תזכיר חוק

*

א. שם החוק המוצע

חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' ...), התשע"ו-2016

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מאז חקיקתו של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים או – החוק), חלו התפתחויות רבות ומגוונות הן במצב המשפטי בארץ ובעולם, והן בגזרת הטכנולוגיה. תזכיר החוק מבקש להביא לידי ביטוי התפתחויות אלה גם בתחום זכויות המבצעים, על-מנת לשמר את אינטרס המבצעים בעידן המודרני, בד בבד עם איזון ושמירת האינטרס הציבורי וקידום הוודאות בתחום זכויות המבצעים.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: מוצע לעדכן את זכויות המבצעים עצמן ולהתאימן לעידן המודרני. כך, מוצע להבהיר אלו מהזכויות חלות לגבי ביצוע חי, ואלו לגבי ביצוע מקובע (ביצוע שהוקלט); מוצע להוסיף את פעולת ההעמדה לרשות הציבור של ביצוע כפעולה שתזכה את המבצע בתמלוג ראוי; מוצע לעדכן את סעיפי הזכות המוסרית וסעיפי השימושים המותרים, וכדומה.

עיקר 2: מוצע להאריך את תקופת ההגנה על זכויות מבצעים בביצועיהם, כך שזכות המבצעים בביצוע תהיה למשך שבעים שנה, במקום למשך חמישים שנים לפי המצב היום.

עיקר 3: מוצע להוסיף הוראות לעניין אירגון התמלוגים היציג הפועל כבר כיום מכוח חוק זה – אשר תפקידו לגבות את התמלוגים אשר להם זכאים המבצעים לפי החוק ולחלקם בין כלל המבצעים, הן אלה שהם חבריו, והן שאינם חבריו.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, יתוקן.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

ו. נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' ...), התשע"ו-2016

 

 

דברי הסבר

 

כללי

מאז חקיקתו של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (להלן- חוק זכויות מבצעים ומשדרים או החוק), חלו התפתחויות רבות ומגוונות הן במצב המשפטי בארץ ובעולם, והן בגזרת הטכנולוגיה. כך למשל, נחקק בישראל חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן- חוק זכות יוצרים), תוך התייחסות לעידן הטכנולוגי, הדיגיטלי הממוחשב, על הפלטפורמות השונות שהוא מייצר ואפשרויות השימוש החדשות שהוא טומן בחובו. תזכיר החוק מבקש להביא לידי ביטוי התפתחויות אלה גם בתחום זכויות המבצעים, על-מנת לשמר את אינטרס המבצעים בעידן המודרני, בד בבד עם איזון ושמירת האינטרס הציבורי וקידום הוודאות בתחום זכויות המבצעים. בהמשך לכך, התיקונים מוצעים על רקע ההתפתחויות, בישראל ובעולם, גם בגזרת החקיקה הישראלית והבין-לאומית בעניין זה.

על כן, מוצעים תיקונים שונים, אשר המרכזיים שבהם הם עדכון זכויות המבצעים עצמן והתאמתן לעידן המודרני (דוגמת ההתייחסות המוצעת לזכות ההעמדה לרשות הציבור, עדכון סעיפי הזכות המוסרית וסעיפי השימושים המותרים, ועוד); הארכת תקופת ההגנה על זכויות מבצעים בביצועיהם, כך שזכות המבצעים בביצוע תהיה למשך שבעים שנה, במקום למשך חמישים שנים לפי המצב היום; הוספת הוראות לעניין אירגון התמלוגים היציג הפועל כבר כיום מכוח חוק זה, ועוד.

יצוין כי בתחום זכויות המבצעים, מדינת ישראל מחויבת כיום לאמנת רומא (Rome Convention for the Protection of Performers, Producers of Phonograms and Broadcasting Organizations; להלן – אמנת רומא). החקיקה הקיימת כיום, כמו גם התזכיר המוצע, תואמים את תנאי האמנה.

 

לסעיף 1 –

מוצעים מספר תיקונים לסעיף ההגדרות אשר מטרתם, בין השאר, להתאים את המונחים לחקיקת קניין רוחני מודרנית יותר אשר נחקקה בישראל בשנים האחרונות תוך התחשבות בשינויים טכנולוגיים שונים ולכן מותאמת לעידן המודרני והממוחשב, ובראשם חוק זכות יוצרים. 

להגדרות "מבצע"; "העתקה"; "שידור"; שיעתוק" - ההגדרות "מבצע" ו"שידור" והוספת הגדרת "העתקה" מטרתן להתאים את המונחים לפי החוק להגדרות בחוק זכות יוצרים, מהטעמים שנזכרו לעיל. עקב הוספת והתאמת המונח "העתקה", מוצע למחוק את הגדרת "שיעתוק". לעניין ההגדרה "שידור", יצוין שזו כוללת גם שידור וגם  העברה לציבור כהגדרתן בסעיף 7 לאמנת רומא.

להגדרות "ביצוע חי"; "ביצוע מקובע" -  מוצע לתקן את הגדרת "ביצוע" שבה נעשה שימוש בחוק, כך שתיווצר הבחנה בין ביצוע שבוצע בזמן אמת ("ביצוע חי"), לבין ביצוע שנשמר באמצעים כלשהם ("ביצוע מקובע"). בהתאם לכך, מוצע להבהיר את סעיף 2 לחוק כיום כך שיובהר במפורש אלו מהזכויות חלות לגבי ביצוע חי, ואלו מהן חלות לגבי ביצוע מקובע. תיקון זה יקדם את הוודאות – הן של המבצעים ובעלי זכויות המבצעים עצמם בנוגע לזכויותיהם בביצועיהם, והן של המשתמשים הפוטנציאליים בביצועים (ור' לעניין זה גם את דברי ההסבר לסעיף 2 לחוק זה).

להגדרה "העמדה לרשות הציבור"- העמדה לרשות הציבור היא עשיית פעולה בביצוע כך שהציבור יוכל לגשת לביצוע ממקום ובמועד לפי בחירתו – כך למשל, העמדת ביצוע לרשות הגולשים ברשת האינטרנט היא "העמדה לרשות הציבור" (ור' לעניין זה גם את דברי ההסבר לסעיף 5 לחוק זה). הגדרה מקבילה קיימת בסעיף 15 לחוק זכות יוצרים.

