הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'...), התשע"ה-2015

הוספת סעיפים 135ב עד 135ב6

1.  

בפקודת מס הכנסה[1] (להלן – הפקודה) אחרי סעיף 135א יבוא:

"הגדרות לעניין סעיפים 135ב1 עד 135ב6

135ב.

בסעיפים 135ב1 עד 135ב6 –

"ארה"ב" – ארצות הברית של אמריקה;

"בעל חשבון", לגבי חשבון פיננסי המוחזק במוסד פיננסי ישראלי מדווח – מי שרשום כבעל החשבון או מי שהמוסד הפיננסי הישראלי המדווח מזהה כבעל החשבון; מחזיק אדם, שאינו מוסד פיננסי,  בחשבון פיננסי של אדם אחר או לטובתו של אדם אחר, יראו את האדם האחר כבעל החשבון האמור; לגבי חוזה ביטוח בעל ערך  פדיון או חוזה קצבה או אנונה יחולו הוראות אלה:

(1) עד להתגבשות הזכות לתשלום על פי החוזה, בעל החשבון הוא  מי שרשאי למשוך את ערך הפדיון  או לשנות את המוטב, ואם אין אדם כאמור, בעל החשבון הוא כל אחד מאלה:

(א)  מבוטח או אדם המצוין כבעל החוזה;

(ב) בעל זכות בלתי חוזרת לתשלום לפי החוזה;

(2) עם התגבשות הזכות לתשלום על פי החוזה יראו כל אדם הזכאי לתשלום על פי החוזה כבעל החשבון;

"בעל שליטה" –

(1) בחבר-בני-אדם מואגד – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[2];

(2) בחבר-בני-אדם שאינו מואגד – כאמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים;

(3) בנאמנות שחל עליה פרק רביעי 2 בחלק ד – היוצר, הנאמן, מגן הנאמנות או הנהנה כהגדרתם בסעיף 75ג, ואם מי מאלה אינו יחיד – היחיד שהוא בעל שליטה בו כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין;

(4) בהסדר משפטי שאינו נאמנות כאמור בפסקה (3) – יחיד שמעמדו בהסדר המשפטי דומה למעמד של מי מהמנויים בפסקה (3);

"דולר" – דולר של ארה"ב;

"הסכם בין-לאומי" – הסכם שניתן לגביו צו לפי סעיף 196 וכן הסכם לחילופי מידע;

"הסכם יישום" – הסכם ליישום חילופי מידע מכוח הסכם בין-לאומי, המבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם ה-OECD;

"הסכם לחילופי מידע" – הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה שעניינו מתן סיוע, לרבות באמצעות חילופי מידע, לשם אכיפת חוקי המס של מדינת ישראל או דיני המס של המדינה הזרה;

"הסכם פטקא" – הסכם בין מדינת ישראל לבין ארה"ב בדבר שיפור ציות מס בין-לאומי ויישום FATCA, שנחתם ביום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014);

"זכות בהון" –  זכות בהון מניות, זכות לרווחים וזכויות כיוצא באלה, ולעניין מוסד פיננסי שהוא שותפות – זכות בהון השותפות או זכות לרווחי השותפות; במוסד פיננסי שהוא נאמנות רואים זכות בהון כמוחזקת בידי כל מי שנחשב כיוצר או כנהנה של הנאמנות, כולה או חלקה, או כל יחיד אחר שיש לו שליטה בפועל בנאמנות;

"חוזה ביטוח" – חוזה, למעט חוזה קצבה או אנונה, שלפיו המבטח מתחייב לשלם סכום כסף בקרות מקרה מוות של אדם, תאונה, מחלה, נכות, אבדן של נכס או נזק לנכס, או חבות כספית בשל אחריות לצד שלישי;

"חוזה ביטוח בעל ערך פדיון" – חוזה ביטוח המקנה ערך פדיון, שאינו חוזה שיפוי בין שתי חברות ביטוח, ולעניין הסכם פטקא  – חוזה ביטוח כאמור המקנה ערך פדיון מעל סכום בשקלים חדשים השווה  ל-50,000 דולרים, לפי שער החליפין; לעניין זה, "שער החליפין" – השער היציג של הדולר שמפרסם בנק ישראל או שער הספוט, לפי בחירת המוסד הפיננסי;

