חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977 1

(1) המנחת או המיתקן התעופתי וכל חלק מהם;

(2) כלי טיס המצויים או העשויים להימצא במנחת או במיתקן התעופתי;

(3) בני-אדם או טובין המצויים או העשויים להימצא במנחת או במיתקן התעופתי.

(ב) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהיה כללית או לסוגים של שדות תעופה או מנחתים או לשדה תעופה או מנחת פלוני.

(ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה לגבי שדה תעופה או מנחת פלוני תומצא ככל האפשר גם לבעל המקרקעין שההוראה חלה עליהם או למחזיק בהם; הודעה על מתן ההוראה תפורסם ברשומות, ובה ציון שדה התעופה או המנחת שלגביו ניתנה ההוראה, מקום

(ד) מנהל שדה תעופה או מפעיל מנחת ומי שפועל מטעמם רשאים, לשם ביצוע הוראה לפי סעיף קטן (א), להיכנס למקרקעין שההוראה חלה עליהם ולנקוט את האמצעים הסבירים לביצועה, לרבות הצבת מכשירים וציוד אחר במקרקעין וגידורם.

(ה) לענין סעיף זה, אמצעי בטחון הם אמצעים הנועדים לבטחונם של שדה התעופה או המנחת, של כלי הטיס המצויים או העשויים להימצא בהם או של בני-אדם או טובין המצויים או העשויים להימצא בהם.

(ו) סעיף זה יחול לגבי מכשיר עזר לתעופה ולגבי האחראי על הפעלתו, בשינויים המחוייבים.

(ז) הרואה את עצמו נפגע על-ידי הוראה שניתנה לפי סעיף זה לגבי שדה תעופה פלוני, לגבי מנחת פלוני או לגבי מכשיר עזר לתעופה פלוני, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור שהוקמה לפי הפרק החמישי לחוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת-חירום, התש"י-1949, והפרק האמור יחול על הערעור בתיאומים אלה:

(1) בכל מקום שמדובר ברשות המוסמכת קרי "השר";

(2) בכל מקום שמדובר בצו דיור או בצו תפיסת מקרקעין קרי "הוראה";

(3) בכל מקום שנאמר "הדרוש לכל תכלית מן התכליות הנזכרות בסעיף 3(ב)" קרי "החיוני לבטחון התעופה האזרחית".

(ח) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) והיתה בה הגבלה של השימוש בזכות הנלווית לבעלות במקרקעין שעליהם ניתנה ההוראה, כאמור בסעיף 3(ד) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ישולמו פיצויים מאוצר המדינה כאילו הגבלות אלה הוטלו מכוח הפקודה האמורה, ולענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום המועד של פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, המועד שבו פורסמה ההוראה לפי סעיף קטן (ג); תשלום הפיצויים איננו תנאי מוקדם לשימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (ד).

(ב) איש בטחון או שוטר רשאי להיכנס לכלי טיס, למנחת, למיתקן תעופתי ולמקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6 ולכל מבנה או מיתקן בהם, ולערוך בהם חיפוש, הכל כדי לבדוק אם נתקיימו הוראות חוק זה והתקנות על פיו.

(ג) ראה איש בטחון או שוטר שבתנועתו של כלי טיס על פני הקרקע, בהמראתו או בנחיתתו יש משום סיכון לבטחון התעופה האזרחית או שלא נתקיימה בכלי הטיס הוראה מהוראות לפי פרק זה, רשאי הוא, בתיאום עם יחידת הפיקוח על התעבורה האווירית הנוגעת לענין, לנקוט אמצעים הדרושים כדי לעצור את כלי הטיס או לאסור את המראתו או נחיתתו, הכל כשאין בכך משום סיכון לבטיחות הטיסה.

(ד) על כניסת איש בטחון או שוטר ועל חיפוש, כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודה, בשינויים המחוייבים.

(1) על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 או בכלי רכב אגב כניסת האדם או כלי הרכב לשדה תעופה, למנחת או למיתקן תעופתי או אגב שהייתם שם;

(2) על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 לפני עלייתו לכלי טיס, אגב שהייתו בכלי טיס או בסמוך לירידתו ממנו;

(3) במטען ובטובין אחרים לפני הכנסתם לשדה תעופה,

למנחת או למיתקן תעופתי, לפני העלאתם לכלי טיס, בסמוך להורדתם מכלי טיס, או אגב הימצאם בכל אלה;

(4) בכלי טיס אגב כניסתו לשדה תעופה או למנחת או בעת שהייתו בהם -

(ב) כל אחד מהמנויים בסעיף 10 רשאי לדרוש מאדם המצוי בשדה תעופה, במנחת או במיתקן תעופתי להזדהות לפניו.

(ג) סירב אדם שייערך על גופו, במטען או בטובין אחרים חיפוש בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) בידי המוסמך לכך, או סירב להזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המוסמך לעריכת החיפוש או לדרישת ההזדהות, בלי שייגרע מסמכותו לבצע את החיפוש על אף הסירוב -

(1) למנוע מאותו אדם את הכניסה לשדה התעופה, למנחת, למיתקן התעופתי או לכלי הטיס או את יציאתו ממקומות אלה, או את הכנסתם של המטען או הטובין האחרים אליהם או את הוצאתם מהם, לפי הענין;

(2) להוציא מהמקומות האמורים את האדם או את המטען או את הטובין האחרים, לפי הענין.

(ד) לענין סעיף זה דין מקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6 כדין שדה תעופה או מנחת, לפי הענין.

(1) איש בטחון;

(2) שוטר;

(3) חייל;

(4) חבר הג"א.

(ב) במילוי תפקידו לפי פרק זה יציג איש בטחון על פי דרישה תעודה המעידה על תפקידו שניתנה מאת שר המשטרה או ממי ששר המשטרה הסמיך לכך.

