עמיהוד להעלות.docx תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס'_) (סופיות הסליקה במסלקות הבורסה), התשע"ו-2016

תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(סופיות הסליקה במסלקות הבורסה), התשע"ו - 2016

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(סופיות הסליקה במסלקות הבורסה), התשע"ו - 2016

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרתו העיקרית של החוק המוצע היא להעמיק, לשפר ולעגן בחוק את ההגנה על מסלקות הבורסה (להלן – "המסלקות") בהיבט סופיות הסליקה באופן שוטף וכן במצב בו חבר מסלקה נקלע להליכי חדלות פירעון.

קיומן של מסלקות הסולקות עסקאות בניירות ערך הנסחרים בבורסה הוא תנאי הכרחי לתפקוד יעיל של שוק ההון בפרט ושל המערכת הפיננסית בכלל. על-כן, קיימת חשיבות רבה לכך שהמסלקות יהיו אמינות, יציבות ויעילות. מטרה זו תושג באמצעות הקניית וודאות משפטית בנוגע להמשך תוקפם של כללי המסלקה במצב שבו חבר מסלקה נקלע להליכי חדלות פירעון, וכן על-ידי קביעת הוראות חוק בדבר סופיות הסליקה במסלקות הסולקות ניירות ערך.

במסגרת תיקון 26 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 (להלן – "החוק" או "חוק ניירות ערך"), אשר עסק ביציבות המסלקות, הוכרה החשיבות הרבה של השלמת הסליקה והמשך תפקודו הרציף של שוק ההון וכן חשיבות קיומן של מסלקות אמינות, יציבות ויעילות. בהתאם לכך, נקבעו הוראות שיבטיחו את יציבותן הפיננסית של המסלקות על-ידי מזעור החשיפה של המסלקות לסיכוני אשראי ולסיכוני נזילות.

החוק המוצע נועד להשלים את ההוראות שנקבעו בתיקון 26 לחוק ובתיקונים 34 ו-35 לחוק, ולעגן בחקיקה את ההוראות הנדרשות לצורך מזעור הסיכונים המשפטיים והמערכתיים הכרוכים בעבודת המסלקות.

במסגרת דוח קרן המטבע הבינלאומית מאפריל 2012 והמלצותיה, נכללה המלצה הנוגעת לצורך בהרחבת ההגנה של סופיות הסליקה שנקבעה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 (להלן – "חוק מערכות תשלומים") לגבי מערכת מבוקרת מיועדת, גם על פעילותן של מסלקות, כהגדרתן בחוק ניירות ערך, וזאת לאור חשיבותן המערכתית הגבוהה.

תיקון חוק זה דומה באופיו לקבוע בחוק מערכות תשלומים, אך הוא שונה ממנו בעניין המענה שהוא מספק להבדלים האינהרנטיים בין המסלקות שבפיקוח של רשות ניירות ערך (להלן גם – "הרשות") בהתאם לחוק ניירות ערך, לבין מערכות התשלומים שבפיקוח בנק ישראל בהתאם לחוק מערכות תשלומים.

כאמור, לא במקרה הוחרגו המסלקות מתחולתו של חוק מערכות תשלומים, שכן בין המסלקות למערכות אליהן מתייחס חוק מערכות תשלומים קיימים הבדלים משמעותיים הנובעים מהשוני המהותי בין הסליקה במערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת) של בנק ישראל, לבין הסליקה במסלקות הבורסה.

