א. שם החוק המוצע

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), תשע"ה – 2015

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג – 2002 (להלן – החוק), פורסם ביום 29 בדצמבר 2002 (ס"ח התשס"ג, עמ' 216) ונועד בעיקרו לקבוע הסדר ארצי אחיד בכל הנוגע לפיקוח על כלבים ולהחליף את ההסדרים הפרטניים השונים הקבועים בחוקי העזר של הרשויות המקומיות. תחילתו של החוק נדחתה ליום 1 באוקטובר 2004.

החוק קובע הסדר מקיף לעניין החזקתם של כלבים בישראל והוא כולל, בין היתר, חובת רישוי להחזקת כלב, חובת סימון כלבים בשבב אלקטרוני והגבלות לעניין הוצאת כלבים אל מחוץ לחצרי המחזיק בהם. על פי החוק הוקם מרכז ארצי לרישום כלבים ונקבעו חובות דיווח ומסירת מידע למרכז הרישום ולרופא וטרינר עירוני.

מטרת החוק המוצע לתקן את החוק הקיים במספר נושאים, בעקבות הניסיון שהצטבר מאז כניסת החוק לתוקף. תזכיר חוק הכולל את עיקרי החוק המוצע הופץ על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2009.

 

ג. עיקרי החוק

 

סעיף 1 – תיקון הגדרת כלב מסוכן.

לפי סעיף 1 לחוק, כלב מסוכן הוא  כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך נשיכה שגרמה לחבלה, כלב השייך לגזע מסוכן או כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיסיות לאלו של כלב השייך לגזע מסוכן. רשימת הגזעים המסוכנים מופיעה בתוספת לחוק ומונה 8 גזעים.

כלב שהוכרז כמסוכן נרשם ככזה במרכז הרישום וברישיון ההחזקה לפי החוק, והרופא הוטרינר העירוני רשאי לקבוע לגביו הוראות ותנאים מיוחדים.

נמצא שההגדרה הנוכחית, לפיה כלב שנשך נשיכה שגרמה לחבלה הוא כלב מסוכן, איננה מדוייקת ומביאה למצב בו גם כלבים שאינם מסוכנים לציבור יוגדרו ככלבים מסוכנים. לפי חוק העונשין, תשל"ז – 1977[1], "חבלה" היא מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים. הגדרה זו כוללת  גם התנהגויות רגילות של כלבים, שאינן בעלות אופי תוקפני, כגון במהלך משחק. על כן מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי רק כלב שנשך נשיכה שגרמה לחבלה הפוגעת קשות או לתמיד בגוף הנחבל, בבריאותו או בנוחיותו, יוגדר ככלב מסוכן.

 

סעיפים 1 ו- 6  - הוראות מיוחדות לכלבי רועים

מוצע להוסיף לחוק הגדרה של "כלב רועים", המשמש דרך כלל לליווי בעלי חיים במרעה, אליו וממנו. נמצא, כי החוק הקיים, הקובע, בסעיף 11 חובת החזקת כלב בשטח ציבורי ברצועה, אינו מתאים למאפיינים המיוחדים שבפעילותם של כלבי הרועים, המשמשים לליווי בעלי חיים במרעה, מבלי שהם קשורים ברצועה, בין בלוויית בעליהם ובין אם לאו. בהתאם, מוצע לתקן את סעיף 11 (א) לחוק, כך שכלבי רועים יהיו פטורים מקשירה ברצועה בשעה שהם משמשים לליווי בעלי חיים במרעה, אליו וממנו.

 

 

לעניין הגדרת "מפקח" ו"רופא וטרינר עירוני" יובהר כי על פי החוק הקיים, ניתן למנות כמפקחים לפי החוק רק עובדי רשויות מקומיות. בנוסף, "רופא וטרינר עירוני" הוא רק  מי שמונה כרופא וטרינר עירוני לפי פקודת הכלבת, 1934, ביחס לכלבים שבתחום הרשות המקומית שבאחריותו. זאת בשל התפיסה העקרונית העומדת בבסיס החוק, לפיה סמכויות הפיקוח והרישוי לפי החוק יופעלו באמצעות הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות.

בתקופה שמאז כניסת החוק לתוקף נמצא כי יש צורך להעניק סמכויות פיקוח ורישוי לפי החוק גם לעובדי מדינה, וזאת כדי לבצע פעולות לפיקוח ולאכיפת החוק גם באזורים שאינם שייכים לרשות מקומית כלשהיא, בקשר למעשים ואירועים הנוגעים למספר רשויות מקומיות וכן לצורך רישוי של כלבי רועים.

