תזכיר חוק מארגני עסקאות להתחדשות עירונית, התשעה-2015.doc תזכיר חוק מארגני עסקאות להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

תזכיר חוק

 

א.         שם החוק המוצע

חוק מארגני עסקאות להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015.

 

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

החוק המוצע נועד להתמודד עם תופעה רווחת בקידום עסקאות פינוי ובינוי במסגרתה גורם שאיננו היזם (להלן- מארגן) מנסה לגייס את הסכמת דיירי הבניין לביצוע העסקה. לרוב, המארגן מציע לבעלי דירות להתקשר עימו בחוזה לפיו יחתמו הדיירים בעתיד על עסקת התחדשות עירונית עם יזם ובתמורה יפעל המארגן לגיוס הסכמות של יתר בעלי הדירות הנדרשים ליתן הסכמתם לעסקה ויקדם את מימוש הפרויקט (להלן- "הסכם טרום התקשרות"). לשם הבטחת קידום העסקה, נקבע בהסכם טרום ההתקשרות כי משך תקופה לא יוכל בעל דירה בבית המשותף, שחתם על הסכם טרום ההתקשרות, לחתום על הסכם או עסקה אחרת הנוגעת להתחדשות עירונית. בפועל, ברבים מהמקרים המארגן לא מתקדם כראוי בגיבוש ההסכמות הנדרשות לשם מימוש העסקה, אולם בעלי הדירות שחתמו עימו על הסכם טרום ההתקשרות, נותרים כבולים לאותו הסכם ואינם יכולים להתקשר עם יזמים אחרים או מארגנים אחרים לשם ביצוע הפרויקט. מטרתו העיקרית של החוק המוצע היא לתחם את תקופת הכבילה שבהסכם טרום ההתקשרות, כך שבחלוף התקופות הקבועות, יפקע תוקפו ובכך יתאפשר קידומם של פרויקטים לפינוי ובינוי על ידי הדיירים עצמם, מארגנים אחרים או יזמים. החוק המוצע קובע תקופות שונות לפקיעת הסכמי טרום התקשרות מתוקפם, וזאת לפי מידת "רצינותו" של המארגן בקידום הפרויקט. בכך מתקיימת מטרת קיצור תקופת הכבילה מחד גיסא, אך נוצר תמריץ למארגנים לפעול ביעילות ובזריזות לקידום הפרויקטים, מאידך גיסא.

בנוסף לאמור, מתמודד החוק עם תופעה של חתימה חפוזה ובלתי מודעת על הסכמי טרום ההתקשרות, פעמים רבות מבלי שבעלי הדירות מודעים להשלכותיו המשפטיות. על כן נקבעו בחוק הוראות שונות שנועדו להבטיח כי בעל הדירה מבין את משמעותו של הסכם טרום ההתקשרות בטרם חתימה עליו.

תופעה נוספת עמה מתמודד החוק היא היעדר מידע מהותי בהסכמי התחדשות עירונית, כך שבעלי הדירות מוצאים עצמם מחויבים להסכם שתנאיו הבסיסיים אינם ידועים להם. לאור האמור, מוצע לחייב הכנסת פרטים מהותיים כמפורט בחוק.

 

ג.          עיקרי החוק המוצע

מוצע להגדיר "עסקת פינוי ובינוי", באופן המחייב לכלול בה פרטים מהותיים לעסקה כגון התמורה המתקבלת ממנה לכל בעל דירה, המועד הצפוי להשלמת הפרויקט ועוד.

בנוסף מכיל החוק הוראות בנוגע לצורתו של הסכם טרום התקשרות ומטיל חובת אימות על-ידי עו"ד, במטרה להבטיח גמירות-דעת מצד בעלי הדירות בטרם חתימה על ההסכמים.