ג. עיקרי החוק המוצע

 חוק זה מוצע כהמשך ישיר לתיקוני החקיקה שקדמו לו בשנים האחרונות, אשר מטרתם היא חיזוק יציבותן של מסלקות הבורסה, בהתאם לרמה המומלצת על-ידי ארגוני הגג העוסקים בתחום בעולם וכמענה להמלצות דוח קרן המטבע הבינלאומית מאפריל 2012. המלצות אלה הדגישו את החשיבות הרבה בקביעת הוראות בחוק אשר יבטיחו את יציבותן של המסלקות כמערכות תשלומים, ימזערו את הסיכונים במערכות אלה ויקנו וודאות משפטית באשר לפעילותן של המסלקות ולסופיות הסליקה בהן. המטרה בחיזוק ההגנה על מסלקות היא מניעת כשל מערכתי בעקבות חדלות פירעון של מי מחברי המסלקה, ועל מנת לאפשר המשך רציף של פעילותן התקינה של המסלקות, של המסחר בבורסה ושל שוק ההון בישראל.

לנוכח האמור מוצע לקבוע בחוק זה את ההוראות העיקריות הבאות:

א. הוראות בדבר סופיות הסליקה במסלקות במהלך הפעילות השוטפת שלהן בדומה לקבוע בחוק מערכות תשלומים. משמעות הדבר היא כי הוראת סליקה שניתנה למסלקה, תיחשב בלתי חוזרת החל ממועד שייקבע בכללי המסלקה וכך גם ייחשב החיוב שהתקבלה הוראת הסליקה בגינו, כחיוב שקויים במועד.

ב.  הוראות בדבר סופיות הסליקה במסלקות בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה, כך שיתאפשר למסלקה לסיים לסלוק את הוראות הסליקה שהתקבלו לפני המועד הקובע, גם במקרה של חדלות פירעון של אחד מחברי המסלקה.

ג. הוראה המבטיחה את תקפותם של הסדרים שייקבעו בכללי המסלקה בדבר דרכי התחשבנות בין מסלקה לבין חבר מסלקה או בין חברי מסלקה לבין עצמם במסגרת הסדר לחישוב נטו, לרבות בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה.

ד.  הבטחת סופיות הסליקה גם כלפי צדדים שלישיים, לרבות כלפי בית המשפט או בעל תפקיד שמונה לחבר מסלקה המצוי בהליכי חדלות פירעון.

ה.  הוראות בדבר המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון.

ו.  הוראה כי לא ניתן יהיה לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חבר מסלקה, אלא לאחר שהומצאה הודעה על כך למסלקה ולרשות ניירות ערך, תוך מתן זכות התייצבות וטיעון בהליך לרשות ניירות ערך.

ז. הוראת ברירת דין לפיה הדין שיחול על היחסים בין מסלקה לבין חבר מסלקה, הינו הדין הישראלי בלבד.

ח.  הבטחת הגנה למסלקה גם במקרה של הליכי חדלות פירעון המתרחשים מחוץ לתחומי מדינת ישראל ואשר יש בהם כדי להשפיע על מסלקה בישראל.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968, יתווסף סימן העוסק במסלקות לפרק ח' לחוק, יתוקן סעיף 50א, יתווספו סעיפים 50א1 – 50א8 ויתוקנו סעיפים 50ב ו-50ג.

ה.  השפעת החוק המוצע על התקציב 

לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב הרשות או על תקציב המדינה.

ו.  השפעה על התקן המנהלי

לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על ההיבט המנהלי והתקן במשרד האוצר או ברשות ניירות ערך.

ז. מצורף נוסח החוק המוצע.


 

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(סופיות הסליקה במסלקות הבורסה), התשע"ו-2016

הוספת סימן

1.  

בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968[1] (להלן – "החוק"), לפני סעיף 50א יבוא:

 

 

"סימן אֹ': מסלקות".

תיקון סעיף 50א

2.  