להגדרה "טביעה"- התיקון המוצע עוסק בזכויות מבצעים בלבד, ולכן מוצע להשאיר על מכונם את המונחים המתייחסים לזכויות המשדרים, המוסדרות גם הן תחת חוק זה. יצוין כי שימור של ביצוע מוגדר כעת תחת "קיבוע". 

להגדרות "קיבוע אור-קולי"; "קיבוע קולי"- מוצע להוסיף הגדרות הנגזרות מאמנות בין-לאומיות – ה- WIPO Phonograms and Performances Treaty (להלן- אמנת WPPT), ו- Beijing Treaty on Audiovisual Performances (להלן- אמנת בייג'ין), בהתאמה. יצוין כי מדינת ישראל אינה חברה באמנות אלה, ולכן אינה מחויבת בהן, אולם מוצע להתאים את המונחים לחקיקה הבין-לאומית בתחום.

 

לסעיף 2 –

מוצע להחליף את סעיף 2 לחוק הקיים בסעיף חדש, לנוכח השינויים המבניים הנרחבים שנעשים בו. הסעיף המוצע משמר את זכויות המבצע לפי החוק הקיים, וכן את מרבית החריגים לזכויות אלה, כמות שהם, תוך הבהרה טובה יותר של הזכויות הנתונות למבצע, כפי שיפורט להלן. לפיכך, מוצע להבהיר מפורשות מהן זכויות המבצע בביצוע חי, ומהן זכויות המבצע בביצוע מקובע. כל זאת, על-מנת לקדם את הוודאות בתחום. יש לקרוא סעיף זה יחד עם סעיף 3א העוסק בזכות המבצע לתמלוג ראוי בגין פעולות מסוימות, וכן עם פרק ג' לחוק העוסק בהפרה ובתרופות. תמציתו של הסעיף:

1.  סעיף קטן (א)(1) המוצע – מוצעת הבהרה לפיה הזכות לקיבוע חלה רק לגבי ביצוע חי, וזאת משום שלאחר שקובע הביצוע, אין אפשרות לקבעו בשנית, אלא ניתן להעתיק את הקיבוע (ור' לעניין זה בהמשך). סעיף קטן זה מחליף את סעיף קטן 2(1) לחוק הקיים;

2.  סעיף קטן (א)(2) המוצע – מוצע להבהיר כי למבצע יש זכות למנוע השמעה או הצגה של ביצועו החי בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר. כך למשל, הצבת רמקולים שמעבירים הופעה של זמר, במקומות מרוחקים (למשל, רמקולים הפונים אל מחוץ לאצטדיון). במקרה זה הביצוע לא מקובע, אלא מועבר בזמן אמת הלאה. זאת, כדי לייצר הבחנה בין זכות זו לבין הזכות לקבלת תמלוג ראוי, אשר חלה לגבי השמעה או הצגה של ביצוע מקובע בציבור.

3.  סעיף קטן (א)(3) המוצע – מוצע להבהיר כי למבצע זכות למנוע שידור של ביצועו החי, תוך התחשבות בכך ששידור של ביצוע מקובע מוסדר במסגרת סעיף 3א לחוק. בהמשך לכך, מוצע לתקן בהתאם את החריגים אשר קיימים כבר כיום בחוק (ר' סעיף קטן 2(3) לחוק הקיים, על החריגים שהוא מונה).

זכויות המבצעים בביצוע חי תואמות את סעיפים 7(1)(a) ו- 7(1)(b) לאמנת רומא.

4.  סעיף קטן (ב)(1) המוצע –  בדומה לדין הקיים (סעיף קטן 2(2) וסעיף 3), מוצע לקבוע כי למבצע זכות למנוע העתקה של ביצועו המקובע ללא הסכמתו, בחריגים שמטרתם לאפשר פעולה תקינה של השוק: ראשית, אם הקיבוע נעשה בהסכמת המבצע וההעתקה נעשתה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע, ההעתקה מותרת אף ללא הסכמתו – על מנת לאפשר הוצאת מהדורות חדשות של הקיבוע שכולל את הביצוע (סעיפים קטנים (א) ו-(ב) המוצעים); שנית, כאשר מדובר בקבוצת מבצעים, הסכמה יכול שתינתן בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה, וזאת על מנת למנוע מצבים שבהם מבצע בודד חוסם את אפשרות ביצוען של פעולות בביצוע רב-משתתפים, ואף רב משתתפים עד מאוד, דוגמת סרט. בהמשך לאיחוד החריגים לתוך סעיף 2, מוצע למחוק את סעיף 3 לחוק הקיים (ר' דברי ההסבר לסעיף 4 לחוק זה).

5.   סעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ג) המוצעים – בהמשך לקבוע כיום בחוק, מוצע כי למבצע תהא הזכות למנוע השכרה של ביצועו המקובע ללא הסכמתו, וזאת בכפוף לחריגים המנויים לעיל בנוגע לזכות ההעתקה.

זכויות המבצעים בביצוע מקובע תואמות את סעיף 7(1)(c) לאמנת רומא.

 

לסעיף 3 –

מוצע להוסיף סעיף חדש, אשר יחיל את סעיפי השימושים המותרים המתאימים המנויים בחוק זכות יוצרים על חוק זה, בשינויים המחויבים, כך שניתן יהיה לבצע פעולות מסוימות בביצוע בלא קבלת רשות מהמבצע ובלא תשלום תמורה. מדובר בפעולות כגון שימוש בביצוע במסגרת הליכים משפטיים או מנהליים, שימוש אגבי בביצוע, שימוש בביצוע למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך, והכל בתנאים מסוימים. יצוין, כי השימושים המותרים הם חריגים לזכות המבצעים המנויה בסעיף 2 וכן לזכות לקבלת תמלוג ראוי המנויה בסעיף 3א, ולא לזכות המוסרית, אשר לה חריגים שונים.

במקביל להוספת סעיף זה, מוצע לבטל את סעיף 4 לחוק הקיים, אשר קובע פטור מהסכמה במקרים של טיפול הוגן בביצוע, וזאת משום שפטור זה נכלל בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, אשר מוצע להחילו במסגרת סעיף זה גם על ביצועים.

יש לקרוא סעיף זה עם סעיפים 4ג1 לחוק הקיים, ו-4ה המוצע. הוראה מקבילה קיימת בסעיף 18 לחוק זכות יוצרים.

 

לסעיף 4 –

מוצע לבטל את סעיף 3 לחוק העיקרי שעניינו הסכמת המבצע לאור סעיף 2 המוצע, ור' לעניין זה גם את דברי ההסבר לסעיף 2.