עיקרו של החוק המוצע בקביעת תקופה מוגבלת של 24 חודשים בה יעמוד הסכם טרום התקשרות בתוקפו, וכן קובע כי אי עמידה ב"אבני הדרך" שנקבעו, תביא לפקיעת תוקפו של הסכם ההתקשרות במועד מוקדם יותר. כמו כן, מוצע כי עמידה בתנאים נוספים תביא להארכת תוקפו של ההסכם בשנה נוספת, ובסך הכול יוכל הסכם טרום התקשרות להיות בתוקף לתקופה מקסימלית של 36 חודשים ממועד החתימה עם בעל הדירה הראשון שחתם על ההסכם מבין בעלי הדירות בבית המשותף.

עוד מוצע בחוק לקבוע כי בעלי הדירות יהיו רשאים לבטל את הסכם טרום ההתקשרות במועד מוקדם יותר מהמועדים הקבועים, ובלבד שלפחות שני-שליש מבעלי הדירות שחתמו על הסכם טרום התקשרות מעוניינים לבטל את ההסכם וכן שולם למארגן סכום של 5,000 ₪ מכל בעל דירה המבקש לבטל את ההסכם.

החוק המוצע מכיל סעיף קוגנטי המונע אפשרות להתנות עליו אלא אם ההתניה היא לטובת בעל הדירה.

יצוין כי התזכיר לא קובע הוראות הנוגעות להסדרת העיסוק של המארגנים, ולאחר פרסומו ייבחן הצורך לקבוע הוראות בעניין זה במסגרת החוק המוצע.

כמו כן, לאחר פרסום התזכיר תיבחן האפשרות להחיל את הוראות התזכיר, בשינויים הנדרשים, על עסקאות למימוש בנייה לפי תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38).

 

ד.         השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין

 

ה.         השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

אין

 

ו.          להלן נוסח החוק המוצע:


תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

תזכיר חוק מארגני עסקאות להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

הגדרות

1.   

"בית משותף" – אחד מאלה, ובלבד שיש בו ארבע דירות לפחות:

(1)  כמשמעותו בפרק ו' לחוק המקרקעין;

(2)  כמשמעות "בית" בפרק ו' 1 לחוק המקרקעין;

 

 

"דירה", "בעל דירה", "רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 26 או 77 א לחוק המקרקעין, לפי העניין;

 

 

"היתר בניה" – היתר לפי חוק התכנון והבניה או החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים;

 

 

המועד הקובע" – מועד החתימה על הסכם טרום התקשרות שנחתם בין בעל הדירה הראשון בבית משותף לבין מארגן;

 

 

"הסכם טרום התקשרות" – הסכם בין בעל דירה לבין מארגן, שאינו עסקת פינוי בינוי, הכולל התחייבות המונעת מבעל הדירה להתקשר בכל הסכם שמטרתו קידום עסקת פינוי בינוי עם אדם אחר ביחס לדירה האמורה;

 

 

"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

 

 

"יזם"- מי שמתקשר עם בעל דירה בעסקת פינוי בינוי;

 

 

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

 

 

"מארגן"- מי שמתקשר עם בעל דירה בהסכם טרום התקשרות;

 

 

"מתחם"- שטח שהוכרז מתחם לפינוי לשם בינוי לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה, או שטח שהממשלה הכריזה עליו בצו כמתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי לפי הוראות סעיף 91 כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

 

 

"עסקת פינוי בינוי"- חוזים בין יזם לבין בעלי דירות בבנין לפינוי ובינוי במתחם, אשר על פיהם מתחייבים בעלי הדירות בבנין למכור את זכויותיהם בו, כולן או מקצתן, לצורך הריסת הבנין והקמת בנין חדש בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבניה, ובלבד שיכללו בו, בין היתר, הוראות מפורטות בעניינים אלו:

 

 

 

(א)  התמורה המתקבלת מהעסקה לכל בעל דירה;

 

 

 

(ב)  המועד הצפוי להשלמת הבניה בהתאם לעסקה;

 

 

 

(ג)  קביעת האחריות להשלמת הבניה בהתאם לעסקה;

 

 

 

(ד)  התחייבות אישית ובלתי ניתנת להמחאה מטעם היזם להעמדת ערבויות לטובת בעל הדירה;

 

 

 

(ה)  ייפוי כוח נוטריוני הניתן מטעם בעל הדירה ליזם לביצוע פעולות הנדרשות למימוש העסקה.

