תזכיר חוק

 

 

א.         שם החוק המוצע

 

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול תנאי זכאות לקבלת רישיון להפעלת מונית) (מס' 118), התשע"ו-2015

 

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

פקודת התעבורה (להלן – הפקודה), מסדירה בסימן ג' לפרק השני, את ההליך לקבלתו ולהעברתו של רישיון להפעלת מונית (להלן – "הרישיון"; מכונה גם "זכות ציבורית" או "מספר ירוק"). הרישיון מקנה למחזיק בו את הזכות החוקית להפעיל מונית, בכפוף לקבלת רישיון הסעה בהתאם לחלק ה' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות). הפעלת המונית בפועל, יכולה להיעשות על ידי בעל המונית או על ידי אחר השוכר ממנו רישיון זה.

 

רישיונות ההפעלה נועדו לשמש לוויסות כמות  המוניות, שכן כמות גדולה מדי מהן היא בעלת השלכות על זיהום האוויר וגודש התנועה שהן חמורות בהרבה משל רכב פרטי, שכן הן נמצאות בתנועה בדרך באופן כמעט רצוף כל ימות השנה, ופעולתן בהיקפים גדולים אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.

 

בעבר נקבעו מכסות שנתיות של רישיונות, שיועדו לרכישה על ידי נהגי המוניות, והיה מתאם גבוה בין המחזיקים ברישיון לבין הנוהגים בהן בפועל. במשך השנים נפתח הענף בהדרגה, וכיום כל מי שעומד בתנאים הקבועים בפקודה יכול לרכוש רישיון תמורת אגרה או לקנות רישיון ממי שמחזיק בו. התוצאה הינה כי רבים ממחזיקי הרישיונות הם משקיעים שמטרתם תשואה על הרישיון כנכס, ולאו דווקא נהגי המוניות עצמם.

 

התנאי המהותי הקבוע בפקודה לקבלת הרישיון הוא אישור זכאותו של המבקש להחזיק ברישיון על ידי ועדת המוניות, המוסדרת אף היא בפקודה. הזכאות נקבעת לאחר שיוכח כי מתקיימים במבקש שלושה תנאים שתמציתם היא: היות המבקש תושב ישראל, העדרם של רישומים פליליים לגביו שחומרתם או נסיבותיהם מונעים מתן הרישיון, והעדר חשש כי מתן הרישיון למבקש יש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה.

 

תנאים אלה הם רלוונטיים לגבי נהג המונית שהוא הנותן שירות לציבור ובהתאם, על פי התקנות, אותם תנאים נבחנים על ידי רשות הרישוי עובר למתן רישיון נהיגה למונית. לאור זאת, ולאור העובדה שכיום, בניגוד לעבר, רוכשי הרישיונות במרבית המקרים אינם נהגי המוניות, אין הצדקה לבחון את קיומם של תנאים אלה לגבי מבקש הרישיון, אלא אם כן הוא בעל רישיון נהיגה למונית.

 

לפיכך מוצע לבטל את תחולתם הכללית של תנאי הזכאות שפורטו לעיל לקבלת רישיון להפעלת מונית ואת וועדת המוניות שכל תכליתה הוא לבחון את קיומם, ובמקום זאת לקבוע שהתנאים ייבחנו רק לגבי מבקשים שהם נהגי המוניות, על ידי הרשויות המאסדרות המתאימות לפי פקודת התעבורה.

 

 

 

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע:

 

עיקר 1:

 

מוצע לבטל את תנאי הזכאות לקבלת רישיון להפעלת מונית, ולבטל את וועדת המוניות הקיימת לשם בדיקת התקיימות תנאים אלה.

     

(סעיפים 1 עד 4 לחוק המוצע)

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

 

בפקודת התעבורה, סעיפים 14, 14א, 14ג ו-14ו – יבוטלו וסעיף 14ד יוחלף.

 

 

ה. השפעת החוק מוצע על תקציב המדינה

 

החוק המוצע יביא לחיסכון תקציבי. הפעלת וועדת המוניות כרוכה בעלות תקציבית ישירה כתשלום לחברי הוועדה תמורת פעילותם, בנוסף לעלויות הכרוכות בטיפול עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בניהול תיקי הבקשות לוועדה, זימון ישיבותיה וכיוצא בזה.

 

 

ו. השפעת החוק המוצע בהיבט המינהלי

 

החוק המוצע יביא לזירוז הליכי העברת בעלות ברישיונות להפעלת מונית ובכך ייעל את הענף. תיחסך רובה של העבודה המנהלית הכרוכה בנתינתם והעברתם של רישיונות להפעלת מונית.

