תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' __), התשע"ו-2016

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), (תיקון מס' __), התשע"ו-2016.

ב.  מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

פרק י"א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – החוק) קובע כי תוקם קרן שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור בהחלטת הממשלה מס' 150 מיום 12 במאי 2009, על תיקוניה (להלן – החלטות הממשלה).

במהלך השנים שלאחר חקיקת החוק, נעשו ניסיונות רבים לגבש את הכללים להפעלת הקרן, בשיתוף הגופים המוזכרים בהחלטות הממשלה.

יוער כי בהחלטות הממשלה נקבע כי הפעלת הקרן תיעשה בידי ועדה שבהרכבה נציגי ממשלה, התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים החדשה, על פי כללים שייקבעו בהסכמה של כלל החברים. בשל אי-הסכמות בסוגיות שונות הנוגעות לגיבוש כללי ההפעלה של הקרן, לרבות אמות המידה והמבחנים למתן הסיוע לעסקים, טרם החלה הקרן לפעול.

ביום 1 בפברואר 2016, ולאחר משא ומתן אינטנסיבי שארך מספר חודשים בהשתתפות משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה ונשיאות הארגונים העסקיים, השכילו הצדדים להגיע להבנות וגיבשו כללים להפעלת הקרן. הסכמות אלה, המאפשרות את הפעלת הקרן, וכפועל יוצא את הסיוע לעסקים שנקלעו למצוקה, מצריכים, בין השאר, שינוי של החוק הקיים, כמוצע.

באשר לצורך בהפעלת הקרן לסיוע לעסקים במצוקה גם כיום, ניתן לראות כי בשנים האחרונות בלבד נקלעו מספר עסקים למצוקה, באופן שהצריך התערבות ממשלתית כזאת או אחרת, כגון נגב טקסטיל, פניציה ופרי גליל. המכנה המשותף לעסקים אלה הוא עובדת היותם עוגן תעסוקתי באזורים פריפריאליים, שבהם הקושי של העובדים למצוא עבודה חלופית במקרים של פיטורים גדול יותר מאשר במרכז הארץ.

לפיכך, הקמת הקרן, באמצעות סיוע לעסקים במצוקה שיוכלו לחזור ולהיות רווחיים, על פי קריטריונים ואמות מידה מקצועיים, ובעיקר כאשר השלכות הקריסה של עסקים אלה עלולות לחרוג מתחומי המפעל או העסק, עשויה להביא להבראת אותם העסקים והוצאתם מהמשבר שאליו הם נקלעו. בכך יצומצם הצורך למצוא פתרונות ממשלתיים ספציפיים כאלה ואחרים לעסקים שייקלעו למצוקה בעתיד, הן בשל משבר נקודתי והן בשל משבר כלכלי עמוק ורחב היקף כפי שאירע בשנים 2008-2007, טרם חקיקת החוק.

 

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו ויבוטלו מספר סעיפים בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לא רלוונטי.

ה. נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

 

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010),

(תיקון מס'__), התשע"ו-2016

 

דברי הסבר

סעיף 1

ביום 10 בספטמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה שעניינה קרן סיוע כלכלי לעסקים במצוקה – תיקון החלטת ממשלה. החלטה זו קבעה כי מספר חברי הוועדה המפעילה את הקרן יהיה ארבעה (במקום שמונה חברים לפי החלטות הממשלה הקודמות בנושא), וכי בראש הוועדה יעמוד המנהל הכללי או עובד המשרד שימונה כנציגו. להחלטה זו היו שתי תכליות – האחת, להפחית את מספר חברי הוועדה, באופן שווה, בין כל הגופים המרכיבים אותה, באופן שיקל על הפעלת הקרן ועל פעילותה השוטפת. השנייה - להתניע את תהליך הפעלת הקרן ולרכז אותה בידי גורם אחד שיתכלל בין כל חברי הוועדה המפעילה את הקרן, שכן עד בסמוך למועד החלטת הממשלה האמורה לא השכילו הצדדים האמורים להפעיל את הקרן להגיע להבנות באשר לגיבוש כללי ההפעלה של הקרן, כאמור לעיל.

לפיכך, מוצע לתקן את הגדרת "החלטת הממשלה" הקבועה בחוק, כך שייכללו  בה גם תיקונים שהתקבלו ביחס להחלטת הממשלה מס' 150 מיום 12 במאי 2009 לאחר מועד תחילת החוק.

סעיף 2

מקורות הקרן נקבעו בסעיף 48 לחוק. המקור הראשון, כקבוע בסעיף 48(א) לחוק, הוא תשלום סכום חד-פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדי המגזר הפרטי שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו בעבור חודש ספטמבר 2009.