בסעיף 50א לחוק -

 

 

 

(1) במקום הכותרת יבוא "הגדרות";

 

 

 

(2) סעיף קטן (א) לא יסומן, ובמקום "בסעיף" יבוא "בסימן";

 

 

 

(3) אחרי ההגדרה "בורסה" יבוא:

 

 

 

 

"בעל תפקיד" – כל אחד מאלה: מפרק או מפרק זמני שמונו לפי פקודת החברות, בעל תפקיד שמונה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, כונס נכסים שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, מנהל מורשה שמונה לפי סעיף 8ד לפקודת הבנקאות, 1941[2] או בעל תפקיד אחר שמונה במסגרת הליכי חדלות פירעון;

 

 

 

 

"הוראת סליקה" – כל אחת מאלה:

 

 

 

 

 

(1) הוראה להעברת ניירות ערך, לרבות משיכה או הפקדה של ניירות ערך;

 

 

 

 

 

(2) הוראה להעברת כספים;

 

 

 

 

"הליכי חדלות פירעון" - הליכי פירוק לפי פקודת החברות או הליכים לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות;

 

 

 

 

"המועד הקובע" –תום יום העסקים הראשון שלאחר עשרים וארבע שעות מסוף יום תחילת הליכי חדלות פירעון;

 

 

 

 

"הסדר לחישוב נטו" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1) הסדר הקבוע בכללי מסלקה ולפיו החיובים או הזכויות של המסלקה כלפי חבר המסלקה או שווי החיובים או הזכויות כאמור, יהיה חיוביה או זכויותיה של המסלקה או שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי החיובים או הזכויות של חבר המסלקה כלפי המסלקה או שווי החיובים או הזכויות כאמור, הכל בהתאם לקבוע בכללי המסלקה;

 

 

 

 

 

(2) הסדר הקבוע בכללי מסלקה ולפיו החיובים או הזכויות של חבר המסלקה או שווי החיובים או הזכויות כאמור, כלפי חבר מסלקה אחר,  אחד או יותר, או כלפי המסלקה, לפי העניין, יהיה חיוביו או זכויותיו של חבר המסלקה או שווי החיובים או הזכויות כאמור, בניכוי החיובים או הזכויות או שווי החיובים או הזכויות של כל חבר מסלקה אחר, אחד  או יותר, כלפיו או של המסלקה כלפיו, הכל בהתאם לקבוע בכללי המסלקה;

 

 

 

 

"הסדר לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות" – הסדר הקבוע בכללי מסלקה, לענין אופן הקביעה של זכויות או חיובים של חבר מסלקה או של המסלקה וחישובם וכן לענין דרכי ההתחשבנות בין המסלקה לבין חבר מסלקה או בין חבר מסלקה לבין חבר מסלקה אחר, אחד או יותר, לרבות לענין ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות, פיצוי או כל סכום אחר, שיווספו לחיוב של חבר מסלקה, וכן לענין היוון חיובים, זקיפת תשלומים על חשבון חיובים וקיום חיובים;

 

 

 

 

"הסדר לקביעת שווי הוגן" – הסדר הקבוע בכללי המסלקה בכל אחד מעניינים אלה:

 

 

 

 

 

(1) אופן החישוב של השווי ההוגן של חיובים או זכויות של חבר מסלקה או של המסלקה, לרבות  בקשר לביצוע הסדר לחישוב נטו או לביצוע הסדר לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות או לביצוע הסדר סיום או לביצוע הסדר כשל, ולרבות פעולה אחרת בהתאם לכללי המסלקה;  אופן החישוב כאמור יכול שייעשה, בין היתר, בדרך של מכירה או רכישה של ניירות ערך וזקיפת תמורתם או מחיריהם לזכות חבר המסלקה או לחובתו, לפי העניין, או בדרך של הערכת שוויין של עסקאות חלופיות, והכל, בין בבורסה ובין בשוק שבו מתנהלות עסקאות כאמור;

 

 

 

 

 

(2) אופן חישוב ההמרה של סכום או שווי שחושב כאמור בפיסקה (1) לעיל, למטבע מסויים, או אופן חישוב ההמרה של מטבע אחד למטבע אחר;

 

 

 

 

"הסדר סיום" – הסדר הקבוע בכללי המסלקה והקובע תנאים  והוראות לפיהם:

 

 

 

 

 

