תיקון שם החוק

1.  

בחוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט), התשכ"ה-1965[1], בשם החוק, לאחר המילה "כלי שיט" יבוא "ומנצילים".

תיקון סעיף 1

2.  

בסעיף 1 לחוק העיקרי –

(1) ההגדרות "האמנה" ו"הפרוטוקול" – ימחקו;

(2) לאחר ההגדרה "בית המשפט" יבוא:

"" בעל כלי שיט – הבעלים, החוכר, המנהל והמפעיל של אנייה המפליגה בים;

"האמנה" – האמנה הבינלאומית בדבר הגבלת אחריות על תביעות ימיות, שנערכה בלונדון ביום 19 בנובמבר 1976, כפי שתוקנה בפרוטוקול שנחתם בלונדון ביום 3 במאי 1996 ובפרוטוקול שנחתם בלונדון ביום 19 באפריל 2012;

"הנצלה" – פעולה להצלת כלי שיט ורכושו וסחורות טרופות;

"מנציל" – כל אדם המעניק שירותים בזיקה ישירה לפעולות הנצלה".

תיקון סעיף 2

3.  

בסעיף 2 לחוק העיקרי –

(1) במקום המילים "סעיף 1(1)(ג)" יבוא "סעיפים 2(1)(ד) ו-(ה)";

(2) לפני המילים "של קברניטים" יבוא "של מנצילים,";

(3) אחרי המילים "של העובדים של בעלי כלי שיט" יבוא "או של מנצילים".

תיקון סעיף 3

4.  

בסעיף 3 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת הסעיף יבוא " הגבלת אחריות";

(2) האמור בסעיף יסומן (ב) ולפניו יבוא:

"(א) בעל כלי שיט או מנציל יכולים להגביל את אחריותם בדרך של הקמת קרן הגבלה לפי חוק זה.".

(3) בסעיף קטן (ב) –

(א)  לאחר המילה "בעל כלי שיט" יבוא "או מנציל";

(ב) במקום "1(4)(ב)" יבוא "3(ה)";

(ג)  לאחריו יבוא:

"(ג) הקים בעל כלי שיט או מנציל קרן הגבלה, כאמור בסעיף קטן (א), יראו אותה כאילו הוקמה גם על ידי כל אדם אשר מעשיו באותו אירוע הינם תחת אחריות בעל כלי השיט או המנציל, בהתאמה, על פי כל דין;

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי מבטח של כל אחד מהמפורטים בסעיפי משנה (א) ו- (ג)".

תיקון סעיף 5

5.  

בסעיף 5 לחוק העיקרי, לאחר המילים "בעלות האמנה" יבוא ", למעט רחפת או אסדה צפה שנבנתה למטרות חקר או ניצול של משאבי הטבע של קרקעית הים או תת הקרקע שלה;".

תיקון סעיף 6

6.  

בסעיף 6 לחוק העיקרי –

(1) בכל מקום בסעיף לאחר המילים "בעל כלי שיט" יבוא "או המנציל או מבטח שלהם, או כל אדם אשר מעשיו הינם תחת אחריותם";

(2) לאחר המילים "קרן הגבלה, " יבוא "לגבי עניין המפורט בסעיף 2 לאמנה, למעט (ד) ו- (ה) שבה, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו-4 לאמנה,".

(3) האמור בסעיף יסומן (א) ולאחר יבוא:

"(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) ומהוראות סעיפים 3 ו- 4 לאמנה, הוראות חוק זה לא יחולו לגבי תביעה של מנציל כנגד בעל כלי שיט, או מי שמעשיו תחת אחריותו, בעד פעולות הצלה שביצע.

תיקון סעיף 7

7.  

במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:

"הקמת קרן הגבלה

7.

(א) הוגשה בקשה להקמת קרן הגבלה לגבי אירוע אחד לפי סעיף 6 וראה בית המשפט כי נתמלאו כל התנאים להקמת קרן הגבלה לפי חוק זה והתקנות על פיו, ירשה את הקמת הקרן, בהתאם להוראות סעיפים 6, 7 ו- 11 לאמנה, אם על ידי הפקדת אותו סכום בבית המשפט בצירוף סכום ההוצאות שיקבע וריבית ממועד האירוע ועד למועד הקמת הקרן, ואם על ידי מתן ערובה אחרת לתשלום הסכום האמור, הכל כפי שיחליט בית המשפט ובמועד שיקבע, אשר לא יעלה על המועד שנקבע בתקנות.

(ב) הוקמה קרן הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תחול קרן ההגבלה לגבי כל תביעה הנובעת מאותו אירוע בעניינו הוקמה הקרן, ולגבי תביעות אלה בלבד.

