צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
1. הגדרות
פרק שני: היתרים
2. איסור ביצוע עסקאות
3. סמכות המנהל
4. איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר
5. תוקף היתר
6. בקשת היתר
7. מסירת פרטים
8. העברת היתר
פרק שלישי: יומנים וסימון
9. ניהול יומנים
10. העלמת יומן והשחתתו
11. טעות ברישום
12. זמן הרישום
13. איסור רישום בלתי נכון
14. מקום החזקת היומן
15. הצגת יומן
16. חובת סימון
17. אופן הסימון
17א. פרטי הסימון
18. שינוי סימון
19. חיבור תווית סימון
20. סימון מספוא המובל בתפזורת
21. צורת הסימון
22. אישור הונאה
פרק רביעי: שונות
23. סמכויות מפקח
24. בדיקת דגם
25. איטום
26. אריזה
27. אגרות
28. רשות מבצעת
29. תחולה
30. שמירת דינים
31. ביטול
32. השם
תוספת ראשונה
תוספת שניה2

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 15, 30, 31, 38 ו–43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, אני מצווה לאמור:
פרק ראשון: הגדרות
 
1.   1.   
הגדרות

[תיקונים: התשל"ז (מס' 2), התשל"ט (מס' 2), התשנ"ד, התשנ"ח, התשע"ג)
בצו זה -
"בעלי חיים" - עופות, בקר, חזירים, צאן, סוסים, פרדים, חמורים, חיות פרווה, דגים, חיות מעבדה וחיות מחמד;
"מספוא" - כל חומר או מוצר מהמפורטים בתוספת הראשונה המשמש מזון לבעלי חיים או המיועד לשמש כאמור;
"חומר זר" - כל חומר שאינו מספוא;
"חמור מזיק" - חומר העלול לפגוע בבריאותם של בעלי–חיים או לשנות את דרכי התפתחותם וגידולם הנורמלי;
"ייצור" - ייצור מספוא או שינוי הרכבו, צורתו, טיבו או איכותו או שינויו בדרך אחרת;
"יצרן" - אדם העוסק בייצור, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
"מוצרי מספוא חסרי ערך מזין" - קליפות שקדים, קליפות בוטנים, קליפות פקאן וגפת ענבים;
"מפעל" - מקום שבו מייצרים, לרבות מקום בו מחסינים חמרי גלם הדרושים לייצור או מקום שבו מחסינים את המוצרים המוגמרים;
"סוחר" - סיטונאי, קמעונאי, משווק, יבואן או סוכן של יצרן, של סיטונאי או של קמעונאי, העוסקים בסחר מספוא, לרבות אדם שהם מעסיקים אותו בתפקיד אחראי;
"עסקה" - כל אחת מפעולות אלה שנעשית בידי אדם שלא לשם הזנה במספוא של בעל–חיים הנמצא תחת שליטתו או בטיפולו;
(1) החזקת מספוא או הובלתו מתחום רשות מקומית אחת לתחום רשות מקומית אחרת וכן הצעת מספוא למכירה או הצגתו למכירה;
(2) רכישת בעלות או חזקה על מספוא;
(3) העברת בעלות או חזקה על מספוא לאחר;
(4) ייצור;
"מנהל" - מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לענין צו זה;
"מפקח" - מי שהמנהל הסמיכו להיות מפקח לענין צו זה;
"רשות מקומית" - עיר, עיירה, כפר, קיבוץ, קבוצה, מושב, מושבה וכל ישוב אחר;
"תרופות שלא לצורך ריפוי" - בציטרצין, וירג'יניה–מיצין, פלאבו–מיצין, אולאנדו–מיצין, אבופרסין (אבוטן) ואבילמיצין (מקסוס 100).
פרק שני: היתרים

[תיקונים: התשל"ז (מס' 2), התשל"ט (מס' 2), התשנ"ד, התשנ"ח, התשע"ג)
2.   
איסור ביצוע עסקאות

