תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015
פרק _': ביטוח לאומי ופרק _' : חינוך
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 באוגוסט, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ביום 16 באוגוסט 2015.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק _': ביטוח לאומי ופרק __': חינוך.
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע
לחוק הביטוח הלאומי
לסעיפים 1, 74א, 149, 220, 237 ו- 282 המוצעים
עיקר תפקידו ותקציבו של המוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד) הוא תשלום דמי העברה לציבור הזכאים לכך על-פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995, וחוקים אחרים. במקביל, עוסק המוסד בפיתוח שירותי רווחה ושיקום, באמצעות האגף לפיתוח שירותים במוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) המפעיל קרנות למימון פעולות המיועדות לפיתוח שירותים, שכל אחת מהן עוסקת בתחום ממוקד. הקרנות עוסקות בתחומים הבאים:
1. ילדים בסיכון;
2. שירותים לנכים;
3. סיעוד;
4. מפעלים מיוחדים.
הקרנות מעניקות תמיכה כספית חד-פעמית לפרויקטים שנועדו לרווחת האוכלוסיות הנוגעות בדבר. מימון הפעולות המיועדות לפיתוח שירותים נעשה מתקציב המוסד שמקורו מגביית תשלום דמי ביטוח לאומי והקצבות אוצר המדינה למוסד.
מוצע להקים ועדה לפיתוח שירותים שתכלול שני נציגים ממשרד הרווחה שאחד מהם יהיה יושב ראש, שני נציגי המוסד ושלושה נציגי ציבור. הוועדה שתוקם היא שתחליט כיצד המוסד יממן פעולות לפיתוח שירותים, באמצעות הקרנות האמורות.
לסעיפים 28, 32, 33 ולוח ב' המוצעים
בשנת 2014 עמד הגירעון השוטף של המוסד לביטוח לאומי על 4.2 מיליארד ש"ח. גירעון זה צפוי לגדול ב 3 השנים הקרובות בכ-2 מיליארד ש"ח, זאת בשל קצב הגידול בהוצאות אשר נמוך מקצב הגידול בהכנסות.
לצורך קבלת תמונה ברורה של הוצאות המוסד, תקצוב המדינה וגירעון המוסד, מוצעים מספר צעדים ובכללם תיקון רישומי להקטנה משמעותית בגירעון הנוכחי והאקטוארי של המוסד:
1. מרכיבים שאינם שייכים למערך הביטחון סוציאלי אך נרשמים כיום כהוצאה של המוסד יועברו לרישום כהוצאה בתקציב המדינה - בתוך כך נכללים מענקי האשפוז המועברים לבתי החולים ותשלומים לקופות חולים עבור טיפולים רפואיים הנכללים בסל הבריאות ומשולמים כהוצאות ריפוי במסגרת ענף נפגעי עבודה. השיפוי על מענקי האשפוז יירשם בסעיף 43.
2. הוספת "מקדם דמוגרפי" לקצבאות זקנה וסיעוד - אוצר המדינה יעביר לביטוח הלאומי שיפוי על המגמה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסייה, בגובה הגידול במספר הזכאים לקצבאות אלה אשר מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה בהתאם לשיעור הגידול בשנה החולפת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת ביחס להיקף ההוצאה השנתית של קצבאות אלו.
3. פישוט מנגנון התקצוב והגברת השקיפות- פישוט כללי התקצוב בין אוצר המדינה והמוסד לביטוח לאומי, כך שכלל התקצוב שמועבר היום כהשתתפות האוצר על הגבייה יועבר כסכום אחד. במקביל, ההחלטה מאפשרת למוסד להעביר כספים בין החשבונות של הענפים השונים, על מנת לאפשר למוסד גמישות להעברת כספים בין ענפים הנמצאים בעודף לבין ענפים הנמצאים בגרעון.
הצעדים המוצגים לעיל צפויים להגדיל את הוצאות המדינה ואת הכנסותיה בסכום זהה, בשל כך אינם משפיעים על הגדלת גירעון תקציב המדינה, אלא על הקטנת גירעון תקציב המוסד בלבד.