בהתאם, מוצע להרחיב את הגדרות "מפקח", כך שתחול גם על עובדי משרד החקלאות שיוסמכו על ידי השר, ואת הגדרת "רופא וטרינר עירוני" כך שתחול גם  על רופא וטרינר ממשלתי לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], תשמ"ה – 1985.  שינוי מוצע זה חייב בחינה מחדש של סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות כיום בחוק, ועדכון ההוראות בעניין. ראו לעניין זה הרחבה בדברי ההסבר לסעיף 10.

לעניין הגדרת "רישיון"  – כאמור, יש להתאים את ההסדרים בחוק למעמדם המיוחד של כלבי הרועים, ולתקן את ההגדרה כך  שתחול גם על רישיון שהונפק על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר לכלב שאינו מצוי בשטח של רשות  מקומית כלשהיא או לכלב רועים.

 

סעיף 2 - פטור מחובת רישיון לכלבים המוחזקים במאורות רשות.

לפי סעיף 2 (א) לחוק, לא יחזיק אדם כלב שגילו עולה על שלושה חודשים, אלא אם כן ברשותו רישיון בר תוקף להחזקת הכלב. לפי סעיף 2(ב), אין חובה להחזיק כלב ברישיון אם הוא מוחזק במיתקן מוגן כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן – חוק צער בעלי חיים). מוצע, לפטור מחובת הרישיון גם כלבים המוחזקים בכלביות עירוניות, המכונות בחוק "מאורות רשות".

מאורות הרשות משמשות לקליטת כלבים משוטטים שחלקם אינם רשומים ומורשים לפי החוק. לרוב הכלבים מוחזקים במאורות הרשות לתקופה קצרה, עד שהרופא הווטרינר העירוני מקבל החלטה לגביהם לפי סעיף 6(ה) לחוק. בנסיבות אלה, אין זה סביר להטיל על הרשויות המקומיות חובה להנפיק רישיון להחזקת כלב, ויש לקבוע פטור מחובת רישיון, בדומה לפטור הקיים לגבי החזקת כלבים במתקנים מוגנים לפי חוק צער בעלי חיים.

 

סעיף 3 – הוספת חובת סימון וחיסון לכלבים המועברים לאימוץ

כאמור, מוצע לקבוע פטור מרישיון להחזקת כלבים כאשר הם מוחזקים במאורות רשות, בדומה לפטור הקיים בחוק לגבי כלבים המוחזקים במתקנים מוגנים.

לצד פטור זה, יש למנוע מצב בו כלבים נמסרים ממאורת רשות או ממתקן מוגן מבלי שהם מסומנים בשבב ומחוסנים כחוק. אשר על כן, מוצע לקבוע בחוק שלא יימסר כלב שגילו 3 חודשים או יותר ממתקן מוגן או ממאורת רשות, אלא אם הוא מסומן בשבב ומחוסן כדין, וכלב שגילו עד 3 חודשים לא יימסר אלא אם כן הוא מסומן בשבב (זאת מאחר וחובת החיסון חלה מגיל 3 חודשים ומעלה).

 

סעיפים 4 ו- 11 – איסור סימון

מוצע לתקן את נוסח סעיף 4(א) לחוק כך שיובהר שסימון כלב על ידי מי שאינו מסמן מוסמך או רופא וטרינר עירוני, הינו אסור. נוסח הסעיף לאחר התיקון יהיה כדלקמן: "לא יסמן אדם כלב אלא אם הוא רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר מוסמך (בחוק זה – המסמן) ואלא באמצעות סימון תת עורי בשבב אלקטרוני שאישר המנהל ".

 בהתאם מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק ולקבוע עונש על הפרת הוראה זו.

 

סעיפים 5 ו-8 – קביעת דרכי מסירת הודעות

בסעיפים  6(ד) ו- 13(ג) נקבע כי יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום. בתקופה שמאז תחילת תוקפו של החוק הופנו למשרד החקלאות שאלות רבות לעניין הדרך הראויה למסור הודעות לפי החוק. בהמשך לכך, בשנת 2010 תוקנו התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ה-2005, ונקבע בתקנות הסדר כללי למסירת הודעות או דיווחים לפי החוק (תקנה 16(ה) לתקנות האמורות).

מאחר ודרך מסירת ההודעות נקבעה בתקנות, ולמניעת חוסר בהירות, יש לתקן את הוראות החוק ולהפנות להסדר הכללי שנקבע בתקנות לעניין זה.