(תיקון התשנ"ד)
לא יבצע אדם עסקה בחומר המשמש או העשוי לשמש להזנת בעלי–חיים אלא אם הוא מספוא, ואלא לפי היתר בכתב שניתן לו לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר) ואם הוא מספוא מן הסוגים המפורטים בטור א' בתוספת השניה - אלא אם כן הוא בהרכב ומתהליך ייצור כמצויין לצדו בטור ב' ומתאים לתכולה התזונתית ולהוראות המיוחדות המפורטות בטור ג'.
3.   
סמכות המנהל
(א) המנהל רשאי לתת היתר בכתב לביצוע עסקה ולקבוע בו תנאים לגבי יעוד המספוא, כמותו, טיבו, מרכיביו, תכולתו ודרך הפקתו.
(ב) המנהל רשאי לסרב לתת היתר וכן לבטל היתר שנתן אם ראה שהוראה מהוראות החוק או צו זה אינה מתמלאת בקפידה או שלא קויים תנאי מתנאי ההיתר.
(ג) נאשם אדם בעבירה על הוראות החוק או צו זה, רשאי המנהל להתלות את היתרו עד לבירור המשפט.
4.   
איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר

(תיקון התשל"ז)
לא יבצע אדם עסקה אם המספוא מכיל אחד מאלה:
(1) חומר מזיק;
(2) חומר המכיל אנטיביוטיקה, סולפות, הורמונים או פורמנים, למעט תרופות שלא לצורך ריפוי;
(3) חומר זר שהכללתו לא הותרה או שהוא מעל לשיעור שהותר בהיתר.
5.   
תוקף היתר
היתר יפקע בתום שנה מיום נתינתו אלא אם נקבע בו מועד קצר יותר.
6.   
בקשת היתר
בקשה למתן היתר תוגש למנהל בטופס שהורה (להלן - הטופס).
7.   
מסירת פרטים
המבקש היתר ישיב על כל שאלה שבטופס תשובה מלאה ונכונה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, בקשר לבקשה שהוגשה.
8.   
העברת היתר
לא יעביר אדם היתר ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק לפיו או להשתתף בעסק שבעדו ניתן, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא בהיתר או בעסק שבעדו הוא ניתן, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
פרק שלישי: יומנים וסימון
9.   
ניהול יומנים
סוחר ויצרן ינהלו לפי דרישת המנהל יומן אשר יכלול פרטים בדבר הכמויות, הסוגים, וההרכב של מספוא שהם מייצרים או מחזיקים (להלן - היומן).
10.   
העלמת יומן והשחתתו
מי שנדרש לנהל יומן לא יעלימו ולא ישחיתו כולו או חלקים ממנו.
11.   
טעות ברישום
נעשה רישום ביומן בטעות, יש להעביר על הרישום כאמור קו דק המאפשר קריאה של אותו רישום.
12.   
זמן הרישום
הרישום ייעשה ביומן מיד אחרי ביצוע העסקה.
13.   
איסור רישום בלתי נכון
ביומן יירשמו פרטים מלאים, נכונים ומדוייקים.
14.   
מקום החזקת היומן
מי שחייב לנהל יומן יחזיק אותו במקום עסקו היחידי או הראשי וישמור אותו שנים–עשר חדשים מהיום שבו נעשה הרישום האחרון.
15.   
הצגת יומן
מי שחייב לנהל יומן, יגישו או יציגו לפי דרישת המפקח.
16.   
חובת סימון

(תיקון התשנ"ד)
לא יבצע יצרן או סוחר עסקה במספוא אלא אם חוברה תווית סימון למספוא או נעשה עליו סימון בהתאם להוראות צו זה (להלן - תווית הסימון).
17.   
אופן הסימון

(תיקונים: התשל"ז, התשנ"ד)
אופן הסימון בתווית הסימון יהיה כקבוע בסעיפים 2 ו–4 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983.
17א.   
פרטי הסימון

