א.

שם החוק המוצע:

תזכיר חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (פטור מבחינה), התשע"ה-2015

ב.

מטרת החוק המוצע והצורך בו:

מטרתו של החוק המוצע היא לאפשר למנהל לקבוע בתקנות כללים למתן פטור מחובת הבחינה, כולה או מקצתה.

ג.

עיקרי הוראות החוק המוצע:

מטרתה של פקודת רופאי השיניים (להלן- הפקודה) היא להסדיר את העיסוק ברפואת שיניים בישראל כדי להגן על בריאות הציבור ולהבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים ברפואה, מקצוע העוסק במישרין בחיי אדם. בפקודה מפורטים התנאים לקבלת רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל (להלן- רישיון). בין היתר, על המבקש רישיון לעמוד בבחינות.  תקנות רופאי השיניים (בחינת רישוי), התשנ"ב-1992 מסדירות את עריכת בחינות הרישוי הממשלתיות ברפואת שיניים בישראל. על פי התקנות נערכת בחינה עיונית ובחינה עיונית לכלל רופאי השיניים המבקשים רישיון.

מוצע, בדומה להוראה הקיימת כיום בסעיף 4(א1) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976, לתקן את פקודת רופאי השיניים ולאפשר למנהל לקבוע בתקנות כללים למתן פטור מחובת הבחינה האמורה, כולה או מקצתה.

ד.

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי:

השלכה תקציבית בהיבט של הוספת תקנים ופיקוח.

ה.

להלן נוסח הצעת החוק:

הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (פטור מבחינה), התשע"ה- 2015

תיקון סעיף 6

1.  

בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט –1979^[1] (להלן – הפקודה), בסעיף 6, אחרי סעיף משנה (ב) יבוא:

"(ג)     המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית, לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור, מחובת בחינות כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולן או מקצתן."

דברי הסבר

כללי

             מטרתה של פקודת רופאי השיניים (להלן- הפקודה) היא להסדיר את העיסוק ברפואת שיניים בישראל כדי להגן על בריאות הציבור ולהבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים ברפואה, מקצוע העוסק במישרין בחיי אדם.

בפקודה מפורטים התנאים לקבלת רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל (להלן- רישיון). בין היתר, על המבקש רישיון לעמוד בבחינות.  תקנות רופאי השיניים (בחינת רישוי), התשנ"ב-1992 מסדירות את עריכת בחינות הרישוי הממשלתיות ברפואת שיניים בישראל. על פי התקנות נערכת בחינה עיונית ובחינה עיונית לכלל רופאי השיניים המבקשים רישיון.

מוצע, בדומה להוראה הקיימת כיום בסעיף 4(א1) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976, לתקן את פקודת רופאי השיניים ולאפשר למנהל לקבוע בתקנות כללים למתן פטור מחובת הבחינה האמורה, כולה או מקצתה.