תיק הצעת חוק מס':מניות למוכז

סימוכין: 803-99-2015-034240

תזכיר חוק

א.  שם החוק המוצע

חוק החברות (תיקון מס'...)(ביטול האפשרות להקצות ניירות ערך למוכ"ז), התשע"ה-2015

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

מניה למוכ"ז (למוסר כתב זה), בניגוד למניה על-שם, הינה מניה שזהות בעליה אינה  ידועה בהכרח לחברה, והחברה אינה עוקבת אחרי זהות בעל המניה במרשם בעלי המניות. החברה מקבלת על עצמה בתקנונה להכיר במי שאוחז כדין בשטר המעיד על בעלותו במניה כזו (שטר מניה), כבעל המניה.

 

מניות למוכ"ז הן מסמך סחיר, שהעברתו היא במסירת השטר לידי הנעבר (סעיף 297 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק העיקרי), בנוסחו כיום). הסחירות  של מניות למוכ"ז והקושי בזיהוי בעליהן מעוררים קשיים באכיפת דיני המיסים ובתחום הלבנת ההון. החשש הוא שמניות כאלה, שניתן להעביר מאדם לאדם ללא צורך בזיהוי ורישום בספרי החברה, ישמשו להעלמת הכנסות ולהלבנת הון. זאת, בשל האפשרות להסתיר הון באמצעות החזקה במניה למוכ"ז, ובשל הקושי להתחקות אחר העסקאות הנעשות במניות למוכ"ז. חשש דומה מתעורר לגבי איגרות חוב למוכ"ז.

 

על פי הסטנדרטים של הפורום הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע לצרכי המס (להלן- הפורום) וכן על פי הסטנדרטים של ה-OECD, שני ארגונים בהם מדינת ישראל חברה, נדרשת מדינת ישראל לשנות את המצב המשפטי הקיים לגבי מניות למוכ"ז. שינוי המצב המשפטי אפשרי במספר דרכים. שתי הדרכים המרכזיות שנבחנו הן - א. ביטול האפשרות להנפיק מניות כאלה וב. וקביעת מנגנון שיבטיח לרשויות הרלבנטיות אפשרות לזהות את בעליהן של מניות למוכ"ז.

 

על פי הנתונים הקיימים ברשם החברות, השימוש במניות למוכ"ז בישראל כיום הוא זניח. אותרו 12 חברות, מהן אחת ציבורית, שהנפיקו מניות למוכ"ז. רק שש מתוכן רשומות כיום במרשם החברות כחברות פעילות. יתכן כי נתונים אלו אינם מלאים, אולם גם כך יש בנתונים כדי להעיד על ההיקף המצומצם של השימוש במניות למוכ"ז בישראל. כמו כן, מזה שנים אסורה הנפקה לציבור של ניירות ערך למוכ"ז, מכח סעיף 39 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

 

לאור השימוש המצומצם במניות למוכ"ז בישראל, נראה כי הפתרון המתאים מבין שני הפתרונות שהוצגו לעיל הוא ביטול אפשרות ההנפקה של מניות למוכ"ז. נראה שאין הצדקה כלכלית להקמת מנגנון רישום ופיקוח שיאפשר למחזיקי מניות למוכ"ז להישאר בלתי מוכרים לחברות בהן הם מחזיקים, אך לאפשר לרשויות הרלבנטיות לזהותם.

 

כיוון שאיגרות חוב למוכ"ז מאפשרות אף הן הלבנת הון, מוצע לבטל מכאן ולהבא את האפשרות להנפיקן, על אף שביטולן לא נדרש על ידי ה- OECD. נציין כי האפשרות להנפיק איגרות חוב למוכ"ז בוטלה בארה"ב כבר בשנת 1982, בין היתר כדי למנוע אפשרות להלבנת הון באמצעות מסחר בהן. על מנת ליהנות מהזכויות שמקנות איגרות חוב למוכ"ז שהונפקו לפני 1982, האוחז בהן חייב להזדהות.

