תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 16 באוגוסט 2015.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 פרק _': פיתוח לאומי.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

לקרן קיימת לישראל (להלן- קק"ל) בעלות על שטח קרקע של כ- 2.3 מיליון דונם בתחומי מדינת ישראל המהווים כ- 11% מהקרקעות במדינה. בניכוי מחוז דרום, אשר מהווה 60% משטח המדינה, שיעור הבעלות של קק"ל בשטח המדינה עומד על כ- 22% (1.9 מיליון דונם). שיעור ניכר מהקרקעות בבעלות קק"ל הועבר אליה בעסקאות רכש מהמדינה. באמנה שנחתמה בשנת 1961 בין הממשלה לקק"ל נקבע כי ניהול מקרקעי קק"ל יהיה בידי מינהל מקרקעי ישראל ,כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן- רמ"י), כנאמן עבור קק"ל.

במסגרת ניהול הקרקעות המשותף מעבירה רשות מקרקעי ישראל לקק"ל מדי שנה את הכספים שהתקבלו בעד שיווקי קרקעות קק"ל ,בניכוי השתתפות בהוצאות שוטפות והוצאות אחרות. לאור עליית מחירי הדירות ומחירי הקרקעות בהתאם – חלה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בהעברות רמ"י לקק"ל. בשנים 2009-2013 הועברו לקק"ל כ-1.17 מיליארד ש"ח בממוצע לשנה. כך יוצא, כי המדינה מעבירה במהלך השנים מיליארדי שקלים לטובת קק"ל שמקורם, בין היתר, מהשבחת קרקעותיה על יד המדינה. ההשבחה כאמור, ממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ופעולותיה, אך פירות ההשבחה אינם מועברים לטובת שימושים ציבוריים באופן סדיר ורציף אלא נאספים ומצטברים, בחלקם, בקופת קק"ל. זאת ועוד, מכוח האמנה בין המדינה להסתדרות הציונית ומכוח חקיקת מס, קק"ל לא נושאת בנטל המס ופטורה מכל סוג מיסוי.

הפעולות אותן בוחרת קק"ל לקדם בכספיה המתקבלים משיווק קרקעותיה, לא עולות בהכרח בקנה אחד עם סדר העדיפויות הממשלתי כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק התקציב השנתי. בהמשך להחלטת ממשלה מספר 2407 מיום 7 באוקטובר 2014 (להלן - החלטת ממשלה 2407) בה נקבעו הוראות שונות לעניין השתתפות מרצון של קרן קיימת לישראל בפרויקטים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפות הממשלתיים הנקבעים מדי שנה בשנה בחוק התקציב השנתי וכן להחלטת הממשלה בישיבתה ביום 5 באוגוסט 2015, מוצע לעגן בחקיקה הוראות אשר יבטיחו את דרך קבלת והוצאת הכספים המתקבלים מקק"ל לטובת מיזמים לאומיים וכן להתנות את המשך זכאותה של קק"ל לפטור ממס הניתן לה ביחס לשנת תקציב מסוימת בכך שבאותה שנה אכן השתתפה קק"ל במיזמים לאומיים ובשיעור שנקבע כמפורט בתזכיר החוק.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 – התקשרות בין המדינה לקק"ל

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע הגדרות שונות של מושגים בהם נעשה שימוש בסעיף 1. בסעיף קטן (ב) מוצע כי המדינה וחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק (להלן- תאגיד ממשלתי) לא יתקשרו עם קק"ל או עם אחד ממוסדותיה בחוזה או בכל דרך אחרת של התקשרות שבו המדינה מקבלת מימון מקק"ל, אלא אם החוזה הוא לצורך ביצוע מיזם לאומי כפי שהוגדר בחוק.

ההוראה המוצעת לעניין התקשרות של המדינה ותאגיד ממשלתי עם קק"ל, בהם מתקבל מימון מקק"ל לטובת המדינה, כך שתעשה רק בחוזים לעניין מיזמים לאומיים שעוגנו בתקציב המדינה במסגרת חוק התקציב השנתי אשר אושר באמצעות הממשלה והכנסת, נועדה להבטיח שההחלטה על שימוש בכספים אותם קק"ל מבקשת להעביר למדינה לטובת פרויקטים משותפים ייעשה בדרך מסודרת וקבועה תוך ראייה כוללנית של צרכי המדינה בשנת הכספים הקרובה . בדרך זו ימנעו התקשרויות מזדמנות של משרדי הממשלה אשר שאינן בהכרח משקפות את סדר העדיפויות הלאומי תוך כדי שנת תקציב. כמו כן, הגבלת התקשרות שבה ניתן מימון על ידי קק"ל למדינה ימנע אי בהירות ביחס לעמידת קק"ל בתנאי הפטור המותנה ממס הקבוע בפרק זה, כך שקק"ל ומוסדותיה ידעו מראש שרק מיזמים שנמנו בחוק התקציב השנתי כמיזמים לאומיים יילקחו בחשבון ביחס לעמידת קק"ל בתנאי הפטור המותנה.

בסעיף קטן (ג) מוצע, כי התקשרויות של קק"ל ומוסדותיה עם גורמים אחרים לצורך ביצוע מיזמים לאומיים יתבצעו לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 (להלן- חוק חובת מכרזים), כפי שהן חלות על חברה ממשלתית. החלת הוראות חוק חובת מכרזים כאמור, תבטיח שהתקשרויות לביצוע מיזם לאומי יבוצעו בדרך שיוויונית, פומבית והוגנת כמצופה מכספים המועברים לטובת מיזמים לאומיים במסגרת תקציב המדינה.

בסעיף קטן (ד) מוצע כי העברה של סכומים שתוקצבו בחוק התקציב השנתי לטובת מיזמים לאומיים על ידי המדינה לקק"ל ומוסדותיה המבוצעים במסגרת התקשרות של קק"ל עם גורם אחר, תיעשה רק לאחר שנציגי המדינה בדקו ומצאו כי היא אכן התקשרה עם אותם צדדים שלישיים בהתאם להוראות לפי חוק חובת מכרזים. בדרך זו יתבצע פיקוח על קיום הוראות סעיף קטן(ג).

על מנת שלא לפגוע בהתקשרויות וחוזים קיימים של המדינה עם קק"ל ומוסדותיה אשר יכולים להוביל לעיכוב בביצועם, מוצע בסעיף קטן(ה), כי הוראות סעיף 1 ביחס להגבלת ההתקשרות לא יחולו על חוזים כאמור שהיו בתוקף ערב יום תחילתו של פרק זה. למען הסר ספק, מוצע כי הוראות סעיף 1 לא יחולו גם על שינויים או הארכות של חוזים כאמור וכן על חוזים שנכרתו לאחר יום תחילת הפרק אם הם נעשו לפי החלטת ממשלה שהתקבלה עובר ליום התחילה.

עיקר 2- שינוי בתקציב סעיף פיתוח לאומי

מכיוון שלסעיף תקציב פיתוח לאומי מועברים התמורות המגיעות לקק"ל עבור ממכירת קרקעות קק"ל באמצעות רשות מקרקעי ישראל בהתאם לאמנה שבין מדינת ישראל לקרן הקיימת לישראל,התשכ"ב-1961, מוצע כי כל שינוי בסעיף תקציב פיתוח לאומי בהתאם לסעיף 11 לחוק יסודות התקציב המאפשר לשנות את הסכומים שנקבעו בסעיף תקציבי, יעשה רק לאחר שתינתן הסכמת קק"ל לכך, וזאת בדומה להוראה הקובעת כי שר האוצר יגיש בקשה לשינוי בהתאם להצעת המשרד האחראי על הסעיף. ההוראה המוצעת תמנע ביצוע שינויים חד צדדים ותשמר את סדר העדיפויות שנקבע בחוק התקציב השנתי, אלא אם כן יוסכם אחרת.

עיקר 3 - מס הכנסה

מוצע להוסיף לסעיף 9 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א 1961 את פסקה 31, אשר בפסקה (א) לה יעוגן פטור ממס לקק"ל ולמוסדותיה, המוגדרים כתאגיד שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של הקרן הקיימת לישראל, כמשמעותו בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית[1], לרבות הימנותא בע"מ.

עוד מוצע, כי פטור זה לא יחול על דיבידנד וריבית מאג"ח שקיבלה קק"ל או מי ממוסדותיה מחבר בני אדם העוסק בעסק שלא נועד ליישובה של הארץ או לקליטת עולים. יצוין, כי כיום מעוגן פטור ממס לקק"ל בסעיף 12 לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תשי"ג-1952 (להלן- חוק המעמד), ובסעיף 11 ובנספח לאמנה שנחתמה לפיו, אמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ואולם מוצע לעגן אותו באופן מפורש בדיני המס עוד מוצע בפסקה (ב), כי על אף האמור בפסקה (א), בפקודה זו ובחוק המעמד, הפטור ממס יותנה בכך שאם בשנה מסוימת, הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים ביחס לכלל ההכנסות בסעיף פחת מ-65%, הפטור לא יחול ביחס לאותה שנת כספים, וזאת על מנת לאפשר את השתתפות הקק"ל בהוצאות הממשלה על מיזמים לאומיים באמצעות מס בשנה בה בחרה קק"ל שלא להגיע להסכמות עם הממשלה ביחס לשיעור מימון המיזמים הלאומיים.

עיקר 4 - מיסוי מקרקעין

מוצע לתקן את סעיף 72 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963, הקובע פטור ממס לגופים מסוימים, ביניהם גם קק"ל והימנותא, כך שהאמור בו יסומן "(א)", ולאחריו תבוא פסקה (ב), לפיה על אף האמור בפסקה (א), בפקודה זו ובחוק המעמד, הפטור ממס יותנה בכך שאם בשנה מסויימת, שיעור ביחס הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים ביחס לכלל ההכנסות בסעיף פחת מ-65%, הפטור לא יחול ביחס לאותה שנת כספים, וזאת על מנת לאפשר את השתתפות הקק"ל בהוצאות הממשלה על מיזמים לאומיים באמצעות מס בשנה בה בחרה קק"ל שלא להגיע להסכמות עם הממשלה ביחס לשיעור מימון המיזמים הלאומיים. .

עיקר 5 – הוראת שעה

הסעיף קובע בהוראת שעה כי לצורך קבלת פטור ממס בשנת 2016 בלבד, יעמוד היקף התקציב המופנה למיזמים לאומיים על מיליארד ₪ וזאת בהתאם להחלטת הממשלה בעניין זה. קביעת היקף התקציב נדרשת על מנת שהיקף ההכנסות המופנה לתקציב המדינה בשנה הראשונה ליישום החוק יהיה ידוע מראש, בהתאם לצפי משרד האוצר בדבר הכנסות קק"ל ממכירת קרקעותיה, בעת אישור תקציב המדינה בממשלה תזכיר החוק מקבע את היקף התקציב המוקצה למיזמים לאומיים על 1 מיליארד ₪.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, וחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג- 1963.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

הגעה של הקק"ל והמדינה להסכמה על תקצוב תכניות לאומיות צפויה להגדיל את הכנסות המדינה לטובת תכניות אלו בכ-1,000 מיליון ש"ח בשנת 2016, וכ- 650 מיליון ש"ח בשנים לאחר מכן.