(תיקון התשנ"ד)
(א) תווית הסימון תכלול פרטים אלה:
(1) שם היצרן, מענו ומקום הייצור, ואם המספוא מיובא - גם שם היבואן ומענו;
(2) השם המסחרי של המספוא ומספרו אצל היצרן;
(3) פירוט בעלי החיים שעבורם מיועד המספוא בצירוף תמונה או איור של בעלי החיים או חלק מזהה מהם;
(4) תאריך ייצור, מועד תפוגה ומספר אצווה; בתערובות - תאריך ייצור בלבד;
(5) המשקל הנקי של המספוא במכל או באריזה;
(6) מספר ההיתר שנתן המנהל לפי סעיף 2;
(7) במספוא המכיל -
(א) זרז גדילה יצויין שם החומר ושיעורו במספוא;
(ב) צבעי מאכל או חומרים משמרים, יצויינו המלים "מכיל צבע מאכל" או "מכיל חומר משמר", לפי הענין, ושם החומר או סימונו;
(ג) מוצרי מספוא חסרי ערך מזן, למעט אלה שמקורם בתרכיז ויטמינים, יצויינו המלים "מכיל מוצר מספוא חסר ערך מזין", ושם החומר ושיעורו במספוא;
(ד) תרכיז ויטמינים או תרכיז מחצבי קורט, יצויינו המלים "מכיל תרכיז ויטמינים" או "מכיל מחצבי קורט", לפי העניין;
(ה) תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתוך מסגרת את המלים "מכיל תרופה", ומתחת למסגרת יצויינו שם התרופה ושיעורה במספוא;
(8) במספוא שהוא -
(א) תרכיז ויטמינים או מחצבים - גם תכולת הרכיבים התזונתיים, כמותם במספוא ומטרת השימוש בהם;
(ב) תערובת - התכולה התזונתית באחזוים, המבוטאת במספר אחד, של אלה:
(1) חלבון כללי;
(2) שומן כללי;
(3) תאית כללית;
(4) אפר;
(5) סידן;
(6) זרחן;
(7) רטיבות;
(8) מלח בישול או נתרן וכלור;
(9) מנגן ששיעורו במספוא יבוטא ביחידות של חלקי מיליון, למעט במספוא לחיות מחמד;
(10) מותר לציין תכולות של ויטמינים או מינרלים וכן תכולת האנרגיה של התערובות;
(ג) תערובת להזנת מעלי גירה, המכיל חנקן לא חלבוני, יצויינו על גבי תווית אריזה תכולתו ושמו הכימי;
(9) במספוא לחיות מחמד - גם פרטים אלה:
(א) המלים "מזון מלא" כאשר המספוא מספק את כל צרכי קיומו של בעל–החיים, למעט מים, או "מזון משלים" כאשר המספוא איננו מספק את כל הצרכים האמורים; ולצד סימון כאמור -
(1) במספוא שאחוז הרטיבות בו נמוך מ–13 - המלה "יבש";
(2) במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ–13 אך נמוך מ–50 - המלה "רך";
(3) במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ–50 והוא ארוז במכל אטום - המלה "שימורים";
(4) במספוא הנמכר קפוא - המלה "קפוא";
(ב) המלים "לא למאכל אדם" באותיות מודגשות;
(ג) רשימת הרכיבים מהם מורכב המספוא.
(10) תווית הסימון תכלול את התכולה התזונתית המפורטת בטור ג' בתוספת השניה.
(ב) המנהל רשאי לפטור, במקרים מיוחדים, ממילוי אחר סימן פרט מפרטי הסימון ולהורות כי ייכללו פרטים נוספים או ישונה פרט מסויים.
18.   
שינוי סימון
לא ישנה אדם ולא יחליף, לא ישחית ולא יקלקל תווית סימון או כל פרט שבה.
19.   
חיבור תווית סימון

(תיקון התשנ"ד)
(בוטל).
20.   
סימון מספוא המובל בתפזורת
במספוא המובל בתפזורת תוצמד תווית הסימון לתעודת המשלוח והיא תימצא ברשות מוביל המספוא במשך כל זמן ההובלה.
21.   
צורת הסימון