 

לסעיף 5 –

סעיף 3א החוק הקיים מורה כי למבצע זכות לקבלת תמלוגים בגין פעולות מסוימות, מקים את אירגון התמלוגים היציג מכוח החוק וקובע, באופן בסיסי, את תפקידיו וחובותיו של אירגון זה.

מוצע לחדד את ההסדרים המנויים כיום בסעיף זה במספר מישורים: ראשית, מוצע להבהיר מהן הפעולות שבגינן זכאי מבצע לתמלוג ראוי; שנית, מוצע לחדד מהן החובות החלות על האירגון היציג, ולהוסיף להן חובות מסוימות, כגון חובות שקיפות – ויצוין כי ההסדרים המוצעים לעניין זה נוסחו, בין השאר, לאור כללים המתגבשים בעניין זה ב-World Intellectual Property Organization (WIPO) – הוא ארגון הקניין הרוחני העולמי של האו"ם; שלישית, מוצע להוסיף זכות לקבלת תמלוג בגין העמדתם של ביצועים לרשות הציבור. 

יובהר, כי הזכות לקבלת תמלוג ראוי איננה חלק מאגד הזכויות המכונה "זכויות מבצעים", המוגדר בסעיף 2 המוצע, אלא מדובר בזכות נפרדת.

לסעיפים קטנים (1) ו-(2) (סעיפים קטנים מוצעים (א) עד (א3)) – סעיף 3א קובע כיום כי למבצע זכות לקבלת תמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. פסיקת הערכאות הנמוכות פירשה את הסעיף כמתייחס להשמעה או להצגה בציבור כלומר – ביצוע פומבי (ר' למשל בת"א (שלום י-ם) 12224/03 הארגון היציג של המבצעים בישראל נ' יורוטקס טקסטיל בע"מ (פורסם בנבו, 09.01.2005); ת"א (שלום ת"א) 66737/03 הארגון היציג של המבצעים בישראל נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (פורסם בנבו, 04.05.2005); ת"א (שלום י-ם) 10322-07 הארגון היציג של המבצעים בישראל נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 14.03.2010)). מוצע לעגן פרשנות זו, אשר מקבילה להגדרת "ביצוע פומבי" בסעיף 13 לחוק זכות יוצרים, בחקיקה, ולהבהיר כי השמעה בציבור, הצגה בציבור, שידור והעמדה לרשות הציבור של ביצוע מקובע, לפי סוג הביצוע, מותרות אף ללא הסכמת המבצע בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע ממי שביצע את הפעולה האמורה. כן מוצע להוסיף תחת סעיף זה זכות לקבלת תמלוג ראוי בגין העמדה לרשות הציבור של ביצועיהם המקובעים. הוספת זכות זו מבטאת איזון בין האינטרס לתגמל מבצעים בגין שימוש בביצועיהם בהתחשב בטכנולוגיה המתפתחת, מחד גיסא, לבין יכולתו של השוק לפעול בחופשיות מבלי לכבול אותו מבחינה טכנולוגית, מאידך גיסא – וזאת באמצעות הבהרה כי העמדה לרשות הציבור מותרת בכפוף לתשלום תמלוג ראוי.

לסעיף קטן (3) (תיקון סעיף קטן (ב)) – מוצע להבהיר כי התמלוגים אשר המבצעים זכאים להם לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3) המוצעים, ייגבו על ידי אירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, בהתאם לקבוע בחוק כיום. מוצע לקבוע כי אירגון התמלוגים היציג, אשר פועל כיום כנאמן לטובת המבצעים (ר' דברי ההסבר לסעיף 23(ו) לחוק זה), יתואגד כחברה לתועלת הציבור כתנאי להכרה בו כאירגון יציג לצורך החוק.

קיים אינטרס ציבורי בתחום התרבות (שמהווה "מטרה ציבורית" לפי התוספת השלישית לחוק החברות) לקיומו של גוף כזה נוכח מאפייניו הייחודיים של שוק זה והמבנה שלו. פעילותה של החברה לפי הוראות החוק תאפשר השמעה, הצגה והעמדה לרשות הציבור של ביצועים על מנת לקדם את התרבות והאמנות, בד בבד עם הבטחת זכויות המבצעים לקבלת תמלוג ראוי בגין פעולות אלה. תמלוג זה יגבה ויחולק על ידי החברה (האירגון). התאגדותו של האירגון היציג כחברה לתועלת הציבור תאפשר, בין השאר, פיקוח על התנהלותו, כמו גם שקיפות בהתנהלותו, והכל לטובת הציבור בכלל והמבצעים בפרט. בהקשר זה יוזכר כי האירגון היציג אמון לא רק על התמלוגים שזכאים להם המבצעים החברים באירגון, אלא הוא אמון גם על התמלוגים להם זכאים מי שאינם חבריו, בהתאם לסעיף קטן 3א(ג) לחוק הקיים וסעיף 5(5) לחוק זה. בנוסף מוצע לקבוע כי , אירגון התמלוגים היציג יקבל את אישורו של שר המשפטים כתנאי לפעולתו ככזה. הצורך בהסדרת פעולתו של האירגון באופן ברור וקוהרנטי מתחדד, בין השאר, על רקע סעיף 2 המוצע, ולפיו האירגון ייגבה תמלוגים גם בגין העמדה לרשות הציבור של ביצועים.

לסעיף קטן (4) – מוצע לעגן בחקיקה חובות שוויון שיחולו על אירגון התמלוגים היציג, בנוגע להצטרפותם של חברים אליו וליחסו לחברים (הוספת סעיף קטן (ב1)). כן מוצע לקבוע כי בעת אישור אירגון התמלוגים היציג תיבחן בין היתר עמידתו של אירגון התמלוגים היציג בחובותיו לפי חוק זה – למשל, תיבחן השאלה האם האירגון מייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (הוספת סעיף קטן (ב2)). זאת, במקביל להבהרה לפיה האירגון היציג זכאי להגיש תביעה בגין הפרה של הזכות לתמלוג ראוי בשם מבצעים שזכותם הופרה, כמוצע בסעיף 14 לחוק זה (סעיף 5א(ב) המוצע). בנוסף מוצע לקבוע כי הודעה אודות אישור אירגון התמלוגים היציג תפורסם ברשומות. זאת, על מנת שלא תהינה ספקות מיהו האירגון היציג, אף מבחינת משתמש הקצה שמבקש לשלם תמלוג ראוי בגין השימוש בביצוע.

