תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 1בתוקף סמכותנו לפי סעיף 19(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר הפנים, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת החוקה חוקקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: |
| 1. (תיקון התשע"ו) בתקנות אלה - (תיקון התשע"ו) |
| 3. אוטובוס עירוני לא יירשם לראשונה, לפי תקנות התעבורה, אלא אם כן הוא אוטובוס נגיש. |
| 11. (א) בכלי טיס חדש ובאחד מכל שלושה כלי טיס החכורים על ידי המפעיל, יתקיימו אלה, לפי הענין: (1) הוראות תקנה 8(2) או (3); (2) בכלי טיס שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו היא של 30 מושבים או יותר - 50% לפחות ממסעדי היד שלצד המעבר, ניתנים להרמה, הורדה או הסרה; (3) בכלי טיס שיש בו יותר ממעבר אחד ויש בו שירותים, יהיה תא שירותים אחד לפחות נגיש; (ב) בתקנה זו, |
| 13. בסרטים, למעט סרטי הדרכה וסרטי פרסומת, המוקרנים בכלי טיס על מסך מרכזי, וב-60% לפחות מהסרטים המוקרנים על מסך אישי, יהיו כתוביות בשפה העברית. |
| 15. (א) לא יינתן לראשונה לכלי שיט רישיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים ((להלן - רישיון שיט) אלא אם כן כלי השיט הוא כלי שיט נגיש, ומבקש הרישיון המציא אישור ממומחה לנגישות שאישר הנציב (בתקנה זו - מומחה לנגישות) כי נתקיימו בכלי השיט תנאי תקנה 16. (ב) לא יחודש רישיון שיט שהיה לכלי שיט ערב תחילתן של תקנות אלה, אלא אם כן במחצית מכלי השיט שבבעלות מבקש הרישיון ולא פחות מאחד, אשר פועלים בתחום הנמל שבו הוא מבקש להפעילו, נתקיימו תנאי תקנה 16, ומבקש הרישיון המציא אישור ממומחה לנגישות כי נתקיימו בו תנאים אלה. (ג) מנהל מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - מנהל המינהל) רשאי, מטעמים של בטיחות השיט ובהתייעצות עם הנציב גם מטעמים מיוחדים אחרים, לפטור מבקש רישיון מהוראות תקנה 16 כולן או מקצתן. (ד) מנהל המינהל יכין תכנית להנגשת כלי השיט האמורים בתקנת משנה (ב). |
| 17. בנמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובמקום אחר שפוקדים אותו כלי שיט המסיעים נוסעים בשכר, יהיו: (1) מזח נגיש; (2) דרך גישה מהכניסה עד למזח הנגיש, העומדת בדרישות ת"י 1918 חלק 1, פרקים 2.8 ו-2.9. |
| 22. על אף האמור בתקנה 20(א), בקרון או בקרונוע שהוכנס לשימוש לפני תחילתן של תקנות אלה, יתקיימו תנאי תקנה 21(3) עד (6), 7(א) ו-(ב) ו-(8) לפחות. |
| 23. (תיקון התשע"ו) קרון נוסעים או קרונוע שיוזמן אצל יצרן רכבות ארציות לאחר תחילתן של תקנות אלה יהיה קרון נגיש. |
| 24א. (תיקון התשע"ז) בפרקי זמן שלא יעלו על חמש שנים ידווח המנהל לעניין מסילת ברזל ארצית שמונה לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בתקנה זו - הוועדה), אם לדעתו ניתן לקצר את פרק הזמן הנקוב בתקנה 24(ב) או שאין לקצרו, וכן את הנימוקים לכך; דיווח ראשון לעניין תקנה זו יוגש לוועדה לא יאוחר מיום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021). |
| 26-25. (בוטלו). |
| 26א. (תיקון התשע"ו) לא תופעל רכבת מקומית אלא אם כן היא רכבת מקומית נגישה. |
| 26ב. (תיקון התשע"ו) ברכבת מקומית נגישה יתקיימו כל אלה: (1) בחזית הקרון הראשון, מאחורי הקרון האחרון ובדופנות כל הקרונות הפונים לרציף בסמוך לדלתות הכניסה, יצוינו שם הקו, מספרו ויעדו בספרות ואותיות בניגוד חזותי לרקע ויתקיימו בהם דרישות פרק 1 בתוספת השמינית 1, אם הרכבת המקומית עוצרת בתחנה שעובר בה יותר מקו אחד; (2) יותקנו בה מערכות חיצוניות של אות קולי וחזותי המקדימים את פתיחת הדלתות וסגירתן או סימן מאתר לפי חלק 6 בת"י 1918 ; האות הקולי יופק בעוצמה כאמור בפרט 2 בתוספת השמינית 1 ויהיה בצליל שונה או במקצב שונה בעת פתיחת הדלתות ובעת סגירתן; דלת הקרון תובחן מן הרקע שלה על ידי ניגוד חזותי לפי חלק 6 ואות שמע לפי חלק 4; אם בתחנה עובר יותר מקו אחד - יצוין יעד הרכבת באופן קולי וחזותי בעת עצירת הרכבת, ואולם ניתן שיעד הרכבת כאמור יצוין בתחנת הרכבת המקומית; לחצן ההפעלה לפתיחת דלת הקרון יסומן בניגוד חזותי לפי חלק 6 ומישושי - גובה התבליט לא יפחת מ–0.6 ס"מ, יצוין בסמלול המציין שזהו לחצן הפעלה, ומסביבו תהיה טבעת בקוטר של 6 ס"מ לפחות בניגוד חזותי לרקעו כאמור; (3) אותות מערכות ההתרעה על מצבי חירום, פתחי יציאת החירום וכל מערכת התרעה וחירום אחרת ברכבת המקומית יהיו שמיעתיים וחזותיים כאמור בת"י 1918 חלק 4; (4) מערכת קשר פנימית לחירום שתותקן בגובה שבין 80 ס"מ לבין 120 ס"מ מרצפת הקרון ושתעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 4 לשימוש הנוסעים כך שיתאפשר קשר סביר בין הנוסעים לבין הנהג; (5) בכל קרון תהיה מערכת כריזה פנימית אוטומטית שתודיע בקצב איטי וברור לקראת העצירה ליד הרציף על התחנה הקרובה, ואחרי היציאה מהתחנה על התחנה הבאה, ובלבד שהמרחק בין התחנות עולה על 1 קילומטר, ושילוט אלקטרוני של שמות התחנות שבקו הנסיעה, והיעד הסופי, כמפורט בפרט 2 בתוספת השמינית 1; (6) בכל אחד מצדי הקרון יותקנו שתי דלתות לפחות המיועדות לכניסה וליציאה של אדם המתנייד בכיסא גלגלים (להלן - דלתות נגישות) שרוחבן לא יפחת מ–100 סנטימטרים, ויאפשר לו מעבר חופשי בה וממנה למקום הישיבה המיועד לאדם המתנייד בכיסא גלגלים; (7) בסמוך לדלת הנגישה יותקן סמל הנגישות הבין–לאומי לפי חלק 4 לת"י 1918, והכניסה תצוין ככניסה נגישה לאדם הנע בכיסא גלגלים; (8) המרווח האופקי שבין סף הקרון בדלת הנגישה לבין הרציף לא יעלה על 50 מילימטרים; המרווח האנכי המרבי שבין סף הקרון בדלת הנגישה לבין הרציף יהיה בין 35 מילימטרים מעל הרציף ובין 16 מילימטרים מתחת לרציף; סף הכניסה לקרון בדלת נגישה יהיה בעל שיפוע ומבנה התואם את דרישות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף 2.2, או כזה שיאפשר כניסה ויציאה של אדם הנע בכיסא גלגלים כפי שיורה המנהל לעניין מסילת ברזל מקומית שמונה לפי סעיף 2א לפקודת מסילות הברזל (להלן - המנהל), לבעל היתר הפעלה לפי סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל ((להלן - בעל היתר הפעלה), לאחר התייעצות עם הנציב; (9) הותקן בה אמצעי לגישור בין הדלתות הנגישות לבין המדרכה או הרציף, יופעל אמצעי הגישור באופן אוטומטי עם היפתח הדלתות; (10) בפתחי כניסה ויציאה בכל דלת, יותקן פס אזהרה ברוחב של 5 סנטימטרים