תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון-הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשע"ה-2015   

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א -2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות), נחקק בהמשך ובהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני, מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010), אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 24 ביוני 2010, ומספרה 1848 (להלן- החלטת ממשלה 1848). במסגרת החלטת ממשלה 1848 הוחלט, בין היתר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב- הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית- ברשויות מקומיות, אשר ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי חברתית (להלן- מערך אכיפה עירוני). זאת, במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה משמעותית את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ותושבי המדינה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.

במסגרת יישום החלטת ממשלה 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. במסגרת החוק, בין היתר, הוקנו לפקחי רשויות מקומיות, אשר עומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כעת, במסגרת הצעת החוק מוצע להקנות לפקחים העירוניים גם סמכות עיכוב באכיפת עבירות קנס בחוקי עזר, כהוראת שעה ל-3 שנים, כפי שיפורט בהמשך. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות החוק, הוקנו סמכויות נוספות אותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.

לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת ממשלה 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים עד ליום 31 ביולי 2013 ובהמשך הוארך תוקף הוראת השעה לשנתיים נוספות עד ליום 31 ביולי 2015.

בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוקמו ומוקמים מערכי אכיפה עירוניים בכ-55 רשויות מקומיות, המנויות בתוספת הראשונה לחוק, וכן במס' רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון.

לדברי הגורמים המקצועיים, ככלל, ברשויות מקומיות בהן פועל מערך אכיפה עירוני, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות ומפקדי תחנות המשטרה מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות בהן פועלים המערכים.

בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים כפי שגובשה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות. הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. בנוסף, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מהידוק שיתוף הפעולה ומהיוזמה לפעילויות משותפות לרשות המקומית ולמשטרת ישראל בתחומים האכיפה השונים.

הצלחת מערכי האכיפה העירוניים באה לידי ביטוי גם בפניות של ראשי רשויות מקומיות רבות בהן טרם הוקם מערך אכיפה עירוני לשר לביטחון הפנים ולמשרד לביטחון הפנים בבקשה להקים בתחומן מערכי אכיפה עירוניים.

כעת, כיוון שמטרות חקיקת החוק- ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של התושבים ברשויות מקומיות- בעינן עומדות, ולאור הצלחת המודל של מערכי האכיפה העירוניים, מוצע להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע.

בנוסף, לאור הניסיון שהצטבר בנושא, מוצע לתקן מס' סעיפים בחוק, וכן להוסיף הגדרות והוראות כפי שיפורט בהמשך. כמו כן, לאור קיומו של מנגנון יעיל ואפקטיבי לבחירת רשויות מקומיות בהן יוקם מערך אכיפה עירוני, המבוסס על תבחינים אובייקטיביים ושוויוניים המבטיחים בחירה של רשויות מקומיות בעלות מאפיינים מגוונים, מוצע לקצר לייעל ולהגמיש את המנגנון הקיים בחוק בנושא. בעניין זה מוצע לקבוע כי הרשויות המקומיות בהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים בהסכמת שר הפנים וכי בחירתן תיעשה בהתבסס על אמות מידה שעיקריהן יפורטו בחוק. בהמשך לשינוי מנגנון הבחירה המוצע, מוצע לבטל את התוספת הראשונה לחוק.  

 

עוד מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יהיה רשאי לקבוע כי ברשויות מקומיות אשר אינן עומדות בכללים שנקבעו בנושא במשרד לביטחון הפנים תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני.

ג. עיקרי החוק:

לסעיף 1 המוצע-

כאמור לעיל, מטרתו העיקרית של החוק היא להפוך את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים להוראת קבע. על כן מוצע למחוק את המילים "(הוראת שעה)" משם החוק.

לסעיף 2 המוצע-

במסגרת ההצעה להפוך את החוק להוראת קבע מוצע לסיים את תקופת הפיילוט של מערכי האכיפה העירוניים ולהפעילם ברשויות המקומיות הרלוונטיות באופן קבוע. על כן מוצע להשמיט את המילים "לתקופת ניסיון". כמו כן, מוצע לחדד את סעיף המטרה כך שיכלול במפורש את עיקרי פעילותם של מערכי האכיפה העירוניים.

לסעיף 3 המוצע-

מוצע להוסיף הגדרת מערך אכיפה עירוני וכן הגדרת עבירות קנס על מנת להבהיר את משמעות מונחים אלה הנזכרים בגוף החוק.

לסעיף 4 המוצע-

במהלך השנים האחרונות הוקנו לפקחי רשויות מקומיות סמכויות פיקוח ואכיפה בתחומים שונים על מנת להגביר את האכיפה באותם התחומים ולשפר את איכות החיים של התושבים. זאת, בכפוף להיות עובדי הרשות המקומית כפופים לדין המשמעתי של הרשות ולעמידתם בתנאי כשירות והכשרה מתאימים.

במסגרת סעיף 4 לחוק, הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות העומדים בתנאים הקבועים בחוק סמכויות שונות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הם עובדים.

הניסיון שהצטבר ברשויות המקומיות הראה כי בהיעדר סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר נותר הפקח, במקרים רבים, ללא יכולת להפעיל את סמכויותיו הקבועות בחוק ו/או לבצע את תפקידו כנדרש. זאת, כאשר אדם מסרב לדרישת הפקח להזדהות בפניו ונמלט מהמקום.