לסעיף קטן (5) (תיקון סעיף קטן (ג)) – מוצעים מספר תיקוני נוסח בסעיף, הבהרה כי חלוקת התמלוגים תיעשה באופן שוויוני, כמו גם חידוד סמכותו של שר המשפטים לפי הסעיף, כך שיובהר כי השר רשאי לקבוע את אופן העברת התמלוגים בידי האירגון היציג למבצעים ובעלי הזכויות עבורם הוא גובה תמלוגים. בנוסף, מוצע לקבוע מפורשות כי אירגון התמלוגים היציג לא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים למבצע, כי המבצע יצטרף כחבר לאירגון.

לסעיף קטן (6) (הוספת סעיפים קטנים (ד) ו-(ה))

סעיף קטן (ד) המוצע – מוצע לקבוע כי אירגון התמלוגים היציג יפרסם את אופן גביית התמלוגים מהמשתמשים וסכומם לפי סוגי משתמשים, סוגי שימושים, וכל סיווג רלוונטי אחר, וכן יפרסם את אמות המידה לחלוקת התמלוגים למבצעים שהם חבריו והן לאלו שאינם חבריו. זאת, לטובת עקרונות השקיפות, השוויון והוודאות לציבור בכלל, ולמבצעים ובעלי זכויות מבצעים בפרט. עוד מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לעניין פרסום מידע כאמור וכן חובות לפרסום כל מידע, לרבות מידע באשר להתנהלותו הפיננסית של אירגון התמלוגים היציג. 

סעיף קטן (ה) המוצע – מוצע לעגן בחוק חובה לפיה אירגון התמלוגים היציג יעביר דיווח שנתי לכל מבצע ובעל זכויות מבצעים, בין שהוא חבר באירגון ובין שאינו חבר באירגון, המפרט את התמלוגים שהמבצע זכאי להם לפי סעיף קטן (ב) המוצע.

 

לסעיף 6 – מוצע לבטל את סעיף 4 לחוק העיקרי, לאור סעיפים 2א ו- 4ה המוצעים.

 

לסעיף 7 –

סעיף 4א לחוק הקיים מורה, כי לצד זכות המבצעים בביצוע, שהיא זכות כלכלית, למבצע זכות נוספת והיא זכות אישית המכונה "הזכות המוסרית". מוצע לתקן סעיף זה ולהתאימו לסעיפי הזכות המוסרית בחוק זכות יוצרים (ר' סעיפים 45-46 ו-50 לחוק זכות יוצרים). יש לקרוא סעיף זה יחד עם סעיף 4ז (ר' בסעיף 12 לתזכיר זה). 

במסגרת סעיף זה, מוצע להבהיר כי הזכות המוסרית קיימת רק ביחס לביצועים שיש בהם זכות מבצעים ורק כל עוד יש בהם זכויות כאמור – היינו – טרם חלפה לגביהם תקופת זכות המבצעים לפי סעיף 10 המוצע (סעיף קטן (א)). כן מוצע להבהיר כי הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה מרצון או מכוח הדין, בדומה לזכות המוסרית הקבועה בחוק זכות יוצרים וכמתחייב מאופייה של הזכות המוסרית שהיא, כאמור, זכות אישית ולא כלכלית. עוד מוצע לחדד ולהבהיר כי הזכות המוסרית שייכת למבצע גם אם אין לו זכות מבצעים בביצוע ואף אם העביר אותה (וזאת בשונה מפסק הדין בעניין ס"ע (י-ם) 31284-07-11 סלמאן אלאמיר עאמר נ' מינרווה יעוץ והדרכה בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2014), שם נפסק כי הזכות המוסרית בביצוע שנעשה במהלך העבודה שייכת למעסיק). במקביל לכך מוצע לקבוע כי המבצע רשאי לוותר על זכותו המוסרית בביצוע (סעיף קטן (ב)), ואולם, מוצע לחדד ולקבוע כי העברת זכות המבצעים, כשלעצמה, אין משמעה ויתור על הזכות המוסרית (סעיף קטן (ג)).

כן מוצע להבהיר, בסעיף קטן (ד) המוצע, מהי הזכות המוסרית ביחס לביצוע, ולקבוע כי הזכות המוסרית היא זכות המבצע כי ביצועו ייוחס לו ("הזכות לקרדיט"), וכי ביצועו לא יסולף באופן הפוגע בכבודו ("הזכות לשלמות"), בתנאים שיפורטו להלן. יצוין כי עשיית גרסה חדשה לביצוע על ידי מבצע אחר אינה פגיעה מוסרית בזכותו של המבצע משום שמדובר בביצוע שונה בידי מבצע שונה, ומכאן שהזמר המקורי אינו נפגע. יודגש, כי זכויותיו של המבצע – הן הכלכלית והן המוסרית, חלות רק לגבי הביצוע שלו עצמו, ולא לגבי ביצועים של אחרים, גם אם היצירה המבוצעת היא אותה יצירה.

בהמשך לאמור לעיל, הזכות המוסרית אינה מוחלטת. הזכות לקרדיט, כאמור בפסקה (1) המוצעת, מוגבלת כך שהיא מחייבת מתן קרדיט בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין, בלבד. לעניין זה יצוין כי אין כוונה לשנות ממהות ההסדר הקבוע היום – ציון שמו של המבצע "בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין" – כפי שקבוע בחוק כיום, שקול, לעניין זה, ל"בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" המוצע. הזכות לשלמות, כאמור בפסקה (2) המוצעת, מוגבלת כך שהפרתה תתקיים רק אם הפעולה פוגעת בכבודו או בשמו של המבצע. יצוין, כי הזכות לשלמות כפופה לסייג נוסף של סבירות, המצוי בסעיף 4ז המוצע (ר' דברי ההסבר לסעיף 12 לחוק זה). יצוין, כי בשל סייגי הסבירות שבסעיף 4ז שנזכר לעיל, מוצע לבטל את סעיף קטן 4א(ד) הקיים. בנוסף, סעיף קטן 4א(ג) הקיים מתייתר לאור סעיף 5 המוצע (ר' דברי ההסבר לסעיף 13 לחוק זה), ולכן מוצע לבטל גם אותו.