חובת כינוס אסיפת דיירים

2.

בטרם חתימה על הסכם טרום התקשרות עם בעל הדירה הראשון בבית משותף, יפעל המארגן לכינוס אסיפה של בעלי הדירות בבניין, במסגרתה יביא בפני בעלי הדירות את עיקרי הצעתו.

פרטים חיוניים בהסכם טרום התקשרות

3.

הסכם טרום התקשרות יכיל ציון של מועד חתימתו ושל המועד הקובע.

דרישת הכתב ואימות הסכם טרום התקשרות

4.

הסכם טרום התקשרות יעשה בכתב ויאומת בידי עורך דין מטעם הדיירים בדרך שמאמתים שטר עסקה לפי הוראות חוק המקרקעין.

תוקפו של הסכם טרום התקשרות לעסקת פינוי ובינוי

5.

על הסכם טרום התקשרות לעסקת פינוי ובינוי (בסעיף זה- ההסכם) יחולו ההוראות הקבועות בסעיפים קטניםׁ (ׁא) ו-(ב) ;לא התקיימו ההוראות כאמור במועדים שנקבעו לקיומן, יהיה ההסכם בטל במועדים האמורים, על אף האמור בכל דין;

 

 

(א)

בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע, יתקשר המארגן בהסכם עם 50% מבעלי הדירות בבית משותף שיש בו שש עשר דירות לכל היותר, או 40% מבעלי הדירות בבית משותף כאמור שיש בו שבע עשרה דירות או יותר.

 

 

(ב)

בתוך שמונה עשר חודשים מהמועד הקובע, התקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1)

נקלטה במוסד תכנון תכנית שמטרתה ביצוע הליך פינוי ובינוי בבית המשותף אשר לגביו נחתמו ההסכמים.

 

 

 

(2)

היזם התקשר בעסקת פינוי בינוי, עם 50% מבעלי הדירות בבית המשותף אשר לגביו נחתמו הסכמי טרום ההתקשרות לעסקת פינוי בינוי שלפי סעיף קטן (א). היו בבית המשותף האמור שבע עשרה דירות או יותר, היזם התקשר בעסקת פינוי בינוי עם 40% מבעלי הדירות בלבד.

הארכת תוקפו של הסכם טרום התקשרות לעסקת פינוי ובינוי

6.

התקיימו התנאים האמורים בסעיף 5 (א) ו-(ב) יעמוד הסכם טרום ההתקשרות בתוקפו ל24 חודשים מהמודע הקובע בלבד; ואולם, אם התקיימו שני התנאים המנויים בסעיף 5(ב), יעמוד הסכם טרום ההתקשרות בתוקפו למשך 36 חודשים מהמועד הקובע.

ביטול הסכם טרום התקשרות

7.

מבלי לגרוע מהוראות כל דין, בעלי הדירות רשאים לבטל את הסכם טרום ההתקשרות במועד מוקדם יותר מן המועדים המפורטים בחוק זה, בהודעה בכתב, ובלבד שהתקיימו שני אלה:

 

 

(א)

לפחות שני שליש מבעלי הדירות שהתקשרו בהסכם טרום ההתקשרות מעוניינים לבטל את ההסכם.

 

 

(ב)

שולם למארגן העסקה סכום של חמשת אלפים שקלים מכל בעל דירה המבקש לבטל את ההסכם, או סכום נמוך יותר שפורט בהסכם טרום ההתקשרות כפיצוי מוסכם בגין ביטול ההסכם.

אי התניה

8.

על אף האמור בכל דין, התניה על הוראות סעיפים 2 עד 7 שאינה לטובת בעל דירה – בטלה.

הוראת מעבר

9.

הוראות חוק זה יחולו על הסכמי טרום התקשרות, ועסקאות פינוי בינוי, שיחתמו שלושה חודשים ומעלה מיום פרסומו.