לסעיפים 161, 162, 171 ו- 174 המוצעים
לפסקאות (8) ו- (9) (סעיפים 161 ו-162) פרק ז' לחוק הביטוח לאומי, שענינו ביטוח אבטלה, קובע, בין השאר, הוראות בדבר תקופת האכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה. סעיף 161(א) לחוק הביטוח לאומי קובע כי תקופת האכשרה לגבי כלל המובטלים היא 12 חודשים קלנדריים מתוך 18 החודשים שקדמו לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
משך הזכאות לתשלום דמי אבטלה נקבע בחוק בהתאם לגיל המבוטח. קיימות מדרגות זכאות, כך שמבוגרים זכאים לקבל דמי אבטלה לתקופה ארוכה יותר ביחס לצעירים. זאת, בשל ההבדל ברמת ההון האנושי שנרכש, הצורך להגן על שימורו בעת חיפוש עבודה ומהירות מציאת עבודה המתאימה לרמת ההון האנושי. עם זאת, החוק אינו מבצע הבחנה כאמור לגבי תקופת אכשרה המזכה לקבלת דמי אבטלה. בהתאם לכך וכדי לעודד את שילובם של צעירים בשוק העבודה, לתמרץ את הישארותם ואת השתקעותם בשוק העבודה תוך צבירת הון אנושי משמעותי ולהקטין את ההוצאות בענף ביטוח האבטלה, מוצע לבצע התאמה בתקופת האכשרה לצעירים המזכה בתשלום דמי אבטלה כמפורט להלן:
לגבי מי שטרם מלאו לו 30 שנים, תהיה תקופת האכשרה 24 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 30 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
לגבי מי שמלאו לו 30 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים תהיה תקופת האכשרה 18 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 24 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
לגבי כל מי שאינו נמנה בסעיפים א ו-ב, או שישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247, ההוראה הקיימת כיום תישאר ותהיה 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשיים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה.
בשל התיקון האמור, מוצע להתאים את נוסחו של סעיף 162 לחוק הביטוח הלאומי, כך שבמקום שיפנה ל-18 החודשים כאמור בסעיף 161, הוא יפנה לחודשים שבתכוף לתאריך הקובע כאמור באותו סעיף.
מוצע לקבוע כי התיקון האמור יחול על מי שהתאריך הקובע לגביו, כהגדרתו בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, חל ביום התחילה או לאחריו.
לפסקה (10) סעיף 171(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו תקופה מרבית לדמי אבטלה, קובע כי חייל כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי וכי מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה האמורה, זכאים ל-70 ימי אבטלה, בשנה הראשונה שלאחר תום שירותם, בשונה ממבוטח צעיר שטרם מלאו לו 25 שנים.
מוצע לתקן את סעיף 171(א)(2) כך שחייל ומתנדב כאמור בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי יוסיפו להיות זכאים ל-70 ימי אבטלה במשך שנתיים מיום שחרורם.
לפסקה (11) סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו מענק למי שעבד בעבודה מעודפת, קובע בפסקה (ב)(1) שבו כי תנאי לזכאות מבוטח על פי חוק הביטוח הלאומי למענק עבודה מועדפת הוא השלמת תקופת האכשרה הנדרשת כאמור בסעיף 161 (למעט לעניין חייל, שאינו נדרש להשלמת תקופת האכשרה). היות והתיקון המוצע לסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי יוצר תקופות אכשרה שונות לפי קבוצות שונות, מוצע לעניין זכאות למענק עבודה מועדפת להותיר את המצב על כנו, כך שתקופת האכשרה הנדרשת תישאר כפי שהייתה אלמלא התיקון המוצע לסעיף 161, קרי- 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
לסעיפים 223, 224 ולוח ח'2 המוצעים
כיום, ערך גמלת הסיעוד הניתנת לפי בחוק , קבוע כשעור מקצבת הנכות. הקצבה מתעדכנת לפי השינוי בסכום הבסיסי כהגדרתו בחוק, וזה האחרון המתעדכן לפי הגידול במדד המחירים לצרכן.
עלות שעת טיפול מושפעת מתנודות בשכר המינימום, צווי הרחבה, הסכמי שכר של עובדים מקצועיים, שינויים בתעריפי נסיעה ושינויים במיסים. עלותם של השירותים החליפיים כגון: משדרי מצוקה או מוצרי ספיגה נקבעת במכרזים ועדכונם מושפע אף הוא ממדים אחרים.