(ב) הפרק החמישי לפקודה יחול על חיפוש ותפיסה לפי חוק זה כאילו נערכו לפי הפקודה.

(1) לא יוליך בכלי הטיס אדם שאינו מסכים שיבוצע בכליו או על גופו חיפוש כאמור בסעיף 9;

(2) לא יוביל בכלי הטיס מטען או טובין אחרים אם מי שהמטען או הטובין בשליטתו אותה שעה אינו מסכים שיבוצע בהם חיפוש כאמור בסעיף 9;

(3) לא יוליך בכלי הטיס אדם אם אמצעי החיפוש שעל המפעיל לקיימם בשדה התעופה, במנחת או במיתקן התעופתי, לפי ההוראות שניתנו למפעיל לפי פרק ב', אינם מאפשרים למעשה את ביצועו של החיפוש באותו מקרה;

(4) לא יוביל בכלי הטיס מטען או טובין אחרים אם הם אינם ניתנים למעשה לבדיקה באמצעי החיפוש שעל המפעיל לקיימם בשדה התעופה, במנחת או במיתקן התעופתי לפי ההוראות שניתנו למפעיל לפי פרק ב'.

(ב) מפעיל כלי טיס רשאי לסרב להוליך בכלי הטיס אדם ולהוביל בו מטען או טובין אחרים אם בנסיבות הענין יש מקום לחשד שבאותה הולכה או הובלה יש משום סיכון בטחון הציבור.

(ב) סעיף זה יחול, בנוסף למפעילים של כלי טיס שעליהם הוא חל לפי סעיף 22, גם על מפעיל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי, אם הטיסה המוסכמת כוללת נחיתה או המראה בישראל.

(ג) לענין סעיף זה, "זכות לתובלה אווירית" - לרבות שכירות של כלי הטיס, כולו או מקצתו, לתובלה של בני-אדם, מטען או טובין אחרים.

(1) בכלי טיס;

(2) בשדה תעופה, במנחת או במיתקן תעופתי;

(3) במקרקעין שניתנה עליהם הוראה לפי סעיף 6;

(4) במכשיר עזר לתעופה.

(1) איש בטחון, שוטר, חייל או חבר הג"א המורשים או הנדרשים כדין לשאת בתוקף תפקידם כלי נשק או חמרי נפץ במקומות המפורטים בסעיף 14 לפי כללים שקבע שר התחבורה;

(2) אדם המוביל כלי נשק או חמרי נפץ בכלי טיס, אם הם אינם מצויים בהישג ידו בזמן הטיסה והוא הודיע מראש על כך למפעיל כלי הטיס, והמפעיל הסכים להובלה כאמור;

(3) אדם הנושא כלי נשק או חמרי נפץ בשטח שדה תעופה, מנחת או מיתקן תעופתי, והוא הודיע מראש על כך למנהל שדה התעופה, למפעיל המנחת או למנהל המיתקן התעופתי והם הסכימו לנשיאתם.

(ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות.

(ג) הממשלה רשאית לקבוע סוגים נוספים של בני-אדם שעליהם לא יחול סעיף 14; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות.

(ב) מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף 8(א) והוא סירב או נמנע למסרו, דינו - מאסר שנה או קנס 100,000 לירות.

(ג) העובר על הוראות סעיף 14, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות.

(ד) המפריע כמתכוון לאיש בטחון, לשוטר, לחייל או לאיש הג"א או למי שפועל כדין לפי סעיף 6(ד) או (ו) בביצוע הוראה לפי סעיף 6(א), במילוי תפקידיהם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים או קנס 100,000 לירות.

(ה) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בית-המשפט, בנוסף לכל עונש אחר שיטיל -

(1) לבטל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לנשפט לפי סעיף 2 לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנות את תנאיו או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור;

(2) לבטל רישיון להפעלת מנחת שניתן לנשפט לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק הטיס, התשע"א-2011, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנות את תנאיו או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור;

(3) לבטל רשיון עובד טיס שניתן לנשפט לפי סימן א' לפרק ב' לחוק הטיס, התשע"א-2011, והתקנות על פיו, להתלותו לתקופה שיקבע, לשנותו, או לפסול את הנשפט מלקבל רשיון כאמור.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) איננו גורע מסמכותו של השר לבטל את ההתליה או ההשהיה לפני המועדים שנקבעו בו.

(ג) סמכויות השר לפי סעיף זה יופעלו בהתייעצות עם מנהל רשות התעופה האזרחית כמשמעותו בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005.

(1) כלי טיס - תחול על כלי טיס ישראלי בכל מקום שהוא ועל כלי טיס אחר כל עוד הוא נמצא בישראל, ועל מפעיליהם של אלה;

(2) מיתקן תעופתי - תחול גם על מיתקן תעופתי כאמור המצוי מחוץ לישראל אם הוא מוחזק או מנוהל בידי מפעיל ישראלי.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר ליתן למפעיל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי הוראות לגבי טיסה לישראל או ממנה כאילו כלי הטיס היה כלי טיס ישראלי.

(1) בסעיף 1, הגדרות "מנחת" ו"שדה תעופה" - יימחקו;

(2) בסעיף 2(א) -

(א) בפיסקה (1), המלים "בשדה תעופה או במנחת" - יימחקו;

(ב) פיסקה (2) - בטלה;

(ג) בפיסקה (5), המלים "בכלי טיס" - יימחקו.

(ב) כל עוד לא החליטה הממשלה לפי סעיף 25 רשאי השר לקבוע כללים לפי סעיף 15(א), ובלבד שתקפם יפקע לא יאוחר משלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה.