חוק הטיס, התשע"א-2011 1

(1) לעניין תפקיד שסווג בסיווג ביטחוני לפי סעיף 5 - נקבעה למבקש התאמה ביטחונית לתפקיד האמור לפי הוראות אותו סעיף;

(2) לעניין רישיון או הגדר מסוג שקבע השר לפי סעיף 6(א) - בידי המבקש תעודה רפואית מתאימה ותקפה כאמור באותו סעיף.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון עובד טיס או הגדר, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1) דרישת גיל מזערי או גיל מרבי;

(2) הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון או ההגדר והדרכים לבדיקתם, ובכלל זה בחינות שעל המבקש לעמוד בהן;

(3) תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש.

(ב) המנהל ייתן אישור לפי סעיף קטן (א) למבקש שמתקיימים לגביו התנאים שקבע השר למתן אישור כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע את ההליכים לקבלת האישור.

(ג) אישור שניתן לפי סעיף זה ובעל אישור כאמור, יראו אותם לעניין דיני הטיס כרישיון עובד טיס וכעובד טיס, בהתאמה.

(ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, ויחולו הוראות סעיף 39, בשינויים המחויבים.

(1) אלא אם כן בידו תעודה רפואית תקפה המאשרת את התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, שניתנה לו לפי הוראות סעיף זה בידי רופא הרשות או בידי רופא בעל הכשרה ברפואה תעופתית שהוסמך לעניין סעיף זה בידי המנהל, בהמלצת רופא הרשות (בסעיף זה ובסעיף 7 - רופא מוסמך), והוא פועל בהתאם לתנאי התעודה האמורה;

(2) אם חל, ממועד מתן התעודה הרפואית, שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, ועובד הטיס יודע כי השינוי עלול לפגוע ביכולתו כאמור.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1) התנאים וההליכים למתן תעודה רפואית ולקביעת התאמתו הבריאותית של אדם למלא תפקיד של עובד טיס, לפי סעיף זה, ובכלל זה הבדיקות הרפואיות הנדרשות לשם כך, לרבות בדיקות תקופתיות ובדיקות ביקורת, ובלבד שבדיקות כאמור יבוצעו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;

(2) סוגי תעודות רפואיות שיינתנו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך;

(3) תקופת תוקפה של תעודה רפואית ותנאים לפקיעת תוקפה;

(4) הגבלות ותנאים לשימוש בסמי מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, בידי עובדי טיס.

(ג) הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לעניין התנאים למתן תעודה רפואית ולעניין תנאים לפקיעת תוקפה, טעונות אישור של הוועדה.

(ד) רופא המטפל בעובד טיס שבידו רישיון עובד טיס או הגדר מסוג שקבע השר לפי סעיף קטן (א), היודע כי המטופל הוא עובד טיס כאמור, וסבור כי אותו עובד טיס, בהשתמשו ברישיונו, עלול לסכן את עצמו או את זולתו מחמת מצבו הרפואי, ידווח על כך לרופא הרשות או לרופא מוסמך, ויידע את עובד הטיס על אודות הדיווח כאמור.

(ה) היה לעובד טיס ספק לעניין התאמתו הבריאותית למילוי תפקידו, בין השאר בעקבות בדיקת רופא כאמור בסעיף קטן (ד), יפנה לרופא מוסמך לשם בירור הספק.

(ו) (1) רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם, לרבות ממטפל וממוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, למסור להם מידע או מסמך, המצוי בידם, לגבי מצבו בריאותו של מי שנבחנת התאמתו הבריאותית למלא תפקיד של עובד טיס, שיש בו כדי להשפיע על ההכרעה בדבר התאמה בריאותית כאמור; המבקש תעודה רפואית או את חידושה יחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, לגבי מידע או מסמך כאמור.

(2) דרשו רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית מידע או מסמך לפי פסקה (1), ימסור להם מי שנדרש כאמור את המידע או המסמך, בתוך התקופה שנקבעה בדרישה.

(3) רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת הערר הרפואית לא ימסרו מידע או מסמך שהגיע לידיהם לפי הוראות סעיף קטן זה, אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או על פי צו של בית משפט.

(4) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המדינה.

(ב) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רופא הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר הרפואית.

(ג) (1) השר ימנה רופא בעל הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ליושב ראש ועדת הערר הרפואית, ורופא מוסמך שמתמלאים בו התנאים האמורים לממלא מקומו, ויכין רשימה של רופאים בעלי הכשרה וניסיון ברפואה תעופתית ורופאים שהם עובדי טיס בעלי רישיון או הגדר מסוג שנקבעה לגביו חובת התאמה בריאותית לפי סעיף 6(א), הכשירים לשמש במותבים של ועדת הערר הרפואית.

(2) השר יקבע הוראות לעניין תנאי הכשירות של חברי ועדת הערר הרפואית ולעניין סדרי הדין בוועדת הערר.

(ד) (1) ועדת הערר הרפואית תדון בערר לפי סעיף קטן (ב) במותב של שלושה, והם: יושב ראש ועדת הערר הרפואית או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש המותב, ושני חברים שימנה יושב ראש המותב, בעלי מומחיות מתאימה לנושא הנדון בערר, מתוך רשימה כאמור בסעיף קטן (ג)(1).

(2) ועדת ערר רפואית רשאית לאשר את החלטת רופא הרשות, לבטלה או לשנותה, וכן להורות על עריכת בדיקה נוספת, ככל שתמצא לנכון.

(ה) החלטת ועדת הערר הרפואית ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, בשאלה משפטית בלבד.

(ב) מי שברישיונו או בתעודה הרפואית שלו פורטה הערה בדבר אי–התאמה לפי סעיף קטן (א), לא ישמש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, אלא באישור הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

(ב) בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יציב עובד טיס לתפקידו אלא לאחר שווידא כי עובד הטיס מקיים את החובות, ההגבלות והתנאים החלים עליו לפי סעיף 9, ואם פורטה ברישיונו או בתעודה הרפואית שלו הערה כאמור בסעיף 10(א) - לא יציב אותו כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי כאמור בסעיף 10(ב), אלא לאחר שווידא כי התקבל אישור מאת הרשויות המוסמכות כאמור באותו סעיף.

(1) המבקש הגיש למנהל את תכנית הלימודים של בית הספר, והמנהל אישר את התכנית;

(2) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה לפי סעיף 15(1), וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות כנדרש לפי סעיף 15(2);

(3) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 15(3).

(ב) המנהל רשאי להסמיך בית ספר לעובדי טיס שניתן לגביו רישיון להפעלתו לפי סעיף קטן (א), לערוך מבחנים הדרושים לפי סימן א', לצורך קבלת רישיון עובד טיס, ובלבד שהתקיימו תנאים שקבע השר לעניין זה; הסמכה כאמור תיחשב חלק בלתי נפרד מהרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס.

(ג) המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -

(1) סוגי ההדרכות שבית הספר מורשה לערוך;

(2) המיתקנים, לרבות מיתקני הדמיה, המאושרים לשם עריכת הדרכות;

(3) אזורי הטיסה או נתיבי הטיסה המאושרים לשם עריכת הדרכות;

(4) תנאים שמטרתם להבטיח את רמת ההדרכה ולשמור על בטיחות הטיסה;

(5) תנאים לגבי עריכת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב).

(1) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורכי הדרכה;

(2) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות;

(3) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין אופן עריכת ההדרכה, נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר ולפעול בהתאם לספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.

(ב) מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית אלא בהתאם לתנאי הרישיון, למפרטי ההפעלה המהווים חלק מן הרישיון, ולהוראות לפי חוק זה.

(1) המבקש הוא אחד מאלה:

(א) יחיד שהוא תושב קבע בישראל ואין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל, או שהוא אזרח ישראלי שיש לו מקום עסקים עיקרי בישראל;

(ב) תאגיד שהתאגד בישראל, אין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל והשליטה בו היא בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד שהשליטה בו היא בידי אדם אחר בהתאם להוראות אמנה בין–לאומית בענייני תעופה, שישראל צד לה;

(2) המבקש מחזיק ברישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה;

(3) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו כלי הטיס, המיתקנים והציוד לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המבוקשת לפי סעיף 19(3)(א);

(4) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 19(3)(ב);

(5) המבקש קיבל אישור מאת בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת לכך ששדה התעופה או המנחת, לפי העניין, יהווה בסיס לפעולתו של המפעיל האווירי בישראל; הוראות פסקה זו לא יחולו על המבקש להפעיל כלי טיס מסוג שהמנהל אישר לגביו כי הפעלתו אינה מחייבת בסיס פעולה בשדה תעופה או במנחת.

(ב) המנהל יצרף לרישיון הפעלה אווירית מפרטי הפעלה שבהם יפרט בין השאר את אלה:

(1) סוגי כלי הטיס שבעל הרישיון רשאי להפעיל;

(2) ההרשאות, התנאים והמגבלות להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה סוגי ההפעלה המורשים והאזורים שבעל הרישיון מורשה לפעול בהם.

(1) ההדגמות והבדיקות שמבקש רישיון חייב לעמוד בהן לצורך קבלת הרישיון;

(2) פרטים נוספים שייקבעו במפרטי ההפעלה ואופן השינוי של מפרטי ההפעלה;

(3) חובות בעל הרישיון כמפורט להלן:

(א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, בכלי טיס, במיתקנים ובציוד, לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המסחרית במסגרת הרישיון;

(ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר למבצעים וספר עזר לתחזוקה, הכוללים הוראות והנחיות לעניין אופן הפעלת כלי הטיס, ביצוע פעולות בדק בהם, הדרכה והכשרה של עובדי הטיס ואנשי הצוות המועסקים על ידי בעל הרישיון והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;

(4) הדרכים למסירת הוראות והודעות לבעל רישיון.

(1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק לפי סעיף 24(4), וכי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי סעיף 24(5)(א);

(2) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 24(5)(ב).

(ב) המנהל רשאי לקבוע ברישיון להפעלת מכון בדק תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה -

(1) סוגי כלי טיס או ציוד תעופתי שמכון הבדק מורשה לבצע בהם פעולות בדק;

(2) סוגי פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצען;

(3) הגבלת בעל הרישיון לבצע פעולות בדק רק בכלי טיס הרשומים על שמו.

(1) הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והמבצע פעולות אלה במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 22, או שהוא מבצע פעולות בדק בהשגחת עובד טיס כאמור, במסגרת מכון בדק כאמור, ולפי תנאים שקבע השר לעניין זה;

(2) הוא עובד טיס המוסמך על פי רישיון עובד הטיס שבידו לבצע פעולות בדק, והוא מבצע פעולות אלה בכלי טיס המיועד להפעלה כללית והרשום על שמו בפנקס הרישום או בציוד התעופתי של כלי הטיס כאמור, על פי אישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שנתן לו המנהל, ובהתאם לתנאי האישור; השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי פסקה זו בידי המנהל, לרבות בעניינים המנויים בסעיפים 22(א) ו–45, וכן לקבוע את ההליכים לקבלת אישור כאמור;

(3) הוא יצרן כלי הטיס המחזיק בתעודת הסוג של כלי הטיס או יצרן הציוד התעופתי הנוגע בדבר.

(ב) מפעיל אווירי לא יקבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי, אלא ממי שמורשה לכך לפי סעיף קטן (א).

(1) שיטות הבדק, אופן ביצוע פעולות הבדק ותהליכי הבדק, לרבות אישור סיום פעולות הבדק והחזרה לשימוש של כלי טיס או ציוד תעופתי שבוצעו בו פעולות בדק;

(2) חובות תיעוד פעולות בדק ואופן שמירת התיעוד;

(3) חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו;

(4) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לביצוע פעולות בדק;

(5) חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק בעניינים אלה:

(א) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;

(ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל.

(1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת"א לפי סעיף 29(3)(א), ובכלל זה אמצעי תקשורת;

(2) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 29(3)(ב);

(3) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי גובשו נוהלי תיאום בינו לבין יחידות נת"א אחרות, גופים המוסמכים לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה האזרחית כפי שקבע השר וצבא הגנה לישראל; בנוהלי תיאום בין המבקש לצבא הגנה לישראל ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין הגבלת טיסה או איסור טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, בהתאם להוראות לפי סעיף 82(ו);

(4) לעניין מי שמבקש לספק שירותי נת"א לכלי טיס בטיסה בין–לאומית - המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים לפי האמנה לעניין זה, למעט תנאים כאמור שלגביהם הודיע המנהל לארגון התעופה הבין–לאומי, לפי סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, כי ישראל פועלת באופן שונה.

(ב) ברישיון להפעלת יחידת נת"א, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:

(1) סוגי שירותי נת"א שבעל הרישיון ייתן וסוגי הטיסות שלגביהם יינתנו שירותים כאמור;

(2) המרחב האווירי שלגביו יינתנו שירותי נת"א;

(3) נוהלי הפעלה ומגבלות הפעלה שבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א ינהג לפיהם;

(4) הרשאה לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי בהתאם להוראות סעיף 84(ב).

(1) סוגי שירותי נת"א ומטרותיהם;

(2) סוגי המרחבים האוויריים שלגביהם יינתנו שירותי נת"א;

(3) חובות בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א כמפורט להלן:

(א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת"א, ובכלל זה אמצעי תקשורת;

(ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין נוהלי עבודה, הבטחת איכות והוראות נוספות שקבע השר, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;

(ג) חובה לספק לטייסים ולמפעילים אוויריים מידע מסוג שקבע השר.

(1) המנהל שוכנע כי ההפעלה המבוקשת תשתלב בביטחה בשימושים במרחב האווירי שהותרו לפי סעיף 82;

(2) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך ההפעלה המבוקשת לפי סעיף 33(1)(א), ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;

(3) המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 33(1)(ב);

(4) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי מבנה שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, הגידור, הסימון והתאורה, מבטיחים הפעלה בטוחה של שדה התעופה או המנחת, לפי העניין, כנדרש לפי סעיף 33(2);

(5) לעניין מי שמבקש להפעיל שדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין– לאומית - המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים בנספח 14 לאמנה הנוגעים להקמתו ולהפעלתו של שדה תעופה, למעט הוראות בנספח האמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין–לאומי, לפי סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית כי ישראל פועלת באופן שונה.

