חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א-1971 1

"מדינת הרישום" , לענין כלי-טיס - המדינה שבה הוא רשום, ואם מדינות בעלות האמנה הקימו, לצורך התובלה האווירית, ארגוני-הפעלה משותפים, או גופי-הפעלה בין-לאומיים, ואין כלי-הטיס המשמשים לכך רשומים במדינה מסויימת - יראו כמדינת-הרישום את המדינה שבין מדינות אלה, שהן ציינו אותה לענין זה ומסרו עליה הודעה לארגון התעופה האזרחית הבין-לאומית, כאמור בסעיף 18 לאמנה;

(1) שטחים הכפופים לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של המדינה;

(3) שטחים הנתונים לפיקוחה האווירי של המדינה מכוח הסדרים שקבע הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית;

(1) עבר עבירה לפי פרק ג';

(2) בשטח ישראל או מחוצה לו, עבר עבירה בתוך כלי-טיס ישראלי או לגבי אדם או נכס המצוי בו;

(3) בשטח ישראל, בתוך כלי-טיס שאינו ישראלי, עבר עבירה לגבי אותו כלי-טיס או לגבי אדם או נכס המצוי בו;

(4) מחוץ לשטח ישראל, בתוך כלי-טיס שאיננו ישראלי, עבר עבירה נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל המצוי בו, או נגד נכס של אזרח ישראלי או תושב ישראל באשר הוא נכס כאמור, או נגד בטחון מדינת ישראל;

(5) הוצא מכלי-טיס בשטח ישראל לפי סעיפים 8 או 9 לאחר שביצע בו עבירה, ואותה עבירה היתה בת-עונשין בישראל אילו בוצעה בכלי-טיס ישראלי.

(ב) הסמכויות הנתונות לקברניט כלי-טיס בסעיף-קטן (א) נתונות לו גם אם היה לו יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי-הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה שלדעת הקברניט מהווה עבירה על פי כל דין הקיים במדינת הרישום.

(ב) כל אדם בכלי-טיס רשאי לסייע לקברניט או לאיש-צוות אחר בנקיטת אמצעי-בטחון, אם הקברניט או איש-הצוות האחר הרשהו לכך.

(ג) אדם בכלי-טיס רשאי לנקוט אמצעי-בטחון כנגד אדם אחר, אם יש יסוד סביר להניח כי יש בהם צורך חיוני תכוף כדי להגן על בטחון כלי-הטיס או בני-האדם או הרכוש שבו, ובלבד שבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה ולא הפר הוראות שניתנו על ידי הקברניט או מטעמו.

(ב) סעיף זה לא יחול על קברניט בכלי-טיס צבאי.

(1) הרשות המוסמכת של המדינה שבה נחת כלי-הטיס מסרבת לבקשת הקברניט להתיר ירידת האדם לשטח אותה מדינה או לקבלו לידיה, או שהיא מסכימה לבקשת הקברניט להשאיר את האדם בכלי-הטיס;

(2) המדינה שבה נחת כלי-הטיס אינה בעלת האמנה, והרשות המוסמכת בה אינה דורשת להוריד את האדם או למסרו לידיה;

(3) האמצעים ננקטו נגד האדם כדי לאפשר מסירתו לרשות המוסמכת בישראל או לרשות המוסמכת במדינת הרישום;

(4) האדם מסכים להמשיך ולהישאר עצור בכלי-הטיס.

(ב) ציווה הקברניט על אדם בנסיבות המפורטות בסעיף-קטן (א) לרדת מכלי-הטיס, והאדם לא קיים את צו הקברניט, רשאי הקברניט לאחוז באמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי להוריד אותו מכלי-הטיס.

(ב) מי שנמסר לפי סעיף זה בישראל, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר והסגרה, הכל לפי הענין.

(ג) סעיף זה לא יחול על קברניט כלי-טיס צבאי.

(ב) ההודעה תפרט את נימוקי המסירה או ההורדה ותינתן, בהורדה - עם הורדתו של האדם או עד כמה שאפשר סמוך לה, ובמסירה - לפני הנחיתה או עד כמה שאפשר מיד אחריה.

(ג) סעיף זה לא יחול על קברניט כלי-טיס צבאי.