(ג) חלוקת קרן ההגבלה בין התביעות תהא כפי שיחליט בית המשפט בכפוף להוראות סעיף 6 ו- 7 לאמנה, ואולם, מבלי לפגוע בקדימות לתביעות על אובדן חיים או נזקי גוף בהתאם לסעיף 6(2) לאמנה, תהיה עדיפות לתביעות ביחס לנזק לנמל, אגנים ונתיבי מים ולעזרי ניווט בנמל, לרבות תביעות מצד גורם אשר פעל לתיקון נזקים אלה, על תביעות אחרות לפי סעיף 6(1)(ב) לאמנה."

תיקון סעיף 8

8.  

במקום סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא:

"חובת ההוכחה

8.

לעניין סעיף 4 לאמנה, חובת ההוכחה היא על הטוען שהנזק נובע ממעשה או מחדל אישי של המבקש, שנעשו בכוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח 1968,[2] או בכל דין אחר.

תיקון סעיף 9

9.  

לאחר סעיף קטן 9(ב) יבוא:

"(ג) הגיש אדם תביעה כנגד הקרן יהיה הוא מנוע מלממש כל זכות ביחס לאותו אירוע בגינו הוגשה התביעה, נגד נכסים של מקים הקרן או מי שמטעמו הוקמה.

תיקון סעיף 10

10.   

בסעיף 10 לחוק העיקרי, במקום "5(1)" יבוא "13(2)".

הוספת תקנה 14(ד)

11.   

בסעיף 14, לאחר סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) כל אדם המפורט בסעיף 3(א) ו-(ג) או המבטח שלו או כל אדם אחר, אשר שילם בעד תביעה אשר הוגשה נגד הקרן, רשאי לקבל את זכות התובע באותה תביעה לכספי הקרן, בשיעור שלא יעלה על הסך ששולם על ידו, ובלבד שטרם חולקו כספי הקרן".

ביטול סעיף 18

12.   

סעיף 18 לחוק העיקרי – יימחק.

החלפת התוספת

13.   

התוספת לחוק תימחק ובמקומה יבוא:

התוספת

(סעיף 1 ו-2)

אמנה בין-לאומית בדבר הגבלת אחריות על תביעות ימיות

המדינות שהן צדדים לאמנה זו, בהכירם ברציות שבקביעה בהסכמה של כללים אחידים מסוימים המתייחסים להגבלת אחריות על תביעות ימיות, החליטו לעשות אמנה למטרה זו והסכימו עליה כאמור להלן:

פרק 1:  זכות ההגבלה

סעיף 1

גורמים הזכאים להגביל אחריות

(1) בעלי אוניות ומנצילים, כמוגדר בזה, רשאים להגביל את אחריותם בהתאם לכללי אמנה זו לתביעות המפורטות בסעיף 2.

(2) המונח "בעל אניה" יהיה פירושו הבעלים, החוכר, המנהל והמפעיל של אניה המפליגה בים.

(3) מנציל יהיה כל אדם/גורם המעניק שירותים בזיקה ישירה לפעולות הנצלה. פעולות הנצלה יכללו גם פעולות הנזכרות בסעיף 2, ס,ק 1 (ד), (ה) ו-(ו).

(4) אם הועלו תביעות כלשהן המפורטות בסעיף 2 נגד אדם כלשהו אשר בעל האניה או המנציל אחראים למעשה, הזנחה או מחדל שלו, אדם זה כאמור יהיה זכאי לעשות שימוש בהגבלת האחריות לפי אמנה זו.

(5) באמנה זו אחריות בעל האניה תכלול אחריות בתביעה שהוגשה נגד כלי השיט עצמו.

(6) מבטח כנגד תביעות הכפופות להגבלה בהתאם לכללי אמנה זו יהיה זכאי להטבות לפי אמנה זו באותה מידה כמו המבוטח עצמו.

(7) פעולת השימוש בהגבלת אחריות לא תהווה הודאה באחריות.

סעיף 2

תביעות הכפופות להגבלה

(1) בכפוף לסעיפים 3 ו-4 התביעות הבאות, יהיה בסיס האחריות אשר יהיה, יהיו כפופות להגבלת אחריות:

(א)  תביעות ביחס לאובדן חיים או לנזקי גוף או לאובדן או לנזק לרכוש (כולל נזק לנמל, אגנים ונתיבי מים ולעזרי ניווט בנמל), המתרחשים על אניה או בזיקה ישירה להפעלת האניה או לפעולות הנצלה, והפסד הנובע מכך;

(ב) תביעות ביחס להפסד הנובע מעיכוב בהובלה בים של מטען, נוסעים או כבודתם;

(ג)  תביעות ביחס להפסד אחר הנובע מפגיעה בזכויות שאינן זכויות   חוזיות, המתרחש בזיקה ישירה להפעלת האניה או לפעולת הנצלה;

(ד) תביעות ביחס להעלאה, לפינוי, להריסה או להסרת סיכון מאניה שטבעה, נטרפה, עלתה על שרטון או נזנחה, כולל כל מה שהנו או היה על האניה האמורה;

(ה) תביעות ביחס לפינוי, להריסה או להסרת הסיכון הנובע ממטען האניה;

(ו) תביעות של אדם שאינו האדם האחראי, ביחס לאמצעים שננקטו על מנת למנוע או למזער הפסד שהאדם האחראי עשוי להגביל את אחריותו להם בהתאם לאמנה זו, והפסד נוסף העשוי להיגרם ע"י אמצעים כאמור.