כל אלה יוצרים סרבול ומורכבות בהכנת תכנית הטיפול הכוללת את סל השירותים לזכאי, ועשויים ליצור תנודות בהיקף השירותים המרכיבים את סל השירותים. באחרונה נתקל המוסד בקושי חוקי שעה ששכר המינימום שונה בחקיקה, אך ערכה הנקוב של הגמלה לא הוגדל בהתאמה (חרף העובדה שמחירו של השירות התייקר כתוצאה אוטומטית של העלייה בשכר המינימום).
לפיכך, מוצע לקבוע כי שירותי הסיעוד יוגדרו במונחים של "יחידות שירות", כאשר ערכה של כל אחת משלוש רמות הגמלה יקבע במונחים של יחידות שירות בהתאמה למצב הקיים היום כל שעת טיפול אישי בבית תיחשב כיחידת שירותים אחת. במצב הקיים, 94% מההוצאה בסיעוד הינו עבור שעות טיפול בבית. שירותים אחרים שבסל, וכן שווי הגמלה בכסף, יוגדרו גם הם במונחי יחידות שירות או שערכם יוצמד לשווי השירות שבעין, בחקיקת משנה. כך למשל "שווים" של 18 חיתולים הינו יחידת שירות אחת.
הגדרת הגמלה במונחים של יחידות שירות תאפשר הרכבה פשוטה של סל השירותים על פי מספר היחידות וערכן, ומניעת הצורך בשינוי תכנית בשל תנודות במחירי השירותים.
חשיבותו העיקרית של התיקון היא בכך שהוא יבטיח שמירה על היקף השירותים לזקן, גם כאשר שעור העדכון בתעריפי השירותים שונה משיעור העדכון של הסכום הבסיסי כהגדרות בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
השינוי יאפשר לציבור המבוטחים להרכיב בקלות סל שירותים יציב וקבוע, דבר שאינו אפשרי במצב הנוכחי.
לסעיף 328, 355, 357 ו-398 המוצעים, סעיף 92א המוצע לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) וסעיפים 140 ו-166 המוצעים לפקודת מס הכנסה
מזיקים שאינם מעבידים, זכאים לנכות מסכום הפיצוי אותו הם משלמים לנפגע בתאונת דרכים או באירוע נזיקי אחר, את הגמלאות המשתלמות או שישתלמו בעתיד (ניכוי רעיוני) לנפגע על ידי המוסד, מתוך הפיצויים אותם הם משלמים לנפגע. סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי מקנה למוסד זכות לתבוע ממזיקים אלו, פיצוי על הגמלאות ששילם ושעתיד לשלמן למבוטחים שנפגעו.
חברות הביטוח, מחויבות לדווח למוסד על כל תיק בו יש אפשרות לעילת שיבוב. אולם, למרות חובת הדיווח הקיימת בחוק, כמות הדיווחים המועברים קטנה משמעותית מכמות התיקים בהם עומדת למוסד זכות שיבוב. על כן, מוצע לקבוע סנקציה על אי הדיווח. מוצע לבחון את האפשרות שהסנקציה תוטל על ידי ועדה במשרד האוצר בה יהיו חברים נציגי החשבת הכללית, הממונה על שוק ההון והמוסד לביטוח לאומי. מוצע לתת סמכות לוועדה להטיל עיצומים בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). בנוסף, על מנת להקל את המעקב אחר הדיווחים המתקבלים, מוצע להפוך את הדיווחים למקוונים.
יתר על כן, תהליך תביעת השיבוב מסורבל וטומן בחובו עלויות משמעותיות למוסד. על כן, מוצע לקבוע מנגנון ליישוב תביעות שיבוב אל מול חברות הביטוח שיפשט את הליכי השיבוב. בנוסף, מוצע לקבוע כי יוארכו תקופות ההתיישנות הקבועות בסעיף 328 והן יחולו גם במקרים בהם המבטח דיווח למוסד על האירוע. זאת, משום שכיום דיווחים רבים מועברים לקראת סוף תקופת ההתיישנות ואף אחריה, בעקבות התארכות ההליכים המשפטיים בין הנפגע לחברת הביטוח.
לנוכח קביעת החובה של הגשת דוח מקוון לביטוח הלאומי נדרש ללוות חובה זו במנגנון אכיפה שיבטיח קיומה. בכוונת הביטוח הלאומי לאכוף את הפרת הוראות סעיף 355 בענין זה באמצעות הטלת קנסות מנהליים לנוכח התאמת אופי ההתנהגות המדוברת לאכיפה בדרך זו. חוק הביטוח הלאומי נכלל בתוספת של חוק העבירות המנהליות, לפיכך נדרשת קביעת עבירה בחלק העונשין של חוק הביטוח הלאומי אשר בהמשך תוכרז כעבירה מנהלית באמצעות פרסום תקנות, בהתאם להוראת חוק העבירות המנהליות.
