תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק אמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2015.

 

ב.  מטרת החוק המוצע

 

המאה ה-21 מתאפיינת בתנועה של מרכז הכובד הכלכלי העולמי לכיוון אסיה ובראשן כלכלת סין. בעשורים האחרונים גדלה כלכלת סין בשיעורים של כ-10% בממוצע. כתוצאה מכך ההנהגה הסינית מכירה בחשיבות ההולכת וגדלה במעורבות סין בעולם כולו בכלל ובאסיה בפרט. בעשור האחרון השפעתה המדינית והכלכלית של סין באזור אסיה הולכת ומתחזקת.

 

מדינת ישראל רואה בפיתוח הקשרים הכלכליים עם מדינות אסיה בכלל ועם סין בפרט, יעד אסטרטגי מהמדרגה הראשונה. ישראל פועלת להרחבה והעמקה של קשרי הסחר, המדע, החינוך וההשכלה הגבוהה עם סין. בשנים האחרונות התרחב מאוד שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות פרטיות לבין חברות סיניות הן בפעילות בסין והן בפעילות בישראל. לאחרונה, פרסמה ממשלת סין את כוונתה להקים את בנק ההשקעות האסייתי לתשתיות (AIIB) (להלן - הבנק). הבנק יפעל כמוסד פיננסי מולטילטראלי ומטרתו תהיה עידוד ומימון פרויקטים תשתיתיים ביבשת אסיה. הבנק נחשב מקביל לגופים בינלאומיים קיימים כגון: הבנק העולמי (WB) והבנק לפיתוח אסיה (ADB). הרקע להקמת הבנק הוא, בין השאר, תת ההשקעה בתשתית במדינות יבשת אסיה ורצונה של סין לתפוס עמדה מובילה בזירה הכלכלית הבינלאומית כיאה למדינה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הון המניות הרשום והמונפק של הבנק יעמוד על 100 מיליארד דולר ארה"ב וימומן מהמדינות החברות.

 

כחלק מהמאמץ הישראלי להרחיב את קשרי המסחר עם מדינות אסיה ועם סין, הודיעה ישראל לשלטונות סין על רצונה להיכלל ברשימת המדינות המייסדות של הבנק. יש לציין כי 57 המדינות המייסדות את הבנק נהנות מתוספת קבועה של מניות הצבעה. הצטרפות לבנק לאחר ייסודו, מותנה בהסכמה של המדינות החברות לקבלת המדינה המועמדת ולדילול אחזקותיהן בו.

 

חברותה של ישראל בבנק תגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין חברות ממדינות אסיה ובפרט מסין, בפרויקטים של תשתית אותם יממן הבנק. בנוסף, ישראל כמדינה השוכנת ביבשת אסיה, נכללת באזור פעילות הבנק. לפיכך, הבנק רשאי על פי הסכם היסוד לממן השקעות בפרויקטים של תשתית גם בישראל.

 

ביום 29 ביוני 2015 חתם שגריר ישראל בסין, מתן וילנאי, בשם ממשלת ישראל על האמנה Articles of Agreement - Asian Infrastructure Investment Bank, אשר מקימה את הבנק וקובעת הוראת לעניין הפעלתו (להלן - האמנה).

 

נכון להיום, הביעו את כוונתן להצטרף לאמנה 57 מדינות הכוללות את רוב מדינות אסיה ואוקיאניה,  אוסטרליה, ניו-זילנד, סינגפור והונג-קונג, וכן מדינות מחוץ ליבשת אסיה, כגון בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה. נכון למועד זה חתמו על האמנה כבר 50 מדינות. הסינים משקיעים מאמצים רבים בהקמת הבנק ובהפיכתו לגורם דומיננטי באזור. על אף הקשיים הטבעיים בהקמת גוף בסדר גודל זה, הפעלת הבנק נקבעה לתחילת 2016.