(2) תביעות המפורטות בס"ק 1 יהיו כפופות להגבלת אחריות גם אם הועלו כנקיטת אמצעי או לצורך פיצוי לפי חוזה או אחרת. אולם תביעות לפי ס"ק 1 (ד), (ה) ו-(ו) לא יהיו כפופות למגבלת אחריות במידה שהן מתייחסות לפיצוי לפי חוזה עם האדם האחראי.

סעיף 3

תביעות הלא ניתנות להגבלה

כללי אמנה זו לא יחולו על:

(א)  תביעות על הנצלה, כולל, אם בר החלה, כל תביעה לפיצוי מיוחד לפי סעיף 14 לאמנה הבינלאומית בדבר הנצלה 1989, כפי שתוקנה, או תרומה בממוצע כללי;

(ב) תביעות על נזק זיהום בשמן כמשמעותו באמנה הבינלאומית בדבר אחריות אזרחית לנזקי זיהום בשמן, מתאריך 29 בנובמבר 1969 או כל תיקון או פרוטוקול שלה שהנם בתוקף;

(ג)  תביעות הכפופות לכל אמנה בינלאומית או חקיקה לאומית המסדירות או אוסרות הגבלת אחריות לנזק גרעיני;

(ד) תביעות נגד בעל אניה גרעינית על נזק גרעיני;

(ה) תביעות של עובדים של בעל האניה או המנציל שתפקידיהם קשורים לאניה או לפעולות ההנצלה,  כולל תביעות של יורשיהם, תלוייהם או בני אדם אחרים הזכאים להעלות תביעות כאמור, אם  לפי החוק המסדיר את חוזה השירות בין בעל האניה או המנציל לבין העובדים הללו כאמור, בעל האניה או המנציל אינם זכאים להגביל את אחריותם לתביעות כאמור, או אם החוק האמור מתיר להם להגביל את אחריותם במידה רבה יותר מזו שלפי הוראות סעיף 6.

סעיף 4

התנהלות המונעת הגבלת אחריות

אדם אחראי לא יהיה זכאי להגביל את אחריותו אם הוכח כי ההפסד הנובע מהמעשה או המחדל האישי שלו, שנעשו בכוונה לגרום נזק, או בפזיזות ובידיעה שסביר כי ייגרם הפסד כאמור.

סעיף 5

תביעות נגד

מקום שלאדם הזכאי להגבלת אחריות לפי כללי אמנה זו יש תביעה נגד התובע הנובעת מאותו אירוע, התביעות יקוזזו זו כנגד זו והוראות אמנה זו יחולו רק על היתרה, אם יש כזו.

פרק 2: הגבלות אחריות

סעיף 6

ההגבלות הכלליות

1.        הגבלות האחריות על תביעות שאינן אלה הנזכרות בסעיף 7, הנצמחות בכל אירוע נבדל, יחושבו כאמור להלן:

(א)  בזיקה לתביעות על אובדן חיים או נזקי גוף,

(1) 3.02 מיליון יחידות התחשבנות לאניה שהמעמס שלה אינו עולה על 2,000 טונות,

(2) לאניה שהמעמס שלה חורג מהנ"ל, הסכום הבא בנוסף על הסכום הנזכר ב-(1):

        לכל טונה מ-2,001 עד 3,000 טונות, 1,208 יחידות התחשבנות;

         לכל טונה מ-30,001 עד 70,000 טונות, 906 יחידות התחשבנות;

                     לכל טונה מעל 70,000 טונות, 604 יחידות

             התחשבנות,

(ב)  בזיקה לכל תביעה אחרת:

(1) 1.51 מיליון יחידות התחשבנות לאניה שהמעמס שלה אינו עולה על 2,000 טונות,

(2) לאניה שהמעמס שלה חורג מהנ"ל, הסכום הבא בנוסף על הסכום הנזכר ב-(1):

לכל טונה מ-2,001 עד 30,000טונות, 604 יחידות התחשבנות;

לכל טונה מ-30,001 עד 70,000 טונות, 453 יחידות התחשבנות;

לכל טונה  מעל 70,000 טונות, 302 יחידות התחשבנות.

2.        כאשר הסכום המחושב בהתאם לס"ק 1(א) אינו מספיק לתשלום התביעות הנזכרות בזה באופן מלא, הסכום המחושב בהתאם לס"ק 1(ב) יהיה זמין לתשלום היתרה שלא שולמה של התביעות לפי ס"ק 1(א) וליתרה שלא שולמה כאמור יהיה מקום יחסי בקרב התביעות הנזכרות לפי ס"ק 1(ב).