לחוק הבטחת הכנסה
מוצע להגדיל את קצבאות הבטחת הכנסה המשתלמות לקשישים מכוח חוק הבטחת הכנסה. מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע לחוק הבטחת הכנסה יהיה ביום 1 בינואר 2016.
לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה
סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997 (להלן - חוק יום חינוך ארוך), קובע כי החוק יוחל בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ"ח, בישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך בצווים, תוך מתן עדיפות ליישובים, לשכונות, למוסדות חינוך או לשכבות גיל אשר לדעת השר זקוקים לסיוע נוסף בחינוך, ובלבד שהחלתו תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ו.
בעקבות יישום רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים, בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נוספו שעות לימודים למערכת החינוך המאריכות את יום הלימודים. כמו כן, יישום המלצותיה של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי כפי שבאות לידי ביטוי בהחלטת הממשלה מספר 4088 מיום 8 בינואר 2012, שעניינה שינוי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג), כולל הפעלת מסגרות צהריים המאריכות את יום הלימודים עד שעה 16:00 בגני הילדים ובשכבות א'-ב' באשכולות כלכליים-חברתיים 3-1. נוסף על כך, בהתאם לצווים שפרסמו שרי החינוך עד כה, השלמת החלתו של חוק יום חינוך ארוך כרוכה בעלויות תקציביות רחבות היקף העומדות על למעלה משני מיליארד שקלים חדשים.
לנוכח האמור, מוצע לדחות את השלמת החלת חוק יום חינוך ארוך בחמש שנות לימוד, משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התשפ"א.
יצוין כי חוק יום חינוך ארוך קובע כי מועד השלמת החלתו יהיה לא מאוחר מתחילת שנת הלימודים התשע"ו, היינו: 1 בספטמבר 2015. הצעת ההחלטה הדוחה את השלמת תחולתו מחייבת תיקון חקיקה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015-2016, אשר צפוי להתקבל ולהיכנס לתוקפו רק בחודש נובמבר 2015. בכדי להימנע ממצב בו לא יקוים החוק במשך כחודשיים וחצי, ייעשה מאמץ לאשר בכנסת את תיקון החקיקה שעניינו דחיית החלת החוק, ביום 2 לספטמבר 2015, עם הנחת הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 בכנסת. המצב האמור מתחייב שכן יישום החוק עד למועד הקבוע בו מצריך היערכות מורכבת הן לוגיסטית והן מהותית, החל מהכנת צוותי הוראה וצוותי עזר ועד התאמת שירותי בתי הספר. מצב זה מביא את החוק לכדי אי ישימות במועדים הקבועים בו. לצד זאת, כמפורט לעיל, מדיניות המחוקק במשך שנים ארוכות לדחות את השלמת החלתו ויישומו של החוק, לוותה במדיניות של הארכת יום הלימודים והוספת שעות לימוד במסגרת רפורמות ותכניות מגוונות אחרות שנמצא לנכון כי ראוי לקדם.
לחוק חינוך ממלכתי
מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, כך ששיעור השתתפותה של רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים שבתחומה (בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים דומים שבתחומה) יהיה בהתאם לשיעור השתתפותה של המדינה בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, אשר קבע השר. התיקון האמור מוצע בהתאם להסכם הקואליציוני עם מפלגת ש"ס.
ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
בכל הקשור להגדלת קצבת הבטחת הכנסה התיקון עלות תיקון החקיקה נאמדת בסכום של כ-550 מיליון ש"ח. בכל הקשור להגדלת תקופת האכשרה לדמי אבטלה נאמד בהקטנת הוצאות של כ-75 מיליון ש"ח. בכל הקשור לתיקון לגבי דיווח מקוון נאמד התיקון בתוספת הכנסות של כ-20 מיליון ש"ח. בכל הקשור לשיבוב המוסד לביטוח לאומי נאמד התיקון בתוספת הכנסות צפויות של כ-200 מיליון ש"ח.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981; פקודת מס הכנסה; חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997; חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
הצעת חוק מטעם הממשלה:
|
|
|
פרק _: ביטוח לאומי |
||||||||
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) – |
||||||||
|
|
|
(1) בסעיף 1 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "בעל שליטה" יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"הוועדה לפיתוח שירותים – |
||||||
|
|
|
|
|
|
(1) השר ימנה ועדה למימון פעולות לפיתוח שירותים כאמור בסעיפים 74א, 220, 237 ו-282. |
|||||
|
|
|
|
|
|
(2) חברי הועדה לפיתוח שירותים יהיו שני נציגים עובדי משרד הרווחה שאחד מהם יהיה יושב ראש, שני נציגי המוסד ושלושה נציגי ציבור. |
|||||
|
|
|
|
|
|
(3) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש קול נוסף. |
|||||
|
|
|
|
|
|
(4) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה."; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 28 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב) – |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) במקום "נפרד ולא יועבר" יבוא "נפרד. המוסד יהיה רשאי להעביר". |
||||||
|
|
|
|
|
(2) הסיפה החל במילים "אלא בהסכמת המועצה" – תימחק. |
||||||
|
|
|
|
(ב) סעיף קטן (ג) – בטל; |
|||||||
|
|
|
(3) סעיף 28ב – בטל; |
||||||||
|
|
|
(4) בסעיף 32 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה ל-X מהתקבולים אותם גבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע בלוח י', ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1)"; |
||||||
|
|
|
|
(ב) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים; |
|||||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ג2), הסיפה החל במילים "בסכום השווה" – תימחק; |
|||||||
|
|
|
|
(ד) סעיפים קטנים (ג3) עד (ו) – בטלים; |
|||||||
|
|
|
|
(ה) בסופו יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(ז) |
אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
(1) סכום השווה למכפלת שני אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(א) הפער בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות הזקנה ושאירים, לבין שיעור הגידול באוכלוסיה הכללית בשנה הקודמת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סך קצבאות הזקנה והשאירים ששולמו בשנה הקודמת. |
||||
|
|
|
|
|
|
(2) סכום השווה למכפלת שני אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(א) הפער בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד, לבין שיעור הגידול באוכלוסיה הכללית בשנה הקודמת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת."; |
||||
|
|
|
(5) סעיף 33 – בטל; |
||||||||
|
|
|
(6) בסעיף 74א במקום "המלצת המועצה " יבוא " קביעת הוועדה לפיתוח שירותים"; |
||||||||
|
|
|
(7) בסעיף 149 במקום "7 מיליון שקלים חדשים" יבוא "X מיליון שקלים חדשים"; |
||||||||
|
|
|
(8) בסעיף 161, במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא: |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) לגבי מי שטרם מלאו לו 30 שנים בתאריך הקובע - 24 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 30 החודשים בתכוף לתאריך הקובע; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) לגבי מי שמלאו לו 30 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים בתאריך הקובע – 18 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 24 החודשים בתכוף לתאריך הקובע; |
||||||
|
|
|
|
|