(תיקון התשנ"ד)
(בוטל).
22.   
אישור הונאה
לא יבצע אדם עסקה במספוא אלא אם כמותו, איכותו, הרכבו, סוגו תיאורו וכל שאר הפרטים לפי סעיף 17 מתאימים לתיאור שבהצעתו ובסימון.
פרק רביעי: שונות
23.   
סמכויות מפקח
(א) מפקח רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי בו נמצא, מיוצר או נמכר מספוא, כדי לבדוק כל חומר וליטול דגם ממנו ללא תמורה וכן לתפוס כל דבר היכול, לדעתו, לשמש ראיה לגבי עבירה על הוראה מהוראות החוק או צו זה.
(ב) מפקח רשאי לעכב הובלת מספוא שבמשלוח לצורך בדיקתו.
(ג) מפקח ימסור, למחזיק במקום או למוביל שמהם נטל דגם מספוא או תפס דבר כאמור בסעיף קטן (א), אישור בכתב על החומר והכמות שנטל כאמור.
24.   
בדיקת דגם
(א) אופן נטילת הדגם ושיטת בדיקתו יהיו כאמור בתוספת השלישית.
(ב) המנהל רשאי לקבוע מעבדות שבהן ייבדק מספוא.
25.   
איטום
(א) כל סוג של מספוא יוחזק באריזה נפרדת ולידו יוצב שלט שעליו יצויינו הפרטים שבסעיף 17.
(ב) לא יחזיק אדם במבנה אחד מספוא עם זבל כימי, חמרי הדברה או כל חומר שאינו מספוא, אלא אם קיימת מחיצה של קבע המפרידה בין המספוא ובין החמרים.
26.   
אריזה
(א) מספוא ייארז ויוחזק בדרך שיש בה כדי לשמור על צורתו וטיבו.
(ב) מספוא ייארז בשקים או במכלים אחרים, נקיים.
27.   
אגרות

(תיקון התשנ"ד)
בעד היתר תשולם אגרה כמצויין בתוספת הרביעית.
28.   
רשות מבצעת
המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה.
29.   
תחולה
(א) הוראות צו זה לא יחולו על אדם המבצע עסקה במספוא להזנת בעלי–חיים שהוא מחזיקם.
(ב) רשאי המנהל לפטור מהוראות צו זה אגודה שיתופית חקלאית שהיא ישוב חלקאי מסוג קיבוץ, קבוצה, מושב שיתופי או מושב, הרשומה כדין ומייצרת מספוא הן בתמורה והן שלא בתמורה, בשביל חברי האגודה בלבד להזנת בעלי–חיים המוחזקים במשקיהם בלבד.
30.   
שמירת דינים
צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של דין אחר.
31.   
ביטול
32.   
השם
תוספת ראשונה

[תיקונים: התשל"ז, התשמ"א]
(סעיף 1)
חומרים ומוצרים המשמשים מספוא להזנת בעלי חיים
1. חלבון מן החי -
קמח דגים, סרטנים וקמחיהם, קמח נוצות, קמח בשר, שיירי וקמח שיירי בית מטבחיים, שיירי וקמח שיירי משחטה, קמח נוצות ודם, קמח דם, קמח בשר ועצמות, אבקת מי גבינה, אבקת חלב, תחליפי חלב.
2. כוספות -
מזרעי הצמחים הבאים: סויה, כותנה, חמניות, אגוזי–אדמה, ליפתית (כרוב השמן), קוקוס, פשתה, חריע, נבטי תירס (Corn Germ Meal ), שומשומין.
3. מוצרי אספספת -
שחת וקמחי אספספת.
4. גרעינים וגרגירים -
שלמים, טחונים או גרוסים מהצמחים הבאים: חיטה, שעורה, תירס, סורגום, סויה, אפונה, שעועית, אורז, חמניות, אגוזי–אדמה, שיפון, תורמוס, דוחן, פשתה (Flax ), חיטפון (טריטיקל), שבולת–שועל, ליפתית, כותנה, חפורית (Canary Seed ), סיטריה, ניגר.
5. מוצרי טחנות קמח -
סובין מחיטה, רמולאז' מחיטה, פסולת ושיירי טחנות קמח.
6. מוצרי לוואי ומוצרים אחרים -
סובי אורז, סובי עדשים, שיירי עיבוד תירס, גפת תפוחי אדמה, גפת שעורה, קליפות וסובי שעורה, גפת ענבים, פתיתי ושיירי שבולת שועל, קליפות שבולת שועל, שומר השקד, קליפות כותנה, קליפות הדרים, קליפות אגוזי אדמה, סחיט מסלק סוכר, סחיט מסלק סוכר עם מולסה, מולסה מסלק סוכר, מולסה מסויה, סולת גרעינים קמחיים, חרובים, מוצרי מאפה מיובשים, מוצרי לוואי של תעשיית התסיסה, טפיטקה (קסאווה), שמרים, אצות.
7. מינרלים ומחצבי קורט -
סידנית, דו סידן זרחתי (די.סי.פי D.C.P. ), חד זרחן זרחתי (M.C.P. ), פוספט נטול פלואור (D.F.P. ), קמחי עצמות, גבזן, מלח בישול, בזלת, בנטוניט, תחמוצות גפרות, פחמות, זרחות או כלורידים של המתכות ברזל, נחושת, סידן, מנגן, אבץ מגנזיום, קובלט, נתרן, אשלגן, תרכובות יוד, תרכובות סלניום, תרכובות אחרות של מחצבי קורט.
8. שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי -
שמן סופסטוק מוחמץ מהצמחים הבאים: סויה, כותנה, תירס, דקלים, חריע, ליפתית, אגוזי אדמה, חמניות; שומן מבעלי חיים, שמנים מהצומח, שומנים ושמנים מעורבים, שומנים מוגנים (מלחים סידניים של חומצות שומן).
9. תוספות מזון -
זרזי גדילה, מלחי אמון ושתנן, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מונעי חימצון, ויטמינים, חומרי ניחוח וטעם המאושרים למאכל אדם, תרופות שאישר בכתב רופא וטרינר, חומצות אמינו, חומרים משפרי זרימה, חומרים מייצבי כופתיות, אנזימים.
10. שחת ומספוא אחר -
ירקות ופירות, שאריות של ירקות ופירות מתעשיית המזון, צמחים או חלקי צמחים טריים, מוקמלים, מיובשים או משומרים.
11. זבלים -
זבל בקר מעוקר, זבל עופות מעוקר.
תוספת שניה2
(סעיף 2)
תוספת שלישית

