תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק החברות (תיקון מס'...) (הסמכה למתן הקלות), התשע"ה-2015

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

משרד המשפטים מתכוון להציע הקלות בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק). להקלות שתי מטרות מרכזיות. הראשונה היא לייצר "מדרג רגולציה", בדומה לנעשה בשווקים רבים, תוך הבחנה בין חברות קטנות וגדולות. השניה היא לעודד הנפקות בבורסה בדרך של הקלות במימשל התאגידי, שיאפשרו לחברות המנפיקות לראשונה מניות (IPO –Initial Public Offering ) תקופת מעבר הדרגתית לרגולציה לאחר ההנפקה. הקלות נוספות יוצעו לכלל החברות, במקרים מתאימים.

ההקלות המוצעות נבחנו ונבחרו במסגרת עבודת מטה של משרד המשפטים ורשות ניירות ערך. המהלך נועד ליצור רגולציה מאוזנת וגמישה המביאה בחשבון את העלויות היחסיות של הרגולציה על חברות קטנות ואת הצורך בהסרת חסמים ועידוד הכניסה לשוק ההון. ההקלות מכוונות למצבים שבהם מתן ההקלה לא יביא לפגיעה בעקרונות הקיימים בחוק ובאיכות הממשל התאגידי שהוא קובע. מדובר בהקלות שיאפשרו לחברה לחסוך במשאבים המופנים לעמידה בדרישות החוק מבלי לפגוע בעקרונות החוק.  

בדרך כלל המסגרת המשפטית למתן הקלות היא בתקנות מכח החוק. אולם לגבי חלק מההקלות שנבחנו התברר שנדרש תיקון חקיקה או שאין הסמכה מתאימה בחוק למתן ההקלה בתקנות. התיקונים המוצעים בתזכיר נועדו לאפשר  את ההקלות הטעונות חקיקה ולהסמיך את שר המשפטים ליתן הקלות נוספות בתקנות באמצעות קביעת סעיפים מסמיכים.

ג. עיקרי החוק המוצע

1.  חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב מחוייבות להקים ועדת תגמול לפי סעיפים 118 ו-118ב לחוק. הרכב הוועדה לפי סעיף 118א לחוק מחמיר יותר מהרכב ועדת ביקורת לפי סעיף 115 לחוק. קיום ישיבות נפרדות של שתי הוועדות עשוי להיות מכביד, ולא יעיל, בחברות בעלות היקף פעילות קטן יחסית. לכן מוצע לתקן את סעיף 118א לחוק, באופן שיאפשר לוועדת ביקורת לכהן גם כוועדת תגמול, אם הרכב הוועדה עונה על דרישות ההרכב של שתי הוועדות. הקלה זו מכוונת, כאמור, בעיקר לחברות בעלות היקף פעילות נמוך, אשר יוכלו לאחד את דיוני ועדות הביקורת והתגמול ולחסוך בעלויות לניהול השוטף של ענייני החברה.

2.  החוק מקנה משקל רב בהפרדה הפרסונאלית בין זהותו של המנהל הכללי, האחראי על ניהולה של החברה, לבין יושב ראש הדירקטוריון, האחראי על עבודת הדירקטוריון. זאת במטרה שפיקוח הדירקטוריון על הנהלת החברה יהיה אפקטיבי. בהתאם לכך, נקבע בסעיף 95 לחוק כי בחברה ציבורית לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון מנהלה הכללי של החברה או קרובו או לחילופין כי לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג) לחוק. סעיף 121(ג) קובע כי חברה רשאית לאשר כפל כהונה כאמור לתקופות של שלוש שנים ובאישור האסיפה הכללית ברוב קולות הכולל רוב של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין באישור.

מוצעים שני תיקונים בסעיף 121 לחוק.

התיקון הראשון הוא להפחית את הרוב הנדרש בחוק לאישור כהונת יושב ראש-מנהל כללי לרוב רגיל מקרב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה ושאין להם עניין בהצבעה, חלף רוב של שני שלישים. הרוב המיוחד-המוגבר שנדרש לעניין זה כיום אינו מוצדק בהשוואה לעניינים אחרים הטעונים אישור ברוב מיוחד, כגון אישור עסקאות עם בעל השליטה לפי סעיף 275 לחוק.

עוד מוצע, להסמיך את שר המשפטים לקבוע כי אישור כאמור יינתן לתקופות העולות על 3 שנים לסוגי חברות שיקבע. בהתאם להסמכה שתינתן לשר המשפטים, יוצע כי בחברות הרושמות לראשונה את ניירות הערך שלהן למסחר, ניתן יהיה לאחד את תפקידי יושב הראש והמנהל הכללי לתקופה של 5 שנים לאחר ההנפקה.

3.  סעיף 240(א) לחוק קובע כי דירקטור חיצוני יהיה תושב ישראל, למעט אם ניירות הערך של החברה או חלקם נסחרים מחוץ לישראל. מוצע להבהיר כי הרשות שלא למנות דירקטור חיצוני תושב ישראל מתייחסת לשני הדירקטורים החיצוניים ולא רק לאחד מהם, כפי שנהוג לעיתים לפרש את הנוסח הקיים של הסעיף.

בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי חברות נוספים בהם הדירקטור החיצוני יכול שלא יהיה תושב ישראל. בהתאם להסמכה שתינתן לשר המשפטים, יוצע כי חברות שעיקר פעילותן מחוץ לישראל רשאיות למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל. זאת, משום שאין חובה שישיבות דירקטוריון יערכו בישראל, ואם הן נערכות דרך קבע מחוץ לישראל, הרי שהחובה למנות דירקטור חיצוני תושב ישראל מכבידה על החברה.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

אין.

ה.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק החברות, התשנ"ט-1999

ו.  נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

תזכיר חוק החברות (תיקון מס'..)(הסמכה למתן הקלות), התשע"ה-2015