- דבר-המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים), 1937

תוספת ראשונה

חוק הטיס, 1920

(תיקון התשע"א)

1. (בוטל).

2. (בוטל).

3. (בוטל).

4. סעיף 7. (1) בימי מלחמה, הן מלחמה ממשית והן מלחמה העומדת לפרוץ, או בשעת חירום לאומי גדול, יכול המושל עפ"י צו להסדיר או לאסור את הטיס של כל האוירונים או של כל סוג מסוגי האוירונים או של חלק מהם על פני המושבה או חלק ממנה, או על פני מימי החוף הסמוכים לה, בין לחלוטין ובין בכפוף לאותם תנאים שיפורטו בצו; ויכול לקבוע הוראות בצו לתפוס כל שדה-תעופה או תחנת-חנייה או אוירון או מכונה או מיסדר של מכונות או כל חומר או דבר שנמצאו שם ולהשתמש בהם לצרכי חיל-הים, חיל-היבשה או חיל-האויר של הוד מלכותו ולהסדיר או לאסור את השימוש בשדה-תעופה או בבית-ספר לטיס או במגרש-חנייה או בכל סוג של דברים אלה, או להסדיר או לאסור את הקמתם, החזקתם וייסודם של דברים אלה.

(2) לצורך דבר-מלך זה, יכול צו שהוצא עפ"י סעיף זה, לקבוע אותן הוראות שדבר-מלך במועצה עפ"י חלק א' מהחוק העיקרי יכול לקבען לצורך דבר-המלך במועצה, בתוקף פיסקה (יג) מסעיף שלושה מאותו חוק.

(3) כל שנגרם לו במישרין היזק או הפסד בשל הפעלתו של צו מאת המושל יהא זכאי לקבל פיצויים מאת המושל מאותן קרנות ציבוריות שהוא רשאי להשתמש בהן באופן חוקי לצורך זה, את הסכום שייקבע, בהעדר הסכם, ע"י בורר שתבוא עליו הסכמת הצדדים, ובהעדר הסכמת הצדדים ע"י בורר שיתמנה ע"י זקן השופטים או ע"י עובד-ציבור בעל-שיפוט משפטי ראשי אחר שבמושבה:

בתנאי שלא ישולמו פיצויים בשל הפעלתו של צו כללי עפ"י סעיף זה האוסר טיסה במושבה או בכל חלק ממנה.

(4) צו עפ"י סעיף זה אפשר להטילו או לשנותו ע"י צו חדש שניתן ע"י המושל.

5. (בוטל).

6. (בוטל).

7. (בוטל).

8. סעיף 11. חוק המושבה המתייחס לאניות נטרפות ולהצלת חיי-אדם או רכוש ולחובה להושיט עזרה לאניות שבאו במצוקה, יחול על אוירון שעל פני הים או נהר ממש כשם שהוא חל על אניות, ובעליו של אוירון יהא זכאי לקבל תגמול סביר בעד שירותי ההצלה שהגיש האוירון לאיזה רכוש או לאיזה אדם כל מקום שבעליה של אניה היה זכאי בכך:

בתנאי שיכול המושל באישורו של מזכיר הממלכה להורות על שינויים של, וסייגים מן, אותו חוק כאמור בהטלתו על אוירונים במידה ובאופן שימצא לנחוץ או לרצוי.

8א. במקום הסעיף הקודם יהא תוקף לסעיף הבא מאותו תאריך שיקבע המושל בצו: -

סעיף 11. (1) כל שירותים שנעשו לשם עזרה או לשם הצלת-נפש או להצלת מטען או כלים באוירון הנמצא בים או מעל לים או בכל נהר או בחופי ים או נהר או מעל לחופי ים או נהר, ייחשבו כשירותי-הצלה בכל המקרים שהיו נחשבים לשירותי-הצלה אילו נעשו לגבי ספינה; ומקום ששירותי-הצלה נעשו ע"י אוירון לגבי כל רכוש או אדם, יהא בעל האוירון זכאי לקבל אותו שכר בעד אותם שירותים שהיה זכאי לקבל אילו היה האוירון ספינה.

ההוראות הקודמות של סעיף-קטן זה יהא להן תוקף, מבלי להתחשב אם האוירון הנוגע בדבר הוא אוירון זר ומבלי להתחשב אם השירותים הנדונים נעשים לא בתוך תחומיהם של מי החוף הסמוכים לכל חלק מהדומיניונים של הוד מלכותו.

(2) יכול המושל לצוות בתקנות שהותקנו באישורו של מזכיר הממלכה שכל הוראות מכל חוק של המושבה שיש להן תוקף באותה שעה והנוגעות לטירוף-ספינה, להצלת חיים או רכוש או לחובה להושיט עזרה לאניות הנמצאות במצוקה, תחולנה על אוירונים בהיותם יוצאים מן הכלל, תיאומים ושינויים שיפורטו בתקנות, כשם שהוראות אלו חלות על אניות.

(3) לצורך סעיף זה, תיחשבנה כל הוראות של כל חוק של המושבה הנוגעות לאניות שסולקו או שהוזנחו כפסולות לשירות ימי כהוראות בנוגע לאניות שנטרפו.

9-19. (בוטלו).

תוספת שניה 2

ארץ-ישראל.

דבר-המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים), 1937 1