לפחות לכל רוחב הסף, שיהיה בניגוד חזותי לרצפת הקרון לפי ת"י 1918 חלק 6; פתחי היציאה והכניסה בקרונות יובחנו בניגוד חזותי, לפי ת"י 1918 חלק 6; (11) הדרך המובילה מן הדלת הנגישה אל המקומות המיועדים לאנשים עם מוגבלות תהיה בלא מדרגות ופנויה ממכשולים; ליד המקום המיועד לכיסא גלגלים תהיה רחבת היערכות פנויה ממכשולים, המאפשרת לבצע סיבוב בקוטר של 150 סנטימטרים; (12) דלתות שקופות יסומנו בסימני אזהרה בשני צבעים בניגוד חזותי זה לזה לפי ת"י 1918 חלק 4; (13) משטח רצפת הקרונות יהיה מחומר מונע החלקה; (14) יותקנו בכל קרון - (א) מאחזי יד שיסייעו לאדם עם מוגבלות בכניסה לרכבת המקומית, בתנועה בתוכה וביציאה ממנה, ויאפשרו לו להיתמך בהם בעת תנועתו ובעת עמידתו; (ב) מאחזי יד אנכיים ואופקיים, על דופן הקרון סמוך למקום שהוקצה לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, בטווח אחיזה, כמפורט בפרט 3 בתוספת השמינית 1; (15) מאחזי יד יהיו בניגוד חזותי לסביבתם ויהיו בהתאם למפורט בפרט 3 לתוספת השמינית 1; (16) בליטות העשויות להוות מכשול יסומנו כאמור בחלק 1 ו–6 לת"י 1918 לעניין הניגוד החזותי; (17) יוקצו מקומות לפי התוספת השלישית, שיסומנו בהתאם לפרטים 1ב, 2 ו–3 בתוספת השנייה, כמפורט להלן: (א) ארבעה מקומות לאנשים עם מוגבלות הנעים בלא כיסא גלגלים, מתוכם מקום ישיבה אחד לאדם המלווה בחיית שירות, בקרבת הדלת שיסומנו; (ב) שני משטחים לפחות לאנשים עם מוגבלות הנעים בכיסא גלגלים בגודל 120×80 סנטימטרים כל אחד; (18) שלטים בקרון המתייחסים לשם התחנה הקרובה והתחנה הבאה יהיו כמפורט בפרט 1 בתוספת השמינית 1; שם תחנת העצירה הקרובה יוצג בקצב מובן בתוך הקרון מיד לאחר עזיבת התחנה הקודמת וזמן סביר לפני עצירת הקרון בתחנה הבאה, וככל האפשר באותו זמן של הכריזה הקולית; (19) לחצן לקריאת חירום יצוין בסמלול המציין שזהו לחצן לקריאת חירום; סימון הלחצן יהיה לפי הוראות חלק 4 לת"י 1918, וימוקם במקום נגיש לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, בגובה שבין 85 ל–120 סנטימטרים מרצפת הקרון, ויהיה מסומן בניגוד חזותי לסביבתו; (20) לא יודבקו מדבקות על חלונות הקרון באופן שיסתירו את הנראה מחוץ לקרון לאדם העומד או היושב בתוך הקרון; (21) לא יותקנו מסגרות לרוחב החלון באופן שיסתירו את הנראה מחוץ לקרון לאדם היושב בקרון. |
| 26ה. (תיקון התשע"ו) |
(תיקון התשע"ו) (תקנות 5(1) ו-(10), 7(ג), 16(6), 21(1) ו–(7) ו–26ב(18)) סימונים ושילוט מקום ההתקנה ומידות הסמלים: באוטובוסים, בכלי שיט, בקרונות רכבת ארצית ובקרונות רכבת מקומית: 1. סמל הנגישות הבין-לאומי יותקן: א. על הדפנות החיצוניות בצד הפונה למדרכה או לרציף, ליד דלת הכניסה המיועדת לעליית אדם הנע בכיסא גלגלים מימינה או על הדלת. ב. על הדופן הפנימית של כלי התחבורה, סמוך למקום שהוקצה לאדם המתנייד בכיסא גלגלים, במקום נראה לעין ושאינו מוסתר על ידי היושבים. 2. במקומות הישיבה שהוקצו לאנשים עם מוגבלות הנעים בלא כיסא גלגלים יותקן סמל הנגישות הבין-לאומי או סמל נגישות לאדם עם מוגבלות ראיה, בהתאמה, במידת האפשר במרכז החלק העליון של גב המושב, או במקום נראה לעין על הדופן ליד שורת המושבים שבה הוקצה המקום. 