוק המוצע

עיקר 1- תיקון סעיפים 19ט, 19כח ו-19כט

כיום סעיף 19ט(ט) העוסק בנגישות במקום ציבורי מחריג מתחולתו את סימנים ו', ז' וט'. מוצע לבטל החרגה זו לגבי כל המוסדות העל-תיכוניים שסימן ז' חלק א' חל עליהם ובכך לאפשר תחולה מלאה של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"א-2011 על מוסדות על תיכוניים אלו. בתקנות אלו נקבע הסדר משפטי ברור ומפורט שראוי שיחול על כל המוסדות להשכלה על תיכונית.  

המוסדות שסימן ז' חלק א' חל עליהם הינם:

א.   המוסדות שחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958 חל עליהם: מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק; מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק; שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שפועל ברישיון לפי סעיף 25ג לחוק וכן מוסד המעניק תואר לפי סעיף 28א לחוק.

ב.  מוסד על תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.

עם ביטול ההחרגה לא יהיה עוד צורך בהתקנת תקנות ספציפיות למוסדות שסימן ז' חלק א' חל עליהם בכל הנוגע לנגישות למקום קיים. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 19כט כך שיסמיך את השרים הרלבנטיים להתקין תקנות רק בנוגע לנגישות השירות.

עיקר 2- תיקון סעיף 19יב

מוצע לתקן את סעיף 19יב שעניינו הוראות נגישות לשירות ציבורי לרבות הוראות לעניין פטורים. מוצע לקבוע כי על אף ההחרגה של שירותים ציבוריים שחלים עליהם סימנים ו', ז' וט' מהוראות הנגישות הנקבעות לפי סעיף זה, יחולו סעיפים קטנים (ב) ו-(ו) שעניינם "פטורים מהתאמת נגישות" על מוסדות על תיכוניים שסימן ז' חלק א' חל עליהם. משמעות הדבר היא שעל מוסדות על תיכוניים, אשר אינם נכללים בהגדרת "רשות ציבורית" לפי סעיף 19א, יחולו ההסדרים שיקבעו מכוח סעיף 19יב(ב) שעניינם פטורים מהתאמות נגישות לפי אמת מידה הנוגעת לנטל כלכלי. יצוין, כי לצד התיקון, יוותר על כנו ההסדר המעוגן בחוק כיום, בסעיף 19כט1, לפיו רשאי הנציב לפטור מוסדות על תיכוניים מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות או פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע ולגבי מוסדות על תיכוניים המנויים בסעיפים 19כז(3) ו(5)  גםאם ההתאמה מהווה נטל כלכלי כבד מדי.

עיקר 3 – הוספת סעיף 19יב1 וביטול סעיף 4ב לחוק חניה לנכים

מוצע להסמיך באופן מפורש את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין חניית אנשים עם מוגבלות בניידות במקום שניתן בו שירות ציבורי. עם התקנת התקנות הראשונות לפי סעיף זה, יבוטל ההסדר הקיים בסעיף 4ב לחוק חניה לנכים.

ד.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי

 אין.

ה.         השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקנו סעיפים 19ט, 19יב, 19כח ו-19כט ויתווסף סעיף 19יב1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998. כמו כן, יבוטל סעיף 4ב לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993.

ו.          להלן נוסח החוק המוצע - 

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' ) ­(החלת הוראות על מוסדות על תיכוניים וקביעת הוראות לגבי חניית מוגבלים בניידות), התשע"ד-2014