חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 1

(1) דבר הקשור בהפעלת כלי-הטיס ובשירותים הדרושים להפעלתו;

(2) השירותים המוצעים באמצעות כלי-הטיס;

(3)-(5) (בוטלו);

(6) היעדים שאליהם או מהם מותר לבעל הרישיון לפעול;

(7) (בוטלה);

(8) תעריפי דמי הנסיעה, דמי ההובלה ותשלומים אחרים שיידרשו והבאתם לידיעת הציבור;

(9) הטסתם של נוסעים שאורגנו או התארגנו בקבוצות;

(10) הדרכים והאמצעים שבהם יבטיח בעל הרשיון תשלום פיצויים בעד נזק, לרבות נזק לצד שלישי, שנגרם עקב הפעלת כלי-הטיס;

(11) (בוטלה);

(12) תנאים שתכליתם שמירה על הדדיות עם מדינה אחרת הנוגעת בדבר.

(א1) קביעת תנאים ברישיון לפי הוראות סעיף קטן (א), שלא בהתאם לבקשה שהגיש מבקש הרישיון או קביעת תנאים כאמור בהתאם לבקשה שהגיש מבקש הרישיון שיש בהם כדי לפגוע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, ברווחת ציבור המשתמשים או בתועלת המשק, תיעשה בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית.

(ב) השר רשאי, לפי שיקול דעתו, לשנות את תנאי הרשיון, להוסיף עליהם, לבטלם או להשעות את תקפם לתקופה שיקבע (בסעיף זה - שינוי תנאים), ובלבד ששינוי תנאים שלא לפי בקשה מאת בעל הרישיון וכן דחיית בקשתו של בעל רישיון, כולה או חלקה, לשינוי כאמור, ייעשו בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית.

(ג) השר יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה, ככל הניתן בנסיבות הענין, באופן שלא יפגע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, לטובת רווחת ציבור המשתמשים ולתועלת המשק.

(1) מתן הרשיון עלול לפגוע בהסדר משק התעופה או בתיכנונו;

(2) מתן הרשיון עלול לפגוע בבטחון המדינה;

(3) מתן הרשיון אינו תואם הסכם בין-לאומי בעניני תעופה אזרחית שבין ישראל לבין מדינת-חוץ או הסכם שבין חברה ישראלית לבין חברת-חוץ שאושר על ידי השר לענין חוק זה, או שהרשיון עשוי לפגוע בביצועם של הסכמים כאמור;

(4) אין ברשותו של מבקש הרשיון ציוד וצוות מתאימים ומספיקים, או שאין הוא מסוגל לנהל את מבצעיו באופן שיבטיח דרגה גבוהה ביותר של בטיחות, רציפות, סדירות, יעילות או נוחות לציבור;

(5) הטיסה עשויה לפגוע בבטיחות הציבור, בבריאותו, או בבטיחות הטיס, או שיש בה כדי לסכן את הציבור בדרך אחרת.

(6) מתן הרישיון עלול להביא לתחרות בלתי הוגנת בענף התעופה האזרחית בשל קביעת מחיר לשירותי תעופה הנמוך מן המחיר ההוגן.

(ב) השר יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), ככל הניתן בנסיבות הענין, באופן שלא יפגע בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, לטובת רווחת ציבור המשתמשים ולתועלת המשק.

(1) לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה מהוראות כל דין החל על הפעלת כלי הטיס;

(2) אין הפעלת כלי הטיס מתנהלת בבטיחות, ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור;

(3) קיים נימוק מן הנימוקים שבגללם רשאי השר לסרב לתת רשיון לפי חוק זה.

(ב) חברי הוועדה המקצועית יהיו המפורטים להלן:

(1) המנהל הכללי של משרד התחבורה;

(2) המנהל;

(3) המנהל הכללי של משרד התיירות;

(4) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;

(5) הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

(ג) כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) רשאי למנות נציג מטעמו מבין העובדים הבכירים במשרדו, שיהיה חבר הוועדה המקצועית במקומו.