 

סעיף 7 – קביעת הוראות להחזקת כלבים בגנים ציבוריים

חלק מהרשויות המקומיות מעוניינות לקבוע בחוקי העזר שלהן הוראות מיוחדות לעניין גנים ציבוריים, ולעניין החזקת כלבים בגנים ציבוריים. נטען כי קיימים טעמים מיוחדים לקביעת הסדרים נוקשים יותר להחזקת כלבים בגנים ציבוריים, אף אם אין מדובר בכלבים מסוכנים ואף אם הם מוחזקים ברצועה כנדרש לפי סעיף 11 לחוק.

בסיכום דיון מיום 12.3.08 שנערך אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), סוכם שבמסגרת התיקון לחוק יוצע הסדר שיסמיך את ראשי הרשויות המקומיות לקבוע הסדרים מיוחדים שיחולו על גנים ציבוריים, בהתאם לצרכים והמאפיינים המיוחדים בכל רשות מקומית. בהתאם, מוצע ההסדר שבהוראה זו.

לצד ההסדר המוצע, וכדי להבטיח ששימוש בסמכות להגביל כניסת כלבים לגנים ציבוריים לא ייעשה באופן שאינו נותן משקל מספיק להגנה על רווחת הכלבים, מוצע להתנות הפעלתה של סמכות זו בהפעלת סמכות אחרת הנתונה לרשויות המקומיות לפי החוק, היא הסמכות לקבוע אזורים ומועדים בהם לא תחול חובה להחזיק כלבים ברצועה, לפי סעיף 11(ב) לחוק.

 

סעיף 9  - המתת כלב שלא ניתן לתפסו

סעיף 14 לחוק מקנה לשוטר, מפקח או וטרינר עירוני, הבא לתפוס  כלב מכוח סמכות הנתונה לו לפי כל דין, סמכות להמית כלב שמפאת התנהגותו לא ניתן לתפסו בלי שתישקף סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, שלו או של זולתו.

מוצע לסייג סמכות זו ולקבוע שלא ייעשה בה שימוש מבלי שתינתן קודם לכן לבעל הכלב, אם הוא ניתן לאיתור, הזדמנות סבירה בנסיבות העניין למסור את הכלב לידיו של בעל הסמכות.

 

סעיף  10 –  הסמכת מפקחים, סמכויות פיקוח ואכיפה, זיהוי בעלי הסמכויות

מוצע לקבוע, כי ניתן יהיה להסמיך מפקחים לפי החוק גם מקרב עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וזאת לשם שיפור יכולת האכיפה של החוק, ומתן מענה לצרכי האכיפה מקום בו הפיקוח המבוצע על ידי הרשויות המקומיות אינו מספק. הסעיפים המוצעים קובעים הוראות לעניין הסמכת מפקחים מקרב עובדי המשרד ומקרב עובדי הרשויות המקומיות, לפיקוח על ביצוע הוראות החוק. תנאי להסמכת המפקחים הוא שמשטרת ישראל לא התנגדה להסמכתם, שהם קיבלו הכשרה מתאימה ושהם עומדים בתנאי כשירות נוספים שייקבעו בעניין.

סעיפים 15 א ו-15 ב המוצעים, מפרטים את סמכויות הפיקוח והאכיפה שיוקנו למפקחים שיוסמכו לפי החוק, ובכללם סמכות לדרוש מכל אדם למסור שם ומען ולהציג תעודה מזהה, סמכות לדרוש מסירת ידיעות ומסמכים, וסמכויות כניסה למקום כלשהו, למעט בית מגורים, בלא צו של בית משפט. בנוסף, יוקנו למפקחים שיוסמכו לפי החוק, סמכויות לערוך חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), לתפוס חפצים ומסמכים הקשורים לעבירה כאמור ולבקש ולבצע צווי חיפוש בבתי מגורים אם התעורר חשד לעבירה על החוק.

לעניין טיפול בחפצים שנתפסו, יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, כאשר לגבי תפיסת כלבים ימשיכו לחול ההוראות המיוחדות הקבועות בסעיף 13 לחוק.

מוצע לקבוע כי מפקח שיוסמך לפי החוק לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי החוק אלא אם ניתן לזהותו בבירור באמצעות מדים מתאימים, שאינם נראים כמדי משטרה, תג זיהוי ותעודת מפקח.

 

סעיף 11 - עיכוב ביצוע החלטה על המתת כלב או על מסירתו לאחר

סעיף 17 לחוק קובע כי אין בהגשת ערר או עתירה לפי החוק או בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה עוררים, עותרים או מערערים, לפי הענין, אלא אם כן הורה המנהל או בית המשפט אחרת. על פי פרט 19 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, על החלטה של מנהל לפי סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, ניתן להגיש עתירה לבית משפט לענינים מינהליים.