 

ביחס למניה או איגרת חוב למוכ"ז שכבר הונפקה, מוצע לקבוע כי בעליה יידרש לפנות לחברה על מנת להמירה במניה או באיגרת חוב על-שם. כל עוד לא ביצע זאת, לא תקנה המניה לבעליה זכויות כלשהן כלפי החברה, בדומה למניה רדומה. באופן זה, על מנת לתבוע שימוש בזכות הנובעת מנייר הערך (כגון דיבידנד, הצבעה, וכו') יהיה הכרח להמיר את נייר הערך בנייר ערך על שם. הסדר זה לא יוגבל בזמן. זאת מתוך איזון בין הרצון לחייב המרה של ניירות ערך למוכ"ז לניירות ערך על שם, לבין ההגנה על קניינם של בעלי ניירות ערך למוכ"ז.

 יובהר כי הוראת המעבר המוצעת לא תקנה מעמד של אוחז כשורה בנייר ערך למוכ"ז למי שלא היה אוחז כשורה ערב התיקון המוצע, וחובות החברה לפי הוראות המעבר לא יחולו לגבי מי שאינו אוחז כשורה. יצויין כי לאחרונה קבע בית המשפט העליון בע"א 1356/13 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים שלא להחיל את תקנת השוק על מי שטען כי הוא אוחז כשורה במניה למוכ"ז אשר הומרה למניה על שם אך בשל טעות לא בוטלה בספרי החברה.

הצעת החוק גובשה בתיאום עם רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1: מוצע לקבוע בחוק העיקרי איסור מפורש על הנפקה של ניירות ערך למוכ"ז (סעיף 9 לחוק המוצע, המוסיף את סעיף 289א לחוק העיקרי). כן מוצע לבטל את ההוראות בחוק העיקרי שהסדירו את ההנפקה של מניות וניירות ערך למוכ"ז ואת הרישום של מניות למוכ"ז בספרי החברה:

א. תתוקן ההגדרה של "נייר ערך" ותימחק ההגדרה של "שטר מניה" בסעיף 1 לחוק העיקרי (סעיף 1 לחוק המוצע).

ב.  בסעיף 130 לחוק העיקרי הקובע את תוכן מרשם בעלי המניות יימחקו ההוראות המסדירות רישום מניות למוכ"ז (סעיף 3 לחוק המוצע).

ג. יבוטלו סעיפים 135 ו-136 לחוק העיקרי שעניינם הוצאת שטר מניה וביטולו (סעיף 4 לחוק המוצע).

ד.  יותאמו ההוראות הנוגעות לעניין בפרק הראשון לחלק החמישי לחוק העיקרי, באופן שתבוטל ההכרה במי שאוחז שטר מניה (למוכ"ז) כבעל מניה בחברה, ותבוטל הרשות של חברה להוציא שטר מניה למוכ"ז (סעיפים 5-8 לחוק המוצע).

ה.  יימחקו סעיפים 296 ו-297 לחוק העיקרי הקובעים מהו נייר ערך למוכ"ז ואת טהירותו (סעיף 10 לחוק המוצע).

 כמו כן מוצע לתקן את סעיף 167 לפקודת החברות, המגדיר סוגים של איגרות חוב, ולקבוע כי לא יונפקו איגרות חוב למוכ"ז (סעיף 11 לתיקון המוצע).

 

עיקר 2: מוצע לקבוע כי התיקון המוצע ייכנס לתוקפו בתוך 6 חודשים. עוד מוצע לקבוע כי  הוראת מעבר לפיה ניירות ערך למוכ"ז שהונפקו ערב התיקון לא יקנו זכויות כלשהן כלפי החברה (הרדמה) כל עוד לא הומרו לניירות ערך על-שם (סעיפים 12-13 לתיקון המוצע).

 

עיקר 3: מוצע להבהיר בסעיף 69(ג) לחוק את סמכות שר המשפטים לקבוע בתקנות עניינים שיש לפרטם בהודעה על אסיפה כללית (סעיף 2 לתיקון המוצע).

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו חוק החברות ופקודת החברות כמתואר לעיל.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

חוק החברות (תיקון מס'...)(ביטול האפשרות להקצות ניירות ערך למוכ"ז), התשע"ה-2015