(ד) בדיוני הוועדה המקצועית הנוגעים לחוות דעת בעניין היתרי הפעלה, ישתתף, במקום המנהל, נציגו כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) הוראות סעיפים 3, 5 ו–8 לענין קבלת חוות דעת מהוועדה המקצועית יחולו לגבי רישיון להפעלה של כלי טיס גדול לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בהפעלה מסחרית.

(ג) בסעיף זה, "כלי טיס גדול" - כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 קילוגרמים.

(א1) (1) המנהל לא ייתן היתר הפעלה, אלא אם כן התחייב מבקש ההיתר למנות אדם מטעמו לשם סיוע לנוסעים לממש את זכויותיהם בהתאם להוראות חוק פיצוי וסיוע, בכל טיסה שהוא מפעיל, שיהיה נוכח בשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן של הטיסה, ועד תום 30 דקות לאחר המראתה.

(2) החובה למנות אדם לפי הוראות פסקה (1) תחול גם בשדה תעופה מחוץ לישראל, לגבי טיסה לישראל, ובלבד שהונפק לנוסע כרטיס טיסה הלוך ושוב לטיסה מישראל ואליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים.

(3) בסעיף קטן זה —

(ב) (1) המנהל לא ייתן היתר הפעלה למפעיל זר, אלא אם כן מינה המפעיל נציג בישראל מטעמו, המורשה לפעול בשמו בהליכים לפי חוק זה ולפי חוק הטיס, וכן לקבל בשמו ובעבורו כתבי בי–דין בכל הליך.

(2) בעל היתר הפעלה יודיע למנהל על החלפת נציגו בנציג אחר או על כל שינוי בפרטי הנציג; המנהל רשאי להורות לבעל היתר הפעלה להחליף את נציגו.

(3) רשות התעופה האזרחית תפרסם באתר האינטרנט שלה את פרטי הנציגים של מפעילים זרים, ותעביר פרטים אלה לרשות שדות התעופה שהוקמה לפי חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, לצורך פרסומם באתר האינטרנט של רשות שדות התעופה.

(ג) המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה תנאים להפעלה בישראל לגבי כל אלה:

(1) כלי הטיס שבעל ההיתר מורשה להפעיל;

(2) סוגי השירותים המוצעים באמצעות כלי הטיס;

(3) מספר הנוסעים או משקל המטען שבעל ההיתר מורשה להוביל;

(4) קיבולת המושבים או קיבולת המטען בכלי הטיס;

(5) תדירות השירותים שיינתנו ולוח הזמנים לנתינתם;

(6) הפעלת כלי טיס שאינם בבעלות המפעיל;

(7) תנאים שתכליתם שמירה על הדדיות עם מדינה אחרת הנוגעת בדבר;

(8) כל תנאי אחר שקבע השר לעניין זה.

(ד) השר רשאי לקבוע סוגי הפעלות מסחריות שלא נדרש לגביהן היתר הפעלה, ובלבד שבידי המפעיל רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 18 לחוק הטיס, או רישיון מקביל מהרשות המוסמכת במדינת המפעיל כהגדרתה בחוק האמור.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למתן היתר הפעלה, חידושו, תקופת תוקפו, תנאיו, צורתו, כללי החזקתו וכן הוראות לעניין אגרות שישולמו בעד מתן ההיתר או חידושו.

(ו) הוראות סעיפים 3(א1) עד (ג), 5, 8 ו–8ב החלות לגבי רישיון, יחולו לגבי היתר הפעלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר, תהיה נתונה למנהל;

(2) סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר התיירות, תהיה נתונה למי ששר התיירות הסמיכו לעניין זה.

(ב) מפקח או מי שהוסמך על ידיו לענין זה רשאי להיכנס לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים, על מנת לבדוק אם נתקיימו הוראות חוק זה והוראות הסעיפים 19-22 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים) יחולו על כניסה כאמור, בתיאומים לפי הענין.

(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות.

