הצעת חוק שירות בטחון (תיקון מס' 21 ), התשע"ו-2015
א. שם החוק המוצע
חוק שירות בטחון (תיקון מס' 21 ), התשע"ו-2015
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
חוק שירות בטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, אשר נחקק בעקבות ביטולו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, קבע הסדרים חדשים לגיוסם של בני הישיבות מקרב המגזר החרדי. על פי החוק נקבעה תקופת הסתגלות שמשכה עד ליום 30.06.2017. בתקופה זו, מתאפשרת אמנם דחיית שירותם של תלמידי ישיבות עד לגיל 26, ואולם בצד זה אמורות להינקט הפעולות הדרושות על מנת שמספר המתגייסים מקרב מגזר זה יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה. אי עמידה ביעדים בתקופה זו אינה גורמת לשינוי הסדרי גיוסם של תלמידי ישיבות לפי פרק ג'1 לחוק העיקרי.
החל מיום 1.7.2017, אמורה להתחיל "תקופת הקבע". כל זמן שמספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שנקבעו על ידי הממשלה ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות כאמור לעיל. ואולם, אם מסתבר כי בשנה פלונית לא הושגו היעדים, כי אז מתבטל הסדר דחיית השירות שתואר לעיל ובמקומו מצטמצמת סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד לגיל 21 בלבד. החל מגיל זה, יכולים רק 1,800 מתמידים לקבל דחייה ועל יתרתם חלה חובת שירות בצבא או בשירות לאומי-אזרחי.
תיקון מס' 19 עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והוא איים לקטוע תהליך חיובי שהחל לפני קבלתו ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה, אשר התחוללה ממילא מבלי שחרב חובת הגיוס במקרה של אי עמידה ביעדים התנופפה מעל ראשיהם.
עניין זה, עלה על סדר יומה של הממשלה ה-34 והתגבשה העמדה כי נכון וראוי להמשיך ולקדם את שילוב תלמידי הישיבות החרדים במערך השירות הצבאי והשירות הלאומי-אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת שילובם של תלמידי ישיבות, באופן העולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון בעניין. עמדת המדיניות שהתגבשה היא, כי יש לערוך תיקונים בחוק על מנת להפוך אותו לממותן יותר בהתחשב ביעדים החברתיים והתרבותיים שיש להשיג ומתוך הערכה, כי דרך זו תצלח יותר ותביא להעלאת שיעורי הגיוס על יסוד שיתוף פעולה.
בהתאם להצעה תוארך תקופת ההסתגלות עד ליום 30.6.2020, על מנת לאפשר התנסות ארוכה יותר והפקת לקחים לגבי תהליכי הגיוס. תקופה זו תקרא "תקופת הסתגלות ראשונה".
תקופת הקבע תבוטל ובמקומה תחל ביום 1.7.2020 "תקופת הסתגלות שניה". תקופה זו תמשך עד ליום 30.6.2023. ככל שנתוני הגיוס יתיישבו עם היעדים שקבעה הממשלה, יימשך ההסדר שהופעל בתקופת ההסתגלות הראשונה. לעומת זאת, אם יהיה כשל בעמידה ביעדים, יהיו תלמידי הישיבות זכאים, כמו קודם, לדחיית גיוס עד לגיל 21 ואילו מגיל 21, יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את שירותם של תלמידים אלו בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה לפי החוק.
כמו-כן מוצע, כי יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון שתפקידו יהא לגבש אמצעים שיסייעו לעידוד שילובם של תלמידי ישיבות בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי, ולהביאם לאישור הממשלה.
עוד יצוין, כי בימים אלה תלויות ועומדות בפני בג"צ מספר עתירות שהוגשו כנגד הוראות שונות שחוקקו במסגרת תיקון מס' 19, בית המשפט טרם הכריע בעתירות האמורות.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1 – סעיף 1 לחוק המוצע, הגדרת תקופת הסתגלות ראשונה ושניה
מוצע למחוק את הגדרת תקופת הסתגלות ותקופת קבע ולהחליפה בהגדרת "תקופת הסתגלות ראשונה" שתחילה מיום התחילה ועד ליום 30.6.2020 ו- "תקופת הסתגלות שניה"- שתחילתה מיום 1.7.2020 ועד ליום 30.6.2023.
עיקר 2 – סעיף 2 לחוק המוצע, החלפת מינוחים
מוצע לקבוע, כי בכל מקום בו נאמר "תקופת הסתגלות" יבוא "תקופת ההסתגלות הראשונה" ובכל מקום בו נאמר "תקופת קבע" יבוא "תקופת ההסתגלות השניה".