"חוק פטקא" – החוק של ארה"ב בדבר ציות בענייני מס לגבי חשבונות זרים – The Foreign Account Tax Compliance Act   (סעיפים 1471-1474 ל- Internal Revenue code );

"חוזה קצבה או אנונה" – חוזה שלפיו המנפיק מתחייב לשלם תשלומים במשך תקופת זמן שנקבעה, במלואה או בחלקה, ביחס לתוחלת החיים של יחיד, אחד או יותר, לרבות חוזה הנחשב לפי הדין או הנוהג בישראל כחוזה קצבה או  אנונה, שלפיו המנפיק מתחייב לשלם תשלומים במשך תקופה קצובה;

"חשבון למשמורת" – חשבון, שאינו חוזה ביטוח או חוזה קצבה או אנונה, לטובת אדם אחר, שבו מוחזק, לצורך השקעה, נכס פיננסי כמשמעותו לפי כללי חשבונאות מקובלים;

"חשבון פיננסי" – חשבון המוחזק  במוסד פיננסי, לרבות כל אחד מאלה:

(1) חשבון פיקדון;

(2) חשבון למשמורת;

(3) לעניין ישות השקעות שהיא מוסד פיננסי רק בשל היותה ישות השקעות – כל זכות בהון או זכות בחוב באותה ישות השקעות, שאינה נסחרת בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר;

(4) לעניין מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות כאמור בפסקה (3) – כל זכות בהון או זכות בחוב במוסד הפיננסי שאינה נסחרת בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר, אם מתקיימים לגביה שני אלה:

(א)  ערך הזכות בהון או הזכות בחוב נקבע, במישרין או בעקיפין, בעיקר בהתייחס לנכסים אשר מהכנסות מהן יש לנכות מס במקור בארה"ב;

(ב) סוג הזכויות נקבע במטרה להימנע מדיווח לפי הסכם היישום או הסכם פטקא;

(5) חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה המונפק על ידי מוסד פיננסי או מוחזק בו, למעט חוזה המממן הטבה פנסיונית או הטבת נכות שניתנה ליחיד מחשבון שהוחרג מהגדרת חשבון פיננסי בהסכם עם המדינה הזרה, ושמתקיימים בו כל אלה:

(א)  הוא לא ניתן להעברה;

(ב) הוא אינו תלוי תשואה;

(ג)  הוא לקצבת חיים מידית; לעניין זה, "קצבת חיים מידית" – קצבה למשך חיי אדם אחד או יותר, ובלבד שתשלומי הקצבה מתחילים להיות משולמים במועד שאינו מאוחר משנה לאחר מועד ההפקדה ותשלומי הקצבה שווים ומשולמים אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר;

והכל למעט חשבון כאמור שהוחרג מהגדרת חשבון פיננסי לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין;

לעניין פסקאות (3) ו-(4) יראו זכויות כנסחרות בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר, אם קיים היקף משמעותי של מסחר בזכויות באופן שוטף בבורסה המוכרת ומפוקחת בידי רשות ממשלתית במדינה שבה השוק נמצא, וערך שנתי משמעותי של מניות נסחר בה; זכות במוסד פיננסי אינה נסחרת בקביעות ויראו אותה כחשבון פיננסי, אם המחזיק בה, שאינו מוסד פיננסי המשמש כמתווך, רשום בספרי המוסד הפיננסי;

"חשבון פיקדון" – חשבון חיסכון, חשבון מסחרי, חשבון עו"ש, פיקדון לזמן קצוב או חשבון שהעדות לו היא תעודת פיקדון, תעודת חיסכון, תעודת השקעה, תעודת חוב, או מכשיר דומה אחר המוחזק במוסד פיננסי במהלך הרגיל של עסקים בנקאיים או עסקים דומים, לרבות חוזה עם חברת ביטוח המבטיח תשואה או חוזה דומה אחר לתשלום ריבית;

"ישות" – חבר בני-אדם או הסדר משפטי;

