להעלות בריאות.docx תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 - בריאות

 

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

פרק __': בריאות

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט 2015, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 19 באוגוסט 2015.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 פרק _': בריאות.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

לסעיף 1 -

מערכת הבריאות מאופיינת בכשלי שוק כלכליים משמעותיים, שהשניים העיקריים שבהם הוא אסימטריה במידע בין החולה לרופא וביקוש קשיח מצד המטופל. על מנת להתמודד עם כשלי שוק אלו, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, קופות החולים מחוייבות לספק לחבריהם את השירות בעין. היתרון העיקרי של אספקת שירות בעין, הוא שהמבטח, המהווה גוף בעל מומחיות בבריאות ובעל כוח מיקוח משמעותי, מבצע את המו"מ מול ספק השירותים ובכך מצליח להתגבר על חלק מכשלי השוק.

 

יחד עם זאת, במערכת הפרטית המבטחים לא היו מחוייבים לספק את השירות בעין ונהגו לעיתים לספק למבוטחיהן החזר כספי בעד ביצוע פעולה רפואית. במצב של קבלת החזר מהמבטח, על המטופל, אשר נמצא במצוקה, לנהל באופן ישיר את המו"מ על המחיר למול בית החולים הפרטי ולמול הרופא, ללא כוח מיקוח וללא הבנה קלינית מספקת, ובכך עולה משמעותית הוצאתו על השירות הרפואי.

 

במטרה לטפל בכשל זה ולהוזיל את הוצאותיהם של משקי הבית על שירותי בריאות פרטיים, מוצע כי שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים לא יוכלו להציע כיסוי המציע החזר הוצאות רפואיות במקרה של בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח, אלא כיסוי של הסדר בו המבוטח יכול לבחור לקבל את השירות מרשימת רופאים אשר איתם התקשרה קופת החולים ולשלם את עלות ההשתתפות העצמית בלבד. כמו כן, במקרים בהם הקופה התקשרה עם הרופא בהסדר למתן שירותי בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח, האמור יחול גם בנוגע לכיסוי של התייעצות עם אותו הרופא.

 

 

לסעיפים 2 ו-4

לעניין הסדרת איסור מתן טיפול רפואי פרטי על-ידי רופא שטיפל במטופל במרפאה של קופת חולים או במרפאת חוץ בבית חולים –

 

מערכת הבריאות בישראל מאופיינת בכלים שלובים, שכך שגורמי הייצור במערכת – הרופאים, עוסקים במקביל הן ברפואה הציבורית והן ברפואה הפרטית. מבנה עבודה זה עלול לייצר תמריצים מעוותים היוצרים לרופאים העובדים בשתי המערכות ניגוד עניינים. בהתאם לכך, עולה החשש שתמריצים מעוותים אלו יגרמו לרופאים המטפלים בחולים במסגרת המערכת הציבורית להסיטם למערכת הפרטית שבמסגרתה הם מתוגמלים בשכר גבוה יותר.. במטרה לטפל בתמריצים מעוותים כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי רופא מומחה שנתן שירותים רפואיים במסגרת סל שירותי הבריאות בקופת החולים או במרפאת חוץ של בית החולים, לא יטפל באותו מטופל במערכת הפרטית במשך שישה חודשים מהמועד האחרון בו הוא טיפל במטופל במערכת הציבורית. כתוצאה מכך צפויים לפחות המקרים בהם מטופלים נושאים בתשלום עבור טיפולים אשר הם זכאים לקבל ללא תשלום במערכת הציבורית.

 

לעניין תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצעו במוסד רפואי –

 

מוסדות רפואיים פועלים מתוקף רישיון הקמה שניתן להפעלתם לפי הוראות פקודת בריאות העם, 1940. רישיון ההקמה מוגבל ואינו ניתן לכל אדם שרוצה לבצע פעולות רפואיות, בין אם בתשלום ובין אם לאו. כיום ניתנים שירותים רפואיים רבים במוסדות רפואיים פרטיים במודל של השכרת חדר לרופא המטפל ותשלום ישיר של מקבל השירות לרופא. מתן השירותים באופן זה אינו מאפשר פיקוח של הרגולטור על אופי ההתקשרות בין הרופא למקבל השירות ופותח פתח לניצול מקבל השירות. אשר על כן, מוצע לקבוע כי כל תשלום לרופא, או לבעל מקצוע אחר, בעד שרות או פעולה רפואיים שביצעו בתחומי מוסד רפואי, בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת, בין אם הרופא או בעל המקצוע הם עובדי המוסד הרפואי ובין אם אינם עובדי המוסד הרפואי, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד. כמו כן מוצע לקבוע כי רופא או בעל מקצוע כאמור, לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום ששולם להם כאמור על ידי המוסד הרפואי, בעד שרות או פעולה כאמור, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור. בהתקשרות של מוסד רפואי עם כל רופא או בעל מקצוע אחר כאמור בסעיף קטן (א) לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי, תיכלל התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג).

