חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 1 |
| 2. (תיקונים: התשס"ה, התשע"ד) בחוק זה - (תיקונים: התשס"ה, התשע"ד) |
| 4. הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (בחוק זה - גיל פרישת חובה). |
| 7. על אף האמור בסעיף 4, לגבי עובד או עובדת שנולדו עד חודש אפריל 1942 יהיה גיל פרישת חובה - הגיל הקבוע לגביהם, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בתוספת. |
| 8. על אף האמור בסעיף 5, לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1955, יהיה גיל הפרישה המוקדמת - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ג' בתוספת. |
| 9. [תיקונים: התשע"ב, התשע"ד, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשפ"ב] |
| 11. 2 (תיקון התשע"ד) (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין עובדת בדבר - (1) מסירת הודעות מאת המעסיק ומאת העובדת לגבי מועד פרישת העובדת מעבודתה; (2) תוצאות אי מסירת הודעות כאמור בפסקה (1), או מסירתן באיחור, לרבות דחיית מועד תשלום סכומים המגיעים לעובדת מכוח כל דין או הסכם עקב פרישתה מהעבודה, ובלבד שדחיה כאמור לא תעלה על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן זה למתן הודעה מאת העובדת; נקבעו הוראות לפי פסקה זו, יבואו הוראות אלה במקום כל תרופה העומדת למעסיק כלפי העובדת בשל אי מסירת הודעה לגבי מועד פרישתה מהעבודה או מסירתה באיחור. (ב) כל עוד לא נקבעו תקנות לפי הוראות סעיף קטן (א), יעמדו בתוקפן התקנות שנקבעו לפי סעיף 3 בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987, כנוסחן ערב תחילתו של חוק זה, בשינויים המחויבים. |
| 13. השר יקבע, בצו, סכומים שיינתנו כסיוע מאוצר המדינה, לפי אמות מידה שיקבע באותו צו, לפתרון קשיים כספיים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה לפי הוראות חוק זה. |
| 13א. (תיקון התשפ"ב) למטרת מימון השתתפותן של נשים בגילאי 50 עד 67, בתכניות תעסוקה, בהכשרות מקצועיות ובהשמה בעבודה ולמטרת תשלום דמי קיום לנשים אלה במהלך ההכשרות המקצועיות, יוקצה בחוקי התקציב השנתי לשנות התקציב 2023 עד 2031, בסעיף תקציב המשרד לשוויון חברתי, בתכנית נפרדת, סכום שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים לכל שנה, וכן בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, בתכנית נפרדת - סכום שלא יפחת מ-72.5 מיליון שקלים חדשים לכל שנה; לעניין זה - |
| 13ב (תיקון התשפ"ב) . (א) החל משנת 2023, יגיש שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ב-31 במרס בכל שנה, דוח מסכם בעניינים המפורטים להלן, לגבי התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ועד מועד הדיווח: (1) ההשפעה של העלאת גיל הפרישה לנשים לפי הוראות חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (בסעיף זה - העלאת גיל הפרישה), על ההכנסות של נשים שגיל הפרישה שלהן הועלה בשל הוראות החוק האמור, בצירוף נתוני ההכנסות של אותן נשים; (2) ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על השתתפותן של נשים שגיל הפרישה שלהן הועלה כאמור בפסקה (1), בשוק העבודה, בצירוף נתוני התעסוקה והאבטלה של אותן נשים; (3) נתונים לגבי ביצוע הכשרות מקצועיות לנשים שגיל הפרישה שלהן הועלה כאמור, ולגבי היקף השתתפותן בהכשרות מקצועיות, וכן לגבי התאמת ההכשרות המקצועיות לרמות השכלה שונות, קיום ההכשרות בפריסה ארצית, לרבות באזורי פריפריה גיאוגרפית, וביצוע ההכשרות במקומות נגישים פיזית ותחבורתית; (4) נתונים לגבי היקף השתתפותן של נשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו בהכשרות מקצועיות כאמור בפסקה (3), וכן נתונים לעניין גובה ההכנסה שלהן לאחר שהשתתפו בהכשרות מקצועיות כאמור בהשוואה לגובה ההכנסה לפני שהשתתפו בהכשרות המקצועיות; (5) השתלבותן בעבודה של נשים שקיבלו דמי אבטלה לפי סעיף 171(א)(1ב) או (1ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לאחר קבלת דמי האבטלה כאמור; (6) שיעורי המיצוי של מענק עבודה לפי סעיף 6ה לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007, וכן יישום הוראות הסעיף האמור; (7) יישום סעיף 13א ומימוש התקציב שנקבע בו. (ב) החל משנת 2024, יגיש המוסד לביטוח לאומי לוועדת הכספים של הכנסת, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ב-1 בינואר בכל שנה, דוח מסכם בעניינים המפורטים להלן, לגבי התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ועד מועד הדיווח: (1) השינוי בתחולת העוני בקרב נשים שנולדו בשנים 1960 עד 1969; (2) פעולות ליידוע נשים בדבר זכאותן למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי סעיף 269א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995- ולדמי אבטלה לפי סעיף 171(א)(1ב) ו–(1ג) לחוק האמור, ובכלל זה פניות יזומות של המוסד לביטוח לאומי לנשים; (3) ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על מצבן של נשים וזכאותן לגמלאות שמשלם המוסד לביטוח. (ג) ועדת הכספים של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדוחות שהוגשו לה לפי סעיף זה. |
| 14. 15-24. |
| 25. 26-31. חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987 - בטל. (תיקונים עקיפים - שולבו בחוקים השונים). |
| 32. תחילתו של חוק זה ביום י' בניסן התשס"ד (1 באפריל 2004) (בחוק זה - יום התחילה). |
| 33. (תיקון התשס"ה) (א) הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, כנוסחן בסעיף 22 בחוק זה, והוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בסעיף זה - חוק הביטוח הלאומי), למעט הוראות סעיפים 158, 160 ו-166 שבו, כנוסחן בסעיף 29 בחוק זה, יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך, ואולם סעיף 240(א) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 29(12) בחוק זה, לא יחול על אישה שנעשתה תושבת ישראל לראשונה לאחר יום י"א בכסלו התשי"ד (18 בנובמבר 1953) וביום י"ד בניסן התשכ"ה (16 באפריל 1965) כבר מלאו לה 60 שנים. (ב) הוראות סעיפים 158, 160 ו-166 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחן בסעיף 29(3) עד (5) בחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע, כהגדרתו בסעיף 158 בחוק האמור, חל לגביו ביום התחילה או לאחריו; ואולם מי שפסקה זכותו לדמי אבטלה רק מחמת הגיעו לגיל 65, וטרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע לגביו, יחולו לגביו הוראות הסעיפים האמורים כנוסחם בחוק זה, עד הגיעו לגיל הפרישה הקבוע לגביו. |
| 34. הנחות ופטורים שהיו קבועים ערב תחילתו של חוק זה לפי פסקאות משנה (2) ו-(3) של סעיף 8(א1)(2)(ג) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו החל ביום התחילה רק על מי שהגיע לגיל פרישת חובה או לגיל הפרישה, לפי הענין. |
[תיקונים: התשע"ב, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשפ"ב] (סעיפים 6 עד 8) גיל הפרישה לגבי גבר שנולד עד חודש אפריל 1942
גיל הפרישה לגבי אישה
גיל הפרישה המוקדמת לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1955
|