תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989

1.  

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989^[1] -

(1) בסעיף 1 -

(א)  לפני ההגדרה "גז" יבוא: 

" אישור תקינות", "אישור תקינות זמני", "אישור צריכה" – כמשמעם בפרק ב';

"בעל חזקה", "בעל רישיון"- כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;

"גוף בודק מוסמך" – מי שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות הסמיכה לפי סעיף 8י;

(ב) אחרי ההגדרה "גז פחמימני מעובה" יבוא:

"הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה בהתאם לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות;

"חוק משק הגז הטבעי" - חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002^[2];

"חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997^[3];

"חוק התקנים - חוק התקנים, התשי"ג-1953^[4];

(ג)  לפני ההגדרה "מיתקן גז לצריכה עצמית" יבוא:

"מיתקן גז טבעי לצריכה עצמית" – מיתקן שמתקיימים בו כל אלה:

(1) המיתקן משמש צרכן לצריכת גז טבעי, לרבות לצורך סנתוז חומר שאינו גז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית;

(2) המיתקן נמצא בשטח שבחזקתו של הצרכן אותו משמש הגז.

לעניין הגדרה זו –

"מיתקן" - לרבות כל חלק של המתקן הנמצא בשטח שבחזקתו של צרכן גז טבעי, לרבות צנרת, מבנים, מכשירים, אביזרים וציוד קבוע או מיטלטל ולמעט הבאים:

(א)  תחנה לתדלוק כלי רכב בגז טבעי;

(ב) מתקן גז טבעי המשמש ספק גז או בעל רישיון כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי;

(ד) אחרי "ספק גז" יבוא:

"צרכן" – מי שעושה שימוש בגז טבעי במתקן גז טבעי לצריכה עצמית, למעט משק בית;

"תקן" – תקן או תקנים, כמשמעם בסעיף 6 לחוק התקנים, ביחס למתקן שהתקיימו בו תנאי הגדרתו של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית;

(2) בסעיף 4 -

(א)  במקום "שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית" יבוא "שאינו אחד מן הבאים" ואחרי "בהתאם לתנאי ההיתר" יבוא:

(1) מתקן גז לצריכה עצמית;

(2) מתקן גז טבעי לצריכה עצמית;

(3) מתקן גז טבעי לשימוש משק ביתי.

(ב) אחרי פסקה (ג) יבוא:

"(ד) השר יהיה רשאי לקבוע סוגים של מתקני גז טבעי לשימוש ביתי, ורשאי הוא לקבוע כי יחול  עליהם או על חלקם האמור בסעיף 4 או בסעיף 8ב";

(3) אחרי סעיף 8א יבוא:

"הפעלה ושימוש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית

8ב

לא יתקין אדם ולא ישתמש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית שאין לגביו אישור תקינות או אישור תקינות זמני שניתנו לפי פרק זה.

אישור תקינות

למתקן גז טבעי לצריכה עצמית

8ג

(א)  גורם המעוניין בהפעלה לראשונה של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית או בהסבתו של מתקן לשימוש כמתקן גז טבעי לצריכה עצמית, יפנה אל גוף בודק מוסמך לצורך קבלת אישור בדבר תקינותו של המתקן לעניין השימוש בגז טבעי בו.

(

(ב) בדיקת מתקן גז טבעי לצריכה עצמית תתבצע בהתאם לתנאי התקן והדרישות, כמפורט בסעיף 8יא.

(ג)  גוף בודק מוסמך יעניק אישור תקינות למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שהתקיימו בו ההוראות, וכן תנאי התקן והדרישות כמפורט בסעיף 8יא. בפרק זה, ההוראות – הוראות שניתנו על ידי הרשות להסמכת מעבדות לפי סמכותה ובהתאם לאמות המידה והתקנים הבינלאומיים החלים על פעילותה.

(ד) בדיקה שגוף בודק מוסמך רשאי לבצע לפי פרק זה, יראו בה כבדיקה, כמשמעה בסעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

תקופת תוקפו של אישור תקינות

8ד

אישור תקינות יינתן לתקופה המותרת בהתאם לתקן או לדרישות לפי סעיף 8יא.