(ב) ברישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:

(1) שעות ההפעלה של שדה התעופה או המנחת;

(2) מגבלות הפעלה לשם שמירה על הבטיחות;

(3) תנאים שמטרתם לנטר ולצמצם מטרדי רעש וזיהום אוויר; קביעת תנאים כאמור תיעשה בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין זה.

(ג) מתן רישיון לפי סעיף זה טעון התייעצות עם מי ששר הביטחון הסמיכו לעניין זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיף 48 או מסמכות המנהל לפי סעיף 165.

(1) חובות בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, כמפורט להלן:

(א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך הפעלת שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה;

(ב) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר, אחד או יותר, הכולל הוראות והנחיות לעניין הפעלת שדה התעופה או המנחת, לרבות לעניין שירותים תפעוליים בעת חירום, שירותי קרקע, הפעלת רכב בשדה תעופה או במנחת, הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ותחזוקת שדה התעופה או המנחת, וכן חובה לעדכן את ספר העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר, ולפעול על פי ספר העזר המעודכן כאמור; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע סוגי הוראות בספר העזר הטעונות אישור מראש מאת המנהל;

(ג) חובה למסור למשתמשים בשדה התעופה או במנחת, מידע מסוג שקבע השר;

(2) מבנה שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה דרישות לגבי המסלולים, שטחי התנועה, החניה והבטיחות, מישורי הגישה, הנסיקה, המעבר וההליכה סביב, וכן דרישות לגבי גידור, סימון ותאורה;

(3) שירותים תפעוליים בעת חירום ובכלל זה שירותי כיבוי והצלה, ופינוי כלי טיס;

(4) שירותי קרקע לרבות תדלוק, הספקת חשמל לכלי טיס וגרירת כלי טיס;

(5) טיפול בחומרים מסוכנים;

(6) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם;

(7) תחזוקת שדה תעופה או מנחת;

(8) שעות הפעלה;

(9) תנועה קרקעית של כלי טיס וכלי רכב בשדה תעופה או במנחת והפיקוח עליה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר יינתן על ידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.

(ג) השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי סעיף זה, והליכים לקבלת אישור כאמור.

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;

(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;

(4) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מההוראות לפי חוק זה, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש ברישיון שנקבעו לפי פרק זה;

(5) בעל הרישיון הפר הוראה לפי דיני הטיס האחרים או הוראת גורם ביטחוני מוסמך, החלה לגביו;

(6) בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון;

(7) לעניין רישיון עובד טיס - עובד הטיס גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר במילוי תפקידו באופן העלול לפגוע בבטיחות התעופה (בפסקה זו - ליקוי); ואולם המנהל לא יורה על ביטול רישיון, או על התליה לתקופה שאינה עולה על שנה אשר תוקפה אינו מותנה בקיום תנאים, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגבי עובד הטיס תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה בעל הרישיון מעורב באירוע בטיחותי הנחקר לפי פרק ז', ולדעת המנהל התליית רישיונו נחוצה לשם שמירה על בטיחות התעופה, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו; תקופת ההתליה לפי סעיף קטן זה תסתיים במועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף 118 או במועד מוקדם יותר שיורה המנהל.

(ג) לא ינקוט המנהל אמצעים לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בשל נסיבות הקשורות להתאמתו הבריאותית של עובד טיס למלא את תפקידו, אלא לאחר התייעצות עם רופא הרשות.

(ד) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ–30 ימים ממועד ההתליה.

(ה) על אף האמור בסעיף זה, הסמכויות המוקנות למנהל לפי סעיף זה לעניין הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש אישור להפעלת מיתקן דיווח מזג אוויר שניתן לפי סעיף 35(ב), יהיו נתונות למנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.

(ו) על אף האמור בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(6) ו–(7).

(ז) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף זה בדבר הגבלת רישיון, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו, תימסר בכתב לבעל הרישיון הנוגע בדבר.

(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, ימנה משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט השלום, שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל ידע בדיני הטיס, ואינו עובד המדינה, ליושב ראש ועדת הערר, וכן משפטן שמתקיימים בו התנאים האמורים, לממלא מקום קבוע ליושב ראש ועדת הערר.

(ג) לצורך מינוי מותבים לוועדת הערר לפי סעיף קטן (ב), יכין השר רשימות כמפורט להלן:

(1) רשימת עובדי טיס שתכלול שלושה עובדי טיס לפחות מכל תפקיד מתפקידי עובדי טיס כאמור בסעיף 2, שהם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות במילוי התפקיד האמור; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת הגופים המייצגים, לדעת השר, את עובדי הטיס באותם תפקידים;

(2) רשימה של עובדי המדינה ואנשי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום התעופה; הכנת הרשימה כאמור תיעשה על פי המלצת המנהל.

(ד) ועדת הערר תדון בערר לפי סעיף קטן (א) במותב של שלושה, והם:

(1) יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו, שמינה שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב), והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2) שני חברים שימנה יושב ראש המותב, כמפורט להלן:

(א) עובד טיס בעל רישיון עובד טיס מסוג הרישיון הנדון בערר, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(1);

(ב) נציג ציבור או עובד המדינה, מתוך רשימה שהכין השר לפי סעיף קטן (ג)(2).

(ה) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

(ו) על ערר לפי סעיף זה ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) יושב ראש ועדת הערר יהיה ראש בית הדין וממלא מקומו יהיה סגן ראש בית הדין;

(2) עיכוב ביצוע של החלטת המנהל שעליה עוררים, לפי סעיף 33 לחוק האמור, יהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(3) תקנות לפי סעיף 54 לחוק האמור, לעניין ועדת הערר וערר לפי סעיף זה, יותקנו גם בהתייעצות עם השר, ובמקום ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקראו ועדת הכלכלה של הכנסת.

(1) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת כנדרש לפי סעיף 46(א)(1), וכי הוא מעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים כנדרש לפי סעיף 46(א)(2); הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רישיון עובד טיס;

(2) המבקש שילם את האגרה המתאימה בעד הגשת בקשה לרישיון בהתאם להוראות לפי סעיף 168(א)(4); הוראות פסקה זו יחולו גם על אישור כאמור בפסקאות (7) עד (9) להגדרה "רישיון" שבסעיף 37.

(1) חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לצורך הפעלת הרישיון, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;

(2) חובה להעסיק כוח אדם בעל ניסיון וכשירות מתאימים ופעולות שעל בעל רישיון לנקוט במטרה להכשיר ולהדריך את כוח האדם האמור ולשמור על כשירותו;

(3) חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון מבצע במסגרת רישיונו, ואופן שמירת התיעוד;

(4) חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו של בעל הרישיון.

(ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) ו–(2) לא יחולו לגבי עובד טיס.

(1) תנאים לקבלת רישיון המפורטים בפרק זה וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון; תקנות לפי פסקה זו הקובעות תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש או ביטול, הגבלה או התליה קודמים של רישיון שניתן למבקש, טעונות אישור של הוועדה;

(2) ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלה או לחידוש של רישיון, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור, והתנאים הנדרשים לשם חידושו;

(3) תקופת תוקפו של רישיון ומתן רישיון זמני;

(4) פרטים שייכללו ברישיון, ובכלל זה תנאים להפעלתו ולשימוש בו;

(5) תיקון רישיון, בין ביוזמת בעל הרישיון ובין ביוזמת המנהל, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה וההליכים לתיקון הרישיון.

(1) במטרה להבטיח את כשירותו האווירית של כלי הטיס שייוצר על פי התכן האמור, בין השאר בהתאם להוראות נספח 8 לאמנה (בסימן זה - כללי הכושר האווירי);

(2) במטרה להבטיח כי כלי הטיס שייוצר על בסיס התכן האמור יעמוד בהוראות לעניין שמירה על הגנת הסביבה בהתאם לנספח 16 לאמנה (בסימן זה - כללי הגנת הסביבה).

(ב) השר יקבע אמות מידה מפורטות ומקיפות לעניין תיכון וייצור של ציוד תעופתי, במטרה להבטיח כי הציוד התעופתי מתאים לשימוש תעופתי (בסימן זה - כללי התאמה לשימוש תעופתי).

(1) כלי הטיס והציוד התעופתי ממלאים אחר כללי הכושר האווירי וכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביהם; מצא המנהל כי כללי הכושר האווירי אינם מתאימים או מספיקים לגבי כלי טיס מסוג (Type ) מסוים, לצורך שמירה על רמת בטיחות נאותה, רשאי הוא להורות על תנאים אחרים או נוספים שיש לקיימם לגבי כלי הטיס, במטרה להבטיח רמת בטיחות כאמור;

(2) כלי הטיס ממלא אחר כללי הגנת הסביבה החלים לגביו;

(3) אין בכלי הטיס תכונה או אפיון העלולים לפגוע בבטיחות הטיסה, בעת הפעלתו;

(4) תנאים נוספים שקבע השר למתן התעודה, ובכלל זה תנאים לעניין תהליך התיכון, שלביו והפיקוח עליו, וחובות שעל המתכן לעמוד בהן במהלך תהליך התיכון.

(ב) תוספת לתעודת סוג שניתנה בשל שינוי בתכן הסוג שאינו מחייב תעודת סוג חדשה, תיחשב תעודת סוג.

(ג) על הגבלת תעודת סוג, התלייתה וביטולה יחולו הוראות סעיף 38(א)(1) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ב) לא ייצר אדם ציוד תעופתי או חלק מכלי טיס, לצורך שיווקו, אלא אם כן בידו רישיון לייצור אותו ציוד תעופתי או חלק מכלי הטיס, שניתן לפי הוראות סימן זה, או שהייצור נעשה במסגרת רישיון לייצור כלי טיס כאמור בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(1) מבקש הרישיון מחזיק בתעודת סוג או שהוא בעל זכות שימוש בתעודה כאמור, ולעניין כלי טיס הפטור מתעודת סוג לפי סעיף 54(6), או ציוד תעופתי - התכן של כלי הטיס או הציוד התעופתי עומד בכללי הכושר האווירי, בכללי השמירה על איכות הסביבה ובכללי התאמה לשימוש תעופתי, החלים לגביו;

(2) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור, כנדרש לפי סעיף 54(5)(א);

(3) המבקש הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא ערוך לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות כנדרש לפי סעיף 54(5)(ב) וכי ברשותו ספרות מקצועית מעודכנת לביצוע תהליכי הייצור, כנדרש לפי סעיף 54(5)(ג).

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים לקבלת רישיון המפורטים בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים לקבלת רישיון כאמור.

(ג) המנהל יקבע ברישיון בין השאר את אלה:

(1) כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי המאושר לייצור, לפי העניין;

(2) התכן שעל פיו ייוצר כלי הטיס, החלק מכלי הטיס או הציוד התעופתי, לפי העניין, והתנאים לייצורו.

(ד) על הגבלת רישיון ייצור, התלייתו וביטולו יחולו הוראות סעיף 38(א)(1) עד (4) ו–(6) ו–38(ו) ו–(ז), בשינויים המחויבים.

(1) ההליכים לקבלת תעודת סוג ורישיון ייצור לפי סעיפים 51 ו–53, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת תעודה או רישיון כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור ותקופת תוקפה של בקשה לתעודת סוג;

(2) בדיקות וניסויים שייערכו לצורך קבלת תעודת סוג או במסגרת ייצור כלי טיס וציוד תעופתי;

(3) שינוי תעודת סוג או רישיון ייצור;

(4) חובת מחזיק תעודת סוג לתת מענה ופיתרון לתקלות ולנזקים שנגרמו לכלי טיס בשל כשלים בתכן;

(5) חובות ותנאים שיחולו על בעל רישיון ייצור לעניין תהליך הייצור ושלביו, ובכלל זה -

(א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לתהליך הייצור;

(ב) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות;

(ג) חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת לביצוע תהליכי הייצור, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית המעודכנת כאמור;

(ד) חובה לקבוע סימני זיהוי בכלי טיס, בחלקים מכלי טיס או בציוד תעופתי;

(ה) חובת תיעוד תהליך הייצור ושמירת התיעוד;

(ו) חובת דיווח למנהל ביחס לפעילותו;

(6) פטור מרישיון ייצור או מהתנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(7) הוראות לעניין מינוי נציגי המנהל מקרב עובדי המתכן או בעל רישיון הייצור, לצורך פיקוח ובקרה על תהליך התיכון והייצור ותיעודו, לרבות סמכויותיהם, החובות המוטלות עליהם ואישור המלצותיהם בידי המנהל.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) כלי טיס הכשיר לרישום בפנקס הרישום והוגשה לגביו בקשה לרישום בפנקס ולקבלת תעודת רישום, ניתן להפעילו גם בטרם נרשם, בהתאם להוראות שקבע השר לעניין זה;

(2) כלי טיס המופעל על ידי מי שעוסק במכירת כלי טיס, במסגרת עיסוקו, אינו טעון רישום לפי הוראות סעיף קטן (א), בכפוף לתנאים ולהוראות שקבע השר לעניין זה, ובכלל זה תנאים שמטרתם להבטיח זיקה למדינת ישראל של מי שעוסק במכירת כלי טיס כאמור.

(ב) כלי טיס הרשום בפנקס הרישום של מדינה זרה יראו אותו ככלי טיס בעל נתינות של אותה מדינה.

(ב9 כלי טיס הרשום במרשם של מדינה זרה אינו כשיר לרישום בפנקס הרישום.

