תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה),התשס"ד-2004 11

"אזורי מגן" - כמשמעותם בתקנה 6(ב) לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-1995;

"אריזה" - לרבות שק, ארגז, קופסה, שקית או כל אריזה אחרת;

"בוצה" - תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט תוצר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של הטיפול שבו מבוצעים סינון גס והפרדת חול ושמנים;

"ספר 1" - המהדורה האחרונה של הספר - "Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater”; בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation , שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;

"ספר 2" - (נמחקה);

"ספר 3" - (נמחקה);

"ספר 4" - המהדורה האחרונה של הספר - "Environmental Regulation and Technology Control of Pathogens and Vector Attraction in Sewage Sludge”, EPA/625/R-92/013, , שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;

"שפכים עירוניים" - פסולת המורחקת בהזרמה, שמקורה בבתי מגורים בעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שמתפקידיו התקנת ביוב או החזקתו, ולרבות שפכים וקולחים שמקורם בתהליכים תעשייתיים או גידול בעלי חיים המחוברים למערכת הביוב העירונית;

"תשטיפים" - נוזלים שהיו במגע עם פסולת, או נבעו מפסולת.

(1) שימוש חקלאי בהתאם להוראות תקנה 7;

(2) השבה לאנרגיה בהתאם להוראות תקנה 7א;

(3) שימוש לניסוי בהתאם להוראות תקנה 7ב.

(1) (בוטלה);

(2) ינהל רישום מפורט בענינים כלהלן:

(א) משקל הבוצה המיוצרת במפעלו והמפונה ממנו מדי יום, אחוז החומר היבש בבוצה ואחוז החומר הנדיף בחומר היבש;

(ב) פרטים לענין פינוי הבוצה, לרבות זהות מקבל הבוצה ולעניין פינוי לשימוש חקלאי - מועדי הפינוי וכן מיקום וגודל השטח המיועד לטיוב או לדישון וסוג הגידול החקלאי בשטח האמור;

(3) יבצע במעבדה מוסמכת בדיקות אלה:

(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה - בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה - אחת לחודש לפחות;

(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה - בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה - אחת לחודשיים לפחות;

(ג) לעניין פינוי בוצה לשימוש חקלאי -

(1) בדיקות ריכוז חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן בגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש -

(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה - אחת לחודש לפחות;

(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה - אחת לחודשיים לפחות;

(2) בדיקות ריכוז קוליפורמים צואתיים וחיידקי סלמונלה -

(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של שנים עשר אלף טון או יותר חומר יבש בשנה - חמש דגימות לפחות, מדי שבועיים לפחות;

(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה אך פחות משנים עשר אלף טון - חמש דגימות לפחות, מדי חודש לפחות;

(ג) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה - חמש דגימות לפחות, מדי חודשיים לפחות.

(ד) על אף האמור בפסקאות (א) עד (ג) -

(1) מפעיל המפנה בוצה בתדירות של פחות מפעם בחודשיים, יבצע את הבדיקות האמורות בפסקאות (א) עד (ג) בתדירות שנקבעה לפי תכנית שאישר הממונה, ובלבד שמספר הבדיקות בשנה לא יפחת ממספר הבדיקות הקבועות באותן תקנות משנה, לפי העניין;

(2) לעניין פינוי בוצה לצורך השבה לאנרגיה, רשאי הממונה לפטור מפעיל מבדיקת ריכוז מתכת מסוימת מהמתכות המפורטות בתוספת הראשונה אם ראה כי בדיקה זו אינה נדרשת בנסיבות העניין;

(3) נוכח הממונה לדעת כי קיים חשש ממשי לבריאות הציבור, לפי פנייה של ממונה בריאות או לאחר התייעצות עמו, לסביבה או לזיהום מקור מים, רשאי הוא להורות למפעיל לבצע בדיקות נוספות ובתדירות שיורה, באופן שיאפשר הערכה של איכות הבוצה והסיכונים הנובעים מהשימוש בה.

(4) ישמור את הרישומים כמפורט בפסקה (2), את תוצאות הבדיקות כמפורט בפסקה (3), את הרישומים ואת מסמכי הלוואי כמפורט בתקנות אלה ואת מסמכי המכירה, המסירה או השינוע הנדרשים לפי כל דין, לפי הענין, למשך שנתיים לפחות;

(5) יאפשר לממונה, לעיין ברישומים, בתעודות ובמסמכים כאמור בתקנה זו, וימסור לו העתקים מהם, לפי דרישתו.

(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה - אחת לחודש, עד היום ה–15 בחודש;

(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה - אחת לחודשיים, עד היום ה–15 בחודש.

(ב) לעניין בוצה המפונה לשימוש חקלאי - מפעיל ידווח לממונה על כל חריגה מהערכים הקבועים בתקנות אלה, בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה החריגה, ולא יאוחר מ–24 שעות לאחר קבלתן, ויפעל במהירות האפשרית להפסקתה ולמניעתה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל לפנות בוצה למפעל טיפול בבוצה, אף אם לא ביצע ייצוב בוצה, אם קיבל אישור לכך מאת הממונה טרם פינוי הבוצה, בהתקיים אחד מאלה -

(1) התקיימו נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לבצע את ייצוב הבוצה במפעל הטיפול בשפכים;

(2) כמות הבוצה הנוצרת במפעל לטיפול בשפכים שלו קטנה מטון וחצי ליום של חומר יבש; אישור זה יינתן בהתחשב ביעילות פעולתם של מפעל הטיפול בשפכים ושל מפעל הטיפול בבוצה שהוא יעד הפינוי.