3.        אולם בלי לפגוע בזכות לתביעות על אובדן חיים או נזקי גוף בהתאם לס"ק 2, מדינה שהיא צד רשאית לקבוע בדין הלאומי שלה כי לתביעות ביחס לנזק לנמל, אגנים ונתיבי מים ולעזרי ניווט בנמל תהיה עדיפות על תביעות אחרות לפי ס"ק 1 (ב) כקבוע בהוראות אותו דין.

4.        הגבלות האחריות לגבי כל מנציל שאינו פועל מכל אניה או לכל מנציל הפועל אך ורק מהאניה אשר אליה, או שביחס אליה, הוא מעניק שירותי הנצלה, יחושבו בהתאם למעמס של 1,500 טונות.

5.        למטרת אמנה זו המעמס של האניה יהיה המעמס ברוטו המחושב בהתאם לכללי מדידת המעמס הכלולים בנספח 1 לאמנה הבינלאומית בדבר מדידת מעמס של אוניות, 1969.

סעיף 7

הגבלה על תביעות נוסעים

1.        ביחס לתביעות הנצמחות מכל אירוע נבדל ביחס לאובדן חיים או נזקי גוף לנוסעי אניה, הגבלת האחריות של בעל האניה תהיה סכום של 175,000 יחידות התחשבנות כפול מספר הנוסעים שהאניה מורשית לשאת בהתאם לתעודת האניה.

2.        למטרות סעיף זה, "תביעות ביחס לאובדן חיים או נזקי גוף לנוסעי אניה" יהיה פירושו כל תביעה כאמור שהוגשה ע"י כל אדם שהובילה האניה או מטעמו:

(א)  לפי חוזה הובלת נוסעים; או

(ב) אשר בהסכמת המוביל, מלווה כלי רכב או בעלי חיים המכוסים ע"י חוזה הובלת טובין.

סעיף 8

יחידת התחשבנות

1.        יחידת התחשבנות הנזכרת בסעיפים 6 ו-7 פירושו זכות המשיכה המיוחדת כפי שהוגדרה ע"י קרן המטבע הבינלאומית. הסכומים הנזכרים בסעיפים 6 ו-7 יומרו למטבע הלאומי של המדינה שבה מבוקשת ההגבלה, בהתאם לערכו של אותו מטבע בתאריך כינונה של קרן ההגבלה, ביצוע התשלום, או מתן הבטוחה שלפי הדין של אותה מדינה מקבילה לתשלום כאמור. ערכו של מטבע לאומי במונחים של זכויות משיכה מיוחדות, של מדינה שהיא צד שהיא חברה בקרן המטבע הבינלאומית, יחושב בהתאם לשיטת ההערכה שמיישמת קרן המטבע הבינלאומית שבתוקף בתאריך הנדון לגבי פעולותיה ועסקאותיה. ערכו של מטבע לאומי, של מדינה שהיא צד שאיננה חברה בקרן המטבע הבינלאומית, יחושב באופן שייקבע ע"י אותה מדינה שהיא צד. 

2.        אף על פי כן, המדינות שאינן חברות בקרן המטבע הבינלאומית ואשר הדין שלהן אינו מתיר את החלת הוראות ס"ק 1 רשאיות, במועד החתימה ללא הסתייגות ביחס לאשרור, קבלה, אישור או הצטרפות או במועד האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות או בכל עת לאחר מכן, להצהיר כי הגבלות האחריות לפי הוראות אמנה זו שיוחלו בשטחיהן ייקבעו כאמור להלן:

(א)  ביחס לסעיף 6, ס"ק 1 (א) בסכום של:

(1) 30 מיליון יחידות מטבע לאניה שהמעמס שלה אינו עולה על 2,000 טונות,

(2) לאניה שהמעמס שלה חורג מהנ"ל, הסכום הבא בנוסף על הסכום הנזכר ב-(1):

לכל טונה מ-2,001 עד 30,000 טונות, 12,000 יחידות מטבע;

לכל טונה מ-30,001 עד 70,000 טונות, 9,000 יחידות מטבע; וכן

לכל טונה מעל 70,000 טונות, 6,000 יחידות מטבע;  וכן,

(ב) ביחס לסעיף 6, ס"ק 1 (ב), בסכום של:

(1) 1.5 מיליון יחידות מטבע לאניה שהמעמס שלה אינו עולה על 2,000 טונות,

(2) לאניה שהמעמס שלה חורג מהנ"ל, הסכום הבא בנוסף על הסכום הנזכר ב-(1);

לכל טונה מ-2,001 עד 30,000 טונות, 6,000 יחידות מטבע;

לכל טונה מ-30,001 עד 70,000 טונות, 4,500 יחידות מטבע; וכן

לכל טונה מעל 70,000 טונות, 3,000 יחידות מטבע; וכן

(ג)  בזיקה לסעיף 7, ס"ק 1, בסכום של 2,625,000 יחידות מטבע כפול מספר הנוסעים שהאניה מורשית לשאת בהתאם לתעודה שלה.