 

  ג.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

אין השפעה תקציבית.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 ופקודת בריאות העם, 1940.

 

ה. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:


 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

 

 

פרק __: בריאות

 

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי

1.  

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[1] -

 

 

(1) בסעיף 10(ב) -

 

 

 

(א)  אחרי פסקה (3) יבוא:

 

 

 

"(3א)

(1) התכנית תכלול כיסוי של בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח רק במקום בו קיים הסדר בין קופת החולים לרופא (להלן-"הסדר") במסגרתו מממנת הקופה את שכרו של הרופא ואת התשלום לבית החולים והעמית נושא בתשלום השתתפות עצמית בלבד, במקרים בהם הקופה התקשרה עם הרופא בהסדר למתן שירותי בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח, האמור יחול גם בנוגע לכיסוי של התייעצות עם אותו הרופא.

 

 

 

 

(2) למרות האמור בפסקה (1), שר הבריאות רשאי לקבוע במקרים חריגים בהם קיים מספר מצומצם של מומחים בתחומים ייחודיים, שלגביהם הקופה תוכל להציע החזר כספי גם מקום בו לא קיים הסדר, והכל בשים לב להסדרים עם יתר המבטחים ולמרחק ממרכז הארץ בו מתבצע השירות.

 

 

 

 

(3) שר הבריאות, יהיה רשאי לקבוע כי הוראות פסקאות (1) ו- (2), או חלקן לא יחולו בנוגע לקופה שחלקה בסך העמיתים מכלל העמיתים בקופות החולים נמוך מחמישה עשר אחוזים ובלבד שמספר הרופאים לגביהם קיבלה הקופה את אישור שר הבריאות כאמור בפסקה (2) לא יעלה על חמישה אחוזים מכלל הרופאים שאיתם לקופה יש הסדר.

 

 

 

 

(4) הקופה תפרסם את רשימת הרופאים לגביהם קיבלה את אישור שר הבריאות כאמור בפסקה (2).

 

 

 

 

(5) לעניין סעיף זה -

 

 

 

 

"מבטחים"- קופות חולים ומבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.";

 

 

 

(ב) אחרי פסקה (4) יבוא:

 

 

 

"(5)

השר יקבע הוראות אחידות לכל תוכניות שירותי הבריאות הנוספים לכיסוי בעד בחירת רופא מנתח לביצוע ניתוח והתייעצות עם מומחה בארץ הניתנים במסגרת תכניות לשירותים נוספים וכן בכל הנוגע לסכומי ההשתתפות העצמית אותם תוכל הקופה לדרוש מהעמית בעד כיסוים אלו.".

 

 

(2) אחרי סעיף 23א יבוא:

 

 

"הסדרת מתן טיפול רפואי פרטי על ידי רופא מומחה בשירותי מרפאה קהילתיים

23ב.

(א)  רופא מומחה, בין שכיר ובין עצמאי, שיעץ או טיפל בחבר, במסגרת שירות מרפאה קהילתי שמציעה קופת חולים כחלק מסל שרותי הבריאות (להלן- שירותי מרפאה קהילתיים), לא ייתן יעוץ ולא יקבל לטיפולו את אותו חבר שלא במימון ציבורי אלא בחלוף שישה חודשים מיום מתן הייעוץ או הטיפול האחרון במסגרת שרותי המרפאה הקהילתיים.

 

 

 

 

 

 

(ב) לענין סעיף זה -

 

 

 

 

 

 

"מימון ציבורי" מימון מכל אחד מאליה -

 

 

 

 

 

 

 

(1) מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א);

 

 

 

 

 

 

 

(2) הכנסה מרכש של משרד ממשרדי הממשלה צה"ל או המוסד לביטוח לאומי;

 

 

 

 

 

 

 

(3) מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו השר ושר האוצר בצו;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"רופא מומחה" -  רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976[2];

 

 

 

 

 

 

"שרות מרפאה קהילתי"- לרבות שרות הניתן במכונים המבצעים פעולות אבחון;".

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי – תחילה

2.  

(א)  תחילתו של סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו, בסעיף XX לחוק זה, ביום כב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

 

 

(ב) תחילתו של סעיף 23ב לחוק תהיה ביום כב בטבת  התשע"ו (1 בינואר 2016) ואולם השר ושר האוצר רשאים לקבוע, בצו, מועד תחילה מאוחר יותר לגבי סוגי התמחויות של רופאים מומחים כהגדרתם בסעיף האמור שלא יאוחר מיום יד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), ובלבד שצו זה ייקבע עד ליום כג בניסן  התשע"ו (1 במאי 2016).

תיקון פקודת בריאות העם

3.  

בפקודת בריאות העם, 1940[3], אחרי סעיף 24ב יבוא:

 

 

" הסדרת מתן טיפול רפואי פרטי על ידי רופא מומחה במסגרת שירות מרפאה ציבורי של בית חולים

24ג.

(א)  רופא מומחה שיעץ או טיפל באדם, במסגרת שירות מרפאה ציבורי של בית חולים, שלא במסגרת של שרות רפואי פרטי (שר"פ) (להלן- שרותי מרפאה ציבוריים), לא ייתן יעוץ ולא יקבל לטיפולו את אותו אדם שלא במימון ציבורי אלא בחלוף שישה חודשים מיום מתן הייעוץ או הטיפול האחרון במסגרת שרותי המרפאה הציבוריים.    

 

 

 

 

 

 

(ב) לענין סעיף זה -

 

 

 

 

 

 

"מימון ציבורי"  - כמוגדר בסעיף 23ב(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

 

 

 

 

 

 

"שרותי מרפאה ציבוריים" – שרות הניתן במרפאות חוץ הפועלות במסגרת בתי חולים כלליים לרבות מרפאות בריאות הנפש בבתי חולים כלליים, מכונים המבצעים פעולות אבחון;

 

 

 

 

 

 

"רופא מומחה" - כמוגדר בסעיף 23ב(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

 

 

תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצעו במוסד רפואי

24ד.

(א)  כל תשלום לרופא או לבעל מקצוע אחר, בעד שירות רפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, בין אם הרופא או בעל המקצוע הם עובדי המוסד הרפואי ובין אם אינם עובדי המוסד הרפואי, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד. 

 

 

 

 

 

 

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על המפורטים להלן, אלא אם כן קבע השר אחרת -

 

 

 

 

 

 

 

(1) על מוסד רפואי לעניין תשלום לרופא שהתקשר עם קופת חולים במסגרת תוכנית לשירותי בריאות נוספים, או עם מבטח במסגרת תוכנית ביטוח;

 

 

 

 

 

 

 

(2) על שרות התייעצות עם רופא.

 

 

 

 

 

 

בסעיף קטן זה, "מבטח" – מי שקיבל מהמפקח על הביטוח – רישיון מבטח ישראלי, בהתאם לאמור בסעיף 15(א)(1) ו-(2) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[4].

 

 

 

 

 

 

(ג)  רופא או בעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א) לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד השירות הרפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור.

 

 

 

 

 

 

(ד) התקשרות של מוסד רפואי עם כל רופא או בעל מקצוע אחר, כאמור בסעיף קטן (א( לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי תכלול התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג).

 

 

 

 

 

 

(ה) בסעיף זה -

 

 

 

 

 

 

"מוסד רפואי" – כל בית חולים או מרפאה כירורגית;

 

 

 

 

 

 

"מרפאה כירורגית"- מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי סעיף 34(א)(2) לפקודה האמורה ואשר מתבצעות בה פעולות כירורגיות;

 

 

 

 

 

 

"תשלום"- בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת."

תיקון פקודת בריאות העם – תחילה

4.  

תחילתו של סעיף 24ג לחוק, כנוסחו בסעיף ___ לחוק זה, תהיה ביום כב בטבת  התשע"ו (1 בינואר 2016) ואולם השר ושר האוצר רשאים לקבוע, בצו, מועד תחילה מאוחר יותר לגבי סוגי התמחויות של רופאים מומחים כהגדרתם בסעיף האמור שלא יאוחר מיום יד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), ובלבד שצו זה ייקבע עד ליום כג בניסן  התשע"ו (1 במאי 2016).

 



[1] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156; התשע"ב, עמ' 582.

[2] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] 30 עמ' 594.

[3] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239 ; ס"ח התשע"ד, עמ' 587.

[4] ס"ח התשמ"א, עמ' 208.