חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 1

(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;

(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;

(3) לנקוט אמצעים לבטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;

(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הבטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) בנוסף על שירות שהרשות תתן על פי סעיף קטן (א) רשאית היא לתת שירותים אחרים בשדות התעופה של הרשות או בקשר אתם שניתן לתתם אגב מילוי תפקידיה כאמור.

(ג) במלאה את תפקידיה ובמתן שירותים לפי סעיף זה תונחה הרשות בעקרונות קידום התובלה האווירית ופיתוחה, יעילות תפעול שדות התעופה של הרשות והשגת הרמה הנאותה של בטיחות הטיסה ושמירתה.

(ד) האמור בסעיף זה לא יתפרש כגורע מסמכות על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ומחוק הטיס, התשע"א-2011.

(ב) שר התחבורה, באישור הממשלה, ימנה את חברי המועצה, שבעה מקרב נציגי הציבור, שבעה מקרב עובדי המדינה, ואחד יושב-ראש המועצה; שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כשירויות למועמדים לחברות במועצה, לרבות הזכות להציע מועמדים כאמור.

(ג) שר התחבורה רשאי, בהתייעצות עם המועצה, למנות ליושב-ראש המועצה ממלא-מקום אחד או סגן אחד מקרב חבריה שהם עובדי המדינה.

(ד) הודעה על מינוי חברי המועצה, היושב-ראש שלה, ממלא-מקומו או סגנו תפורסם ברשומות.

(ה) בידי המועצה תהא כל סמכות של הרשות שלא יוחדה בחוק זה או בחיקוק אחר למוסד אחר ממוסדותיה.

(ב) חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה רשאי שר התחבורה למנות אותו מחדש לתקופה נוספת; הארכה לתקופת כהונה שלישית תהיה טעונה אישור הממשלה.

(1) הוא איננו אזרח ישראלי;

(2) תוך עשר השנים שקדמו להחלטה בדבר מינויו הורשע או נשא עונש מאסר על עבירה שיש עמה קלון;

(3) הינו פושט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית-המשפט.

(ב) לא יתמנה חבר המועצה מי שקשור בעיסקאות מסחריות או קבלניות עם הרשות, או מי שיש לו שליטה בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור; אולם לא יהיו פסולים נציגי גופים ציבוריים או נציגי חברות ממשלתיות בגלל זה בלבד שהגופים או החברות שהם מייצגים קשורים כאמור.

(1) התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות לשר התחבורה;

(2) הורשע בעבירה שיש עמה קלון;

(3) הורשע בעבירה על סעיף 14 או סעיף 15;

(4) פשט את הרגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית-המשפט;

(5) שר התחבורה מצא כי חבר המועצה איבד את הכושר הגופני או הנפשי למלא את תפקידיו;

(6) נמצא כי נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, זולת אם קבע שר התחבורה, בהודעה למועצה, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרות;

(7) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו ושר התחבורה, לאחר התייעצות עם יושב-ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;

(8) חדל להיות אזרח ישראלי;

(9) אם הוא עובד המדינה - פרש משירות המדינה.

(ב) חדל חבר המועצה למלא תפקיד בשירות המדינה או בשירות אחר שאותו מילא בעת מינויו, רשאי שר התחבורה להעבירו מכהונתו.

(ב) חבר המועצה שנבצר ממנו, באורח זמני, למלא את תפקידיו, לרבות מי שהושעה לפי סעיף 12, רשאי שר התחבורה למנות לו ממלא מקום עד שובו לתפקידיו.

(ב) הודעה על היתר לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

(1) יודיע על כך ליושב-ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, בדרך ובתנאים שיפורטו בתקנות;

(2) לא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 14.

(ג) לא יראו כעיסקה או כענין שסעיף קטן (א) חל לגביהם עיסקה או ענין של גוף ציבורי או חברה ממשלתית שאותו חבר המועצה מייצג אותם.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר התחבורה, בהתייעצות עם שר האוצר, להורות על הענקת גמול סביר ליושב-ראש המועצה² , לממלא-מקומו או לסגנו, ואם ראה נסיבות מיוחדות לעשות כן - גם לחבר המועצה הממלא תפקיד של יושב-ראש ועדה שהיא הקימה 2 , ובלבד שקבע תחילה בצו ובהתייעצות כאמור את השיעור המירבי של הגמול שישולם לנושא התפקיד הנדון.

(ג) הודעה על הענקת גמול לפי סעיף זה תפורסם ברשומות 3 .