הגבלת אישור תקינות, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו

8ה

מצא גוף בודק מוסמך כי תנאי התקן, הדרישות או ההוראות אינם מתקיימים  במתקן גז טבעי אשר יש לגביו אישור תקינות, יהיה רשאי להתלות את האישור עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלו או לסרב לחדשו.

הודעות

8ו

(א)  על החלטתו לפי סעיפים 8גו- 8ה, ימסור הגוף הבודק המוסמך הודעה בכתב לבעל אישור התקינות או למי שביקש אישור תקינות, לפי העניין וכן לרשות להסמכת מעבדות.

(א)  בהודעה לפי סעיף קטן (א), יפרט הגוף הבודק המוסמך את הטעמים להחלטתו.

(ב) החליט גוף בודק מוסמך על התליית אישור תקינות, על ביטולו, או על סירובו לחדש אישור תקינות, יודיע על כך באופן מידי לבעל האישור, וכן לבעל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי ולספק הגז המעבירים גז למתקן ולרשות להסמכת מעבדות.

אישור תקינות זמני

8ז

(א)  גוף בודק מוסמך יהיה רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שביקש לחדש אישור תקינות, אף אם אינו עומד בתנאים למתן אישור התקינות ובלבד שמצא כי אין במתקן משום סכנה לבטיחות הציבור.

(ב) אישור תקינות זמני יינתן לפרק זמן שיקבע הגוף הבודק המוסמך, בשים לב ליקויים שמצא, ובלבד שתקופת תוקפו של אישור התקינות הזמני לא תעלה על ארבעה חודשים בסך הכל.

(ג)  לעניין סעיף זה, "בקשת חידוש אישור תקינות" – בקשה לחידוש אישור תקינות שהוגשה לגוף בודק מוסמך בתוך פרק הזמן שעד שנה ממועד פקיעת תוקפו של אישור התקינות הקודם.

אחזקה תקינה של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית

8ח

בעל או מחזיק של מיתקן גז טבעי לצריכה עצמית שקיבל אישור לפי סעיף 8ג או לפי סעיף 8ז, יהיה אחראי לתקינות המתקן ויחזיקו  ויפעילו באופן תקין ובטוח.

אספקת גז טבעי למתקן גז טבעי לצריכה עצמית

8ט

לא יספק אדם גז טבעי למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שאין לגביו אישור תקינות תקף.

הסמכת גופים בודקים

8י

(א)  הרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים בודקים מוסמכים, שתפקידם:

(1) מתן אישור תקינות;

(2) מתן אישור תקינות זמני;

(3) חידוש אישור תקינות;

(4) מתן אישור צריכה;

(5) מתן אישור צריכה זמני.

(ב) הסמכת הגופים הבודקים המוסמכים תתבצע  על פי סמכויותיה של הרשות להסמכת מעבדות לפי כל דין, לרבות אמות מידה ותקנים בינלאומיים החלים על פעילותה, ובהתאם לתנאי התקן והדרישות לפי 8י.

(ג)  לצורך ביצוע תפקידיו המנויים בסעיף קטן (א), לא יידרש הגוף הבודק המוסמך לאישורו של הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים.

(ד) לעניין סעיפים 12(ב) ו-(ג) לחוק התקנים, לא יראו בגוף בודק מוסמך כמעבדה מאושרת ולא יראו באישור שנתן לפי פסקה (א) כתעודת בדיקה.  לעניין פסקה זו, "מעבדה מאושרת" ו- "תעודת בדיקה"- כמשמעם בחוק התקנים.

תנאי התקן והדרישות

8יא

(א)  השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, יקבע בתוספת לחוק את התקן שיחול לגבי הבאים, ורשאי הוא לשנות בצו את התוספת:

(1) תנאי הסמכתם של גופים בודקים מוסמכים, תקופת תוקף הסמכתם ותנאים לביטולה;

(2) סוגי הבדיקות שיתקיימו לצורך מתן אישורים לפי 8ט, לרבות בדיקה הכוללת הזרמת גז ראשונית במתקן גז טבעי לצריכה עצמית (בדיקה חמה);

(3) מסמכים שמפעיל מתקן גז טבעי לצריכה עצמית צריך בשמירתם, לרבות תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין. לעניין פסקת משנה זו- מפעיל- לרבות מי שמשתמש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית ומי שהמתקן נמצא בשטח שבחזקתו;

(4) תקופת תוקפם של אישור תקינות, אישור תקינות זמני ואישור צריכה.

