| 1. | הגדרות |
| 1. | הגדרות |
| פרק שני: היתרים | |
| 2. | איסור ביצוע עסקאות |
| 3. | סמכות המנהל |
| 4. | איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר |
| 5. | תוקף היתר |
| 6. | בקשת היתר |
| 7. | מסירת פרטים |
| 8. | העברת היתר |
| פרק שלישי: יומנים וסימון | |
| 9. | ניהול יומנים |
| 10. | העלמת יומן והשחתתו |
| 11. | טעות ברישום |
| 12. | זמן הרישום |
| 13. | איסור רישום בלתי נכון |
| 14. | מקום החזקת היומן |
| 15. | הצגת יומן |
| 16. | חובת סימון |
| 17. | אופן הסימון |
| 17א. | פרטי הסימון |
| 18. | שינוי סימון |
| 19. | חיבור תווית סימון |
| 20. | סימון מספוא המובל בתפזורת |
| 21. | צורת הסימון |
| 22. | אישור הונאה |
| פרק רביעי: שונות | |
| 23. | סמכויות מפקח |
| 24. | בדיקת דגם |
| 25. | איטום |
| 26. | אריזה |
| 27. | אגרות |
| 28. | רשות מבצעת |
| 29. | תחולה |
| 30. | שמירת דינים |
| 31. | ביטול |
| 32. | השם |
| תוספת ראשונה | |
| תוספת שניה2 |
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971 1בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 15, 30, 31, 38 ו–43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, אני מצווה לאמור: |
| 5. היתר יפקע בתום שנה מיום נתינתו אלא אם נקבע בו מועד קצר יותר. |
| 6. בקשה למתן היתר תוגש למנהל בטופס שהורה (להלן - הטופס). |
| 7. המבקש היתר ישיב על כל שאלה שבטופס תשובה מלאה ונכונה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, בקשר לבקשה שהוגשה. |
| 8. |
| 9. סוחר ויצרן ינהלו לפי דרישת המנהל יומן אשר יכלול פרטים בדבר הכמויות, הסוגים, וההרכב של מספוא שהם מייצרים או מחזיקים (להלן - היומן). |
| 10. מי שנדרש לנהל יומן לא יעלימו ולא ישחיתו כולו או חלקים ממנו. |
| 11. נעשה רישום ביומן בטעות, יש להעביר על הרישום כאמור קו דק המאפשר קריאה של אותו רישום. |
| 12. הרישום ייעשה ביומן מיד אחרי ביצוע העסקה. |
| 13. ביומן יירשמו פרטים מלאים, נכונים ומדוייקים. |
| 14. מי שחייב לנהל יומן יחזיק אותו במקום עסקו היחידי או הראשי וישמור אותו שנים–עשר חדשים מהיום שבו נעשה הרישום האחרון. |
| 15. מי שחייב לנהל יומן, יגישו או יציגו לפי דרישת המפקח. |
| 16. (תיקון התשנ"ד) לא יבצע יצרן או סוחר עסקה במספוא אלא אם חוברה תווית סימון למספוא או נעשה עליו סימון בהתאם להוראות צו זה (להלן - תווית הסימון). |
| 17. (תיקונים: התשל"ז, התשנ"ד) אופן הסימון בתווית הסימון יהיה כקבוע בסעיפים 2 ו–4 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983. |
| 18. לא ישנה אדם ולא יחליף, לא ישחית ולא יקלקל תווית סימון או כל פרט שבה. |
| 19. (תיקון התשנ"ד) (בוטל). |
| 20. במספוא המובל בתפזורת תוצמד תווית הסימון לתעודת המשלוח והיא תימצא ברשות מוביל המספוא במשך כל זמן ההובלה. |
| 21. (תיקון התשנ"ד) (בוטל). |
| 22. |
| 24. (א) אופן נטילת הדגם ושיטת בדיקתו יהיו כאמור בתוספת השלישית. (ב) המנהל רשאי לקבוע מעבדות שבהן ייבדק מספוא. |
| 26. (א) מספוא ייארז ויוחזק בדרך שיש בה כדי לשמור על צורתו וטיבו. (ב) מספוא ייארז בשקים או במכלים אחרים, נקיים. |