(ב) המנין החוקי בישיבות המועצה יהא רוב חברי המועצה כשביניהם היושב-ראש שלה, ממלא-מקומו או סגנו; לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, רשאי היושב-ראש, ממלא-מקומו או סגנו לדחות את הישיבה בשלושים דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים ובנוסף עליהם היושב-ראש, ממלא-מקומו או סגנו.

(ג) משנפתחה ישיבת המועצה במנין חוקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש מחברי המועצה ובנוסף עליהם היושב-ראש, ממלא-מקומו או סגנו.

(ד) ראתה המועצה שיש לעשות כן בשל דחיפות הענין, רשאית היא לקבל החלטה במשאל בין חבריה בדרך ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; דינה של החלטה שהתקבלה כאמור כדין החלטה שנתקבלה בישיבת המועצה.

(ה) על פי דרישת שר התחבורה תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו.

(ו) על מנהל הרשות להשתתף בישיבות המועצה.

(ב) נדרש יושב-ראש המועצה לכנס אותה על פי סעיף קטן (א), תתכנס המועצה לישיבה תוך 14 יום מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר, ובאותה ישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים באותה דרישה.

(ג) יושב-ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע זמנן, מקומן וסדר יומן בכפוף להוראות פרק זה.

(ד) החלטת המועצה בישיבה שהתקיימה על פי דרישת שר התחבורה תובא לידיעתו ללא דיחוי.

(ב) המועצה תמנה, באישור שר התחבורה ולאחר שהובאה לפניה המלצת מנהל הרשות, את מנהלי שדות התעופה של הרשות.

(ג) הודעה על מינוי מנהל הרשות ומנהלי שדות התעופה של הרשות תפורסם ברשומות.

(ב) תקופת כהונתו של מנהל הרשות תפקע אם אירע אחד מאלה:

(1) הוא התפטר בהודעה בכתב לשר התחבורה שהוגשה לו באמצעות המועצה;

(2) שר התחבורה, לאחר התייעצות עם המועצה, קבע כי נבצר ממנהל הרשות, דרך קבע, למלא תפקידו, או החליט, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.

(ג) התפטר מנהל הרשות, תיפסק כהונתו כתום 30 יום לאחר הגשת כתב ההתפטרות זולת אם הסכים שר התחבורה למועד קצר מזה.

(ב) מינוי ממלא-מקום למנהל הרשות יובא לידיעת הממשלה, והודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב) תנאי עבודתם של עובדי הרשות ושכרם ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות ובאישור הממשלה.

(ג) המועצה רשאית, באישור שרי התחבורה והאוצר ולאחר שהביאה זאת לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע משרות או סוגים של משרות שעליהן לא תחול הוראת סעיף קטן (ב).

(ב) זכויות עובדי הרשות שהועברו לשירותה הנובעות מעבודתם כעובדי המדינה ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודה בשירות הרשות.

(ג) ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים אשר עובדים שיועברו לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין הממשלה.

(ב) שר התחבורה, בבואו להתקין תקנות לפי חוקי הטיס בענינים הנוגעים לשדות התעופה של הרשות, יתייעץ תחילה עם הרשות.

(ב) תעריפי האגרות יכולים להיות כוללים או מסווגים לפי סיווג כלשהו.

(ג) תעריפי האגרות ייקבעו בשים לב להנחיות שנקבעו בסעיפים 7 ו-40.

(ד) האמור בסעיף זה לא יתפרש כגורע מסמכות הרשות לתת שירות ולגבות בעדו תשלום אף אם לא נקבעה לאותו שירות אגרה בתקנות, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות.

(ב) שר התחבורה רשאי לדרוש מהרשות שתקבע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא העבירה הרשות כללים כאמור לאישור שר התחבורה תוך תקופה שיקבע ושלא תפחת מ-90 יום מהיום שבו נדרשה הרשות לעשות כן, רשאי שר התחבורה לקבוע את הכללים במקומה.

(ג) לא יאשר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ולא יקבע כללים, לפי סעיף זה, לעניין הפעלתם או בטיחותם של שדות תעופה, אלא בהתייעצות עם רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005.

(ב) הרשות רשאית, באישור שר החבורה, לקבוע הסדרים ולהתנות תנאים למתן שירותים, בין בעצמה ובין על-ידי אחרים, לרבות התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחרים לאחר עריכת מכרז.

(ג) הרשות רשאית, לאחר עריכת מכרז, להעניק זכיון למתן שירות שהיא חייבת או מוסמכת לתתו בשדות התעופה של הרשות או באחד מהם.

(ד) התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר כאמור בסעיף קטן (א), והטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, לתקופה של למעלה מעשר שנים - טעונות אישור הממשלה.