(ב) הנושאים המפורטים בסעיף קטן (א), ככל שלא נקבעו בתקן, יקבעו בצו  של השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה.

(ג)   עד להסדרתם בתקן של התנאים למתן אישור תקינות ואישור תקינות זמני ולחידוש אישור תקינות, יחולו הוראות אלה:

(1) גוף בודק מוסמך יעניק אישור תקינות ואישור תקינות זמני ויחדש אישור תקינות למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שהתקיימו בו תנאי התוספת השלישית;

(2) השר, באישור שר הכלכלה, יהיה רשאי לשנות בצו את התנאים המפורטים בתוספת השלישית.

(ד) לעניין סעיפים קטנים (א)– (ג), יראו בחובת ההיוועצות עם שר הכלכלה כחובה שקוימה, גם במקרה שבו שר הכלכלה לא השיב בתוך 21 ימים ממועד פנייתו של השר.

סמכות המנהל לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית ומתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי

8יב

(א)  סבר המנהל, בעקבות פנייה מנומקת בכתב שהועברה אליו על ידי גורם מוסמך, כי שימוש במתקן גז טבעי לצריכה עצמית או במתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי, יש בו משום סכנה לבטיחות הציבור, יהיה רשאי המנהל:

(1) לתת לבעל אישור התקינות או לבעל אישור הצריכה כל הוראה הנדרשת לטעמו למניעת הסכנה הנובעת משימוש בגז טבעי במתקן ובכלל זאת להורות לו על הפסקת השימוש בגז טבעי במתקן;

(2) להורות למכון התקנים או לגוף בודק מוסמך שאינו הגוף שנתן את אישור התקינות או את אישור הצריכה התקפים באותה עת (בסעיף זה – גורם בודק),  לבצע בדיקת תקינות של המתקן.

(ב) הורה המנהל על הפסקת השימוש בגז טבעי במתקן, לפי סעיף זה, יראו את אישור התקינות או אישור הצריכה, לפי העניין, כאישור שפקע.

(ג)  הורה המנהל לגורם בודק לבצע בדיקת תקינות, יחולו הוראות אלה:

(1) מצא גורם בודק כי מתקן שנבדק אינו עומד בתנאיה של בדיקת התקינות, יהא רשאי להתלות את אישור התקינות או את אישור הצריכה, לפי העניין, עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלם ולתת לגביהם אישור תקינות זמני או אישור צריכה זמני, לפי העניין.

(2) על החלטה לפי פסקה (1), יודיע הגורם הבודק לבעל האישור הקיים ולמחזיק המתקן שבעדו ניתן האישור הקיים  ולרשות להסמכת מעבדות.

(ד) במקרה שבו החליט המנהל על הפסקת השימוש בגז טבעי במתקן לפי סעיף זה וכן במקרה בו החליט גורם בודק בדבר התליית או ביטול אישור לפי סעיף זה,  יודיע על כך המנהל או הגוף הבודק, לפי העניין, באופן מידי לבעל האישור וכן לבעל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי ולספק הגז המעבירים גז טבעי למתקן.

(ה) לעניין סעיף זה - 

"בדיקת תקינות" -

(א)  לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית- בדיקה שנועדה לבדוק  את התנאים למתן אישור תקינות,  כמפורט בסעיף 8יא.

(ב) לעניין מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי- בדיקה שנועדה לבדוק את התנאים למתן אישור צריכה, כמפורט בסעיף 8טז(ה).