(1) נוכחותו בישראל דרושה לצרכי הליכים פליליים או הליכי-הסגרה;

(2) לא יצא מישראל תוך זמן סביר, לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן.

(ב) לא יוסגר אדם לפי סעיף זה למדינת הרישום אם לפי דיניה אין להסגיר לישראל, בהעדר הסכם-הסגרה בינה לבין ישראל, אדם שנמסר בהתאם לאמור בסעיף 9 לאמנה, או אם היא אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

(ב) קברניט של כלי טיס הטס מעל שטחה של מדינת ישראל יציית להוראה מהרשות המוסמכת בישראל, להנחית את כלי הטיס בשדה תעופה בשטחה של מדינת ישראל.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ד) בעבירה לפי סעיף קטן (א), תהא זו הגנה לקברניט שלא ציית להוראת הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, אם פעל לפי הוראה של הרשות המוסמכת בישראל.

(ה) בסעיף זה, "הרשות המוסמכת בישראל" - מי שהממשלה מינתה כרשות מוסמכת לענין סעיף זה.

(1) התופס כלי-טיס בכוח, באלימות, באמצעי-מרמה או באיום להפעיל כוח או אלימות, או המשתלט שלא כדין על כלי-טיס;

(2) המחזיק בכלי-טיס או המשתתף מרצונו בהפעלת כלי-טיס, בשליטתו או בהחזקתו, ביודעו כי כלי-הטיס נתפס או השתלטו עליו כאמור בפיסקה (1) או כי באמצעותו מפעילים את השליטה בכלי-טיס אחר שנתפס או שהשתלטו עליו כאמור.

(1) עשה מעשה שגרם או שעלול היה לגרום לפגיעה באדם הנמצא בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו;

(2) הרס מתקן בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוץ לשדה תעופה או גרם לו נזק חמור;

(3) שיבש את שירותי התעופה בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו.

(ב) גרם המעשה האמור בסעיף קטן (א) למותו של אדם, דינו של העושה - מאסר עולם ועונש זה בלבד.

(ב) בעבירה לפי סעיף זה, תהא הגנה אם יוכיח הנאשם אחת מאלה:

(1) המעצר היה על עבירה לפי פרק זה;

(2) המעצר בוצע על פי סמכויות שהוענקו בחיקוק.

(1) קשר או נסיון לעבור עבירה לפי פרק זה;

(2) נסיון של שידול לעבירה כאמור;

(3) סיוע לאחר מעשה העבירה כאמור.

(1) המעשה הוא עבירה לפי חוק זה;

(2) הנוסע או איש-הצוות לא יצא מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;

(3) הנוסע או איש-הצוות יצא מישראל אחרי הנחיתה וחזר אליה מרצונו או הוסגר לישראל בגלל המעשה האמור.

(ב) כלי-טיס שנעברה בו עבירה לפי סעיף 17 ונחת באותה טיסה לאחר מכן בישראל - כלי-הטיס והמטען והכבודה שבו, אשר לולא מעשה העבירה לא היו צריכים להגיע לישראל באותה טיסה, לא יהיו נתונים לתפיסה או לעיקול מכל סוג שהוא בכל הליך עקב אירוע שאירע לפני ביצוע העבירה כאמור, אלא באחת מאלה:

(1) התפיסה או העיקול מבוקשים בעטיו של מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה;

(2) כלי-הטיס, המטען או הכבודה לא הוצאו מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;

(3) כלי-הטיס, המטען או הכבודה הוצאו מישראל אחרי הנחיתה והוחזרו אליה כדין.

(ג) הרשויות המוסמכות בישראל רשאיות שלא לנהוג לפי סעיף זה אם מדינת הרישום של כלי-הטיס שנחת או המדינה שהנוסע נמנה עם אזרחיה, הכל לפי הענין, אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

(1) אין למצוא את העד בישראל;

(2) את העדות גבה שופט, קונסול ישראלי או מי ששר המשפטים הסמיך לכך, הן דרך כלל והן לענין מסויים;

(3) היתה אפשרות לחקור את העד חקירה-שכנגד והדבר אושר על ידי מי שגבה את העדות.