(ב) בפנקס הרישום יירשמו לגבי כלי הטיס פרטי בעליו, שעבודים ועיקולים שהוטלו על כלי הטיס, סימני לאומיותו ורישומו, פרטי הייצור שלו ופרטים נוספים, הכל כפי שקבע השר.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הרישום בפנקס הרישום וניהול הפנקס, לעניין תעודות רישום, ולעניין החובות שיחולו על המחזיק בתעודת רישום ובכלל זה -

(1) ההליכים לרישום כלי טיס בפנקס הרישום ולקבלת תעודת רישום, לרבות הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה לרישום ומועד הרישום;

(2) ההליכים לרישום שעבודים ועיקולים של כלי טיס בפנקס הרישום;

(3) ההליכים לרישום העברת בעלות בכלי טיס;

(4) הפרטים שייכללו בתעודת רישום ותקופת תוקפה;

(5) תנאים והליכים לשינוי הרישום, להשעייתו או למחיקתו, וכן לשינוי, להתליה או לביטול של תעודת רישום, והוראות לעניין רישום שאינו בר תוקף.

(ד) התקיימו תנאים לרישום כלי טיס לפי חוק זה, ירשום המנהל את כלי הטיס בפנקס הרישום וימציא למבקש תעודת רישום.

(ב) רישום כלי טיס בפנקס הרישום יהיה ראיה חותכת בדבר לאומיות כלי הטיס למטרות בין–לאומיות וראיה לכאורה בדבר לאומיות כלי הטיס בהליכים בהתאם לדיני מדינת ישראל.

(ב) המנהל רשאי למסור מידע מפנקס הרישום כמפורט להלן:

(1) מידע לגבי כלי טיס מסוים הרשום בפנקס - על פי בקשה מאת מדינה חברה או ארגון התעופה הבין–לאומי;

(2) דוחות לגבי הבעלות והשליטה בכלי טיס הרשומים בפנקס והמופעלים בטיסות בין–לאומיות - על פי בקשה מאת ארגון התעופה הבין–לאומי ובהתאם להנחיותיו.

(ב) לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן קבועים על כלי הטיס סימני זיהוי כפי שקבע השר לפי סעיף 54(5)(ד).

(ב) המנהל ייתן תעודת כושר טיסה למפעיל אווירי המבקש זאת, בהתקיים כל אלה:

(1) כלי הטיס רשום בפנקס הרישום;

(2) כלי הטיס עומד בכללי הכושר האווירי ובכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי סעיף 50(א);

(3) קיים לגבי כלי הטיס ספר טיסה (flight manual ) או מסמך מתאים אחר, המפרט את מגבלות ההפעלה של כלי הטיס וכן כל מידע אחר הנחוץ להפעלתו הבטוחה, הכל כפי שקבע השר;

(4) קיים לגבי כלי הטיס ספר תחזוקה (maintenance manual ) או מסמך מתאים אחר, המפרט את דרישות התחזוקה של כלי הטיס, ובכלל זה פעולות הבדק שיש לבצע בו, וכן כל מידע אחר הדרוש לשם שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת, הכל כפי שקבע השר;

(5) המנהל אישר את הגורם האחראי מטעמו של המפעיל האווירי לביצוע פעולות הבדק בכלי הטיס מבין המורשים לכך לפי סעיף 23, בהתאם להוראות שקבע השר;

(6) כלי הטיס נמצא בטוח לטיסה, בשים לב, בין השאר, לתכן שעל פיו יוצר, למבנהו ולציוד התעופתי המותקן בו;

(7) מתקיימים תנאים נוספים שקבע השר לעניין זה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע סוגים מיוחדים של תעודות כושר טיסה שיינתנו בנסיבות ובתנאים שיקבע, גם אם לא מתקיימים לגבי כלי הטיס כל התנאים למתן תעודת כושר טיסה המפורטים באותו סעיף קטן.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תעודת כושר טיסה, ובכלל זה לעניין תקופת תוקפה של תעודה כאמור, ההליכים לקבלת התעודה, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלתה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת כשירותו האווירית, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור, אופן שינויה, העברתה לאחר ופקיעת תוקפה.

(ה) על הגבלת תעודת כושר טיסה, התלייתה, ביטולה וסירוב לחדשה, יחולו הוראות סעיף 38(א)(1) עד (4) ו–(ב), בשינויים המחויבים.

(ב) המנהל ייתן תעודת רעש למפעיל אווירי המבקש זאת, אם כלי הטיס רשום בפנקס הרישום, עומד בכללי הגנת הסביבה שנקבעו לפי סעיף 50(א), שעניינם תקני רעש, וממלא אחר תנאים נוספים שקבע השר.

(ג) על הגבלת תעודת רעש, התלייתה וביטולה, יחולו הוראות סעיף 38(א)(1) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע הוראות לעניין ההליכים לקבלת תעודת רעש, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת התעודה, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור והבדיקות שיש לערוך לכלי הטיס לשם בדיקת עמידתו בתקני הרעש החלים לגביו, וכן לעניין הפרטים שייכללו בתעודה כאמור ואופן שינויה.

(ב) השר יקבע את התנאים ואת ההליכים לקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).

(ג) אישור שניתן לפי סעיף זה, יראו אותו לעניין חוק זה ודיני הטיס האחרים כתעודת כושר טיסה או כתעודת רעש, לפי העניין.

(1) במצב כשיר לטיסה;

(2) מופעל בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי סעיף 63(ב)(3), או במסמך אחר שקבע השר לעניין זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בכלי הטיס תקלה הפוגעת בכשירותו לטיסה לאחר תחילת תנועתו בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע - לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו היה כלי הטיס במצב כשיר לטיסה.

(ג) מפעיל אווירי לא יפעיל כלי טיס אלא בהתאם למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שנקבע לפי סעיף 63(ב)(4).

(ד) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעיל אווירי במטרה להבטיח את כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס, ובכלל זה החובה להעמיד את כלי הטיס לבדיקה תקופתית או לבדיקת ביקורת, חובות והגבלות לעניין החזרת כלי טיס לשירות לאחר ביצוע פעולות בדק, וחובות דיווח לרבות לגבי תקלות ונזקים שנגרמו לכלי הטיס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו הפעלה של כלי טיס כהפרה של הוראות אותו סעיף קטן, רק בשל כך שאירעה בציוד שבו תקלה הפוגעת בתקינות הציוד כאמור, לאחר תחילת תנועת כלי הטיס בכוח מנועיו, ובכלי טיס לא ממונע - לאחר המראתו, ובלבד שבעת תחילת הפעלתו של כלי הטיס, היה הציוד במצב תקין בהתאם להוראות לפי הסעיף הקטן האמור.

(ג) לא יפעיל אדם ציוד תעופתי ולא יתיר מפעיל אווירי לאדם להפעיל ציוד תעופתי, אלא אם כן הוא איש צוות או עובד טיס המורשה לכך, בהתאם לתנאים שקבע השר.

(ב) המנהל ימסור הוראות כושר אווירי שנתן לפי סעיף קטן (א) לכל מפעיל אווירי העושה שימוש בכלי הטיס או בציוד התעופתי שלגביהם ניתנו; מפעיל אווירי שקיבל הוראות כאמור יביאן לידיעת כל עובד טיס המפעיל מטעמו את כלי הטיס או הציוד האמורים, וכן לידיעת הגורם האחראי מטעמו לביצוע פעולת בדק בכלי הטיס כאמור בסעיף 63(ב)(5).

(ג) מפעיל אווירי ועובד טיס שנמסרו להם הוראות כושר אווירי לפי סעיף זה, לא יפעילו את כלי הטיס או הציוד התעופתי שלגביו ניתנו ההוראות אלא בהתאם להן.

(1) תעודת רישום תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שחלה חובת רישום לפי חוק זה;

(2) תעודת רעש תקפה לגבי כלי הטיס, ככל שהוראות סעיף 64 חלות לגביו;

(3) תעודת כושר טיסה תקפה לגבי כלי הטיס;

(4) אם כלי הטיס מוביל נוסעים - רשימה של שמות הנוסעים, יעד טיסתם ומקום עלייתם לכלי הטיס;

(5) רישיון תקף לתחנת טלגרף אלחוטי שניתן לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(6) כל מסמך אחר שקבע השר.

(ב) לא ישמש עובד טיס כאיש צוות, ולא יתיר מפעיל אווירי לעובד טיס לשמש כאיש צוות, אלא אם כן עובד הטיס נושא עמו רישיון עובד טיס מתאים ותקף, ואם הוא עובד טיס מסוג שקבע השר לפי סעיף 6(א) - גם תעודה רפואית מתאימה ותקפה.

(ג) השר רשאי לקבוע סוגי כלי טיס או סוגי הפעלות שלגביהם לא תחול חובת הנשיאה של מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), כולם או חלקם, בתנאים שקבע.

(ב) לא יצנח אדם מכלי טיס, לא יטיל ממנו כל חפץ, לא ירסס ממנו כל חומר, לא יגרור דבר באמצעותו ולא יתיר פעולה כאמור, אלא בהתאם לכללי טיסה שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).

(ג) לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר לקבוע בתקנות כללי טיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית בעניינים הקבועים בנספח 2 לאמנה ובעניינים אלה:

(1) הוראות לעניין הפעלת כלי טיס בטיסה וניהול תעבורה אווירית, ובכלל זה לעניין גובהי טיסה ושיוט, הפרדות בין כלי טיס, הימנעות מהתנגשויות, אותות וסימנים, מדידת זמן, המראה, גישה לנחיתה ונחיתה, יירוט, תנאים מטאורולוגיים לטיסה, דיווחים שטייס יקבל וימסור, נוהלי דיבור בקשר, מהירות כלי טיס, טיסה במבנה, טיסה אווירובטית, טיסה תחרותית וטיסת ניסוי;

(2) הוראות לעניין טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ובכלל זה חובת הגשת תכנית טיסה, קבלת מירשה טיסה (Air Traffic Control Clearance ), שמירה על קשר רדיו עם יחידת הנת"א הנוגעת בדבר, כללי טיסת ראייה וכללי טיסת מכשירים;

(3) הוראות לעניין תנועה קרקעית של כלי טיס;

(4) הוראות שמטרתן הגנה וזיהוי של כלי טיס.

(ד) תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או לעניין הגנה וזיהוי של כלי טיס וכן תקנות לפי סעיף זה העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי סעיף 80, יותקנו בהסכמת שר הביטחון; תקנות לפי סעיף זה בכל עניין אחר, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון.

(ב) השר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על מפעיל אווירי לצורך עמידה במפלס הרעש או במכסת הרעש שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ולצורך הפחתת רעש.

(2) לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לבעל רישיון הפעלה אווירית כאמור בפסקה (1).

(ב) (1) לא ימסור אדם חומר מסוכן להובלה בכלי טיס אלא לאחר שסיווג, ארז, סימן ותייג את החומר המסוכן ומסר מידע לגביו לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1), הכל כפי שקבע השר.

(2) לא יקבל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) חומר מסוכן להובלה בכלי טיס שבהפעלתו, אלא אם כן נתקיימו לגבי אותו חומר מסוכן כל התנאים לפי פסקה (1).

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הובלת חומרים מסוכנים בכלי טיס, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) אחסונם, שינועם, טעינתם ופריקתם של חומרים מסוכנים;

(2) חובות שיחולו על מי שמוסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס ועל בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א)(1) המקבל חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, או על מי מטעמם;

(3) הדרכת עובדי טיס להכרת חומרים מסוכנים וזיהוים, ולטיפול באירוע חומרים מסוכנים בכלי טיס;

(4) סוגי חומרים מסוכנים שהובלתם בכלי טיס אסורה.

(ד) במקרים דחופים, רשאי המנהל לפטור אדם מהוראות לפי סעיף זה אם מצא כי הדבר נחוץ לשם הגנה על ביטחון המדינה, על חיי אדם, על הסביבה או על רכוש, ובלבד ששוכנע כי אותו אדם ינקוט אמצעים מתאימים, ככל האפשר, לשם שמירה והגנה על הבטיחות, על שלום הציבור ועל הסביבה, ברמה שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות לפי סעיף זה.

(ה) הוראות לפי סעיף זה לא יחולו על חומר מסוכן כמפורט להלן, ורשאי השר לקבוע הוראות לעניין הובלה של חומר כאמור, הפעלתו או שימוש בו, בכלי טיס:

(1) חומר מסוכן שהימצאותו בכלי טיס נחוצה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות ההוראות לעניין ציוד לפי סעיף 68 והוראות כושר אווירי כמשמעותן בסעיף 69, או שהימצאותו נחוצה בהתאם להוראות הטכניות לחומרים מסוכנים;

(2) חומר מסוכן שלפי ההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים מותר להובילו על ידי נוסע או איש צוות, לשימושו האישי, בכמות שאינה עולה על האמור בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובהתאם להוראות נספח 18 לאמנה ולהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

(ז) עותק מההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים יועמד לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרדי הרשות.

(ח) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה על כל שינוי בהוראות הטכניות לחומרים מסוכנים שעניינו סיווג חומר כחומר מסוכן או פירוט לגבי חומר מסוכן, ועל מועד תחילתו של השינוי כאמור; בהודעה לפי סעיף קטן זה יצוין כי ההוראות המעודכנות מופקדות לעיון הציבור במשרדי הרשות.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על בלון או דאון; בפסקה זו -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להמריא כלי טיס ולהנחיתו בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית משטרתית או תשתית צבאית, לפי הוראות סעיפים 178(ה) או 179(ג)(1), לפי העניין.

(1) בטיחותם של אנשי הצוות, הנוסעים והמטען שבכלי הטיס;

(2) הפעלת כלי הטיס ובטיחות הטיסה מרגע שכלי הטיס מוכן לתזוזה, כפי שקבע השר בהתאם לסוג כלי הטיס, ועד לעצירתו המלאה בסוף הטיסה וכיבוי כל מנועיו הראשיים.

(ב) (1) במקרה חירום המצריך, לדעת הטייס המפקד, פעולה מיידית לשם הגנה על חיי אדם או שמירת הבטיחות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לסטות מהוראות כל דין לעניין הפעלת כלי הטיס, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין; בסעיף קטן זה, "טייס מפקד" - לרבות טייס אחר הממלא את מקומו בהטסה בהעדרו של הטייס המפקד מתא הטייס.