(ה) התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, המקנות זכות לחדשן או להאריכן לתקופה נוספת שבצירופה לקודמתה הן עולות יחד על עשר שנים, וכן התקשרות או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות כאמור לתקופה נוספת כאמור - טעונות אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר כאמור בסעיף קטן (א), או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, בדרך הענקת זכיון - טעונות אישור הממשלה; אולם רשאית הממשלה לקבוע סוגים של שירותים נלווים כאמור בסעיף 5(א)(1) שעל הענקת הזכיון לביצועם לא תחול הוראה זו.

(ז) התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר, או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, שלא נתקבל עליה האישור הדרוש לפי סעיף זה - בטלה.

(ב) החכרת מקרקעין שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על עשרים וחמש שנים, והחכרה שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור עשרים וחמש שנים מגמירת חוזה ההחכרה - טעונות אישור הממשלה.

(ג) עיסקה במקרקעין שלא נתקבל עליה האישור הדרוש לפי סעיף זה - בטלה.

(ב) הרשות רשאית לאצול למנהל הרשות ולכל מנהל של שדה תעופה שלה כל סמכות מסמכויותיה, למעט הסמכות לקביעת כללים, תקציבים ותכניות פיתוח כאמור בסעיפים 30 ו-37, הסמכות לעריכת דו"חות שנתיים כאמור בסעיף 38, הסמכות למינוי מנהל הרשות ומנהלי שדות התעופה כאמור בסעיף 22 והסמכויות לפי סעיף 25; כן רשאית הרשות לאצול לאחר מסמכויותיה במידה הדרושה לו לביצוע תפקידיו לפי חוק זה או לפי דין אחר.

(ג) בהגדירה את התפקידים ובאצלה את הסמכויות לפי סעיף זה תקנה הרשות למנהלי שדות התעופה של הרשות את הסמכויות הדרושות להחזקת שדות התעופה שהם מנהלים, לניהולם ולהפעלתם.

(ד) אצילת סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לענין סעיפים 28 ו-29 טעונה אישור שר התחבורה.

(ב) תכנית פיתוח ותקציב פיתוח, וכן תקציב שוטף שהוצאותיו אינן מתכסות במלואן על-ידי הכנסות הרשות - טעונים אישור הממשלה.

(ג) הרשות רשאית להגיש כאמור, בנוסף על תכנית ותקציב שנתיים, תכנית ותקציב פיתוח למספר שנים.

(ד) תקציב שאינו טעון אישור הממשלה לפי סעיף זה יובא לידיעתה.

(ה) נוצר גרעון בביצוע תקציב שוטף שלא היה טעון אישור הממשלה לפי סעיף קטן (ב) בסכום העולה על מה שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר האוצר, או עלה הגרעון בתקציב השוטף שאישרה הממשלה כאמור על הגרעון הקבוע באותו תקציב, תביא הרשות את דבר הגרעון שנוצר לידיעת שרי התחבורה והאוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת העסקים שבה נוצר הגרעון.

(1) מאזן הקרנות כאמור בסעיף 40;

(2) דו"ח בעניין יעוד עודפי הכנסות של הרשות ושל כל אחד משדות התעופה שלה;

(2א) דוחות כספיים כאמור בסעיף 38א;

(3) דו"ח המשאבים ואופן השימוש בהם;

(4) סקירה המשקפת את ביצועם של התקציב השוטף ושל תקציב הפיתוח של הרשות באותה שנת עסקים;

(5) סקירה על פעולותיה אותה שנה.

(ב) הוראות סעיפים 171 ו-172 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות), לעניין עריכת דוחות כספיים, החלות על חברה שאינה תאגיד מדווח, יחולו בשינויים המחויבים על הרשות, בכפוף להוראות חוק זה.

(ג) הדוחות הכספיים של הרשות יאושרו בידי המועצה, ייחתמו בשמה ויוגשו לשר התחבורה ולשר האוצר, לא יאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 38.

(ב) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם, הוא יהיה רשאי להשתתף בכל ישיבת מועצה או ועדה מוועדותיה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת מועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ג), ויחולו עליו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות.

(ג) רואה החשבון המבקר חייב, על אף כל דין אחר, למסור למועצה, לשר התחבורה או לשר האוצר, לפי דרישתם, ידיעות על ענייני הרשות, לערוך ברשות ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה; נודע לרואה החשבון המבקר, אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, ידווח על כך לשר התחבורה, לשר האוצר ולמועצה; יושב ראש המועצה יזמן, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו כאמור.