עיקר 3 – סעיף 4 לחוק המוצע, קביעת יעדים
מוצע לקבוע, כי קביעת היעדים בידי הממשלה תעשה לפי המלצת שר הביטחון או השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי, לפי העניין. כמו-כן מוצע לקבוע, כי במקרה בו בשנה נתונה יעלה הגיוס לשירות סדיר מעל ליעד הגיוס השנתי לשירות זה, יבואו מכסות הגיוס העודפות כאמור במניין הכולל המצטבר כחלק ממניין היעד השנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי.
עיקר 4 – סעיף 5 לחוק המוצע, הקמת צוות
מוצע לקבוע, כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון שתפקידו יהא לקדם עמידה ביעדי הגיוס. הצוות יגבש תכנית רב שנתית אשר תובא לאישור הממשלה.
על מנת להבטיח כי הצוות יוכל להמשיך ולתמוך בעידוד שילובם של תלמידי ישיבות בשירות כאמור לאורך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השניה, מוצע להטיל עליו לפקח על יישום ההמלצות ולבחון תיקונים דרושים בהמלצותיו.
עיקר 5 – סעיף 5 לחוק המוצע, הפעלת סמכות שר הביטחון בתקופת ההסתגלות השניה
מוצע לקבוע, כי במקרה של כשל בעמידה ביעדים יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את גיוסם של תלמידי ישיבות מעבר לגיל 21 בהתחשב ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה בכל שנת גיוס, וזאת חלף ההסדר לפיו הוגבלה דחיית השירות ל- 1,800 "מתמידים" בלבד.
עיקר 6 – סעיף 5 לחוק המוצע, דיווח לכנסת
מוצע לקבוע, כי לצד חובות הדיווח הקבועות בחוק העיקרי לפיהן שר הביטחון ידווח לכנסת באופן שנתי על עמידה ביעדי גיוס, ידווח השר לוועדות הכנסת גם על האמצעים שגיבש הצוות
עיקר 7 – סעיף 5 לחוק המוצע, המשך הכרה בישיבות קיימות
מוצע לקבוע, כי ישיבות שהוכרו לפני תחילתו של תיקון מס' 19 ימשיכו להיות מוכרות על מנת לשמור על רצף חקיקתי ולמנוע עיכובים בביצוע ההסדרים במהלך תקופת תוקפו של תיקון זה..
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
כמפורט בעיקרי ההסבר
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על התקן ועל ההיבט המנהלי
אין השפעה.
ו. להלן נוסח הצעת החוק:
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק שירות בטחון (תיקון מס' 21)
|
תיקון סעיף 26ב |
1. |
בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] , תשמ"ו-1986[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 26ב יבוא: |
|||||
|
|
|
(1) |
ההגדרה "תקופת הסתגלות" תימחק, ובמקומה יבוא – " "תקופת ההסתגלות הראשונה" – התקופה שמיום התחילה ועד יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020)"; |
||||
|
|
|
(2) |
ההגדרה "תקופת הקבע" "תימחק, ובמקומה יבוא – " "תקופת ההסתגלות השניה" – התקופה שמיום ט' בתמוז התש"פ (1 ביולי 2020) ועד יום יא' בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023); |
||||
|
תיקון מונחים |
2. |
בחוק העיקרי, בכל מקום - |
|||||
|
|
|
(1) במקום "תקופת הסתגלות", יבוא "תקופת ההסתגלות הראשונה; |
|||||
|
|
|
(2) במקום "תקופת הקבע", יבוא "תקופת ההסתגלות השניה; |
|||||
|
תיקון סעיף 26ג. |
3. |
בסעיף 26ג(ב) לחוק - |
|||||
|
|
|
(א) |
בפסקה (3) במקום המילים "ועד יום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017)" יבוא "ועד יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020)"; |
||||
|
|
|
(ב) |
בפסקה (4) במקום המילים "מיום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017)" יבוא "מיום ט' בתמוז התש"פ (1 ביולי 2020)"; |
||||
|
תיקון סעיף 26טו |
4. |
(א) בסעיף 26טו לחוק העיקרי, בפסקה (ג) |
|||||
|
|
|
|
(1) בסיפא של פסקה (1) יבוא "לפי המלצת שר הביטחון"; |
||||
|
|
|
|
(2) בסיפא של פסקה (2) יבוא "לפי המלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי – אזרחי (להלן – השר הממונה);" |
||||
|
|
|
|
(3) האמור בפסקה (3) יימחק, ובמקומו יבוא "יעד שנתי מצטבר, הכולל את סכום היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו- (2); על אף האמור, עלה בשנה נתונה הגיוס לשירות צבאי מעל ליעד הגיוס השנתי לשירות צבאי, כאמור בפסקה (1) יבואו מכסות הגיוס העודפות כאמור במניין הכולל המצטבר כחלק ממניין יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה- יעד שני כולל)"
|
||||
|
הוספת סעיף 26טו1 |
5. |
לאחר סעיף 26טו לחוק העיקרי יבוא - |
