תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(שינוי מבנה הבורסה), התשע"ו-2016

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס' )(שינוי מבנה הבורסה), התשע"ו-2016.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן - "הבורסה" או "הבורסה בתל אביב")  הינה חברה פרטית בע"מ שהתאגדה בשנת 1953 כחברה מוגבלת בערבות ללא הון מניות והינה חברה שלא למטרות רווח, דהיינו, היא אינה רשאית לחלק רווחים. מכאן שחברי הבורסה שהם גם בעליה, אינם מחזיקים בזכויות הוניות. בנוסף, כיום ישנה זהות מלאה בין הבעלות על הבורסה לבין זכות הגישה למסחר. כלומר, רק הגופים שהינם בעלים של הבורסה (חברי הבורסה) נהנים מגישה למסחר.

מטרת הצעת חוק זו לאפשר שינוי מבנה הבעלות על הבורסה תוך הפיכתה לחברה למטרות רווח. מטרתו המרכזית של הליך שינוי המבנה היא הפיכת הבורסה לגורם תחרותי ויעיל יותר מכפי שהוא היום, המסוגל להוות תחרות משמעותית לבורסות בשווקים בינלאומיים ולזירות מסחר אלטרנטיביות בארץ ובחו"ל. 

מטרה נוספת של ההליך האמור, היא הרחבת בסיס החברות בבורסה והנגשתה למספר גדול יותר של גורמים בעלי זכות מסחר. לאחר השינוי המבני, הגישה למסחר לא תהא עוד תלויה בקיומן של זכויות בעלות בבורסה אלא תהא מבוססת על התקשרות חוזית בין הבורסה לבין חברים פוטנציאליים, דבר שיאפשר להגדיל את מספר בעלי זכויות המסחר בבורסה במנותק ממספר בעליה ומזהותם. יצוין כי כיום, מספר החברים בעלי גישה למסחר בבורסה בתל אביב נמוך משמעותית ממספרם בבורסות מקבילות בעולם.  

המעבר מהתאגדות שאינה למטרות רווח להתאגדות למטרות רווח במבנה של בעלות המופרדת מהגישה למסחר, יאפשר לבורסה להגיב באופן יעיל יותר ללחצי תחרות ולפעול בנפרד מהאינטרסים של החברים, ובכך ליצור בורסה מוכוונת שוק פשוטה ויעילה. בנוסף, נועד השינוי המבני להניח תשתית איתנה והכרחית לשיתופי פעולה אסטרטגיים עתידיים עם בורסות זרות ומשקיעים אסטרטגים, לפעילותן של בורסות נוספות בישראל ולאפשרות גיוס הון לפיתוח הבורסה עצמה, אשר בכוחם לתרום להרחבת בסיס הבעלות בבורסה ולגיוון האינטרסים של בעליה.

במסגרת השינוי המבני המוצע ולנוכח חשיבות הבורסה כמשאב לאומי החיוני לפעילות שוק ההון והכלכלה בישראל, פועלת הצעת החוק לחזק את מנגנוני הפיקוח על פעילות הבורסה, הן מנגנוני הפיקוח הפנימיים בתוך הבורסה באמצעות קביעת הסדרי ממשל תאגידי לטיפול בניגודי העניינים העשויים להתעורר כתוצאה ממבנה הבעלות החדש, והן אלה החיצוניים באמצעות פיקוח רגולטורי על קיום תנאי רישיון, קבלת היתרי החזקה ושליטה וקביעת סמכויות פיקוח ואכיפה של רשות ניירות ערך (להלן – "הרשות") ביחס לבורסה.

בחינת הליכי שינוי מבני של בורסות בעולם מעלה כי שינוי מבני מהווה אמצעי התורם להתמודדות הבורסה עם האתגרים העומדים בפניה, מעודד שיתופי פעולה ומיזוגים בין בורסות במקומות שונים בעולם ואף מאפשר לבורסות לגייס הון כישות עצמאית באמצעות הנפקת ניירות הערך שלה ורישומם למסחר.

נכון להיום זכויות ההצבעה בבורסה מתחלקות באופן שווה בין כל חברי הבורסה. עם שינוי מבנה הבורסה, הפיכתה לחברה למטרות רווח והפרדת זכויות הבעלות מזכויות המסחר, יחזיק כל בעל מניות בבורסה בזכויות הצבעה ובזכויות הוניות, בהתאם לחלוקה שתוחלט על דעתם. השינוי המבני ייעשה אם כן על ידי הבורסה וחבריה, ותיקון החקיקה נועד לקבוע שינויים בפרק ח' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – "החוק" או "חוק ניירות ערך"), על מנת שהשינוי המבני המבוקש יתאפשר.

שינוי מבנה הבעלות בבורסה יוביל לביטול השליטה ההיסטורית מאז ייסוד הבורסה של הבנקים בבורסה. על מנת לגוון את הרכב בעלי המניות בבורסה ולתמרץ את חברי הבורסה הנוכחיים למכור את החזקותיהם בבורסה נקבע כי החזקותיהם מעבר לשיעור של חמישה אחוזים יורדמו ולא יקנו כל זכויות. עוד נקבע, כי כאשר בעלי המניות הנוכחיים בבורסה ימכרו את החזקותיהם הם יחוייבו במס רווח הון של 100% בגין מלוא רווח ההון שיצמח להם ממועד שינוי המבנה בבורסה.

 

  ג. עיקרי החוק המוצע

 

1.  שינוי מבנה הבעלות בבורסה - על מנת לאפשר לבורסה להפוך לחברה למטרות רווח הרשאית לחלק רווחים לבעליה, מוצע למחוק את התנאי הקבוע היום בסעיף 45(ב)(2) לחוק ניירות ערך בדבר איסור חלוקת רווחים. תיקון זה יאפשר הפרדת זכויות הבעלות וההצבעה בבורסה מזכות החברות בבורסה לצרכי גישה למסחר.

 

2.  חיזוק מנגנוני הפיקוח על הבורסה - הפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח וגיוון הרכב הבעלות בה, אינטרס הגנת המשקיעים וכן הצורך לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, מחייבים הגברת הפיקוח הקיים על הבורסה והקניית אמצעי פיקוח ואכיפה כמקובל לגבי כלל הגורמים המפוקחים על ידי הרשות, באופן שיבטיח הגברת השקיפות והניהול התקין וההוגן של הבורסה. לפיכך יחד עם השינוי המבני של הבורסה מוצע להשוות את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות המוקנות לה בחוק ניירות ערך ביחס לבורסה, לסמכויות הפיקוח והאכיפה הקיימות לרשות ביחס לכלל הגורמים המפוקחים על ידה.

3.  מתן רישיון והיתרי החזקה בבורסה – מוצע להסמיך את שר האוצר להעניק רישיון לפתיחת בורסה, להתנות תנאים ברישיון או לשנותם בכל עת, להחליט שלא להיעתר לבקשת הרישיון או לבטל רישיונה של בורסה. כן מוצע להסמיך את הרשות בהסכמת שר האוצר לתת היתר החזקה למחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה.

4.  פעילות הבורסה  - בשל חשיבות הבורסה כתשתית לאומית חיונית וכגורם חשוב ומכריע בשוק ההון בפרט ובכלכלת המשק בכלל, מוצע לקבוע כי הבורסה תפעל משיקולים מקצועיים תוך הבטחת עניינו של הציבור בפעילותה, זאת לשם הבטחת מקצועיותה והכוונת הבורסה לשקול שיקולי רוחב של הגנת הציבור בכללותו, מעבר לשיקולים עסקיים של השאת רווחים, כקבוע בסעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – "חוק החברות").

5.  ייחוד העיסוק – ככלל יותר לבורסה לעסוק אך בפעילותה כבורסה. יחד עם זאת, לבורסה ולחברה המוחזקת על ידה יותר לתת שירותי סליקה, משמורת ושירותים נלווים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוק כבורסה ובלבד ששירותים אלו אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים. כך למשל, אפשר שהבורסה תעסוק בשירותי הפצת מידע.

6.  ממשל תאגידי – מוצע להחיל ביחס לבורסה הוראות הנוגעות לממשל תאגידי באופן בו יושג איזון בין הרצון לספק סביבה עסקית לבורסה, ובין הצורך בקיומם של מנגנוני פיקוח בלתי תלויים מאידך. מוצע להתבסס על כללי הממשל התאגידי הקבועים כיום בחוק החברות ביחס לחברות ציבוריות או לחברות פרטיות שהן חברות איגרות חוב ועל ההוראות הייחודיות הקיימות כבר היום בחוק ניירות ערך ביחס לדירקטוריון הבורסה, בכפוף להתאמות הנדרשות בשל אופי הפעילות והמבנה של הבורסה ולאור היותה חברה פרטית. ההוראות המוצעות יחולו בנוסף על הוראות חוק החברות כפי שהן חלות לגבי כל חברה. בין יתר הוראות הממשל התאגידי מוצע לקבוע הוראות גם בנושאים העיקריים הבאים:

א. הרכב הדירקטוריון – מוצע לקבוע כי דירקטוריון של בורסה יכלול לא יותר מחמישה עשר דירקטורים ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים, מתוכם שלושה דירקטורים בלתי תלויים שתמנה האסיפה הכללית בהמלצת ועדה לאיתור מועמדים ועל דעת יושב ראש הרשות. יושב ראש הדירקטוריון יענה אף הוא על תנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה וייבחר על ידי הדירקטוריון ועל דעת יושב ראש הרשות. שר האוצר רשאי למנות דירקטור מטעמו ונגיד בנק ישראל רשאי אף הוא בהסכמת שר האוצר למנות דירקטור מטעמו.

ב. ועדה לאיתור מועמדים - מוצע לקבוע כי במקום ועדת המינויים הקיימת היום, תוקם ועדה לאיתור מועמדים שהיא וועדה ממליצה המציעה מועמדים לכהונת דירקטורים בלתי תלויים, מתוכם תבחר האסיפה הכללית של הבורסה לפחות שלושה דירקטורים בלתי תלויים על דעת יושב ראש הרשות.

  ג.  ועדת ביקורת ואסדרה – כחברה למטרות רווח תתמודד הבורסה עם ניגודי עניינים רבים ומגוונים בין בעלי האינטרסים השונים בפעילותה. לשם כך נדרש מנגנון שינטרל את ניגודי העניינים המובנים בפעילותה, ויוודא כי סמכויות הפיקוח והאסדרה של הבורסה מתקיימות בצורה נאותה. מוצע כי מנגנון זה יוקם בבורסה בדמות ועדת ביקורת ואסדרה ויאומצו הוראות חוק החברות בעניין סמכות והרכב ועדת הביקורת תוך התאמתן לצרכיה הייחודיים כאמור של הבורסה. 

7.  מתן רישיון להפעלת מסלקה – מוצע לקבוע בחוק את חובת הרישוי למסלקות אשר הסמכות להעניקו תופקד בידי שר האוצר. שר האוצר יתן רישיון לחברה המבקשת לפתוח מסלקה במידה וזו תעמוד בתנאים שייקבעו.

8.  תחילה והוראות מעבר - תחילת החוק תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו. בנוסף מוצע שהבורסה בתל אביב המחזיקה ברישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך בערב יום התחילה, תוכל להמשיך לפעול על פי הרישיון הקיים.

  

ד. השפעת החוק על החוק הקיים

      בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968: תיקון פרק ח' וסעיפים 1, 52נו, 53 ו- 56ו.

      בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013: תיקון התוספת.

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981: תיקון סעיף 5א.

 

ה.  השפעת החוק על התקציב, תקנים במשרדי הממשלה הרלבנטיים וההיבט המנהלי

לא צפויה השפעה על תקציב המדינה, יתכן שינוי בתקציב ובתקן המנהלי של רשות ניירות ערך.

 

  ו.  מצורף נוסח החוק המוצע.

 

תזכיר חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(שינוי מבנה הבורסה), התשע"ו-2016

 

 

דברי הסבר

כללי  

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן - "הבורסה" או "הבורסה בתל אביב")  הינה חברה פרטית בע"מ שהתאגדה בשנת 1953 כחברה מוגבלת בערבות ללא הון מניות והינה חברה שלא למטרות רווח, דהיינו, היא אינה רשאית לחלק רווחים. מכאן שחברי הבורסה שהם גם בעליה, אינם מחזיקים בזכויות הוניות. בנוסף, כיום ישנה זהות מלאה בין הבעלות על הבורסה לבין זכות הגישה למסחר. כלומר, רק הגופים שהינם בעלים של הבורסה (חברי הבורסה) נהנים מגישה למסחר.