[תיקונים: התשנ"ד, התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התשע"א]
(סעיף 24)
נטילת דגם
א. שקים
1. הדגם יינטל מ–10 שקים לפחות ומשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג.
2. אם החומר הנדגם ארוז ב–10 שקים או פחות, יינטל הדגם מכל השקים ובלבד שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג.

ב. מכלים
1. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם 1 ק"ג, ישמש מכל אחד שלם כדגם.
2. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם גדולה מ–1 ק"ג, יינטל מהם דגם שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג.
3. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם פחותה מ–1 ק"ג, ישמשו מכלים שלמים כדגם ובלבד שמשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג.
לענין זה, "מכל" - אריזה המשמשת להחזקת מספוא.

ג. צובר
הדגם יינטל מארבעה קצוות ומהמרכז ומשקלו לא יפחת מ–1 ק"ג.

ד. אם לא מתאפשר ליטול דגם שמשקלו 1 ק"ג או יותר, יילקח כל החומר הנדגם לבדיקה.

ה. כאשר החומר הנדגם הינו נוזלי, יינטלו ממנו לבדיקה 500 סמ"ק או יותר.

ו. אופן נטילת הדגם יפורט בטופס שקבע המנהל.

ז. הדגם יישמר במעבדה לתקופה שלא תפחת מ–3 שבועות מיום משלוח התוצאה.
שיטות בדיקה
1. לצורך בדיקה אנליטית יש צורך לטחון דוגמה של לפחות 100 גרם במטחנה בה מורכבת רשת שקוטר חוריה עד 1 מ"מ.
2. בדיקות כלליות: בדיקה כימית אנליטית לתכולה התזונתית של מספוא תיעשה לפי השיטות שפורסמו במהדורה האחרונה של "Official Methods of Analysis of The Association of Official Analytical Chemits" - A.O.A.C או לפי הספר: "Tentative Methods of The American Oil Chemists, Society" - A.O.C.S (להלן - הספרים), שעותקים מהם הופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
בדיקות חומרים שאין לה עדיין שיטת בדיקה באחד הספרים, תיעשה לפי שיטות אנליטיות שיקבע המנהל ושיובא לידיעת הציבור בדרך שיראה לנכון.
3. בדיקת דרגת קלייה בכוספת סויה לפי השיטה שפורסמה ב- ,Olomucki and Borenstein Journal of A.O.A.C. Vol. 43 (440) 1960 . שעותק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
4. בדיקה ביולוגית לזמינות זרחן:
הבדיקה תיעשה בהודנים צעירים לפ השיטה שפירסם ש. הורביץ ב–1964 ב- Journal of Nutrition Vol. 84: p.83-92 שהופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות, או לפי שיטה ביולגית מקובלת ובלבד שתהיה בהודנים; התוצאות יבוטאו באחוזי זמינות בהשוואה לזמינות זרחן בדו–סידן זרחני אנליטי ממויים בהודנים.
סבילות הסטייה האנליטית המותרת

סבילויות הסטייה האנליטית המותרת הינן ערכים המתייחסים לתוצאות של בדיקת דוגמה יחידה במעבדה.