|||||
|
|
|
"הקמת צוות בינמישרדי |
26טו1 |
(א) בתוך חודש ימים מיום התחילה תקים הממשלה צוות בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, אשר תפקידו לקדם עמידה ביעדי הגיוס הקבועים לפי לסעיף 26טו ולקבוע כלים יעילים להשגת יעדים כאמור; בכלל זה יקבעו כלים מתחום האחריות של המשרדים שנציגיהם יהיו חברים בצוות; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר, המנהל הכללי של משרד הכלכלה, נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צה"ל, ראש הרשות לשירות אזרחי-לאומי, נציג היועץ המשפטי לממשלה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הצוות יגבש תכנית רב שנתית אשר תובא לאישור הממשלה, במטרה לקבוע אמצעים יעילים להשגת עמידה ביעדי הגיוס; לשם כך, רשאי הצוות להמליץ בין היתר על שימוש בתכניות קיימות המעניקות הטבות לחרדים גם לשם עידוד גיוס תלמידי ישיבות חרדים לשירות צבאי או לשירות לאומי-אזרחי; כמו כן יגבש הצוות המלצות לתיקון, או הוספה של אמצעים חדשים לעידוד גיוס כאמור; בסעיף זה – "תכניות קיימות המעניקות הטבות לציבור החרדי" – לרבות תכניות המעוגנות בהוראות תכ"מ, מבחני תמיכות ותכניות תקציב שנתיות הנקבעות בהתאם להחלטות ממשלה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לצורך גיבוש המלצותיו יבחן הצוות את האמצעים הקיימים בידי משרדי הממשלה השונים, במטרה להגביר את שילוב תלמידי הישיבות בשירות צבאי ובשירות לאומי-אזרחי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) תכנית רב שנתית שגיבש הצוות לתקופת ההסתגלות הראשונה בהתאם להוראות סעיף זה, תובא לאישור הממשלה בתוך 90 ימים מיום התחילה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב שנתית לתקופת ההסתגלות השניה, בשים לב בין היתר, למידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה, וליעילותם של אמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (ג); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ז) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר השימוש באמצעים שקבע כאמור לפי סעיף זה לאורך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השניה; |
|
|
תיקון סעיף 26טז |
6. |
בסעיף 26טז לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) המילים "על חוק שירות לאומי – אזרחי (בסעיף זה - השר הממונה)", ימחקו. |
|||||
|
תיקון סעיף 26כב |
7. |
בסעיף 26כב לחוק העיקרי- |
|||||
|
|
|
(1) בכותרת הסעיף המילה "מתמידים" תימחק ; |
|||||
|
|
|
(2) בפסקה (ד) - |
|||||
|
|
|
|
(1) המילה "לראשונה" תימחק; |
||||
|
|
|
|
(2) במקום המילים "לא יעלה, בכל שנת גיוס, על 1,800" יבוא "יקבע בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה כאמור בסעיף 26טו." |
||||
|
|
|
(3) פסקה (ה) תימחק; |
|||||
|
|
|
(4) בפסקה (ו) במקום המילה "מתמיד" יבוא "לפי סעיף זה"; |
|||||
|
תיקון סעיף 26כח |
8. |
בסעיף 26כח לחוק העיקרי |
|||||
|
|
|
(א) לאחר פסקה (5) יבוא – |
|||||
|
|
|
|
"(6) אמצעים שגובשו על ידי הצוות הבינמשרדי שהוקם לפי סעיף 26טו1 לשם עידוד הגיוס לשירות צבאי ולשירות לאומי-אזרחי, והאופן בו יושם השימוש באמצעים כאמור והשפעתם המשוערת על עידוד גיוס לשירות צבאי ולשירות לאומי-אזרחי." |
||||
|
|
|
(ב) |
לאחר סעיף קטן (א), יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ב) ועדת הכנסת שנקבעה לכך, כאמור בסעיף קטן (א) תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שנתקבלו לפי סעיף קטן (א) על מנת לקיים ביקורת ולעודד את המשך גיוסם של תלמידי ישיבות לפי הוראות פרק זה." |
||||
|
תיקון חוק שירות ביטחון (תיקון 19), תשע"ד-2014 |
9. |
בחוק שירות בטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, בסעיף 18(ב), המילים לאחר "עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה" – ימחקו. |
|||||
|
תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014 |
10. |
בחוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014[2], בסעיף 36, האמור בפסקה (א) יימחק, ובמקומו יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(א) חוק זה יעמוד בתוקפו עד ליום יום יא' בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023), (בסעיף זה – מועד הפקיעה);" |
||||