   על רקע השפל במחזורי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, שפל שפגע בשוק המשני ובשוק הראשוני גם יחד, מינה יושב ראש רשות ניירות ערך (להלן -  "הרשות") בחודש מאי 2013 את ה"וועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה" (להלן - "הוועדה"). הנתונים אותם בחנה הועדה הצביעו על ירידה של 50% במחזורי המסחר היומיים במניות בשנת 2013 לעומת שנת 2007. ירידת המחזורים בשוק המניות היא מגמה שנצפתה גם במקומות אחרים בעולם, אולם שיעור ירידת המחזורים במניות בבורסה בתל אביב היה חד יותר באופן יחסי. מגמת הירידה במחזורי המסחר התרחשה בשוק המניות בכללותו ולא רק במגזרים מסוימים: ירידת המחזורים התרחשה בכל הענפים (לרוב ביחס דומה), במניות החברות הדואליות (חברות שרשמו ניירות ערך שלהן למסחר הן בבורסה בתל אביב והן בבורסה אחרת בחוץ לארץ) בדומה למניות החברות המקומיות, ובקרב החברות הגדולות כמו בקרב החברות הקטנות. בחינת הנתונים העלתה גם כי רוב המסחר היומי במניות מרוכז בחברות הגדולות. כלומר, כחמישים עד שישים מהמניות הרשומות למסחר בבורסה נסחרות בהיקפים משמעותיים, ומחזור המסחר הכולל שלהן מהווה כ-83%‏ עד 85% מסך המחזור היומי. בתקופת המשבר הכלכלי (סוף 2008‏-2009), נתח המסחר היומי של החברות הגדולות נשק ל-90%, כלומר 90% מהמסחר רוכז בידי 10% מהחברות. בדומה לשוק המניות, בשוק הנגזרים מחזור המסחר באופציות על מדד ת"א-25 בשנת 2013 היה נמוך ביותר משליש מהמחזור שבתחילת שנת 2007.  במקביל לירידה בהיקפי המסחר חלה ירידה גם בצד ההיצע. הירידה בהיצע התבטאה בירידה בהיקפי ההנפקות הראשוניות בשוק המניות, ובמספר החברות שנמחקו מהמסחר.

 

יש מספר רב של גורמים אפשריים לירידה במחזורי המסחר בבורסה, לרבות גורמים מקרו-כלכליים שאינם בשליטת הבורסה. הוועדה בחנה את הגורמים השונים והמלצתה המרכזית הייתה שינוי מבנה הבעלות על הבורסה ומעבר ממודל של חברים ללא זכויות הוניות למודל של תאגיד למטרות רווח, באופן המנתק ככל האפשר בין הבעלות לבין החברות תוך מזעור ניגודי העניינים בין ניהול הבורסה ובין האינטרסים השונים של כל הפעילים בבורסה. ממסקנות הוועדה עלה כי בורסות בעולם אשר זנחו את המודל של שותפות במבנה של קואופרטיב ועברו למודל של תאגיד הפועל למטרת רווח הצליחו לשפר פרמטרים חשובים בפעילותן ובהם: שקיפות וממשל תאגידי, אטרקטיביות, יעילות, סחירות, נגישות להון, ושיתופי פעולה עם בורסות אחרות ועם משקיעים. הצעת חוק זו מבוססת בין היתר על מסקנות הוועדה והמלצותיה.

מטרת הצעת חוק זו אם כן, היא הסדרת שינוי מבנה הבעלות על הבורסה תוך הפיכתה לחברה למטרות רווח. כפי שהוצג לעיל, מטרתו המרכזית של הליך שינוי המבנה היא הפיכת הבורסה לגורם תחרותי ויעיל יותר מכפי שהוא היום, המסוגל להוות תחרות משמעותית לבורסות בשווקים בינלאומיים ולזירות מסחר אלטרנטיביות בארץ ובחו"ל. 

מטרה נוספת של ההליך האמור, היא הרחבת בסיס החברות בבורסה והנגשתה למספר גדול יותר של גורמים בעלי זכות מסחר. לאחר השינוי המבני, הגישה למסחר לא תהא עוד תלויה בקיומן של זכויות בעלות בבורסה אלא תהא מבוססת על התקשרות חוזית בין הבורסה לבין חברים פוטנציאליים, דבר שיאפשר להגדיל את מספר בעלי זכויות המסחר בבורסה במנותק ממספר בעליה ומזהותם. יצוין כי כיום, מספר החברים בעלי גישה למסחר בבורסה בתל אביב נמוך משמעותית ממספרם בבורסות מקבילות בעולם.  

המעבר מהתאגדות שאינה למטרות רווח להתאגדות למטרות רווח במבנה של בעלות המופרדת מהגישה למסחר, יאפשר לבורסה להגיב באופן יעיל יותר ללחצי תחרות ולפעול בנפרד מהאינטרסים של החברים, ובכך ליצור בורסה מוכוונת שוק פשוטה ויעילה. השינוי המבני ידרוש מהבורסה להתמקד בעסקיה באופן המשרת אותה כבורסה, את בעלי מניותיה ואת כלל המשתמשים בשירותיה ולא רק את חברי הבורסה. הצורך במתן דין וחשבון לבעלי המניות, שחלקם אינם חברי בורסה, והעובדה שעליה לפעול למטרות רווח יגרמו לכך שפעולותיה תתבצענה באופן התואם את צרכי כלל השוק ובאופן תחרותי ויעיל יותר.

בנוסף, נועד השינוי המבני להניח תשתית איתנה והכרחית לשיתופי פעולה אסטרטגיים עתידיים עם בורסות זרות ומשקיעים אסטרטגים, לפעילותן של בורסות נוספות בישראל ולאפשרות גיוס הון לפיתוח הבורסה עצמה, אשר בכוחם לתרום להרחבת בסיס הבעלות בבורסה ולגיוון האינטרסים של בעליה.

לנוכח חשיבות הבורסה כמשאב לאומי החיוני לפעילות שוק ההון והכלכלה בישראל, קובעת הצעת החוק כי הבורסה תפעל להבטחת עניינו של הציבור בפעילותה. כמו כן, מבקשת הצעת החוק לחזק את מנגנוני הפיקוח על פעילות הבורסה, הן מנגנוני הפיקוח הפנימיים בתוך הבורסה באמצעות  קביעת הסדרי ממשל תאגידי לטיפול בניגודי העניינים העשויים להתעורר כתוצאה ממבנה הבעלות החדש, והן אלה החיצוניים באמצעות פיקוח רגולטורי על קיום תנאי רישיון, קבלת היתרי שליטה החזקה וקביעת סמכויות פיקוח ואכיפה של הרשות ביחס לבורסה.

לבסוף, ובמבט רחב יותר, נועד השינוי המוצע לחזק את מעמדה של הבורסה כתשתית חיונית לפעילות שוק ההון והכלכלה בישראל ולהרחיב את פעילותה. כל זאת תוך הבטחה כי הבורסה תפעל לקידום הגינות ויעילות המסחר, אשר בתורם יקרינו על אמון הציבור בשוק ההון וימשכו תאגידים להירשם למסחר בבורסה תוך הגדלת היקפי הפעילות בשוק הראשוני והמשני.

בחינת הליכי שינוי מבני של בורסות בעולם מעלה כי שינוי מבני מהווה אמצעי התורם להתמודדות הבורסה עם האתגרים העומדים בפניה, מעודד שיתופי פעולה ומיזוגים בין בורסות במקומות שונים בעולם ואף מאפשר לבורסות לגייס הון כישות עצמאית באמצעות הנפקת ניירות הערך שלה ורישומם למסחר.

 

נכון להיום זכויות ההצבעה בבורסה מתחלקות באופן שווה בין כל חברי הבורסה. כאמור, נוכח אופן התאגדות הבורסה כגוף שאינו למטרות רווח, חברי הבורסה אינם מחזיקים בזכויות הוניות כלשהן. עם שינוי מבנה הבורסה, הפיכתה לחברה למטרות רווח והפרדת זכויות הבעלות מזכויות המסחר, יחזיק כל בעל מניות בבורסה בזכויות הצבעה ובזכויות הוניות, בהתאם לחלוקה שתוחלט על דעתם. השינוי המבני ייעשה אם כן על ידי הבורסה וחבריה, ותיקון החקיקה נועד לקבוע שינויים בפרק ח' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן – "החוק" או "חוק ניירות ערך"), על מנת שהשינוי המבני המבוקש יתאפשר.

 

סעיף 1

לנוכח השינוי המבני של הבורסה והפרדת זכויות הבעלות וההצבעה בבורסה מזכות החברות בבורסה לצרכי גישה למסחר, נדרש להגדיר חבר בורסה במשמעותו המיועדת לצרכי גישה למסחר בלבד, ללא זכויות הבעלות וההצבעה בבורסה שיישמרו לבעלי מניות הבורסה בלבד. לפיכך, מוצע להגדיר "חבר בורסה" כמי שהוא חבר הבורסה בהתאם להוראות שנקבעו בתקנון הבורסה. הגדרה זהה מצויה כיום בסעיף 35א לחוק.

כמו כן, מוצע להוסיף את הבורסה ואת חברי המסלקה לרשימה הגורמים המנויים בהגדרת המונח "גורם מפוקח" שבסעיף 1 לחוק. הגדרת "גורם מפוקח" בסעיף 1 לחוק ניירות ערך קובעת את זהות הגורמים המפוקחים על ידי הרשות. הגדרה זו משמשת בסעיפים שונים לאורך החוק לצורך קביעת סמכויות פיקוח ואכיפה של הרשות ביחס לגורמים המפוקחים על ידה.

סעיף 51 לחוק ניירות ערך קובע כי הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה. יחד עם זאת לא כל סמכויות הפיקוח והאכיפה אשר קיימות לרשות לגבי כלל הגורמים המפוקחים על ידה, נתונות לרשות ביחס לבורסה שכן היא אינה מוגדרת כ"גורם מפוקח" בסעיף 1 לחוק. כך למשל, סעיף 52סז לחוק קובע כי לעניין פרק ח'4 לחוק העוסק בהטלת אמצעי אכיפה מינהליים, גורם מפוקח שגרם להצגת פרט מטעה לרשות בדיווח, מסמך או הודעה אותם הוא נדרש להגיש לפי כל דין, כשהיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות, יחשב כמבצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית לחוק. הטלת אחריות דומה על גורם מפוקח קבועה בסעיף 54(א1) לחוק. כך גם, סעיף 56א(א)(2) לחוק, המאפשר ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, להיכנס למקום בו מתקיימת פעילות של גורם מפוקח ולדרוש מסירת מסמכים.

הפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח וגיוון הרכב הבעלות בה, אינטרס הגנת המשקיעים וכן הצורך לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, מחייבים הגברת הפיקוח הקיים על הבורסה והקניית אמצעי פיקוח ואכיפה כמקובל לגבי כלל הגורמים המפוקחים על ידי הרשות, באופן שיבטיח את הניהול התקין וההוגן של הבורסה.

כך גם ההסדרה המוטלת לראשונה במסגרת הצעת החוק על מסלקות הבורסה, לרבות בעניין חובת רישוי, חובת קבלת היתרי שליטה והחזקה וכללי ממשל תאגידי, מחייבת את הגברת הפיקוח שמקיימת הרשות גם על המסלקות ועל חבריהן. הגדרת "גורם מפוקח" קובעת היום רק את המסלקה בגדרה, אך לנוכח הניתוק האפשרי כאמור בין הבורסה לבין המסלקה ובין חברי הבורסה וחברי המסלקה ולנוכח האסדרה החדשה המוצעת בהצעת החוק ביחס למסלקות, מוצע לכלול בהגדרת "גורם מפוקח" גם את חברי המסלקה, לצורך הקניית אמצעי פיקוח ואכיפה של הרשות גם ביחס אליהם.

לפיכך יחד עם השינוי המבני של הבורסה והטלת האסדרה החדשה על המסלקות ופעילותן, מוצע להשוות את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות המוקנות לה בחוק ניירות ערך ביחס לבורסה, למסלקה ולחבריהן, לסמכויות הפיקוח והאכיפה הקיימות לרשות ביחס לכלל הגורמים המפוקחים על ידה.

 

 

סעיף 2

פרק ח' לחוק קובע את ההוראות החלות על הבורסה. לאור הסעיפים החדשים שמוצע להוסיף לפרק זה, מוצע גם לחלק את הפרק לסימנים. סימן א' המוצע יעסוק בנושא רישיון הבורסה, היתרי החזקה ושליטה.

 

סעיף 3             תיקון סעיף 45

סעיף 45 לחוק במתכונתו הנוכחית, קובע את חובת קבלת רישיון מידי שר האוצר לשם ניהול בורסה לניירות ערך. סעיף זה גם קובע את התנאים למתן רישיון לניהול בורסה, בהם: ייחוד מטרותיה לניהול בורסה לניירות ערך, איסור על חלוקת רווחים לחבריה וקיומו של תקנון הבורסה המסדיר את פעילותה. מעבר לתנאים מינימליים אלה החוק הקיים אינו קובע דרישות נוספות החלות על חברה המבקשת להפעיל בורסה לניירות ערך בישראל.

 

מוצע לקבוע הגדרה ל"בורסה", אשר תגדיר מהותית את פעולתה של הבורסה כמערכת המפגישה פקודות של קונים או מוכרים בניירות ערך תוך שימוש בשיטת מסחר הפועלת על פי כללים שנקבעו מראש או משכללת את העסקאות או מבצעת ביחס לניירות ערך את הפעולות המבוצעות בדרך כלל על ידי בורסה במשמעותה המקובלת, למעט זירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יא לחוק ניירות ערך. הגדרה זו תבוא לצד הגדרת הנוחות של בורסה בסעיף 1 לחוק.