(2) פעל טייס מפקד כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל, בעל פה, בהקדם האפשרי, וידווח על כך למנהל, בכתב, כפי שקבע השר.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 106.

(ג) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות שיחולו על טייס מפקד בקשר להפעלת כלי הטיס, ובכלל זה לפני הטיסה, במהלכה ולאחר סיומה, וכן הוראות לעניין חילוף טייס מפקד בשל אי–יכולתו להמשיך במילוי תפקידו באותה טיסה.

(ב) לא יפריע אדם בכלי טיס לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי טיס, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו.

(1) להימנע מהפעלת כלי הטיס או למנוע את הפעלתו, לתקופה שיורה;

(2) לנקוט פעולות לבדיקת כלי הטיס ולתיקון ליקויים לצורך הכשרתו לטיסה, בתוך תקופה שיורה או כתנאי להפעלת כלי הטיס.

(ב) המנהל ייתן למפעיל האווירי של כלי הטיס הנוגע בדבר ולמי שניתנה לו הוראה כאמור בסעיף קטן (א) הזדמנות לטעון את טענותיהם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ–30 ימים לאחר שניתנה ההוראה.

(ב) נקבעו נקודות ונתיבים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יטיס אדם כלי טיס הנכנס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל או היוצא ממנו, אלא דרכם, אלא אם כן יחידת נת"א, בהסכמת חיל האוויר בצבא הגנה לישראל, הורתה לו לסטות מנקודות ונתיבים כאמור.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על כלי טיס הנאלץ לנחות או לשנות את מסלול טיסתו מחמת תאונה, תנאי מזג אוויר, כוח עליון או מקרה חירום אחר כאמור בסעיף 76(ב); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ומההוראות לפי פקודת המכס 19, לעניין ההליכים הנדרשים לצורך כניסת בני אדם או מטען למדינת ישראל.

(1) הגדרת אזורי המרחב האווירי האזרחי, בהתאם לשירותי נת"א הניתנים בהם וסוגי הטיסות שניתן לקיים בהם;

(2) נתיבי הטיסה במרחב האווירי האזרחי, ככל שקביעתם אינה בסמכות השר ושר הביטחון לפי סעיף 81;

(3) גישה אווירית לשדות תעופה ולמנחתים ועזיבתם;

(4) אזורי המתנה אוויריים;

(5) תנועה קרקעית בתחום שדות תעופה ומנחתים;

(6) שימוש במיתקני עזר לטיסה;

(7) אזורי טיסה לכלי טיס לפי סוגיהם, לרבות אזורים שבהם לא נדרשת הגשת תכנית טיסה לפי כללי הטיסה;

(8) אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים לטיסה;

(9) סיכונים לתעבורה האווירית.

(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל ליתן הוראות לתעופה אזרחית בעניינים המפורטים באותו סעיף קטן, לגבי תשתית צבאית שמופעלים בה כלי טיס אזרחיים לפי סעיף 179(ג).

(ג) הוראות תעבורה אווירית לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יינתנו בהתאם להוראות אלה:

(1) הוראות לפי סעיף קטן (א), לגבי המרחב האווירי האזרחי שבו ניתנים שירותי נת"א בידי צבא הגנה לישראל וכן הוראות לפי סעיף קטן (ב), יינתנו בהסכמת מי ששר הביטחון הסמיכו לכך, וכל הוראה אחרת - בהתייעצות עם מי שהוסמך כאמור;

(2) הוראות בעניינים הנוגעים להגנת הסביבה יינתנו בהתייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), המנהל ייתן הוראות תעבורה אווירית לאחר שהודיע לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א על כוונתו לעשות כן, ובכפוף למגבלות ביטחוניות שניתנו במסגרת הוראות גורם ביטחוני מוסמך.

(ה) המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א, במסגרת רישיון כאמור, ליתן הוראות תעבורה אווירית בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, לגבי תחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה של יחידת הנת"א; הוראות כאמור יינתנו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), אלא אם כן קיימת דחיפות מיוחדת במתן ההוראות, וכן בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה.

(ו) שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי, ככל האפשר לאחר התייעצות עם המנהל, ליתן הוראות המגבילות או האוסרות טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, מטעמים של ביטחון המדינה; הודעה על מתן הוראות כאמור תועבר למנהל וליחידת הנת"א הנוגעת בדבר.

(ז) לא יפעיל אדם כלי טיס בניגוד להוראות התעבורה האווירית, ואולם רשאית יחידת נת"א ליתן הוראות למטיס כלי טיס הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית ואת כללי הטיסה שנקבעו לפי סעיף 72, בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת"א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי טיס בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה בניגוד להן.

(ב) ההוראות, הנקודות והנתיבים כאמור בסעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות, ואולם הודעה על קביעתם או על שינוים בפרסום כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בעל תוקף קבוע, תפורסם גם ברשומות.

(ב) המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א, במסגרת רישיונו כאמור, לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי; בעל רישיון שקיבל הרשאה לעשות כן יפעל לפי הוראות שקבע השר בהתאם לנספח 15 לאמנה.

(ב) לא יפעיל אדם כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ג) על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף קטן (א) או (ב), התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות סעיף 38, בשינויים המחויבים.

(ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין -

(1) רישיונות הניתנים לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב) ולעניין בעלי רישיונות כאמור, ובין השאר לעניין ההכשרה, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי המתאימים הנדרשים לקבלת רישיון, ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, תקופת תוקפו והפרטים שייכללו בו, וכן לעניין חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעלי רישיונות כאמור;

(2) סוגי כלי רחיפה שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.

(ב) לא יפעיל אדם כלי רחיפה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי סעיף זה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ג) על הגבלת רישיון שניתן לפי סעיף זה, התלייתו, ביטולו וסירוב לחדשו, יחולו הוראות סעיף 38, בשינויים המחויבים.

(1) גישה אווירית למנחתים של כלי רחיפה ממונעים, תנועתם הקרקעית במנחתים ועזיבתם את המנחתים;

(2) אזורי פעילות לכלי רחיפה ממונעים ונתיבים למעבר בין אזורי פעילות כאמור;

(3) אזורים מסוכנים, מוגבלים או אסורים להפעלת כלי רחיפה.

(ב) על מתן הוראות תעבורה אווירית לכלי רחיפה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 82(ב) עד (ו), בשינויים המחויבים.

(ג) השר, בהתייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים להפעלת כלי רחיפה ממונעים מחוץ לאזורי הפעילות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ואולם תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין הגנה וזיהוי של כלי רחיפה או תקנות העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי סעיף 80, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.

(ד) לא יפעיל אדם כלי רחיפה -

(1) בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), או בניגוד לתנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג);

(2) אלא אם כן הוא בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה.

(ה) על אף הוראות סעיף זה, רשאית יחידת נת"א ליתן הוראות למפעיל כלי רחיפה הנוגדות את הוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), את התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ג) ואת כללי הרחיפה שנקבעו לפי 93(א), בתחום המרחב האווירי הנתון לפיקוחה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; נתנה יחידת נת"א הוראות כאמור, לא יפעיל אדם כלי רחיפה בניגוד להן.

(2) לא יפעיל אדם כלי רחיפה אלא בהתאם לכללי הרחיפה שנקבעו לפי פסקה (1).

(ב) בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בדרך האמורה באותו סעיף קטן חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מפעילי כלי רחיפה והתשתיות שישמשו את פעילותם.

(ג) השר רשאי לקבוע כי כלי המרחף או הנישא באוויר, בין שהוא ממונע ובין שאינו ממונע, שאינו כלי טיס ואינו מנוי בפסקאות (1) עד (6) להגדרה "כלי רחיפה", ייחשב כלי רחיפה לעניין חוק זה.

(ב) המנהל, בהסכמת מנהל השירות המטאורולוגי, רשאי למנות, מבין עובדי השירות המטאורולוגי, מפקחים לעניין ביצוע ההוראות לפי חוק זה הנוגעות למטאורולוגיה לצורכי תעופה אזרחית.

(ג) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של המנהל אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, וכן הכשרה מתאימה, כפי שהורה המנהל, ולעניין מפקח שמונה לפי סעיף קטן (ב) - כפי שהורה מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ד) הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל והמעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את קיומן של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, ולא ייכנס לתא הטייס בעת טיסה אלא בתיאום עם הטייס המפקד.

(ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה כמשמעותה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ככל שנדרשת התאמה כאמור לפי אותו חוק.

(ג) שוכנע השר לביטחון הפנים כי הדבר דרוש לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים, להסמיך מפקח שמונה בידי המנהל לפי סעיף 94, גם בסמכויות המפורטות להלן שיהיו נתונות לו במקרים שבהם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיף 142(ג), ובלבד שלא יוסמך מפקח בסמכויות כאמור, אלא אם כן הוא בעל כשירות והכשרה מתאימים לכך כאמור בסעיף 94(ג)(2) ו–(3):

(1) הסמכות לחקור כל אדם הקשור לעבירה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו–3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2) הסמכות לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת פקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

(3) הסמכות לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו–45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(ד) סירב אדם להיענות לדרישות מפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה וסעיף 97, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.

(1) לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי סעיף 99(ט) (בסימן זה - דגימת נשיפה);

(2) לתת לו דגימת רוק, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי סעיף 99(ט) (בסימן זה - דגימת רוק).

(ב) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי סעיף 142(ג)(2).

(ג) ראה מפקח לנגד עיניו עובד טיס או איש צוות השותה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או במהלך פרק הזמן לפני מילוי תפקידו שבו עליו להימנע משתיית משקה משכר לפי סעיף 8, או מצא, לפי דגימת נשיפה או דגימת רוק, כי עובד טיס או איש צוות נתון תחת השפעת אלכוהול או כי מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) לעניין עובד טיס או איש צוות העומד למלא את תפקידו - רשאי המפקח למנוע ממנו למלא את תפקידו;

(2) לעניין עובד טיס או איש צוות הממלא את תפקידו - יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף 98(א), ורשאי המפקח למנוע ממנו להמשיך במילוי תפקידו;

(3) לעניין עובד טיס או איש צוות שסיים זה עתה למלא את תפקידו - יהיה בכך כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף 98(א).

(ב) לצורך נטילת דגימה לפי סעיף זה מוסמך שוטר לעכב את עובד הטיס או את איש הצוות שממנו נדרשת הדגימה, לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

(ג) לא יורשע אדם על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

(ב) נטילה של דגימה לפי סעיפים 97 ו–98 תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי–נוחות וכאב.

(ג) נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק או מתן דגימת שתן ייעשו במקום שבו הנבדק ממלא את תפקידו או עומד למלא את תפקידו או סמוך למקום כאמור; שוטר או מפקח, לפי העניין, רשאי להורות על מקום אחר לנטילת הדגימה, ובלבד שמפקח לא יורה כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לקיום הוראות סעיף קטן (ב).

(ד) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.

(ה) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(ו) הנוטל דגימה, ירשום בתום הנטילה דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו; דין וחשבון כאמור יכלול את אלה:

(1) שמו ופרטי זהותו של עובד הטיס או איש הצוות שממנו ניטלה הדגימה;

(2) נסיבות נטילת הדגימה, וכן תוצאות בדיקתה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3) התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4) שמו וכשירותו או דרגתו, לפי העניין, של נוטל הדגימה;

(5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

(ז) העתק הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ו) יימסר מיד לאדם שממנו ניטלה הדגימה.

(ח) הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימה לפי סעיף זה.

(ט) השר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לאשר, בהודעה ברשומות, מכשיר שישמש לקבלת דגימה של אוויר הנשוף מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, וכן מכשיר שישמש לקבלת דגימת רוק מפיו של אדם, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, ורשאי הוא לאשר מכשירים לצורך נטילת דגימות כאמור בידי שוטרים בלבד.

(י) השר ושר הבריאות, באישור הוועדה, יקבעו הוראות בעניינים אלה:

(1) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;

(2) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה;

(3) אופן הפעלת מכשיר שאושר לפי סעיף קטן (ט).

(יא) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור הוועדה -

(1) רשאי לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה;

(2) יקבע שיעור מרבי של ריכוז אלכוהול לעניין ההגדרה "נתון תחת השפעת אלכוהול".

(יב) בית משפט הדן בעבירה לפי סעיף 142(ג)(2) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (י)(2).

(1) לתת דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לפי דרישת שוטר כאמור בסעיף 98, למעט סירוב מטעמים בריאותיים בנסיבות האמורות בסעיף 99(ה), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 142(ג)(2);

(2) לתת דגימת נשיפה או דגימת רוק לפי דרישת מפקח כאמור בסעיף 97(א), יחולו לגביו הוראות סעיף 97(ג)(1), (2) או (3), לפי העניין.

(ב) (1) לא ימונה אדם כנאמן בטיחות תעופה אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.

(2) התברר לנאמן בטיחות תעופה כי הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, יודיע על כך למנהל ולא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה.

(3) לעניין סעיף קטן זה, אחת היא אם התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

(4) בסעיף קטן זה -

(ג) לא ימונה נאמן בטיחות תעופה אלא אם כן קיבל הכשרה למילוי תפקידו כפי שיורה המנהל.

(ד) נאמן בטיחות תעופה יפעל לפי הנחיות המנהל.

(ה) נאמן בטיחות תעופה לא זכאי לשכר או למשכורת בעד מילוי תפקידו, והרשות לא תשלם בעדו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אך הוא זכאי להחזר הוצאות שהוציא אגב מילוי תפקידו, בשיעורים ובאופן שקבע השר.

(ו) המנהל רשאי להעביר נאמן בטיחות תעופה מתפקידו גם בלא הסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל.

(ז) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מילוי תפקידו של נאמן בטיחות תעופה, סייגים ותנאי כשירות נוספים למינויו, התעודה שתינתן לו, צורת התג שעליו לענוד ואופן ענידתו.