יצוין, כי בעת גיבוש ההסדר להשתתפות כלל העובדים במשק במימון הקרן, היה ברור כי הנטל המונח על כתפי עובדי המגזר הציבורי כבד לאין ערוך מזה של המעסיקים והעובדים במגזר הפרטי, וכי אין זו הפעם היחידה שבה הוחלט כי נוכח קושי כלכלי משמעותי במשק המדינה יישאו עובדי המגזר הציבורי בנטל, תוך הסכמה עם ההסתדרות בעניין, לטובת אינטרס כלכלי-ציבורי. ואולם, במהלך הזמן שחלף מחקיקת החוק, ועל מנת לאפשר את הקמת הקרן, גובשו הבנות בין הגורמים הרלוונטיים השותפים להקמת הקרן וניהולה, וביניהן ההבנה כי יש לבטל את הגבייה מהמגזר הפרטי.

לפיכך, מוצע לבטל גבייה זו, הקבועה בסעיפים קטנים 48(א) ו-(ב), במסגרת התיקון. בהקשר זה יוער, כי בהתאם לסעיף 50 לחוק בנוסחו כיום, רשאי שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (כתוארו אז) ועם שר הרווחה והשירותים החברתיים, לדחות את המועד לפי סעיף 48(א) לחוק למועד אחר. ואכן, במשך הזמן נדחה המועד האמור מספר פעמים בצו של שר האוצר, על רקע ההבנה כי לא תתבצע גבייה מהמגזר הפרטי. בנוסף, מבירור עם התאחדות התעשיינים ועם המוסד לביטוח לאומי עולה כי לא בוצעה גבייה בפועל של מעבידים במגזר הפרטי כאמור בחוק, ובהתאם לא בוצעה גבייה של המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע המגזר הפרטי.  בהתאם לביטול הגבייה כאמור, מוצע למחוק הגדרות שונות הקבועות בחוק הנוגעות לגבייה ממגזר זה.

המקור השני לקרן, כאמור בסעיף 48(ג) לחוק, הוא הסכום שהופחת מדמי ההבראה של עובדיו של מעביד ציבורי (למעט עובדי המדינה) על פי חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009 (להלן – החוק לתשלום חלקי). יוער כי בחוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011 בוטלה ההפחתה של דמי ההבראה שהיתה אמורה להתבצע בשנת 2010 לפי החוק לתשלום חלקי.

בהתאם לסעיף 48(ג) לחוק, הוציא שר האוצר ביום 26 באוקטובר 2015 צו הכולל את רשימת המעבידים הציבוריים שעליהם להעביר למוסד לביטוח לאומי את סכום החיסכון שלהם לשנת 2009.

אמנם, החוק בנוסחו כיום קובע כי מעביד ציבורי יעביר למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של השנים 2009 ו-2010 את סכום החיסכון שלו, כהגדרתו בחוק. ואולם, הפחתת סכום דמי הבראה מעובדי המגזר הציבורי אשר יועד להקמת הקרן, נקבעה עוד בחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009, שהתקבל בכנסת ביום 23 ביוני 2009). לפיכך, לא יהיה זה ראוי לפטור כעת את המעבידים הציבוריים מחובתם להעביר למוסד לביטוח לאומי, כאמור בחוק, את הסכומים שכבר הופחתו מעובדיהם, ולקבוע כי חובה זו התאיינה למעשה, אך ורק בשל העובדה שהצו של שר האוצר הוצא במועד מאוחר מהצפוי, וזאת בשל הנסיבות המיוחדות המוזכרות לעיל אשר לא אפשרו את הקמת הקרן בטווח זמן קצר יחסית, כפי שתוכנן עם חקיקת החוק. למותר לציין כי צעד כזה אף לא תואם את התכלית החשובה שלאורה חוקק החוק – מתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה.

כמו כן, מוצע להתאים את נוסח סעיף 48(ג) לחוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011, אשר ביטל את הפחתת דמי ההבראה לשנת 2010.

בנוסף, מוצע להאריך את המועד שעד אליו על מעביד ציבורי, כהגדרתו בחוק, להעביר את סכום החיסכון, כך שהמועד האחרון להעברת הכספים למוסד לביטוח לאומי יהיה כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרץ 2016). על מנת לייעל את הליך העברת הכספים, מוצע לקבוע כי על העברת סכום החיסכון יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).

סעיפים 3 ו-4

בשל ביטול הגבייה מהמגזר הפרטי כאמור לעיל, מוצע לבטל את סעיפים 49 ו-50 לחוק, המסדירים את סוגיית גביית כספים אלה על ידי המוסד לביטוח לאומי והאפשרות לדחיית מועדי הגבייה.

 

 

כאן הקלד את רושמי החוק