3. על הדופן הפנימית של אוטובוס, כלי שיט, קרון רכבת ארצית או קרון רכבת מקומית, במקום שיועד לכיסא גלגלים, יותקן שלט "אזור מיועד לאדם בכיסא גלגלים". 4. שילוט נוסף באוטובוס וברכבת מקומית: א. סמל הנגישות הבין-לאומי יותקן בגובה שלא יפחת מ-50 ס"מ מעל פני הדרך ולא יעלה על 150 ס"מ מעליה, במקומות אלה: (1) על הדלת המיועדת לעליית אדם בכיסא גלגלים או על הדופן הימנית החיצונית של האוטובוס בקרבת אותה דלת; (2) בחזית האוטובוס ומאחוריו, בצד ימין סמוך לפנסים. ב. מספר קו השירות ויעדו של האוטובוס: (1) שלט מספר הקו ויעד הנסיעה יותקן בחזית האוטובוס, ושלט מספר הקו יותקן גם בצד האוטובוס הפונה למדרכה ומאחוריו; השלטים יותקנו מאחורי חלון שקוף ויוארו בזמן תאורה; (2) גובה הספרות לא יפחת מ-18 ס"מ; (3) הספרות והאותיות יתאימו לת"י 1918 חלק 4 סעיף 2.2.4.3. 5. שילוט תחנת אוטובוס: א. שלטי מדבקה יודבקו זה מתחת לזה על דופן סככה, החל בפינה העליונה הרחוקה משפת המדרכה. ב. שלט מדבקה יהיה דו צדדי, לכל קו בנפרד, מחומר שאינו מבריק ועמיד בתנאי חוץ, שמידת כל אחת מצלעותיו 20 ס"מ לפחות, ויפורטו בו מספר הקו ויעדו. ג. הכיתוב בשלטים יהיה דו צדדי, בצבע שחור לא מבריק על רקע צהוב. ד. הספרות יתאימו לת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.2.4.3. ה. גובה האותיות יהיה 25 מ"מ ורוחבן 5 מ"מ לפחות. ו. שלט מישוש המיועד לאדם עיוור או כבד ראיה ובו יפורטו מספר הקו ויעד הנסיעה, לכל קו בנפרד, וכן מספר הקו בכתב ברייל, יוצמד לעמוד התחנה או לדופן הסככה מצדה החיצוני, הפונה לכיוון הנסיעה בצד הקרוב לשפת המדרכה, כמפורט להלן: (1) אותיות וספרות יובלטו בבליטה של 0.8 מ"מ לפחות מפני השלט ובגובה של 12 מ"מ לפחות; (2) הפרופיל המובלט של הכיתוב יהיה בחתך עגול או טרפזי; (3) השלט יוצב בגובה שבין 120 ס"מ ל-150 ס"מ מעל פני הקרקע; (4) השלט יהיה מחומר פלסטי או ממתכת, עמיד בתנאי חוץ. 6. שילוט בקרון: א. גובה השלטים יהיה מ-120 עד 150 ס"מ מהרצפה. ב. צבע הספרות והאותיות צהוב. ג. עיצוב האותיות והספרות יהיה לפי סעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. |
(תיקון התשע"ו) (תקנות 5(9) ו-(10), 16(6), 21(7) ו–26ב(19)) הקצאת מקומות 1. שטח מקום לכלב נחיה של עיוור לא יפחת מרוחב של 60 ס"מ ואורך של 110 ס"מ. 2. מקום לכיסא גלגלים: א. שטח המקום לא יפחת מרוחב של 80 ס"מ ואורך של 120 ס"מ. ב. הותקנו במקום מושבים מתקפלים המיועדים לשימוש כלל הנוסעים, לא יקטן שטח המקום, כאשר המושבים מקופלים, מהשטח האמור. ג. המרחק בין הקצה הקדמי של המושב לבין כל עצם שלפניו במקומות הישיבה שהוקצו לאנשים עם מוגבלות לא יפחת מ- 1. 25 ס"מ באוטובוס עירוני ובקרון נגיש; 2. 45 ס"מ ב-2% מכלל מקומות הישיבה בכלי שיט, שהוקצו לאנשים עם מוגבלות ו-25 ס"מ בשאר המקומות. (תקנה 5(10)) עיגון כיסא גלגלים באוטובוס 1. מצב הישיבה יהיה עם הגב לכיוון הנסיעה; משענת גב שתשמש לבלימת הכוחות המופעלים בשעת עצירה שתעמוד בעומס של 250 ק"ג לפחות, כאשר האוטובוס מאט מהירות מ-50 קמ"ש למצב עמידה בשיעור האטה של 5 מ' לשניה לפחות. 