מההגדרה המוצעת כאמור תיגזר חובת הרישוי הקבועה בסעיף זה, ומוצע שהגדרה זו תשמש גם לצרכי סעיף 45א1 המוצע העוסק בהגשת הבקשה לרישיון וסעיף 51ב המוצע העוסק באיסור הצעה למתן שירותי מסחר בבורסה הפועלת ללא רישיון.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיף קטן (ב), הקובע את התנאים לרישיון בורסה, ולקבוע את התנאים לרישיון בורסה בסעיף נפרד, סעיף 45א2.

נוסחו של סעיף קטן (ב) שמוצע למחוק הוא:

"(ב)     רשיון לפי סעיף זה יינתן לחברה שאינה מגבילה את מספר חבריה ואשר –

(1)        תזכיר ההתאגדות שלה מייחד מטרותיה לניהול בורסה לניירות ערך;

(2)        תקנות ההתאגדות שלה מבטיחות כי רווחיה ישמשו רק למטרותיה ולא יחולקו בין חבריה, וכי בפירוקה תשמש יתרת נכסיה למטרות שיקבע שר האוצר; הוראת פסקה זו תחול עד לאחר מתן שני רשיונות או יותר לפי סעיף 45(א);

(3)        התקינה תקנון כאמור בסעיף 46 והתקנון אושר על ידי שר האוצר אחרי התייעצות עם הרשות ועל ידי ועדת הכספים של הכנסת;

(4)        הבורסה שבהנהלתה תהיה בעיר שאין בה בורסה מכבר."

 

סעיף 4          ביטול סעיף 45א

מוצע לבטל את סעיף 45א לחוק הקובע הוראות בדבר דירקטוריון הבורסה ולקבוע הסדר חדש בנושא זה בסימן ג' המוצע העוסק בממשל תאגידי של הבורסה, כפי שיוסבר בהרחבה בדברי ההסבר לסעיף זה להלן.

נוסחו של סעיף 45א שמוצע לבטל הוא:

"45א. (א)  דירקטוריון בורסה (להלן - הדירקטוריון) יהיה מורכב מאלה:

(1)       שבעה דירקטורים שיבחרו חברי הבורסה כפי שנקבע במסמכי ההתאגדות שלה;

(2)       חמישה דירקטורים שתמנה ועדת המינויים על דעת יושב ראש הרשות (להלן - דירקטורים חיצונים);

(3)       דירקטור שימנה שר האוצר;

(4)       דירקטור שימנה נגיד בנק ישראל;

(5)       יושב ראש הדירקטוריון, שיבחר הדירקטוריון על דעת יושב ראש הרשות, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות לדירקטור חיצון כאמור בסעיף קטן (ו) והוא אינו בעל ענין בתאגיד שניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה;

(6)       המנהל הכללי של הבורסה שיבחר הדירקטוריון, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות לדירקטור חיצון כאמור בסעיף קטן (ו) והוא אינו בעל ענין בתאגיד שניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה; למנהל הכללי של הבורסה לא תהיה זכות הצבעה.

           (ב)   תקופת כהונתו של דירקטור חיצון תהיה שנתיים, וניתן למנותו לשתי תקופות כהונה נוספות של שנתיים כל אחת; חלפו לפחות שנתיים מתום הכהונה כאמור, ניתן לשוב ולמנותו דירקטור חיצון.

           (ג)   תקופת כהונתו של יושב ראש הדירקטוריון תהיה חמש שנים, וניתן לבחור בו לתקופת כהונה נוספת אחת של חמש שנים.

           (ד)   לענין סעיף זה וסעיף 45ב –

           "ועדת המינויים" - ועדה המורכבת מארבעה חברים אלה:

(1)       שופט שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שיהיה יושב ראש הוועדה ולו קול מכריע במקרה של דעות שקולות;

(2)       יושב ראש הרשות;

(3)       יושב ראש הדירקטוריון;

(4)       דיקן הפקולטה למינהל עסקים של האוניברסיטה בעיר שבה נמצאת הבורסה, או חבר הסגל האקדמי שהוא מינה, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות לדירקטור חיצון;

           "בעל ענין" - בעצמו או יחד עם בן משפחה שלו.

           (ה)  ועדת המינויים תקבע את נהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.

           (ו)   דירקטור חיצון לא יהיה חבר בורסה או בעל ענין בו או עובד שלו, או בעל ענין או עובד בתאגיד בשליטת חבר בורסה, או עובד של בעל שליטה בחבר בורסה, או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה, או בעל ענין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות אמות מידה נוספות לכשירות דירקטור חיצון."

 

הוספת סעיפים  45א1 ו 45א2 בקשה לרישיון ותנאים ושיקולים למתן לרישיון

מוצע לקבוע בסעיף 45א1 כי חברה המבקשת לפתוח בורסה (להלן – "המבקשת") תגיש על כך בקשה מפורטת . בסעיף 45א2(א) מוצע לקבוע כי שר האוצר רשאי בהתבסס על השיקולים הקבועים בסעיף קטן (ב) להעניק רישיון למבקשת שעומדת בתנאים המפורטים:

(1)  היא מאוגדת כחברה לפי חוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן – "חוק החברות"). בכך יובטח כי המבקשת הינה חברה רשומה בישראל הכפופה למנגנוני הפיקוח הקבועים בחוק החברות.

(2)  תקנון ההתאגדות שלה מייחד מטרותיה לניהול בורסה לניירות ערך ומבטיח את ניהולה התקין וההוגן.

(3)  היא התקינה תקנון כאמור בסעיף 46 לחוק ניירות ערך והתקנון אושר על ידי הרשות ושר האוצר.

(4)  היא או חברה המוחזקת על ידה לא עוסקת בפעילות אחרת מלבד פעילות כבורסה כאמור בסעיף 45א11 המוצע להלן, הקובע כי הבורסה תעסוק רק בפעילותה כבורסה ובמתן שירותים נלווים הקשורים בטיבם לפעילות הבורסה ואינם מעוררים חשש לניגוד עניינים.

(5)  היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי סעיף 55א לחוק ניירות ערך, אם נקבעו.

(6)  היא עומדת בדרישות שייקבעו בידי שר האוצר בתקנות לעניין הון עצמי, ביטוח פקדון וערבות. מטרת דרישות אלה היא להבטיח "כרית ביטחון" של הבורסה וכן להבטיח כי הבורסה תהיה בעלת בסיס כלכלי איתן המאפשר לה להתמודד עם הסיכונים הגלומים בפעילותה.

 

יודגש כי על מנת לאפשר לבורסה להפוך לחברה למטרות רווח הרשאית לחלק רווחים לבעליה, נמחק התנאי הקבוע היום בסעיף 45(ב)(2) לחוק ניירות ערך בדבר איסור חלוקת רווחים.

 

מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) את השיקולים למתן רישיון בורסה לפי פרק זה ובהם:

(1)  תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן.

(2)  מיומנותם והתאמתם של בעלי אמצעי השליטה ונושאי המשרה במבקשת, לתפקידם.

(3)  האמצעים הכספיים של המבקשת.

(4)  האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה במבקשת.

(5)  האמצעים הטכניים והיכולת התפעולית של המבקשת.

(6)  טעמים שבטובת הציבור.

(7)  טעמים הנוגעים למהימנות המבקשת, בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה.

שיקולים דומים קבועים גם בסעיף 6 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – "חוק הבנקאות (רישוי)") ובסעיף 17 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)").

 

 

 

הוספת סעיף 45א3 החלטה בבקשת רישיון

מוצע לקבוע בסעיף 45א3 כי במידה ושר האוצר סבור שיש להיעתר לבקשה הוא יעניק רישיון למבקשת. כמו כן, שר האוצר רשאי לסרב למתן רשיון וכן להתנות תנאים ברישיון או לשנותם בכל עת במקרים שבהם הדבר נדרש להבטחת פעילות הבורסה על פי החוק או על מנת להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים או את ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, וזאת לאחר הודעת נימוקי שר האוצר למבקשת ומתן זכות טיעון לפני החלטתה.

 

הוספת סעיף 45א4 ביטול רישיון

סעיף קטן (א) – מוצע לקבוע בסעיף 45א4(א) את העילות לפיהן רשאי שר האוצר לבטל את רישיונה של הבורסה לאחר שניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו, כדלקמן: מתן רישיון לפתיחת בורסה נעשה על יסוד מידע כוזב, חדל להתקיים בבורסה תנאי מן התנאים לרישיונה הקבועים בסעיף 45א2 או מהתנאים הקבועים ברישיונה לפי סעיף 45א3, מטעמים הנוגעים למהימנותה של הבורסה או למהימנותו של בעל שליטה בה, או למהימנותו של נושא משרה בכירה באחד מהם, בהתאם לרשימת נסיבות שתקבע הרשות כאמור בסעיף קטן (ג) לאותו סעיף, או במקרה בו הבורסה לא תיקנה הפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ב) או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה עליה הורה.

ביטול רישיון בגין פגם במהימנות הוא הסדר הדומה במהותו להסדר הקבוע כיום ביחס לכמה גופים המפוקחים על ידי הרשות. בין הגופים האמורים ניתן למנות נאמן לפי סעיף 10א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד – 1994 (להלן – "חוק השקעות משותפות"), מנהל קרן לפי סעיף 15 לחוק השקעות משותפות ובעל רישיון לפי סעיף 10(א1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995 (להלן – "חוק הייעוץ")

סעיף קטן (ב) – מוצע להסמיך את יושב ראש הרשות לדרוש מהבורסה תיקון הפרה במידה ומצא כי הבורסה הפרה הוראה מהוראות החוק או הוראה או הנחיה של הרשות. הוראה זו דומה להוראה הקבועה בסעיף 44יג(ג) לחוק ניירות ערך, בסעיף 15(א) לחוק השקעות משותפות ולסעיף 7 לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד -  2014 (להלן – "חוק הדירוג").

סעיף קטן (ג) - מוצע לקבוע כי הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של הבורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה באחד מהם. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. יצוין כי רשימה כזו כבר מצויה באתר הרשות^[4] לגבי הגורמים המפוקחים על ידי הרשות (יועצי השקעות, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות, זירות סוחר לחשבונו העצמי וחברות דירוג אשראי) בהתאם לסמכות הרשות המוקנית לה כאמור בסעיפים המנויים לעיל בחוק השקעות משותפות ובחוק הייעוץ ביחס לגופים המפוקחים על ידי הרשות.

 

הוספת סעיפים 45א5 - 45א8 היתר החזקה והיתר שליטה, העברת אמצעי שליטה, ביטול, שינוי או התליה של היתר וחובת הודעה של מחזיק היתר החזקה או היתר שליטה על פגם במהימנות

תהליך המעבר של הבורסה מחברה בבעלות משותפת של חברי הבורסה בתאגיד אשר אינו רשאי לחלק רווחים, למבנה של חברה בבעלות פרטית או ציבורית, הפועלת למטרות רווח ואשר נועדה לשרת את בעלי מניותיה, יוצר, כאמור, הפרדה בין זכויות הבעלות וההצבעה מחד, לבין הזכות של חברי הבורסה לגישה ישירה למסחר מאידך. תהליך זה משנה את מבנה ההחזקות בבורסה אף שפעילותה כבורסה נותרת בעינה ושתכליתה הציבורית החיונית לכלכלת המדינה נשמרת. חשיבותה של הבורסה כתשתית לאומית חיונית, גוזרת הטלת מגבלות על היווצרות בעלי עניין המחזיקים מעל חמישה אחוזים בסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה ועל בעלי שליטה בבורסה, כמו גם מגבלות על זהות בעלי עניין מכח החזקה או בעלי שליטה כאמור. מגבלות אלה עשויות לכלול הגבלת בעלי עניין כאמור והתניית היתרי החזקה בהוכחת יכולת ומומחיות לנהל בורסה וכן בעמידה במבחני מהימנות (Fit and Proper).

בנוסף, במצב זה נדרש פיקוח הדוק על מבנה הבעלות של הבורסה ועל בעלי היתרי ההחזקה, שכן לאחר השינוי המבני, הבורסה עשויה להעניק שירותים נוספים שיתכן ויתחרו בשירותי חברי הבורסה הנוכחיים, למשל באמצעות מתן גישה ישירה למסחר למשתתפים נוספים. במצב זה יש לצמצם את ניגודי העניינים בין הבורסה לבין חבריה ולוודא שקבלת ההחלטות על ידי הנהלת הבורסה תהיה יעילה ולא תושפע מניגודי עניינים. לאור כל האמור, מוצע לקבוע מנגנון של קבלת היתרי החזקה בגין החזקה של אמצעי שליטה בשיעור של חמישה אחוזים או יותר. קבלת היתר שליטה תתאפשר רק בגין בורסות אחרות, ככל שיקומו בעתיד, אך לא הבורסה הקיימת.  

     מוצע לקבוע בסעיף 45א5(א) כי אדם לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, אלא על פי היתר החזקה מאת שר האוצר. בסעיף קטן (ב) לאותו סעיף מוצע לקבוע הסדר דומה לעניין קבלת היתר שליטה בבורסה אחרת.