(1) יבואו לידי ביטול או קיום או סיום עסקאות או פעולות הנסלקות או מבוצעות במסלקה, לפי הענין, או יעמדו לפרעון מיידי חיוביו של חבר מסלקה; או

 

 

 

 

 

(2) המסלקה  רשאית להביא  לידי ביטול או קיום או סיום עסקאות או פעולות כאמור או להעמיד את חיוביו של חבר המסלקה לפרעון מיידי;

 

 

 

 

הכל, לרבות עקב הפרה או חדלות פרעון;

 

 

 

 

"הסדר כשל" – הסדר הקבוע בכללי המסלקה אשר נועד למניעה או צמצום של סיכון המתעורר כאשר, על פי קביעת המסלקה, חבר המסלקה אינו מקיים או קיים חשש שאינו מקיים, או סביר כי לא יוכל לקיים את חיוביו כלפי המסלקה או כלפי חברי המסלקה, לרבות עקב חדלות פירעון, ובכלל זה, הסדר לקביעת שווי הוגן, הסדר לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדר לחישוב נטו והסדר סיום;

 

 

 

 

"זכויות" או "חיובים" – לרבות כל זכות או חיוב הנובעים מהוראת סליקה שהתקבלה במסלקה או מכל פעולת סליקה המבוצעת בהתאם לכללי המסלקה, לרבות זכות או חיוב לקבלה או למסירה של ניירות ערך או זכויות בהם, לפי העניין, ובכלל זה, ניירות ערך המצויים במלאי של חבר המסלקה, במסלקה או זכויות בהם;

 

 

 

 

"חיובים" – לרבות התחייבויות;

 

 

 

 

"יום עסקים" – כהגדרתו בחוק להשקעות משותפות;";

 

 

 

(4) אחרי ההגדרה "חבר מסלקה" יבוא:

 

 

 

 

""חוק המשכון"- חוק המשכון, התשכ"ז-1967[3];

 

 

 

 

"כללי מסלקה" - כללים שנקבעו בידי המסלקה ואשר על פיהם מופעלת המסלקה, כפי שפורסמו באתר האינטרנט המיועד לכך;

 

 

 

 

"כספים" – לרבות זכויות בחשבון אצל מתווך פיננסי, ולרבות הזכות לקבלת הכספים, פירותיהם וכל זכות בהם או הנובעת מהם ולרבות כל הזכויות בחשבון שבו הופקדו או נרשמו;";

 

 

 

(5) בסוף ההגדרה "מתווך פיננסי" יבוא:

 

 

 

 

"(4) תאגיד בנקאי.";

 

 

 

(6) אחרי ההגדרה "מתווך פיננסי" יבוא:

 

 

 

 

""נייר ערך" - מכשיר פיננסי כהגדרתו בסעיף 44יב, לרבות כל זכות בו;

 

 

 

 

"נכס" מטלטלין, מקרקעין או זכויות;

 

 

 

 

"פעולת סליקה" – כל פעולה או תשלום הנעשים במסלקה לפי כללי המסלקה בקשר לביצוע הוראת סליקה, לרבות העברת כספים או ניירות ערך למסלקה או על ידי המסלקה ולרבות כל פעולה או תשלום הנעשים על ידי המסלקה במסגרת ביצוע הסדר לקביעת שווי הוגן, ביצוע הסדר לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, ביצוע הסדר לחישוב נטו, ביצוע הסדר סיום או ביצוע הסדר כשל, ובכלל זה ביצוע ההתחשבנות עצמה, והכל בין במישרין ובין באמצעות זיכוי או חיוב;

 

 

 

 

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983[4];

 

 

 

 

"צו הקפאת הליכים" - צו שניתן לפי סעיף 350ב לחוק החברות;

 

 

 

 

"צו פירוק" - כמשמעותו בסעיף 263 לפקודת החברות;

 

 

 

 

"קבלת הוראת סליקה" – קבלת הוראת סליקה על ידי המסלקה, במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה;

 

 

 

 

"תחילת הליכי חדלות פירעון" – מועד מתן צו פירוק או צו הקפאת הליכים, לפי העניין.".

