תיק הצעת חוק מס':803-10-2015-000085

סימוכין: 803-99-2015-073838

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

תזכיר חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון) (דרכי טיפול לאחר הרשעה), התשע"ו-2015

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

פרק ה' לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971[1] (להלן – "חוק הנוער"), קובע את דרכי הענישה ואת דרכי הטיפול עליהן ניתן להורות, לאחר שבית המשפט קבע כי הקטין שהובא בפניו ביצע עבירה.

פרק זה קובע כי ניתן, במקרים המתאימים, לקבוע כי הקטין ביצע את העבירה מבלי להרשיעו ולצוות על דרכי טיפול שונות, שמטרתן שיקומו של הקטין והחזרתו למוטב, ללא שידבק בו הכתם הפלילי הכרוך בהרשעה ובענישה. פסקאות (7) ו-(8) בסעיף 26 לחוק הנוער קובעות כי חלק מדרכי הטיפול עליהן ניתן להורות, הן "חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט" וכן "חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה". לדברי כבוד השופט (בדימוס) אלי שרון "מדובר בסמכות יוצאת דופן, יחידה במינה במשפט הפלילי ומצויה במיוחד רק בחוק הנוער כאחת מדרכי הטיפול שעליהן רשאי בית-המשפט לנוער לצוות ללא הרשעת קטין" (אלי שרון, "נוער בפלילים – שפיטה, דרכי טיפול וענישה", 1998, עמוד 326). מעורבותו של ההורה בהליך הפלילי המתנהל נגד ילדו נדרשת בשלביו השונים של ההליך, החל מחקירת הקטין בידיעת הורהו (סעיף 9ו), הזמנת ההורה לדיון על מעצרו של הקטין (סעיף 10ח) ועד למעמדו של ההורה בדיון המשפטי עצמו (סעיף 19). זאת, מכוח אחריותו ולאור חובתו של ההורה כלפי הקטין, בהיותו האפוטרופוס הטבעי של הקטין.

ככלל, דרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 לחוק הנוער יינקטו מכוח סעיף 24(2), במקרים בהם קבע בית המשפט שהקטין ביצע את העבירה ובחר שלא להרשיע את הקטין ולגזור את דינו. אמנם, במסגרת גזר הדין גם לאחר הרשעה, רשאי בית המשפט לבחון כלים שיקומיים אך לכאורה לאור לשונו של סעיף 24, הכלים השיקומיים המנויים בסעיף 26, וביניהם האפשרות להטיל קנס או פיצוי על הורה הקטין, אינם פתוחים בפניו. ואולם הצורך לחייב את ההורה ליטול חלק בהליך הפלילי המתנהל נגד ילדו, גם אם באמצעות חיובו בקנס או פיצוי, נדרש לא פחות ולעיתים אף יותר, גם במקרים בהם החליט בית המשפט להרשיע את הקטין ולגזור את דינו. כך למשל במקרים בהם ההורה אינו מגלה כל מעורבות בחיי ילדו או במעשיו, או במקרים בהם ההורה מעודד את ילדו לביצוע העבירות. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי למשל בהעלמת עין של ההורים שיודעים כי בנם נוהג בטרקטורון ללא רישיון ומסכן בכך חיי אדם, או בתופעה של יידוי אבנים על ידי קטינים, על רקע אידיאולוגי (וראו אלי שרון המוזכר לעיל, עמ' 325 - 326). האפשרות להטיל על הורה קנס או פיצוי גם במקרה של הרשעה, עשויה, לפחות בחלק מהמקרים, להעביר לקטין ולבני משפחתו את המסר על-פיו לקטין ולבני משפחתו אחריות כלפי החברה עקב העבירה שנגרמה. בדומה, הטלת קנס או פיצוי על הורה של קטין כאמור, במהלך הליך משפטי לו היה ההורה שותף, עשויה להחזיר אחריות להורה, ואף לחזק את סמכותו מול הקטין.

 

לאור האמור מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיפים 24 ו-26, רשאי בית המשפט לנוער, לאחר שהרשיע את הקטין וגזר את דינו, ובנוסף לעונש שנגזר עליו, לצוות על אחת או יותר מדרכי הטיפול המנויות בפסקאות (7) ו-(8) לסעיף 26. ויובהר כי אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להטיל על הקטין קנס כחלק מגזר דינו, מכוח חוק העונשין, התשל"ז-1977[2] או מקור חוקי אחר.

עוד יובהר כי על פי סעיף 29(א) לחוק הנוער, צו שיש בו כדי לחייב את ההורה, לא יינתן אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה  להשמיע את טענותיו. במסגרת זו רשאי ההורה להראות כי הקטין ביצע את העבירה לא בשל הזנחה או חוסר אכפתיות מצד ההורה וכי הוא מצדו נקט בכל הצעדים והאמצעים האפשריים על מנת להבטיח את התנהגותו החיובית של בנו ולמנוע ממנו להסתבך בביצוע עבירות, אך זאת ללא הצלחה, מסיבות שאינן תלויות בו (וראו אלי שרון המוזכר לעיל בעמוד 336).

 

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיפים 24 ו-26 לחוק הנוער, רשאי בית משפט לנוער לאחר שהרשיע את הקטין וגזר את דינו, לצוות על אחת או יותר מדרכי הטיפול המנויות בפסקאות (7) ו-(8)  לסעיף 26 וזאת נוסף על העונש שהטיל עליו.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתווסף סעיף 24א לחוק.

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

לא צפויה השפעה של החוק המוצע על תקציב המדינה.

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים ומשרד הרווחה:

תזכיר חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון) (דרכי טיפול לאחר הרשעה)