2. מאחזי יד, רתמת קשירה, חגורת בטיחות או אמצעי אחר לצורך עיגון כיסא גלגלים ממונע וכיסא גלגלים אחר, להבטחת יציבותו בעת נסיעה או בלימת האוטובוס, מאושרים בידי מעבדה מוסמכת, בתיאום עם הנציבות. 3. על דופן האוטובוס מותקנים מאחז יד אופקי ואנכי בטווח אחיזה של הנוסע הנע בכיסא גלגלים. 4. אורך המוט האופקי לא יפחת, מ-80 ס"מ והוא יותקן בגובה שבין 75 ס"מ ל-95 ס"מ מרצפת האוטובוס; אורך המוט האנכי לא יפחת מ-120 ס"מ, וקצהו התחתון יהיה בגובה שבין 80 ס"מ ל-100 ס"מ מעל רצפת האוטובוס. (תקנה 6) תחנת אוטובוס וסככת המתנה לאוטובוס 1. הדרך מהמדרכה הסמוכה לסככת ההמתנה לתוך הסככה, וממנה לרחבת ההיערכות, תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.8. 2. מידות התחנה והסככה: א. תחנה וסככת המתנה יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.9. ב. שטח מקום ההמתנה לאדם הנע בכיסא גלגלים, בסככת המתנה, לא יפחת מ-120 ס"מ על 80 ס"מ. ג. רוחב המעבר הפנוי בחזית הסככה ועד לשפת המדרכה לא יפחת מ-110 ס"מ. ד. 1. מידות רחבת ההיערכות לא יפחתו מ-250 ס"מ לאורך המדרכה ומ-200 ס"מ לרוחבה. 2. מסגרת הרחבה תסומן בפס בצבע כחול ברוחב של 8 ס"מ לפחות צמוד לדופן סככת ההמתנה שבצד הפונה לכיוון שממנו מגיע האוטובוס. הוצב בתחנה עמוד בלבד, תסומן המסגרת במרחק של 5.5 מטרים מהכיוון שממנו מגיע האוטובוס. (תקנה 16(8)) כלי שיט 1. כניסה ויציאה לכלי השיט וממנו: א. במעקה כלי השיט יותאם מקום לחיבור כבש לכלי השיט. ב. רוחב פתח הכניסה לא יפחת מ-130 ס"מ. ג. הרווח במפגש בין קצה הכבש לרציף ולסיפון לא יעלה על 20 מ"מ. ד. משני צדי הכבש יהיו מאחזי יד קשיחים ונוחים לאחיזה בגובה שבין 90 ס"מ ל-100 ס"מ ובגוון הנוגד את סביבתם. 2. דרך נגישה בתוך כלי השיט: א. רוחב המעבר מהכניסה למקומות שהוקצו לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, לאזורי השהייה ולשירותים (להלן - המעבר) לא יפחת מ-130 ס"מ; היתה בכלי השיט, בשל מבנהו, מניעה במקום מסוים על ציר המעבר, אפשר שהרוחב יהיה לפחות 80 ס"מ, ובלבד שאורכו של ציר המעבר לא יעלה על 5 מ'; ב. בכלי שיט שיש בו מניעה, בשל מבנהו, להרחבת המעבר ל-130 ס"מ, רוחב המעבר לא יפחת מ-100 ס"מ; ג. בקצות המעברים יהיה מרחב תנועה לנוסע הנע בכיסא גלגלים בשטח של 130 ס"מ על 170 ס"מ או 150 ס"מ על 150 ס"מ; ד. שיפוע המעבר לא יעלה על 8%; ה. רוחב הפתחים במעבר לא יפחת מ-80 ס"מ; ו. במעבר שרוחבו מפורט להלן בטור א' יהיה הרוחב המזערי של פתח המותקן בו, כמפורט בטור ב', כדי לאפשר לאדם הנע בכיסא גלגלים לבצע פניה של 90 מעלות ממעבר או מסדרון לפתח:
ז. היה גובה סף פתח המעבר מעל 6 מ"מ, יותקן כבש ששיפועו לא יעלה על 10% בין המעבר לפתח. הכבש שבצמוד לפתח יכול שיהיה נייד. (תקנה 18) מזח נגיש 1. המרווח בין הקטעים השונים במזח לא יעלה על 2 ס"מ; עלה המרווח בין הקטעים על 2 ס"מ, יותקן כיסוי על הרווח שיאפשר מעבר בטוח. 2. רוחב המזח לא יפחת מ-160 ס"מ. 3. רוחב הדרך על המזח המובילה לכבש כלי השיט לא יפחת מ-130 ס"מ. |