(ד) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הרשות וכלפי שר התחבורה ושר האוצר לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין באמור בהוראה זו כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

(ב)4 התשלום השנתי יהיה בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים, מחשבון ההון של הרשות, והוא ישולם בשנים עשר תשלומים חדשיים, ב-14 בכל חודש, בתוספת הפרשים למדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) מן המדד היסודי עד המדד החדש; לענין זה, "המדד היסודי" - המדד הממוצע בשנת הכספים 1987, ו"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני כל יום תשלום.

(ג) אם בשנה פלונית יהיו הן הריבית התחשיבית והן תקבולי הרשות מריבית גבוהים מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב) כשהוא צמוד כאמור בו, יוגדל הסכום השנתי לסכום הריבית התחשיבית או לסכום תקבולי הרשות מריבית, לפי הנמוך; לענין זה -

(3) לצורך החישוב לפי סעיף זה יהיו סכומי הריבית התחשיבית ותקבולי הרשות מריבית צמודים למדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תאריך המאזן של שנת הכספים הקודמת עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום.

(ד) השר ושר האוצר, לאחר התייעצות ברשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות בצו את סכום התשלום השנתי.

(2) על אף האמור בפסקה (1), בחישוב התמלוגים כאמור באותה פסקה, בעבור כל שנה החל משנת 2023 יופחת מהרווח השנתי הנקי החזר קרן מילוות מותר בניכוי, ובלבד שהסכום הכולל שיופחת לפי הוראות פסקה זו לא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים חדשים; ואולם, עלה מספר הנוסעים מישראל או אליה דרך נמל התעופה בן-גוריון על 24 מיליון נוסעים, בשנה מסוימת, לא יופחת החזר קרן מילוות כאמור מהרווח השנתי הנקי בחישוב התמלוגים בעבור כל שנה מאותה שנה ואילך.

(ב) תמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו עד יום 31 ביולי של כל שנה, בעד השנה הקודמת.

(ג) סברה המועצה בשנה מסוימת, כי יש חשש סביר שתשלום התמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) ימנע מהרשות לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות או הצפויות, תפנה המועצה לשר התחבורה ולשר האוצר, עד 30 ביוני של אותה שנה, בבקשה להפחית את שיעור התמלוגים הקבוע בסעיף קטן (א); פנתה המועצה כאמור, רשאים שר התחבורה ושר האוצר, להורות על הפחתת שיעור התמלוגים האמור, אם שוכנעו כי קיים חשש כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יודיעו על כך השרים לוועדת הכספים של הכנסת ויפרסמו הודעה ברשומות בדבר שיעור התמלוגים המופחת.

(ד) בסעיף זה -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתו של חוק רשות שדות התעופה (תיקון מס' - 12 הוראת שעה), התשפ"א-20207 , ועד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), רשאית הרשות, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות הן למטרות פיתוח והן לשם מימון הפעילות השוטפת של הרשות ולהנפיק למטרות אלה איגרות חוב, ובלבד שהסכום הכולל של המילוות שתקבל הרשות בתקופה האמורה ושל איגרות החוב שתנפיק באותה תקופה לא יעלה על 3.1 מיליארד שקלים חדשים; המילוות ותנאיהם והנפקת איגרות החוב ותנאיהן טעונים את אישור הממשלה; אישורים לפי סעיף קטן זה יינתנו לפי הצעת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר ובשים לב בין השאר למצבה הכספי של הרשות ולצפי לעניין יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לפי תנאי המילוות ואיגרות החוב, וכן לצפי לעניין היקף הפעילות בענף התעופה.

(ב) לא ישולם סכום מכספי הרשות אלא על פי תקציב שאושר ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטת המועצה שאושרה בידי שר התחבורה.

(ב) חובת ההעברה האמורה בסעיף קטן (א) לא תחול לענין מניות של המדינה בכל תאגיד המפעיל בשדה תעופה של הרשות שירותים שהרשות חייבת או רשאית לתתם לפי סעיף 5 ושהפעלתם היא מטרתו העיקרית.

(ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים שהוקצו לשדות התעופה של הרשות, לפי שנקבע בתקציב השוטף ובתקציב הפיתוח לגבי כל שדה תעופה, עד לסיום שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה.

(ג) עד לסיום שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה, המסגרת התקציבית לפעולות הרשות תהיה לפי שנקבע בתקציב המדינה לאותה שנה, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

(ב) סכומים שהעמיד אוצר המדינה לצרכי פיתוח לרשותם של שדות התעופה שיעברו לפי חוק זה לרשות והותנה שיוחזרו להכנסותיה הכלליות של המדינה, יראו אותם, במידה שלא הוחזרו ערב תחילתו של חוק זה, כאילו ניתנו לרשות כהלוואה באותו יום ובתנאים שייקבעו בהסכם כאמור לפי סעיף קטן (א).