הסבילויות המותרות מבוטאות באחוז יחסי מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואינן מבוטאות באחוז מוחלט מכלל החומר הנבדק.

כאשר בודקים שבעה מדגמים לפחות של מוצר מסויים בתקופה של עד שלושה חודשים, וכולם סוטים באותה מגמה מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואפילו כל סטייה היא בתחום הסטייה האנליטית המותרת, ייחשבו התוצאות חורגות.
חומרי גלם 3
תוספת רביעית 4

[תיקונים: התשנ"ד, התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע, התשע"א, התשע"ג]
(סעיף 27)
(א) בעד היתר ל -
 
(1) סיטונאי
1,160
(2) קמעונאי
349
(3) בעל מגרסה
349
(4) יצרן של תערובת לבעלי חיים -
 
(א) עד 5,000 טון לשנה
2,090
(ב) מ–5,000 עד 30,000 טונות, לכל 1,000 טונות נוספות
205
(ג) מ–30,000 עד 100,000 טונות, לכל 1,000 טונות נוספות
131
(ד) מעל 100,000 , לכל 1,000 טונות נוספות
58
(5) מוצרי טחנות קמח, לכל מוצר
499
(6) מוצרי לוואי ומינרלים אחרים, לכל מוצר
940
(7) כוספות סויה וכותנה, לכל מוצר
1,550
(8) כוספות אחרות, לכל מוצר
690
(9) מקרואלמנטים ותחליפי חלב, לכל מוצר
1,550
(10) מוצרי לוואי מן החי, לכל מוצר
1,550
(11) ויטמינים כתוספת למזון לבעלי חיים, לכל מוצר
1,550
ט' בתמוז תשל"א (2 ביולי 1971)
חיים גבתי
שר החלקאות
[1.] ק"ת 2732, התשל"א (20.8.1971), עמ' 1518.
תיקונים:ק"ת 3640, התשל"ז (26.12.1976), עמ' 601;
ק"ת 3656, התשל"ז (27.1.1977), עמ' 794 [התשל"ז (מס' 2)];
ק"ת 3947, התשל"ט (22.2.1979), עמ' 733;
ק"ת 4026, התשל"ט (16.9.1979), עמ' 1891 [התשל"ט (מס' 2)];
ק"ת 4182, התשמ"א (23.11.1980), עמ' 188;
ק"ת 4353, התשמ"ב (20.5.1982), עמ' 1068;
ק"ת 5290, התש"ן (30.8.1990), עמ' 1226;
ק"ת 5557, התשנ"ד (1.11.1993), עמ' 110;
ק"ת 5922, התשנ"ח (31.8.1998), עמ' 1252;
ק"ת 6794, התשס"ט (13.7.2009), עמ' 1130;
ק"ת 6803, התשס"ט (12.8.2009), עמ' 1221 [התשס"ט (מס' 2)];
ק"ת 6923, התש"ע (30.8.2010), עמ' 1586;
ק"ת 7023, התשע"א (14.8.2011), עמ' 1268;
ק"ת 7264, התשע"ג (30.6.2013), עמ' 1443;
ק"ת 7278, התשע"ג (11.8.2013), עמ' 1594 [התשע"ג (מס' 2)].
[2.] התוספת השניה, הכוללת פירוט הרכב ותהליכי ייצור וכן תכולה תזונתית והוראות מיוחדות לסוגי מספוא שונים - הושמטה ע"י מערכת "דינים".
[3.] פירוט הרכב חומרי הגלם, אחוזי התכולה ואחוזי הסטייה האנליטית המותרת - הושמטו ע"י מערכת "דינים".
[4.] הסכומים הנקובים בתוספת הרביעית עודכנו לאחרונה בק"ת 12105, התשפ"ו, עמ' 237.