(3) לגבי מי שאינו נמנה עם המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) או שישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247 – 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע."; |
||||||
|
|
|
(9) בסעיף 162, במקום "18 החודשים כאמור בסעיף 161" יבוא "החודשים שבתכוף לתאריך הקובע כאמור בסעיף 161(א)"; |
||||||||
|
|
|
(10) בסעיף 171(א)(2), אחרי "שבסעיף 158" יבוא "ולעניין זה יקראו את פסקה (2) כך שבמקום "ולמשך שנה מאותו יום" יבוא "ולמשך שנתיים מאותו יום" ואת פסקה (3) כך שבמקום "ולמשך שנה מאותו יום" יבוא "ולמשך שנתיים מאותו יום" וכן במקום "ומנין השנה האמורה" יבוא "ומנין השנתיים האמורות"; במקום "שנה מתום השירות" יבוא "שנתיים מתום השירות"; במקום "תום השנה" יבוא "תום השנתיים"; |
||||||||
|
|
|
(11) בסעיף 174(ב) בפסקה (1) לאחר "הוא היה זכאי לדמי אבטלה", יבוא "לפי תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161(א)(3)"; |
||||||||
|
|
|
(12) בסעיף 220(א) במקום הרישה עד המילים "יממן המוסד" יבוא "המוסד יממן, לפי קביעת הוועדה לפיתוח שירותים"; |
||||||||
|
|
|
(13) בסעיף 223 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) במקום ההגדרה "גמלת סיעוד" יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"גמלת סיעוד" – גמלה חודשית למימון שירותי הסיעוד המגיעים לזכאי לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף 224(א), לפי הענין;"; |
||||||
|
|
|
|
(ב) ההגדרה "קצבת יחיד מלאה" – תימחק; |
|||||||
|
|
|
|
(ג) במקום ההגדרה "שירותי סיעוד" יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"שירותי סיעוד" – שירותים ומוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום יום, בהשגחה או בניהול משק הבית, כאמור בלוח ח'2;"; |
||||||
|
|
|
|
(ד) אחרי ההגדרה "שירותי סיעוד" יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
""יחידה של שירותי סיעוד" – אחת מאלה: |
||||||
|
|
|
|
|
(1) שעה אחת של טיפול אישי בזכאי בביתו או של עזרה בניהול משק ביתו, או השגחה עליו; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) לגבי סוגי שירותים שאינם מנוים בפסקה (1) – כאמור בלוח ח'2; |
||||||
|
|
|
|
|
על אף האמור בפסקה זו רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לשנות או להחליף את לוח ח'2."; |
||||||
|
|
|
(14) בסעיף 224 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) והוראות סעיף 225, מבוטח אשר כתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור בפסקאות (1) עד (3) זכאי לגמלת סיעוד בעד שירותי סיעוד בהיקף כמפורט באותן פסקאות: |
||||||
|
|
|
|
|
|
(1) הוא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או זקוק להשגחה – 9.75 יחידות של שירותי סיעוד בשבוע; |
|||||
|
|
|
|
|
|
(2) הוא תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה – 16 יחידות של שירותי סיעוד בשבוע; ואולם אם אין בידו היתר או שההיתר הותלה והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד, זכאי המבוטח לשירותי סיעוד בהיקף של 19 יחידות של שירותי סיעוד בשבוע; |
|||||
|
|
|
|
|
|
(3) הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה, או זקוק להשגחה מתמדת – 18 יחידות של שירותי סיעוד בשבוע; ואולם אם אין בידו היתר או שההיתר הותלה והוא אינו מעסיק עובד זר בענף הסיעוד, זכאי המבוטח לשירותי סיעוד בהיקף של 22 יחידות של שירותי סיעוד בשבוע; |
|||||
|
|
|
|
(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור בסעיף 225(ג) למבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) – 80% משוויין בכסף של יחידות השירות כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) בהתאמה."; |
||||||
|
|
|
(15) בסעיף 237(א), במקום הרישה עד המילים "יממן המוסד" יבוא "המוסד יממן, לפי קביעת הוועדה לפיתוח שירותים"; |
||||||||
|
|
|
(16) בסעיף 282(א), במקום "לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16" יבוא "לפי קביעת הוועדה לפיתוח שירותים"; |
||||||||
|
|
|
(17) בסעיף 328(א1) – |
||||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (2), במקום "יישלח בדואר רשום" יבוא "יועבר באמצעות קובץ נתונים ממוכן ובמבנה אחיד"; |