 

לאור האמור, מוצע להקנות לפקחים עירוניים, העומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר פועלים במסגרת תפקידם לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית בה הם עובדים, סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר בהתקיים הנסיבות המצטברות שלהלן:

א. בהתקיים חשד סביר לביצוע עבירה על חוק עזר והעבירה היא עבירת קנס.

ב.  כאשר האדם מסרב להיענות לדרישת הפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות החוק וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.

כיוון שמדובר בהקניית סמכות עיכוב בעלת אפקט הרתעתי משמעותי ולאור קיומם של עבירות קנס מסוגים שונים בחוקי עזר עירוניים, מוצע לקבוע כי סמכות העיכוב האמורה תוקנה לפקחים העירוניים לתקופה של 3 שנים, במהלכן ייבחנו השלכות הקנייתה ויוסקו מסקנות בנושא.

 

לסעיף 5, 6 המוצעים-

כיוון שבמסגרת הצעת החוק מוצע לשנות את מנגנון בחירת הרשויות המקומיות בהן יוקמו ויפעלו מערכי אכיפה עירוניים ולבטל את התוספת הראשונה לחוק, כפי שיפורט בהמשך, מוצע להפנות למנגנון הבחירה המוצע במקום לתוספת הראשונה. בנוסף, כיוון שבמסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף הגדרת "מערך אכיפה עירוני" אין צורך בפירוט הנוגע למונח זה בסעיף 6 ומוצע למחקו.

לסעיף 7, 12 המוצעים-

כיוון שבמסגרת הצעת החוק מוצע לבטל את התוספת הראשונה לחוק, תיוותר התוספת השנייה לחוק התוספת היחידה ואין צורך במילה השנייה.

לסעיף 8 המוצע-

במסגרת סעיף זה מוצע לשנות את מנגנון בחירת הרשויות המקומיות בהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, כמפורט להלן:

כיום, במסגרת תהליך בחירת הרשויות המקומיות בהן יוקם מערך אכיפה עירוני, השר לביטחון הפנים רשאי לשנות בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את התוספת הראשונה לחוק. בחירת הרשויות המקומיות בהן יוקם מערך אכיפה עירוני נעשית בהתאם לתבחינים שנקבעו בנושא ופורטו בהחלטת ממשלה מס' 1331 מיום 12/2/14 (להלן- החלטת ממשלה 1331) ולתקציב המוקצה לנושא.

כעת, לאור הניסיון שהצטבר בנושא ולאחר שנמצא כי תהליך בחירת הרשויות המבוצע במשרד לביטחון הפנים, המבוסס על תבחינים אובייקטיביים ושוויוניים, הינו יעיל ואפקטיבי ומבטיח בחירה של רשויות מקומיות בעלות מאפיינים מגוונים, מוצע לקצר את התהליך בנושא. בעניין זה מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יקבע בצו, בהסכמת שר הפנים, באילו רשויות מקומיות יוקם מערך אכיפה עירוני. עוד מוצע לקבוע כי בחירת  הרשויות המקומיות תיעשה בהתבסס על אמות מידה שנקבעו במשרד לביטחון הפנים, אשר עיקריהן יפורטו בחוק וכי רשימת הרשויות המקומיות בהן יוקם ויופעל מערך אכיפה עירוני תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים. יצוין כי אמות המידה המוצעות מבוססות על התבחינים לבחירת רשויות מקומיות הקיימים כיום במסגרת החלטת ממשלה 1331.

בנוסף, מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע, בצו, כי ברשות מקומית אשר אינה עומדת בכללים שנקבעו במשרד לביטחון הפנים לעניין הקמת והפעלת מערך אכיפה עירוני ברשויות מקומיות תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני. זאת, לאור הניסיון שהצטבר בשנות הפעלת מערכי אכיפה עירוניים אשר הראה כי ישנן רשויות מקומיות שאינן מעמידות את כוח האדם והאמצעים הנדרשים לצורך הפעלת מערך האכיפה העירוני בתחומן ו/או מפרות כללים אחרים שנקבעו בנושא ונדרש להסדיר את אופן הפסקת הפעלת מערך האכיפה בתחומן.  

לסעיף 9 המוצע-

בד בבד עם ההצעה לסיים את תקופת הפעלת מערכי האכיפה העירוניים כפיילוט ולהפעילם באופן קבוע, מוצע לבטל את חובת הדיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדבר נתונים שונים הנוגעים להפעלת מערכי האכיפה העירוניים.

לסעיף 10 המוצע-

בהתאם להוראת סעיף 23 לחוק, תוקף הוראת השעה עתיד לפקוע ביום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015). מוצע אפוא לקבוע כי החוק בנוסחו המוצע ייכנס לתוקפו למחרת, ביום ט"ז באב התשע"ה (1 באוגוסט 2015).

לסעיף 11 המוצע-

מוצע לבטל את התוספת הראשונה לחוק ולפרסם את שמות הרשויות המקומיות בהן פועל מערך אכיפה עירוני באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

 

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

 

יתוקן שם החוק וכן סעיפים 1, 2 ,4, 7, 10, 12, 13, 15, 17, 18 ו-23  לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות ויבוטלו סעיף 19 לחוק וכן התוספת הראשונה לחוק.

 

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות מבוצעת בהתאם לתקציב המוקצה לנושא.

 

 

ו. להלן נוסח החוק המוצע  -

הצעת חוק מטעם המשרד לביטחון הפנים:

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (תיקון- הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשע"ה-2015