 

 

 

(7) סעיפים קטנים (ב)-(ט) יבוטלו.

הוספת סעיפים 50א1 - 50א8

3.  

אחרי סעיף 50א יבוא:

 

 

"יציבות מסלקות

50א1.

(א)  (1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם.

 

 

 

 

 

 

 

(2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968[5], ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.

 

 

 

 

 

 

(ב) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור.

 

 

 

 

 

 

(ג)  הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה;

 

 

 

 

 

 

 

(2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה.

 

 

 

 

 

 

(ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, "עסקת מכר חוזר בניירות ערך" – כהגדרתה בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006[6].

 

 

 

 

 

 

(ה) (1) מסלקה רשאית לקבוע כי בעסקאות מחוץ לבורסה בה היא משמשת צד נגדי מרכזי, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשינויים המחוייבים, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות מחוץ לבורסה, כולם או חלקם; לענין פסקה זו, "צד נגדי מרכזי" - צד המציב עצמו בין הקונה והמוכר ומהווה קונה כלפי המוכר, ומוכר כלפי הקונה.

 

 

 

 

 

 

 

(2) המסלקה תפרסם הודעה על החלטה כאמור בפסקה (1), באתר האינטרנט המיועד לפרסום כללי המסלקה.

 

 

 

 

 

 

(ו) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה על פני נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) ניירות הערך או הכספים רשומים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או רשומים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) ניירות הערך או הכספים רשומים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) שלא לפעול בהתאם להוראת אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.

 

 

 

 

 

 

(ז)  מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון,

בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך מסחרית סבירה אחרת או בדרך של קבלת הכספים מן המתווך הפיננסי, לפי העניין, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1) האמור בסעיף קטן (ו)(1);

 

 

 

 

 

 

 

(2) ניירות הערך או הכספים רשומים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד;

 

 

 

 

 

 

 

(3) ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;

 

 

 

 

 

 

 

(4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך.

 

 

 

 

 

 

(ח) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ז) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.

 

 

 

 

 

 

(ט)  המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ח).

 

 

 

 

 

 

(י) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות, חוק המשכון, וחוק החברות, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.

 

 

 

 

 

 

(יא)  אין בהוראות סעיף קטן (ו) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.

 

 

סופיות הסליקה במסלקות

50א2.

 

(א)  התקבלה במסלקה הוראת סליקה והיא נחשבת בלתי חוזרת על פי כללי המסלקה, לא ניתן לדרוש מהמסלקה לבטל או לשנות את הרישום במסלקה של הוראת הסליקה ופעולת הסליקה בגינה, אלא בהתאם לכללי המסלקה, ולא ניתן לחייב את המסלקה בהשבה או בפיצוי בשל הוראת הסליקה או ביצוע פעולת הסליקה בגינה או הנובעת ממנה, במישרין או בעקיפין, אם פעלה בהתאם לכללי המסלקה.

 

 

 

 

 

 

(ב) התקבלה במסלקה הוראת סליקה, ונקבע בכללי המסלקה כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים במועד מסויים, בין חברי המסלקה או בינם לבין המסלקה, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שכללי המסלקה שבהם נקבע המועד האמור, פורסמו באתר האינטרנט המיועד לכך; לעניין זה יכול שייקבעו מועדים שונים לגבי חיובים שונים.

 

 

סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון

50א3.

(א)   על אף האמור בכל דין, הוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע וכל פעולת סליקה בגינה או הנובעת ממנה, במישרין או בעקיפין, שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, יהיו תקפות וניתנות לאכיפה גם בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה, אף אם החיוב של חבר המסלקה נוצר לאחר המועד הקובע ואף אם פעולת הסליקה בוצעה לאחר המועד הקובע.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא ניתן להורות על ביטול פעולת סליקה שבוצעה על ידי המסלקה, גם אם חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון צד להן, אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע; זאת, אף אם החיוב של חבר המסלקה נוצר לאחר המועד הקובע ואף אם פעולת הסליקה בוצעה על ידי המסלקה לאחר המועד הקובע.