"מדינת האירוע" (State of Occurrence ) - מדינה שבשטחה הטריטוריאלי אירע אירוע בטיחותי;

"מדינת הייצור" (State of Manufacture ) - מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי להרכבתו הסופית של כלי הטיס, המנוע או המדחף;

"מדינת התכן" (State of Design ) - מדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט כלפי הגורם האחראי לתיכון הדגם הבסיסי ( Type ) של כלי הטיס;

"המסה המרבית המותרת להמראה" (Maximum Mass ), לעניין כלי טיס - המסה המרבית המותרת להמראה לפי ספר הטיסה של אותו כלי טיס או לפי מסמך מתאים אחר כמשמעותו בסעיף 63(ב)(3);

(ב) במילוי תפקידיו יפעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, ככל שהן ישימות בישראל, למעט הוראות כאמור שלגביהן הודיע המנהל לארגון התעופה הבין–לאומי, לפי הוראות סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, כי ישראל פועלת באופן שונה.

(ב) קיבל החוקר הראשי הודעה על אירוע בטיחותי שאינו אירוע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות פרק זה, אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה.

(ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פתיחה בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי שמעורב בו כלי טיס בלתי מאויש וניהולה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות פרק זה יחולו בשינויים, כפי שיקבע.

(ב2) נודע למנהל הרשות לחקירה בטיחותית על אירוע הקשור בהפעלת כלי טיס, שהתרחש בעת שכלי הטיס היה בתנועה ושלא בזמן הפעלה, בשדה תעופה שניתנים בו שירותי פיקוח ובקרה על תעבורה אווירית, רשאי הוא לפתוח בחקירה בטיחותית לפי הוראות פרק זה, אם מצא שיש בחקירה כדי לקדם את בטיחות התעופה, ויראו אירוע כאמור כאירוע בטיחותי לעניין פרק זה ולעניין פרק ח'.

(ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי -

(1) להפסיק חקירה בטיחותית אם הוא סבור כי אין בה כדי לקדם את בטיחות התעופה;

(2) לחדש חקירה בטיחותית שהופסקה או שנסתיימה, אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לו במועד החקירה הקודמת;

(3) להורות על חקירה בטיחותית נוספת או השלמת חקירה, של אותו אירוע בטיחותי, בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.

(ד) פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לגבי אירוע בטיחותי שהתרחש בישראל, ימסור בלא דיחוי הודעה (Notification ) לגבי האירוע הבטיחותי למדינה מעורבת, ולעניין אירוע בטיחותי כאמור שמעורב בו כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק"ג או כלי טיס בעל הנעה סילונית - גם לארגון התעופה הבין-לאומי; הודעה כאמור תיערך לפי הוראות נספח 13 לאמנה.

(ב) אירע אירוע בטיחותי חמור בשדה תעופה, במנחת או במקרקעין אחרים, יפעיל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את סמכותו לפי סעיף קטן (א) באופן שיצמצם ככל האפשר את מידת הפגיעה בפעילותו התקינה של שדה התעופה או המנחת או את מידת הפגיעה בשימוש הסביר במקרקעין האחרים.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 127.

(1) לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (1) להגדרה "זמן הפעלה" - 48 שעות ממועד נחיתתו בישראל של אדם מעורב או אדם שהיה עד לאירוע;

(2) לעניין אירוע בטיחותי שאירע בפרק הזמן האמור בפסקה (2) להגדרה "זמן הפעלה" - 48 שעות מקרות האירוע;

(3) נבצר מאדם למסור ידיעות ועדויות לגבי אירוע בטיחותי, לרבות עקב מצבו הבריאותי - 48 שעות מהמועד שבו חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו לנבצרות כאמור.

(ב) אירע אירוע בטיחותי חמור או פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירת אירוע בטיחותי לפי סעיף 110, לא יקבל בעל רישיון לפי חוק זה ידיעות ועדויות מכל עובד שלו שהוא אדם מעורב או שהיה עד לאירוע, אלא לאחר שחלף אחד מפרקי הזמן המפורטים בסעיף קטן (א), לפי העניין, ואולם הוא רשאי לקבל ידיעות ועדויות גם בטרם חלף אחד מפרקי הזמן האמורים, ככל שהדבר נדרש לשם קבלת החלטה בדבר פעולות מיידיות לשמירה על חיי אדם ועל בטיחות התעופה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 127.

(1) הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת חקירה לפי סעיף 9(א)(1) ו–(4) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968;

(2) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לחקירה;

(4) הסמכות לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת, ובכלל זה הסמכות לערוך בדיקות אלכוהול וסמים לפי סעיף 97, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 99(א), (ב) ו–(ו) עד (יא), בשינויים המחויבים;

(5) הסמכות להיכנס לכל מקום, לרבות לכלי טיס, לצורך ביצוע החקירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(6) הסמכות לתפוס כל חפץ הנחוץ לביצוע החקירה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב);

(7) לעניין אירוע בטיחותי חמור - הסמכות לנקוט אמצעים לשם שמירה על המקום שבו אירע האירוע, על כלי הטיס, על כל חלק ממנו ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה בחקירה או לשם שינוע כלי הטיס או כל חלק ממנו לצורך החקירה, או להורות לבעל כלי הטיס או למפעיל האווירי של כלי הטיס לנקוט אמצעים כאמור; על הפעלת סמכות לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 111(ב), בשינויים המחויבים;

(8) לעניין תאונת טיס שנהרג בה איש צוות או נוסע בכלי הטיס - הסמכות לפנות אל המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, לצורך חקירת סיבת מותו ונסיבות מותו של איש הצוות, או בנסיבות מיוחדות - של הנוסע בכלי הטיס, ובכלל זה ביצוע פרוצדורות רפואיות, לרבות נתיחה, בהתאם לשיקול דעתו של הגורם הרפואי, וכן הסמכות לקבל לידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את תוצאות הבדיקות או הנתיחה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 127, ומהוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, לעניין ביצוע נתיחה.

(ב) על תפיסת חפץ לפי סעיף קטן (א)(6) יחולו הוראות אלה:

(1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יערוך רשימה של החפצים שנתפסו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו;

(2) נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, יאפשר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למי שממנו נתפס החפץ, לבעל אותו חפץ או למנהל, לבקשתו, להעתיקו, ואולם רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקת החפץ לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;

(3) נתפס חפץ שניתן ליצור ממנו העתק, במסגרת חקירת אירוע בטיחותי חמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לדחות את העתקתו לתקופה העולה על 90 ימים עד לסיום החקירה הבטיחותית (בפסקה זו - תקופת הדחייה), ככל הנדרש ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה; הארכת תקופת הדחייה לתקופה העולה על שנה טעונה אישור של בית משפט שלום;

(4) על אף האמור בפסקאות (2) ו–(3), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות סעיף 32א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה באותו סעיף יהיו נתונות למנהל הרשות לחקירה בטיחותית; בפסקה זו, "מחשב" ו "חומר מחשב" - למעט מחשב המותקן או נישא בכלי טיס, או חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור, ולמעט חומר מחשב של בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א, הקשור למתן שירותי נת"א;

(5) פורסם הדוח הסופי כאמור בסעיף 119, יחזיר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בתוך 45 ימים ממועד פרסומו, חפץ שנתפס לפי סעיף זה לידי מי שמידיו נתפס או לידי בעליו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס כאמור, יחליט בדבר בית המשפט האמור, על פי בקשת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ;

(6) על אף האמור בפסקה (5), חפץ שהוא שברי כלי טיס לא יוחזר אלא לבקשת בעליו ועל חשבונו, זולת אם בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ הורה אחרת; בעל חפץ כאמור המבקש לקבלו חזרה יגיש למנהל הרשות לחקירה בטיחותית את בקשתו בתוך 45 ימים ממועד פרסום הדוח הסופי; לא הגיש הבעלים בקשה כאמור, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לנהוג בחפץ לפי שיקול דעתו;

(7) על אף האמור בפסקאות (5) ו–(6), בית משפט רשאי להורות, לבקשת צד מעוניין, כי חפץ שנתפס על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי סעיף זה, לא יוחזר לידי בעליו אלא יועבר לצד מעוניין, לפי בקשתו, או יישאר בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עד לסיום הליך משפטי שהחפץ עשוי לשמש בו כראיה, או עד למועד אחר שיחליט בית המשפט.

(ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא ימסור חפץ אשר נתפס לפי סעיף זה או העתק של חפץ כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(5) עד (7).

(ב) לא יוסמך חוקר לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית אליה וקבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא בעל ידע וניסיון בתחום התעופה וממלא אחר תנאי כשירות לרבות הכשרה מקצועית מתאימה, הכל כפי שהורה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית באישור השר;

(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;

(4) הוא עמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים ובהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.

(ג) בביצוע חקירות בטיחותיות, יפעל חוקר שהוסמך לפי סעיף זה בפיקוחו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית ולפי הוראותיו.

(ד) החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפתוח בחקירה בטיחותית לגבי אירוע בטיחותי, ימנה, מקרב החוקרים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א), חוקר שיהיה ממונה על ביצוע החקירה הבטיחותית של אותו אירוע (בסעיף זה - חוקר ממונה), ורשאי מנהל הרשות, אם הדבר נדרש, למנות חוקר נוסף, אחד או יותר, מקרב החוקרים שהוסמכו כאמור, לביצוע החקירה הבטיחותית; בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), חוקרים נוספים שימונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות החוקר הממונה.

(ה) מינה מנהל הרשות לחקירה בטיחותית חוקר ממונה או חוקר נוסף, אחד או יותר לפי סעיף קטן (ד), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית להסמיכם, לצורך ביצוע החקירה הבטיחותית, בסמכויות לפי פסקאות (1) עד (6) של סעיף 114(א), כולן או חלקן, ובלבד שלעניין הסמכות לפי פסקה (6), לא יסמיכם אלא לתפיסת חפץ ולעריכת רשימה של החפצים שנתפסו כאמור בסעיף 114(ב)(1).

(ו) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעניק לחוקר הממונה ולחוקרים הנוספים שהוסמכו לפי סעיף זה תעודה חתומה על ידיו, המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; חוקר ממונה או חוקר אחר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו, אלא לאחר שהציג, על פי דרישה, תעודה כאמור.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) -

(1) בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 2,250 ק"ג, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת ולארגון התעופה הבין-לאומי;

(2) בחקירה בטיחותית לעניין תאונת טיס שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו אינה עולה על 2,250 ק"ג, ועולות בה סוגיות הנוגעות לכשירות האווירית של כלי הטיס או סוגיות אשר לפי שיקול דעתו של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית עשוי להיות למדינה חברה עניין בהן, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את דוח החקירה הראשוני, באנגלית, למדינה מעורבת.

(ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את דוח החקירה הראשוני כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מיום קרות האירוע הבטיחותי; ואולם, סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית כי העברת המידע הכלול בדוח החקירה הראשוני נדרשת באופן מיידי מטעמי בטיחות, יעביר את דוח החקירה הראשוני בלא דיחוי.

(ד) דוח המועבר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

(ב) הצהרת ביניים לפי סעיף קטן (א) לא תכלול את המידע והפרטים האלה:

(1) שמות המעורבים באירוע הבטיחותי או פרטים אחרים המזהים אותם;

(2) פרטים שפרסומם מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(3) מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

(ב) (1) לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטה של החלק בדוח הסופי הכולל את המידע העובדתי, ובחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי סעיף 110(א) - טיוטה מלאה של הדוח הסופי, למנהל וכן לכל אדם שיש כוונה לקבוע לגביו בדוח הסופי כי במעשה או במחדל שלו תרם לאירוע הבטיחותי, ובלבד שלא יועבר לאותו אדם מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; בפסקה זו, "תרם" - במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחרים.

(2) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יודיע למי שנמסרה לו טיוטה כאמור בפסקה (1) על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך התקופה שיורה, ורשאי הוא לשמוע תגובות בעל פה, לרבות במסגרת דיון משותף לכל הגורמים שהטיוטה כאמור הועברה אליהם.

(ב1) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בחקירת אירוע בטיחותי שיש חובה לפתוח לגביו בחקירה לפי סעיף 110(א) או (ב1), יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופי ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), טיוטה מלאה של הדוח הסופי למדינה מעורבת.

(2) התקבלו הערות לטיוטת הדוח הסופי ממדינה מעורבת (בסעיף קטן זה - מדינה מעירה) בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועברה למדינה המעירה הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם מנהל הרשות לחקירה בטיחותית הסכים לכך, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לשלב את הערות המדינה המעירה בדוח הסופי; החליט מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שלא לשלב את ההערות כאמור בדוח הסופי, וביקשה זאת המדינה המעירה, יצרף את ההערות שעוסקות בהיבטים הנוגעים למידע העובדתי בלבד כנספח לדוח הסופי.

(3) לא התקבלו ממדינה מעורבת הערות לטיוטת דוח סופי בתוך התקופה כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לגבש את הדוח הסופי לפי שיקול דעתו.

(4) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לאשר למדינה מעורבת להעביר את טיוטת הדוח שהכין כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשתה, לגורם אחר כפי שיאשר.

(5) קיבל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית טיוטת דוח סופי להתייחסותו ממדינה מעורבת, יעביר את התייחסותו לטיוטת הדוח למדינה האמורה בתוך 60 ימים מהמועד שבו קיבל את הטיוטה כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר אם הגורם המוסמך באותה מדינה הסכים לכך.

(6) השר רשאי לקבוע מועדים שונים מהמועדים הקבועים בפסקאות (2) ו-(5), בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה.

(ב2) הרשות לחקירה בטיחותית תעביר לנפגעים באירוע בטיחותי כאמור בסעיף קטן (ב1) ולקרובי המשפחה של הנפגעים או ההרוגים באירוע כאמור מידע הנוגע לחקירת האירוע בטרם פרסומו של הדוח הסופי הנוגע אליו; היו הנפגעים או קרובי משפחתם של הנפגעים או ההרוגים תושבי מדינה זרה, תעביר להם הרשות לחקירה בטיחותית את המידע באמצעות הרשות המוסמכת לביצוע חקירה בטיחותית באותה מדינה.