"גורם מוסמך" – אחד מהבאים:

(א)  גוף בודק מוסמך;

(ב) מי שהוא בעל רישיון חלוקה לפי חוק משק הגז הטבעי;

(ג)  מהנדס הרשות המקומית שבשטחה נמצא המתקן;

(ד) ממונה חומרים מסוכנים לפי חוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993[5];

(ה) הרשות להסמכת מעבדות;

(ו) מפקח, כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל- 1970[6];

(ז)  מפקח עבודה, כמשמעו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954[7], שמונה לפקח על בטיחות בעבודה.

תחולה

8יג

הוראות סעיפים  5, 6, 8 ו – 22-24 לא יחולו לעניין מתקן גז טבעי לצריכה עצמית.

ערר על החלטת גוף בודק מוסמך

8יד

על החלטותיו של גוף בודק מוסמך בדבר מתן אישורים לפי פרק זה, תעמוד למבקש האישור זכות להגשת עתירה מנהלית לפי חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992.

הוראת מעבר לעניין גופים בודקים מוסמכים

8טו

עד להסמכתם של גופים בודקים מוסמכים לפי סעיף 8י - 

(1) מכון התקנים יבצע את תפקידיו של גוף בודק מוסמך, כמפורט בסעיף  8י וזאת עד למוקדם מהבאים:

(א)  שישה חודשים ממועד התחילה;

(ב) שישה חודשים ממועד קביעתו של התקן בתוספת לפי סעיף 8יא.

(2) בביצוע תפקידיו יפעל מכון התקנים בהתאם לתקן והדרישות או בהתאם לקבוע בתוספת השלישית, כמפורט בסעיף 8יא ולפי העניין;

(3) השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להאריך בצו את משך התקופה המפורטת בפסקה (1), לתקופות נוספות שלא תעלנה על שישה חודשים;

(4) האריך השר את התקופות המפורטות בפסקה (1) ,יהא רשאי לקבוע גופים נוספים אשר יהיו רשאים לבצע את התפקידים המנויים בסעיף 8י, בהתאם לתנאים שיקבע לעניין זה.

הוראת מעבר לעניין מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי

8טז

(א)  בפרק זה, מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי - מתקן, שמתקיימים בו הבאים (בסעיף  זה- מתקן קיים):

(1) מאפייני מתקן גז טבעי לצריכה עצמית;

(2) יש לגביו אישור של הממונה ומי מטעמו, שהתקבל לפני מועד התחילה, ולפיו המתקן מותר לשימוש הכרוך בצריכת גז טבעי (בסעיף זה – אישור למתקן קיים).

(ב) על אף האמור בסעיף 8ב, עד לתום שמונה שנים ממועד התחילה, יהיה אדם רשאי להפעיל מתקן קיים שאין לגביו אישור תקינות או אישור תקינות זמני שניתנו לפי פרק זה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג).

(ג)  מתום שנתיים ממועד התחילה, לא יפעיל אדם ולא ישתמש במתקן קיים שאין לגביו אישור של גוף בודק מוסמך שמצא כי התקיימו במתקן התנאים והדרישות שקבע השר לפי סעיף 8יא  (בסעיף זה – אישור צריכה) ויחולו הוראות אלה:

(1) אישור צריכה יינתן לתקופה המותרת למתן אישור תקינות בהתאם לתקן;

(2) גוף בודק מוסמך יהיה רשאי לתת אישור צריכה לפרק זמן שיקבע, אף אם אינו עומד בתנאים למתן אישור צריכה ובלבד שמצא כי אין במתקן משום סכנה לבטיחות הציבור (בסעיף זה- אישור צריכה זמני) ויחולו הוראות סעיף 8ז, בשינויים המחויבים.

(ד) בתום שמונה שנים ממועד התחילה, יראו באישור למתקן קיים ובאישור הצריכה כאישורים שפקעו.

(ה) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, יקבע את התנאים למתן אישור צריכה ואישור צריכה זמני ולשם כך יביא בחשבון את התנאים בהם ניתן אישור קיים לצריכה עצמית של גז טבעי.  לעניין זה, יראו בחובת ההיוועצות עם שר הכלכלה כחובה שקוימה, גם במקרה בו שר הכלכלה לא השיב בתוך 21 ימים ממועד פנייתו של השר.".

(4) לאחר התוספת השנייה יבוא:

"תוספת שלישית

(1) הדרישות המפורטות בהנחיות הבאות, המפורסמת באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים:

(א)  Industrial Gas Installation Directive (IGID) Revision 8 מתאריך 1.12.2014;

(ב) Compressed Natural Gas Directive, Revision P1;

(2) הדרישות המפורסמות ב- "SII GUIDELINES FOR THE APPROVAL of INDUSTRIAL APPLIANCE to NG System"  באתר מכון התקנים הישראלי.".

תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי) - תחילה

2.  

תחילתו של תיקון לחוק הגז בטיחות ורישוי, כנוסחו בסעיף ___ לחוק זה, ביום כ' בטבת התשע"ו  (1 בינואר 2016) (בפרק זה – מועד התחילה).

תיקון פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש]

3.  

בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970^[8], אחרי סעיף 200 יבוא:

"סימן ג1': אישורים ומסמכים לעניין מתקני גז טבעי לצריכה עצמית

אישורים ומסמכים

200א

(א)  בעלים של מתקן גז טבעי לצריכה עצמית או מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי, מי שהמתקן נמצא בחזקתו ומי שמפעילו, ישמרו את האישורים והמסמכים הבאים ויציגו אותם למפקח או למי מטעמו, לפי דרישתם:

(1) אישורים הנדרשים כתנאי להפעלת המתקן ושימוש בו, בהתאם לחוק הגז (בטיחות ורישוי);

(2) מסמכים הנדרשים לעניין המתקן בהתאם לתקן.

(ב) לעניין סעיף זה - 

"חוק הגז בטיחות ורישוי" - חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989^[9];

"מתקן" - "מתקן גז טבעי לצריכה עצמית", "מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי" - כמשמעם בחוק הגז (בטיחות ורישוי);

"תקן"- כמשמעו בחוק הגז (בטיחות ורישוי).".

תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

4.  

בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954^[10], אחרי סעיף 8ו יבוא -

"תחולה על מתקן גז טבעי לצריכה עצמית ומתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי.

8ז

(א)  לעניין שימוש בגז טבעי במתקן גז טבעי לצריכה עצמית ומתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי, סמכותו של מפקח עבודה לפי סעיפים 6 ו- 8א תחול אך בנוגע לחובותיו של בעל המתקן לפי סעיף 200א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל – 1970^[11].

(ב) לעניין סעיף זה - "מתקן גז טבעי לצריכה עצמית" ו-"מתקן קיים לצריכה עצמית של גז טבעי" - כמשמעם בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989^[12].".

תיקון חוק משק הגז הטבעי

5.  

בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב - 2002^[13] -

(1) בסעיף 2 -

(א)  לפני ההגדרה "אחסון" יבוא:

""אזור כלכלי בלעדי" - רצועת הים התיכון, עד למרחק של 200 מיילים ימיים מעבר למימי החופין, או למרחק קטן יותר, שנקבע בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי או לפי הסכם עם מדינה אחרת, לרבות קרקע הים באותה רצועה;";

(ב) אחרי ההגדרה "צו בטיחות" יבוא:

""צינור ליצוא" - צינור ומתקני הגז הקשורים אליו, שמתקיימים בהם כל הבאים:

(1) הקמתו או הפעלתו נעשות בידי מי שאינו בעל חזקה לפי חוק הנפט;

(2) הוא משמש להולכה למטרות יצוא בלבד למעט אם נקבע אחרת בהתאם לסעיף 10(ד);

(3) הוא עובר באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל;

(4) הוא או חלקו אינם עוברים במימי החופין של מדינת ישראל.";

(ג)  בהגדרה "רישיון", אחרי "רישיון אחסון" יבוא "רישיון לצינור ליצוא";                                                       

(ד) אחרי ההגדרה "רישיון הולכה" יבוא:

"רישיון לצינור לייצוא" – רישיון להקמה או להפעלה של צינור  ליצוא;

(2) בסעיף 3(א), אחרי פסקת משנה (4) יבוא:

"(5) הקמה או הפעלה של צינור ליצוא שאינה מתבצעת על ידי בעל חזקה";

(3) אחרי סעיף 10 יבוא:

"רישיון לצינור ליצוא

10א

(א)  השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה לענייני משק הגז הטבעי, לתת בלא מכרז רישיון צינור ליצוא, לתאגיד, לתקופה שייקבע, בהתקיים כל הבאים:

(1) התאגיד התקשר בהסכם לרכישת גז טבעי שמתקיימים בו כל הבאים (בסעיף זה – ההסכם):

(א)  מטרתו, רכישת גז טבעי למטרות יצוא;

(ב) מוסדרת בו התקשרות ארוכת טווח לרכישת גז טבעי בהיקף משמעותי למטרת יצוא;

(ג)  הגז הטבעי הנרכש בו, מופק מחזקה שאל מתקניה יחובר צינור הייצוא בעדו ניתן הרישיון לפי סעיף זה;

(ד) השר אישר מראש את ההתקשרות שפרטיה מוסדרים בהסכם.

(2) התאגיד התאגד כדין בישראל או במדינה שאינה מדינת אויב בהתאם לדין באותה מדינה;

(3) בעל החזקה שאל מתקניה מחובר צינור הייצוא, מחזיק באישורים הדרושים לפי דין מאת הממונה לצורך יצוא גז טבעי באמצעות הצינור. לעניין זה- בעל חזקה- לפי חוק הנפט;

(4) מתן הרישיון תואם את מדיניות הממשלה והשר בעניין פיתוח משק הגז הטבעי.

(ב) על רישיון הייצוא יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו-10(ג) בשינויים המחויבים ולא יחולו הוראות סעיפים 8(א) ו-15.

(ג)  על אף האמור בסעיף 22(א), רישיון צינור ליצוא או כל חלק ממנו אינם ניתנים להעברה, לשעבוד, או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא בהתקיים הבאים:

(1) אישור השר;

(2) אישור המנהל מראש ובכתב;

(3) תנאים שקבע המנהל או תנאים שקבע השר לפי פסקה (ד).

(ד) השר יקבע תנאים להעברה, שיעבוד ועיקול של רישיון צינור ליצוא, לרבות תנאים לעניין הקשר בין רוכש הגז למטרת יצוא, לבין מי שהרישיון הועבר אליו במסגרת הליכי מימוש שיעבוד ככל שאינו עומד בתנאי סעיף 10א(א)(1).

(ה) לעניין סעיף זה -

(1) "הממונה" - כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנפט;

(2) "תאגיד" – תאגיד שביקש רישיון צינור ליצוא בלא מכרז לפי סעיף זה, לרבות הבאים :

(א)  תאגיד השולט בו;

(ב) תאגיד אחר בשליטת בעל השליטה בו;

(ג)  לעניין התנאי המפורט בסעיף 10א(א)(2) – לרבות מי שמחזיק באמצעי שליטה באחד מן הבאים:

(1) בתאגיד;

(2) בתאגיד אחר הנמצא בשליטת בעל השליטה בתאגיד.

(3) "בעל חזקה" – מי שקיבל חזקה לפי חוק הנפט, והחזקה עמדה בתוקפה במועד בדיקת התנאים לפי סעיף זה.";

(4) בסעיף 24, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) לעניין מפרט שהוגש בנוגע להקמה או שינוי של רשת החלוקה, יודיעו המנהל והממונה בדבר החלטתם לפי פסקה (ג), בתוך המועדים הבאים:

(1) בתוך 30 ימים ממועד הגשת המפרט;

(2) בתוך 7 ימים ממועד הגשתו החוזרת של מפרט. לעניין פסקה זו, יראו בהגשת מפרט כהגשה חוזרת, באם ממלאת אחר דרישות הממונה והמנהל ותנאים שקבע השר לפי פסקה (ב).";

(5) בסעיף 25 -

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "ואינו תחנת גז כהגדרתה בסעיף 42 ימחקו" יבוא:

"לרבות מתקנים עיליים נלווים הנדרשים במישרין להפעלתה, שהם בעלי מאפיינים שקבע שר האוצר בהתאם לסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה. לעניין זה – מתקנים נלווים יכול ויכללו גם תחנת גז כהגדרתה בסעיף 42 .";

(ב) בסעיף קטן (ב), המילים "ואינו תחנת גז כהגדרתה בסעיף 42" - יימחקו;

(ג)  במקום סעיפים קטנים (ג) ו- (ד) יבוא:

"(ג) הוגשה תכנית עבודה לאישור רשות הרישוי בהתאם לתקנות שקבע השר לפי פסקה (ה), תחליט רשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום הגשתה אם להעבירה להערות הציבור, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה.

