תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016.

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

בשנים האחרונות הורחב מעגל הזכאים לתגמולים ולהטבות לאוכלוסיות שונות של ניצולי שואה, בין היתר מתוקף החלטות מנהליות שניתנו על ידי שר האוצר, ובכלל זה הכרה ביוצאי לוב אשר ברחו מחמת הפחד מהנאצים.

התברר כי למרות שההכרה בזכאות לתגמולים נעשתה מתוקף החלטה מנהלית ולא מתוקף פסק דין, עדיין אולצו ניצולי השואה לשלם שכר טרחה גבוה לעו"ד, כאילו ההכרה ניתנה בהליך משפטי ובעקבותיו. זאת ועוד, במקרים רבים אף ננקטו הליכי הוצאה לפועל נגד ניצולי שואה לגביית שכר טרחה כאמור על אף שהוכרו בעקבות החלטה מנהלית.

בהתאם לכך, נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20), התשע"ה-2014 (להלן – תיקון מס' 20), שעניינו הסדרת סכום שכר הטרחה המרבי שמותר לעורכי דין ולגורמי טיפול לגבות מניצולי שואה במקרה שבו הזכאות לתגמולים נבעה מהחלטה מנהלית. חוק זה פורסם ברשומות ביום 31.12.14.

לעניין זה יצוין כי מדובר באוכלוסייה מבוגרת, חלשה, ההולכת ומתמעטת, שמתקשה להתמודד עם עורכי דין וגורמי טיפול, ומשכך ביקש המחוקק לסייע לה ככל הניתן בהתמודדות עם דרישות שכר טרחה מופרזות, שאינן סבירות ואף אינן עולות בקנה אחד עם לשון החוק.

בנוסף, בתיקון מס' 20 האמור אף נקבע מנגנון להחזר שכר טרחה עודף ובלבד שניצול השואה פנה בבקשת החזר לעורך הדין או למטפל בתוך שנה מיום פרסומו של החוק, קרי – עד ליום 31.12.15.

מאחר שניצולי שואה רבים לא היו מודעים לזכויותיהם לפי החוק, או שבמקרים רבים שלחו את הבקשות לנמען שאיננו נכון, הרי שבשים לב לגילם המבוגר, מוצע להאריך את התקופה לפנייה לעורכי הדין או למטפלים בשנה נוספת.

כמו כן, מוצע לתקן את חוק נכי רדיפות הנאצים, ולקבוע כי מכאן ואילך, שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה לתגמולים חודשיים שאושרה כתוצאה מהחלטה מנהלית, יופחת משמעותית. זאת בשים לב לכך שהסכומים שנקבעו בתיקון מס' 20 נקבעו בשים לב לרטרואקטיביות שבתיקון האמור.

עוד יצוין, כי במקרים רבים נמצא שעורכי הדין מכבידים על הניצולים במימוש הזכות האמורה, ובכלל זה דורשים מסמכים או התחייבויות שונות באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.

זאת ועוד, הסתבר כי גם לאחר תיקון החוק ועמידה על הצורך בגביית שכר טרחה ראוי ובזיקה לטיפול, עדיין מחויבים הניצולים בתשלום שכר טרחה גם במקרה שבו נותק הקשר שבין הטיפול בתביעה לבין הזכאות לתגמולים. אשר על כן, מוצע להבהיר כי במקרה שבו נותק קשר שבין הטיפול בתביעה לבין הזכאות לתגמולים או להטבות, לא ייגבה שכר טרחה כלל.

כמו כן, מאחר שהחוק מתייחס להחלטה מנהלית שעניינה תשלום תגמולים חודשיים מוצע לתקנו כך שיכלול גם החלטה מנהלית שעניינה תשלום מענק שנתי.

לעניין זה יצוין כי בימים אלה התקבלה החלטה מנהלית על תשלום מענק הטבות שנתי לאוכלוסיות נוספות אשר חוו התנכלויות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה[1]. קבלת המענק איננה כרוכה בהבאת ראיות כנדרש לפי דין בתביעה רגילה והיא נשענת על הצהרת המבקש, במסגרת טופס ייעודי קצר (בשונה מטופס של תביעה רגילה). ויודגש, הזכאות למענק לאותן אוכלוסיות ניתנת לנוכח העובדה כי הן אינן זכאיות לתגמולים או להטבות לפי איזה מהחוקים החלים על ניצולי השואה.

בהתאם לכך, מאחר שמדובר במסלול שונה ונפרד מהמסלול המשפטי הרגיל, ולנוכח העדרו של נטל ראייתי מקובל, מוצע להגביל את שכר הטרחה שניתן לגבות בגין מילוי טופס עבור מענק מתוקף החלטה מנהלית ולהעמידו על סכום של 50 שקלים חדשים. סכום זה אינו כולל מס ערך מוסף שנתחייב בו עורך הדין או המטפל. מדובר בשכר ראוי בשים לב לכך שהתביעה לתגמולים חודשיים נדחתה (או כלל לא הוגשה ובהתאם גם לא אושרה) וכעת עסקינן בהליך מנהלי נפרד שאינו משפטי. זאת בפרט לאור ניסיון העבר שמלמד על פרקטיקות פוגעניות שננקטו כלפי יוצאי לוב במשך תקופה ארוכה ושהביאו לצורך בחקיקת החוק.