(ג) (1) לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) ותיקון טיוטת הדוח הסופי ככל שמצא לנכון, יגיש מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הדוח הסופי לשר ולמנהל, ויעבירו לכל גוף אחר הנוגע בדבר ולכל מדינה מעורבת, ובחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק"ג - גם לארגון התעופה הבין-לאומי.

(2) הדוח הסופי יכלול, בין השאר, מסקנות והמלצות בטיחות המתבססות על מידע שעלה במהלך החקירה הבטיחותית, ולא ייכלל בו מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

(ג1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נקבעה במסגרת הדוח הסופי המלצת בטיחות שיש לה השלכות משמעותיות ברמה העולמית, המחייבת נקיטת פעולות במהירות הראויה לשם שיפור הבטיחות, יעביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את ההמלצה גם אל ארגון התעופה הבין-לאומי, אף אם הדוח אינו עוסק בחקירה בטיחותית שמעורב בה כלי טיס שהמסה המרבית המותרת להמראה שלו עולה על 5,700 ק"ג.

(ד) הדוח הסופי יכלול את המידע הנדרש לפי נספח 13 לאמנה, ולא יכלול פרטים אלה:

(1) שמות המעורבים באירוע הבטיחותי;

(2) פרטים המזהים את המעורבים באירוע הבטיחותי שאינם פרטים כאמור בפסקה (1) ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, למעט פרט שהכללתו בדוח הסופי הכרחית לצורך ניתוח האירוע הבטיחותי או הסקת מסקנות בעניינו.

(ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יעביר את המלצות הבטיחות הנוספות לכל גוף הנוגע להמלצה, לרבות לגוף כאמור במדינה חברה, ואם ההמלצות נוגעות למסמכים של ארגון התעופה הבין-לאומי - יעבירן גם לארגון האמור; המלצות הבטיחות הנוספות יועברו באנגלית, אם הדבר נדרש.

(ג) המלצות בטיחות נוספות לא יימסרו ולא יתקבלו כראיה במשפט ולא ישמשו בהליך מינהלי כהגדרתו בסעיף 123(א) או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו, בכפוף להוראות סעיף 126.

(ב) הגוף המקבל יעביר למנהל הרשות לחקירה בטיחותית עדכון בנוגע להמלצות הבטיחות שהחליט ליישם, ובכלל זה עדכון לעניין אופן יישומן וההתקדמות ביישום, מדי שישה חודשים ועד תום הליך היישום.

(ג) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי, לבקשת הגוף המקבל, להאריך את התקופות הנקובות בסעיף קטן (א) או (ב).

(ד) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יתעד את המלצות הבטיחות שהעביר וכן את התשובות שהתקבלו לאותן המלצות, כאמור בסעיף זה, ויעקוב אחר יישום המלצות שעודכן בדבר ההחלטה ליישמן.

(ה) הועברה למנהל הרשות לחקירה בטיחותית המלצה מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה בהמשך לחקירה בטיחותית שערכה, יעביר אותה לגורם הנוגע ליישומה בישראל; מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יחליט בנוגע לאופן היישום של ההמלצה וההתקדמות ביישום, ויעביר את החלטתו המנומקת לרשות המוסמכת במדינה החברה אשר העבירה את ההמלצה כאמור, לא יאוחר מ-90 ימים ממועד קבלת ההמלצה.

(ו) השר, לפי הצעת הרשות לחקירה בטיחותית או בהתייעצות עימה, רשאי להתקין תקנות לעניין המעקב אחר הטיפול בהמלצות לפי סעיף זה.

(ב) חומר חקירה בטיחותית לא יימסר ולא יתקבל כראיה במשפט ולא ישמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך שנוקט מעסיק כלפי עובדו.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי סעיף 142(ד)(2).

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו במשפט פלילי בשל שיבוש חקירה בטיחותית לפי סעיף 142(ד)(2).

(1) סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, למעט עבירה לפי סעיף 142(א), יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה;

(2) סבר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, במהלך חקירה בטיחותית או בסיומה, כי מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 142(א), ומצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך בשל האינטרס הציבורי, כפי שקבע השר בהסכמת שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, יעביר כל חומר שברשותו הנוגע לחקירה ליועץ המשפטי לממשלה.

(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר שהועבר כאמור בסעיף קטן (א) מגלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר, רשאי הוא להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בחקירה כאמור; בהוראה לפי סעיף קטן זה יתאר היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך את נסיבות האירוע הבטיחותי שבעקבותיו נערכה החקירה הבטיחותית, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה, ובלבד שלא יצורף להוראה כאמור דבר מחומר החקירה והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

(ב) (בוטל).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע המועבר לפי אותו סעיף קטן לא יכלול מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

(ב) העביר מנהל הרשות לחקירה בטיחותית את הסמכות לביצוע החקירה לרשות חקירה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית יסייע לרשות החקירה האחרת לקדם את החקירה ככל הנדרש;

(2) הפעלת הסמכויות לפי פרק זה, בישראל, לעניין חקירה בטיחותית המבוצעת בידי רשות החקירה האחרת, תיעשה בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או בידי חוקרים שהוא הסמיך לכך לפי סעיף 115;

(3) הועברה הסמכות לביצוע החקירה במלואה לרשות החקירה האחרת, תפרסם רשות החקירה האחרת את דוח החקירה הסופי של האירוע הבטיחותי החמור, והרשות לחקירה בטיחותית לא תהיה אחראית לפרסומו; באתר האינטרנט של הרשות לחקירה בטיחותית יפורסמו הודעה על פרסום הדוח הסופי על ידי רשות החקירה האחרת וקישור לדוח הסופי כפי שפורסם באתר האינטרנט של רשות החקירה האחרת.

(ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור ומדינת ישראל היא מדינה מעורבת ואינה מדינת הרישום, רשאי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפנות אל מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע, בכתב, בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה, בבקשה כי הרשות לחקירה בטיחותית תבצע את החקירה הבטיחותית, כולה או חלקה, אם התקיימו כל אלה:

(א) האירוע אירע בשטח שלא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא שייך למדינה מסוימת, או בשטח מדינה שאינה מדינה חברה;

(ב) מדינת הרישום של כלי הטיס המעורב באירוע אינה מבצעת חקירה בטיחותית או שלא העבירה את ביצוע החקירה, כולה או חלקה, למדינה אחרת.

(2) הסכימה מדינת הרישום לבקשה כאמור בפסקה (1) או לא השיבה לבקשה בתוך 30 ימים, תבצע הרשות לחקירה בטיחותית את החקירה בהתאם להוראות פרק זה.

(1) אופן ניהול החקירה וסדרי עבודתם של מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וחוקרים אחרים לפי פרק זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה;

(2) השתתפות נציגים של מדינה חברה בחקירה בטיחותית לפי פרק זה והשתתפות נציגי מדינת ישראל בחקירה דומה הנערכת במדינה חברה;

(3) הגדרת תאונת טיס; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;

(4) סוגי תקריות חמורות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בין השאר בהתאם להוראות נספח 13 לאמנה;

(5) העברת הסמכות לבצע חקירה של אירוע בטיחותי לרשות מוסמכת במדינה חברה לפי סעיף 128א או 128ג וביצוע חקירה בטיחותית לפי סעיף 128ב או 128ג;

(6) הודעות שיש למסור למנהל הרשות לחקירה בטיחותית לפי פרק זה והודעות ומידע נוספים שעל מנהל הרשות לחקירה בטיחותית למסור בהתאם לנספח 13 לאמנה, ובכלל זה הדרכים למסירתם והפרטים שייכללו בהודעות כאמור.

(6) מעורב בו כלי טיס אזרחי, אשר הופעל בידי גורם בצבא הגנה לישראל;

(ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לערוך חקירה בטיחותית נפרדת של אירוע בטיחותי מעורב- צבאי, ויחולו על החקירה הוראות פרק זה, בכפוף להוראות סעיף 133; גורם ממונה צבאי רשאי לערוך תחקיר נפרד של אירוע כאמור, ויראו את אותו תחקיר כאילו היה תחקיר כהגדרתו בסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי, ויחולו עליו הוראות הסעיף האמור.

(ג) פתח מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בחקירה בטיחותית או החל הגורם הממונה הצבאי בתחקיר לפי סעיף קטן (ב), יודיע מי מהם על כך לגורם השני.

(ד) נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי על ידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה צבאי, רשאי עורך החקירה או התחקיר, לפי העניין, להסכים כי הגורם השני ישתתף בחקירה או בתחקיר שהוא מנהל, או לסייע, בהתאם לסמכויותיו לפי כל דין, לחקירה או לתחקיר כאמור, והכל בכפוף להסכמה בין שני הגורמים.

(ה) לעניין סעיף 539א(ב)(5) לחוק השיפוט הצבאי, בכל הנוגע לתחקיר של אירוע בטיחותי מעורב-צבאי לפי הסעיף האמור, יראו את מנהל הרשות לחקירה בטיחותית או המנהל כגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לפי אותו סעיף.

(1) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי סעיף 115, לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי פרק זה כלפי צבא הגנה לישראל, לרבות כלפי חייל, כלי טיס צבאי, ציוד תעופתי המשמש בכלי טיס צבאי, ביצוע פעולות בדק ותחזוקה בכלי טיס צבאי או תשתית צבאית;

(2) על אף האמור בסעיפים 118(ב) ו–119, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי סעיף 118(ב) או בדוח הסופי, מסקנות, המלצות וכל פרט אחר הנוגע להיבטים צבאיים של האירוע, למעט עובדות, אלא בהסכמת גורם ממונה צבאי;

(3) על אף האמור בסעיפים 123 ו–125, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי להעביר לגורם ממונה צבאי חומר חקירה בטיחותית כהגדרתו בסעיף 123(א), ואולם לא ייעשה שימוש בחומר החקירה לשם נקיטת הליכים משמעתיים בצבא הגנה לישראל, וחומר החקירה לא יועבר לגוף חוקר כהגדרתו בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי, או לכל גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;

(4) על אף האמור בסעיף 126(ב), היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר חומר שהועבר אליו לפי סעיף 126(א), לגבי אירוע בטיחותי מעורב-צבאי, לפרקליט הצבאי הראשי; מצא הפרקליט הצבאי הראשי כי חומר שהועבר אליו כאמור מעלה חשד לביצוע עבירה המצדיק חקירה פלילית על ידי גוף חוקר כהגדרתו בסעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי, רשאי הוא ליתן לאותו גוף הוראה בהתאם להוראות סעיף 126(ב).

(2) הוסכם על עריכת חקירה בטיחותית בידי מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בלבד, או החליטה משטרת ישראל לערוך תחקיר, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית וגורם ממונה משטרתי להסכים ביניהם על סיוע לגורם העורך את החקירה או את התחקיר, לפי העניין, שבמסגרתו יפעיל הגורם המסייע את סמכויותיו לפי כל דין.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל לערוך תחקיר או בדיקה אחרת מטעמה של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי.

(ב) על חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב-משטרתי הנערכת לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) לעניין חקירה בטיחותית של תקרית טיס, לא יחולו הוראות סעיף 111(א) על שוטרים אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;

(2) (א) גורם ממונה משטרתי לא יפעיל סמכות הנתונה לו לפי סעיף 114(א)(1) כלפי מי שאינו שוטר, למעט מי שפעל מטעם משטרת ישראל; גורם ממונה משטרתי לא יפעיל כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי סימן זה כלפי אדם כאמור אלא בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית.

(ב) מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, ממלא מקומו או חוקרים שהוסמכו לפי סעיף 115, לא יפעילו סמכויות הנתונות להם לפי פרק זה כלפי משטרת ישראל, לרבות כלפי שוטר או כלי טיס משטרתי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;

(3) על אף האמור בסעיפים 118(ב) ו–119, מנהל הרשות לחקירה בטיחותית לא יכלול מסקנות והמלצות בנוגע למשטרת ישראל בטיוטת הדוח הסופי המיועדת למסירה לתגובות לפי סעיף 118(ב) או בדוח הסופי, אלא בהסכמת גורם ממונה משטרתי;

(3א) (א) על אף האמור בהוראות העברת מידע, הרשות לחקירה בטיחותית תעביר את המידע כאמור באותן הוראות לגורם ממונה משטרתי לפני העברתו לגורם אחר או לפני פרסומו, לפי העניין.

(ב) גורם ממונה משטרתי רשאי, בתוך פרק הזמן שציינה הרשות לחקירה בטיחותית בפנייתה, להודיע לרשות כי אינו מסכים להעברת מידע מסוים לגורם אחר או לפרסומו, אם אותו מידע נוגע לאופי הפעילות המבצעית של כלי טיס משטרתי שהיה מעורב באירוע הבטיחותי החמור שלגביו הוכן המידע או לסוג פעילות כאמור, או שמדובר במידע שעלול לפגוע בשיטות עבודה של משטרת ישראל.

(ג) הודיע גורם ממונה משטרתי כי אינו מסכים להעברת מידע כאמור בפסקת משנה (ב), לא תעביר הרשות לחקירה בטיחותית את אותו מידע לגורם אחר ולא תפרסמו; לא התקבלה עמדת הגורם הממונה המשטרתי בתוך פרק הזמן שצוין בפנייה אליו, יראו אותו כמי שהסכים למסירת המידע או לפרסומו כאמור.

