תיק הצעת חוק מס': 803-10-2015-000078

סימוכין: 803-99-2014-021727

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

הצעת חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] (תיקון מס' ....) (עררים), התשע"ה-2015

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

מטרת החוק המוצע הינה לעגן בחוק זכות ערר על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירת תיק כנגד חשוד, וכן להוסיף בסעיף 65 לחסד"פ גורם המוסמך להאריך את מועד הגשת הערר.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1: סעיף 1 המוצע – הוספת סעיפים 65ג ו-65ד לחוק

 

            סעיף 62 (ב) לחוק, עוסק בהודעה לחשוד על החלטה שלא להעמיד לדין, ובאפשרות החשוד לפנות אל התובע שסגר את התיק בבקשה לשנות את עילת הסגירה:

העמדה לדין וסגירת תיק

62.    (א).....       

(ב)    על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

 

לעילת סגירת תיק חשיבות רבה, שכן יש בה כדי להשליך על שמו הטוב של אדם, היא עשויה להשפיע על אפשרות קבלה לעבודה במגוון רחב של עיסוקים, ולעתים אף על קבלה ללימודים. מתן אפשרות לאדם לטהר את שמו, מעודדת אותו לשקם את חייו מתוך ידיעה שאין בעברו  כדי להשפיע על עתידו. סעיף 62(ב) לחוק מאפשר אם כן לחשוד שהתיק נגדו נסגר, לפנות לגוף שסגר את התיק בבקשה לשנות את עילת הסגירה.

בחוק, על פי מתכונתו הנוכחית, לא קבועה זכות ערר על החלטה הדוחה בקשת חשוד לשינוי עילת סגירה.

אמנם, מזה שנים רבות, קיימת אפשרות להשיג על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה, זאת הן בפרקליטות והן במשטרה (וראו בג"ץ 7256/95, פישלר ואח' נ' מפכ"ל המשטרה ואח', פ"ד נ(5)1, בעמ' 10), והשגות כאמור מוגשות כדבר שבשגרה. השגה על החלטת משטרה לדחות בקשה לשינוי עילת סגירה נבחנת על ידי הגורם במשטרה הממונה על הגורם שסגר את התיק. השגה על החלטת פרקליטות מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה לדחות בקשה לשינוי עילת סגירה נבחנת על ידי משנה לפרקליט המדינה.

על פי המוצע, תעוגן בחוק אפשרות הגשת ערר על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה ותיקצב להגשת הבקשה תקופה של 45 ימים; כן ייקבע כי סמכות ההחלטה בערר על החלטת משטרה או גוף חוקר או תובע אחר, הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה, תוכרע במשטרה או בגוף החוקר או התובע הרלוונטי; וכן כי סמכות החלטה בערר על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה שנתקבלה בפרקליטות המחוז או על ידי פרקליט מפרקליטות המדינה (לרבות במחלקה לחקירות שוטרים), תוענק למשנה לפרקליט המדינה.

נוסף לגורמי החקירה והתביעה במשטרה ולפרקליטות, ישנם גורמים נוספים הסוגרים תיקים, כגון המכס ורשות ההגבלים העסקיים, וכן תובעים שהוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה במגוון נושאים לרבות תכנון ובנייה ועוד, ואף על החלטתם ניתן יהא, על פי התיקון המוצע, להגיש ערר באשר לעילת סגירת התיק.

 

עיקר 2: סעיף 2 להצעה - תיקון סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, לעניין בעל הסמכות להאריך את המועד להגשת ערר

 

סעיפים 64 ו-65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), קובעים כדלקמן:

"ערר

64.          (א)     על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

 (1)    על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2)     על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;

 (3)    על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.

                (ב)     היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

 (3)  על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.

מועד לערר

65.          הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

 

סעיפים 64 (א)(2)(3) וסעיף 64(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובעים, כי ככל שמדובר בהחלטה שהתקבלה בפרקליטות מחוז או בפרקליטות המדינה (לרבות במחלקה לחקירות שוטרים), הגורם המוסמך לדון בערר הינו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו. סעיף 65 קובע כי ערר יוגש תוך 30 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר להאריך את מועד הגשת הערר.

על פי החוק במתכונתו הנוכחית, כל בקשה להארכת מועד הגשת ערר על החלטה לגנוז תיק שהתקבלה בפרקליטות המחוז או בפרקליטות המדינה, אמורה להיבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו. מידי שנה נפתחים במחלקת עררים בפרקליטות המדינה, לפי נתוני הפרקליטות, כשש מאות עררים שהוגשו על החלטות פרקליטויות מחוז, מח"ש ופרקליטות המדינה, ברבים מהם מוגשות בקשות להארכת מועד, ולעיתים אף יותר מבקשה אחת.

העברת כל בקשה להכרעת בעל הסמכות בערר מטילה על בעל הסמכות נטל כבד. מה גם, שהחלטה בבקשה להארכת מועד אינה מחייבת, על פי טיבה, הכרעת גורם כה בכיר כיועץ המשפטי עצמו, פרקליט מדינה או משנהו, וניתן להסתפק בהחלטת מנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה.

לפיכך, מוצע לקבוע כי גם מנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה יהא מוסמך, נוסף על בעל הסמכות בערר, לדון ולהחליט בבקשה להארכת מועד להגשת ערר.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

יתוקן סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, ויתוספו לו סעיפים 65ג ו-65ד

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

 

אין השפעה.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

 

להלן נוסח החוק המוצע:

 

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'...)(עררים), התשע"ה-2015