תזכיר חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס'  )(דיון בפני דן יחיד בעבירות של הכנסה, החזקה, מכירה או שימוש בחומר משכר),  התשע"ה-2015

 

א. שם החוק המוצע

חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס'  ) (דיון בפני דן יחיד בעבירות של הכנסה, החזקה, מכירה או שימוש בחומר משכר), התשע"ה-2015.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

סעיפים 201 ו-202 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (להלן - "החוק"), מורים, בין השאר, כי בית דין צבאי מחוזי ידון בשלושה או בחמישה, וכי נשיא בית דין צבאי מחוזי המרכיב מותב בית דין יכלול בו שופט צבאי אחד לפחות ושופט צבאי-משפטאי אחד לפחות.

סעיף 203 לחוק קובע כי על אף הוראות סעיפים 201 ו-202, בית דין צבאי מחוזי הדן  בעבירות המנויות בסעיף 203, ידון בשופט צבאי-משפטאי אחד. העבירות המנויות כיום בסעיף הן: העדר מן השירות שלא ברשות לפי סעיף 94 לחוק, איבוד קשר עם היחידה לפי סעיף 94א לחוק, בריחה ממשמורת לפי סעיף 121 לחוק, סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים לפי סעיף 127א לחוק, שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי, בלא היתר לפי סעיף 7(ג) סיפה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), והחזקת כלים המשמשים לצריכה עצמית של סם מסוכן או להכנת סם מסוכן לצריכה כאמור, בלא היתר, לפי סעיף 10 סיפה לפקודת הסמים המסוכנים. עוד קובע סעיף 203, כי בית דין צבאי מחוזי ידון בדן יחיד  גם בעבירות צבאיות לפי סעיפים 129 (התנהגות מבישה), 130 (התנהגות שאינה הולמת) או 133 לחוק (אי-קיום הוראת המחייבות בצבא), שהעמדה לדין בשלהן נעשית במקום העמדה לדין בעבירות כאמור או כפועל יוצא מהן.

התיקון המוצע מרחיב את רשימת העבירות שבהן ידון בית דין צבאי מחוזי בשופט צבאי-משפטאי אחד, כך שתכלול גם עבירה לפי סעיפים 129, 130 או 133 בשל הכנסה, החזקה, מכירה או שימוש בחומר משכר בניגוד לפקודות הצבא.

על פי  פקודות הצבא, חל איסור על הכנסה, החזקה ומכירה של חומר משכר במחנות צה"ל, וחל איסור על שימוש בחומר משכר וצריכתו במחנות צה"ל, בהיות החייל בתפקיד, כשהחייל נושא נשק צבאי, בעודו לבוש מדים, או כשהחייל שוהה בחופשה קצרה אם אסר על כך מפקדו. חומר משכר מוגדר בפקודות הצבא כ"משקה משכר, סם או כל חומר אחר שקיים יסוד סביר להניח שהשימוש בו עשוי לשבש את תפקודו של החייל באופן כזה שפעילותו עלולה להמריץ או לדכא את מערכת העצבים, לגרום להזיות, או לגרום שינויים בהכרה, בתפיסה, במצב הרוח או בהתנהגות, בין שהחומר אסור לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, ובין שאינו אסור, לרבות חומר שעל פי פרסומו ברבים גורם למשתמש לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן". הפקודה מדגישה כי תכשיר מרשם או תכשיר בלא מרשם, כהגדרתם בפקודת הרוקחים, התשמ"א – 1981 לא יחשבו כחומר משכר, ובלבד שנעשה בהם שימוש בהתאם להוראות הגורם הרפואי או היצרן.

 

 הקניית סמכות שיפוט לדן יחיד גם בעבירות הנוגעות לחומרים משכרים נועדה לייעל ולקצר את הליכי הדיון בעבירה זו, דבר רצוי וחיוני נוכח נגע השימוש באלכוהול ובחומרים משכרים, שהפך לתופעה חברתית שאינה פוסחת על חיילי צה"ל.

כמו כן, מכיוון שעבירות של שימוש והחזקה בסם מסוכן נדונות כבר כיום בפני דן יחיד, יש מקום לעשות כן גם בעבירות הנוגעות לחומרים משכרים, אשר מפאת מהותן ואופיין ניתן להסתפק בשיפוט בעניינן לפני שופט צבאי-משפטאי אחד ולא לפני מותב. יצוין כי אלו עבירות מסוג עוון, אשר העונש המרבי הקבוע בצידן הינו שנת מאסר אחת.

 

  ג.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן סעיף 203 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על התקן ועל ההיבט המנהלי

אין השפעה.

ה. להלן נוסח הצעת החוק:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק השיפוט הצבאי  (תיקון מס'...)(דיון בפני דן יחיד בעבירות של הכנסה, החזקה, מכירה או שימוש בחומר משכר), התשע"ה- 2015