(ד) בפסקה זו -

(4) (א) על אף האמור בסעיפים 123 ו–125, חומר החקירה והדוח הסופי יוכלו לשמש, בהסכמת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, בהליך משמעתי, פיקודי או מינהלי שנוקטת משטרת ישראל כלפי שוטר בהתאם לפקודות משטרת ישראל; בפסקת משנה זו, "פקודות משטרת ישראל" - כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ב) על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק המשטרה, דיון בבית דין כהגדרתו בחוק האמור, הנוגע לחומר חקירה בטיחותית הנערכת לפי סעיף זה, ולעדותו של עד שאיננו שוטר, ייערך בדלתיים סגורות;

(5) על אף האמור בסעיף 126(ב), הוראה לגוף חוקר לפתוח בחקירה נגד שוטרים כאמור באותו סעיף, תינתן לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל;

(6) תקנות לפי פרק זה, הנוגעות לאירוע מעורב-משטרתי, יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(1) הוראות סימן ז' לפרק זה יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בסעיפים 131, 132 ו–133, בכל מקום, במקום "אירוע בטיחותי מעורב-צבאי" יקראו "אירוע בטיחותי מעורב צבאי-משטרתי";

(ב) בסעיף 132 -

(1) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף 133" יקראו "ובלבד שבחקירה ישתתף גורם ממונה משטרתי, בהתאם להוראות סעיף 135(א)";

(2) במקום סעיף קטן (ד) יקראו:

"(ד) נערכת חקירה בטיחותית של אירוע בטיחותי מעורב צבאי- משטרתי או נערך תחקיר של אירוע כאמור על ידי גורם ממונה משטרתי או על ידי גורם ממונה צבאי, רשאים מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, גורם ממונה צבאי וגורם ממונה משטרתי להסכים כי הם, כולם או חלקם, ינהלו את חקירת האירוע הבטיחותי או חלק ממנה, בהתאם לתנאים, מגבלות והסדרים כפי שיסכימו ביניהם";.

(ג) בסעיף 133(1), אחרי "לפי סעיף 115" יקראו "וכן גורם ממונה משטרתי";

(2) הוראות סעיף 135 יחולו בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבעה בסעיף זה הוראה אחרת בעניינים המוסדרים באותו סעיף.

(ב) הוראות סעיפים 123 ו–125 יחולו על הודעה שנמסרה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, ואולם המנהל רשאי להשתמש בהודעה כאמור בהליך מינהלי כלפי עובד טיס או איש צוות, שמסר את ההודעה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1) מההודעה עולה כי הופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;

(2) ההליך המינהלי נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, "ליקוי" - כהגדרתו בסעיף 38(א)(7).

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 125, המידע הנכלל בהודעות לפי סעיף זה יישמר על ידי הרשות באופן שיבטיח כי פרטיו האישיים של מוסר המידע או של צד שלישי שהמידע נוגע אליו לא יזוהו, וכי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות סעיף זה; ואולם על אף הוראות סעיף 125, המנהל רשאי לפרסם לציבור מידע שנמסר לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) אין בפרסום משום פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והפרסום נעשה באופן שיבטיח כי בני אדם המעורבים באירוע הבטיחותי לא יזוהו;

(2) הפרסום נחוץ לתיקון תנאים המסכנים את בטיחות הטיסה, ללימוד ולהפקת לקחים בתחום בטיחות הטיסה או להנמקת שינוי במדיניות הרשות;

(3) להערכת המנהל לא יהיה בפרסום משום פגיעה בהמשך מסירת הודעות לפי סעיף זה.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מידע בטיחותי ולעניין חובת בעל רישיון לפי חוק זה לנהל מערכת מידע בטיחותי ולהעביר מידע בטיחותי לרשות, למנהל הרשות לחקירה בטיחותית או לרשות שלטונית אחרת, לשם מילוי תפקידיהם, אם המידע דרוש להם לשם שיפור בטיחות התעופה האזרחית; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע, בין השאר, הגבלות ותנאים לעניין העברת המידע כאמור ולעניין סוג המידע שיועבר.

(ג) מחזיק מידע בטיחותי -

(1) לא יעשה שימוש במידע בטיחותי אלא לצורך שלשמו נאסף ובהתאם להוראות לפי חוק זה;

(2) ישמור את המידע הבטיחותי באופן שיבטיח כי לא ייעשה בו שימוש בניגוד להוראות לפי חוק זה.

(ד) המנהל לא יעשה שימוש במידע בטיחותי -

(1) בהליך מינהלי, אלא אם כן המידע הבטיחותי מעיד על כך שהתקיימו הנסיבות כאמור בסעיף 138(ב);

(2) בהליך לפי פרק י' כלפי עובד טיס או איש צוות.

(ה) בעל רישיון לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ב' או בעל רישיון ייצור, לא יעשה שימוש במידע בטיחותי בהליך כלפי עובדו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1) המידע הבטיחותי מעיד על כך שהופרו הוראות לפי דיני הטיס, ובשל חומרת ההפרה או נסיבותיה, המשך פעילותו כעובד טיס או כאיש צוות עלול לסכן את בטיחות התעופה;

(2) ההליך נדרש לשם תיקון ליקוי שהימשכותו עלולה לסכן את בטיחות התעופה; בפסקה זו, "ליקוי" - כהגדרתו בסעיף 38(א)(7).

(ו) מחזיק מידע בטיחותי לא יפרסם מידע בטיחותי לציבור, אלא בהתקיים התנאים לפרסום מידע כמפורט בסעיף 138(ג), בשינויים המחויבים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות לחקירה בטיחותית רשאי לכלול בדוח הסופי כהגדרתו בסעיף 118 ציטוטים מהקלטה או מתמליל שהם מידע בטיחותי כהגדרתו בסעיף 139(א), אם מצא כי הדבר חיוני להמחשת ממצאי החקירה הבטיחותית או מסקנותיה.

(ב) הקלטה לא תימסר ולא תתקבל כראיה במשפט ולא תשמש בהליך משמעתי, בהליך מינהלי או בהליך לפי פרק י' כלפי עובד טיס או איש צוות, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הצורך לגלות את ההקלטה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה, בשל השפעת הגילוי על החקירה הבטיחותית או על חקירות בטיחותיות עתידיות, בארץ או בעולם; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הקלטת תקשורת קרקע-אוויר או תקשורת קרקע-קרקע בין בני אדם המעורבים בהפעלת כלי טיס, ועל הקלטת נתוני טיסה, לעניין מסירתן וקבלתן כראיה ולעניין שימוש בהן בהליכים אלה:

(1) הליך פלילי;

(2) ערר לפי סעיף 39;

(3) עתירה מינהלית או ערעור מינהלי על החלטות לפי חוק זה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

(4) הליך מינהלי או הליך לפי פרק י' כלפי עובד טיס או איש צוות.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו במשפט פלילי בשל השפעה שלא כדין על חקירה בטיחותית ושיבוש חקירה בטיחותית לפי סעיף 142(ד), ובהליך לפי חוק השיפוט הצבאי.

(1) (נמחקה);

(2) עובד טיס שמילא את תפקידו כשחל שינוי במצב בריאותו העלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 6(א)(2);

(3) עובד טיס שעשה שימוש בסמי מרפא, בניגוד להוראות לפי סעיף 6(ב)(4);

(4) - (18) (נמחקו);

(19) מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות סעיף 56(א);

(20) - (35) (נמחקו);

(36) אדם בכלי טיס שהפר הוראה שניתנה מאת טייס מפקד או מאת איש צוות מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 77(א);

(37) אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות סעיף 77(ב);

(38) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי סעיף 79;

(39) - (40) (נמחקו);

(41) מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי סעיף 88, שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(41א) מפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת"א שניתנו לפי סעיף 92(ה);

(42) מי שניגש לכלי טיס, הביא לשינוי במצבו או נגע בחפץ, בניגוד להוראות סעיף 111(א);

(43) מי שהפר את הוראת מנהל הרשות לחקירה בטיחותית שניתנה לפי סעיף 113;

(44) מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת לפי סעיף 140, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(45) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 175, בלא אישור המנהל או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 174(א);

(46) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 175, בלא אישור מאת הגורם הממונה כהגדרתו באותו סעיף או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(47) - (50) (נמחקו).

(ב) אלה דינם מאסר שלוש שנים:

(1) מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי סעיפים 2, 13, 17, 21, 26, 31, 35, 52, 87 או 88, בלא רישיון, בניגוד להוראות הסעיפים האמורים;

(2) מי ששידר ממיתקן עזר לטיסה, מכלי טיס, משדה תעופה או ממנחת שלא לצורך שלשמו מיועד שידור כאמור, באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה, בניגוד להוראות לפי סעיפים 33, 35 ו–72;

(3) מי שגרם נזק למיתקן עזר לטיסה, או שיבש אותות המשודרים ממיתקן כאמור, בניגוד להוראות סעיף 36;

(4) עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל ועשה שימוש ברישיון מאותו סוג שניתן לו מאת רשות המוסמכת לכך במדינה חברה, בניגוד להוראות סעיף 41;

(5) מי שמסר חומר מסוכן להובלה בכלי טיס, קיבל חומר מסוכן להובלה כאמור או הוביל אותו, בניגוד להוראות סעיף 74(א) ו–(ב), הפר חובה החלה עליו לפי סעיף 74(ג)(2) או הוביל חומר מסוכן בכלי טיס שהובלתו נאסרה לפי סעיף 74(ג)(4);

(6) מי שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו לפי סעיף 125, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(6א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בלא רישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או מפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(5);

(6ב) מי שהפעיל כלי טיס זר המוביל חומר מסוכן, בשטח ישראל, בניגוד לתנאים הקבועים במפרטי ההפעלה המשויכים לרישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(5); לעניין זה, "חומר מסוכן" - חומר מסוכן שנספח 18 לאמנה חל לגביו.

(7) (נמחקה).

(ג) אלה דינם מאסר חמש שנים:

(1) אדם בכלי טיס שהפריע לאיש צוות במילוי תפקידו, השתתף בתגרה בכלי הטיס, התפרע בו או עשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו, בניגוד להוראות סעיף 77(ב), באופן העלול לסכן את ביטחונו של כלי הטיס או של בני אדם שבו;

(2) עובד טיס, איש צוות, מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או הפעלה מסחרית לפי סעיף 87, או מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי סעיף 88, ששתה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או מילא את תפקידו כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתה משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, בניגוד להוראות סעיפים 8 או 89, לפי העניין.

(ד) (1) המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על מנהל הרשות לחקירה בטיחותית, על ממלא מקומו או על חוקר שמונה לפי סעיף 115, בכל הקשור לביצוע חקירה בטיחותית לפי פרק ז', דינו - מאסר שנה; ואולם מסירת מידע לחוקר הראשי, לממלא מקומו או לחוקר כאמור או הפניית תשומת לבם לעניין הקשור בביצוע החקירה אינה עבירה לפי פסקה זו.

(2) העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל חקירה בטיחותית לפי פרק ז', בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 142, למעט עבירה של עובד התאגיד לפי סעיף 142(ב)(6), על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) מפר שהוא בעל רישיון או אישור כמפורט בפסקאות (1), (3), (4), (5), (7) או (8) שבהגדרה "הסכום הבסיסי", וניתן לסווגו ליותר מפסקת משנה אחת בפסקה כאמור, יחול לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מבין הסכומים בפסקאות המשנה שניתן לסווגו לפיהן.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפר שהוא בעל רישיון עובד טיס כאמור בפסקה (1)(ב) שבהגדרה "הסכום הבסיסי" וכן רישיון כאמור בפסקה (1)(ג) לאותה הגדרה, וההפרה לא היתה במסגרת ביצוע תפקידו כמדריך, יחול לגביו הסכום הבסיסי כאמור בפסקה (1)(ג) האמורה.

(1) מילא תפקיד הטעון רישיון עובד טיס, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2) הפעיל או ניהל בית ספר לעובדי טיס או ערך בו הדרכה לתפקידי עובד טיס, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 13;

(3) הפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות סעיף 17(א);

(4) הפעיל או ניהל מכון בדק בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 21;

(5) הפעיל או ניהל יחידה הנותנת שירותי נת"א בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 26;

(6) הפעיל שדה תעופה או מנחת שהפעלתו טעונה רישיון, או התיר המראה, נחיתה או הפעלה של כלי טיס בהם, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 31;

(7) ייצר כלי טיס כהגדרתו בסעיף 49, חלק מכלי טיס כאמור או ציוד תעופתי, הטעון רישיון ייצור, בלא רישיון כאמור, בניגוד להוראות סעיף 52;

(8) עסק בהדרכה עיונית או מעשית להפעלת כלי רחיפה, או הפעיל כלי רחיפה בהפעלה מסחרית, בלא רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 87;

(9) הפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית הטעונה רישיון מאת מדינת המפעיל המקביל לרישיון הפעלה אווירית, בלא רישיון מקביל כאמור, בניגוד להוראות סעיף 173(א)(5).