"מוסד פיננסי" – מוסד לפיקדונות,  מוסד למשמורת, ישות השקעות או חברת ביטוח מסוימת, כהגדרת כל אחד מאלה בפסקאות (1) עד (4), למעט אם שר האוצר החריג אותו מהגדרה זו, ורשאי הוא להחריגו כאמור דרך כלל או לצורך הסכם בין-לאומי מסוים; לעניין זה –

(1) "מוסד לפיקדונות" –ישות המקבלת פיקדונות מאחר, במהלך עסקי הבנקאות שלה או במהלך עסקים דומים, ולרבות תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981[3], והחברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק הדואר, התשמ"ו-1986[4], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק;

(2) "מוסד למשמורת" – ישות המחזיקה נכסים פיננסים בשביל אחר והכנסתה מהחזקתם ומשירותים פיננסיים קשורים היא 20 אחוזים או יותר מכלל הכנסתה בתקופה שמיום הקמתה או בתקופת שלוש השנים שהסתיימה ב-31 בדצמבר או ביום האחרון של התקופה החשבונאית שלה המסתיימת במועד אחר, שקדמה לשנה שבה נבדק אם היא ישות כאמור, לפי התקופה הקצרה מביניהן;

(3) "ישות השקעות" – ישות העוסקת באחת או יותר מאלה למען לקוח, או ישות המנוהלת בידי ישות העוסקת כאמור:

(א)  מסחר במכשירים בשוק הכספים, לרבות בהמחאות, בשטרות, בתעודות פיקדון ובנגזרים; מטבע חוץ; מכשירי חליפין; מכשירי שיעור ריבית ומכשירי מדד; ניירות ערך הניתנים להעברה;  מסחר בחוזים עתידיים לגבי סחורות;

(ב) ניהול תיק השקעות, אישי או קבוצתי;

(ג)  השקעה או ניהול של כסף בדרך אחרת בעבור אחר;

לרבות תאגיד מורשה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995[5], קופת גמל  וחברה מנהלת כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[6], קרן להשקעות משותפות בנאמנות ומנהל הקרן, כמשמעותם בסעיפים 3 ו-4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[7], וחברה בעלת רישיון זירה  כהגדרתו בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[8];

(4) "חברת ביטוח מסוימת" – כל אחת מאלה, ובלבד שהיא מנפיקה חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה קצבה או אנונה או מחויבת לשלם כסף בקשר לחוזים כאמור:

(א)  חברת ביטוח, לרבות מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[9];

(ב) חברה המחזיקה בחברה כאמור בפסקת משנה (א);

"מוסד פיננסי ישראלי מדווח" – כל אחד מאלה:

(1) מוסד פיננסי תושב ישראל, למעט סניף של מוסד פיננסי כאמור הנמצא מחוץ לישראל ומחוץ לאזור כהגדרתו בסעיף 3א;

(2) סניף של מוסד פיננסי תושב חוץ הנמצא בישראל;

למעט,  לעניין יישום הסכם פטקא או הסכם יישום המנוי בתוספת השלישית, מוסד כאמור בפסקה (1) או סניף כאמור בפסקה (2) שלפי הוראות אותו הסכם אינו חייב לדווח על חשבונות פיננסיים;

"מוסד פיננסי שאינו משתתף" – כל אחד מאלה:

(1) מוסד פיננסי שאינו מציית להוראות חוק פטקא ואינו תושב במדינה אשר התקשרה בהסכם עם ארה"ב לצורך יישום חוק פטקא;

(2) מוסד פיננסי תושב מדינה שהתקשרה בהסכם ליישום חוק פטקא, אך רשויות המס בארה"ב מתייחסות אליו כאל מוסד פיננסי שאינו  משתתף;

"מידע" – לרבות נתונים, הצהרות ומסמכים אחרים;

"ערך פדיון" – הגדול מבין אלה:

(1) הסכום שבעל הפוליסה יכול לקבל בעת ביטול חוזה הביטוח או עם סיומו, אשר יחושב בלי להביא בחשבון עמלות פירעון מוקדם או הלוואות;

(2) הסכום שבעל הפוליסה יכול ללוות לפי חוזה הביטוח או בהתייחס אליו;

למעט סכום שניתן לשלם לפי חוזה הביטוח כאחד מאלה:

(א)  פיצוי בשל נזק שנגרם לאדם כתוצאה ממחלה או תאונה, או תשלום אחר לשיפוי או פיצוי בשל נזק כלכלי כתוצאה מקרות מקרה הביטוח, ולעניין הסכם יישום – גם בשל מוות של יחיד המבוטח בביטוח חיים;

(ב) החזר פרמיה ששולמה לפי חוזה ביטוח, שאינו חוזה לביטוח חיים,  כתוצאה מסיום חוזה הביטוח או ביטולו, ירידה בחשיפה לסיכון בתקופת הביטוח או חישוב מחדש של פרמיה בשל תיקון שגיאה בפרסום של תעריף, טעות בסיווג או טעות דומה;

(ג)  תשלום השתתפות ברווחים בהתבסס על הניסיון בחיתום לגבי חוזה הביטוח או הקבוצה המבוטחת, ובלבד שהתשלום נובע מהסכם ביטוח שההטבות לפיו הן רק פיצוי כאמור בפסקה (א);

לעניין פסקאות משנה (א) ו-(ב), "ביטוח חיים" – כמשמעותו בסעיף 41 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981[10].

זיהוי בעל חשבון ומסירת פרטים

135ב1.

(א)  בעל חשבון במוסד פיננסי ישראלי מדווח או מי שמבקש להיות בעל חשבון כאמור ימסור למוסד הפיננסי את המידע הנדרש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו או אזרחותו, ואם הוא ישות –ימסור גם מידע הנדרש לשם סיווגה ובירור זהותו של בעל שליטה בה ומדינת תושבותו או אזרחותו, והכל לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין; שר האוצר יקבע את המידע שחובה למסור לפי סעיף קטן זה.

(ב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ידרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור לו את המידע הנדרש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו או אזרחותו, ואם הוא ישות – גם מידע הנדרש לשם סיווגה וברור זהותו ומדינת תושבותו או אזרחותו של בעל שליטה בה, ויערוך לגבי בעל חשבון או מי שמבקש להיות בעל חשבון ולגבי בעל שליטה בישות את הבדיקות הנדרשות לצורך קביעת מקום התושבות או האזרחות וסיווג כאמור בהתאם להסכם בין-לאומי, והכל לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין, כפי שיקבע שר האוצר.

(ג)  מוסד פיננסי ישראלי מדווח יפעל כנדרש לשם זיהויו ככזה בידי המנהל ורשויות מס זרות, והכל כפי שיקבע שר האוצר.

(ד) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יעביר למנהל מידע בדבר בעל חשבון ובעל שליטה בישות בעלת חשבון ובדבר חשבון פיננסי, אשר על המנהל להעביר לרשות מס זרה בהתאם להסכם בין-לאומי, והכל כפי שיקבע שר האוצר.

(ה) תקנות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) יותקנו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ועם יושב ראש רשות ניירות ערך.

הודעה ללקוח וזכות טיעון לעניין העברת מידע למנהל

135ב2.

(א)  לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום, יקבע שר האוצר הוראות בדבר מתן הודעה בידי מוסד פיננסי ישראלי מדווח, למי שלא הצהיר על היותו תושב במדינה זרה או אזרח של מדינה זרה, והמוסד הפיננסי סיווג אותו כתושב או כאזרח כאמור, על כך שמידע אודותיו ואודות חשבון פיננסי שבבעלותו או בבעלות חברה שבשליטתו צפוי להיות מועבר למנהל לצורך העברתו בידי המנהל לרשות המס של אותה מדינה בהתאם להוראות הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין.

(ב) מי שנמסרה לו הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי להביא בפני המוסד הפיננסי הישראלי המדווח טענות ומידע לשלילת סיווגו כתושב במדינה זרה או כאזרח של מדינה זרה בהתאם להוראות הסכם פטקא או הסכם יישום, לפי העניין, והכל כפי שיקבע שר האוצר.

הוראות לעניין הסכם פטקא

135ב3.