 

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע

 

 

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס'118) (ביטול תנאי זכאות לקבלת רישיון להפעלת מונית), התשע"ו-2015

 

דברי הסבר

 

סעיפים 1 עד 3             סעיף 14 לפקודה קובע כך:

 

"14.           זכאי לקבל רשיון להפעלת מונית, מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא תושב ישראל;

(2)  לא הורשע בעבירה שלדעת ועדת המוניות, מפאת חומרתה או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע מתן רשיון להפעלת מונית או שחלפה לגבי ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, ואם הוא תאגיד הרשום בישראל – בעלי השליטה בתאגיד או מנהליו לא הורשעו בעבירה כאמור; לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;

(3)  לדעת ועדת המוניות אין בהפעלת מונית על ידו כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם לקבל רשיון בשל האמור בפסקה זו, לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל;

(4)  שילם אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה(א)."

 

מהסעיף הזה עולה יש לבדוק כי מתקיימים בו שלושה תנאים: היות המבקש תושב ישראל, העדרם של רישומים פליליים לגביו שחומרתם או נסיבותיהם מונעים מתן הרישיון, והעדר חשש כי מתן הרישיון למבקש יש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה. קיומם של תנאים אלה נבחן על ידי ועדת מוניות המוסדרת אף היא בפקודה. מזה מספר שנים, רכישת רישיונות הפעלת מונית נעשית שלא על ידי נהגי מוניות אלא על ידי הציבור הרחב, למטרת השקעה, והרישיון מושכר לנהגי מוניות. לגבי אלה, התנאים האמורים אינם רלוונטיים, שכן הם אינם אלה הנותנים שירות לציבור באמצעות הרישיון.

לפיכך מוצע לבטל את התנאים הללו לגבי כלל מבקשי רישיון ההפעלה ולהשאירם באופן שיפורט בסעיף 3, רק לגבי אותם מבקשי רישיון הפעלה שהם בעלי רישיון נהיגה למונית.

 

סעיף 14א לפקודה קובע כך:

"14א.         (א)        שר התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות רשימה של אנשים שניתן למנותם כחברים בועדת מוניות (להלן – רשימת החברים), וימנה שופט שיציע שר המשפטים שיהיה יושב ראש הועדה.

      (ב)        ועדת המוניות תדון במותבים של שלושה שימנה יושב ראש ועדת המוניות, מתוך רשימת החברים; כיושב ראש מותב יכהן יושב ראש ועדת המוניות או מי שהוא מינה לכך מתוך רשימת החברים.

      (ג)         נבצר מאחד מחברי מותב של ועדת מוניות להשתתף בהמשך הדיון במועד שנקבע, ימנה יושב ראש ועדת המוניות חבר אחר מתוך רשימת החברים, והדיון יימשך במותב החדש מאותו שלב שאליו הגיע הדיון בפני המותב הראשון של הועדה."

 

מוצע לבטל הסדר זה ולפיה הזכאות לקבלת רישיון להפעלת מונית, נבחנת על ידי ועדת המוניות האמורה בסעיף 14א לפקודה.

מוצע לקבוע כי רק לגבי מבקשים שהם בעלי רישיון נהיגה למונית וצפויים להפעיל את הרישיון בעצמם, תיבחן השאלה אם יש במתן הרישיון משום סיכון לביטחון המדינה וייבחנו הרישומים הפליליים. את ההיבט הביטחוני יבחן המפקח על התעבורה על פי המלצת משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי, ואת ההיבט הפלילי תבחן רשות הרישוי, כדרך שהיא בוחנת זאת לגבי מבקשי רישיון נהיגה למונית.

 

סעיף 4             סעיף 14ו קובע כך:

"14ו.          (א)        על החלטתה של ועדת המוניות בענין מתן רשיון להפעלת מונית או היתר להעברתו, רשאי מבקש הרשיון או ההיתר לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בירושלים."

לאור ההצעה לבטל את ועדת המוניות, מתייתרת הקביעה בסעיף 14ו לעניין תקיפת החלטותיה. ראוי לציין, כי לפי התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, בית משפט זה מוסמך לדון בעתירות נגד החלטות של המפקח על התעבורה ושל רשות הרישוי ואין צורך בהסדרת הסמכות הזו כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

g:\msp\word\mishpatim\חקיקה\הצעות חוק\ביטול תנאי זכות ציבורית - תזכיר 2015.doc