(1) עובד טיס שביצע תפקיד שאינו מורשה לבצעו על פי רישיונו, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2) עובד טיס שמילא את תפקידו בלא תעודה רפואית תקפה, בניגוד להוראות סעיף 6(א)(1);

(3) מי ששימש כאיש צוות בעמדתו בכלי טיס ישראלי המופעל בשטחה של מדינה חברה, בלא אישור מאת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, בניגוד להוראות סעיף 10(ב);

(4) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף 14(ב) או (ג)(1) עד (5), או בעל רישיון כאמור שערך הדרכה לתפקיד עובד טיס שלא בהתאם לתכנית הלימודים שאישר המנהל, בניגוד להוראות סעיף 13;

(5) בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר הוראה מההוראות הקבועות במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיונו, המפורטות בסעיף 18(ב)(1) ו–(2), בניגוד להוראות סעיף 17;

(6) בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף 22(ב)(1) עד (3), בניגוד להוראות סעיף 21;

(7) מי שביצע פעולות בדק, בניגוד להוראות סעיף 23(א);

(8) מפעיל אווירי שקיבל שירותי בדק לכלי טיס או לציוד תעופתי ממי שאינו מורשה לכך לפי סעיף 23(א), בניגוד להוראות סעיף 23(ב), למעט בנסיבות כאמור בסעיף 172(4)(א);

(9) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף 27(ב)(1) עד (4), בניגוד להוראות סעיף 26;

(10) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף 32(ב)(1) עד (3), בניגוד להוראות סעיף 31;

(11) מי שהפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא אושר בידי המנהל או בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 35;

(12) בעל רישיון ייצור שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף 53(ג)(1) ו–(2), בניגוד להוראות סעיף 52;

(13) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה תקפה, בניגוד להוראות סעיף 63(א);

(14) בעל רישיון הפעלה אווירית שהוביל חומר מסוכן בכלי טיס שלא בהתאם לתנאי המפורט ברישיונו כאמור בסעיף 74(א)(1), בניגוד להוראות אותו סעיף;

(15) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראת המנהל שניתנה לו לפי סעיף 79;

(16) בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שערך הדרכה להפעלת כלי רחיפה שאינו מורשה לערוך לפי רישיונו או הפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות סעיף 87(א);

(17) בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה בהפעלה מסחרית שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות סעיף 87(ב);

(18) בעל רישיון להפעלת כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי סעיף 88, שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(19) מפעיל כלי רחיפה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש של צד שלישי, בהתאם להוראות לפי סעיף 91, והפעיל כלי רחיפה בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(20) בעל רישיון לפי חוק זה שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי סעיף 168(א)(6), ופעל במסגרת הרישיון בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(21) מפעיל אווירי שחלה עליו חובה לבטח את אחריותו לנזקי גוף ורכוש בהתאם להוראות לפי סעיף 168(א)(6), והפעיל כלי טיס בלא ביטוח כאמור, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(21א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(3);

(21ב) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל, בהפעלה מסחרית, בניגוד לתנאים הקבועים ברישיון המקביל לרישיון הפעלה אווירית או במפרטי ההפעלה המשויכים אליו, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(5);

(22) מי שהפעיל בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 175, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 174(א).

(1) עובד טיס שעשה שימוש ברישיונו בלי שמתקיימות בו דרישות הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועיים, בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי סעיף 9;

(2) בעל רישיון כאמור בסעיף 11 שהעסיק אדם בתפקיד כאמור בסעיף 2 או הציב עובד טיס לתפקידו, בניגוד להוראות סעיף 11;

(3) איש צוות שאינו עובד טיס שהפר חובה החלה עליו במילוי תפקידו לפי סעיף 12;

(4) מפעיל אווירי שהפר חובה לעניין הכשרתם והדרכתם של אנשי צוות שאינם עובדי טיס, החלה עליו לפי סעיף 12;

(5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שהפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 15 או 46(א)(1) או (2);

(6) מי שקיבל אישור מאת המנהל לתכנית הדרכה לתפקידי עובד טיס לפי סעיף 16, וערך הדרכה לתפקידי עובד טיס בניגוד לחובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי סעיף 16;

(7) בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 19(3) או 46(א)(1) או (2);

(8) מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי סעיף 24(1);

(9) בעל רישיון להפעלת מכון בדק שהפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 24(5) או 46(א)(1) או (2);

(10) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א שנתן שירותי נת"א שלא על בסיס מידע תעופתי עדכני או שלא בהתאם לנוהלי התיאום, בניגוד להוראות סעיף 28, או הפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 29(3) או 46(א)(1) או (2);

(11) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת שהפר חובה או הוראה החלה עליו לפי סעיפים 33(1) עד (9) או 46(א)(1) או (2);

(12) בעל אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לפי סעיף 35, שהתקין, תיחזק או הפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא בהתאם לתנאי האישור שנתן המנהל, או מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 35(א) או (ב);

(13) מי שהעביר רישיון כמפורט בסעיף 37, בניגוד להוראות ותנאים לפי סעיף 43;

(14) בעל רישיון ייצור שהפר חובה או תנאי לעניין תהליך הייצור ושלביו החלים עליו לפי סעיף 54(5)(א) עד (ד);

(15) מי שהפעיל כלי טיס שקיימת לגביו תעודת כושר טיסה שלא בהתאם לתנאים שבאותה תעודה, בניגוד להוראות סעיף 63(א);

(16) מי שהפעיל כלי טיס בלי שקיימת לגביו תעודת רעש תקפה, בניגוד להוראות סעיף 64(א);

(17) מי שהפעיל כלי טיס המדורג בדירוג רעש שהפעלתו אסורה לפי סעיף 66, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

(18) מי שהפעיל כלי טיס כשכלי הטיס אינו במצב כשיר לטיסה או בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר הטיסה או במסמך אחר שקבע השר לפי סעיף 63(ב)(3) או לפי סעיף 67(א), בניגוד להוראות סעיף 67(א) ו–(ב);

(19) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס בניגוד למגבלות ההפעלה שבספר התחזוקה או במסמך מתאים אחר שקבע השר לפי סעיף 63(ב)(4), בניגוד להוראות סעיף 67(ג);

(20) מפעיל אווירי שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי סעיף 67(ד);

(21) מי שהפעיל כלי טיס בלא ציוד כאמור בסעיף 68(א), או כשהציוד אינו תקין בהתאם לתנאים שקבע השר לפי אותו סעיף, בניגוד להוראות לפי סעיף 68(א) ו–(ב);

(22) מי שהפעיל ציוד תעופתי ואינו איש צוות או עובד טיס המורשה לכך בהתאם לתנאים שקבע השר לפי סעיף 68(ג), או מפעיל אווירי שהתיר לאדם כאמור להפעיל ציוד תעופתי, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(23) מי שהפעיל כלי טיס או ציוד תעופתי שלא בהתאם להוראות כושר אווירי שניתנו לגבי אותו כלי טיס או ציוד תעופתי ונמסרו לו, בניגוד להוראות סעיף 69(ג);

(24) מי שהפעיל כלי טיס כשאנשי הצוות המאיישים אותו אינם במספר ובתפקידים כפי שקבע השר לפי סעיף 70, בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;

(25) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד לכללי טיסה שנקבעו לפי סעיף 72;

(26) מי שנתן שירותי נת"א שלא בהתאם לכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי סעיף 72, בניגוד להוראות סעיף 28;

(27) בעל רישיון הפעלה אווירית שקיבל חומר מסוכן להובלה בניגוד להוראות סעיף 74(ב)(2), הפר הוראות או חובות החלות עליו לפי סעיף 74(ג)(1) עד (3), או הוביל בכלי טיס חומר מסוכן שהובלתו נאסרה לפי סעיף 740ג)(4);

(28) איש צוות שהפעיל חומר מסוכן כאמור בסעיף 74(ה) או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;

(29) טייס מפקד שהפר חובה או הוראה החלה עליו בקשר להפעלת כלי הטיס לפי סעיף 76(ג);

(30) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לכללי רחיפה שנקבעו לפי סעיף 93(א);

(30א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל שמוצב בו איש צוות שאין בידו רישיון או תעודה תקפים ומתאימים, המקבילים לרישיון עובד טיס או לתעודה רפואית, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(1);

(30ב) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד לתנאים הקבועים בתעודה המקבילה לתעודת כושר טיסה, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(3);

(30ג) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רעש, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(4);

(31) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 178(ה);

(32) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי בשדה תעופה צבאי או במנחת שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 179(ג)(1);

(33) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי תוך שימוש במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, או בלא אישור מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 179(ג)(2).

(1) מבצע פעולות בדק שהפר חובה החלה לגביו לפי סעיף 24(2) או (3);

(2) מי שביצע תחזוקה קלה בכלי טיס, בניגוד לתנאים שנקבעו לפי סעיף 25;

(3) בעל רישיון לפי חוק זה שהפר תנאי מתנאי רישיונו או חובה החלה עליו לפי חוק זה, שאינם מפורטים בסעיפים 146 ו–147, לרבות חובה שנקבעה לפי סעיפים 46(א)(3) ו–(4) או 54(5)(ה) ו–(ו);

(4) מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום תקפה, בניגוד להוראות סעיף 56(א);

(5) מי שהפעיל כלי טיס שלא חלה עליו חובת רישום לפי סעיף 56(א), בניגוד להוראות לפי סעיף 56(ב);

(6) מי שהמריא כלי טיס או הנחיתו, בניגוד להוראות סעיף 75;

(7) מי שהפעיל כלי טיס בניגוד להוראות תעבורה אווירית שניתנו לפי סעיף 82, או שלא בהתאם להוראות יחידת נת"א שניתנו לפי סעיף 82(ז), בניגוד להוראות אותו סעיף;

(8) בעל רישיון הדרכה להפעלת כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי סעיף 87(ד)(1);

(9) בעל רישיון להפעלה מסחרית של כלי רחיפה שהפר חובה, הגבלה או תנאי החלים עליו לפי סעיף 87(ד)(1);

(10) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות התעבורה האווירית כאמור בסעיף 92(א) ו–(ב), או הפר תנאי מהתנאים שקבע השר לפי סעיף 92(ג), בניגוד להוראות סעיף 92(ד)(1);

(11) מי שהפעיל כלי רחיפה כשאינו בקיא בהוראות התעבורה האווירית החלות במרחב האווירי הסמוך לאזור פעילותו של כלי הרחיפה, בניגוד להוראות סעיף 92(ד)(2);

(12) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד להוראות יחידת נת"א שניתנו לפי סעיף 92(ה);

(13) מי שהפעיל כלי רחיפה בניגוד לחובות, הגבלות או תנאים שנקבעו לפי סעיף 93(ב);

(14) מי שהפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 166;

(15) מי שהפר הוראת שעה שקבע המנהל לפי סעיף 167 ופורסמה ברשומות;

(15א) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שקיימת לגבי כלי הטיס תעודה תקפה המקבילה לתעודת רישום, בניגוד להוראות סעיף 173(א1)(2);

(15ב) מי שהפעיל דרך קבע כלי טיס זר בשטח ישראל בניגוד להוראות ולתנאים שנקבעו לפי סעיף 173(ב) בעניינים אלה:

(1) אישור המנהל להפעלה דרך קבע, אם נדרש, והפעלה בהתאם לתנאי האישור כאמור;

(2) דיווח למנהל על הפעלה דרך קבע של כלי הטיס;

(3) שמירה על כשירותו האווירית הנמשכת של כלי הטיס בעת הפעלתו בישראל דרך קבע;

(16) מי שהפעיל כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור בסעיף 80, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי נת"א בידי צבא הגנה לישראל, בלא אישור מראש מאת היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב או שלא בהתאם להוראותיה, בניגוד להוראות סעיף 179(ג)(3).

(1) מפעיל אווירי שהפעיל כלי טיס שאינו מסומן בסימני לאומיותו ורישומו, בניגוד להוראות לפי סעיף 62(א), או בלי שקבועים עליו סימני זיהוי, בניגוד להוראות לפי סעיף 62(ב);

(2) מי שהפעיל כלי טיס בלי שמצוי בו מסמך מהמסמכים שהוא נדרש לשאתם לפי סעיף 71, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3) עובד טיס ששימש כאיש צוות בלי שנשא עמו רישיון עובד טיס ותעודה רפואית, מתאימים ותקפים, או מפעיל אווירי שהתיר לעובד טיס לשמש כאיש צוות בלי שעובד הטיס נשא עמו רישיון ותעודה כאמור, והכל בניגוד להוראות סעיף 71(ב);

(4) מפעיל אווירי שכלי טיס המופעל מטעמו גרם לרעש העולה על מפלס הרעש או על מכסת הרעש שקבע השר לפי סעיף 73(א), בניגוד להוראות אותו סעיף;

(5) מי שהפעיל כלי טיס זר בשטח ישראל בלי שנמצאים בו כל המסמכים שיש לשאתם כאמור בסעיף 173(א1)(6), בניגוד להוראות הסעיף האמור.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסימן זה, בתוך שנה וחצי מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות סעיף 156;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות סעיף 152;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 150.

(ב) (1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.

(2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 152, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 60 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר בתום 60 הימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת החיוב.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסימן א', בשיעורים שיקבע.

(ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(1) דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי - אם הופחת לפי הוראות סעיף 154(ב), והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;

(2) פרטים לגבי סוג הרישיון או האישור של המפר או היותו איש צוות, לפי העניין;

(3) שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר, ובלבד שלא יראו לעניין זה עובד מטעם בעל רישיון או אישור לפי חוק זה כמי שנותן שירות לציבור, אף אם הוטל על אותו עובד עיצום כספי.

(ב) על אף הוראות סעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.

(ד) הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

(א1) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגד המפר כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר ששילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה כאמור בסימן א', לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה.

(2) אלה הוראות הסעיפים שהמנהל רשאי ליתן פטור מהן, אלא אם כן נקבע בהן אחרת: 3(ב), 4(ב), 12, 14(א)(2) ו–(3), 15, 16, 18(א)(3) ו–(4), 19, 22(א), 24, 25, 27(א)(1), (2) ו–(4), 29(3), 32(א)(2) עד (5), 33, 35, 40, 45, 46, 47, 50, 53, 54, 55, 62, 63, 64, 66, 67(ד), 68, 70, 71, 72(ג), 75, 76(ג), 87(ד)(1), 88(א), 90, 93 ו–168(א)(3), (6) ו–(7).

(ב) על אף האמור בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) עניינו של הפטור הוא רישיון הניתן ליחיד לפי חוק זה;

(2) המנהל נעדר מן הארץ או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ומונה לו ממלא מקום מבין עובדי הרשות.

(ג) פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), למעט פטור שניתן ליחיד מההוראות שנקבעו לפי סעיפים 3(ב), 4(ב), 12, 87(ד)(1) ו–88(א), יועמד לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

(ב) תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס, וכן תקנות כאמור העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי סעיף 80, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.

(ג) לא יתקין השר תקנות לפי סעיף זה, אלא באותם עניינים שלגביהם הוא מוסמך לעשות כן לפי הוראות אחרות בחוק זה ובהתאם לסמכות הנתונה לו לפי אותן הוראות, וכל עוד בהתאם לאמור באותן הוראות, התקנות לפיהן אינן טעונות אישור של הוועדה לפי חוק זה.

(ד) לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה.