תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ו-2016 1בתוקף סמכותי לפי סעיפים 107(ב) ו–132 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף בנציבות שירות בתי הסוהר מפקד מחוז - במחוזו, או בידי מי שמי מהם הסמיך לכך. |
| 5. לבקשת נאשם, ידחה הדן היחיד את הדיון, אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא את ראיותיו. |
| 8. דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ובלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים. |
| 9. ביקש הנאשם להעביר את הדיון כאמור בתקנה 6, רשאי הדן היחיד להעביר את הדיון כמבוקש; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך. |
| 11. עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם החליט הדן היחיד שלא לראות בהודאה ראיה. |
| 14. |
| 16. ערר על פסק יהיה בהגשת הודעת ערר בדרך הקבועה בפקודות נציבות שירות בתי הסוהר, או בנוהלי שירות בתי הסוהר, ויפורטו בה נימוקי הערר. |
| 18. נוסף על האמור בסעיף לד לפקודה, רשאי הדן בערר - (1) להתיר הבאת ראיות אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק; (2) להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני הערכאה הקודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה. |
| 19. הדיון בערר יתקיים בנוכחות העורר, ואולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו ובלא הצדק סביר, רשאי הדן בערר לדון בערר או לדחותו שלא בפניו. |
| 20. |
| 23. בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת. |
| 25. בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים. |
| 28. תובע רשאי, בכל עת עד תחילת הדיון לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שניתן לנאשם זמן סביר להתגונן, כפי שיקבע בית הדין למשמעת. |
| 37. תקנה 34 אינה חלה על חומר שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, ואולם תקנה 36 חלה עליו. |
| 41. |
| 44. נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית הדין לצדדים, בכתב, על המועד החדש שקבע, אלא אם כן הודיע להם על כך בעל פה בשעת דיון. |
| 45. ראה בית הדין למשמעת כי נבצר מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר. |
| 48. בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה בבקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי מותב בית הדין למשמעת. |
| 58. הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת בית הדין למשמעת מנימוקים מיוחדים שיירשמו. |
| 59. התיר בית הדין למשמעת לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין ככל שיסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות. |
| 62. סיים התובע להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת התביעה הסתיימה. |
| 63. הסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין. |
| 64. לא זוכה הנאשם לפי תקנה 63, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה. |
| 65. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו את ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, והכול אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר. |
| 66. |
| 67. נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, ואולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה. |
| 68. נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה. |
| 69. סיים הנאשם להביא את ראיותיו יודיע שפרשת ההגנה הסתיימה. |
| 73. (א) עד, פרט לנאשם, שטרם העיד, לא יהיה נוכח בגביית עדותו של עד אחר, ואולם עד ששמע עדות של עד אחר אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד. (ב) בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, ויחולו סעיפים 4 ו–5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980. (ג) עד ייחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת. (ד) סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שהתעורר בה. (ה) חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שהתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת. (ו) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהיה סדר חקירת העדים כמפורט להלן: (1) היה העד עד תביעה - יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום; (2) היה העד עד הגנה - יחקרוהו חקירה ראשית, תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך שאר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת - בהיפוך הסדר האמור. (ז) לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים. |
| 76. היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עד שזימן אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע. |
| 77. נקרא עד להעיד מיוזמת בית הדין למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע. |
| 78. |
| 82. |
| 83. |
| 85. העתק מהודעת הערעור ונימוקיו כאמור יומצאו למשיב; היה המשיב הנציב, יומצא ההעתק לראש מינהל משאבי אנוש בנציבות שירות בתי הסוהר. |
| 86. המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיה, ברשות בית הדין לערעורים. |
| 87. ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, ואולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד. |
| 91. בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה. |
| 92. בית הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה. |
| 93. הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית הדין לערעורים, להיזקק לראיות שגבתה לכתחילה בלי לגבותן שנית. |
| 94. פרוטוקול בית הדין למשמעת ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, ואולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים. |
| 95. בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין. |
| 97. (א) בתקנה זו - (ב) עד שאינו סוהר, שהתייצב להעיד לפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שייראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן - תקנות סדר הדין הפלילי). |
| 98. שכר השתתפות נציג ציבור בבית דין למשמעת או בבית דין לערעורים יהיה כאמור בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל"ח-1978. |
| 99. (א) מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו באחת מאלה: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו; (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם עם אישור מסירה; בית הדין רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה. (ב) מסירת מסמך לידי סנגור הנאשם או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית הדין בתוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם. (ג) ראה בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין. (ד) ראה בית הדין שאי–אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה. |
| 100. המבקש לערער על החלטת בית הדין למשמעת המטילה קנס בגין ביזיון בית הדין למשמעת, יגיש את הערעור לבית הדין לערעורים, בהודעה מנומקת בכתב, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה. |
| 101. טופס מודפס של פקודות נציבות שירות בתי הסוהר וכל טופס מודפס של פרסום אחר של הנציב או של שירות בתי הסוהר שאישר הנציב כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, המכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה לנתינתם ולתוכנם. |
| 102. מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי סוהר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אשר נערך על ידי שירות בתי הסוהר במהלך פעילותו הרגילה, הכוללים פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמשו ראיה לכאורה: (1) שירות בשירות בתי הסוהר או העדר משירות כזה; (2) היחידה שעמה נמנה אדם בשירות בתי הסוהר; (3) עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בשירות בתי הסוהר; (4) תאריך הקבלה לשירות בתי הסוהר או השחרור ממנו; (5) דרגה או תפקיד בשירות בתי הסוהר או זמן קבלתם; (6) פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לשירות בתי הסוהר; (7) שוויו הכספי של רכוש שירות בתי הסוהר. |
| 103. תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט-1989 - בטלות. כ"ו באדר א' התשע"ו (6 במרס 2016) גלעד ארדן השר לביטחון הפנים |