(ד)רשות הרישוי תודיע למגיש הבקשה בדבר החלטתה לפי פסקה (ג), בתוך 3 ימים ממועד ההחלטה.

(ד1) החליטה רשות הרישוי על העברת תכנית עבודה להערות הציבור יחולו הוראות אלה:

(1) מי שרואה עצמו נפגע מתכנית עבודה, רשאי להעיר הערותיו לגבי התכנית  בתוך 30 ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (ד6);

(2) רשות הרישוי תדון ותכריע בהערות הציבור;

(3)  בתוך 30 ימים מתום המועד להעברת הערות הציבור כאמור בפסקה (1), או בתוך 90 ימים מיום הגשת התכנית, תחליט רשות הרישוי בדבר דחיית תכנית העבודה, התנאתה בתנאים או אישורה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין;

(4) הועברה תכנית להערות הציבור כאמור בפסקה (ג) ולא הוגשו לה הערות בתוך התקופה שנקבעה לכך, יראו בתכנית כמאושרת, זולת אם החליטה רשות הרישוי אחרת בתוך עשרה ימים מתום המועד להעברת הערות הציבור כאמור בפסקה (1);

(ד2) לא קיבלה רשות הרישוי החלטה לפי פסקה (ג) או לפי פסקה (ד)(2)(3), במועדים הקבועים באותן פסקאות, יהא רשאי מגיש תכנית העבודה להעביר את הדיון בה לוועדת הערר, בתוך 30 ימים מתום המועד לקבלת ההחלטות האמורות.  משהועברה תכנית כאמור, יועברו סמכויותיה של רשות הרישוי לגבי אותה תכנית לועדת הערר, לרבות שמיעת הערות הציבור וההכרעה בהן, לפי העניין; ועדת הערר רשאית להמשיך בהליכים מהשלב אליו הגיעה רשות הרישוי,  ויחולו הוראות אלה:                 

(1) הועבר לועדת הערר דיון בתוכנית עבודה, לפי סעיף 25(ד1), תחליט הועדה באם לדחות את תכנית העבודה, להתנותה בתנאים או לאשרה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 90 ימים ממועד העברת הדיון אליה;

(2) הועבר לועדת הערר דיון בתוכנית עבודה, לפי סעיף 25(ד2)(4), תחליט הועדה באם לדחות את תכנית העבודה, להתנותה בתנאים או לאשרה, בתוך 30 ימים ממועד העברת הדיון אליה.

(ד3) ועדת הערר תודיע למגיש הבקשה בדבר החלטתה לפי סעיף 25(ד3), בתוך 3 ימים ממועד ההחלטה.

(ד4) על החלטה בדבר העברת תכנית עבודה להערות הציבור לפי סעיפים 25(ד1) ו – 25(ד2)(4), יחולו הוראות אלה:

(א)  יושב ראש רשות הרישוי או יושב ראש ועדת הערר, לפי העניין, יפרסמו את תכנית העבודה באתר האינטרנט של מנהל התכנון ויעמידו אותם לעיון הציבור;

(ב) מי שהחליט על העברת תכנית עבודה להערות הציבור, יפרסם על כך הודעות כמפורט להלן, בתוך 7 ימים מיום ההחלטה כאמור:

(1) הודעה בעיתון, כמשמעו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה;

(2) הודעה במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית;

(3) הודעה במשרדי הועדה המחוזית שתחום שיפוטה או חלק ממנו כלול בתחום התכנית.