לעניין גובה השכר, יצוין עוד, כי בעבור הגשת תביעה למענק שנתי לפי חוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז-2007, נקבע בצו הטבות לניצולי שואה (שיעורי שכר טרחת עורך דין מרביים), תשס"ח-2008 שכר טרחה של 473 שקלים חדשים, כאשר שם מדובר בהליך משפטי הדורש הגשת ראיות, בשונה מזכאות למענק לפי ההחלטה המנהלית שנסמכת, כאמור, על הצהרת המבקש, ומשכך סכום של 50 שקלים הנו ראוי והוגן בנסיבות דנן. לשם ההשוואה, תעריף לאימות חתימה, מטעם לשכת עורכי הדין, בתצהירים המוגשים בלשכות ההוצאה לפועל עומד על 48 שקלים.

זאת ועוד, עלה כי גם במקרה שבו עורך הדין לא ייצג את הניצול לצורך הכרה לפי החלטה מנהלית עדיין נדרש על ידו שכר טרחה כאמור. לפיכך, מוצע להבהיר כי ייצוג בפני הרשות המוסמכת לצורך הכרה מתוקף החלטה מנהלית טעון הסמכה מפורשת שניתנה מאת הזכאי  להגיש בקשה לפי החלטה מנהלית ולאחר שעורך הדין או המטפל הבהיר לזכאי את המשמעות של ההחלטה המנהלית ואודות האפשרות להסתייע בגורמי סיוע מטעם המדינה. כן מוצע לקבוע כי לא יראו הסכמה של לקוח בייצוג או בסיוע בטיפול בהגשת בקשה לתגמולים חודשיים או למענק שנתי מכוח חוק, כהסמכה מפורשת לייצוג או לסיוע בטיפול בבקשה מכוח החלטה מנהלית. כמו כן מוצע לקבוע כי לא יראו בהסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע בטיפול שניתנה לפני מועד ההחלטה המנהלית בדבר זכאות למענק – כהסמכה מפורשת לצורך זה.

כן מוצע להסדיר מתן סיוע משפטי חינם לזכאים להחלטה מנהלית שעניינה מענק שנתי על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בדומה לסיוע הניתן לזכאים להחלטה מנהלית שעניינה תגמולים חודשיים.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

סעיף 1 לחוק המוצע קובע סנקציה פלילית על גביית שכר טרחה שלא בהתאם לחוק. מוצע כי מי שגבה שכר טרחה שלא בהתאם להוראות סעיף 22א לחוק העיקרי, ייקנס בסכום הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שעומד נכון להיום על סך של 75,300 שקלים.

סעיף 2(א) לחוק מציע לתקן חוק נכי רדיפות הנאצים כך ששכר הטרחה המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמולים חודשיים שאושרה כתוצאה מהחלטה מנהלית יופחת משמעותית ויעמוד על בין 150 שקלים ל-800 שקלים בהתאם לנסיבות האמורות בסעיף.

סעיף 2(ב) לחוק המוצע מהווה הבהרה לאמור בתיקון מס' 20: מוצע להבהיר ולקבוע מפורשות כי במקרה שבו נותק הקשר שבין הגשת התביעה לבין החלטת הרשות המוסמכת בדבר זכאות לתגמולים, לא ייגבה שכר טרחה כלל.

סעיף 2(ג) לחוק המוצע קובע הגבלה בגובה 50 שקלים חדשים עבור מילוי טופס בקשה למענק שנתי בהתאם להחלטה מנהלית בדבר זכאות למענק שנתי. כמו כן הסעיף המוצע קובע כי תנאי לתשלום שכר הטרחה הנו שעורך הדין או המטפל קיבל מהזכאי הסמכה מפורשת להגיש בקשה לפי החלטה מנהלית בדבר זכאות למענק; לעניין זה לא יראו בהסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע שניתנה לגבי הגשת תביעה לקבלת קצבה חודשית או לגבי הגשת בקשה לקבלת מענק לפי סעיף 4 לחוק ההטבות, כהסכמה מפורשת.

כמו כן, אם הסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המנהלית – תנאי לתשלום שכר טרחה הנו שלפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, הלקוח אישר, בחתימת ידו, כי הוא קרא טופס הסבר, בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת. בטופס ההסבר יפורטו בין היתר ההגבלות על תשלום שכר הטרחה, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שצריך לצרף לטופס, וכן הגורמים שבהם ניתן להסתייע לצורך הגשת הבקשה ודרכי ההתקשרות עימם.

סעיף 3 לחוק המוצע קובע כי יוארך המועד שנקבע בתיקון מס' 20, כך שניצולי שואה יוכלו לפנות אל עורכי דין והמטפלים עד לסוף שנת 2016, ולבקש החזר שכר טרחה ששולם להם.

סעיף 4 לחוק המוצע מסדיר סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, גם לזכאים למענק השנתי מכוח החלטה מנהלית וזאת בדומה לזכאים לתגמולים חודשיים לפי החלטה מנהלית.

סעיף 5 לחוק המוצע קובע כי הוראות החוק, למעט הוראות סעיף 22א(ב) לחוק נכי רדיפות הנאצים, כנוסחו בסעיף 2 להצעת החוק, ולמעט סעיף 7(ב) לחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) כנוסחו בסעיף 3 להצעת החוק יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום פרסומו של חוק זה.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

-  תיקון חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957

-  תיקון חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20), התשע"ה-2014

-  תיקון חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא רלוונטי

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016