ס"ק 2 ו-3 יחולו בהתאמה על תת-ס"ק (א) ו-(ב) לס"ק זה. 

3.        יחידת המטבע הנזכרת בס"ק 2 מקבילה לשישים וחמישה וחצי מיליגרם זהב דקות מיליסימלית של תשע מאות. המרת הסכומים הנזכרים בס"ק 2 למטבע הלאומי תיעשה בהתאם לדין המדינה הנוגעת בדבר.

4.        החישוב הנזכר במשפט האחרון של ס"ק 1 ובאמנה הנזכרת בס"ק 3 ייעשה באופן שהמטבע הלאומי של המדינה שהיא צד יבטא במידה רבה ככל האפשר את הערך האמיתי הזהה של הסכומים  בסעיפים 6 ו-7 הנזכרים שם ביחידות התחשבנות. המדינות שהן צדדים יעבירו נפקד את אופן החישוב בהתאם לס"ק 1, או את תוצאת ההמרה בס"ק 3, לפי המקרה, במועד החתימה ללא הסתייגות לגבי אשרור, קבלה או אישור, או בעת הפקדת מסמך הנזכר בסעיף 16 ובכל עת שיש שינוי בזה או בזה.

סעיף 9

צבירת תביעות

1.        הגבלות האחריות שנקבעו בהתאם לסעיף 6 יחולו על סך כל התביעות הנצמחות בכל אירוע נבדל:

(א)  נגד האדם או בני האדם הנזכרים בס"ק 2 לסעיף 1 וכל אדם שהם אחראים למעשה, להזנחה או למחדל שלו; או

(ב) נגד בעל האניה של אניה המעניקה שירותי הנצלה מאותה אניה והמנציל או המנצילים הפועלים מאניה כאמור וכל אדם שהם אחראים למעשה, להזנחה או למחדל שלו; או

(ג)  נגד מנציל או מנצילים שאינם פועלים מאניה או הפועלים אך ורק מהאניה אשר אליה, או בזיקה אליה, ניתנים שירותי ההנצלה וכל אדם שהם אחראים למעשה, להזנחה או למחדל שלו.

2.        הגבלות האחריות שנקבעו בהתאם לסעיף 7 יחולו על סך כל התביעות הכפופות עליהן העשויות להיצמח בכל אירוע נבדל נגד האדם או בני האדם הנזכרים בס"ק 2 לסעיף 1 ביחס לאניה הנזכרת בסעיף 7 וכל אדם שהם אחראים למעשה, להזנחה או למחדל שלו.

סעיף 10

הגבלת אחריות בלי הקמת קרן הגבלה

1.        ניתן להפעיל הגבלת אחריות על אף העובדה שקרן הגבלה כנזכר  בסעיף 11 לא הוקמה. אולם מדינה שהיא צד רשאית לקבוע בדין הלאומי שלה כי מקום שהועלתה תביעה בבתי המשפט שלה לאכוף תביעה הקשורה להגבלה, אדם חייב יוכל להשתמש בזכות להגביל אחריות רק אם הוקמה קרן הגבלה בהתאם להוראות אמנה זו או היא מוקמת כאשר נעשה שימוש בזכות להגביל אחריות.

2.        אם נעשה שימוש בהגבלת אחריות ללא הקמת קרן הגבלה, הוראות סעיף 12 יחולו בהתאמה.

3.        שאלות נוהל המתעוררות לפי כללי סעיף זה ייושבו בהתאם לדין הלאומי של המדינה שהיא צד שבה הועלתה התביעה. 

פרק 3: קרן ההגבלה

סעיף 11

הקמת הקרן

1.        כל אדם האחראי לכאורה רשאי להקים קרן אצל בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת בכל מדינה שבה נפתחים הליכים משפטיים ביחס לתביעות הכפופות להגבלת אחריות. הקרן תוקם בהתאם לסכומים המפורטים בסעיפים 6 ו-7 כפי שהם בני החלה על תביעות שביחס אליהן אותו אדם עשוי להיות אחראי, יחד עם הריבית עליהם מתאריך האירוע שממנו נצמחה האחריות עד לתאריך הקמת הקרן. כל קרן שהוקמה כך תהיה זמינה רק לתשלום תביעות שבזיקה אליהן ניתן להפעיל מגבלת אחריות. 

2.        נתן להקים קרן ע"י הפקדת הסכום, או ע"י מתן ערבויות מקובלות לפי החקיקה של המדינה שהיא צד שבו הוקמה הקרן, והנחשבות לנאותות ע"י בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת.

3.        קרן שהקים אחד מבני האדם הנזכרים בס"ק 1 (א), (ב) או (ג) או בס"ק 2 לסעיף 9 או המבטח שלו תיראה כאילו הוקמה ע"י כל בני האדם הנזכרים בס"ק 1 (א), (ב) או (ג) או בס"ק 2, בהתאמה.