|||||||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (3) – |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) המילים "לא דיווח מבטח כאמור בסעיף קטן זה" – יימחקו; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) במקום "15 שנים" יבוא "25 שנים". |
||||||
|
|
|
|
(ג) בסופו יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
|
"(א2) |
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תואנות דכים, תשל"ה-1975, יעביר המוסד למבטח של הצד השלישי (להלן – המבטח) דרישה לתשלום. על המבטח לענות לדרישה זו בתוך 60 יום. המענה יכלול פירוט כלל ההסתייגויות הקיימות למבטח כלפי דרישת המוסד וכן תשלום למוסד בעד הסכום אשר אינו שנוי במחלוקת. לאחר קבלת מענה המבטח, יהיה רשאי המוסד לתקן את דרישתו, ולהעבירה למבטח בתוך 30 יום. על המבטח לענות על הדרישה מתוקנת בתוך 30 יום."; |
|||||
|
|
|
(18) בסעיף 355, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(ג) |
(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, יגיש למוסד באופן מקוון, דין וחשבון על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 342(ב), במועדים אלה: |
||||||
|
|
|
|
|
|
(א) עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
(ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
(ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי סעיף 166 לפקודת מס הכנסה, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. |
|||||
|
|
|
|
|
(2) פקיד גבייה רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. |
||||||
|
|
|
|
|
(3) בסעיף קטן זה, "עובד" – מבוטח כמשמעותו בסעיף 75(א), למעט עובד במשק בית שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. |
||||||
|
|
|
|
|
(4) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע סוגי מעסיקים שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה, באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע השר כאמור"; |
||||||
|
|
|
(19) בסעיף 357, במקום "(א)(2) ו-(ב)" יבוא "(א)(2), (ב) ו- (ג)"; |
||||||||
|
|
|
(20) בסעיף 398, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(ז) |
מי שאינו מגיש דיווח מקוון כאמור בסעיף 355(ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין."; |
||||||
|
|
|
(21) לוח ב' – בטל; |
||||||||
|
|
|
(22) אחרי לוח ח'1 יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"לוח ח'2 |
|||||||
|
|
|
|
(סעיף 223) |
|||||||
|
|
|
|
שירותים של יחידות סיעוד |
|||||||
|
|
שירותי סיעוד |
(א) כ"שירותי סיעוד" לענין ההגדרה "שירותי סיעוד" שבסעיף 223 לחוק יראו כל אחד מאלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
(1) טיפול אישי בזכאי, בביתו, השגחה עליו או עזרה בניהול משק ביתו; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) טיפול אישי בזכאי, במסגרת מרכז יום; |
||||||
|
|
|
|
|
(3) מוצרי ספיגה; |
||||||
|
|
|
|
|
(4) שירותי השגחה באמצעות משדר מצוקה או שרותי השגחה מורחבים; |
||||||
|
|
|
|
|
(5) שירותי כביסה. |
||||||
|
|
היקף שירותי הסיעוד ביחידות שירותים |
(ב) לענין פסקה 2 בהגדרה "יחידת שירותים" שבסעיף 223 לחוק, ייחשבו שירותי הסיעוד המפורטים בטור א' כיחידות שירותים במספר כנקוב בטור ב' להלן: |
||||||||
|
|
|
טור א' |
טור ב' |
|||||||
|
|
|
(1) יום טיפול במרכז יום: |
לזכאי לפי סעיף 224(א)(1) |
2 יחידות; |
||||||
|
|
|
לזכאי לפי סעיפים 224(א)(2) ו-(3) |
2.75 יחידות; |
|||||||
|
|
|
(2) חיתולי ספיגה, מכנסוני ספיגה, תחתוני מגן, סדיניות, סופגנים, רישתונים, ומוצרי ספיגה נוספים כמפורט באתר האינטרנט של המוסד |
שווים בכסף של סך מוצרי הספיגה שבחר המבוטח לחודש, כשהוא מחולק בשוויה הממוצע המשוקלל של שעת טיפול אישי בזכאי בביתו, בחישוב שווי חודשי, וכמפורט באתר האינטרנט של המוסד.
|
|||||||
|
|
|
(3) שרותי השגחה באמצעות משדר מצוקה |
0.25 יחידה לגבי מי שלא בחר בשירות הנקוב בפסקה (2); בחר מבוטח בשירות הנקוב בפסקה (2) ייערך החישוב של סך השירותים במשותף, כמפורט בפסיקה (2); שווים בכסף של שרותי השגחה כאמור יפורסמו באתר המוסד.