 

תכליתו של החוק המוצע היא לאפשר למדינת ישראל לבצע את הוראות האמנה.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

בסעיף 2 לחוק המוצע, מוצע לקבוע כי לבנק תהיה אישיות משפטית בישראל בהתאם להוראות אמנת הבנק.

 

מוצע, בסעיף 3 לחוק המוצע, לקבוע כי שר האוצר הוא שייצג את המדינה לעניין החברות בבנק. בהקשר זה יצוין כי במקרים דומים, למשל בחוק אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח, התשל"ו-1976, נקבע כי בנק ישראל ייצג את המדינה לעניין החברות בבנק. בשל תפקידם של הבנקים לפיתוח בבניית מנגנונים פיננסים שונים לתמיכה במדינות מתפתחות, מקובל בעולם כי משרד האוצר הוא המייצג את המדינה בגופים מולטילטרליים כדוגמת בנקים לפיתוח.

 

עם השנים ייתכנו שינויים ועדכונים באמנה לפי החלטת מועצת הנגידים של הבנק (Board of Governors) שבה תהיה מיוצגת גם ישראל. כל תיקון באמנה  שיאומץ על-ידי המועצה (פה אחד או ברוב של שני שליש, בהתאם לסוג התיקון), ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים ממועד אימוצו, ללא צורך באשרור של המדינות החברות (סעיף 53(3) לאמנה).  לפיכך, מוצע לקבוע בסעיף 3 כי שר האוצר, או מי שהוסמך על ידו (היינו: נציג ישראל במועצת המנהלים), ייצג את ישראל לעניין התיקונים. כמו כן, מוצע ששר האוצר יהיה אחראי ליידע את הממשלה אודות התיקונים בהתאם טרם כניסתם לתוקף.

 

כדי לקיים מהלך תקין של עבודה מול הבנק ובדומה לסמכות שהותקנה לשר האוצר בחוק אמנת קרן המטבע הבין לאומית והבנק הבין לאומי לשיקום ופיתוח, התשי"ד-1954, מוצע, בסעיף 4  לחוק המוצע, להסמיך את שר האוצר להיות ממונה על ביצוע החוק. בהתאמה, מוצע לקבוע כי הוא יהיה רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן, לרבות בדבר המעמד, החסינויות וזכויות היתר של הבנק, של נגידיו ומנהליו וחליפיהם, של פקידיו  ועובדיו ושל מומחים המבצעים משימות מטעם הבנק.

 

בעיקר יכללו התקנות את מרכיבי החסינויות וזכויות היתר הבאים:

(א) חסינות הבנק מהליכים משפטיים (בהתאם למגבלות שקבועות באמנה);

(ב) חסינות פקידיו, עובדיו, נגידיו ומנהליו וחליפיהם של הבנק, ומומחים המבצעים משימות מטעם הבנק  מהליכים משפטיים הנוגעים לפעולות שבוצעו אגב תפקידם, אלא אם הבנק יוותר על חסינותם זו;

(ג) חסינות נכסי הבנק וארכיביו מחיפוש, החרמה, הפקעה או כל הגבלה אחרת;

(ד) זכאות הבנק לפטור ממסים ומכסים וכן החלת פטור ממסים על משכורות העובדים של הבנק.

 

החסינויות וזכויות היתר יחולו גם לגבי אזרחים או תושבים ישראלים בעלי תפקידים בבנק.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

חקיקת חוק אמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2015.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

על פי ההסכם, ישראל תרכוש את מניות הבנק על פני חמש שנים, בהיקף של 30 מיליון דולר ארה"ב בכל שנה. השפעת ההתחייבויות הנוספות של ישראל על- פי אמנת הבנק צפויה להיות זניחה. חלקה של ישראל בהון מניות הבנק יעמוד על כ-0.75% והוא נקבע על פי עקרונות אמנת היסוד, ומבוסס על היחס שבין גודלו של המשק הישראלי לגודל המצרפי של משקיהן של כל המדינות החברות.

 

ו.  השפעת החוק המוצע על התקן המינהלי

אין.

 

ז.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע.

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק אמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2015