בסעיף 45א5(ג) מוצע לקבוע כי חבר בורסה או תאגיד בנקאי לא יקבלו היתר החזקה או היתר שליטה לפי סעיף זה. כאמור לעיל, אחת ממטרות הליך השינוי המבני בבורסה היא הרחבת בסיס החברות בה על ידי ניתוק בין החברות לבעלות, ובאופן זה לאפשר לבורסה לפעול באופן עצמאי לטובת קידום עסקיה במנותק מטובת חבריה. על מנת להגשים מטרה זו, מוצע לקבוע במפורש כי חבר בורסה או תאגיד בנקאי – אשר משמשים היום גם כבעלי הבורסה וגם כחבריה – לא יוכלו לקבל היתר החזקה של מעל חמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בבורסה, באופן אשר יחייב הכנסת גיוון להרכב בעלי המניות בבורסה.

בסעיף 45א5(ד) מוצע לקבוע את השיקולים שיובאו בחשבון בעת מתן היתר החזקה או היתר שליטה כאמור: טעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו, חשש לפגיעה ביכולת הבורסה לעמוד בחובותיה, קיומם של ניגודי עניינים בין מבקש ההיתר או תאגיד קשור אליו לבין הבורסה וחשש לפגיעה בניהולה התקין וההוגן של הבורסה וכן בשל חשש לפגיעה באינטרס הציבורי או בטובת המדינה.

בסעיף 45א5(ה) מוצע לקבוע כי שליטה בבורסה או החזקת אמצעי שליטה בלא קבלת היתר מתאים לפי סעיף זה, לא תקנה זכויות כלשהן, כדוגמת זכויות הצבעה או זכויות לקבלת רווחים בחלוקה, מעבר לזכויות שמקנה החזקה בשיעור שאינו טעון היתר כאמור.

בסעיף 45א5(ו) מוצע להחריג את בנק ישראל מדרישת קבלת היתר לפי סעיף זה.

בסעיף 45א5(ז) מוצע לקבוע כי חובת קבלת היתר החזקה או היתר שליטה תחול גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה כערובה לחיוב. יחד עם זאת, מוצע להחריג החזקות אמצעי שליטה בשיעורים קטנים מאוד שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בחשבונות ניירות ערך של לקוחות, על מנת לאפשר לתאגידים בנקאיים בטחונות בשיעורים כאמור במהלך העסקים הרגיל בתיקי לקוחותיהם, מבלי להידרש לצורך בקבלת היתר החזקה בגין כך. נוסח זהה קבוע גם בסעיף 34(ז) לחוק הבנקאות (רישוי).

בסעיף 45א6 מוצע לקבוע כי מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה לא רשאי להעבירו לאחר ביודעו שמקבל אמצעי השליטה נדרש להיתר החזקה או להיתר שליטה לפי סעיף 45א5, ואין בידו היתר כאמור.

בסעיף 45א7 מוצע לקבוע כי אם מצא שר האוצר שחדל להתקיים בבעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור או שמתקיימת נסיבה המעידה על פגם במהימנותו מהרשימה האמורה בסעיף 45א4(ג), רשאי הוא להורות על תיקון הפגם שנמצא, ואם הפגם לא ניתן לתיקון או לא תוקן בהתאם להוראתו, רשאי שר האוצר להתלות את ההיתר, לשנותו או לבטלו לאחר שניתנה לבעל ההיתר זכות טיעון.

על מנת ששר האוצר יוכל להפעיל את סמכותה האמורה בסעיף 45א7, מוצע לקבוע בסעיף 45א8 חובת הודעה של מחזיק היתר על פגם במהימנותו או במהימנותו של נושא משרה בכירה בו וכן הודעה על מקרה בו ניתן צו לפירוק או מינוי כונס נכסים לעניין מחזיק היתר שהינו תאגיד, או צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או הכרזת פסול דין לעניין מחזיק היתר שהוא יחיד או נושא משרה בכירה בו. הסדר זה דומה במהותו להסדר הקבוע כיום בסעיף 23ב1 לחוק השקעות משותפות ביחס לחובת הודעה של מחזיקי אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר.

 

סימן ב'         חובות הבורסה

 

הוספת סעיף 45א9 חובת הודעה של הבורסה על פגם במהימנות

על מנת ששר האוצר יוכל לממש את סמכותו לשקול ביטול רישיון לפי סעיף 45א4 המוצע, מוצע לקבוע כי על הבורסה תחול חובה להודיע על התקיימות נסיבה של פגם במהימנות כמפורט בסעיף. הסדר זה דומה במהותו להסדר הקבוע כיום ביחס למנהל קרן לפי סעיף 13א לחוק השקעות משותפות ובעל רישיון לפי סעיף 27(ג) לחוק הייעוץ.

על מנת שהבורסה תוכל למלא את חובת הדיווח, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי נושא משרה בכירה בבורסה, בעל שליטה ונושא משרה בכירה בבעל השליטה כאמור, יודיעו לבורסה על התקיימות נסיבה של פגם במהימנותם מיד כשנודע להם על כך.

 

הוספת סעיף 45א10 פעילות הבורסה

לאחר השינוי המבני, הבורסה כחברה עסקית אמורה לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, בין היתר, לפי קביעתו של סעיף 11 לחוק החברות. יחד עם זאת, בשל חשיבות הבורסה כתשתית לאומית חיונית וכגורם חשוב ומכריע בשוק ההון בפרט ובכלכלת המשק בכלל, מוצע לקבוע בנוסח סעיף 45א10 כי הבורסה תפעל משיקולים מקצועיים תוך הבטחת עניינו של הציבור בפעילותה, זאת לשם הבטחת מקצועיותה והכוונת הבורסה לשקול שיקולים של הגנת הציבור בכללותו, מעבר לשיקולים עסקיים של השאת רווחים.

 

הוספת סעיף 45א11 ייחוד עיסוק

מוצע כי העיסוק היחיד של בורסה או של חברה המוחזקת על ידה, יהיה עיסוקה בפעילותה כבורסה. מדובר גם באחד מתנאי מתן הרישיון, כקבוע בסעיף 45א2(א)(4). עם זאת ובעיקר לנוכח השינויים המשמעותיים שחלו בשוק ההון בשנים האחרונות, נוצר הכרח לאפשר לבורסה להעניק שירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוקה כבורסה. לאור האמור, מוצע להתיר בסעיף קטן (א) לבורסה או לחברה המוחזקת על ידה לתת שירותי סליקה, משמורת ושירותים נלווים אחרים הקשורים בטיבם לעיסוק כבורסה ובלבד ששירותים אלו אינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים. כך למשל, אפשר שהבורסה תעסוק בשירותי הפצת מידע.

נוסף על כך, מוצע בסעיף קטן (ב) לאפשר לרשות לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו כמעוררי חשש ממשי לניגוד עניינים כאמור ובסעיף קטן (ג) מוצע לאפשר לרשות לקבוע כי שירותים נלווים מסוימים ייחשבו כשירותים נלווים הקשורים בטיבם לעיסוק כבורסה והכרחיים לפעילות הבורסה והבורסה תורשה לעסוק בהם, אף אם הם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים.

 

הוספת סעיף 45א12 איסור ביצוע עסקאות כנגד הון עצמי

בשל ניגוד העניינים האינהרנטי בין פעילותה הבורסאית של הבורסה לבין פעילותה העצמאית בשוק ההון כחברה עסקית, מוצע לאסור על הבורסה לבצע עסקאות לחשבונה העצמי, אלא בהיתר של הרשות.

 

הוספת סעיף 45א13 הקצאת משאבים וקביעת הסדרים

מוצע לחייב את הבורסה להקצות משאבים ולקבוע הסדרים לגבי העניינים המפורטים בסעיף 45א13(א), כדלקמן: הבטחת עמידה בתנאים למתן רישיון הקבועים בסעיף 45א2, בתנאי הרישיון במידה ונקבעו כאלה לפי סעיף 45א3, ובחובותיה לפי החוק, האמצעים הטכניים הדרושים לצורך פעילותה כבורסה, פיקוח על ציות חברי הבורסה ועובדיה לכללי הבורסה ולזיהוי תנאי מסחר בלתי תקינים, דרישות ארגוניות שעל הבורסה לקיים, הסדרי סליקה הולמים והסדרים בעניינים נוספים שתקבע הרשות.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי יושב ראש הרשות יהא רשאי להורות לבורסה לתקן ליקוי שחל בקביעת הסדרים כאמור או ביישומם או באי הקצאת משאבים מתאימים, וזאת בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות. לעניין זה יחול ההסדר הקבוע בסעיף 45א4(א)(4) לפיו במידה והבורסה לא תיקנה את הליקוי או לא תיקנה אותו בתוך התקופה עליה הורה יושב ראש הרשות, ניתן יהיה לבטל את רישיונה.

 

סימן ג'             ממשל תאגידי

 

כללי  

הוראות הממשל תאגידי הינם אוסף של עקרונות וכללים המגדירים את אופן ההתנהלות הראוי של תאגידים בהיבטי פיקוח ובקרה. על אף שעקרונות הממשל התאגידי מתייחסים ומופנים בראש ובראשונה לתאגידים שניירות הערך שלהם הונפקו לציבור, הרי במקרים רבים, משמשות ההוראות האמורות ארגונים ותאגידים אחרים בהם יש לציבור עניין, ולעיתים העקרונות מאומצים אף על ידי ארגונים פרטיים.

בעוד שבחברות ציבורית מנגנוני הממשל התאגידי נועדו להתמודד, בדרך כלל עם בעיית הנציג המאפיינת את דרך פעילותן, הרי שביחס לבורסה, האינטרס לקיומו של ממשל תאגידי נעוץ בעיקר במעמדה המיוחד בכלכלה ובאינטרס הציבורי הכרוך בתפקודה ולצורך הנובע מכך בשמירת יציבות הבורסה ורציפות פעילותה.

הוראות הממשל התאגידי המובאות בהצעה זו, מבקשות גם להתמודד עם ניגודי העניינים הקיימים בפעילותה של הבורסה ושל חבריה לאור שינוי המבנה העתידי בבורסה והמעבר למודל של פעילות למטרת רווח. ניגודי העניינים האמורים עשויים לנבוע למשל, מהעובדה שלחברי בורסה יש אינטרסים מפעילויות נלוות לפעילותם כחברי בורסה ומהיות הבורסה בעלת אופי פיקוחי לצד היותה חברה עסקית.

מוצע אם כן להחיל ביחס לבורסה הוראות הנוגעות לממשל תאגידי באופן בו יושג איזון בין הרצון לספק סביבה עסקית לבורסה, ובין הצורך בקיומם של מנגנוני פיקוח בלתי תלויים מאידך. מוצע להתבסס על כללי הממשל התאגידי הקבועים כיום בחוק החברות ביחס לחברות ציבוריות או לחברות פרטיות שהן חברות איגרות חוב ועל ההוראות הייחודיות הקיימות כבר היום בחוק ניירות ערך ביחס לדירקטוריון הבורסה, בכפוף להתאמות הנדרשות בשל אופי הפעילות והמבנה של הבורסה ולאור היותה חברה פרטית. על בורסה שהיא חברה ציבורית, יחולו גם ההוראות החלות לעניין זה על חברה ציבורית לפי חוק החברות.

 

הוספת סעיף 45א14                 הגדרות

מוצע להגדיר את המונח דירקטור בלתי תלוי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות. יחד עם זאת, מוצע להוסיף על תנאי הכשירות הקבועים בחוק החברות, תנאי כשירות הנדרשים בשל אופייה הייחודי של הבורסה הקבועים בסעיף 45א17, כפי שיורחב בדברי ההסבר לסעיף האמור להלן.

 

הוספת סעיף 45א15                 דירקטוריון של בורסה

על הרכב הדירקטוריון להיקבע באופן המאזן בין אובייקטיביות, מקצועיות וניהול סיכונים בניהול הארגון. כמו בכל חברה, סוג ההחלטה העומדת לפתחו של הדירקטוריון, משפיע על נקודת האיזון הרצויה בהרכבו. כך, כאשר על הפרק עומדת החלטה לאשר עסקה המגלמת ניגוד עניינים עם בעל השליטה, האובייקטיביות בהרכב הדירקטוריון מקבלת משנה חשיבות. לעומת זאת, כאשר על הפרק עומדת החלטה עסקית בלתי נגועה, המקצועיות בהרכב הדירקטוריון מקבלת משנה חשיבות. אחת הדרכים ליצירת נקודות איזון שונות בצמתי קבלת החלטות בעלות אופי שונה, היא יצירת ועדות דירקטוריון בעלות הרכב מתאים, אשר ידונו בנושאים בהם נדרשת נקודת איזון שונה מזו הקיימת בהרכב הדירקטוריון המלא.

במטרה להבטיח את האינטרס הציבורי, נהוג במקומות רבים לכלול במסגרת דירקטוריון בורסה דירקטורים עצמאיים שתפקידם לוודא כי הבורסה נותנת משקל ראוי לתפקידיה הפיקוחיים ולעניין הציבורי בתפקודה. בקביעת הרכבו של דירקטוריון הבורסה, בולט הצורך לאזן בין הצורך בהסדרי ממשל תאגידי אשר יספקו מנגנוני הגנה לבורסה כמשאב לאומי לבין זכותם של בעלי המניות לנהל את הבורסה בהיותה חברה פרטית למטרות רווח. 