|
|||||||
|
|
|
(4) שירותי השגחה מורחבים |
0.5 יחידה לגבי מי שלא בחר בשירות הנקוב בפסקה (2); בחר מבוטח בשירות הנקוב בפסקה (2) ייערך החישוב של סך השירותים במשותף, כמפורט בפסיקה (2); שווים בכסף של שרותי השגחה מורחבים כאמור יפורסמו באתר המוסד;
|
|||||||
|
|
|
(5) שירותי כביסה (5 ק"ג כביסה) |
X יחידה"; |
|||||||
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה תחולה והוראת מעבר |
2. |
(א) תחילתו של סעיף 149 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו, בסעיף 1(-), לחוק זה, ביום התחילה, והוא לא יחול על התחייבויות המנהלה או המוסד שבהן התחייבו לפי המלצת המועצה שניתנה עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015) לפי אותו סעיף, אף אם התחייבו בהן כאמור לאחר יום התחילה; לעניין זה, "המועצה", "המוסד", ו"המנהלה" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי. |
||||||||
|
|
|
(ב) סעיפים 161(א), 162, 171(א)(2) ו-174(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיפים 1(-) עד (-) לחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו, חל ביום התחילה או לאחריו; לעניין זה, "התאריך הקובע" - כהגדרתו בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי. |
||||||||
|
|
|
(ג) סעיפים 223 ו-224 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיפים 1(-) עד (-) לחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמת בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך. |
||||||||
|
|
|
(ד) תחילתו של סעיף 328(א1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף (14) לחוק זה, ביום התחילה, והוא יחול על ביצוע ניכוי, או על ניכוי שמבטח או צד שלישי מבוטח היו רשאים לנכות כאמור באותו סעיף, מאותו מועד ואילך. |
||||||||
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה |
3. |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[2] (להלן – חוק הבטחת הכנסה), בתוספת השניה, במקום טור א' יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"טור א' מי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח |
|||||||
|
|
|
|
אם טרם מלאו לו 70 שנים |
אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו 80 שנים |
אם מלאו לו 80 שנים |
|||||
|
|
|
|
- |
- |
- |
|||||
|
|
|
|
- |
- |
- |
|||||
|
|
|
|
- |
- |
- |
|||||
|
|
|
|
- |
- |
- |
|||||
|
|
|
|
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
|||||
|
|
|
|
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
|||||
|
|
|
|
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
|||||
|
|
|
|
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
--% פחות הסכום הבסיסי לילד |
|||||
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה |
4. |
תחילתה של התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בפרק זה, ביום התחילה, והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך. |
||||||||
|
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) |
5. |
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981[3] (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח)), בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (להלן בסעיף זה – "המוסד") על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות סעיף 328(א), בניגוד להוראת סעיף 328(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, רשאית הוועדה להטיל עליו עיצום כספי בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה בחלק א' של התוספת השלישית; לוועדה יהיו נתונות כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי פרק ט'1 לחוק. |
|||||||
|
|
|
|
בסעיף זה "הועדה" – ועדה שחבריה הם: |
|||||||
|
|
|
|
|
(1) המפקח והוא יהיה היושב ראש; |
||||||
|
|
|
|
|
(2) נציג אגף החשב הכללי, שימנה החשב הכללי; |
||||||
|
|
|
|
|
(3) נציג המוסד לביטוח לאומי שימנה מנהל המוסד.". |
||||||
|
תיקון פקודת מס הכנסה |
6. |
בפקודת מס הכנסה[4] – |
||||||||
|
|
|
(1) בסעיף 140א, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "וכן רשאי הוא לקבל כאמור דין וחשבון שקיבל המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 355(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". |
||||||||
|
|
|
(2) בסעיף 166 – |
||||||||
|
|
|
|
(א) סעיפים קטנים (ב1) עד (ב3) – בטלים; |
|||||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), ההגדרות "חוק חתימה אלקטרונית", "חתימה אלקטרונית מאושרת" "תעודה אלקטרונית" "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו-"עוסק פטור" – יימחקו.
|
|||||||
|
|
|
פרק_': חינוך |
||||||||
|
תיקון חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה |
7. |
בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997[5], בסעיף 4(א) במקום "התשע"ו" יבוא "התשפ"א". |
||||||||
|
תיקון חוק חינוך ממלכתי |
8. |
בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, במקום סעיף 11א יבוא: |
||||||||
|
|
|
11א. |
(א) רשות חינוך מקומית תשתתף בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה, וזאת לפי סדרים ותנאים שקבע השר, לפי סעיף 11 , להשתתפות המדינה בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, בשיעור יחסי להשתתפות המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים (בסעיף זה – ההסדר הקובע); השתתפות רשות חינוך מקומית בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים כאמור, כולה או חלקה, יכול שתהיה גם בכסף או בשווה כסף, כגון באמצעות העסקת עובדים, לכלל המוסדות או לחלקם, ובלבד ששווי ההשתתפות לגבי כל מוסד יהיה שווה לסך ההשתתפות לפי ההסדר הקובע. |
|||||||
|
|
|
|
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של רשות חינוך מקומית לקבוע שיעור השתתפות בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, כולם או חלקם, העולה על השיעור בהסדר הקובע, והיא רשאית לעשות כן גם לגבי רכיב מהרכיבים להשתתפות בתקציב לפי סעיף זה. |
|||||||