(ב) המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום השווה ל–150 אחוזים מהסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:

(1) מפעיל ישראלי שהפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה רישיון, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2) מפעיל ישראלי או מפעיל זר שהפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה היתר הפעלה, בלא היתר הפעלה, בניגוד להוראות סעיף 8ג.

(ג) המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה בגובה הסכום הבסיסי, על כל אחד מאלה:

(1) בעל רישיון שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורט בסעיף 3(א)(1) עד (12);

(2) בעל היתר הפעלה שהפר תנאי מתנאי היתר ההפעלה המפורט בסעיף 8ג(ג)(1) עד (7).

(ד) המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום השווה ל–50 אחוזים מהסכום הבסיסי, על בעל היתר הפעלה שעשה אחד מאלה:

(1) החליף את נציגו ולא הודיע על כך למנהל, או לא הודיע למנהל על שינוי בפרטי הנציג, בניגוד להוראות סעיף 8ג(ב);

(2) הפר את הוראות המנהל בדבר החלפת נציג שמונה מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 8ג(ב);

(3) הפר תנאי מתנאי ההיתר שנקבע לפי סעיף 8ג(ג)(8).

(ה) מפעיל ישראלי שהפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה גם רישיון וגם היתר הפעלה, ובאותה הפעלה הפר תנאי ברישיון שנקבע גם כתנאי בהיתר ההפעלה, או הפר תנאי ברישיון לעניין היעד שאליו או ממנו מותר לו לפעול ובאותה הפעלה הפעיל כלי טיס בלא היתר הפעלה לאותו יעד, יוטל עליו עיצום כספי אחד בשל הפרות כאמור, לפי הגבוה.

(ו) (1) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), אלא לפי הוראות פסקה (2).

(2) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף זה, בשיעורים שיקבע.

(ז) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 150 והוראות סימן ב' בפרק י' לחוק הטיס, בשינויים המחויבים.

(ח) על אף האמור בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי סעיף זה.

(2) המפעיל כלי-טיס בהפעלה מסחרית בתוך שטח המדינה ללא רשיון בר-תוקף לפי חוק זה או שלא בהתאם לתנאי הרשיון, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 10,000 לירות.

(3) (נמחקה).

(ב) בהטלת עונש לפי סעיף זה יתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, על הישנות הטיסות שבוצעו ועל מספר הנוסעים שהוטסו, שלא בהתאם לחוק זה.

(ג) היה הנאשם בעבירה לפי סעיף זה חבר בני-אדם המואגד בחוץ-לארץ ושאיננו רשום בישראל על פי כל דין, מותר למסור כל הזמנה וכל מסמך אחר לענין הליכים לפי חוק זה למורשהו המוסמך בישראל, ובאין מורשה כאמור - לקברניט של כלי הטיס, וכל מסירה כאמור תיראה כמסירה כדין לחבר בני-האדם האמור.

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

(ב) בית המשפט רשאי לצוות כאמור אף שלא בפני החשוד בעבורה, אם היה סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי צו-עיכוב שניתן שלא בפניו, רשאי, לא יאוחר מהיום החמישי לאחר שהצו הגיע לידיעתו וכל עוד לא הוגשה הבקשה לאישורו, לבקש את ביטולו מבית המשפט שנתן את הצו או שבתחומו ניתן הצו, הכל לפי הענין.

(ג) בדיון בבקשות לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לאשר את הצו, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או להחליט בדרך אחרת.

(ב) הוגשה תביעה פלילית כאמור, יפקע צו העיכוב עם גמר דינו של הנאשם, ואם הוטל עליו קנס - עם תשלום הקנס, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת.

(ב) המנהל רשאי להסמיך עובד מעובדי רשות התעופה האזרחית בסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכה כאמור, ובכלל זה פירוט העניינים שלגביהם ניתנה ההסמכה, תפורסם ברשומות.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי-דין להליכים לפי הסעיפים 13, 15 ו-16.

(ג) לא יותקנו תקנות לפי חוק זה שיש בהן כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בתחרות בענף התעופה האזרחית ובקידומה, ברווחת ציבור המשתמשים או בתועלת המשק.