סעיף 45א לחוק ניירות ערך בנוסחו כיום קובע, כי דירקטוריון הבורסה יורכב משישה עשר דירקטורים: חמישה שימונו על ידי וועדת המינויים; דירקטור אחד שימונה על ידי שר האוצר; דירקטור אחד שימונה על ידי נגיד בנק ישראל; יושב ראש הדירקטוריון שימונה על ידי חברי הדירקטוריון על דעת יושב ראש הרשות; המנהל הכללי שימונה על ידי הדירקטוריון; ושבעה דירקטורים שימונו על ידי חברי הבורסה.

לפי הוראת הסעיף הנוכחי, על שבעה מתוך שישה עשר חברי הדירקטוריון לעמוד בתנאים לדירקטור חיצון הקבועים בסעיף 45א(ו) לחוק ניירות ערך. מדובר בחמשת הדירקטורים הממונים על ידי ועדת המינויים, ביושב ראש הדירקטוריון ובמנהל הכללי. על אלה יש להוסיף את שני חברי הדירקטוריון הממונים על ידי שר האוצר ועל ידי נגיד בנק ישראל .

לאחר שינוי המבנה בבורסה, הרכב זה עשוי שלא לשקף את מבנה הבעלות החדש ולא לייצג את האינטרסים של בעלי המניות החדשים ובשל כך לפגוע ביעילות פעילותו של הדירקטוריון. עם זאת, הצורך בהבטחת תפקודה של הבורסה כמשאב לאומי נותר בעינו.

לאור האמור לעיל, מוצע כאמור בסעיף 4 להצעת החוק לבטל את סעיף 45א לחוק ניירות ערך, ובמקומו מוצע לקבוע בסעיף 45א15(א) כי דירקטוריון של בורסה יכלול לא יותר מחמישה עשר דירקטורים וכי רוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים. הגבלת המספר המרבי של דירקטורים בדירקטוריון הבורסה נועדה לתרום להגברת יעילות עבודת דירקטוריון הבורסה על מנת שיוכל לתפקד באופן אפקטיבי ומקצועי מול אתגרי השוק. הגבלה דומה קבועה גם בהוראת ניהול בנקאי תקין מס' 301 הקובעת ביחס לתאגידים בנקאיים כי הרכב דירקטוריון יכלול לא פחות משבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר.

בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע כי לפחות שלושה מהדירקטורים הבלתי תלויים ימונו בידי האסיפה הכללית בהמלצת ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטורים בלתי תלויים (להלן – "ועדת האיתור") ועל דעת יושב ראש הרשות, כן מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי שר האוצר יהיה רשאי למנות דירקטור מטעמו לדירקטוריון הבורסה ונגיד בנק ישראל יהיה רשאי אף הוא למנות דירקטור בהסכמת שר האוצר אשר מתקיימים בהם תנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי הדירקטוריון, על דעת יושב ראש הרשות, ימנה אחד מבין חבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה.

בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי במידה ופחת מספר הדירקטורים מהמספר הנדרש לפי החוק או לפי דרישות תקנון הבורסה, או שלא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, תפעל הבורסה לתיקון המצב מוקדם ככל האפשר.

יצוין  כי המרת המונח "דירקטור חיצון" הקבוע היום בסעיף 45א לחוק ניירות ערך, במונח "דירקטור בלתי תלוי" השאוב מחוק החברות נועדה למנוע קיומם של מונחים מקבילים שעשוי ליצור בלבול ואי הבנות.

 

הוספת סעיף 45א16                ועדת האיתור

בסעיף 45א(ד) ו - (ה) לחוק ניירות ערך קבועים כיום הרכב ועדת מינויים ודרך קביעת נהליה ודרך פעולתה. מוצע לקבוע כי ועדת המינויים תהפוך להיות ועדת איתור, דהיינו, היא תהפוך מוועדה ממנה לוועדה ממליצה המציעה מועמדים לכהונת דירקטורים בלתי תלויים, מתוכם תבחר האסיפה הכללית של הבורסה לפחות שלושה דירקטורים בלתי תלויים על דעת יושב ראש הרשות.

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי בוועדת האיתור יכהנו שלושה חברים: שופט שמינה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שיהיה יושב ראש ועדת האיתור, יושב ראש דירקטוריון הבורסה ואיש סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה או מי שהיה איש סגל כאמור שמינה יושב ראש הרשות ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה. מדובר בהרכב דומה להרכב ועדת המינויים הקבוע בסעיף 45א(ד) לחוק ניירות ערך בנוסחו היום, תוך הסרת חברותו של יושב ראש הרשות. לצד הסרת חברותו של יושב ראש הרשות מוועדת האיתור, מוצע לקבוע בסעיף 45א15(ב) כאמור לעיל כי נדרש אישור יושב ראש הרשות למינוי של לפחות שלושה דירקטורים בלתי תלויים לדירקטוריון הבורסה.

שינוי נוסף המוצע בהרכב הוועדה כאמור, הוא המרת חברותו של דיקן הפקולטה למנהל עסקים של האוניברסיטה בעיר שבה נמצאת הבורסה או חבר הסגל האקדמי שהוא מינה, כנדרש בסעיף 45א(ד)(4) לחוק ניירות ערך בנוסחו היום, בדרישה המקבילה של חברות איש סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה או מי שהיה איש סגל כאמור שמינה יושב ראש הרשות. נוסח זה דומה לנוסח הקיים היום בסעיף 36א(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי) ביחס לחברים בוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים. כך גם הדרישה המוצעת תואמת מהותית את התנאי הקבוע היום בחוק, ומגמישה אותו לגבי פתיחת בורסה בעיר שלא קיימת בה אוניברסיטה בעלת פקולטה למנהל עסקים.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי ועדת האיתור תציע לפחות שני מועמדים לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המרבי של דירקטורים לפי הקבוע בסעיף 45א15(א), כלומר לא יותר מחמישה עשר דירקטורים עם רוב דירקטורים בלתי תלויים. מתוך המועמדים שהציעה ועדת האיתור, תמנה האסיפה הכללית לפחות שלושה דירקטורים בלתי תלויים באישור יושב ראש הרשות, כאמור בסעיף 45א15(ב) המוצע. תפקיד דומה מוקנה בסעיף 11ד לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – "פקודת הבנקאות") לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים ובסעיף 41יא לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט.

בסעיף קטן (ג) מוצע לעגן את נוסח סעיף 45א(ה) לחוק ניירות ערך היום, הקובע כי וועדת האיתור תקבע את נהלי עבודתה וסדרי דיוניה.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי ועדת האיתור וחבריה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בבורסה או כשולטים בבורסה, על מנת שלא יידרש קבלת היתר החזקה או היתר שליטה עבורם לפי הוראות סעיף 45א5. קביעה דומה קיימת בסעיף 36א(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) ביחס לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים ובסעיף 41יג(ג) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) ביחס לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט.

בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור מי שלא עומד בתנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי הקבועות בסעיף 45א17(ב). דרישה דומה קבועה בסעיף 36ב לחוק הבנקאות (רישוי) ביחס לחברי הוועדה למינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי ובסעיף 41יד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) ביחס לחברי הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט.

 

הוספת סעיף 45א17     כשירות למינוי

תנאי הכשירות לכהונה בדירקטוריון הבורסה כפי שהם מפורטים כיום בסעיף 45א לחוק ניירות ערך, טעונים התאמה להתפתחויות שחלו בתחום הממשל התאגידי במהלך העשור האחרון, אשר באו לידי ביטוי בתיקונים שנערכו לחוק החברות. עם זאת, אימוץ תנאי הכשירות הקיימים כיום במסגרת חוק החברות לא יספק מענה הולם למטרות העומדות בבסיס כהונתם של דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון הבורסה ועל כן מוצע לקבוע גם הוראות ייחודיות לדירקטוריון הבורסה בעניין זה.

בדומה לקבוע בחוק החברות, מוצע לקבוע שני סוגי כשירות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה: כשירות הנובעת מיכולת מקצועית (בה עוסק סעיף קטן (א)) וכשירות הנובעת מהעדר תלות (בה עוסק סעיף קטן (ב)).

סעיף קטן (א) עוסק כאמור בכשירות הנובעת מיכולת מקצועית ומוצע לקבוע בו כי על דירקטור בלתי תלוי בבורסה להיות יחיד בעל כשירות מקצועית וכי על דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות להיות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות ביחס לדירקטור חיצוני. בדרך זו יובטח כי היבטים חשבונאיים ופיננסיים הנוגעים לפעילות הבורסה יהיו נתונים לבחינתו של דירקטור בלתי תלוי בעל מיומנות בתחום. לפי המוצע, שר האוצר בהתייעצות עם הרשות, יוסמך לקבוע בתקנות תנאים ומבחנים נוספים לדירקטור בעל כשירות מקצועית ולדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.

סעיף קטן (ב) עוסק כאמור בכשירות הנובעת מהעדר תלות. כיום סעיף 45א(ו) לחוק ניירות ערך אוסר שני סוגי זיקות העשויות לפגום בעצמאות חברי דירקטוריון הבורסה: (א) זיקה לחברי הבורסה או מי מטעמם; (ב) בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה.

מוצע, להתבסס על ההסדר הקיים היום בחוק תוך הרחבתו והתאמתו לאופייה הייחודי של הבורסה. לפיכך, מוצע לקבוע תנאי כשירות בדמות כללי אי תלות בבורסה, בחבר בורסה או מי מטעמם ובתאגיד מדווח. לא מוצע לקבוע כללי אי תלות גורפים בכל תאגיד הנסחר בבורסה על מנת שלא להגביל יתר על המידה את מספר המועמדים לתפקיד דירקטור בלתי תלוי, אך עם זאת, לפי הנוסח המוצע, לא יוכל לכהן כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, מי שהיה בעל עניין מכוח החזקותיו בתאגיד מדווח או בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה בשנתיים שלפני מועד המינוי. כן מוצע לקבוע איסור על מינוי דירקטור בלתי תלוי של קרוב או של בעל זיקה לחבר בורסה, לבורסה, לנושאי משרה בהם, לתאגיד בשליטתם, לבעל שליטה בהם או למי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מהם, ומוצע לקבוע מהו בעל זיקה וקרוב לעניין זה.

בסעיף קטן (ג) מוצע כי לא ימונה לדירקטור ולא יכהן כדירקטור בבורסה עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה למעט העסקה כדירקטור. התיקון יצור הפרדה בין הדירקטוריון כגוף מפקח, ובין עובדי הבורסה והמועסקים על ידה שלא כדירקטורים, המפוקחים על ידי הדירקטוריון כמקובל בקשר עם חברות ציבוריות.

לבסוף מוצע בסעיף קטן (ד) להחיל ביחס לבורסה מספר הוראות הקבועות בחוק החברות הנוגעות לכהונת דירקטוריון בחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב. הוראות אלה נוגעות לתנאי כשירות כללית למינוי; הצהרת מועמד לכהן כדירקטור; הגבלת מינוי עקב הרשעה והגבלת מינוי עקב החלטה של ועדת האכיפה המנהלית.

 

הוספת סעיף 45א18                 תקופת כהונה ופקיעת כהונה

 בדומה לקבוע בסעיף 245 לחוק החברות לגבי דירקטור חיצוני, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א), כי תוגבל תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי לתקופה בת שלוש שנים, וניתן יהיה לבחור בו לשתי תקופות כהונה נוספות של שלוש שנים כל אחת.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי על אף שיושב ראש הדירקטוריון נדרש לעמוד בתנאי הכשירות של דירקטור בלתי תלוי, תקופת כהונתו תהיה שונה מזו של דירקטור בלתי תלוי הקבועה כאמור בסעיף קטן (א), ותעמוד על שלוש שנים עם אפשרות להארכה לתקופת כהונה אחת נוספת של שלוש שנים. קביעה זו נובעת מאופיו הייחודי ומחשיבות תפקידו של יושב ראש הדירקטוריון.

עוד מוצע בסעיף קטן (ג), כי יוותרו ההוראות לעניין פקיעת כהונה של דירקטור חיצון, הקבועות כיום בסעיף 45ב(א) לחוק ניירות ערך תוך המרת סמכות ועדת המינויים כקבוע היום בחוק, בסמכות האסיפה הכללית להחליט על המשך כהונת הדירקטור הבלתי תלוי במקרה של היעדרות מישיבות הדירקטוריון, להחליט על נבצרות דירקטור בלתי תלוי ממילוי תפקידו או להחליט כי דירקטור בלתי תלוי חדל לקיים תנאי מהתנאים הדרושים למינויו או כי הפר את חובת האמונים לבורסה או שהתקיים בו אחד התנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור בלתי תלוי. ביחס לדירקטור בלתי תלוי שלא מונה בהמלצת ועדת האיתור, יחולו הוראות חוק החברות החלות על דירקטור בלתי תלוי, כפי שנקבע בסעיף 249ג לחוק החברות.

בסעיף קטן (ד) מוצע להשאיר לעניין התפטרות דירקטור בלתי תלוי, את ההסדר הקיים היום לגבי התפטרות דירקטור חיצון הקבוע בסעיף 45ב(ב) לחוק ניירות ערך.

 

הוספת סעיף 45א19     איסור עשיית עסקה בניירות ערך

מוצע להשאיר את ההסדר הקיים היום בסעיף 45ג לחוק ניירות ערך בדבר איסור עשיית עסקה בניירות ערך על ידי חברי דירקטוריון הבורסה ועובדיו.

