תזכיר חוק האזרחות (תיקון מס' ...), התשע"ו-2016

החלפת סעיף 11

1.  

בחוק האזרחות, התשי"ב-1952[1] (להלן- החוק העיקרי) במקום סעיף 11 יבוא:

ביטול אזרחות

11.

(א)  שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, וטרם חלפו שלוש שנים מיום שנרכשה האזרחות כאמור.

(ב) בית המשפט לעניינים מנהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:

(1) האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;

(2) אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(א)  מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005[2], סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז   כהגדרתם בחוק האמור;

(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977[3], או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;

(ג)  רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת.  לעניין זה – חזקה כי מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל, במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע בהם או באחד מהם.

(ג)  לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן הוזמן כדין ולא התייצב במועד שנקבע ואם סבר בית המשפט שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין.  על אף האמור, רשאי בית המשפט לקיים הדיון שלא בנוכחות האזרח, אם לא ניתן לאתרו ולמסור לו הזמנה כדין בשקידה סבירה. לעניין סעיף זה יראו במתן הודעה לבני משפחה מקרבה ראשונה המתגוררים בישראל ובמתן הודעה לכתובתו האחרונה הרשומה של האזרח או למען של מקום מגוריו האחרון הידוע של האזרח, כשקידה סבירה.

(ד1)

(א)  בית המשפט רשאי להורות, לבקשת שר הפנים, כי הדיון בבקשה יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם האזרח יושב דרך קבע מחוץ לישראל והתקיים לגביו אחד התנאים המפורטים להלן:

(1) קיים חשש ממשי שכניסתו לישראל תסכן את בטחון המדינה או את שלום הציבור.

(2) קיים חשש ממשי שאם יכנס לישראל לא ניתן יהיה להוציאו ממנה אם תתקבל הבקשה לביטול אזרחותו ויוחלט שאין מקום להתיר המשך שהייתו בישראל.

(ב) החליט בית המשפט לקיים את הדיון בבקשת שר הפנים שלא בנוכחות האזרח לפי סעיף קטן (ד1) רשאי הוא  לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאזרח להיכנס לישראל עד למתן הכרעה בבקשה לביטול אזרחותו, אם התקיימה לגביו אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ד1(א)).

(ג)  הודיע שר הפנים לבית המשפט כי הוא שוקל להגיש בקשה לביטול אזרחותו של אדם ומתקיים לגבי אותו אדם האמור בסעיף קטן (ד1)(א) רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאזרח להיכנס לישראל עד להגשת הבקשה ובלבד שהבקשה לביטול אזרחות תוגש בתוך 30 ימים ממועד מסירת הודעת שר הפנים לפי סעיף קטן זה. לבקשת שר הפנים, רשאי בית המשפט להאריך המועד האמור.

(ד2) קבע בית המשפט כי הדיון בבקשה יתקיים שלא בנוכחות האזרח, רשאי האזרח למנות עורך דין שייצגו בדיון בבקשה.

(ד3) החליט בית המשפט לקיים את הדיון בבקשת שר הפנים שלא בנוכחות האזרח רשאי בית המשפט להורות, בהסכמת האזרח, על שמיעת האזרח בפני בית המשפט באמצעות התוועדות חזותית (video conference) שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחו"ל שבה ניתן לבצע התוועדות חזותית. 

(ה) בהליכים לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותן להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האזרח ובא כוחו; החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לאזרח או לבא כוחו; דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.  לעניין סעיף זה, בית המשפט – לרבות ערכאת ערעור.

(ו) החליט בית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם, תבוטל האזרחות מהיום שלא ניתן עוד לערער על פסק הדין או ממועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

(ז)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לעניין הליכים לפי סעיף זה.

(ח) שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות לפי סעיף 11(א).

(ט)  השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

2.  

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס- 2000[4]-

בתוספת הראשונה בפרט 12(2) –

במקום המילים "סעיף 7" יבוא – "סעיפים 7 ו-11(א)".