מוצע לקבוע, שהוראה זו לא תחול על החלטות  לגבי המתת כלב או מסירתו לאדם אחר, שתוצאותיהן בלתי הפיכות או כרוכות בסבל רב לכלב ולבעליו.

בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי נכתב ש"אין בהגשת ערר או עתירה לפי חוק זה, או בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה עוררים, עותרים או מערערים, לפי הענין, אלא אם כן הורה המנהל או בית המשפט אחרת", אך למעשה ניתן להגיש עתירה לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, לפיכך מוצע לתקן את סעיף 17(א) ולתקן את הטעות שנפלה בניסוח.

 

סעיף 12 – קביעת עונשים

הוראות רבות בחוק אינן בנות עונשין מכיוון שלא נקבעו להן עונשים. מטרת התיקון המוצע לקבוע עונשים הולמים בגין הפרת הוראות לפי החוק. כן מוצע להוסיף הוראת עונשין מתאימה לעבירה החדשה המוצעת בסעיף 3 לעיל.

 

סעיף 13 – הנחה מאגרה מוגדלת למי שזכאים להנחה מארנונה כללית

בתחילת שנת 2013 נכנס לתוקפו החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 3), התשע"ב -2012, בו נקבע כי על האגרה המשולמת בעד רישיון להחזקת כלב מעוקר או מסורס יווסף סכום של 300 שקלים חדשים בעד רישיון להחזקת כלב שאינו כלב כאמור (להלן- אגרה מוגדלת).

מאז כניסתו לתוקף של התיקון לחוק התקבלו במשרד פניות רבות של אזרחים שביקשו הקלה או פטור מתשלום האגרה המוגדלת עקב נסיבות אישיות מיוחדות כגון נכות, מצב משפחתי מיוחד וכיוצא באלה. יצוין כי בתיקון האמור נקבעו הוראות בעניין פטור מתשלום אגרה מוגדלת, אך הוראות אלה כוללות פטור עקב נסיבות אישיות כאמור.

מטרת ההוראה המוצעת היא לקבוע מנגנון של הנחה מאגרה רישיון מוגדלת לכלבים שאינם מעוקרים או מסורסים, במקרה שמתקיימות בבעל הכלב נסיבות אישיות מיוחדות. מוצע להצמיד את הזכאות להנחה מהאגרה המוגדלת להנחה מארנונה על פי דיני הארנונה, כך שמי שזכאי להנחה מארנונה בתחום אותה רשות מקומית, עקב נסיבות אישיות שלא קשורות לסוג הנכס בו הוא מחזיק, יהיה זכאי להנחה באותו שיעור מהאגרה המוגדלת.

מנגנון זה מוצע מכיוון שמדובר באגרות המשולמות לרשויות המקומיות, בהתאם לקריטריונים המיושמים ברשויות מקומיות כדבר שבשגרה.

 

סעיף 14 – הוצאות לכידת כלב

סעיף 21 לחוק קובע כי בעליו של כלב, שכלבו הועבר למאורת הרשות, ישא בהוצאות הובלתו, החזקתו במאורת הרשות, הזנתו והטיפול בו, בהתאם לכללים שיפרסם המנהל. החוק אינו קובע כיום שבעל הכלב ישא בהוצאות לכידתו של הכלב, על אף שמדובר בהוצאה הכרחית ונפרדת. אשר על כן מוצע לתקן את החוק ולקבוע במפורש שבעל הכלב יישא גם בהוצאות לכידת הכלב.

 

סעיף 15 – ביטול הוראות סותרות בחוקי עזר

סעיף 23(א) לחוק קובע כי חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו. עקב כך, נותרו בתוקפם חוקי העזר ברשויות המקומיות, אשר הסדירו עד לחקיקת החוק את נושא הרישוי והפיקוח על כלבים. כעת, שנים רבות לאחר כניסת החוק לתוקף, ובהתאם לסיכום דיון שנערך אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ביום 12.3.08, מוצע לקבוע במפורש כי הוראות בחוקי עזר העוסקות בתחומים החופפים להסדרים לפי החוק בטלות.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 1, 2, 4, 6, 11, 13, 14, 15, 17 18, 20 ו- 21 לחוק. יוספו סעיפים 2א, 11א, 15א, 15ב, 15ג  ו- 23א לחוק.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי

נראה כי לחוק המוצע אין השפעה על תקציב המדינה או על ההיבט המנהלי.

תתכן השפעה חיובית עקיפה כתוצאה מהגברת יכולת האכיפה, אך לא ניתן להעריך את היקפה.

 

ו. לחוק המוצע אין השפעה על תקן המשרד הממונה על ביצועו     

ז. להלן נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התשע"ה - 2015