 

הוספת סעיפים 45א20 ו -  45א21        השתתפות בוועדות וכינוס ישיבות דירקטוריון

כדי לחזק את הפיקוח והבקרה על בעלי השליטה ונושאי המשרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב, קבועות בחוק החברות מספר הוראות החלות רק ביחס לחברות האמורות. מוצע להחיל גם לגבי הבורסה מספר הוראות החלות לגבי חברות אלה.

מוצע אם כן לקבוע בסעיף 45א20 הוראה כדוגמת זו הקבועה בסעיף 243 לחוק החברות ולפיה בכל ועדת דירקטוריון בורסה, הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, יכהן לפחות אחד מהדירקטורים הבלתי תלויים שמונו בהמלצת ועדת האיתור.

עוד מוצע לקבוע בסעיף 45א21 כי דירקטוריון הבורסה יתכנס לפי הצורך ולפחות אחת לחודש.

 

הוספת סעיף 45א22     סמכויות דירקטוריון בורסה ותפקידיו

סעיף 92 לחוק החברות הקובע את סמכויות הדירקטוריון בחברה ותפקידיו, חל על הבורסה מתוקף היותה חברה. יחד עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף 45א22(א) סמכויות ותפקידים נוספים וספציפיים לדירקטוריון הבורסה, בהתאם לטיבה ולמאפייני פעילותה, כך למשל  נקיטה באמצעי בקרה ופיקוח ראויים על מנת לוודא כי נשמרת יציבות הבורסה, כי הבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן וכי חברי הבורסה מצייתים לכלליה, אישור כללי הבורסה, דיווח לאסיפה השנתית על מצב ענייני הבורסה והתוצאות העסקיות של פעילותה, החלטה על חלוקה ובלבד שאין בכך בכדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן של הבורסה, מינוי מבקר פנימי תוך בחינת תפקודו, דיון בממצאיו ופיקוח כי עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו וכן דיון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לפיקוח עליה.

בנוסף, בהתאמה לסעיף 92 האמור לחוק החברות, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) איסור על האצלת תפקידי דירקטוריון המפורטים בסעיף קטן (א) למנהל הכללי, למעט הנפקת מניות וניירות ערך אחרים עד לגבול ההון הרשום.

 

הוספת סעיף 45א23     ועדת ביקורת ואסדרה

מערך האינטרסים השונים הנארג סביב פעילותה של הבורסה, בפרט לאחר השינוי במבנה הבורסה, מביא לכך כי ניגודי עניינים רבים ומגוונים קיימים בין בעלי האינטרסים השונים בפעילותה. עם גורמים אלה ניתן למנות, בין היתר, את חברי הבורסה; תאגידים שניירות הערך שלהם רשומים למסחר בבורסה; תאגידים הנותנים שירותים לבורסה; ועוד.

כך למשל, הפיקוח של הבורסה על חבריה כולל בחובו ניגוד אינטרסים מובנה, הנובע מכך שהבורסה מבקשת לקדם את פעילות החברים ומאידך עליה לפקח עליהם. דוגמה נוספת נוגעת לפיקוח על עמלות הבורסה מאחר ובנושא זה קיים מתח מובנה בין שאיפת חברי הבורסה למזער את חיוביהם אל מול האינטרס הציבורי לשמר את איתנותה של הבורסה. בנוסף, עשויים להתעורר ניגודי עניינים בין הבורסה לבין החברות הרשומות בה למסחר נוכח ממשקים שונים שיתקיימו בין הבורסה לבין אותן חברות, כגון קבלת שירותים או רכישת מוצרים מחברות אלה, או ניגודי עניינים הנובעים מאינטרס הבורסה כי יתאפשר רישום למסחר ומסחר בניירות הערך של חברות רבות ככל הניתן ומאידך האינטרס הציבורי כי כללי הבורסה יגבילו רישום למסחר ומסחר לשם הגנת ציבור המשקיעים ושמירת ענייניו לאורך זמן. מובן כי קיימים גם ניגודי העניינים המאפיינים חברות עסקיות, ונוגעים למערכת היחסים שבין החברה ובעלי המניות בה או בין בעלי המניות והנהלת החברה.

בשל ניגודי העניינים המיוחדים המאפיינים את הבורסה כחברה למטרות רווח, נדרש מנגנון שינהל את ניגודי העניינים המובנים בפעילותה, ויוודא כי סמכויות הפיקוח והאסדרה של הבורסה מתקיימות בצורה נאותה. מוצע כי מנגנון זה יוקם בבורסה בצורה של הקמת ועדת ביקורת ואסדרה. לשם כך מוצע כי יאומצו הוראות דומות להוראות חוק החברות בעניין ועדת הביקורת המקנות את הסמכות לוועדת הביקורת ומגדירות את הרכבה ואת סמכויותיה, תוך התאמתן לצרכיה הייחודיים כאמור של הבורסה. 

מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי על דירקטוריון בורסה יהיה למנות ועדת ביקורת ואסדרה. עוד מוצע לקבוע בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) הוראות הנוגעות להרכבה של ועדת הביקורת והאסדרה והוראות ביחס לנוכחות בישיבות ועדת ביקורת ואסדרה באופן שיבטיח כי ההחלטות שיתקבלו במסגרתה יהיו בלתי תלויות.

כן מוצע בסעיף קטן (ו) להחיל על ועדת ביקורת ואסדרה של הבורסה, את הוראות סעיף 116 לחוק החברות שעניינו זימון המבקר הפנימי לישיבות ועדת הביקורת. בסעיף קטן (ז) מוצע לאמץ לעניין ועדת ביקורת ואסדרה את ההסדר הקבוע בסעיף 116א לחוק החברות בשינויים המחוייבים, כך שהמניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בועדת הביקורת והאסדרה יורכב מרוב חברי הועדה ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים ולפחות אחד מהם מונה בהמלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 45א15(ב).

סעיף 117 לחוק החברות קובע את תפקידיה של ועדת הביקורת. מוצע לקבוע בסעיף קטן (ח) כי תפקידי ועדת הביקורת והאסדרה בבורסה יהיו התפקידים המנויים בסעיף האמור לעניין חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב. בנוסף, על ועדת הביקורת והאסדרה יוטלו התפקידים הבאים: לבחון ממצאי ביקורת ולוודא הפקה ויישום לקחים לאורם (פסקה (2) לאותו סעיף קטן); להפעיל בקרה הנוגעת לניגודי עניינים בפעילות הבורסה ולאשר כל פעולה בה מתעורר חשש לניגוד עניינים (פסקה (3) לאותו סעיף קטן); להמליץ על מינוי מבקר פנים (פסקה (4) לאותו סעיף קטן); לבחון ולאשר שירותים נלווים אותם מבקשת הבורסה לספק ככל שמתעורר חשש לקיומם של ניגודי עניינים (פסקה (5) לאותו סעיף קטן) ולנקוט באמצעי בקרה ופיקוח ראויים על מנת לוודא כי הבורסה מפעילה את סמכויות הפיקוח והאסדרה הנתונות לה לגבי חברי הבורסה באופן יעיל ונאות תוך אישור המדיניות, תכניות עבודה והליכי פיקוח ואסדרה בהם נוקטת הבורסה, בחינת ואישור היקף המימון והמשאבים הנוספים המוקצים לפעילות פיקוחית ואסדרתית, וידוא הפעלה כנדרש של סמכויות הפיקוח של הבורסה הנתונות לה לפי החוק ולפי הוראות תקנון הבורסה ואישור ואכיפת החלטות הנוגעות לציות חברי הבורסה להוראות החלות עליהם (פסקה (6) על פסקאות המשנה שלה לאותו סעיף קטן).

עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ט) כי ועדת ביקורת ואסדרה תגיש לדירקטוריון הבורסה אחת לשנה לפחות, דוח של סקירת העניינים בהם דנה ועדת הביקורת.

 

 

הוספת סעיף 45א24                 ועדת תגמול

סעיף 118א לחוק החברות קובע כי על דירקטוריון של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב למנות ועדת תגמול. סעיף 118ב לחוק האמור קובע את תפקידיה של הועדה. סעיפים אלה נקבעו כחלק מתיקון 20 לחוק החברות, שקבע הוראות שונות לעניין אופן קביעת תנאי כהונתם והעסקתם של נושאי משרה בחברה ציבוריות ובחברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב. בהינתן שהבורסה הינה משאב לאומי בעל חשיבות סיסטמית, ולאור העובדה כי הסדרי תגמול לא נאותים עשויים ליצור תמריצים המעודדים נטילת סיכונים חריגים, מוצע להחיל על הבורסה את ההוראות הקבועות בחוק החברות על חברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב בעניין הליך אישור שכרם של נושאי המשרה.

מוצע אם כן לקבוע בסעיף קטן (א) כי על דירקטוריון בורסה יהיה למנות ועדת תגמול מקרב חבריו. בסעיף קטן (ב) מוצע להחיל על ועדת תגמול חלק מההסדרים הקבועים בסעיף 45א23 ביחס לוועדת ביקורת ואסדרה, ביניהם הוראות בנוגע להרכב הועדה לצורך שמירת עצמאותה, הוראות בנוגע לנוכחות בישיבות הועדה, זימון מבקר פנימי של הבורסה לישיבות הועדה והוראות לעניין המניין חוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדה.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע את תפקידי ועדת התגמול כדלקמן, בדומה לקבוע בסעיף 118ב לחוק החברות: להמליץ לדירקטוריון על קביעת מדיניות תגמול לנושאי משרה בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף 267ב לחוק החברות, לבחון את יישום מדיניות התגמול, להמליץ לדירקטוריון מזמן לזמן על עדכון מדיניות התגמול לפי הצורך וכן התפקידים המנויים בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 118ב לחוק החברות.

ועדת התגמול תהיה מנגנון שיסייע בידי דירקטוריון הבורסה בבואו לקבוע את תנאי כהונתם והעסקתם של נושאי משרה בבורסה. לאור העובדה כי הרכבה של ועדת תגמול זהה להרכב של ועדת ביקורת ואסדרה, מוצע להתיר בסעיף קטן (ד) את איחוד ועדת הביקורת והאסדרה עם ועדת התגמול, לפי שיקול דעתו של הדירקטוריון.  

ועדת תגמול בבורסה תביא להגברת הפיקוח על תגמול נושאי המשרה, תוך מתן דגש הולם לנושא זה בממשל התאגידי של הבורסה, ונועדה להבטיח כי הסדרי התגמול בבורסה יהיו עקביים עם מסגרת ניהול הסיכונים ועם המטרות ארוכות הטווח של הבורסה.

 

 

הוספת סעיף 45א25     מינוי ופיטורין של המנהל הכללי ונושאי משרה בכירה

סעיף 119(א) לחוק החברות קובע חובת מינוי מנהל כללי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב וסעיף 250 לחוק החברות קובע כי המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון, אלא אם נקבע אחרת  בתקנון. הוראה משלימה לגבי מינוי ופיטורים של נושאי משרה, קיימת בסעיף 251 לחוק החברות הקובע שמינוי ופיטורים של נושאי משרה בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב, למעט דירקטורים ומנהל כללי, ייעשו על ידי המנהל הכללי, אלא אם נקבע אחרת בתקנון.

סעיף 45א25 המוצע מאמץ את הוראות סעיפים 119, 250 ו-251 לחוק החברות בשינויים המחויבים, כך שבסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את חובת מינוי מנהל כללי לבורסה על ידי דירקטוריון הבורסה ואילו בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את סמכות המנהל הכללי למנות ולפטר נושאי משרה בכירה בבורסה, למעט דירקטורים ומנהל כללי.

יצוין כי בנוסחו היום, סעיף 45א(א)(6) לחוק ניירות ערך קובע את חובת מינוי מנהל כללי על ידי הדירקטוריון. לנוכח ההצעה לבטל את סעיף 45א כולו בסעיף 4 להצעת החוק, הוכנסה חובה זו בסעיף זה.

 

הוספת סעיף 45א26     תחולת הוראות מחוק החברות

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע במפורש כי ההוראות המוצעות בסימן זה בנוגע לכללי ממשל תאגידי של הבורסה, יחולו בנוסף על הוראות חוק החברות וכללי הממשל התאגידי המפורטים בו, החלים על כל חברה מכח חוק החברות בהתאם למעמדה. כך כל עוד תהיה הבורסה חברה פרטית, יחולו לגביה גם הוראות חוק החברות הנוגעות לחברה פרטית. במידה והבורסה תהפוך לתאגיד מדווח, יחולו עליה גם הוראות חוק החברות בהתאם לכך. ככל חקיקה ספציפית, במקרה של הוראות חוק סותרות, ההוראות הייחודיות הקבועות בחוק זה יגברו על ההוראות הכלליות הקבועות בחוק החברות.

בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי הוראות סעיפים 268 עד 275 לחוק החברות החלות על חברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב לעניין עסקאות עם בעלי עניין, יחולו גם על הבורסה. אימוץ הוראות אלה מחוק החברות נעשה במטרה להבטיח הליכי אישור ובדיקה נאותים של עסקאות עם בעלי עניין בבורסה.

 

 

סעיף 5             ביטול סעיפים 45ב עד 45ד

מוצע לבטל את סעיף 45ב לחוק ניירות ערך העוסק בפקיעת כהונה של דירקטור חיצון, ולאמץ את ההסדרים הקבועים בו להוראות סעיפים 45א18(ג) עד (ד) לעיל, אשר עוסקים בפקיעת כהונה של דירקטור בלתי תלוי.

כך גם מוצע לבטל את סעיף 45ג אשר אומץ במלואו בהוראת סעיף 45א19 המוצע לעיל, וכן את סעיף 45ד שנמצא שאין בו צורך לנוכח הוראתו הכללית של סעיף 51(ג) לחוק ניירות ערך הקובע כי הבורסה מחויבת למסור לרשות דוחות על פעולותיה וידיעות על ענייניה במועדים ולפי הפרטים שתקבע הרשות.

נוסחם של סעיפים 45ב עד 45ד שמוצע לבטל הוא:

"45ב.  (א)  דירקטור חיצון יחדל לכהן בתפקידו לפני תום התקופה אשר לה נתמנה אם נתקיים אחד מאלה:

(1)    הוא התפטר במסירת כתב התפטרות;

(2)    הוא נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות בתוך שנה, זולת אם ועדת המינויים אישרה את המשך כהונתו לאחר שהשתכנעה כי היתה הצדקה סבירה להיעדרות;

(3)    לדעת ועדת המינויים נבצר ממנו למלא את תפקידו;

(4)    לדעת ועדת המינויים נתקיים בו אחד התנאים הפוסלים אדם מלשמש דירקטור חיצון.

           (ב)   דירקטור חיצון שהתפטר מכהונתו בדירקטוריון לפני תום התקופה אשר לה נתמנה, ימסור הודעה בכתב לדירקטוריון על נימוקי פרישתו ויעביר העתק ההודעה ליושב ראש הרשות.

45ג.    הוראות סעיף 5(א) ו-(ב) יחולו על חברי דירקטוריון של בורסה ועל עובדי בורסה, אלא שההודעה לפי סעיף 5(ב) תימסר לגביהם ליושב ראש הרשות וליושב ראש הדירקטוריון.

45ד.    הבורסה תגיש לרשם ולרשות, תוך ששה חדשים מתום כל שנת חשבון שלה, את דו"חותיה הכספיים והודעה כאמור בסעיף 123א לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983."

 

סעיפים 6, 12 ו - 16     הוספת כותרות

על מנת להקל על ההתמצאות בהוראות החוק מוצע לחלק את פרק ח' לחוק לסימנים לפי נושאים ולהוסיף כותרות מתאימות.

 

סעיפים 7 ו-9 ביטול סעיף 46א ותיקון סעיף 48

סעיף 48 לחוק ניירות ערך קובע את המנגנון לאישור שינויים בתקנון הבורסה, וכולל מעבר לאישור הרשות ושר האוצר, גם אישור של ועדת הכספים של הכנסת. מוצע לשנות מנגנון זה, כך שיידרש רק אישור הרשות ושר האוצר. כן מוצע לחייב את הבורסה לשנות את תקנון הבורסה כך שימי המסחר בה ישתנו לימים כמקובל בעולם (ב' - ו'), באישור שר האוצר, לא יאוחר מיום 30 ביוני 2017. תיקון נוסף שתחויב הבורסה לבצע בתקנונה נוגע לפרסום עמלות המסחר והסליקה שחברי הבורסה גובים מלקוחותיהם על מנת לעודד תחרות.  

עוד מוצע גם לבטל את מנגנון ההנחיות הזמניות. השימוש בהנחיות זמניות נועד  אך לבחון הוראות בטרם קביעתן כהוראות קבע בתקנון הבורסה, ודורשות את אישור הרשות ויידוע של שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. לכן מוצע לבטל את סעיף 46א לחוק שנוסחו הוא:

"46א. (א)  על אף האמור בסעיף 46 רשאית הבורסה, אם ראתה צורך בכך, לקבוע הנחיות זמניות בעניינים לפי סעיף 46, לשם בחינתם בטרם ייקבעו כהוראות קבע בתקנון הבורסה.

           (ב)   הנחיות זמניות טעונות אישור הרשות.

           (ג)   הודעה על הנחיות זמניות תמסור הרשות לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת והן יקבלו תוקף בתום ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר הועדה שהועדה תבטל אותן; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה, וההנחיות יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותן.

           (ד)   תקפן של הנחיות זמניות יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ואולם באישור הרשות ניתן להאריכו לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.

           (ה)  הבורסה תדווח לרשות, במועד ובדרך שתורה הרשות, על אופן יישומן של הנחיות זמניות ועל תוצאות הפעלתן.

           (ו)   הנחיות זמניות יפורסמו בדרך שבה מתפרסם תקנון הבורסה ותיקון לתקנון כאמור בסעיף 49."

 

סעיף 8 ביטול סעיף 47

סעיף 47 עוסק בהליכי ערעור ועתירה על החלטות הבורסה. נוכח השינויים המוצעים בחוק, מיקומו של הסעיף אינו מתאים לסימן ד' העוסק בתקנון הבורסה וברישום למסחר בה. על כן מוצע לשנות את מיקומו של ההסדר ולקבוע אותו במסגרת סימן ו' העוסק בפיקוח על הבורסה, בסעיף 51א.

נוסחו של סעיף 47 שמוצע לבטל הוא:

"47.          (א)   הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית המשפט.

                 (ב)   הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה; לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" – החלטה לפי סעיפים 46 ו-46א שעניינה קביעת תקנון הבורסה, הנחיות או הנחיות זמניות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם."

 

סעיף 10        תיקון סעיף 49

לאור שינוי מנגנון אישור תקנון והנחיות הבורסה כאמור, מוצע בהתאם גם לתקן את סעיף 49 לחוק כך שפרסום תקנון והנחיות הבורסה וכל שינוי בהם ייעשה בדרך שיורה יושב ראש הרשות.

 

סעיף 11    תיקון סעיף 50

סעיף 50 עוסק ברציפות פעילות הבורסה וקובע כי לא תיסגר בורסה אלא אם יש לדעתה או לדעת שר האוצר הכרח לעשות כן לטובת ציבור המשקיעים, ולא תיסגר בורסה ליותר מיום עסקים אחד אלא באישור שר האוצר. לאור השינויים המוצעים באופן פעילות הבורסה והאפשרות להפיכתה לגוף עסקי מחד, וחשיבותה המרכזית לשוק ההון מאידך, מוצע לתקן סעיף זה על מנת למנוע כל חשש לפגיעה במשק במקרים בהם ייפגע ניהולה השוטף של הבורסה תחת ניהול או שליטה אחרים.

לשם כך מוצע להעניק לשר האוצר וליושב ראש הרשות סמכויות נוספות על מנת לאפשר את רציפות פעילותה. מוצע להעניק לשר האוצר סמכות לתת הוראה לשם קיום רצף הפעילות או חידושה ולהעניק ליושב ראש הרשות באישור שר האוצר סמכות למנות ממונה לביצוע פעולות הבורסה אם היא הופסקה או יש חשש ממשי שלא תוכל להמשיך לקיים את פעילותה. הוראות דומות מצויות בסעיף 4ה לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב –1982 וכן בסעיף 20 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002.

 

סעיף 13        תיקון סעיף 50א

בחוק ניירות ערך לא קבועה כיום חובת רישוי למסלקות. ישנה חובת רישוי לבורסה בלבד מתוך הנחה שהמסלקה נמצאת בשליטת הבורסה, כמוגדר כעת בסעיף 50א לחוק. כמו כן, לא מוטלות על המסלקות דרישות ארגוניות ומבניות, כגון הוראות ממשל תאגידי, הוראות בדבר כשירות, הרכב, חלוקת תפקידים ואחריות של בעלי ההנהלה הבכירה וחברי הדירקטוריון במסלקה, חובות שמירת רישומים, דרישות בדבר זהות חברי המסלקה ובעלי המניות במסלקה וכיוצא באלה.

הדין הקיים הקבוע בסעיף 50ב קובע רק כי באחריות המסלקות למלא את התנאים והדרישות החלים עליהן לפי החוק, לרבות גיבוש כללים לצורך שמירת יציבותן ויעילותן של המסלקות, קיום אמצעים לניהול סיכונים קיימים או פוטנציאליים במסלקות וקיומם של הסדרי גיבוי במסלקות למקרה חירום. כמו כן, הדין קובע כי באחריות הרשות לבצע בקרה על המסלקות בכדי לוודא את יציבותן ויעילותן והיא אף רשאית להורות למסלקות להתקין או לשנות את כלליה או להתקין או לשנותם בעצמה.

בשנים האחרונות קיימת מגמה עולמית להסדרת פעילותן של המסלקות. רגולציה חשובה בנושא זה הינה הרגולציה האירופאית 2012\648 (להלן: "ה- EMIR")^[5], אשר מחייבת את המדינות האירופאיות ברישוי מסלקות וביישום אמצעי מזעור סיכונים הכרוכים בפעילות מסלקות במטרה לשמור על יציבותן, יעילותן ותפקודן. כחלק מההסדרה של מוסדות פיננסים תחת רגולציית ה- EMIR באיחוד האירופי, רשאים אלה לפעול מול מסלקה שאינה חברה באיחוד האירופי, רק בתנאי שהאחרונה עומדת בתנאי ההכרה של הרגולציה האמורה, כמסלקה המפוקחת בסטנדרטים מקבילים לסטנדרט האירופי. אי עמידה בתנאי הכרה אלו, תמנע מגופים פיננסים אירופאים לעבוד עם מסלקות שאינן עומדות בסטנדרטים אלה. מאחר והוראות חוק ניירות ערך כיום אינן מאפשרות עמידה בעקרונות כאמור, נדרש תיקון חקיקה ליישום העקרונות ולהשלמת התשתית המשפטית הנדרשת.

 מוצע אם כן לתקן את סעיף 50א לחוק על מנת לקבוע חובת רישוי למסלקה. לשם כך, מוצע לתקן את סעיף קטן (א) ולקבוע בה הגדרה מהותית למסלקה ממנה תיגזר חובת הרישוי. הגדרה זו תקבע כי מסלקה היא מערכת מרכזית העוסקת במשמורת ובהעברת ניירות ערך והתמורה בגינם או משמשת צד נגדי מרכזי לעסקאות בניירות ערך.

מוצע לקבוע בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2) את חובת הרישוי למסלקות. כן מוצע לקבוע בסעיף קטן (א3) כי שר האוצר רשאי לפי שיקול דעתו, בהתבסס על השיקולים הקבועים בסעיף 45א2(ב) בעניין מתן רישיון לבורסה, לתת רישיון לחברה המבקשת לפתוח מסלקה במידה וזו תעמוד בתנאים שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות בעניין הון עצמי, ביטוח, ערבות ופקדון.

בסעיף קטן (א4) מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי להתנות תנאים ברישיון ולתקנם בכל עת ובלבד שלא תסרב לבקשת רישיון ולא תתנה תנאים כאמור לפני מתן זכות טיעון לחברה המבקשת לפתוח מסלקה.

בסעיף קטן (א5) מוצע לקבוע כי שר האוצר בהתיעצות עם הרשות יהיה רשאי לבטל רישיונה של מסלקה לאחר מתן זכות טיעון, במקרה בו התקיימה אחת מעילות ביטול הרישיון שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות במקרה בו התקיימה נסיבה המעידה על פגם במהימנות של המסלקה, בעל שליטה בה או נושא משרה בכירה בהן.

מנגנון הרישוי, תנאי הרישוי, השיקולים במתן רישיון ועילות ביטול הרישיון צפויים להיות דומים במהותם למנגנון הקבוע בסעיפים 45א1 – 45א5 לחוק זה ביחס לבורסה.

בנוסף לאמור לעיל, מוצע לתקן את סעיף קטן (ה) של סעיף 50א ולקבוע כי מימוש שעבוד של ניירות ערך בידי המסלקה עשוי להיות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך, וזאת בנוסף לאופני המימוש האחרים הנזכרים בסעיף זה בנוסחו היום. השלמת סליקה של הפעולות שהתבצעו בבורסה, במקרה של כשל של חבר מסלקה, חייבת להתבצע באופן מהיר.  סליקה במועד הינה בעלת חשיבות עליונה לשוק ההון, ויש הכרח להיערך לכך שניתן יהיה לקיים את התחייבויותיו של החבר שכשל כלפי החברים האחרים מהר ככל הניתן, ולאפשר את המשך הפעילות התקינה של המסלקות ושל המסחר בבורסה והמשך תפקוד רצוף של שוק ההון. הוספת אפשרות למסלקה לממש שעבוד של ניירות ערך בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך תאפשר הנזלה מהירה של בטוחות בין בדרך של קבלת אשראי ובין באמצעות ביצוע עסקת ריפו כנגד ניירות הערך.

 

סעיף 14        תיקון סעיף 50ב

מוצע להוסיף לרשימת התנאים המנויים בסעיף 50ב שהמסלקה אחראית למילוים גם כללים לקביעת עמלות, דמי רישום ודמי טיפול שהיא גובה עבור שירותיה.

כן מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב) אשר יקבע כי החמרה של כללי המסלקה הנוגעים לתנאי החברות במסלקה, טעונה קבלת אישור הרשות.