(ג) באישור כאמור בתקנת משנה (ב) יורה הממונה על תנאים לעניין הובלת הבוצה במכלים או במיתקנים אטומים, כדי למנוע מטרדי ריח, התפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים או הפצת גורמי מחלות בעת ההובלה.

(1) הבוצה היא בוצה סוג א', והיא אינה גורמת ואינה עלולה לגרום לריח חזק או בלתי סביר ואינה מהווה מצע להתפתחות חרקים;

(2) ריכוז המתכות הכבדות בבוצה אינו עולה על הקבוע בתוספת הראשונה;

(3) כמות החומר הנדיף שמקורו בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 1,100 קילוגרם;

(4) כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנתיים לא תעלה על 50 קילוגרם;

(5) כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא יעלו על אחד מאלה: 30 גרם קדמיום, 900 גרם נחושת, 135 גרם ניקל, 300 גרם עופרת, 3,750 גרם אבץ, 7.5 גרם כספית, 600 גרם כרום.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) -

(1) לא ישתמש אדם בבוצה לצורך דישון או טיוב קרקע -

(א) אם היא משמשת לגידולי נוי בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות;

(ב) אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות;

(ג) אם היא משמשת לגידול גידולים הניתנים להיאכל חיים; התעורר ספק באשר להיותו של גידול מסוים גידול הניתן להיאכל חי, יחליט הממונה בדבר לאחר שהתייעץ עם ממונה בריאות, טרם שימוש בבוצה;

(2) לא ישתמש אדם בקרקע לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א', אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון או הטיוב;

(3) נוכח הממונה כי בוצה המיועדת לשימוש חקלאי יוצרת סיכון למטרדים, לזיהום מקורות מים או קרקע או למפגעים סביבתיים, בין בשל תכונות הבוצה ובין בשל הקרקע המיועדת לקבלתה, רשאי הוא לתת למפעיל, לבעל הקרקע ולמחזיק בקרקע הוראות למניעת השימוש בבוצה או למניעת המטרדים, הזיהום או המפגעים האמורים.

(ג) לא יערום אדם בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע טרם פיזורה על פני הקרקע, במרחק של פחות מ–300 מטרים מבתי מגורים ומכבישים ראשיים ופחות מ–50 מטרים מעורק נחל.

(ד) בין החודשים מרס וספטמבר - לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר משבוע ימים טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.

(ה) בין החודשים אוקטובר ופברואר - לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר מ–96 שעות טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.

(1) ההשבה מבוצעת במיתקן השבה, והמפעיל קיבל אישור מאת מפעיל מיתקן ההשבה על קיומם של רישיון עסק או היתר פליטה, לפי העניין;

(2) הבוצה שמפנה המפעיל היא בוצה מיוצבת ותואמת את התנאים לשימוש בבוצה שנקבעו בהיתר הפליטה או ברישיון העסק של המיתקן, לפי העניין, כפי שמסר מפעיל מיתקן ההשבה למפעיל לפי נוסח הטופס שבתוספת השלישית.

(ב) באישור כאמור בתקנת משנה (א) יורה הממונה תנאים, ככל הנדרש, לעניין מניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור לפי העניין.

(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לתקופה של עד שנה, והממונה רשאי להאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שלוש שנים.

(ד) ניתן אישור הממונה כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הממונה את האישור ותנאיו באתר האינטרנט של המשרד.

(1) שטח שנמצא באזורי מגן;

(2) מקום שמצוי במרחק הקטן מ–50 מטרים ממקור מים עיליים;

(3) מקום שמצוי במרחק הקטן מ–100 מטרים ממקור מים עיליים המשמש למי שתיה;

(4) מקום שבו מי התהום מצויים בעומק הקטן מ–20 מטרים ממפלס פני הקרקע;

(5) קרקע ששיפועה עולה על 12%;

(6) מקום שמצוי במרחק הקטן מ–100 מטרים ממקום המיועד להחדרה לפי רישיון החדרה כהגדרתו בסעיף 44ב לחוק המים.

(1) המרחק בין מקום האחסון לבין מקור מים עיליים לא יפחת מ–100 מטרים;

(2) מפלס מי התהום במקום האחסון יהיה 30 מטרים לפחות מפני הקרקע, ומקום האחסון לא יהיה בתוך אזורי מגן;

(3) הבוצה לא תגרום לריח חזק או בלתי סביר ולא תהווה מצע להתפתחות חרקים;

(4) המשטח שמשמש לאחסון הבוצה יהיה אטום מפני חלחול;

(5) תשטיפים שמקורם בבוצה יחוברו למערכת טיפול בשפכים.

(ב) (בוטלה).