| 27. (תיקון התשנ"ד) בעד היתר תשולם אגרה כמצויין בתוספת הרביעית. |
| 28. המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה. |
| 30. צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של דין אחר. |
| 31. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשכ"ד-1964 - בטל. |
| 32. לצו זה ייקרא "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל"א-1971. |
[תיקונים: התשל"ז, התשמ"א] 1. חלבון מן החי - קמח דגים, סרטנים וקמחיהם, קמח נוצות, קמח בשר, שיירי וקמח שיירי בית מטבחיים, שיירי וקמח שיירי משחטה, קמח נוצות ודם, קמח דם, קמח בשר ועצמות, אבקת מי גבינה, אבקת חלב, תחליפי חלב. 2. כוספות - מזרעי הצמחים הבאים: סויה, כותנה, חמניות, אגוזי–אדמה, ליפתית (כרוב השמן), קוקוס, פשתה, חריע, נבטי תירס (Corn Germ Meal ), שומשומין. 3. מוצרי אספספת - שחת וקמחי אספספת. 4. גרעינים וגרגירים - שלמים, טחונים או גרוסים מהצמחים הבאים: חיטה, שעורה, תירס, סורגום, סויה, אפונה, שעועית, אורז, חמניות, אגוזי–אדמה, שיפון, תורמוס, דוחן, פשתה (Flax ), חיטפון (טריטיקל), שבולת–שועל, ליפתית, כותנה, חפורית (Canary Seed ), סיטריה, ניגר. 5. מוצרי טחנות קמח - סובין מחיטה, רמולאז' מחיטה, פסולת ושיירי טחנות קמח. 6. מוצרי לוואי ומוצרים אחרים - סובי אורז, סובי עדשים, שיירי עיבוד תירס, גפת תפוחי אדמה, גפת שעורה, קליפות וסובי שעורה, גפת ענבים, פתיתי ושיירי שבולת שועל, קליפות שבולת שועל, שומר השקד, קליפות כותנה, קליפות הדרים, קליפות אגוזי אדמה, סחיט מסלק סוכר, סחיט מסלק סוכר עם מולסה, מולסה מסלק סוכר, מולסה מסויה, סולת גרעינים קמחיים, חרובים, מוצרי מאפה מיובשים, מוצרי לוואי של תעשיית התסיסה, טפיטקה (קסאווה), שמרים, אצות. 7. מינרלים ומחצבי קורט - סידנית, דו סידן זרחתי (די.סי.פי D.C.P. ), חד זרחן זרחתי (M.C.P. ), פוספט נטול פלואור (D.F.P. ), קמחי עצמות, גבזן, מלח בישול, בזלת, בנטוניט, תחמוצות גפרות, פחמות, זרחות או כלורידים של המתכות ברזל, נחושת, סידן, מנגן, אבץ מגנזיום, קובלט, נתרן, אשלגן, תרכובות יוד, תרכובות סלניום, תרכובות אחרות של מחצבי קורט. 8. שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי - שמן סופסטוק מוחמץ מהצמחים הבאים: סויה, כותנה, תירס, דקלים, חריע, ליפתית, אגוזי אדמה, חמניות; שומן מבעלי חיים, שמנים מהצומח, שומנים ושמנים מעורבים, שומנים מוגנים (מלחים סידניים של חומצות שומן). 9. תוספות מזון - זרזי גדילה, מלחי אמון ושתנן, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מונעי חימצון, ויטמינים, חומרי ניחוח וטעם המאושרים למאכל אדם, תרופות שאישר בכתב רופא וטרינר, חומצות אמינו, חומרים משפרי זרימה, חומרים מייצבי כופתיות, אנזימים. 10. שחת ומספוא אחר - ירקות ופירות, שאריות של ירקות ופירות מתעשיית המזון, צמחים או חלקי צמחים טריים, מוקמלים, מיובשים או משומרים. 11. זבלים - זבל בקר מעוקר, זבל עופות מעוקר. תוספת שניה2 (סעיף 2) |