 

לסעיפים 8 ו-9 – בשל שינוי המונחים המוצע בסעיף 1, מוצע לבצע את ההתאמות הנדרשות בסעיפים 4א1 ו-4ג1 הקיימים.

 

לסעיף 10 – בשל השינויים המוצעים בסעיפי פרק ג', מוצע לעדכן את סעיף 4ד לחוק הקיים, כך שההוראות הקבועות בסעיפים 5, 7-9, ו- 13-14, תחולנה גם על זכויות משדרים. יצוין כי סעיף זה אינו משנה מהמצב הקיים, אלא רק מעדכנו בהתאם לשינויים המוצעים בחוק.

 

לסעיף 11 – לאור התיקונים המוצעים, מוצע לעדכן את כותרת פרק ג' כך שתשקף את נושאי הסעיפים המנויים בה.

 

לסעיף 12 –

לסעיף 4ה המוצע – סעיף זה הוא הביטוי האופרטיבי לזכות המבצעים בסעיף 2 לחוק. יוזכר כי סעיף 3א לחוק אינו מהווה חלק מ"זכות המבצעים" כפי שהיא מוגדרת לפי חוק זה, ולכן הפרתו אינה הפרת זכות המבצעים, אלא היא מוסדרת בנפרד. מוצע לקבוע כי גם אדם שמרשה לאדם אחר לעשות בביצוע פעולה המפרה את זכות המבצעים ייחשב כמי שמפר את זכות המבצעים, כאילו עשה את הפעולה בעצמו – שהרי אין לו זכות להעניק הרשאה כזו. הוראה דומה קבועה בסעיף 47 לחוק זכות יוצרים.

לסעיף 4ו המוצע – בצד האחריות הישירה בגין הפרה בשל עשיית עותקים של ביצוע מקובע בלא רשות בעל זכות המבצעים (סעיף 2(ב)(1) המוצע), מוצע להטיל אחריות גם על מי שעוסק במסחר בעותקים מפרים של ביצוע מקובע. זאת, כיוון שלעתים לא ניתן לתבוע או להגיע אל מי שעשה את העותקים עצמם, ויש צורך בהפסקת הנזק הנגרם לבעל זכות המבצעים בשל המשך המסחר בעותקים המפרים. מוצע, על כן, לפרט את המקרים שבהם פעולות בעותקים מפרים יהוו הפרה עקיפה של זכות המבצעים. יצוין כי החזקה של עותק מפר בידי אדם פרטי אינה מהווה "הפרה עקיפה" כמוצע בסעיף זה. עוד יצוין, כי להבדיל מפעולות ההפרה הישירה המנויות בסעיף 2, אשר מקימות אחריות גם בלא מודעות, הרי שביחס למסחר בעותקים מפרים תקום אחריות רק אם הפעולות בעותקים המפרים נעשו על ידי אדם שידע או שהיה עליו לדעת כי הם מפרים.

עוד מוצע להבהיר, כי עותק של ביצוע מקובע שנעשה מחוץ לישראל, ברשותו של בעל זכות המבצעים במדינה שבה נעשה העותק, לא ייחשב לעותק המפר את הזכות בסעיף 2(ב)(1), וזאת על-מנת לאפשר ייבוא מקביל, בו הכירה הפסיקה הישראלית. הדגש לעניין זה הוא על בעל זכות המבצעים ועל ההרשאה שנתן ביחס להעתקת הביצוע המקובע. למעשה, סעיף זה מאמץ את דוקטרינת המיצוי הבין–לאומי ומתיר ייבוא מקביל לישראל של עותקי ביצועים מקובעים שנעשו ברשות בעל זכות המבצעים, במדינה שבה נעשו העותקים. להסבר על דוקטרינת המיצוי הלאומי והבין–לאומי בתחום דיני הקניין הרוחני, ר' בג"ץ 5379/00 Bristol-Myers Squibb Company ואח' נ' שר הבריאות ואח', פד"י נה (4) 447 (2001); ת"א (מחוזי מרכז) 23060-11-09 SPIN MASTER LTD נ' אימפריית הצעצועים בע"מ ואח' (פורסם באר"ש, 14.11.2012); ע"א 7629/12 סוויסה ואח' נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC ואח' (פורסם באר"ש, 16.11.2014).

יובהר, ביחס לפסקה (3), כי "הפצה" מתייחסת לביצוע פעולה אקטיבית, כך ששיתוף קבצים פסיבי ברשת האינטרנט לא נכנס לגדר הסעיף.

הוראה דומה קבועה בסעיף 48 בחוק זכות יוצרים.

סעיף 4ז המוצע – סעיף זה הוא הביטוי האופרטיבי לזכות המוסרית הקבועה בסעיף 4א לחוק זה. מוצע לקבוע, לצד הגדרת הפרת הזכות המוסרית (סעיף קטן (א) המוצע), כי לעניין הזכות המוסרית לפי סעיף 4א(ד)(2) (הזכות לשלמות הביצוע), פעולה בביצוע אינה הפרה של הזכות המוסרית אם היא סבירה בנסיבות העניין. סייג זה יאפשר מרחב של איזון בין האינטרסים האישיים של המבצע בביצועו לבין אינטרסים לגיטימיים של גורמים אחרים בביצוע או בעותקיו, דוגמת האינטרסים הכלכליים של בעל העותק המקובע של הביצוע (סעיף קטן (ב) המוצע). בהמשך לכך, מוצע לעגן בחוק מספר שיקולים שניתן להתחשב בהם לצורך בחינת סבירות הפעולה. רשימת השיקולים היא רשימה פתוחה, וניתן להביא בחשבון לעניין זה שיקולים נוספים, או לא לשקול בנסיבות העניין חלק מהשיקולים המוצעים, והכל לפי העניין. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהא רשאי להתחשב, בין השאר, באופי הביצוע שביחס אליו נעשתה הפעולה, באופי הפעולה ומטרתה, בביצועו של הביצוע על ידי עובד במסגרת עבודתו או בביצוע לפי הזמנה, במקובל בענף וכן הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה למבצע כתוצאה ממנה (סעיף קטן (ג) המוצע).

יובהר, כי על אף הביטול המוצע של סעיף 4א(ד) לחוק הקיים, התאמת ביצועים לאנשים עם מוגבלות, בהתאם לסעיף 4ג1 לחוק הקיים, לא תהווה הפרה של הזכות המוסרית של המבצע בהיותה סבירה בנסיבות העניין. בנוסף לכך, פעולות שעשייתן מותרת לפי סעיף 2א המוצע, במרביתם המוחלט של המקרים, תהינה גם הן סבירות בנסיבות העניין.