לצורך יישום הסכם פטקא יקבע שר האוצר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ועם יושב ראש רשות ניירות ערך –

(1) מצבים ותנאים אשר בהתקיימם יסגור מוסד פיננסי ישראלי מדווח חשבון פיננסי שנפתח אצלו אחרי יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014), אשר לגביו לא עלה בידי המוסד הפיננסי לקבל מידע הנדרש לו לקיום חובתו לפי סעיף 135ב1(ב);

(2) מצבים ותנאים אשר בהתקיימם על מוסד פיננסי ישראלי מדווח לנכות סכומים מתשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי שהוא מעביר למוסד פיננסי לא משתתף;

(3) מצבים ותנאים אשר בהתקיימם על מוסד פיננסי ישראלי מדווח למסור מידע שייקבע למשלם תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי;

לעניין פסקאות (2) ו-(3) – "תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי" –כל תשלום של ריבית, דיבידנד, שכר דירה, שכר, משכורת, פרמיה, אנונה, פיצוי, תגמול, מענק וכל תשלום אחר, קבוע או משתנה, המשתלם בכל שנה או בכל תקופה אחרת, שמקורו בארה"ב, למעט תשלום שאינו תשלום שיש לנכות ממנו מס במקור לפי הדין בארה"ב.

הגבלת שימוש במידע

135ב4.

רשות המסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע אשר התקבל לפי סעיף 135ב1(ד) לצורך אכיפת דיני המס בישראל, למעט שימוש במידע המפורט להלן:

(1) לגבי בעל חשבון פיננסי שחל לגביו סעיף 135ב3(1) – המידע הנדרש בהתאם להסכם בין-לאומי לצורך קביעת תושבותו או אזרחותו ומידע אודות פרטי זהותו של הלקוח;

(2) לגבי נישום שסך יתרת החשבונות הפיננסיים המיוחסים לו אשר לגביהם הועבר מידע לפי סעיף 135ב3(4) עולה על מיליון שקלים חדשים – מידע אודות פרטי זהותו של הלקוח, יתרת החשבון הפיננסי, והכנסות שנתקבלו בחשבון ומידע אודות זהות הנהנה בחשבון;

לעניין זה, "פרטי זהות הלקוח" – מדינת התושבות, מדינת האזרחות, כתובת, וכן, לגבי יחיד – תאריך לידה ומספר תעודת זהות או מספר דרכון או כל מספר זיהוי אחר, ולגבי תאגיד – מספרו  הרשום, או כל מספר זיהוי אחר.

חובת יישום הסכמים

135ב5.

המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יעביר מידע לרשויות מס זרות ויפעל בכל הנוגע לכך, ככל הנדרש לקיום התחייבויותיה של ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל לפי הסכם פטקא וכל הסכם יישום המנוי בתוספת השלישית.

התוספת השלישית

135ב6.

שר האוצר יוסיף לתוספת השלישית כל הסכם יישום שנכנס לתוקף ויגרע ממנה כל הסכם יישום שבוטל."

הוספת סעיפים 195י עד 195כד

2.  

אחרי סעיף 195ט לפקודה יבוא:

"סימן ו'1: עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין-לאומי

עיצום כספי בשל  אי זיהוי פרטים או בשל פגם  בהעברתם

195י.

(א)  היה למנהל יסוד סביר להניח כי מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו בסעיף 135ב, לא דרש מבעל חשבון או מאדם המבקש להיות בעל חשבון, למסור לו מידע, או לא ביצע את פעולות הבדיקה הנדרשות, בניגוד להוראות סעיף 135ב1, רשאי הוא להטיל על המוסד הפיננסי עיצום כספי בסך של 10,000 שקלים חדשים.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו בסעיף 135ב, לא העביר למנהל מידע או שהעביר מידע חלקי ביחס לחשבונות פיננסיים המוחזקים אצלו בניגוד להוראות סעיף 135ב1, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים.

הודעה על כוונת חיוב

195יא.

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 195י (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 195יב;

(4) סכום העיצום הכספי יעודכן לפי סעיף 195יד(א) במקרה של הפרה נמשכת;

(5) סכום העיצום הכספי יעודכן לפי סעיף 195יד(ב) במקרה של הפרה חוזרת;

זכות טיעון

195יב.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 195יא רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים;

טען המפר כאמור, רשאי המנהל לדרוש מהמפר למסור לו פרטים נוספים הדרושים לדעת המנהל לצורך קבלת החלטתו.