(תיקון התשע"ו) (תקנות 26ב(1) עד (3), (5), (15), (16), (18) ו–(19) ו–26ג) רכבת מקומית א. התאמות בקרון רכבת מקומית 1. שילוט בקרון - יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 4 וכן יוצג בו מידע תחבורתי בלבד; 2. כריזה - מערכת הכריזה תהיה בהתאם לת"י 1918 חלק 4 ותפיק שמע בעוצמה ברמה סבירה, כך שכלל הציבור יכול לשמוע; 3. מאחזי יד א. מאחזי יד אופקיים יותקנו בגובה שבין 75 ל–100 סנטימטרים מרצפת הקרון; אורכם של חלק ממאחזי היד האופקיים לא יפחת מ–80 סנטימטרים; ב. הקצה התחתון של מאחזי היד האנכיים יותקן באופן שיאפשר אחיזה החל בגובה שבין 80 סנטימטרים ל–100 סנטימטרים מרצפת הקרון ואורכם של חלק ממאחזי היד האנכיים לא יפחת מ–80 סנטימטרים; מאחז היד יהיה בניגוד חזותי לרקע, ובגוון אחיד; 4. לחצני פתיחת דלתות - לחצני פתיחת דלתות ימוקמו בגובה שבין 85 ל–120 סנטימטרים מרצפת הקרון או מפני הרציף, בהתאמה. ב. התאמות בתחנת רכבת מקומית 1. סככת המתנה - הדרך מהמדרכה הסמוכה לסככת ההמתנה לתוך הסככה, תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 1 סעיפים 2.7 ו–2.9 , וחלק 2 סעיף 2.6. 2. מידות התחנה והסככה א. שטח מקום ההמתנה לאדם הנע בכיסא גלגלים, בסככת המתנה, לא יפחת מ–120× 80 סנטימטרים, ויהיו בתחנה שני מקומות המתנה; ב. רוחב המעבר הפנוי בחזית הסככה עד שפת המדרכה או עד שפת הרציף לא יפחת מ–110 סנטימטרים. 3. שילוט בתחנה - יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 4. |
(תיקון התשע"ו) (תקנה 27) מיתקן מרכזי בתוספת זו, נגישות הסביבה שמחוץ למבנה והמבנה כניסה נגישה ודרך נגישה: 1. א. הכניסה למיתקן המרכזי תתאים לדרישות סעיפים 2.2, 2.3 ו-2.4 בת"י 1918 חלק 2 (להלן - כניסה נגישה). ב. דרך נגישה כהגדרתה בסעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1 (להלן - דרך נגישה), תחבר בין תחנות שבקרבת המיתקן המרכזי והמשמשות אמצעי תחבורה אחרים, לבין מעברי החציה המובילים למיתקן המרכזי, לחניה ולכניסה הנגישה, וכן בין הכניסה הנגישה לבין הרציפים, המעלית, המקומות במבנה המשמשים למתן שירות של תחבורה ציבורית ובכלל זה המודיעין, ודלפקי השירות, השירותים הציבוריים והחנויות, וכן בין הרציפים שבו. ג. הדרך הנגישה תהיה חופשית ממכשולים ותעמוד בדרישות סעיף 2.9 בת"י 1918 חלק 1. ד. בשולי הדרך הנגישה יותקן פס מוביל רצוף, במרקם ובגוון המנוגדים לאלה של המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס"מ לבין 30 ס"מ. היו במיתקן מרכזי חנויות, לא יותקן פס מוביל אל אותן חנויות. ה. מדרכות הנמצאות בשטח המיתקן המרכזי, יעמדו בדרישות סעיף 2.6 בת"י 1918 חלק 2. ו. עלה הפרש הגובה בין מפלסים בכניסה למיתקן המרכזי או בתוכו על 300 ס"מ, תותקן מעלית כמפורט בסעיף 8.11 בחלק ח' בתקנות התכנון והבניה לגישור ביניהם. ז. במיתקן מרכזי שבנייתו הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה, ניתן להתקין מעלון אנכי לגישור על הפרש גבהים של עד 150 ס"מ; המעלון האנכי יעמוד בדרישות תקן ישראלי 2252, חלק 1, פרק "מעלון אנכי".