סעיף 12

חלוקת הקרן

1.        בכפוף להוראות ס"ק 1, 2 ו-3 לסעיף 6 וסעיף 7, הקרן תחולק בין התובעים באופן יחסי לתביעותיהם המבוססות נגד הקרן.

2.        אם לפני חלוקת הקרן, האדם האחראי, או המבטח שלו, יישבו תביעה נגד הקרן האדם האמור, עד לסכום ששילם, ירכוש מכוח ההחלפה את הזכויות שהאדם שפוצה כך היה נהנה מהן לפי אמנה זו.

3.        את זכות ההחלפה לפי הוראות ס"ק 2 יכול לממש גם אדם שאינו מאלה הנזכרים שם ביחס לכל סכום פיצוי שאולי שילם, אבל רק במידה שהחלפה כאמור מותרת לפי הדין הלאומי בר ההחלה.

4.        מקום שהאדם האחראי או כל אדם אחר מוכיח כי הוא עשוי להיות מחויב לשלם, בתאריך מאוחר יותר, באופן מלא או חלקי, כל סכום פיצוי כאמור שביחס אליו היה אדם כאמור נהנה מזכות ההחלפה בהתאם לס"ק 2 ו-3 לו שולם לפני חלוקת הקרן, בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת  של המדינה שבה הוקמה הקרן רשאי להורות כי סכום מספיק יוקצה באופן זמני כדי לאפשר לאדם כאמור בתאריך מאוחר יותר כאמור לאכוף את תביעתו נגד הקרן.

סעיף 13

איסור על תביעות אחרות

1.        מקום שהוקמה קרן הגבלה בהתאם לסעיף 11, כל אדם שהגיש תביעה נגד הקרן יהיה מנוע מלממש כל זכות ביחס לתביעה האמורה נגד נכסים אחרים כלשהם של האדם שעל ידיו או מטעמו הוקמה הקרן.

2.        אחרי הקמת  קרן הגבלה בהתאם לסעיף 11, כל אניה או נכס אחר, השייכים לאדם שמטעמו הוקמה הקרן, אשר נעצרו או עוקלו בתחום השיפוט של מדינה שהיא צד בגין תביעה שייתכן שהועלתה נגד הקרן, או כל בטוחה שניתנה, ניתן לשחררם בצו של בית משפט או רשות מוסמכת אחרת של המדינה האמורה. אולם הוראת שחרור כאמור תינתן תמיד אם קרן ההגבלה הוקמה:

(א)  בנמל שבו התרחש האירוע, או אם הוא התרחש מחוץ לנמל, בנמל העגינה הראשון לאחר מכן; או 

(ב) בנמל הורדת הנוסעים ביחס לתביעות על אובדן חיים או נזקי גוף; או 

(ג)  בנמל הפריקה ביחס לנזק למטען; או

(ד) במדינה שבה בוצע המעצר.

3.        הכללים שבס"ק 1 ו-2 יחולו רק אם התובע רשאי להעלות תביעה נגד קרן ההגבלה בפני בית המשפט המנהל את הקרן הזאת והקרן זמינה בפועל וניתנת להעברה באורח חופשי ביחס לאותה תביעה.

סעיף 14

החוק המסדיר

בכפוף להוראות פרק זה, הכללים המתייחסים להקמתה ולחלוקתה של קרן הגבלה, וכל כללי הנוהל הקשורים לכך, יוסדרו ע"י דין המדינה המתקשרת שהיא צד שבה מוקמת הקרן. 

פרק 4: היקף ההחלה

סעיף 15

1.        אמנה זו תחול בכל עת שאדם כלשהו הנזכר בסעיף 1 מבקש להגביל את אחריותו בפני בית המשפט של מדינה שהיא צד או מבקש להשיג את שחרורם של אניה או רכוש אחר או את ביטולה של בטוחה כלשהי שניתנה בתחום השיפוט של כל מדינה כאמור. אף על פי כן, כל מדינה שהיא צד רשאית להחריג באופן מלא או חלקי מהחלת אמנה זו כל אדם הנזכר בסעיף 1 אשר במועד יישום כללים אלה בפני בתי המשפט של אותה מדינה מקום מושבו הקבוע איננו במדינה שהיא צד או שמקום העסקים הקבוע שלו איננו במדינה שהיא צד, או כל אניה שביחס אליה נעשה שימוש בזכות ההגבלה או ששחרורה מבוקש, ואשר במועד המפורט לעיל איננה מניפה את דגלה של מדינה שהיא צד.

2.        מדינה שהיא צד רשאית להסדיר בהוראות ספציפיות בדין הלאומי את מערכת הגבלת האחריות שתוחל על כלי שיט שהם:

(א)  בהתאם לדין אותה מדינה, אוניות המיועדות לשיט בנתיבי מים פנימיים;

(ב) אוניות שהמעמס שלהן פחות מ-300 טונות.