 

סעיף 15        הוספת סעיף 50ב1

בדומה לקבוע בסעיף 31יא לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה – 2005, מוצע לקבוע חובה על המסלקה לאפשר לכל משתמש ולכל לקוח לקבל שירותים מהמסלקה, אלא אם כן יושב ראש הרשות פטר מסלקה ממתן שירות למשתמש מסוים.

 

סעיף 16        הוספת סעיף 50ד

מוצע להחיל על המסלקות את ההוראות החלות על הבורסה בענינים הבאים: היתרי החזקה ושליטה (למעט איסור השליטה במסלקות הקיימות הנשלטות בידי הבורסה), ייחודיות העיסוק, כהונת דירקטורים בלתי תלויים, סמכויות הדירקטוריון ותפקידו, ועדת ביקורת ואסדרה, ועדת תגמול והחלת הוראות סעיפים 268 עד 275 לחוק החברות החלות על חברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב לעניין עסקאות עם בעלי עניין, גם על המסלקה, בדומה להחלתן על הבורסה. כן מוצע להחיל על המסלקות את ההוראות לגבי רציפות פעילות הבורסה ופיקוח הרשות על פעילות הבורסה. הוראות אלה יחולו על המסלקות בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף. כך למשל מוצע כי במסלקות לא תחול דרישת המלצת ועדת איתור מועמדים לכהונת דירקטורים בלתי תלויים ואישור הרשות. בנוסף מוצע להסמיך את שר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע תקנות בנוגע למסלקות.

 

 

סעיף 17        הוספת כותרת לסימן ו'.

 

סעיף 18        תיקון סעיף 51

סעיף 51(ג) קובע את חובת הבורסה להגיד דוחות לרשות לפי דרישתה. מוצע להסמיך את יושב ראש הרשות לקבוע הוראות בדבר אופן הגשתם של הדוחות, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם ומידת פירוטם.

 

סעיף 19 הוספת סעיפים 51א -51ג

 

סעיף 51א ערעור ועתירה על החלטות הבורסה

מוצע כי סעיף 51א יאמץ במלואו את ההסדר הקבוע בסעיף 47 לחוק ניירות ערך, ראו דברי הסבר לסעיף 8, ביטול סעיף 47.

 

סעיף 51ב איסור הצעה למתן שירותי מסחר בבורסה ללא רישיון

בכדי להבטיח הגנה על ציבור המשקיעים ולמנוע עקיפה של הוראות הדין, מוצע כי מעבר לאיסור לפעול כבורסה ללא רישיון הקבוע היום בסעיף 45 לחוק ניירות ערך, יקבע בסעיף 51ב המוצע, איסור על הצעת  שירותי מסחר (solicitation) בבורסה הפועלת ללא רישיון. בורסה לעניין סעיף זה היא בורסה כהגדרתה כאמור בסעיף 45 לחוק. מטרת האיסור היא למנוע פעולות של פרסום ושיווק שמטרתן לשכנע אחרים לפעול בבורסה שאינה פועלת כדין.

לצד האיסור, מוצע להעניק ליושב ראש הרשות את הסמכות להתיר לאדם להציע שירותי מסחר כאמור, במקרים ובנסיבות מיוחדים, אם מצא כי אין בכך בכדי לפגוע במשקיעים בישראל. לצורך כך, רשאי יושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את מספר וזהות הניצעים, סוג ניירות הערך המוצעים, אופן ההצעה ופיקוח זר ככל שישנו.

הסמכה זו נועדה לאפשר במידת הצורך פעילות מוגבלת בלבד של הפניה לשירותי בורסה שאינה בעלת רישיון על פי החוק, אשר לא תהווה תחליף לפעילות הטעונה רישיון או תיצור ארביטרז' רגולטורי מול הפעילות המפוקחת.

 

סעיף 51ג פטור מהוראות החוק

בעתיד יתכנו שיתופי פעולה בין בורסות זרות ובורסות ישראליות. מטרתו של סעיף 51ג המוצע הינה לאפשר גמישות ביחס למצבים אלו, תוך מתן אפשרות ליושב ראש הרשות, בהסכמת שר האוצר, לפטור במידת הצורך מהוראה מסוימת החלה על בורסה בעלת רישיון לפי חוק זה, במקרה בו הוראת דין זרה החלה עליה אינה מתיישבת עם הוראות הדין המקומי, ונמצא כי היא מבטיחה די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.

 

 

סעיף 20        החלפת סעיף 52

מוצע לשנות את הגדרת המונח "ניירות ערך" הקבועה בסעיף 52 לחוק לצורך פרק זה. מוצע כי הגדרת ניירות ערך תהיה ההגדרה הקבועה בסעיף 44יב לחוק. ההגדרה הקבועה היום בסעיף 52 היא הגדרה לא ברורה וניתנת לפרשנויות שונות, שכן היא משתמשת במונח "לרבות", ומוסיפה ניירות ערך שאינם כלולים בהגדרה שבסעיף 1.

 

סעיף 21        תיקון סעיף 52נו

סימן ג' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך קובע את אמצעי האכיפה המנהליים שרשאי מותב האכיפה המנהלית להטיל. סעיף 52נו(א) מעניק למותב האכיפה המנהלית את הסמכות לאסור על אדם שהפר הוראה המנויה בחלק ג' של התוספת השביעית לחוק, לכהן כנושא משרה בכירה בגופים המפורטים בסעיף (תאגיד בעל רישיון לפי חוק הייעוץ, מנהל קרן או נאמן, תאגיד מדווח, חתם, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך). מוצע להוסיף את הבורסה לרשימת הגופים לגביהם ניתן להטיל איסור כאמור.

 

סעיף 22        תיקון סעיף 53

לאור תיקון סעיף 45 לחוק וביטול סעיפי המשנה בו, מוצע לתקן את ההפניה שבסעיף 53(ב) לסעיף האמור.

 

סעיף 23        תיקון סעיף 56ו

סעיף 56ו לחוק מעניק לרשות סמכות לערוך ביקורת ולדרוש מסמכים וידיעות בתאגיד עליו חל החוק גם באמצעות מי שאינו עובד הרשות, אלא באמצעות מיקור חוץ. כיום מוחרגת הבורסה מהסמכות האמורה. מוצע לבטל החרגה זו ולאפשר לרשות לערוך ביקורת בבורסה גם על ידי הסמכת מי שאינו עובד הרשות, כפי שקיים לגבי כלל הגורמים המפוקחים על ידה.

 

סעיף 24        תיקון התוספת לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד – 2013

לאור חשיבותם המשקית של הבורסה והמסלקות, ובדומה למסלקה הפנסיונית, מוצע להוסיפן לתוספת של החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013, כך שיהיה צורך בשקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות בהן.

 

 

סעיף 25        תחילה והוראות מעבר

מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי תחילת החוק יהיה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – "יום התחילה"). בנוסף מוצע לקבוע הוראת מעבר בסעיף קטן (ב) לגבי הבורסה בתל אביב שמחזיקה ברישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך בערב יום התחילה, כך שתוכל להמשיך לפעול על פי הרישיון הקיים, ומסלקותיה ייחשבו כמי שקיבלו היתר שליטה בגין שליטת הבורסה בהן כיום.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין החזקת אמצעי שליטה ביחס לבורסה בתל אביב. הוראה זו מחולקת לשניים ומתייחסת לשני מצבי עולם. מצב בו בעת כניסת החוק לתוקף הבורסה בתל אביב ביצעה השוואת זכויות בהון ובהצבעה (להלן - "השוואת זכויות") ומצב בו בעת כניסת החוק לתוקף הבורסה טרם ביצעה השוואת זכויות. 

בסעיף המשנה (1) מוצע לקבוע כי במקרה בו בוצעה השוואת זכויות יחולו ההוראות הבאות עד תום חמש שנים מיום השוואת הזכויות או עד מועד הנפקת מניות הבורסה לציבור ורישומן למסחר, לפי המוקדם:  אדם המחזיק אמצעי שליטה בשיעור הגבוה משיעור של חמישה אחוזים מכלל אמצעי השליטה בבורסה (להלן – "שיעור ההחזקה"), לא יקנו אמצעי השליטה שבהחזקתו, זכויות בשיעור העולה על חמישה אחוזים מכלל אמצעי השליטה בבורסה בניכוי כלל אמצעי השליטה בבורסה שהיו בידי מחזיקים שהחזיקו באמצעי שליטה בבורסה, בשיעור גבוה משיעור ההחזקה. כלומר, ההחזקות שברשות אדם המחזיק באמצעי שליטה בבורסה בתל אביב נבחנות לא ביחס לכלל אמצעי השליטה בבורסה, אלא ביחס לכלל אמצעי השליטה שלא הורדמו, ויתרת אמצעי השליטה שבידיו החורגת מעבר לשיעור זה, מורדמת, הינו לא ניתנות זכויות מכוחם. לדוגמא: במקרה בו קיים אדם אחד המחזיק בעשרים אחוזים מאמצעי השליטה בבורסה, החזקתו תקנה לו זכויות בשיעור של חמש חלקי שמונים וחמש בלבד.

בנוסף, מוצע לקבוע כי אדם כאמור לא יידרש לקבל היתר החזקה לפי סעיף 45א5(א) לחוק בגין החזקותיו ערב יום השוואת הזכויות. יודגש כי בחלוף חמש שנים מיום השוואת הזכויות, יחולו הוראות החוק, היינו, לא יהא רשאי אדם כאמור להחזיק אמצעי שליטה בשיעור גבוה משיעור ההחזקה ולא יקנו אמצעי השליטה שבהחזקתו זכויות בשיעור גבוה מזה אלא על פי היתר.

מקום בו עד יום תחילת החוק לא בוצעה השוואת זכויות, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג)(2), כי עד לביצועה של השוואה כאמור, יחול סעיף 45א5 לחוק רק במקרה בו עלה שיעור ההחזקה שבידי אדם המחזיק באמצעי שליטה בבורסה, מעל לשיעור ההחזקה שהיה קיים בידיו ערב יום התחילה. כך, לא יידרשו מחזיקי אמצעי שליטה בבורסה בתל אביב לקבל היתר בגין החזקתם הנוכחית, אלא רק בגין הגדלת החזקה זו.

סעיפים קטנים (ג)(3)-(4) מיועדים מחד, לפטור ריווח הון שנוצר כתוצאה מהשוואת הזכויות כאמור. למותר לציין כי הסעיף אינו פוטר העברות עסקיות שאינן נוגעות ישירות להשוואת הזכויות. המחיר המקורי ויום הרכישה כהגדרתם בפרק ה' לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 יוותרו כפי שהיו טרם השוואת הזכויות. ובנוסף, לקבוע כי מכירת אמצעי השליטה תחויב במס רווח הון בגובה רווח ההון שצמח מעבר לשווים בעת השוואת הזכויות כהגדרתו בסעיף.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי בבורסה בתל אביב, תחילתו של ביטול סעיף 45(ב)(2) הקובע איסור על חלוקת רווחי הבורסה, כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, תהיה שלושה חודשים ממועד השוואת הזכויות ותיקון תקנות ההתאגדות לעניין זה.

בסעיפים  קטנים (ה) ו-(ו) מוצע להעניק לבורסה בתל אביב, שהות בת שנה מיום התחילה להתאים את הדירקטוריון שלה לדרישות סעיף 45א15 המוצע.

כך גם מוצע לקבוע הוראת מעבר נוספת בסעיף קטן (ז) לפיה דירקטורים חיצונים ויושב ראש דירקטוריון שמונו בבורסה בתל אביב לפני יום התחילה, ייחשבו כעונים על תנאי הכשירות למינוי דירקטורים בלתי תלויים בבורסה הקבועים בסעיף 45א14 המוצע ויראו אותם כאילו מונו בהמלצת ועדת המינויים כקבוע בסעיף 45א15(ב) המוצע, וזאת עד לתום תקופת כהונתם הנוכחית בלבד. באופן זה, יינתן להם לסיים את תקופת כהונתם הנוכחית ולא יידרש למנות דירקטורים בלתי תלויים או יושב ראש דירקטוריון חדש, אך לא ניתן יהיה להאריך תקופות אלה במידה והם אינם עונים בפועל על תנאי הכשירות הנדרשים לפי הוראות החוק.

בסעיף קטן (ח) מוצע לקבוע כי על אף ביטול סעיף 46א לחוק ניירות ערך כנוסחו בסעיף 7 לחוק זה, הנחיות זמניות שנקבעו בבורסה ונכנסו לתוקפם ערב יום התחילה, ימשיכו לחול עד מועד פקיעתן.

בסעיף קטן (ט) מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של התיקון לסעיף 50א כנוסחו בסעיף 12לחוק זה, יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיפים 50א(א3) ו-(א5) לחוק ניירות ערך כנוסחם בסעיף 12(3) לחוק זה, אשר יקבעו את תנאי מתן הרישיון ואת העילות לביטולו.

בסעיף קטן (י) מוצע לקבוע כי החלת הוראות החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות לא תחול על החזקות  הבורסה בתל אביב שמחזיקה ברישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך בערב יום התחילה וכן על מסלקה המוחזקת במלואה בידי הבורסה כאמור.