(ג)  הערות יועברו לרשות הרישוי או לועדת הערר, לפי העניין, והעתק יישלח לועדה המקומית שתחום שיפוטה, או חלק ממנו, כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור- במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית;

(ד5) על אופן הדיון בהערות הציבור ועל החלטות רשות הרישוי וועדת הערר, יחולו הוראות סעיפים 103א ו - 106(ב)-(ד) לחוק התכנון והבניה.

(ד6) תקום ועדת ערר שתפקידיה יהיו כמפורט בסעיף זה והחברים בה יהיו החברים הבאים מבין חברי המועצה הארצית לתכנון ולבניה, כמשמעה בחוק התכנון והבניה (בפרק זה – ועדת הערר):

(1) נציג מנהל התכנון והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2) נציג משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים;

(3) נציג השלטון המקומי.

ד(7) מי שממנה חבר מבין חברי ועדת הערר המפורטים בפסקה (א), ימנה לו ממלא מקום. הכשירות הנדרשת מחבר תדרש גם מממלא מקומו.

(ד8) ממלא מקום שמונה לפי פסקה (ב), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר ועדת הערר, ובלבד שהחבר שאת מקומו הוא ממלא, לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.

(ד9) לוועדת הערר ורשות הרישוי יהיו מלוא הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי בשינויים המחויבים. 

(ד10) על עבודתה של ועדת הערר, יחולו סעיפים 42-43 לחוק התכנון והבניה, בשינויים המחויבים.

(ד11) שר האוצר ימנה מזכיר לועדת הערר, ויכול שימנו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה."

תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965^[14]

6.  

בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – ^[15]1965 -

(1) בסעיף 119ו, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) חברי רשות הרישוי למתקני גז טבעי, רשאים למנות לעצמם נציגים שימלאו מקומם ברשות הרישוי, שיתקיימו בהם תנאי הכשירות הבאים:

(1) יושב ראש הועדה המחוזית- מקרב עובדי הועדה המחוזית;

(2) מתכנן המחוז- מקרב עובדי לשכת התכנון המחוזית;

(3) מהנדס הועדה המקומית – מקרב עובדי הועדה המקומית.

(א2) נציג  שמונה לפי פסקה (א1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר רשות הרישוי למתקני גז טבעי, ובלבד שהחבר הקבוע שאת מקומו הוא ממלא, לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.";

(2) בסעיף 261 -

(א)  בפסקה (ד), במקום "למעט קווי גז טבעי ומתקני גז טבעי לפי סימן ו2 בפרק ג'" יבוא "למעט מתקני גז טבעי";

(ב) אחרי פסקת משנה 261(ד)(1)(ז) יבוא:

"(ח) לעניין הקמת קווי חלוקת גז טבעי – מי שהוא בעל רישיון חלוקת גז טבעי. לעניין זה, קווי חלוקת גז טבעי, ורישיון חלוקת גז טבעי- כמשמעם בחוק משק הגז הטבעי.";

(ג)  בסעיף 261(ד)(2), אחרי "הוראות של תכנית מפורטת" יבוא "או תכנית עבודה, כמשמעה בחוק משק הגז הטבעי".

(ד) אחרי סעיף 261(ד)(4) יבוא:

"(5) בסעיף זה, מתקני גז טבעי -  כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי ולמעט קווי חלוקה והולכה של גז טבעי והמתקנים הנלווים הנדרשים במישרין להפעלתם.";

(3) אחרי סעיף 261 יבוא:

"הוראת מעבר לעניין מתקני גז טבעי

261א

מתקני גז טבעי, כהגדרתם בסעיף 261, שאושרה בעניינם תכנית עבודה, כמשמעה בחוק משק הגז הטבעי ערב כניסתו לתוקף של פרק זה, יחולו הוראות סעיף 119ו.".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים

7.  

 בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000^[16], בפרט 29 בתוספת הראשונה, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) החלטת גוף בודק מוסמך לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989^[17];

(ג)  החלטת גוף בודק מוסמך בעניין מפרט למתקן גז טבעי לצריכה עצמית שהוראות לגביו נקבעו לפי חוק התכנון והבניה.".