מדינה שהיא צד העושה שימוש באפשרות שלפי הוראות ס"ק זה תודיע לנפקד על הגבלות האחריות שאומצו בחקיקה שלה או על העובדה שאין כאלה.

3.        מדינה שהיא צד רשאית להסדיר בהוראות ספציפיות בדין הלאומי את מערכת הגבלת האחריות שתחול על תביעות המתעוררות במקרים שבהם אינטרסים של בני אדם שהם אזרחי מדינות אחרות שהן צדדים שאינם מעורבים בכל דרך שהיא.

3א.     נוסף על אף מגבלת האחריות הקבועה בס"ק 1 לסעיף 7, מדינה שהיא צד רשאית להסדיר בהוראות ספציפיות בדין הלאומי את מערכת האחריות שתחול על תביעות על אובדן חיים או נזקי גוף לנוסעי אניה, ובלבד שהגבלת האחריות איננה נמוכה יותר מזו הקבועה  בס"ק 1 לסעיף 7. מדינה שהיא צד העושה שימוש האפשרות שלפי הוראות ס"ק זה תודיע למזכיר הכללי על הגבלות האחריות שאומצו או על העובדה שאין כאלה.

4.        בתי המשפט של מדינה שהיא צד לא יחילו אמנה זו על אוניות שנבנו או הותאמו לקידוח ועוסקות בו:

(א)  כאשר אותה מדינה קבעה בחקיקה הלאומית שלה הגבלת אחריות גבוהה יותר מזו שלפי הוראות סעיף 6; או

(ב) כאשר אותה מדינה הופכת לצד לאמנה בינלאומית המסדירה את מערכת האחריות ביחס לאוניות כאמור.

במקרה שתת-ס"ק (א) חל עליו אותה מדינה תודיע לנפקד בהתאם.

5.       אמנה זו לא תחול על:

רחפות;

אסדות צפות שנבנו למטרות חקר או ניצול של  משאבי הטבע של קרקעית   הים או תת-הקרקע שלה.

פרק 5:  הוראות סיום

סעיף 16

חתימה, אשרור וכניסה לתוקף

(1)       אמנה זו תישאר פתוחה לחתימה על ידי כל המדינות במטה  ארגון הספנות הבינלאומי (להלן – הארגון) מ-30 בנובמבר 1990 ועד 29 בנובמבר 1991, ולאחר מכן תישאר פתוחה להצטרפות.

(2)       כל מדינה יכולה להיות צד לאמנה על ידי:

(א)  חתימה בלא הסתייגות לגבי אשרור, קבלה או אישור; או

(ב) חתימה בכפוף לאשרור, קבלה או אישור, ואחריה אשרור, קבלה או אישור; או

(ג)  הצטרפות.

(3)       האשרור, הקבלה האישור או ההצטרפות יתבצעו ע"י הפקדת מסמך רשמי לעניין זה אצל המזכיר הכללי של הארגון (להלן: "המזכיר הכללי").

סעיף 17

כניסה לתוקף

1.        אמנה זו תיכנס לתוקף ביום הראשון של החודש  שאחרי שנה אחת מהתאריך שבו שתים עשרה מדינות חתמו עליה ללא הסתייגות לגבי אשרור, קבלה או אישור, או הפקידו מסמכים כנדרש לעניין  אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות.

2.        לגבי מדינה המפקידה מסמך אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות ללא הסתייגות לגבי אשרור, קבלה או אישור בזיקה לאמנה זו אחרי שהדרישות לכניסתה לתוקף מולאו, אך לפני תאריך הכניסה לתוקף, יהיו האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות ייכנסו לתוקף בתאריך כניסתה לתוקף של האמנה, או ביום הראשון של החודש שאחרי היום התשעים אחרי תאריך החתימה או ההפקדה של המסמך, הכול לפי התאריך המאוחר יותר.

3.        לגבי כל מדינה שהיא צד ההופכת בדיעבד לצד לאמנה זו, האמנה תכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום תשעים ימים אחרי התאריך שבו המדינה האמורה הפקידה את המסמך שלה.

4.        בזיקה לקשרים בין מדינות המאשררות אמנה זו, מקבלות אותה, מאשרות אותה או מצטרפות אליה, אמנה זו תחליף ותבטל את האמנה הבינלאומית המתייחסת להגבלת האחריות של בעלי אוניות המפליגות בים, שנעשתה בבריסל ב-10 באוקטובר 1957, ואת האמנה הבינלאומית בדבר איחוד כללים מסוימים המתייחסים להגבלת האחריות של בעלי כלי שיט המפליגים בים, שנחתנה בבריסל ב-25 באוגוסט 1924.

סעיף 18

הסתייגויות

1.        כל מדינה רשאית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, לשמור על הזכות:

(א)  להחריג את החלת סעיף 2 ס"ק 1 (ד) ו-(ה);

(ב) להחריג תביעות על נזק כמשמעותו באמנה הבינלאומית בדבר אחריות ופיצוי על נזק בקשר להובלת חומרים מסוכנים ומזיקים בים, 1996, או כל תיקון או פרוטוקול שלה.

לא יתקבלו הסתייגויות אחרות להוראות מהותיות של אמנה זו.

2.        הסתייגויות שהועלו עם החתימה כפופות לאישור עם האשרור, הקבלה או האישור.

3.        כל מדינה שהעלתה הסתייגות לאמנה זו רשאית למשוך אותה בכל עת באמצעות הודעה הממוענת אל המזכיר הכללי. משיכה כאמור תיכנס לתוקף בתאריך קבלת ההודעה. אם נקבע בהודעה כי משיכת ההסתייגות תיכנס לתוקף בתאריך המצוין בה, והתאריך האמור מאוחר יותר מתאריך קבלת ההודעה ע"י המזכיר הכללי, המשיכה תיכנס לתוקף בתאריך המאוחר כאמור.

סעיף 19

הסתלקות

1.        מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק מהאמנה בכל עת, החל משנה מהתאריך שבו נכנסה אמנה לתוקף לגבי אותו צד.

2.        ההסתלקות תבוצע בהודעה בכתב למזכיר הכללי.

3.        הסתלקות תכנס לתוקף ביום הראשון של החודש  שאחרי תום שנה אחת מתאריך הפקדת המסמך, או לאחר תקופה ארוכה יותר ככל שניתן לפרט במסמך.

סעיף 20

תיקון ושינוי

1.        הארגון רשאי לזמן ועידה למטרות שינוי או תיקון אמנה זו.

2.        הארגון יזמן ועידה של המדינות שהן צדדים לאמנה זו למטרות שינוי או תיקון לבקשת לא פחות משליש אחד מהצדדים.

3.        אחרי תאריך כניסתו לתוקף של תיקון לאמנה זו, כל מסמך אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות ייראה כאילו הוא חל על האמנה כפי שתוקנה, אלא אם כן מובעת במסמך כוונה הפוכה.

סעיף 21

תיקון של סכומי ההגבלה ושל יחידת התחשבנות או יחידת מטבע

1.        על אף הוראות סעיף 20, ועידה אך ורק למטרות שינוי הסכומים המפורטים בסעיפים 6 ו-7 ובסעיף 8, ס"ק 2, או החלפת אחת או שתיים מהיחידות המוגדרות בסעיף 8, ס"ק 1 ו-2, ביחידות אחרות, תזומן ע"י הארגון בהתאם לס"ק 2 ו-3 לסעיף זה. שינוי הסכומים ייעשה אך ורק בגלל שינוי משמעותי בערכם הממשי.

2.        הארגון יזמן ועידה כאמור לבקשת לא פתוח מרבע מהמדינות שהן צדדים.

3.        החלטה לשנות את הסכומים או להחליף את היחידות ביחידות התחשבנות אחרות תתקבל ברוב של שני שלישים מהמדינות שהן צדדים הנוכחות ומצביעות בוועידה כאמור.

4.        כל מדינה המפקידה את מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה לאמנה, אחרי כניסתו לתוקף של תיקון, תחיל את האמנה כפי שתוקנה.

סעיף 22

נפקד

1.        אמנה זו תופקד אצל המזכיר הכללי.

2.        המזכיר הכללי:

(א)  יעביר עותקים מאושרים ונאמנים של אמנה זו לכל המדינות שהוזמנו להשתתף בוועידה בדבר הגבלת אחריות לתביעות ימיות ולכל המדינות האחרות המצטרפות לאמנה זו;

(ב) יודיע לכל המדינות אשר חתמו על אמנה זו או הצטרפו אליה, על:

(1) כל חתימה חדשה או הפקדה חדשה של מסמך אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות, בצירוף תאריכיהן;

(2) תאריך הכניסה לתוקף של אמנה זו וכל תיקון לה;

(3) כל הסתלקות מאמנה זו ותאריך כניסתה לתוקף;

(4) כל תיקון שאומץ בהתאם לסעיפים 20 או 21;

(5) כל הודעה המתבקשת ע"י כל סעיף אחר של אמנה זו.

3.        עם כניסתה של אמנה זו לתוקף, המזכיר הכללי יעביר עותק נאמן ומאושר שלה למזכירות האומות המאוחדות לשם רישום ופרסום בהתאם לסעיף 102 של מגילת האומות המאוחדות.

סעיף 23

שפות

אמנה זו נעשתה במקור יחיד בשפות אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית, וכל הנוסחים מהימנים במידה שווה.

נעשה בלונדון ביום תשעה עשר בנובמבר אלף תשע מאות שבעים ושש.

ולראיה החתומים מטה, שהוסמכו כיאות למטרה זו, חתמו על אמנה זו.

_______התשע"ה                                                      ישראל כ"ץ

 (________2015)                                         שר התחבורה והבטיחות בדרכים

(חמ          )