החלטת המנהל ודרישת תשלום

195יג.

(א)  המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 195יב, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 195ט.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), שבה יצוינו, בין השאר, סכום העיצום הכספי המעודכן, לרבות תוספת שהצטברה עד לאותו המועד בגין הפרה נמשכת, והתקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)  בדרישת תשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד) המנהל ימסור למפר דרישת תשלום או הודעה לפי סעיף קטן (ב) בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 195יב או מהמועד שבו נמסרו למנהל פרטים נוספים לפי בקשתו, לפי המאוחר; מסר המנהל דרישת תשלום לאחר תום תשעה חודשים כאמור,  לא יווסף על העיצום הכספי כל סכום בגין התקופה המתחילה בתום תשעה חודשים כאמור ומסתיימת ביום מסירת דרישת התשלום.

(ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 195יב בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

195יד.

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה לאחר שחלפו שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה על כוונת החיוב.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 195י, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

תיקון ההפרה

195טו.

(א)  מפר אשר תיקן את ההפרה שבשלה נמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף 195יא, יודיע למנהל על תיקון ההפרה.  

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי, שלא כאמור בהודעת המפר לפי סעיף קטן (א), ההפרה לא תוקנה, ימסור למפר הודעה על כוונתו להגדיל את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת, והוראות סעיפים 195יא עד 195יג יחולו, בשינויים המחויבים. 

סכומים מופחתים

195טז.

(א)  המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

195יז.

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף 195יג(ד) –  ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 195כג והמנהל או בית המשפט עיכב את תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב) סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 195י יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)  המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

מועד התשלום

195יח.

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 195יג.

הפרשי הצמדה וריבית

195יט.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 159א(א) (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גביה

195כ.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)[11].

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

195כא.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 195י ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור

195כב.

(א)  על החלטה סופית של המנהל לפי סימן זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)  החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכומו, יוחזר הסכום ששולם או הסכום שהופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.

פרסום

195כג.

(א)  הטיל המנהל עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בהחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים אודות המפר הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 195כא, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[12], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הדרכים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות פלילית

195כד.

(א)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריות הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 195י, המהווה עבירה.

(ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי סימן זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזרו לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו. "

תיקון סעיף 214ב

3.  

בסעיף 214ב(א)(3) לפקודה, בסופו יבוא "תנאי זה לא יחול לגבי מידע שנדרש לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום".

הוספת התוספת השלישית

4.  

אחרי התוספת השניה לפקודה יבוא:

"התוספת השלישית

(סעיף 135ב(א) – ההגדרה "מוסד פיננסי ישראלי מדווח", וסעיף 135ב5)

תיקון חוק איסור הלבנת הון

5. 1

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000

(1) בסעיף 1 –

(א)  אחרי ההגדרה "אבנים יקרות" יבוא:

""אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1) הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר;

(2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(3) הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד;

(4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(5) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;";

(ב) אחרי ההגדרה "בנק הדואר" יבוא:

""בעל שליטה" –

(1) יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;

(2) מבלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, "החזקה" – לרבות החזקה ביחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך;

(3) מבלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו-(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד;";

(2) בסעיף 7(א)(1) –

(א)  במקום "את מי שיש לו שליטה" יבוא "בעל שליטה";

(ב) הסימן "(א)" ופסקת משנה (ב) – יימחקו;

(3) בסעיף 8א, במקום הקטע המתחיל במילים "את מי" ומסתיים במילים "בסעיף 7(א)(1)(ב)" יבוא "בעל שליטה";

(4) בסעיף 11א, ההגדרה "שליטה" – תימחק;

(5) בסעיף 31א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט בתוספת השלישית שהוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה, רשאי לעשות שימוש בפרטי זיהוי של מקבל שירות אשר הגיעו לידיו לפי פרק ג', במהלך עבודתו, לצורך זיהוי מקבל השירות כנדרש לפי הסכם פטקא או לפי הסכם בין-לאומי כהגדרתם בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה, ובלבד שנחתם הסכם ליישום ההסכם הבין-לאומי המבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים (Standard for Automatic Exchange of Financial Account Information) שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה- OECD)."