יודגש, כי הזכות הכלכלית והזכות המוסרית הן זכויות נפרדות. על כן, אין לתלות את תחולתם של השימושים המותרים בזכות המבצעים, בקיומה או באי קיומה של הפרה לעניין הזכות המוסרית (בין לפי סעיף 4א(ד)(1) המוצע ובין לפי סעיף 4א(ד)(2) המוצע). עם זאת, שימושים שהמחוקק הביע את עמדתו באופן מובהק כי הם מותרים בשל איזון בין הזכויות והאינטרסים של כלל הציבור, וציבור המבצעים בכלל זה (כלומר, הפעולות המנויות מכוח סעיף 2א), הן גם פעולות שבמרביתם המוחלט של המקרים יש לראותן כסבירות בנסיבות העניין, אף אם יש בהן פגיעה מסוימת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 4א(ד)(2), שאם לא כן, תכליות הסעיפים המותרים תסוכלנה.

הוראה דומה קבועה בסעיף 50 לחוק זכות יוצרים.

 

לסעיף 13 – מוצע להחליף את סעיף 5 לחוק הקיים, להתאימו ולחדדו.  

לסעיף קטן (א) – המסגרת החוקית הכללית בשאלות של אשם, אחריות, פיצויים וצווי מניעה לגבי הפרת זכויות לפי החוק, מצויה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- פקודת הנזיקין). על כן, כדי להשוות את דינה של הפרת זכות מבצעים כלכלית (סעיף 2 המוצע) וזכות מוסרית (סעיף 4א(ד) המוצע) לדינן של עוולות אחרות, מוצע לקבוע כי הוראות פקודת הנזיקין יחולו גם על הפרת זכויות אלה.

הוראה דומה קיימת בסעיף 52 לחוק זכות יוצרים.

לסעיף קטן (ב) – מוצע לקבוע כי לבעל זכות מבצעים שזכותו הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות אשר קיימות לפי הדין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בכפוף לפסקאות (1) עד (3), אשר קובעות חריגים לכלל זה:

לפסקה (ב)(1) – מוצע להבהיר כי הפרתה של הזכות לקבלת תמלוג ראוי הקבועה בסעיף 3א המוצע, אשר אינה חלק מזכות המבצעים, תזכה את בעל זכות המבצעים בסעד של תשלום תמלוג ראוי בלבד בגין הפרתה. ודוק – סעיף זה מונע מצב שבו בשל סכסוך לעניין השאלה מהו "תמלוג ראוי", או בשל אי-תשלום במועד, יינקטו צעדים חריפים כנגד מי שלא שילם תמלוג ראוי, דוגמת הוצאת צו מניעה. העניין מתחדד כאשר עושה השימוש הוא גוף שפעולתו מגלמת ערכים החשובים לחברה כגון חופש הביטוי, חופש המידע, וכדומה.

לפסקה (ב)(2) – ככלל, עוולה אזרחית של הפרת זכות מבצעים היא מסוג אחריות מוחלטת ואינה טעונה יסוד נפשי של ידיעה אודות ההפרה. מוצע לקבוע חריג לכלל זה בנוגע לעצם קיומה של זכות מבצעים בביצוע. לפי חריג מוצע זה, אם המפר סבר בתום לב כי הפעולות אותן הוא מבצע נעשות בביצוע שההגנה עליו כבר פקעה, התרופות שייפסקו כנגדו לא יכללו פיצויים, אלא רק צו למניעת המשך השימוש בביצוע. הוראה דומה קבועה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.

לפסקה (ב)(3) – מתוך הכרה בחשיבותם הציבורית של מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים, כמו גם בכך שאלה חייבים, מכורח הנסיבות ולשם מילוי תפקידם הציבורי החשוב, לעשות שימוש בקניין רוחני מסוגים שונים, לרבות בביצועים, וכן בכך שישנם חשיבות ועניין ציבוריים גדולים בהמשך פעולתם באופן רציף ותקין, מוצע לקבוע כי מוסדות אלה לא יחויבו בפיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות מבצעים או הפרת הזכות המוסרית. מוסדות אלה חשופים לתביעות בסכומי עתק בגין הפרות – אשר מובילות לאפקט מצנן ולמצב שבו המוסדות יעדיפו שלא לעשות את השימוש, גם כאשר הוא מותר, רק בשל החשש מפני תביעה אפשרית. הדבר חוטא לתכליות תפקידם של מוסדות אלה. סעיף זה צפוי להגדיל את התמריץ של מוסדות אלה לפעול בהתאם למטרותיהם לטובת הציבור ובהתאם לחוק ולחריגים המנויים בו, בעוד שבעל זכות שסבור כי זכותו נפגעה עדיין יוכל לתבוע פיצוי; אין מדובר בפטור מוחלט מאחריות, אלא שלאור השיקולים שהובאו לעיל, על התובע יוטל הנטל להוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל מהפרת זכויותיו. בכך יש לאזן באופן ראוי בין תכליותיהם של מוסדות אלה ופעולתם לבין זכויותיו של בעל הזכות, והכל לטובת הציבור. הוראה דומה קבועה בחקיקה האמריקנית.

            לפסקה ב(4) – מוצע לקבוע כי בתביעה על הפרת זכותו המוסרית של המבצע, שנעשתה לאחר מותו של המבצע, יהא התובע זכאי לסעד של צו מניעה, בלבד. כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 5ב, הזכות המוסרית היא זכות אישית, ולכן איננה עבירה ואף אינה עוברת מכוח דיני הירושה. עם זאת, מוצע בסעיף 5ב להקנות אפשרות תביעה לקרובי משפחתו של מבצע שנפטר. האינטרס המרכזי שבבסיס תביעה זו הוא הפסקת ההפרה – היא הפגיעה בזכות המוסרית. על כן, בהתחשב באופייה של הזכות, מוצע להגביל את הסעד העומד לרשות קרובי הנפטר לפי סעיף 5ב לצו מניעה, בלבד.

לסעיף 14 –

לסעיף 5א המוצע – הדין הקיים אינו כולל הוראות לעניין מיהותו של הזכאי להגיש תביעה על הפרת זכות מבצעים. בהמשך לכך, מוצע להבהיר כי לעניין זכות המבצעים המנויה בסעיף 2 לחוק, בעל זכות המבצעים הוא שזכאי להגיש תביעה על הפרת זכות המבצעים (סעיף קטן (א) המוצע). משמעות הדבר היא שאם המבצע העביר את זכויותיו בביצוע, הוא אינו זכאי עוד להגיש תביעה בשל הפרת הזכות בביצועו, אלא הזכות להגיש תביעה כאמור עברה לגורם שאליו הועברה זכות המבצעים.

הוראה דומה קבועה בסעיף 54(א) לחוק זכות יוצרים.

בנוסף, מוצע להבהיר כי לעניין תביעה בגין הפרת הזכות לתמלוג ראוי, בשונה מהמוצע לגבי תביעה על הפרת זכות המבצעים, רשאי להגישה אירגון התמלוגים היציג. זאת, בשל שיקולי יעילות וחסכון במשאבים, וכהשלמה להסדרים המוצעים לגבי סעיף 3א לחוק (ר' סעיף 5 לחוק זה). עם זאת, מוצע לקבוע כי בעל זכות לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3) לסעיף 3א שאינו חבר באירגון יוכל להודיע לאירגון בכתב כי הוא אינו מרשה לאירגון לייצגו בעניין זה, ובמקרה זה יוכל להגיש תביעות בגין הפרת הזכות האמורה בעצמו, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכות גישתו לערכאות של מי שסבור כי הוא יוכל לנהל את תביעתו באופן טוב, מוצלח או נאמן יותר, עצמאית (סעיף קטן (ב) המוצע).

לסעיף 5ב המוצע – בהמשך לאופייה של הזכות המוסרית (ר' את דברי ההסבר לסעיף 7 לתזכיר זה), ולסעיף 4א(ב) המוצע, אשר קובע כי הזכות המוסרית היא זכות אישית אשר אינה ניתנת להעברה, מוצע לקבוע שרק המבצע עצמו יוכל להגיש תביעה בשל הפרתה של זכותו המוסרית. משום שהזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה הרי שגם הזכות לפיצוי אינה ניתנת להעברה, והיא אף אינה עוברת בירושה. עם זאת, במקרה שבו הזכות המוסרית הופרה לאחר פטירתו של המבצע, המחוקק מצא לנכון להעמיד מספר סוגים של תובעים – קרובים לנפטר – על מנת שיעמדו על האינטרסים שהזכות המוסרית מייצגת. יודגש, כי מדובר בזכות תביעה שהיא לבר-עזבונית, בדומה לקבוע בסעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לכן, הזכאים לזכות תביעה זו המוצעים בתזכיר זה – בן זוגו של הנפטר או צאצאיו – נגזרים מהזכאים המקובלים לנכסים מלבר-עזבון. עוד יובהר כי הפרת זכות מוסרית שהתרחשה לפני מותו של המבצע המקימה זכות תביעה, עשויה לעבור ליורשים בדומה לכל זכות תביעה אחרת.

הוראה דומה קבועה בסעיף 55 לחוק זכות יוצרים, ומוצע לתקן סעיף זה תיקון עקיף על-מנת להתאים את סוגי התובעים בעניין זה.

 

לסעיפים 15 עד 17 – לאור התיקונים המוצעים, מוצע לעדכן את המונחים בסעיפים אלה.

 

לסעיף 18 –

מוצע להחליף את סעיף 10 לחוק העיקרי, כך שתחת תקופת ההגנה בת חמישים השנים הקיימת כיום לביצועים, תוקנה להם תקופת הגנה בת שבעים שנים. מוצע, כי זכות מבצעים בביצוע שקובע בקיבוע אור קולי תהיה למשך שבעים שנים מתום השנה שבה קובע הביצוע החי (סעיף קטן (א)), וכי זכות מבצעים בביצוע שקובע בקיבוע קולי תהיה למשך שבעים שנים מתום השנה שבה קובע הביצוע החי, אולם אם בתוך תקופה זו פורסם הביצוע בתקליט, תהיה תקופת ההגנה שבעים שנים מיום הפרסום לראשונה. כלומר, אם הביצוע קובע אך לא פורסם מעולם – הוא יהיה מוגן למשך שבעים שנים מיום הקיבוע. אולם, אם הביצוע קובע, ופורסם לראשונה לאחר תקופה הקצרה משבעים שנים מיום הקיבוע, אזי מועד ההגנה יתחיל מיום הפרסום לראשונה (סעיף קטן (ב) המוצע). בנוסף לכך, מוצע להבהיר כי תקופת הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א לחוק זה, אשר אינה חלק מ"זכות המבצעים", תהא כתקופת זכות המבצעים בביצוע לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) המוצעים (סעיף קטן (ג)). עוד מוצע להבהיר כי "פרסום" לעניין סעיף זה הוא הוצאה לשוק או השמעה, הצגה או העברה לציבור של קיבוע של ביצוע או עותקיו, ברשותו של בעל זכות המבצעים, לפי המוקדם מבניהם (סעיף קטן (ד) המוצע).

            בנוסף, יוזכר כי לאור סעיף 4א(א) המוצע (סעיף 7 לחוק זה), הזכות המוסרית בביצוע קיימת למשך תקופת זכות המבצעים בו.

 

לסעיף 19 –  

סעיף 11 לחוק הקיים קובע הסדר שלפיו הזכות בביצוע שנוצר תוך כדי ועקב העבודה שייכת למעסיק במשך 15 השנים הראשונות של הזכות, ולאחר מכך למבצע, אלא אם הוסכם אחרת. מוצע לתקן סעיף זה בנוגע לשני עניינים.

ראשית, מוצע לשנות את אמת המידה לתחולתו של הסעיף כך שהסעיף יחול אם ביצועו של הביצוע נעשה לצורך העבודה ובמהלכה, במקום תוך כדי ועקב העבודה. יודגש, כי המבחן "לצורך העבודה ובמהלכה" מצמצם יותר מהמבחן "עקב ובתקופת השירות" הקבוע כיום בחוק, קרי, מקרים ספורים יותר יבואו בגדרו של הסעיף לאחר התיקון המוצע. המבחן "עקב" פורש בפסיקה כמחייב קשר סיבתי שאינו חייב להיות קשר חזק וישיר, ומכלול של גורמים יכולים להביא לקיומו, לרבות קשר רופף לעבודת העובד.^[1] זהו מבחן של סיבתיות. לעומתו, המבחן הגלום בביטוי "לצורך" הוא מבחן של תכלית, ומחייב קשר הדוק יותר בין הביצוע לבין העבודה.

 שנית, מוצע לקבוע שבמקרים אלה תהיינה הזכויות לפי החוק בבעלות המעסיק, אלא אם הוסכם אחרת. הטעם להצעה זו הוא כפול. ראשית, כאשר אדם מבצע ביצוע לצורך עבודתו אצל מעסיקו ובמהלך העבודה, יש להניח כי הכוונה המשותפת של הצדדים היא שבעל הזכויות יהיה המעסיק, וזאת בדומה לכל נכס אחר הנוצר על ידי העובד במסגרת תפקידו. כך מקובל גם לגבי מרבית דיני הקניין הרוחני הנוהגים במדינת ישראל. שנית, ברירת המחדל המוצעת תתרום ליצירת ודאות בקרב משתמשי הקצה, כך שבביצוע בו מעורבים מספר מבצעים – למשל, שיר אשר שותפים בביצועו מספר נגנים ומספר זמרים – לא יאלצו המשתמשים להתחקות אחר כל אחד ואחד מהמבצעים בכל מועד לאחר תום תקופה של 15 שנים (אשר בפני עצמה עשויה להיות קשה למעקב) כפי שקבוע בחוק כיום. עוד יש להדגיש כי הוראה זו ניתנת להתנאה בהסכם. למען הסר ספק, יצוין כי הוראה זו חלה על כלל הזכויות לפי חוק זה, למעט הזכות המוסרית, שהיא זכות אישית של המבצע, כזכור, ואינה ניתנת להעברה. הוראה דומה קבועה בסעיף 34 לחוק זכות יוצרים.

 

לסעיף 20 –  

זכות מבצעים והזכות לתמלוג ראוי הן נכס כלכלי אשר ניתן לסחור בו, ובניגוד לזכות המוסרית, זכויות אלו עבירות. מוצע לקבוע כי העברת הזכויות הללו טעונה מסמך בכתב, בדומה לעסקאות להעברת בעלות בזכות יוצרים. ואולם, העברת זכות מבצעים בביצוע של קבוצת מבצעים, תיעשה בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה, אלא אם מצא בית המשפט, לבקשת מיעוט חברי הקבוצה הרואה עצמו נפגע, כי ההעברה אינה צודקת.

 

לסעיפים 21 ו-22 –

מוצעים מספר תיקונים עקיפים, שתכליתם התאמת הוראות חוק זכות יוצרים לחידודים ולהבהרות המוצעים במסגרת הצעה זו, ובפרט בנוגע לזכות המוסרית ולעניין סעיף 56 לחוק זכות יוצרים. להרחבה ר' דברי ההסבר לסעיפים 7, 13 ו-14 לחוק זה. כן מוצע להתאים את חוק תאגיד השידור הציבורי להוראות חוק זה עקב השינוי המבני שנערך בסעיף 2 לחוק.

 

לסעיף 23 –

מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו ברשומות, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו) המוצעים (סעיף קטן (א) המוצע). מוצע לקבוע הוראות תחילה ותחולה מיוחדות בעניינים הבאים: ראשית, מוצע לקבוע כי תחילתם של סעיפים 5(3)(ב), 5(4) ו-5(6) לחוק זה, העוסקים באירגון היציג, באופן התאגדותו, בהכרה בו ובחובותיו לפרסם פרטים על אודות אופן גביית התמלוגים, תהיה 12 חודשים מיום הפרסום, וזאת על-מנת להעניק לאירגון שהות להתאגד ולהתארגן כנדרש לפי חוק זה (סעיף קטן (ב) המוצע); שנית, מוצע לקבוע כי על פעולה בביצוע שנעשתה לפני יום תחילת החוק המוצע, לא יחולו הוראות סעיפים 12 עד 14 לחוק זה לעניין הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלו, הוראות הדין הקודם, על מנת להגן על האינטרסים של צדדים שהסתמכו על המצב המשפטי הקודם. עם זאת, לעניין פעולות שאינן מהוות הפרה של זכות מבצעים או של זכות מוסרית לפי הוראות החוק המוצע, מוצע לסייג ולקבוע כי לא תהיה לגביהן זכות תביעה, וזאת בשל כך שהאינטרס הציבורי בהגנה על הביצוע ביחס לשימושים מותרים אלה אינו קיים עוד, או שלמעשה לא היה קיים מלכתחילה. (סעיף קטן (ג) המוצע); שלישית, מוצע לקבוע כי על ביצוע שבוצע לפני תחילת החוק המוצע, יחולו הוראות הדין הקודם לעניין בעלות. הוראה דומה קיימת בסעיף 78(ה) לחוק זכות יוצרים (סעיף קטן (ד) המוצע); רביעית, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 20 לחוק זה, העוסקות בהעברת זכות מבצעים, לא יחולו על העברת זכות מבצעים שנעשתה לפני תחילת החוק המוצע, ויחולו לגביה הוראות הדין הקודם. הוראה דומה קיימת בסעיף 78(ו) לחוק זכות יוצרים (סעיף קטן (ה) המוצע); חמישית, מוצע לקבוע כי עד למועד בו יתאגד האירגון היציג כחברה לתועלת הציבור, ימשיך האירגון היציג לפעול כנאמן לטובת המבצעים בהתאם להוראות חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, כפי שפועל האירגון כיום. יובהר, למען הסר ספק, כי עם תחילתו של סעיף קטן (ב) והתאגדותו של האירגון היציג כאמור, פעילותו תהיה בהתאם להוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999, ובכלל זה ההוראות שנקבעו בו לעניין חברות לתועלת הציבור.

לבסוף יוער, כי כלל זכויות המבצעים הקיימות לפי הדין הישראלי כיום עודן בתוקפן, לאור העובדה שחוק זכויות מבצעים ומשדרים, שנחקק בשנת 1984, מקנה לביצועים תקופת הגנה של חמישים שנים ממועד כניסתו לתוקף (כלומר, ביצועים שבוצעו החל ממועד כניסתו לתוקף של החוק, יוגנו למשך חמישים שנים). על כן, אין צורך בהוראה מפורשת לעניין תחילת סעיף 18 לחוק זה, המעדכן את תקופת ההגנה, אשר תוציא מתחולתו ביצועים שהזכויות בהם פגו זה מכבר, וזאת מכיוון שביצועים כאלה אינם בנמצא.