 

 

 

 

 

 

(ג)  כללי מסלקה לעניין הסדר לחישוב נטו, הסדר לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות, הסדר לקביעת שווי הוגן, הסדר סיום או הסדר כשל, לרבות כל פעולת סליקה או כל פעולה אחרת שביצעה מסלקה בקשר לכל אחד מאלה, בהתייחס להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, יהיו תקפים וניתנים לאכיפה גם בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה; זאת, אף אם החיוב של חבר המסלקה נוצר לאחר המועד הקובע ואף אם ההסדר, פעולת הסליקה או הפעולה האחרת בוצעו לאחר המועד הקובע.

 

 

 

 

 

 

(ד) כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה ולענין מימושו של שעבוד כאמור וביצועו, או לעניין הסדרי קיזוז או עיכבון של נכס על ידי המסלקה וכן לעניין מימוש של זכות קיזוז או עיכבון על ידי המסלקה וביצוע ההסדרים האמורים, יהיו תקפים וניתנים לאכיפה גם בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה.

 

 

 

 

 

 

(ה) כללי מסלקה לעניין השעייה או חסימה של חבר מסלקה, או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית במתן שירותים לחבר מסלקה, באופן חלקי או מלא, או ביטול חברותו במסלקה, יהיו תקפים וניתנים לאכיפה גם בהליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה.

 

 

 

 

 

 

(ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (א)-(ב) כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לקבוע בכללי המסלקה מועד שלאחריו המסלקה לא תקבל הוראת סליקה, גם אם חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון צד לה, או לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע.

 

 

 

 

 

 

(ז)  על אף האמור בסעיף 50א2(ב), חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה שחבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון צד לה, לא ייחשב כחיוב שקוים אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע.

 

 

 

 

 

 

(ח) לא יופעלו סמכויות על ידי בית המשפט או בעל תפקיד ובכלל זה, בדרך של מתן סעד זמני או צו הקפאת הליכים לרבות, במסגרת הליכי חדלות פירעון של חבר מסלקה, על פי כל דין, שיש בהן כדי לבטל, לפגוע או לגרוע מתקפה של הוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד למועד הקובע, או כדי לבטל, לפגוע, לגרוע או למנוע ביצוע כל פעולת סליקה בגין הוראת סליקה כאמור או הנובעת ממנה, במישרין או בעקיפין, או כדי לבטל, לפגוע או לגרוע ממימוש שעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או עיכבון על ידי המסלקה, שבוצעו בהתאם לכללי המסלקה; זאת, אף אם פעולת הסליקה מבוצעת לאחר המועד הקובע ואף אם זכויות וחיובים על פי הסדר לחישוב נטו או הסדר כשל נוצרו לאחר המועד הקובע או אף אם השעבוד נוצר או שוכלל לאחר המועד הקובע, אף אם החיוב של חבר המסלקה נוצר לאחר המועד הקובע ואף אם המימוש של השעבוד, הקיזוז או העיכבון בוצעו לאחר המועד הקובע.

 

 

המשך פעילות של חבר מסלקה בהליכי חדלות פירעון

50א4.

המשך פעילותו במסלקה של חבר מסלקה המצוי בהליכי חדלות פירעון, טעון אישור המסלקה והרשות, לאחר שנוכחו כי חבר המסלקה כאמור יכול לעמוד בכללי המסלקה במלואם.

 

 

הודעה על הליכי חדלות פירעון

50א5.