[תיקונים: התשנ"ד, התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התשע"א] א. שקים 1. הדגם יינטל מ–10 שקים לפחות ומשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג. 2. אם החומר הנדגם ארוז ב–10 שקים או פחות, יינטל הדגם מכל השקים ובלבד שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג. ב. מכלים 1. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם 1 ק"ג, ישמש מכל אחד שלם כדגם. 2. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם גדולה מ–1 ק"ג, יינטל מהם דגם שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג. 3. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם פחותה מ–1 ק"ג, ישמשו מכלים שלמים כדגם ובלבד שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג. לענין זה, ג. צובר הדגם יינטל מארבעה קצוות ומהמרכז ומשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג. ד. אם לא מתאפשר ליטול דגם שמשקלו 1 ק"ג או יותר, יילקח כל החומר הנדגם לבדיקה. ה. כאשר החומר הנדגם הינו נוזלי, יינטלו ממנו לבדיקה 500 סמ"ק או יותר. ו. אופן נטילת הדגם יפורט בטופס שקבע המנהל. ז. הדגם יישמר במעבדה לתקופה שלא תפחת מ–3 שבועות מיום משלוח התוצאה. 1. לצורך בדיקה אנליטית יש צורך לטחון דוגמה של לפחות 100 גרם במטחנה בה מורכבת רשת שקוטר חוריה עד 1 מ"מ. 2. בדיקות כלליות: בדיקה כימית אנליטית לתכולה התזונתית של מספוא תיעשה לפי השיטות שפורסמו במהדורה האחרונה של "Official Methods of Analysis of The Association of Official Analytical Chemits" - A.O.A.C או לפי הספר: "Tentative Methods of The American Oil Chemists, Society" - A.O.C.S (להלן - הספרים), שעותקים מהם הופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות. בדיקות חומרים שאין לה עדיין שיטת בדיקה באחד הספרים, תיעשה לפי שיטות אנליטיות שיקבע המנהל ושיובא לידיעת הציבור בדרך שיראה לנכון. 3. בדיקת דרגת קלייה בכוספת סויה לפי השיטה שפורסמה ב- ,Olomucki and Borenstein Journal of A.O.A.C. Vol. 43 (440) 1960 . שעותק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות. 4. בדיקה ביולוגית לזמינות זרחן: הבדיקה תיעשה בהודנים צעירים לפ השיטה שפירסם ש. הורביץ ב–1964 ב- Journal of Nutrition Vol. 84: p.83-92 שהופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות, או לפי שיטה ביולגית מקובלת ובלבד שתהיה בהודנים; התוצאות יבוטאו באחוזי זמינות בהשוואה לזמינות זרחן בדו–סידן זרחני אנליטי ממויים בהודנים. סבילויות הסטייה האנליטית המותרת הינן ערכים המתייחסים לתוצאות של בדיקת דוגמה יחידה במעבדה. הסבילויות המותרות מבוטאות באחוז יחסי מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואינן מבוטאות באחוז מוחלט מכלל החומר הנבדק. כאשר בודקים שבעה מדגמים לפחות של מוצר מסויים בתקופה של עד שלושה חודשים, וכולם סוטים באותה מגמה מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואפילו כל סטייה היא בתחום הסטייה האנליטית המותרת, ייחשבו התוצאות חורגות. חומרי גלם 3 |
[תיקונים: התשנ"ד, התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התשע"א, התשע"ג]
ט' בתמוז תשל"א (2 ביולי 1971) חיים גבתי שר החלקאות |