במיתקן מרכזי אחר, יותקנו מעלית או כבש כמפורט בסעיף 2.3.1 בת"י 1918 חלק 2. ח. כניסה נגישה, וכן דרך נגישה או חלקה, המתפצלים מהדרך הרגילה, יסומנו בסמל הנגישות הבין-לאומי, כמפורט בחלק א' בתוספת הראשונה. ח1. ברכבת מקומית, נקבעו כניסה ויציאה נפרדות בתחנות סגורות או מגודרות - יותקן בהן שלט הכוונה קולי ביציאה. ט. במעבר חציה שבתחום המיתקן המרכזי, יותקן התקן להשמעת אות קולי בזמן חציית הולכי רגל. רוחב רציף ושיפועו: 3.2 א. בתחנת רכבת ארצית ובתחנת רכבת מקומית תת–קרקעית - רוחב הרציף החופשי ממכשולים ושיפועו יעמדו בדרישות סעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1, אולם רוחבו החופשי ממכשולים לא יפחת מ-160 ס"מ; לאורך מקטעים שאורכם אינו עולה על 60 ס"מ כל אחד, למעט לפני פתח או פניה, יכול שרוחב הרציף החופשי ממכשולים לא יפחת מ-110 ס"מ. ב. במיתקן תחבורתי רוחב הרציף המשרת קו אוטובוס עירוני, החופשי ממכשולים ושיפועו, יהיו כמפורט בסעיף 2.8 בת"י 1918 חלק 1, ובלבד שבמקום המיועד לעלייתו של אדם הנע בכיסא גלגלים לאוטובוס או לירידתו ממנו, תוקצה רחבת היערכות, כמפורט בפרט 2ד בתוספת ההמישית. סימון שפת רציף בתחנת רכבת ארצית ובתחנת רכבת מקומית תת–קרקעית: 4. א. שפת הרציף המקבילה לפסי הרכבת בתחנת רכבת ארצית ובתחנת רכבת מקומית תת–קרקעית תסומן לכל אורכה בפס בצבע צהוב או לבן על רקע הנוגד את סביבתו, ברוחב שבין 13 ס"מ ל-15 ס"מ. ב. במרחק שבין 55 ס"מ ל-60 ס"מ משפת הרציף ולכל אורכו, יותקן משטח אזהרה בעל מרקם המנוגד למרקם המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס"מ ל-40 ס"מ. ג. בתחנת רכבת מקומית תת–קרקעית יותקנו סימני אזהרה לפי סעיף 2.9.2 לת"י 1918 חלק 2, ואולם מסיבות הנדסיות, לרבות מסיבות של חוסר מקום על הרציף ובאישור מורשה מבנים, תשתיות וסביבה יחולו הוראות אלה: מקצה הרציף עד למרחק שבין 13 עד 15 סנטימטרים ממנו, ולכל אורכו, יותקן משטח אזהרה בצבע הנוגד את סביבתו לפי ת"י 1918 חלק 6, ובמרחק שבין 35 ובין 50 סנטימטרים משול הרציף יותקן משטח אזהרה שני מישושי לפי ת"י 1918 חלק 6 ברוחב שבין 35 סנטימטרים ל–45 סנטימטרים ובמקביל לראשון, והכול למעט אם קיים במקום קיר או מחיצה החוצצים בין הרציף לבין הרכבת המקומית; הותקנה חציצה בין רציף התחנה לבין שאר חלקי התחנה - לא תחול חובה להתקין ברציף משטח אזהרה. מדרגות ומררגות נעות: 5. א. המדרגות בתחנה יעמדו בדרישות סעיף 2.4 בת"י 1918 חלק 2. ב. גרמי מדרגות יהיו חסומים בצדם האחורי ומתחתם למעבר עוברים ושבים, כמפורט בסעיף 2.9.1 בת"י 1918 חלק 1. ג. במדרגות נעות שתי מדרגות בתחתית הגרם ושתי מדרגות בראשו, לפחות, יהיו במפלס זהה למפלס התחתון והעליון של הרצפה, בהתאמה. ד. כל מדרגה תסומן לאורכה, בקצה המדרגה וכן בשיפוליה, בפס שצבעו בולט מול הרקע, ברוחב 55 מ"מ; הפס יהיה עשוי מחומר מונע החלקה באותה רמה לפחות כמו המדרגה. קירות, דלתות ומחיצות: 6. קירות, דלתות ומחיצות שקופים יסומנו בסימני אזהרה כמפורט בסעיף 2.2.2.13 בתי"י 1918 חלק 4. משטחי ההליכה: 7. משטחי ההליכה יעמדו בדרישות פרט 2.6.1.2 בת"י 1918 חלק 1. עמדת מודיעין, קופה או דלפק שירות: 8. הותקנו במיתקן המרכזי עמדת מודיעין, קופה או דלפק שירות המשמשים למתן שירות הקשור לשירותי תחבורה ציבורית, יתמלאו באחד לכל סוג של שירות לפחות, בכל אזור שבמיתקן המרכזי שבו הותקן, כל אלה: א. הוא נגיש לאדם הנע בכיסא גלגלים, בהתאם לסעיף 2.7 בת"י 1918 חלק 