(א)  מבקש בקשה לצו פירוק, צו הקפאת הליכים, צו כינוס נכסים או צו דומה נגד חבר מסלקה, ימציא העתק ממנה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה; החלו הליכי חדלות פירעון או ניתן לגבי חבר מסלקה צו כאמור, יודיע מבקש הצו או בעל התפקיד על כך מיד למסלקה ולרשות וימציא להן עותק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.

 

 

 

 

 

 

(ב) לא יפתח בית משפט נגד חבר מסלקה הליך פשרה או הסדר או הליך פירוק ולא ימנה בית משפט כונס נכסים על חבר מסלקה או על נכסיו, אלא לאחר שהומצאה הודעה בדבר ביצוע פעולה כאמור, לרשות, אשר רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.

 

 

הדין החל

50א6.

היחסים בין מסלקה לבין חבר המסלקה, לרבות חבר מסלקה המאוגד מחוץ לישראל, ובכלל זה, הזכויות והחיובים של חבר המסלקה, הקשורים לפעולות המסלקה או הנובעים מהן, ייקבעו בהתאם לדין הישראלי בלבד, ולבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תהא הסמכות הייחודית לדון בכל ענין הנוגע לכך.

 

 

הליכי חדלות פירעון זרים

50א7.

(א)  בסעיף זה -

 

 

 

 

 

 

 

"פסק חוץ" – כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958[7];

 

 

 

 

 

 

 

"הליכי חדלות פירעון זרים" – כל חוק, דין או נוהג העוסקים בעיכוב הליכים, פירוק, כינוס נכסים, הוצאה לפועל, פשיטת רגל, פשרה או הסדר או כל הליך הדומה להם, במדינה זרה.

 

 

 

 

 

 

(ב) ההוראות הקבועות בסעיפים 50א3 עד 50א6, יחולו גם לגבי הליכי חדלות פרעון של חבר מסלקה או הליכים אחרים בקשר אליו, שיש להם קשר להליכי חדלות פירעון זרים או שמעורב בהם גורם מחוץ לישראל.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בית משפט בישראל לא יאכוף ולא יכיר בפסק חוץ אשר ניתן אגב הליכי חדלות פירעון זרים, או בפעולה של מי  שמונה אגב הליכי חדלות פירעון זרים או בקשר אליהם, ככל שהוראת פסק החוץ או ביצוע הפעולה של מי שמונה כאמור הינה בניגוד להוראות חוק זה, או שבית משפט או בעל תפקיד בישראל לא היו מוסמכים לבצעה לפי חוק זה.

 

 

 

 

 

 

(ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958[8].

 

 

אי חיוב המסלקה

50א8.

על אף האמור בכל דין, לא ניתן יהיה לחייב מסלקה בחיוב כלשהו, לרבות בהשבה או בפיצוי, בשל מעשה או מחדל שנעשו בהתאם לכללי המסלקה.".

תיקון סעיף 50ב

4.  

בסעיף 50ב לחוק, בפסקה (1), במקום "הליכי פירוק" יבוא "הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בסעיף 50א".

תיקון סעיף 50ג

5.  

בסעיף 50ג לחוק, סעיף קטן (ה) יבוטל.

תחילה

6.  

תחילתו של חוק זה מיום פרסומו.

 

 



[1] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשע"ו, עמ' 316.

[2] ע"ר מס' 1134 מיום 9.10.1941, תוס' 1, עמ' (ע) 69, (א) 85; ס"ח התשע"ד, עמ' 125.

[3] ס"ח התשכ"ז, עמ' 48; התשס"ח, עמ' 191.

[4] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] 37, עמ' 761; ס"ח התשע"ה, עמ' 36.

[5] ס"ח התשכ"ח, עמ' 98; התשל"א, עמ' 186.

[6] ס"ח התשס"ו, עמ' 286; התשע"ב, עמ' 508.

[7] ס"ח התשי"ח, עמ' 68; התש"ן, עמ' 91.

[8] ס"ח התשי"ח, עמ' 68; התש"ן, עמ' 91.