(ב) במילוי תפקידיה לפי סעיף 5(א)(2) תפעל הרשות על פי הוראות שר התחבורה שיינתנו לה לאחר התייעצות עם המועצה.

(1) חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), התשי"ז-1957;

(2) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(3) פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ב) הממשלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאית לקבוע הוראות נוספות כדי להתאים את הוראות החוק האמור למבנה הרשות.

(ב) גרע שר התחבורה לפי סעיף זה שדה תעופה פלוני מהתוספת, רשאית הממשלה, אם ראתה שמן הצדק לעשות כן, להורות שנכסי הרשות המשמשים אותו שדה תעופה, כולם או מקצתם, יוקנו למדינה במועדים ובתנאים שתקבע, בתמורה או בלעדיה; נכסים שהוקנו כאמור יירשמו על שם המדינה בכל פנקס המתנהל על פי חיקוק.

(ג) הוסיף שר התחבורה שדה תעופה לתוספת, יחולו הוראות סעיף 26 והוראות פרק ז' כאילו במקום יום תחילתו של חוק זה בא יום תחילתו של הצו שעל פיו הוסף שדה התעופה לתוספת.

(1) הוצאה של הרשות, לרבות תשלום, הפרשה, הפקדה או הוצאה של הרשות שעליה לרשמה בספריה (להלן - הוצאה של הרשות), בשל שנת מס הקודמת לשנת המס 1997, לא תותר בניכוי לענין הפקודה;

(2) (א) הכנסה של הרשות שהופקה או שנצמחה החל בשנת המס 1997, תתחייב במס אף אם נתקבלה קודם לשנת המס 1997;

(ב) הכנסה של הרשות שהופקה או שנצמחה לפני תחילת שנת המס 1997 לא תתחייב במס אף אם נתקבלה לאחר תחילת שנת המס 1997;

(3) לענין סעיף 23 לפקודה ולענין ההגדרה "יתרת מחיר מקורי" שבסעיף 88 לפקודה, יראו כאילו הותרו ניכויי פחת של נכסי הרשות בשנות המס שבהן היתה הרשות פטורה ממס בגובה הפחת הנצבר המתואם; לענין זה, "הפחת הנצבר המתואם" - סך כל הפחת בשל נכס של הרשות שנרשם בספרי הרשות כשהוא מתואם ליום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים;

(4) לענין סעיף 21 לפקודה ובמקום ההגדרה "מחיר מקורי" שבסעיף 88 לפקודה בנוגע לנכס שהגיע לידי הרשות לפני תחילת שנת המס 1997, ייחשב המחיר המקורי של נכס כאמור כעלות המתואמת של הנכס ליום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים; אולם לגבי זכויות במקרקעין כמשמעותן בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק מס שבח), שעל מכירתן מוטל מס שבח או שהיה מוטל אילולא קיומו של פטור לפי החוק האמור, יהיה המחיר המקורי - שווין ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996);

(5) במקום ההגדרה "יום הרכישה" שבסעיף 88 לפקודה בנוגע לנכס שהגיע לידי הרשות לפני תחילת שנת המס 1997, יהיה "יום הרכישה" יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996).

(ב) על אף הוראות סעיף 6(ז) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985, לענין רווח או הפסד ממימוש ניירות ערך שהם נכסים קבועים של הרשות, ההגדרה "המחיר המקורי המתואם" תיקרא כאילו במקום "1991" נאמר בה "1996".

(ג) לענין הוראות חוק מס שבח בנוגע לזכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין שרכשה הרשות לפני יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996) (להלן - היום הקובע), יהיה "שווי הרכישה" השווי ביום הקובע, ו "יום הרכישה" - היום הקובע.

(ד) המנהל, כהגדרתו בפקודה, רשאי לפטור את הרשות ממס המוטל על הכנסה כאמור בסעיף 2(4) לפקודה, או על הכנסה כאמור בסעיף 6 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985, לעניין התקופה שבה היה הסעיף האמור בתוקף, שהופקה עד שנת המס 2021, והכול בשל סכומים שיועדו על ידה להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובלבד שסכומים אלה וכן הריבית, הפרשי ההצמדה והרווחים האחרים שמקורם בסכומים אלה הופקדו בקופת גמל מרכזית לקצבה כאמור, לפני יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).