ו. נוסח החוק המוצע

להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015

פרק _': פיתוח לאומי

הגבלת התקשרות עם קרן קיימת לישראל ותחולת חוק חובת מכרזים	1.	(א) בסעיף זה -
		"חברה ממשלתית"- כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[2];
		"חוק חובת מכרזים" - חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[3];
		"חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 [4];
		"מוסדות הקרן" - תאגיד שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותו בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית[5], לרבות הימנותא בע"מ;
		"סעיף תקציב", "תחום פעולה" – כמשמעותם בסעיף 2(ג) לחוק יסודות התקציב;
		"מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום פעולה מיזמים לאומיים שבסעיף תקציב פיתוח לאומי.
		(ב) המדינה ותאגיד ממשלתי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו בחוזה עם קרן קיימת לישראל או עם מוסדות הקרן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
			(1) חוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי ;
			(2) חוזה מכוח מכרז שבוצע בהתאם לחוק חובת מכרזים, למעט חוזה מכוח תקנות 3(18), 3(19) ו- 3(30) בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993.
		(ג) ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[6], כפי שהן חלות על חברה ממשלתית, יחולו על קרן קיימת לישראל ומוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה לצורך ביצוע מיזם לאומי באמצעות אחר מטעמם.
		(ד) המדינה לא תעביר לקרן קיימת לישראל ולמוסדות הקרן סכומים שתוקצבו בתחום פעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי, לצורך ביצוע חוזה כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התקיימו לגבי אותו חוזה הוראות הסעיף הקטן האמור.
		(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוזה שההתקשרות בו נעשתה לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואשר עמד בתוקפו ערב יום התחילה, ובכלל זה על שינוי או הארכה של חוזה כאמור גם אם ייעשו לאחר יום התחילה, וכן על חוזה שההתקשרות בו תעשה לאחר יום התחילה לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני היום האמור.
הסכמת קרן קיימת לישראל להעברת כספים בסעיף תקציב פיתוח לאומי	2.	העברת סכומים שתוקצבו בסעיף תקציב פיתוח לאומי שבחוק התקציב השנתי או ממנו לפי סעיף 11 לחוק יסודות התקציב תבוצע רק בהסכמת קרן קיימת לישראל להעברה האמורה.
תיקון פקודת מס הכנסה	3.	בפקודת מס הכנסה[7], בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא:
		"קרן קיימת לישראל ומוסדותיה		(31)	(א) הכנסותיהם של קרן קיימת לישראל ומוסדות הקרן, למעט הכנסה מדיבידנד או מריבית על אגרות חוב ששולמו להם על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שלא נועד ליישובה של הארץ או לקליטת עולים.
					(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), ההוראות לפי פקודה זו והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952[8], לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדותיה, אם הסכום הנקוב כהוצאה בתחום הפעולה מיזמים לאומיים שבחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-65% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף התקציב שאליו שייך תחום הפעולה האמור.
					(ג) בפסקה זו -
					"חוק התקציב השנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 [9](להלן- חוק יסודות התקציב);
					"מוסדות הקרן"- תאגיד שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של הקרן הקיימת לישראל, כמשמעותו בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית[10], לרבות הימנותא בע"מ;
					"סעיף תקציב", "תחום פעולה" – כמשמעותם בסעיף 2(ג) לחוק יסודות התקציב."
תיקון חוק מיסוי מקרקעין	4.	בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963[11], בסעיף 72, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
			"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי פקודה זו והוראות כל דין אחר, לרבות ההוראות לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952[12], לא יינתן פטור ממס לקרן קיימת לישראל ולמוסדותיה, אם שיעור התקציב המיועד לתכניות לאומיות כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת מ-65% מהסכום הנקוב כהכנסה בסעיף התקציב שאליו שייך תחום הפעולה האמור.
			(ג) בסעיף זה, "חוק התקציב השנתי", "מוסדות הקרן", "סעיף תקציב" ו- "תחום פעולה" כהגדרתם בסעיף 9(31) לפקודה."
הוראת שעה	5.	על אף הוראות סעיף 9(31)(ב) לפקודה כנוסחו בסעיף .... לחוק זה וסעיף 72(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף ____ לחוק זה, בשנת המס 2016 יקראו את הסעיפים האמורים כאילו במקום הסיפה החל במילים "אם שיעור התקציב" בא "אם סך התקציב המיועד לתכניות לאומיות כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי בשנת המס, פחת ממיליארד שקלים חדשים;".