1. ב. הותקנה בו מערכת עזר לתקשורת הכוללת: 1. מיקרופון לשימוש על ידי נותן השירות, ורמקול חיצוני הפונה לכיוון מקבל השירות; 2. שפופרת עם סליל השראה (Audio Induction Loop ) המתאימה למשתמשים הנעזרים במכשירי שמיעה בעלי מתג (telecoil) "T" , ועם מגבר להגברת עוצמת הקול. ג. הוא סומן בהתאם לסעיף 2.2.5.3 בת"י 1915 חלק 4. ד. התאורה תאיר את פני נותן השירות, ותמנע סנוור של מקבל השירות ואם הותקנה בו מחיצה שקופה, תהיה המחיצה מחומר מונע הבהק. ה. בעמדת מודיעין יותקנו גם זמזם המשמיע צליל בתדירות נמוכה ומשטחי צבע הנוגד את סביבתו. מיתקן הרמה בתחנת רכבת ארצית: 9. הוצב מיתקן הרמה לגישור בין הרציף לקרון. מיתקנים, שילוט ותקשורת מיתקן למעבר נוסעים: 10. הוצבו במיתקן מרכזי מיתקנים למעבר נוסעים, מיתקן אחד לפחות, בכל אזור שבו הם הוצבו יותאם למעבר אדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיפים 2.5 ו-2.7 בת"י 1918 חלק 1, ויהיה זמין לשימושו. מכונה אוטומטית למתן שירות: 11. א. הוצבה במיתקן מרכזי מכונה אוטומטית המשמשת לקבלת מידע תחבורתי או מכונה להנפקת כרטיסים, לפחות מכונה אוטומטית אחת באזור שבו היא הוצבה, תהיה נגישה לאדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיפים 2.5 ו-2.7 בת"י 1918 חלק 1. ב. במכונה האוטומטית יותקנו הוראות שימוש בכתב מישושי ובמידת הצורך גם בכתב ברייל, כמפורט בסעיף 2.2.6 בת"י 1918 חלק 4. שילוט: 12. א. שילוט הכוונה וזיהוי במיתקן מרכזי יוצב בהתאם לסעיף 2.2 בת"י 1918 חלק 4. ב. בתחנת רכבת ארצית ובתחנת רכבת מקומית תת–קרקעית יותקנו שלטים עם שם התחנה על הרציף, במיקום הנראה לעין מהקרון. גון האותיות והספרות בשלט יעמוד בניגוד של 70% לפחות לגוון הרקע. גובה האותיות יהיה 20 ס"מ לפחות. ג. שילוט הכולל מידע על מועדי היציאה וההגעה של כלי התחבורה, ויעדיהם, ימוקם במקומות המתנה מרכזיים בתחנה. גון האותיות והספרות יעמוד בניגוד של 70% לפחות לגון הרקע. ד. עיצוב האותיות והספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. ה. רמת התאורה באזור השילוט תהיה אחידה ותצמצם במידת האפשר את החזר האור. לוחות מידע אלקטרוניים: 13. לוחות מידע אלקטרוניים המציגים לוחות, זמנים ויעדים, יציגו את המידע בתווים שאינם נעים על פני הלוח, בצבע צהוב על רקע כהה. עיצוב האותיות והספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. כריזה: 14. מערכת הכריזה תפיק שמע בעוצמה הגבוהה מרמת הרעש הסביבתי ב-15 דציבלים לפחות. טלפונים: 15. בכל עמדת טלפונים יהיה מכשיר טלפון אחד לפחות מכל סוג המצוי בעמדה שנתמלאו בו כל אלה: א. הוא נגיש לשימושו של אדם הנע בכיסא גלגלים כמפורט בסעיף 2.4.2 בת"י 1918 חלק 4. ב. הוא עומד בדרישות סעיף 2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. ג. הוא סומן כאמור בסעיף 2.2.5.4 בת"י 1918 חלק 4. מערכות התרעה: 16. מערכות התרעה על מצבי חירום, יפיקו בזמן ההתרעה אותות התרעה שמיעתיים וחזותיים, ויתאימו לסעיף 2.6 בת"י 1918 חלק 4. חניה: 17. בחניה מוסדרת שבשטח המיתקן המרכזי, יוקצו ויסומנו מקומות חניה נגישים בהתאם לסעיף 2.7 בת"י 1918 חלק 2. כ"ה באייר התשס"ג (27 במאי 2003)
|