| 1. | מהות הערבות |
| 2. | סייג לערבות |
| 3. | יצירת הערבות |
| 4. | תחומה של הערבות |
| 5. | שינוי בחיוב |
| 6. | הפטר הערב |
| 7. | טענות הגנה |
| 8. | אחריות הערב |
| 9. | זכות הערב לחזור על החייב |
| 10. | סייג לזכות הערב לחזור על החייב |
| 11. | דין הערב לפני שמילא ערבותו |
| 12. | שעבוד נכס של החייב |
| 13. | ריבוי ערבים |
| 14. | ערב בעד ערב |
| 15. | ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא |
| 16. | התחייבות לשיפוי |
| 17. | ערבות או התחייבות לשיפוי בשל חיוב פגום |
| 18. | תחולה |
| 19. | הגדרות |
| 20. | עדכון סכומים |
| 21. | ערבות בסכום קצוב |
| 22. | חובת גילוי |
| 23. | תוצאות אי גילוי |
| 24. | מסירת העתק מחוזה |
| 25. | תוספות לסכום הערבות |
| 26. | הודעה על אי-קיום |
| 27. | תובענה מהחייב תחילה |
| 28. | חזרה אל החייב |
| 29. | ריבוי ערבים |
| 30. | תחום ערבותו של ערב יחיד |
| 31. | עדיפות |
| 32. | אי התנאה |
| פרק ג': הוראות שונות | |
| 33. | שמירת דינים |
| 34. | ביצוע ותקנות |
חוק הערבות, התשכ"ז-1967 1 |
| 1. (א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי. (ב) הערבות יכול שתהיה לחיוב, כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב. |
| 2. אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף. |
| 3. הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה הערבות על פי צו של רשות - משנמסר כתב הערבות לרשות. |
| 6. (א) גרם הנושה לאי-מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב. (ב) גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק. |
| 7. (א) כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב. (ב) התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן. |
| 9. (תיקון התשפ"ד) זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
| 11. לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב שטרם הגיע זמן פרעונו. |
| 13. שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות. |
| 14. נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב, יהא דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב הן לענין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לענין היחסים בינו לבין הערב. |
| 16. התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי-קיום חיובו של חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות, יחולו עליה סעיפים 3, 9, 11 ו-12, בשינויים המחוייבים לפי הענין. |
| 17. ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות לשיפוי בשל אי-קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים 9, 11 ו-12. |
| 18. (תיקון התשנ"ח) הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי. |
| 19. (תיקון התשנ"ח) בפרק זה - |
| 21. (תיקון התשנ"ח) (א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25. (ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו. |
| 28. (תיקון התשנ"ח) מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא דינו כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה. |
| 30. (תיקון התשנ"ח) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א). |
| 31. (תיקון התשנ"ח) הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות. |
| 32. (תיקון התשנ"ח) |
| 33. (תיקון התשנ"ח) חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. |